לא אגדה אורבנית: יש מעצבים שמקבלים כסף מהמדינה

הכתבה שכל מעצב אופנה בארץ חייב לקרוא: לראשונה מזה 20 שנה החל לפעול פרויקט מיוחד של משרד התמ"ת המציע תמיכה כלכלית למעצבים ישראלים | המטרה: להכפיל את הייצוא לחו"ל | "זו הפעם הראשונה ששמענו שמוכנים לתת לנו כסף מהמדינה. חוץ ממענק הלידה שגם נראה לי כמו נס, אף אחד לא נתן לי אף פעם כלים וסיוע", מספרת קרן בנקר-כהן

מאת  | ‏ 4 ינואר 2012
קולקציית קיץ 2011 מירית וינשטוק | צילום: יח"צ

תעשיית המעצבים הקטנים בישראל מגלגלת 450 מליון ש"ח בשנה. קולקציית קיץ 2011 מירית וינשטוק | צילום: יח"צ

שוק האופנה בארץ מורכב ממעצבים קטנים עצמאיים בעלי מחזור עסקי לא גבוה. שיחה עם כל אחד מהם מתחילה ונחתמת בבעיות לוגיסטיות הקשורות לניהול העסק, ובתחושת הייאוש מהמדינה שלא משקיעה כסף בתעשייה. והנה מתברר כי בשקט בשקט הוקם בחודשים האחרונים פרויקט בחסות משרד התעשייה המסחר והתעסוקה, המציע ליווי עסקי ותמיכה כספית לקבוצת מעצבי אופנה.

עשרת החברים המאושרים הנכללים בו, אלו שקפצו על הרכבת כשהייתה עוד בתחנה, מקבלים החזר כספי מהמדינה על 50 אחוז מהוצאותיהם. מרכישת חומרי הגלם לקולקציה, דרך שילוח הפריטים לתערוכות בחו"ל ועד צילומי הקטלוג, התמיכה הכלכלית בעסקים הללו אינה זניחה. בתמורה, המעצבים מתחייבים לשלם תמלוגים למדינה ולוקחים על עצמם תכנית עסקית בת 3 שנים כשהמטרה הסופית היא הכפלת הייצוא לחו"ל. בתום 3 שנים ההרפתקה נגמרת, וחברי המאגד חוזרים להסתדר בכוחות עצמם.

המעצב ששון קדם בסטודיו | צילום: עודד קרני

לא מקבלים יחס כמו תעשיית ההיי-טק. המעצב ששון קדם בסטודיו | צילום: עודד קרני

הפרויקט המבורך, שהחל אחרי 20 שנה של שממה בתחום, הוא תוצאה ישירה של מאבק אישי. אורנה פונדק, יועצת עסקית וארגונית בתחום האופנה, ורון מלר, מהנדס מכונות ומומחה לשיווק בינלאומי, הם אלו שהתדפקו על דלתות התמ"ת כדי לאשר את הקמת המאגד. היום הם מתפקדים כיועצים חיצוניים מטעם המשרד, מנהלים את הקבוצה ומלווים את החברים בה.

| האופנה בתחתית סדר העדיפויות הלאומי |

כדי לקבל את האור הירוק, פונדק ומלר היו צריכים להוכיח שקיים פוטנציאל כלכלי אמיתי באופנה, כזה ששווה התייחסות ציבורית. "כשמחברים את כולם, המעצבים הקטנים בארץ מגלגלים 450 מיליון ש"ח בשנה", אומר מלר, וזה מתוך 7 מיליארד ש"ח, המחזור העסקי של שוק האופנה הגדול שכולל את החברות המסחריות. כדי לסבר את האוזן, תעשיית ההיי-טק מציגה מחזור עסקי בסך 22 מיליארד ש"ח בשנה. "הצגנו למדינה את המצב", מסביר מלר, "שיש פה נכס כלכלי שלא מקבל יחס וכמו כל חברת היי-טק מצליחה, הוא יכול לגדול ולהתפתח ולהגדיל את השיווק לחו"ל וההכנסות לישראל. ברגע שמעצב ישראלי מצליח להגיע לאיזו חשיפה ראשונית בחו"ל יש פידבק מרשים".

אורנה פונדק ורון מלר

רק הייצוא יעזור למעצבים ישראלים לשרוד מול הרשתות הזרות. אורנה פונדק ורון מלר

"מוכנים לתת פה כסף לכל רעיון הזוי אם יש בו את המילה אינטרנט, אבל מי שמעצב נעל מדהימה שעונה בדיוק על צרכי הפאשניסטה האירופאית לא מקבל כלום", מלינה פונדק. בתחילת המאבק נאמר לה בבירור מגורמים רשמיים כי תחום האופנה נמצא בתחתית סדר העדיפויות עבור המדינה. "שוק הלקוחות בארץ מונה כ-5,000 פאשניסטות, כל השאר קונות 'זארה' ו'קסטרו'. במצב הנוכחי אי אפשר לבנות על המכירות בארץ. ללא תמיכה, עסקים לא ישרדו את ההתמודדות מול 'H&M'".

| חולקים סודות מקצועיים |

וכך, ב-1 ביוני הוקם המאגד שכלל בתחילה 6 מותגים, ועם הזמן התרחב ל-10 חברים: "עלמה ובנקר", "פראו בלאו", ששון קדם, מירית וינשטוק, "ליבלינג", מאיה בש, "שו סטורי", ענבר שחק, "גאלה קרדי" ו"דואנדה". "בהתחלה זה היה כמו ניסוי", מספרת ‫קרן בנקר-כהן, הבעלים של המותג "עלמה ובנקר". "זו הייתה הפעם הראשונה ששמענו שיש אנשים שמוכנים לתת לנו כסף מהמדינה. חוץ ממענק הלידה שגם נראה לי כמו נס, אף אחד לא נתן לי אף פעם כלים וסיוע".

