מתנה בשישי: מוצרי טיפוח של וישי בשווי 575 שקלים

ספרו לנו מתי גרמתן למישהו אחר להסתבך ואולי תזכו במוצרי טיפוח של וישי בשווי 575 שקלים

מאת  | ‏ 23 יולי 2020

מתנה בשישי (צילום: יח"צ חו"ל)

מתנה בשישי (צילום: יח"צ חו"ל)

בכל יום שישי נחלק מתנה שווה לגולשות מלאות הסטייל של FF, והשבוע:

מארז מוצרי וישי:
ספריי מים סולאריים להגנה מהשמש SPF30 עם בטא-קרוטן לגוון עור זהוב ומראה עור זוהר
ספריי מים סולאריים להגנה מהשמש SPF30 עם חומצה היאלורונית להענקת לחות לעור
ספריי מים סולאריים להגנה מהשמש SPF30 עם פוליפנולים מפרי האוכמניות   עם נוגדי חימצון
2 מינרל 89 – בוסטר לחות יומי לחיזוק והזנת העור 

כל שעליכן לעשות כדי להשתתף בתחרות הוא לספר לנו בתגובות מטה:

מתי גרמתן למישהו אחר להסתבך?

*בכתיבת התגובה, נא להוסיף כתובת מייל

שווי המתנה: 575 שקלים
ניתן להשיג ברשתות הפארם ובבתי מרקחת נבחרים. לבירורים: 09-7730800 או באתר

**הזוכה תיבחר מבין המגיבות לפוסט עד יום א', 26/7/20 בשעה 12:00

***בכתיבת תגובה הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו

הזוכה משבוע שעבר במוצרי טיפוח של Avene בשווי 550 שקלים היא מור, שסיפרה לנו על התחביב המיוחד שהיא מטפחת: "התחביב שלי הוא הגינה שלי! גינת ירק קטנה עם עגבניות שרי, מלפפונים, שעועית ופלפל שאני אוהבת לעבוד בה ולטפח אותה אפילו אם כל מה שיוצא לי זה 2 עגבניות בשבוע. משקיעה את זמני הפנוי בטיפוח הגינה – ניקוש עשבים, דישון וכו'…".

  • לפני שנתיים אפיתי לראשונה עוגת שמרים עם שוקולד בו ערכתי שינויים רבים מהמתכון המקורי שקיבלתי מחברתי הטובה. כיבדתי את עמיתי לעבודה ואמרתי להם כי את העוגה אפתה חברתי. הם כל כך התלהבו שביקשו את המתכון. בגלל שלא בדיוק זכרתי מה שמתי שם בסוף, ציינתי להם שהמתכון מקורו בחברתי ואפילו אמרתי שהיא תשמח להעביר להם את המתכון ולאפות עבורם עוגה נוספת.
    כך קרה שהחברתי הטובה קיבלה 3 פניות לקבלת עוגה וכדי חא לאכזב אותי, אפתה 3 עוגות עבורי שהיו שונות חגמרי ממה שנתתי לטעום בעבודה. בעקבות מקרה זה וסיבוכה של חברתי במטלות אפיה ענקיות,
    היא כבר אופה ומוכרת עוגות אלה וגם מרוויחה מכך.לא רע. במיוחד בעידן הקורונה הנוכחי. כך מעז יצא מתוק, תרתי משמע

    מאת: שלהבת |‏ 30 ביולי 2020 | 11:04
  • לפני שבועיים התחלנו לעבוד בקפסולות, בטעות אמרתי לחברה שלי שהיא בקפסולה הלא נכונה, כשהיא הגיע למשרד עוד שניה בעטו בה, התקשרו אליה 3 אנשים שונים למה הגיע

    מאת: nenogeno@walla.co.il |‏ 26 ביולי 2020 | 11:59
  • אחותי הייתה בהריון וישבנו אני והיא יחד עם בעלה לחפש שמות לתינוק.
    אני אמרתי אני שונאת את השם "X" גיסתי חשבה לקרוא ככה לבן שלה מזל שלא עשתה זאת, שם ממש מכוער, ואז קראתי גם לאמא שלי ואמרתי לה אמא נכון שזה שם ממש מכוער? והיא אומרת כן נכון.
    אחרי כמה דקות אני שואלת את גיסי איך קוראים לאחייינים שלך ?
    מסתבר שלאחיין שלו גם קוראים X.

