הכל קוטור: הלוקים שהפילו אותנו בשבוע האופנה של פריז
ולנטינו הפליאו עם צבעים עזים והדפסים מטאליים, בשאנל יצרו אמנות מטוויד, ז'יבנשי עצרו לנו את הנשימה במחווה למייסד וגליה להב מילאה אותנו בגאווה ישראלית. כל הרגעים הכי יפים מהשבוע הכי מוגזם שיש
מטבעו, שבוע אופנת הקוטור נחשב לדובדבן שבקצפת התעשייה. התצוגות הכי מרשימות, רשימות האורחים הכי מפוצצות ואירועי הלוויין הכי מושקעים מאכלסים מספר ימים עמוסים למדי. השנה, נחשב השבוע לשוקק במיוחד, עם אסטרטגיות מתוחכמות של בתי האופנה שנשלפות לצורך מקסום החשיפה ואיך לא – מחזורי המכירות. השבוע הנוכחי עמד בסימן בחינה מחודשת של ההשתקפות הקוטורית והמשמעות שלה בשנת 2018, והפרשנויות היו רבות ואפילו קונטרסטיות. אבל בכל שבוע קוטורי אופייני יש גם לא מעט רגעים שמורידים את מסכי הציניות, הביקורת והעניין הצהוב. רגעים שמוקדשים אך ורק ליופי בהתגלמותו. אלו הרגעים שהפכו את שבוע אופנת הקוטור החולף למהפנט במיוחד.
זה לא היה מפתיע שבית האופנה ז'יבנשי יקבל השנה התעניינות גדולה במיוחד. קלייר ווייט קלר, המנהלת האמנותית שלו ומי שהצעידה את מייגן מרקל לחופה בשמלה של בית האופנה האיקוני, הלכה על בטוח במחווה למייסד בית האופנה שנפטר בחודש פברואר השנה. הלוק הפותח של התצוגה היה עוצמתי במיוחד ושילב בין שכמייה שחורה לחצאית בכסוף-קרח. הוא היווה ספתח מושלם לתצוגה שכולה כבוד היסטורי, אלגנטיות ואינטליגנטיות.
אין, אין, אין שבוע אופנת קוטור בלי שאנל. הכותרות אמנם זרמו לכיוון השגרירה החדשה פנלופה קרוז ולתמונות של פארל, אבל כמובן שאי אפשר היה להתעלם מהבגדים. לגרפלד רקח קולקציה 'שאנלית' למהדרין, עם מאסת הטוויד המתבקשת והאקססוריז הנכונים, שיריצו לא רק את לקוחת הקוטור הממוצעת לחנויות. ההשראה הפריזאית עשתה את שלה בסדרה ארוכה של לוקים אפורים. אנחנו, כמו תמיד, נפלנו למלכודת הכלה השאנלית בלוק בצבעוניות מפתיעה וז'קט שמלאכת הרקמה שלו היא שירה.
רוח צעירה היא לא תמיד זו שנושבת מקולקציות הקוטור העונתיות, אבל אצל ג'יאמבטיסטה ואלי היה אפשר לאתר מנה יפה שלה. למרות שהוא נודע בשמלות הטול הגרנדיוזיות שלו אנחנו נפלנו דווקא מהחליפות המחויטות של ואלי, שמציגות לצד התפירה נטולת הרבב גם ממד לביש (מבלי להיכנס, כמובן, לעניין הפעוט הזה של המחיר).
אין מועמדת לפרס אוסקר או כל אירוע שטיח אדום אחר שתישאר אדישה לשמלת מפתח ה-V ההורסת מהתצוגה של ארמאני פריווה. משחקי השקיפויות, השזירות המוזהבות וההדר המתפרץ היו ללא ספק אחד מרגעי השיא.
תצוגת הקוטור הראשונה של בית האופנה סוניה ריקייל ציינה 50 שנה לפועלו וזכתה, לצד הסיקור, גם ללא מעט חיצי ביקורת. היו שזיהו השראות דומות מדי לבתי אופנה אחרים (עיטורי הראש שדמו לתצוגה קודמת של ולנטינו ועוד) ואפילו מידה מסוימת של רישול. אנחנו, בכל אופן, נעצנו לעצמנו לפחות לוק הורס אחד שתמצת את הרוח הנשית הבועטת המזוהה עם בית האופנה הזה: חליפה גברית בגוון שמנת שהכילה כל מה שחליפה חלומית צריכה לשאוף אליו.
דיור חתומים על אחת התצוגות היפות של השבוע עם קולקציה שכולה איפוק, דיוק ותפירה עילית שומטת לסתות. פלטת הצבעים הייתה רגועה, לא נרשמו משחקי נפחים משוגעים או כיתובי סטייטמנט אינסטגרמיים. למרות זאת, בחירה של לוק אחד הורס במיוחד כמעט אינה אפשרית במקרה של דיור שהקברניטה שלו, מריה גרציה קיורי, ניצחה על קונצרט עונתי מוצלח ומהמם במיוחד.
באינסטוש בטח יצא לכם לראות את קאיה גרבר עם השיער הגדול ושמלת השכבות, אבל כמו בכל שנה בית האופנה ולנטינו סיפק את אחת ההצגות הכי טובות בעיר הקוטור. הצבעוניות העוצמתית של התצוגה דיברה בפני עצמה עם עשרות לוקים ששמלת הפרינט המשגעת הזו לכדה בשמלה אחת. כולל הנגיעות המטאליות.
ואי אפשר לסיים בלי רגע של גאווה מקומית היישר ממסלול התצוגה של המעצבת הישראלית גליה להב. עונה אחר עונה להב מבססת את מקומה בזירת הקוטור המחמירה והתחרותית. הלוק שבחרנו אולי לא מייצג את השמלות המורכבות והפיסים עתירי עבודות היד אבל עבורנו הוא מסמל כל מה שקוטור עכשווי צריך להיות - מסקרן ומורכב אבל עדיין כזה שמשתדך היטב גם לטי-שירט. שיתוף הפעולה עם מעצבת התכשיטים קרן וולף היה מוצלח במיוחד ועטף את הקולקציה באדג' מסתורי ויפהפה.
התצוגה המעניינת הייתה של פנדי, לא ראיתם??
מאת: מור | 6 ביולי 2018 | 08:46לא מפתיע שדיור הפכו לאחת התצוגות המובילות מאז שמריה גרציה קיורי עברה לשם, לפני כן היא עשתה נפלאות בולנטינו.
מאת: רויטל | 6 ביולי 2018 | 05:41דווקא ולנטינו, מאז שעזבה. מאכזבים אותי תצוגה אחרי תצוגה.
ולדעתי ז'יבנשי הפך למשעמם. לוק אחד כזה זה יופי, ואם כבר התמונה האחרונה שהבאתן יותר מהראשונה, אבל כשהכל דומה ומזכיר אחד את השני זה כבר לא תצוגה שמתאימה לשבוע האופנה בפריז.