קרן בנקר כהן | צילום: איציק שוקן

כל הכסף מושקע בתערוכות בחו"ל. קרן בנקר כהן | צילום: איציק שוקן

המותג "עלמה ובנקר" הציג בתערוכות בחו"ל באופן פרטי בטרם ההתארגנות, אבל התקשה להתמודד עם העלויות. "את כל הכסף שהיה לנו השקענו בזה", מספרת בנקר-כהן. "בערך 180 אלף ש"ח כל חצי שנה שהלכו על ההשתתפות בתצוגה, השהות בחו"ל, השילוח, זה מערך בסיכון גבוה בשביל שבסוף חנות אחת תזמין 40 פריטים". היום, מעבר לתמיכה הכלכלית, החברים במאגד מדווחים על שיתוף פעולה נדיר וחלוקת סודות מקצועיים זה עם זה. "אנחנו ממליצים אחד לשני על תערוכות שכדאי להשתתף בהן, עד לרמה של איך מגישים את הבקשה ואיך ממלאים את הטופס", היא מסבירה. "אנחנו ממליצים על סוכנים, לנו למשל יש סוכנת בספרד שפשוט נתנו לאחרים, וזה גם לצד השני. התלבטנו אם להשתתף באיזו תערוכה בארצות הברית וששון קדם שמכיר אותה נתן לי את רשמיו, זה משהו שאני לא יכולה לקנות בכסף. זה נותן הרגשה מאוד טובה ומאוד מעודדת".

בוטיק בנקר בדיזנגוף | צילום: יח"צ

לוקח זמן לפתח חשיבה עסקית. בוטיק בנקר בדיזנגוף | צילום: יח"צ

| קל באימונים, קשה בקרב |

בסיוע הקבוצה, ליאור ליבנה וקרני רשף, המעצבים והמייסדים של המותג "ליבלינג" נוסעים השנה זו הפעם הראשונה להציג בתערוכה "Who's Next" בפריז. הם שמעו על ההתארגנות במקרה, מלקוחה שעובדת במשרד התמ"ת. "בארץ מאוד קל להתחיל", הם אומרים. "למעצבים צעירים יש הרבה הזדמנויות למכור ולהציג את מה שהם עושים תודות לקונסיגנציה, שיש לה הרבה חסרונות אבל זה היתרון שלה. השלב שרוב המעצבים מתקשים בו הוא המעבר לעסק אמיתי, עסק יציב שיכלכל את עצמו". במסגרת המאגד, כל מותג בנה תוכנית עסקית, בייעוצם ובפיקוחם של פונדק ומלר. "לוקח זמן לפתח חשיבה עסקית", אומרים מנהלי הפרויקט. "מעצבים שיוצאים מבתי הספר לעיצוב בארץ לא מקבלים מספיק הכשרה עסקית, אבל בשביל להיות גליאנו צריך לדעת גם את זה".

למרות החשיפה המועטה שקיבל הפרויקט עד כה, הטלפון של אורנה לא מפסיק לצלצל. בעברו השני של הקו – מעצבים נוספים שרוצים ליהנות מסיוע. בשנה הבאה מתוכננת פתיחה של מאגד נוסף, אבל השאלה שחייבת להישאל היא למה בעצם זה לא קרה קודם? כל הכספים הקשורים למאגדים עסקיים עוברים דרך ועדה שמאשרת את פעילותם, אבל למרבה ההפתעה אף אחד פשוט לא טרח לבקש. "אני לא חושב שהיו פניות לוועדה בתחום האופנה ב-20 השנה האחרונות", מגלה מלר. "זה גם בשל רפיון ידיים של המעצבים עצמם שלא היו נמרצים מספיק כדי להלחם ולהביא את הכסף".

קולקציית חורף 2012 של ליבלינג | צילום: שחף הבר

מנסים לכבוש את אירופה. קולקציית חורף 2012 של ליבלינג | צילום: שחף הבר

עוד כתבות בנושא:

>> הפרדוקס הישראלי: מה הורג את מותגי הביניים בארץ?

>> המותג "דה הלרס" עובר לקליפורניה

>> רונן חן על קו לונדון תל אביב

השאירו תגובה

 

  • כי הם מתבכיינים כל היום בכתבות בוואי נט ו-וואלה על זה שאנשים לא קונים את הזבל שלהם?
    לא שמעתי שעוזרים בתחומים אחרים, לי יש תואר במתמטיקה ולא מוצאת עבודה ויש לי חברה עם תואר שני בפיזיקה שבילתה 8 שנים באוני' ולא מוצאת עבודה, למה לה לא עוזרים??
    כי פיזיקה זה לא פופולרי כמו אופנה ואין לה את הבמה להתבכיין בה.
    לא קונים אצלם כי-
    א. לאנשים במדינה אין כסף היום בשביל לקנות שמלה ב 1000 שקל.
    ב. אצל רוב המעצבים הזבל שלהם לא שווה את המחיר.

    מאת: מעין |‏ 5 בינואר 2012 | 11:47
  •  מעניין מאוד שהם "מנסים לשרוד" מול הרשתות הזרות, רק חבל שהם לא לוקחים בחשבון שיותר זול לקנות שמלה שעולה 300 ש"ח בזארה מאשר שמלה שעולה 1,200 ש"ח אצל מעצב פרטי…..
    קחו בחשבון….

    מאת: קצת חוצפה לא ? |‏ 4 בינואר 2012 | 19:34