    מאת: אורה |‏ 26 ביולי 2020 | 11:52
  • סיפור ילדות שלא אשכח!
    אחי ואני, כל הילדות היינו סוג של תאומים(דומים בגיל, דומים אפילו בשם שלנו) וכשגדלנו עשינו המון!! שטויות. באחד ממעשי הקונדס שלנו החלטנו שאנחנו "מלווים" מהמכולת שני חטיפי שוקולד קטנים כי לא הספיק לנו הכסף. כנראה שבעל המכולת שם לב שמשהו איתנו לא בסדר, אז הוא ניגש לשנינו שניה לפני שיצאנו מהמכולת ושאל אם לקחנו משהו מבלי לשלם? למרות ששנינו לקחנו לכל אחד חטיף שוקולד אני שתקתי אבל מיד הצבעתי בהחלטיות על אחי ואמרתי שהוא לקח, אחי השפיל מבט פרץ בבכי ונלקח לשיחה עם בעל המכולת בחדר צדדי שם בעל המכולת נזף בו וביקש ממנו את הטלפון של ההורים כדי לדבר איתם. ברור שאימא שלי הגיעה מיד שילמה על השוקולד וגם הענישה את אחי שהסתבך קשות. יצאתי אחות מלשנית, אולי החוויה הייתה מרה אבל הדרך לבית הייתה מתוקה בזכות השוקולד.

    מאת: ספיר |‏ 26 ביולי 2020 | 11:51
  • במהלך התואר הייתה לי חברה קבועה ללמידה, היינו לומדות יחד לכל מבחן. בנוסף יצא ככה שהשמות משפחה שלנו מתחילים באותה אות ולכן תמיד היינו משובצות באותה הכיתה במבחנים.
    באחד המבחנים שעשינו ניסיתי להעתיק ממנה משהו אז לחשתי לה בעדינות.. היא לא הבינה והגיבה בחוסר אלגנטיות משוועת מה שגרם לבוחנים לשים לב ולקחת לה את המבחן בבושת פנים.
    הרגשתי אשמה נוראית וזה כמובן לא קרה יותר לעולם.

    מאת: נועה |‏ 26 ביולי 2020 | 11:40
  • הייתה מסיבת טבע שממש רציתי להשתתף בה, ידעתי שההורים שלי בחיים לא יסכימו לי ללכת אליה בעיקר שזה נמשך יומיים וכלל שינה בשטח. אז שכנעתי חברה שתחפה עליי שאם ההורים שלי יתקשרו היא תגיד שאני אצלה. להורים סיפרתי שיש לחברה הזאת יומולדת והיא הזמינה כמה חברות ואנחנו עושות מסיבת פיג'מות כל הסופ"ש. אז נסעתי לי למסיבה כמובן שלא הייתי ליד הפלאפון כמעט בכלל. ההורים שלי ניסו להשיג אותי כמה פעמים ולא הצליחו אז התקשרו לחברה. אמא שלי ישר התחילה מלאחל לה מזל טוב חברה שלי היתה צריכה לשחק אותה שיש לה יומולדת לקבל ברכות, לעשות קולות כאילו יש עוד אנשים בבית ולהמציא תרוצים ללמה לא עניתי לטלפון ולמה גם עכשיו אני לא יכולה לבוא לדבר איתם. מיותר לציין שהייתי חייבת לה המון על הטיוח שהיא עשתה לי והיא דאגה לנצל את זה במשך למעלה משנה….

    מאת: אלה |‏ 26 ביולי 2020 | 11:31
  • פעם אחת חשבנו אני וחברה שלי להכיר לאחי הגדול בחורה.
    אני בשמחה גדולה העברתי לאחי את מספר הפלאפון של הבחורה בטוחה שזכיתי בשליש גן עדן.
    אחי שלח סמס לבחורה. מפה לשם הסתבר שבטעות הבאתי לו את מספר הפלאפון של אמא של החברה שלי ולא של הבחורה ושלה הוא שלח כל הזמן הודעות!

