מתנה בשישי: 500 שקלים לרכישה ב-Hoodies

ספרו לנו לאיזה ספורט אתן מכורות ואולי תזכו בשובר על סך 500 שקלים לרכישה ב-Hoodies

מאת  | ‏ 8 יולי 2021

מתנה בשישי (צילום: שי יחזקאל)

מתנה בשישי (צילום: שי יחזקאל)

בכל יום שישי נחלק מתנה שווה לגולשות מלאות הסטייל של FF, והשבוע:

500 שקלים לרכישה ב-Hoodies

כל שעליכן לעשות כדי להשתתף בתחרות הוא לספר לנו בתגובות מטה:

לאיזה ספורט אתן מכורות?

*בכתיבת התגובה, נא להוסיף כתובת מייל

שווי המתנה: 500 שקלים

ניתן להשיג בסניפי הרשת

**הזוכה תיבחר מבין המגיבות לפוסט עד יום א', 11/7/21 בשעה 12:00

***בכתיבת תגובה הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו

הזוכה משבוע שעבר במארז מוצרי האיפור של Pupa היא רעות, שסיפרה לנו מהו פריט האופנה האחרון שקנתה: "בסגר האחרון שהיה לפני כמה חודשים ראיתי בחלון ראווה של חנות סגורה שמלה מהממת. בהתחלה חשבתי לרכוש אותה אונליין אבל המשקל שלי השתנה במהלך הקורונה ולא רציתי להתאכזב עם מידה לא נכונה אז החלטתי לחכות לתום הסגר ולרוץ לרכוש אותה איך שהחנות תיפתח. כשזה קרה למרבה הבאסה לא הייתה מידה שעלתה עליי אז רצתי לאתר, הכל רק שהיא תהיה שלי…והיא כבר הייתה סולד אאוט. כל כך התאכזבתי, הייתי מבואסת מאוד. שלשום ביציאה ממש לא מתוכננת לקניון גיליתי שפתחו מתחם פופ-אפ של המותג בסגנון אאוטלט. אמרתי סתם אני אעיף מבט, לקח לי שנייה לקלוט את השמלה תלויה על קולב…זאת היא? לא היא? זאת הייתה היא ובמחיר מצחיק. קפצתי על המציאה תרתי משמע והרגשתי הודיה רבה שלא מצאתי אותה אז. כל עכבה היא רק לטובה ותודה לאל יש מי שעושה את כל צרכינו".

  • הספורט הכי טוב עבורי ושאני נהנית ממנו כל כך הוא הליכה בשעות הבוקר המוקדמות ממש לפני זריחה
    השקט, לפני שכל העולם מתעורר, הטמפרטורה הקרירה, האוויר הצח, העולם ממש שקט ואני יכולה לשמוע את הציפורים מתעוררות!
    אבל התענוג הזה את מסיימת הליכה מהירה ומאומצת והגוף חם ורותח להיכנס למקלחת שמרעננת אותך ונותנת לך התחלה של יום מדהים!!!!!!

    תענוג !!!

    מאת: אסתר ניר |‏ 19 ביולי 2021 | 08:14
  • הספורט שאני מכורה אליו הוא הליכות. ירשתי את ההתמכרות הזו מאבא שלי. כשאמא שלי נפטרה, היה לו קשה לשבת בבית אז הוא התחיל ללכת כל יום. התחלתי לבוא איתו כל פעם שיכולתי. זה נהיה זמן האיכות שלנו ביחד. זמן שהיה אפשר לדבר בו על הכל אבל לפעמים גם פשוט להנות בשקט מהחברה זה של זה.
    השנים עברו, האבל התעמעם אבל ההליכות שלנו נשארו. עם הזמן התחלנו להכיר כל פינה חמודה בתל אביב, ולמדנו שתמיד יש משהו חדש לגלות.
    כשעברתי לעיר אחרת עבור לימודים, המשכתי עם ההליכות, הפעם לבדי. כשהעולם נהייה מבלבל או עמוס מדי, אין דבר שמנחם ומרגיע אותי כמו הליכה לפנות ערב. גם כשאני הולכת לבדי, כל מה שאני צריכה לעשות זה להרים את הטלפון ואנחנו הולכים ביחד שוב.

    מאת: נופר |‏ 18 ביולי 2021 | 00:19
  • אני מכורה בלית ברירה לספורט שהוא מצד אחד דאגה תהומית לבתי שהיא בת 39 רווקה, אקדמאית, ובין המציאות של נינוחות חלקית של הגיל שלנו שהוא כאילו הגעה אל השלווה ואל הנחלה. אבל הדאגה הזאת היא ספורט שאין ממנו מנוח. יום ולילה כל יום ואין לו סוף, והוא גורם לנו אי שקט.

    מאת: ב |‏ 11 ביולי 2021 | 12:05
  • ההתמכרות שלי ל כדורשת או יותר נכון למאמאנט התחילה לפני 4 שנים.
    בהתחלה התלבטתי ולא ידעתי ואז גם למדתי… אבל ברגע שהתחלתי נדלקתי.
    המשחק, הקבוצה הבנות או למעשה- אמהות,אפילו לא ידעתי שאני תחרותית דפיקות לב והתרגשות טירוף לפני משחק, צרחות אושר אחרי נצחון, וצפייה בלופים במשחקים מוסרטים. הכרתי בנות שהן חברות לחיים ומשחק מלא אדרנלין, נסענו לטורניר ברחבי הארץ וגם באירופה, כל משחק הוא חגיגה וכל אימון הוא תמריץ לעוד, ככל שאני משחקת יותר אני רואה שכל הבנות סביבי מכורות. את ימי השבת של מול הטלויזיה החלפנו במשחקי ליגה, את הטרנינג בטייץ, כי לא צריך להיות ספורטאית אלופה ולא מוכשרת באופן מיוחד, פשוט צריכה להיות את, וכל השאר כבר יגיע…

    מאת: Hili Geva |‏ 11 ביולי 2021 | 11:59
  • הליכות! בתור מישהי שטענה תמיד שהיא לא אוהבת כל סוג של ספורט, בתקופת הקורונה התחלתי לעשות הליכות, והתאהבתי. אחרי יום ארוך בעבודה, לצאת להליכה ולשמוע מוזיקה, לצאת להליכה עם חברה ולנצל את הזמן גם לקשקש ואפילו עם אמא, שאין דבר יותר כיף מזה. וכל זה תוך כדי פעילות ספורטיבית שמביאה תוצאות!

    מאת: מאי |‏ 11 ביולי 2021 | 11:35
  • מכורה לרכיבה על אופניים! בתור אחת שלא כל כך אוהבת להזיז את עצמה, מאז ומתמיד היתה לי פינה חמה בלב לרכיבה על אופניים. ההורים שלי קנו זוג אופניים חדש לכל ילד שהגיע לגיל 5 וריכבה היתה MUST. ברבות השנים, זנחתי את הרכבה לטובת עיסוקי היום יום אבל תמיד ידעתי שאחזור אליה. בהיריון הארון הייתי בשמירה וכמובן במצב של כמעט אפס תזוזה, ולא הפסקתי לחלום על רכיבה. אחרי שילדתי – הענקתי לעצמי כמתנת לידה זוג חדש וורדרד ואין כמעט ערב שאני לא עושה עליו סיבוב!

    מאת: יעל |‏ 11 ביולי 2021 | 11:33
  • התמכרתי לריצה , תקופת הסגרים הארוכה שנכפתה אלינו סגרה את כל המכונים ושיעורי הספורט הקבוצתיים והתקנות חייבו אותנו לעשות ספורט לבד , אחרי מחשבה ושיכנועים עם עצמי החלטתי לא לוותר לעצמי ולהתחיל לנסות לרוץ , נרשמתי לאפלקציה שמאמנת להתחיל ריצה נכונה ובריאה וזו פשוט הייתה התמכרות טובה ובריאה כזו שהביאה אותי בפעם הראשונה בחיי להתמודד במרוץ 10 ק"מ הראשון ובהחלט לא האחרון שלי

    מאת: נועה |‏ 11 ביולי 2021 | 10:55
  • אני מכורה לשחייה , הרבה זמן חיפשתי ספורט שאתחבר אליו ואוכל להתמיד , לקחתי שיעורי שחייה פרטיים בשביל ללמוד לשחות נכון ומאז אני מכורה – נכנסתי לבריכה עם המשקפת , שמה מוזיקה באוזניות המגניבות שקניתי ופשוט מתמכרת לשקט שמתחת למים ולקרירות הנעימה בימים החמים כל כך

    מאת: מעין |‏ 11 ביולי 2021 | 10:50
  • הרבה זמן חיפשתי איך אפשר לשלב בשגרת היום יום ספורט כלשהו שיאתגר מצד אחד אבל לא יעיק או יחייב אותי בזמנים מצד שני. נרשמתי לחדר כושר לאחר מכן ניסיתי קבוצת ריצה ,הלכתי לשיעורי פילאטיס אפילו ניסיתי טיאראקס, אבל לא הצלחתי להתמיד באף אחד מהם כי פתאום הייתי צריכה להישאר בעבודה או שלא הצלחתי לקום מוקדם, מודה תמיד התחלתי עם מוטיבציה גבוהה ואז הגיעה העצלנות והתירוצים. עד שיום אחד במהלך סדר שעשיתי בבית מצאתי דלגית שסופרת את כמות הסיבובים, אז אמרתי ננסה. בהתחלה הייתי ממש גרועה אבל ראיתי בזה אתגר, כל יום הייתי משקיעה 5 דקות בלנסות להשתפר. בזמן הקורונה התחביב החדש שלי התגלה כמאוד יעיל, לא דרש אפילו לצאת החוצה והתחלתי להשקיע בזה הרבה יותר ולשלב קפיצה על רגל אחת וקפיצות כפולות ושילובי ידיים. היום אני יכולה בהחלט לומר שאני מכורה לקפיצה זה כיף זה משחרר אפשר לעשות את זה בכל מקום וזמן שמתאפשר והכי כיף לראות את ההתקדמות האישית.

    מאת: אלה |‏ 11 ביולי 2021 | 10:31
  • לפני 6 שנים עשיתי סקי בפעם הראשונה בחיי ונפצעתי קשות בברך. קצת אחרי הניתוח הרופא בא לבדוק אותי ואמר בחצי התבדחות שרוב הסיכויים שאלך בלי צליעה, אבל לרוץ אני לא אוכל. מעולם לא רצתי קודם, אבל זה עצבן אותי. אף אחד לא יגיד לי מה אני יכולה או לא יכולה לעשות. אחרי תהליך שיקום ארוך התחלתי לרוץ…. כל פעם קצת…. 3 שנים אחרי הניתוח כבר רצתי את המרתון הראשון שלי, ומאז אני רצה בכל הזדמנות, 5 פעמים בשבוע

    מאת: נטע |‏ 11 ביולי 2021 | 10:24
  • הספורט שאני מכורה לו לרדוף אחרי הבת שלי בת ה3 וחצי. עושה לי ספרינטים בכל הבית:)