    מאת: נגה אפיק |‏ 26 ביולי 2020 | 11:09
  • התגובה הקודמת היא שלי (על החניה ברוורס) שכחתי לציין את המייל, מצורף כעת (:

    מאת: אור |‏ 26 ביולי 2020 | 10:48
  • התגובה הקודמת שלי שכחתי לציין את המייל, מצורף כעת (:

    מאת: אושרי |‏ 26 ביולי 2020 | 10:47
  • זה היה לפני כמה שנים כשרק קיבלתי את רישיון הנהיגה שלי. אולי כמו כולם התקשיתי בחניה ברוורס, מצאתי חניה חלומית מול הסופר, הבעיה הייתה שהמקום שהיה צפוף ואם רכב נכנס לחניה הוא חוסם את הנתיב והרכבים מאחור ומלפנים צריכים להמתין לו. ביומרה של "נהגת השנה" התחלתי להיכנס ברוורס וכל פעם השנאי צפצף, התור מאחורי ומלפניי (הוא העומד!) התארך וצפירות התחילו להישמע בקולי קולות. אחד הנהגים ראה שאני מסמיקה ממבוכה שלא הצלחתי לחנות אז הוא ירד מהרכב והציע לי לחנות עבורי ולהציל את כולנו, כמובן שהסכמתי, הוא נכנס לרכב וחיכיתי בחוץ, אלא שאז משום מקום הגיע נהג עצבני וכשהוא ראה את הבחור שחנה עבורי בכיסא הנהג, הוא התחיל לגדף ולקלל את האימאמא שלו, כשהמסכן רק חנה עבורי ובעצם לא אשם בכלום. מסכן, גרמתי לו להסתבך כהוגן, אבל הוא היה ככ נחמד, סימן לי ששש עם האצבע וספג את הכל בענווה. זו הייתה חתיכת תאונה, עכשיו במבט לאחור הוא היה די חמוד, חבל שלא החלפנו פרטים (:

    מאת: אור |‏ 26 ביולי 2020 | 10:45
  • הייתה מסיבת טבע שממש רציתי להשתתף בה, ידעתי שההורים שלי בחיים לא יסכימו לי ללכת אליה בעיקר שזה נמשך יומיים וכלל שינה בשטח. אז שכנעתי חברה שתכפה עליי שאם ההורים שלי יתקשרו היא תגיד שאני אצלה. להורים סיפרתי שיש לחברה הזאת יומולדת והיא הזמינה כמה חברות ואנחנו עושות מסיבת פיג'מות כל הסופ"ש. אז נסעתי לי למסיבה כמובן שלא הייתי ליד הפלאפון כמעט בכלל. ההורים שלי ניסו להשיג אותי כמה פעמים ולא הצליחו אז התקשרו לחברה. אמא שלי ישר התחילה מלאחל לה מזל טוב חברה שלי היתה צריכה לשחק אותה שיש לה יומולדת לקבל ברכות, לעשות קולות כאילו יש עוד אנשים בבית ולהמציא תרוצים ללמה לא עניתי לטלפון ולמה גם עכשיו אני לא יכולה לבוא לדבר איתם. מיותר לציין שהייתי חייבת לה המון על הטיוח שהיא עשתה לי והיא דאגה לנצל את זה במשך למעלה משנה….

    מאת: אלה |‏ 26 ביולי 2020 | 10:28
  • כשבתי אמרה שנגמר לה הכסף, והפסיכולוגית המליצה לא לתת לה, ואנחנו נתנו לה, כך סיבכנו אותה. כי היא לא מצליחה להחזיק עבודה, לא מצליחה לאגור כסף. היא תלויה וכל הזמן רוצה שיעזרו לה.

    מאת: ב |‏ 26 ביולי 2020 | 00:11
  • יש לי דודה שמספרת סיפורים בלתי נגמרים ומעיקים. באירוע משפחתי נקלעתי בטעות לשיחה איתה. הזכרתי את החברה החדשה של אחי בשיחה ובגלל שהיא שמעה את השם שלה היא ניגשה אלינו בתמימותה. הדודה ששמחה לקהל חדש, התחילה באחד הסיפורים שלה, ואני מלמלתי ״אני הולכת רגע לראות״… אפילו לא סיימתי את המשפט וברחתי כשאני משאירה את הבחורה האומללה בשיחה בלתי נגמרת. היום הבחורה הזו היא גיסתי והיא כבר לא תחזור על הטעות הזו

    מאת: עדי |‏ 26 ביולי 2020 | 00:07
  • במהלך הצבא הייתי בסיור עם רכב עם חברים מהפלוגה. אחרי חצי שעה מתחילת הסיור חברה טובה שלי גילתה שהיא בלי נשק. נכנסנו להיסטריה כי העונש להפקרת נשק או אפילו גרוע יותר איבוד נשק זה כלא. התחלנו לחפש כמו מטורפות ופתאום נזכרתי שבמהלך החילוף הוצאתי נשק מהרכב לגג כדי לסדר את המושבים. ישר הבנתי שסיבכתי את חברה שלי והרגשתי כל כך רע. טסנו בטירוף לאזור של החילוף אבל הנשק לא היה שם. אחרי שעה שאנחנו מחפשות את הנשק המפ מתקשר אלינו ואומר שנמצא נשק מהאזור של הסיור שלנו ( אחד החיילים מהפלוגות האחרות מצא את הנשק זרוק על הכביש) למזלי היא קיבלה רק ריתוק ולא כלא.