    מאת: נטע לי הרשגל |‏ 11 ביולי 2021 | 08:52
  • לקח לי זמן למצוא ספורט שאני מתחברת אליו, שלא לומר מכורה. תמיד הייתי מהאנשים האלה שלא מבינים איך אפשר ״להתמכר״ לספורט?! בשבילי זה סבל צרוף.. עד שמצאתי את הפילאטיס. נכון זה לא ספורט שמזיעים בו, לא שורפים הרבה קלוריות, אבל התחושה הזאת שכולם מדברים עליה אחרי השיעור.. תחושת הסיפוק המרעננת הזאת שהכי כיף להתחיל איתה את היום- אז זה בהחלט קורה. אני לא מסיימת את השבוע בלי לפחות 3 שיעורי פילאטיס, לפעמים אפילו פעמיים ביום.. אז כן, נראה לי שאפשר לקרוא לזה התמכרות :)

    מאת: הגר |‏ 11 ביולי 2021 | 08:35
  • היי,

    אני מכורה לזומבה מאז שלחברה טובה לקחה אוצי לשיעור ניסיון ומאז אני הולכת לכל שיעור שיש הן במסגר הקאנטרי והן כל מיני פעילויות מאורגנות ופרטיות בהן יש הפעלת זומבה כולל סופי שבוע באילת וכו'.
    אין לתאר את ההרגשה שיש לי בזמן הפעילות ועוד יותר אחריה. אני מרגישה בעננים ולא יכולה להפסיק ובעצם למה לי להפסיק

    הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו

    מאת: יעל באזוב |‏ 11 ביולי 2021 | 08:20
  • אימונים קצרים ואינטנסיבים של 10 דק' 5 פעמים בשבוע. כבר 5 חודשים שכל בוקר ב-5:45 מתחיל באימון :)

    מאת: מורג |‏ 11 ביולי 2021 | 08:05
  • אוהבת פעם בכמה ימים לעשות יוגה בזריחה או בשקיעה מול הים. ממש ממלא את הנפש ונותן לי אנרגיה לימים הבאים! זה גורם לי להיות ערנית יותר ומצד שני רגועה יותר בלילות. בנוסף היוגה עוזרת לי עם כאבי גם שאני סובלת מהם.

    מאת: ירדן |‏ 11 ביולי 2021 | 07:23
  • ריצה לאורך רצועת חוף הים עם אחותי שהכניסה בי את החיידק הזה, כשבסיום טובלות בים בעונג צרוף

    מאת: יפה |‏ 10 ביולי 2021 | 23:54
  • אני מכורה ממש לריצות, כל יום שאני נמצאת בבית, אני עושה ריצה.
    זה לא ממש משנה מתי, האם יש לי כוח, מה המציאות באותו רגע.
    ממש מן צורך נפשי.

    מאת: אורי |‏ 10 ביולי 2021 | 23:53
  • את הספורט האהוב עליי למדתי להכיר בתקופת הקורונה בזמן הבידודים שחווינו. היינו סגורים בתוך הבית ואי אפשר היה לצאת להתאמן אז התחלתי לרקוד עם הבת שלי מול הטלווזיה במשחק JUST DANCE ואין יותר כיף וממכר מזה. גם גיבוש משפחתי וגם אחלה ספורט!

    מאת: אדוה |‏ 10 ביולי 2021 | 22:49
  • אני מכורה קשות לקפואירה.
    בעבר לא היה יום שלא הייתי מתאמנת. הייתי עושה אימונים כפולים, ורק מחפשת איפה אני יכולה להתאמן ולעשות עוד אימון ועוד אימון.
    בתקופת הקורונה לא התאמנתי בכלל, ולפני כמה חודשים חזרתי לזה.
    היה קשה להביא את הגוף שלי ממצב פדלאות למצב עבודה, אבל אין מה להגיד, מכורה קשות.
    הגוף אומר תודה אחרי כל שיעור :-)

    מאת: נועה |‏ 10 ביולי 2021 | 20:41
  • אני מכורה לאופניים!
    כילדה תמיד היה קשה לי בשיעורי ספורט ולא התחברתי לספורט כי היה לי פלטפוס והיה לי קשה מאוד לרוץ, הרגליים שלי התחילו לכאוב תוך מספר שניות מרגע שהתחלתי לרוץ, כל נגיעה בקרקע הייתה כמו מכה לרגל.
    בבגרותי החלטתי לסגל לעצמי אורח חיים בריא אך לא ידעתי איזה ספורט לשלב, כיוון שבהיותי סטודנטית לא יכולתי לשלם על מנוי לבריכה החלטתי לנסות אופניים, אפשר להשתמש בהם בכל מקום וזמן וזה היה נשמע לי הכי מתאים לי. התאהבתי בזה, אני מרגישה חופשייה כשאני על האופניים, אני לא מתעייפת ונושמת בכבדות וסוף סוף לא מגיעה אחרונה כמו בשיעורי ספורט בבית הספר, אני נוסעת ורואה נופים יפים, עושה כושר וסוף סוף – נהנית מספורט!

    מאת: טל |‏ 10 ביולי 2021 | 16:21
  • הספורט שאליו אני מכורה הוא ללא ספק- פילאטיס מזרן.
    לאורך כל החיים סבלתי מדימוי עצמי נמוך, אני מאוד גבוהה והגב תמיד היה כפוף, מה שגרם למראה של ״ג׳ירפה״.
    הפילאטיס הציל אותי.
    כבר אחרי האימון הראשון הרגשתי איך הגב לאט לאט מתיישר, מתמסר לאימון, כאבי הגב פחתו מאימון לאימון ו…. התמכרתי.
    זה ממש נהיה כמו טיפול עבורי, נפשי ופיזי.
    היום אני לומדת לאמן פילאטיס מזרן ומקווה לעזור לעוד נשים להרגיש בריאות וחזקות כמו שפילאטיס גורם לי להרגיש ❤️

    מאת: לינוי פרץ |‏ 10 ביולי 2021 | 15:22
  • אני מכורה לפילאטיס ! זה כיף , מחזק את השרירים , עוזר ליציבה נכונה וגם מחטב את הגוף . אני עושה פילאטיס 3 פעמים בשבוע ונהנית מכל רגע , וגם כשקשה לי לפעמים אני לא מוותרת על אף אימון !

    מאת: שני |‏ 10 ביולי 2021 | 15:21
  • מכורה להליכה.
    כל יום כשאני מסיימת את העבודה אני חוזרת הביתה ברגל.. הליכה מהירה של חצי שעה. זה למעשה הספורט שלי כי רוב היום אני יושבת וזה חשוב לי לשמור על שגרה ספורטיבית וגם שיחרור לנפש. ההליכה שלי בטבעי היא הליכה מהירה ומי שמצטרף אליי צריך להיות בקצב שלי

    מאת: אפרת |‏ 10 ביולי 2021 | 15:11
  • ריצה, אימונים פונקציונליים ופילאטיס

    מאת: מיכל רכס |‏ 10 ביולי 2021 | 15:01
  • לאיזה ספורט אני מכורה? אני לגמרי מכורה להליכות.
    יש לי ליד הבית חורשה מדהימה שגיליתי בתקופת הקורונה ומאז כל יום זה מנהג לעשות שם הליכה
    לעשות הליכה בחורשה הזו ולשמוע מוזיקה פשוט מרפא לי וגורם לי לשכוח את הצרות שלי לשעה אחת ביום.
    ואני לגמרי צריכה בגדים חדשים להליכות בדחיפות במיוחד שתכף אני גם מתגייסת וחייבת טייצים וחולצות! שבת שלום מקווה שאזכה ❤️

    מאת: עינבל אברהמי |‏ 10 ביולי 2021 | 14:22
  • במהלך הקורונה המתכרתי לסרטוני אימון ביוטיוב ומאז, גם כשהמצב בחוץ השתפר, לא יכולתי לחזור אחורה! אני מתאמנת מתי שבא לי, מהבית, בנוחות ובפרטיות ויכולה לגוון את האימון שלי כמעט לכל סוג שאפשר לדמיין. מומלץ בחום!

    מאת: בר |‏ 10 ביולי 2021 | 14:20
  • הספורט שאני מכורה אליו הוא פילאטיס מכשירים ולמה?
    משלב בין גוף לנפש, מוזיקה נעימה ומרגיעה ובגדי ספורט נוחים שגם מצטלמים יפה עם מיטת הפילאטיס

    מאת: הילה מזרחי |‏ 10 ביולי 2021 | 13:52
  • בשירות הצבאי שלי, שירתתי כמפקדת והייתי צריכה לשמור על כשירות גבוהה וחלק מזה כלל גם ריצות ארוכות שהיו השנאה שלי והייתי תמיד מסיימת אותן גמורה לגמרי. לאחר הצבא, התחלתי להתאמן יותר ובשנה האחרונה, במיוחד בגלל הקורונה התחלתי לרוץ לבד מעצמי! מאז גיליתי מחדש את זה, עד כדי כך שאני קמה לפחות פעמיים בשבוע לריצות ארוכות! אני נהנית מזה ואפילו מחכה לזה, זה נהיה הזמן שלי ום עצמי במהלך השבוע. והרגע של אחרי-שווה הכל! רק הוכיח לי שעם קצת אימונים, אפשר לשנות גישה לגבי כל סוג של ספורט.

    מאת: נעה |‏ 10 ביולי 2021 | 13:31
  • אחרי תחילתה של שנת הקורונה נסגר הסטודיו בו הייתי מתעמלת קבוע, ואחרי שיצאנו מהסגרים חיפשתי מקום שבו אוכל להתאמן והאמת שלא הייתי בטוחה לאיזה כיוון של אימונים אני רוצה ללכת… ואז נפתח מקום חדש ממש קרוב לבית החלטתי ללכת להתנסות באימון (שהיה חדש עבורי) TRX, לקח לי כמה פעמים עד שקלטתי את את כל הטכניקות ומאז אני והרצועות בלתי נפרדות :), מתאמנת 3 פעמים בשבוע לפעמים מוסיפה משקולות ותרגילים נוספים לגיוון אבל בהחלט נהנית מאימונים אינטנסיביים ומשתדלת גם לגוון במיקום של האימון- למשל עכשיו אני תולה את הרצועות TRX בפארק בשקיעה ומתאמנת עם בריזה טובה. בקיצור – אני לאימון TRX כבר התמכרתי ולא מעבירה שבוע בלי כמה אימונים שטובים לגוף ולנפש.

    מאת: מתן |‏ 10 ביולי 2021 | 13:18
  • אני עוד לא מכורה לספורט, אבל לגמרי בדרך לשם ;) הצטרפתי לכושר קרבי ואני נדהמת כל פעם מחדש לגלות יכולות שלא ידעתי שיש בי. היכולת להיות חלק מקבוצה ולהרים את החלשים יותר חשובה מהתוצאה בריצת מאה מטר או כמה שכיבות שמיכה עשיתי. מתרגשת להתחזק ולהשתפר לקראת השירות הצבאי שלי!

    מאת: רותם שדה |‏ 10 ביולי 2021 | 12:22
  • הורדתי אפליקציית צעדים ובכל יום אני וחברה עושות הליכות. הכי כיף וקל יחד כי יש המון פטפוטים וצחוקים ולא משעמם לנו לרגע ואנחנו הולכות בפארק או בטיילת, בכל פעם במקום אחר כדי לגוון. אנחנו מעודדות אחת את השניה להמשיך גם כשמתעייפים ומנסות בכל פעם לשבור שיא של צעדים! ולפעמים כשאנחנו שוברות שיא חדש אנחנו מתפנקות בצ'ופר קטן ונחמד כמו גלידה או אייס קפה!