    מאת: ירדן |‏ 25 ביולי 2020 | 23:52
  • אני חיילת באחד מהבסיסים הסגורים בדרום הארץ. באחד מימי הטירונות בשטח גיליתי שבווסט המצ׳וקמק שלי – כמה נוח, הכיסים שעליהם פוסחים במסדר הציוד בדרך כלל, יכולים להכיל דברים נוספים מלבד מחסניות או אבק. בשבועות העוקבים מיליתי את הכיסים בהצלחה בכמויות מסחריות של חטיפים וצ׳וקולוקים. באחת מההקפצות הליליות מהשינה הבחנתי שמשהו מוזר בווסט שלי. השפצורים הרעועים לא היו שלי והכתפיות לא ישבו כמו שצריך. מובן שלא היה לי זמן להתעסק בזה יותר מדי. רק בדיעבד מהצעקות של סמל המחלקה השנייה גיליתי שאחת מהבנות באוהל עלתה על מחבוא הממתקים הסודי שלי וגנבה את הווסט בלילה במטרה להשתמש בו בשבוע השטח הקרב. כנראה שצוחק מי שצוחק אחרון כי על כל סניקרס אחד בווסט שלי התווסף לה שבוע של ריתוק. היו שם לפחות שישה…

    מאת: רוני |‏ 25 ביולי 2020 | 14:55
  • הסתובבתי עם הבת שלי בת 6 בסופר פארם וליד המדף של תוספי התזונה היו מארזים של ״אמצעי מניעה״ בצורות שונות של חיות צבעוניות…כמובן הבת מייד התחננה אימא תקני לי…לאחר שנייה של מבוכה מייד אמרתי לה, שנגמר הכסף ויעוד 5 דק אבא מגיע עם ארנק…
    יונת בנימין
    Yoniak2@gmail.com

    מאת: יונת בנימין |‏ 25 ביולי 2020 | 14:43
  • האמת שזה ממש לא יפה! אבל באמת בטעות חחחח
    אני עובדת במעבדה והצטרפה למעבדה עובדת זרה מהודו לעשות דוקטורט…
    היה איזשהו משהו שתינו היינו צריכות לעשות ואני עשיתי את זה ציק צ’ק והיא המסכנה כניראה לא ידעה איך…
    יום אחרי הבוס שאל איך יצא התוצאות?
    אני אמרתי שלי יצא מעולה אבל אני לא חושבת שהבחורה עשתה..
    הוא לקח אותה לשיחת רצינות… סופר לא נעים אבל באמת שלא התכוונתי!

    מאת: מאיה |‏ 25 ביולי 2020 | 12:10
  • תצמ

    מאת: th, |‏ 25 ביולי 2020 | 12:08
  • כשהייתי בכיתה ד' הייתי חברה של ילד מהכיתה ורציתי להיפרד ממנו (לא רציתי להעליב אותו וחשבתי לעשות את זה פנים מול פנים מה שהיה עדיף בדיעבד). ביקשתי מחברה שגרה איתו באותה שכונה שתדחוף לו מכתב פרידה לתיק בזמן שהם נוסעים באוטובוס הביתה. היא לא הצליחה.. משם היא ממש התעקשה ללכת איתו עד פתח הבית שלו כדי להביא לו את המכתב. מפה לשם, הוא עלה עליה וממש כעס על שתינו.. הם עדיין ביחד ואני בעיקר מסובכת עם עצמי:)

    מאת: עדנה |‏ 25 ביולי 2020 | 11:01
  • irmad15@gmail.com
    אני זוכר שבחדר בצבא תמיד הייתי רב עם אחד החברים לחדר, המפקדים תמיד העדיפו אותי כי הייתי חמוד ומצחיק יותר. אז אותו חבר לחדר עצבן אותי בערב אחד, אז בדתי סיפור למפקדים שהוא מציק לי ומלכלך את החדר וכמובן שהם האמינו לי, אז הם התעצבנו וצעקו עליו – היה מצחיק לראות אותו מושפל ולצחקק עליו מהצד. כמובן שסלחנו אחד לשני ואנחנו חברים טובים.