    מאת: לימור כהן |‏ 10 ביולי 2021 | 12:19
  • מכורה להוקיייי
    נתקלתי בזה בתיכון ומאז משחקת מייי פעם במגרש עם חברות. מפתיע אבל זה כייףףף

    מאת: נירה דר |‏ 10 ביולי 2021 | 07:55
  • בתקופת הקורונה והסגרים קניתי הליכון קטן וחמוד לבית.החלטתי שבמקום לרבוץ מול נטפליקס,אני אצעד מול נטפליקס.ומאז אני מכורה,גם כשהוסרו ההגבלות,אני ממשיכה ללכת מול הטלוויזיה ומרגישה קצת פחות בטטת כורסא.

    מאת: שחר |‏ 10 ביולי 2021 | 07:33
  • לפני 6 שנים, אחרי שילדתי את בתי הבכורה בלידה טראומטית, ביקרתי אצל פיזיותרפיסטית לרצפת האגן שאמרה לי שכל מה שכואב ולא מתפקד יכול להשתפר אם רק הייתי מתאמנת בפילאטיס מכשירים. הלכתי לשיעור ניסיון נטו בגללה, כמו שאני הולכת לבית מרקחת לקנות תרופה בהמלצת רופא. מאז ועד היום אני מכורה לפילאטיס מכשירים! זה משלב הכל, עבודה פנימית, אימון פונקציונלי, רוגע וגם זיעה.

    מאת: דנה |‏ 10 ביולי 2021 | 06:10
  • הספורט שאני מכורה אליו הוא פילאטיס.
    הפילאטיס זה לגמרי אחד הדברים שהופכים את החיים שלי לטובים יותר- הוא מעצב, מחטב, מגמיש ומשכיח ממני את כל הצרות באותו רגע. והשוס? את כל הדברים הטובים האלה אפשר לעשות במזגן ובלי להזיע!

    מאת: יעל |‏ 9 ביולי 2021 | 23:26
  • ההתמכרות הכי בריאה והכי מספקת שלי – ריצה של סוף יום. ריצה כזו שאוספת את כל המחשבות, ומאפשרת לי להתבונן על היום שעברתי ועל מה מצפה לי מחר. מעבר לפעילות הגופנית המצוינת, אין ספק שזה הפסיכולוג הכי טוב שלי.

    מאת: הדר שמחון |‏ 9 ביולי 2021 | 22:36
  • הספורט שאני מכורה אליו הוא כדורגל

    מאת: אופק שקד |‏ 9 ביולי 2021 | 22:14
  • הספורט שאני מכורה אליו הוא כדורסל.

    מאת: חני שקד |‏ 9 ביולי 2021 | 22:13
  • הספורט הכי אהוב עליי הוא לרקוד במיוחד כשהבית ריק. אני שמה מוזיקה על פול ווליום ורוקדת מול המראה כאילו אני מינימום ביונסה, אני עפה על עצמי, בונה לעצמי תסריט שאני כוכבת שעולה לבמה, מזיעה, נהנית ומשחררת אנרגיות והכי חשוב מסיימת בחיוך והרגשה טובה ומקנחת במחמאות לעצמי. כי אם אין אני לי מי לי?

    מאת: לולה |‏ 9 ביולי 2021 | 20:56
  • מכורה לכל סוג ספורט שהוא מה שחשוב זה להיות בחברת אנשים אהובים שגורמים לספורט להיות קליל,מהנה ואף מלמד.

    מאת: שיר |‏ 9 ביולי 2021 | 20:25
  • הייתי מכורה בעבר לריצה, הייתי רצה כל יום וזה היה החיים שלי, אבל בגלל הקורונה נפגעתי בגיד אכילס בגלל שחזרתי לרוץ לאחר הפסקה ארוכה. מה שהציל אותי זה האופניים, אני יוצאת לטיולים בשטח וזה נותן לי את תחושת החופש שהייתה חסרה לנו כל כך הרבה זמן.

    מאת: דנה |‏ 9 ביולי 2021 | 20:25
  • אני מכורה לספינינג מאוהבת באופניים
    נועלת נעלי רכיבה ופשוט רוכבת בכל הכוח
    מתחברת למוזיקה ונהנית מכל רגע
    מקווה מאוד שלא יהיה סגר נוסף ובמידה וכן נצא לרכיבה בחוץ , העיקר להזיז את הגוף

    מאת: חן לוי |‏ 9 ביולי 2021 | 19:46
  • הספורט שאני מכורה אליו הוא ריקוד עם חישוק. לפני שנתיים הייתי ביום הולדת של חברה והייתה שם בחורה שחישקה, וביקשתי ממנה ללמד אותי משהו. מהרגע שהרמתי את החישוק לא הורדתי אותו חודשים, בעיקר בתקופת הסגרים שכל מה שהייתי צריכה זה כמה מטרים פנויים ולצאת לרוץ עוד היה קצת מפחיד.
    זה אמנם נראה ומרגיש כמו משחק ילדים אבל זה דורש הפעלה של כל כך הרבה שרירי ליבה, ולרכוש כל מיומנות חדשה זה אתגר מספק. ובעיקר- זה כל כך יפה ומהפנט שפשוט כיף ללכת לעשות ספורט.

    מאת: עתליה |‏ 9 ביולי 2021 | 19:34
  • מכורה ליוגה
    הגוף שלי מכור
    הלב שלי מכור
    הנשימה שלי והנשמה גם

    מאת: טל |‏ 9 ביולי 2021 | 19:29
  • הספורט האהוב עלי הוא פילאטיס הוא משחרר ומרגיע עוד בתחילת הקורונה הכרתי את הפילאטיס והתחלתי להכנס לליב ולעשות ומאז לא מפסיקה ואוהבת מאוד

    מאת: בתאל אזולאי |‏ 9 ביולי 2021 | 18:23
  • אני מכורה לכדורסל, שיחקתי רשמי בפעם הראשונה כחלק מקבוצה כשהייתי בת 14.
    לא הייתה קבוצה שהתאימה לרמה המתחילה שלי אז בהמון שיכנוע נכנסתי לקבוצה מתקדמת.
    עשיתי המון פדיחות אבל תמיד נהנתי מכל רגע. לבסוף ממש לקראת המשחק הגדול פרשתי בגלל לימודים. הקבוצה שלנו הפסידה במשחק אבל היי אני עדיין משחקת לפעמים ומפספסת סלים להנאתי.
    לא צריך כישרון או זמן מסוים כדי להנות מזה ומזל כי את שניהם לא היה לי;)

    מאת: אוריה לזר |‏ 9 ביולי 2021 | 17:44
  • אני מכורה לזומבה, אף פעם לא הייתי מהאלה שאוהבות לעשות כושר, להזיע ולאמץ. אף פעם לא הרגשתי בזה סיפוק, רק סבל סבל וסבל.
    ואז הכרתי את זומבה, והתאהבתי באנרגיה, בתנועות ובקצב, אני כל השיעור עם חיוך על הפנים. כיף גדול וגם מכניס אותי לכושר!
    ממליצה מאוד!

    מאת: טלי |‏ 9 ביולי 2021 | 17:38
  • הליכות!
    אבל לא סתם..
    שמה את הרכב בחניה אחת ומתחילה ללכת במרכזי קניות גדולים..גם קניון או ביג או שוק
    לפחות 3 פעמים בשבוע
    עושה מעגל של כל החנויות ברגל

    מאת: אודליה |‏ 9 ביולי 2021 | 17:32
  • הספורט שאני מכורה אליו הוא פילאטיס.
    אני עם פריצת דיסק שאני סוחבת מהצבא ואחרי אלף טיפולי פיזיותרפיה, ביקורים אצל כירופרקטים, דיקור, שיאצו ומה לא, אימוני בפילאטיס שינו לי את החיים!
    אני מרגישה שאני גם מטפלת בגוף וגם בנפש כשאני מצליחה לשחרר את המחשבות ולהתמקד רק בעצמי

    מאת: אלה |‏ 9 ביולי 2021 | 16:31
  • תמיד הייתי רצה, גם אם לפעמים היו לי הפסקות של חודשים בין ריצה לריצה, הייתי רצה. אבל הייתי רצה מהסיבות הלא נכונות, רצתי בשביל לשרוף קלוריות מהפסטה בצהריים ולפיצה בסופש. רצה מהקלוריות, רצה בשביל לכפר על חטאי הטעימים ותשוקותי השמנוניות. לפני שלושה חודשים נרשמתי לחדר כושר, בשביל לרוץ גם בזמן עומס חום. במהלך אחד מביקורי,פתאום חשבתי לעצמי אולי אנסה להתאמן קצת על הידיים. פניתי למדריך כושר והוא ישר בנה לי אימון שלם, לידיים ולרגליים לגב. אמרתי אוקי, מהמם עוד דרך לשרוף קלוריות, אז התמדתי כמו עם הריצה. עם הזמן התחלתי להרגיש את הגוף שלי מתחזק, יש לי שרירים שלא היו שם!
    ונפל לי האסימון שאני צריכה להתאמן בשביל התחושה הזו, תחושה שבה אני מרגישה בלתי מנוצחת, מן שכרון חושים של חוזק ועוצמה.
    לתחושה הזו אני מכורה, לא לשריפת הקלוריות ולא לאימון ספציפי. תחושה שמגיעה עם הגאוה וההתמדה וההבנה שספורט הוא כדי שנתחזק ולא נתחזק הפרעעת אכילה.
    אז אני מכורה.

    מאת: דבורה מישייב |‏ 9 ביולי 2021 | 16:24
  • אף פעם לא הצלחתי להתחבר לספורט מסוים. כל פעם הייתי מרגישה תסכול מהגוף, מחליטה לעשות שינוי ומתייאשת אחרי חודשיים. פעם זה היה חדר כושר, פעם אחרת סטודיו, אימונים ביתיים, אפילו רכשתי קרוס. לקח לי זמן להבין שאני לא צריכה עכשיו לספור כל דבר שנכנס לפה ולעשות אימוני כסאח. מספיק הליכה בקצב נעים כל ערב, לנשום אוויר לשים אוזניות, לאכול מאוזן וטעים לאורך כל היום והתוצאות מגיעות מעצמן⁦

    מאת: ליהי |‏ 9 ביולי 2021 | 16:03
  • הספורט שאני מכורה אליו הוא ריצה.
    מבחוץ זה נראה לאחרים שאני מטורפת, איך אפשר לרוץ כל כך הרבה, וזה משעמם כל פעם אותו דבר.
    אבל הם לא יודעים שזו המתנה הגדולה שקיבלתי בחיים שלי. יש לי את הזמן לחשוב, זה "הפסיכולוג" שלי, זמן הריצה, אני מתרוקנת מכל היום שעבר עליי, אני שמה את החיים (והטלפון,הכי חשוב) בצד למשך שעה- שעה וחצי, ופשוט רצה.
    חוץ מזה שאני מכורה לזה, אפילו התנדבתי במשך 4 שנים בקבוצת ריצה עם אנשים עיוורים, שכמובן התמכרו לזה גם :)