    מאת: דימון פרנקוני |‏ 25 ביולי 2020 | 10:36
  • מתי גרמתי למשהי להסתבך?
    כל שניה שאני מעלה סטורי נגמר ברכישההה ואז הבעלים שולחים לי הודעות למה אני מדרדרת את הנשים שלהם

    מאת: מרין נידפ |‏ 25 ביולי 2020 | 03:02
  • לפני כמה שנים, בחופשה משפחתית בצרפת, לקחתי את אחותי הקטנה איתי לטיול אופניים בעיירה נידחת שעצרנו בה בדרך. בעודנו מדוושות התחילה "תחרות" שהסתיימה בזה שאני השארתי אותה הרבה מאחוריי והיא הלכה לאיבוד!
    אחרי חיפושים רבים אבא שלנו מצא אותה עם אישה שלא הבינה מילה באנגלית שניסתה לעזור…

    מאת: שחר לוין |‏ 24 ביולי 2020 | 18:58
  • כשהייתי קטנה הייתי חוליגנית לא קטנה, ואילו אחותי התאומה הייתה רגועה, מפשרת וסלחנית. לכן, לא מפתיע, שלרוב אני עשיתי את הבעיות בבית וקיבלתי "נזיפות", בעוד שאחותי הייתה הדוגמא והמופת לאיך כדאי להתנהג. יום אחד רציתי שגם עליה יכעסו, וכתבתי את שמה בענק על הקיר עם טושים, וחשבתי שיאשימו אותה ויכעסו עליה גם – סופסוף. זה החזיק לדקות בודדות בלבד – עד שההורים שלי זיהו שזה הכתב שלי, וכמובן שכעסו עלי.
    מפה לשם התבגרנו ועכשיו אנחנו החברות הכי טובות :)

    מאת: זהר |‏ 24 ביולי 2020 | 18:42
  • עזרתי לחברה למצא מנקה. היא היתה בחופשת לידה והייתה בלחץ למצא משהי שתעזור. יום אחד הגיע משהי ועישנה בחדר המדרגות. הלשנתי לשכנתי כי המנקה שהייתה השבוע לא מתאימה , שהיא מעשנת בחדר המדרגות ומשאירה את הדלת פתוחה (הייתי שכנה דירה מולה). . בקטע אירוני התברר ש"המנקה" הייתה אמא שלה והיא כלל לא ידעה שהיא מעשנת.

    מאת: יפעת |‏ 24 ביולי 2020 | 18:32
  • הכרתי את בן זוג שלי כלמדנו יחד בתיכון (היום אנחנו בני 30) והייתה לנו מחנכת שהחליטה להושיב אותנו ביחד כי אני הייתי נחשבת "תלמידה טובה" והוא היה עושה קצת בלגן בשיעורים והיא רצתה שאשפיע עליו לטובה. בפועל, אני בכלל לא מקשיבה לשיעורים ורק מעבירה את הזמן בכיתה, אז בעצם רק היינו עושים שטויות כל הזמן ובכלל לא מקשיבים לשיעור. כמובן שהוא הואשם בכל בלגן שקרה ובסוף העבירו אותו מקום "כדי שלא יפריע לי" ואני נשארתי עם תדמית של תלמידה טובה :).

    מאת: טלי |‏ 24 ביולי 2020 | 17:28
  • אמא שלי קיבלה גיפטקארד בהודעת סמס. היא לא מבינה איך להשתמש בו אז ביקשתי ממנה לשלוח לי צילום מסך של ההודעה. היא התחילה להתסבך אז התקשתי אליה מהטלפון של בן זוגי והדגמתי לה איך עושים את זה עם הטלפון שלי. היא ניסתה לבד אך עדיין לא הצליחה. היא ככ הסתבכה עם זה שהיא רצתה ללכת לשכנה כדי לצלם את מסך הטלפון שלה עם המצלמה של השכנה… הזמן עבר אך אמא שלי עדיין מסובכת לגמרי עם ההוראות ל׳איך עושים צילום מסך של הטלפון׳. :(