    מאת: אפרת סיני |‏ 9 ביולי 2021 | 15:56
  • הבת שלי, נגה, לא יודעת שאני כותבת… – היא לא מכורה אבל עושה "ספורט שלפני הגיוס" – משפרת כושר בעיקר, לקראת הגיוס בתחילת אוגוסט כלוחמת חי"ר גבולות. אז מקווה שתהיה לה הפתעה…

    מאת: הדס לבל |‏ 9 ביולי 2021 | 15:48
  • מכורה לספורט שנקרא שופינג, כי אין כמו לרוץ בקניון בין החנויות עם שקיות שהולכות ומתמלאות.
    שילוב מושלם של ספורט ארובי, אנארובי והנאה צרופה!

    hadas_h94@walla.com

    מאת: הדסה חייט |‏ 9 ביולי 2021 | 15:39
  • זה לא סוד שבתקופת הקורונה עלינו קילו או שניים, וגם זנחנו קצת את הכושר.. החלטנו להביא הביתה מאמנת כושר אישית פעמיים בשבוע בהתחלה זה לא היה קבוע אבל זה הפך למשהו כיף ובשגרה ,למפגש סופר כיף של בנות דודות , אנחנו גם ביחד, עושות כושר מטורף ויוגה במרפסת הגדולה ומהרווחת שלנו למול השקיעה ונהיינו מכורות לאנדרנלין הזה!

    מאת: תהילה |‏ 9 ביולי 2021 | 14:27
  • תמיד שנאתי ספורט – אבל ממש, כל סוג של פעילות ספורטיבית גרם לי בעיקר תסכול. לא הבנתי איך אנשים מקשרים את זה לאדרנלין ואנרגיה כשאני רק רוצה להתקפל על המיטה שבוע אחרי שעשיתי פעילות ספורט כלשהי.
    אבל אז גיליתי את הערסלים.
    ערסלים הם לא יוגה, ולא פילאטיס, אלא משהו בין לבין, שמשלב אקרובטיקה, עבודה על שרירי הליבה והמון כיף.
    ערסלים מפגישים אותך עם המחשבות הנגטיביות שלך והיכולות של הגוף שלך כל פעם מחדש, תמיד דברים שנראים בלתי אפשריים, ומתגלים ככיף גדול. נדנוד בערסל גורם אפילו לעבודה על שרירי בטן להרגיש כמו משחק (קשה, אבל משחק :-) )
    אז לכל מי ששונאת ספורט כמוני, תנסו ערסלים, תפתיעו את עצמכן במה שאתן מסוגלות לעשות, ותצחקו רוב השיעור…

    מאת: תמר |‏ 9 ביולי 2021 | 14:02
  • כל חיי לא התחברתי לספורט, הייתי מהבנות שממציאות תירוצים כדי לשבת בצד בשיעור ספורט, לקראת גיל 30 התחילו לי כאבי גב ורגליים והבנתי שאני חייבת לעשות שינוי.
    התחלתי לנסות כל מיני סוגי ספורט ושום דבר לא גרם לי להתחייב, עד שהגעתי לפילאטיס, הספורט המושלם עבורי.

    אני כבר שנתיים מגיעה לשיעורים פעמיים בשבוע, הפילאטיס עבורי הוא ספורט שדורש הרבה חשיבה ודיוק ומצד שני נותן לי אפשרות להירגע ולשחרר משגרת היום הלחוצה. כאבי הגב נעלמו לגמרי!!

    כל אחד צריך למצוא את סוג הספורט שמתאים עבורו (קצת כמו לכל סיר יש מכסה).

    מאת: יסמין |‏ 9 ביולי 2021 | 13:28
  • כשהייתי צעירה הייתי מכורה לקלטות וידאו של ג'יין פונדה. כל יום אחרי העבודה הייתי עושה מחול אירובי בסלון. זה היה בסוף שנות ה80 ועד אמצע שנות ה90. היום בקושי יש לי כוח לעשות ג'יין ספונג'ה…
    הייתה עוד תקופה, כשהייתי אמא צעירה, שהייתי רצה עם חברה מסביב ליישוב שלנו. היום הפעילות העיקרית שלי היא הליכה מהירה עם הכלבה…

    מאת: תמי |‏ 9 ביולי 2021 | 12:21
  • מכורה ללהתחיל דברים חדשים. היו לי כבר זומבה, ריצה, אירובי. כרגע ריקודי עם. אלוהים תן לי את הכח גם להתמיד.

    מאת: מור |‏ 9 ביולי 2021 | 11:38
  • הספורט שאני מכורה אליו הוא יוגה, הגעתי לזה במקרה בתקופה מורכבת בחיי
    וגיליתי כמה שקט נפשי היוגה נותנת לי
    בנוסף העבודה על שרירים באופן איטי וממוקד שבתה אותי!

    מאת: ניצן |‏ 9 ביולי 2021 | 11:19
  • ברור שריקוד על עמוד! אני בנאדם ספורטיבי ועשיתי הכל מהכל אבל אין דבר ממכר וכיפי כמו ריקוד על עמוד. זה מחזק בטירוף, מאתגר, סקסי ואפילו לכחולים מתמכרים – זה האימון המושלם!

    מאת: טלי |‏ 9 ביולי 2021 | 10:56
  • מכורה לריצות! גרה במושב, והפעמיים בשבוע שאני רצה בשדות עם המוזיקה שאני אוהבת או פודקסט טוב, עם השקיעה והאוויר זה רגע שעושה לי טוב כל פעם מחדש ❤️

    מאת: נועה כהן קדוש |‏ 9 ביולי 2021 | 10:36
  • שחיה מאוד אהבתי מגיל קטן לשחות וכך למדתי לבד שחיה וכיום אני מלמדת את נכדי לשחות

    מאת: לאה הרש |‏ 9 ביולי 2021 | 10:15
  • אני בן אדם שאוהב ספורט, יודע כמה הספורט מועיל ועושה טוב לנפש אבל בכל זאת המון פעמים מוצאת את עצמי מתקשה להרים את עצמי מהשגרה השוחקת או מהלוז העמוס, ואז אני נזכרת כמה חשוב לפנות זמן וכמה טוב אני מרגישה אחרי אימון פילאטיס.
    אני הולכת יחד עם אמא שלי שמרימה לי את האנרגיה והמצב רוח, אנחנו הולכות ביחד ונטענות באנרגיות חדשות ומרגישות כמה הגוף היה צריך את המתיחות האלה אחרי השגרה היומיומית והמעייפת של העבודה, ובנוסף חולה על הליכות בערבים עם חברות אשר טוענות לי את המצברים גם הליכה וגם שיחת נפש, זכייה כפולה!

    מאת: אנה |‏ 9 ביולי 2021 | 10:04
  • מה שגורם לי להירגע במצבים שבהם אני מבואסת ,עצבנית או לחוצה זה לעשות ריצה ולשמוע בזמן הריצה מוזיקה שאני אוהבת. זה גורם לי להרגיש יותר משוחררת וזה זמן טוב לעבד את המחשבות שלי. בתקופת הקורונה השקעתי הרבה מאוד בריצה, זאת הייתה תקופה לא פשוטה בכלל שבו כל העולם מנסה להתמודד עם המשבר והדרך שלי הייתה דרך הריצה שהפכה אותי להיות מכורה אליה.

    מאת: אופיר |‏ 9 ביולי 2021 | 09:49
  • אני מכורה לריצה
    שנים נתקעתי עם התחושה מריצת 2000 בתיכון שריצה זה לא בשבילי, עשיתי מלא דברים אחרים, אבל נמנעתי מלרוץ.
    הקורונה גרמה לי לבדוק את העניין שוב ועכשיו אני יודעת, כמו ההרגשה אחרי ריצה, המחשבות, השקט והגוף שעבר לזון אחר לקצב משלו

    מאת: יעל ויסברגר |‏ 9 ביולי 2021 | 09:48
  • ריצה!
    התחלתי בספטמבר 2020 כשהרגשתי שאני לא מסוגלת יותר להישאר בבית עם כל הסגרים.
    ופשוט יצאתי, רצתי, נשמתי (אז זאת הייתה הדרך היחידה להיות בלי מסיכות בחוץ, זוכרות? ) והתאהבתי.
    החברים והמשפחה צחקו עליי, לא האמינו שאני אצליח להתמיד, אבל הצלחתי. 3 פעמים בשבוע אני קמה ב4-5 ויוצאת לרוץ.
    נרשמתי לפני כמה ימים לחצי מרתון שיהיה עוד 3 חודשים וזה הכי מרגש בעולם. להגיע להישגים ולכבוש אותם.

    מאת: חן |‏ 9 ביולי 2021 | 09:13
  • היי,
    הספורט האוהב עלי זה שחיה,
    הגובה שלי הוא 1.80 ס"מ, ויש לי פחד על הגב שהוא יתעקם
    והרבה זמן חיפשתי פעילות ספורטיבית שתהיה לי טובה
    ואז שמצאתי את הפעילות של השחיה, גם כייף וגם שומר לי על הגב..
    תודה

    מאת: הדס |‏ 9 ביולי 2021 | 08:45
  • הספורט שאני מכורה אליו הוא נסיעה על אופני כושר: שמתי אותן מול הטלוויזיה, ובמקום להיות בטטת כורסא, אני צופה בסדרות האהובות עליי ומדוושת כל יום שעות, כאילו אין מחר… כך אני במזגן, בלי סכנה שאיזה רכב בטעות יפגע בי חלילה, ומרוויחה זמן איכות עם הסדרות החביבות עלי ;)

    מאת: miriam |‏ 9 ביולי 2021 | 01:04
  • פילאטיס פשוט הציל לי את החיים. לפני כ10 שנים אובחנתי במחלה אוטואימונית שפוגעת בעמוד השדרה. לעיתים, כל תנועה פשוטה הייתה מאמץ, כאב נורא וסבל. בעזרת הפילאטיס הצלחתי לתפקד כרגיל, לעבור 2 לידות ולהיות אמא לשתי שובבות. פעמיים בשבוע כבר 8 שנים ואוהבת את זה!

    מאת: אפרת |‏ 9 ביולי 2021 | 00:28
  • עד לפני 11 שנים התאמנתי סדיר בטאיקוונדו ואפילו הגעתי לחגורה שחורה – וזה לא דבר של מה בכך לאישה מעל גיל 30, כשמסביבי היו במבחן החגורה בעיקר נוער בני עשרה,מקסימום סטודנטים וסטודנטיות בגילאי העשרים.
    בשנים האחרונות, אחרי הלידות, לא הצלחתי להתמיד בשום דבר – אבל לאחרונה גיליתי את הצ׳י-קונג, שמשלב תנועה איטית, נשימה ובניית שרירים בקצב שמתאים לי. לא יודעת אם זו התמכרות, אבל זו תחילתה של ידידות מופלאה.

    מאת: שרון קניאל רובינשטיין |‏ 8 ביולי 2021 | 22:28
  • ספורט אהוב הוא יוגה! זה מצד אחד מחטב וקשה ממש (למרות שיש נטייה לזלזל בו) ומצד שני מרגיע את הנפש והגוף, השילוב המושלם

    מאת: יובל |‏ 8 ביולי 2021 | 22:25

השאירו תגובה