    מאת: תמר |‏ 24 ביולי 2020 | 16:58
  • חחחחח זה מצחיק אבל אף פעם לא סיבכתי אף אחד בכלום הייתי ילדה טובה וגם שכבר עשיתי שטויות הייתי סופר אחראית חחח הדבר היחיד שאני לא מספיק אחראית זה להקפיד על קרם הגנה כשאני יוצאת לטייל או לים

    מאת: דניאלה משןמר |‏ 24 ביולי 2020 | 15:38
  • מישהי מהלימודים שלי ואני הולכול לאותו פסיכולוג. לא ממזמן היה לנו מבחן ענק והוא שלח לי ׳בהצלחה!׳ ואיך שפתחתי את ההודעה אמרתי בהתלהבות מולה ״היי! הפסיכולוג שלי שלח לי בהצלחה!״….מסתבר שלה הוא לא שלח…

    מאת: אביבית |‏ 24 ביולי 2020 | 15:07
  • מאשרת את התקנון ומסכימה לדבריו & הייתי אחראית משמרת בבית קפה והייתתי צריכה לפתוח אותו במוצאי שבת נסענו חברה מהעבודה לים ביחד חזרנו קצת מאוחר ואיחרתי לפתוח את הבית קפה חבר טוב שהיה ברמן שם לקח את האשמה עליו בכדי להגן עלי וסיבכתי אותו בכך שבעלת הבית קפה דרשה הסברים ממנו וכעסה עליו

    מאת: אילנית פקטורוביץ |‏ 24 ביולי 2020 | 11:28
  • גרמתי לאחותי להסתבך, שלא באשמתי. האמת -באשמתה. היא שיכנעה אותי לגשת בשבילה למבחן, אבל לא הייתי צריכה להסכים מלכתחילה, אבל עשיתי זאת (האמת בשביל הריגוש.. אני די סאחית) הלך לי נהדר במבחן, אבל עלו חשדות. ביקשו ממנה לגשת שוב, מה שגרם לה לקבל החלטה מטופשת לזייף מכתב (WTF?!). מפה לשם, העיפו אותה מהלימודים. הייתי צריכה להפעיל שיקול דעת ולא להסכים ובכך גרמתי לה להסתבך שלא באשמתי-אך בעקיפין. הכל היה לטובה לבסוף: היא מצאה לימודים אחרים שהיא אוהבת, אני למדתי לקח חשוב. WIN WIN.

    ילדים אל תעתיקו.

    מאת: טופז |‏ 24 ביולי 2020 | 09:58
  • היתה לנו נזילה בבית, ואחרי שביקרו כאן המון אינסטלטורים, האחרון הצליח למצוא את המקור שלה והחזיר את השפיות לבית. המלצתי עליו לחברה שהיתה צריכה אינסטלטור בדחיפות, רק שאצלה במקום למצוא את מקור הנזילה, הוא עשה נזק יותר גדול שבסופו של דבר גרם לה להזמין אינסטלטור נוסף ששבר לה חצי מהרצפה באמבטיה כדי לפתור את הבעיה. אופס.

    מאת: דנה |‏ 24 ביולי 2020 | 07:02
  • כשלמדתי באוניברסיטה הייתה שם מרצה שהייתה גרועה גם בלימוד ועוד יותר ביחסי אנוש. יום אחד בהפסקה עמדתי עם חברה ללימודים והתלוננו על אותה מרצה, בשלב מסוים החברה התחילה להרים את הקול מדי ולהמשיך להתלונן, עד כדי כך שאני כבר הפסקתי, כי היא פשוט לא נתנה לי לדבר…. לאחר דקה או שתיים כשהיא ממשיכה בקולי קולות להתלונן על אותה מרצה ולהזכיר את שמה עם כל מיני כינויי גנאי, ראיתי את שאותה מרצה עמדה איפשהו בהמשך המסדרון ולא ראינו, ניסיתי להזהיר את החברה, אבל היא הייתה כל-כך שקועה בשטף הנאצות שזה לא עזר… המקצה אז עברה לידינו והסתכלה עליה ישירות במבט נוקב… אז סוף סוף החברה הפסיקה לדבר והאדימה וברחה משם, ביום שלמחרת היא כבר הפסיקה להגיע לקורסים של אותה מרצה… עד היום כשאנו נפגשות או מדברות היא מזכירה לי ואומרת: "זוכרת איך גרמת לי להסתבך כשלמדנו באוניברסיטה?! ".. ;)

    מאת: miriam |‏ 24 ביולי 2020 | 00:59

השאירו תגובה