מתנה בשישי: 500 שקלים לרכישה ב-Zohara

ספרו לנו מה אתן הכי אוהבות בגוף שלכן ואולי תזכו ב-500 שקלים לרכישה ב-Zohara

מאת  | ‏ 9 יולי 2020

מתנה בשישי (צילום: דור שרון)

מתנה בשישי (צילום: דור שרון)

בכל יום שישי נחלק מתנה שווה לגולשות מלאות הסטייל של FF, והשבוע:

500 שקלים לרכישה ב-Zohara

כל שעליכן לעשות כדי להשתתף בתחרות הוא לספר לנו בתגובות מטה:

מה אתן הכי אוהבות בגוף שלכן?

*בכתיבת התגובה, נא להוסיף כתובת מייל

שווי המתנה: 500 שקלים
ניתן להשיג בדיזינגוף 255, תל אביב ובאתר

**הזוכה תיבחר מבין המגיבות לפוסט עד יום א', 12/7/20 בשעה 12:00

***בכתיבת תגובה הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו

הזוכה משבוע שעבר במוצרי טיפוח של קרן ברטוב בשווי 500 שקלים היא הדר, שסיפרה לנו מתי נפלה בפח: "זה היה בטיול עם בן זוגי בפורטוגל. עצרנו מונית וביקשנו להגיע לכתובת מסויימת. נהג המונית היה נחמד ואמר שהוא מכיר את המקום והוא יקח אותנו ויפעיל מונה. לאחר נסיעה של כ-25 דקות הגענו למקום חשוך ונהג המונית אמר שאותו מלון נמצא מעבר לכביש אבל הוא לא יכול להתקרב כי אין כניסה לרחוב הזה. שלמנו לו את הכסף וירדנו מהמונית. לאחר שהלכנו ברגל את כל הרחוב ולא מצאנו את המלון עצרה לידנו אישה מבוגרת ושאלה מה אנחנו עושים פה באמצע הלילה, ומיד הראנו לה על המפה את הכתובת שאנחנו מחפשים. היא הייתה המומה ומזועזעת כשהבינה כי נהג המונית הביא אותנו לצד השני של העיר, מקום לא הכי סימפטי להסתובב בו…האישה הנחמדה תפסה לנו מונית והייתה איתנו על הקו עד שהגענו למלון. ומזה למדנו להפעיל וואיז (על שקט) גם שאנחנו על מונית בחול".

  • אני מאוהבת ומודה באמת על כל הגוף שלי ולא הייתי משנה דבר, את הפופיק שלי שייחודי בטירוף, את הישבן שפעם אמרו שגדול מדי והיום רק מחמיאים (מה שמוכיח אם אין אני לי מי לי) ופשוט אוהבת את כל כולי על אמת ובעיקר בעיקר- את הלב שלי!

    מאת: קרן |‏ 12 ביולי 2020 | 15:54
  • אני פשוט מאוהבת בגוף שלי וזה כולל פשוט הכל! על אמת, את הפופיק שלי (אני מתה עליו הוא ייחודי בטירוף), את הישבן והחזה העגולים והיפים שלי, את האצבעות שכותבות ברגע זה ובעיקר בעיקר את הלב שלי

    מאת: קרן |‏ 12 ביולי 2020 | 15:40
  • קצת קשה לי למצוא מה אוהבת, אני די בקצר עם הגוף שלי כבר שנים, אבל אם בכל זאת אז אצביע על השיניים הלבנות והישרות פלס שלי. וואלה בזכותכן כעת מרגישה טוב יותר לגביי גופי

    מאת: אסתר |‏ 12 ביולי 2020 | 11:56
  • את הישבן האמת, אומנם זה גורם לי למלא מלא עבודה עליו, מכון או בבית, אבל מה לעשות, יש לי אינסטגרם שדורש מחוייבות לזה

    מאת: הילה |‏ 12 ביולי 2020 | 11:47
  • הכי הכי אוהבת את מה שכולם אוהבים בי, את השיער הקופצני והשמח שלי, תמיד גורם לכולם לשאול איך הוא ככה, ותמיד אני עם התשובה- וואלה ככה קמתי

    מאת: שרה |‏ 12 ביולי 2020 | 11:45
  • את הרגליים הארוכות שלי. אומנם זה אומר שמאוד קשה לי למצוא מכנס מתאים, מצד שני, מה שהרגליים האלה עושות לגברים…

    מאת: יפה |‏ 12 ביולי 2020 | 11:38
  • את החיוך, תמיד כשאני מחייכת אנשים אומרים לי שזה הופך את היום שלהם לטוב יותר, לא יודעת למה, אך אני זורמת עם העניין ומשתדלת לחייך כמה שיותר, בפרט כשמולי אנשים שנראים קצת מבואסים

    מאת: עדי |‏ 12 ביולי 2020 | 11:32
  • בשיא הכנות ודמעות בעיניים! יכולה לומר שאצלי השאלה צריכה להיות הפוכה. הגעתי לאהבה עצמית כל כך גדולה שאין חלק שאני לא אוהבת.. אז ככה מלמעלה למטה: השיער הגלי שכבר מזמן לא הפסקתי לנסות ולהחליק תחת חום המחליק, את הריסים הארוכים שמגנים על עיניי השקד החומות שמשקפות את הנפש ואת מסע חיי, את האף הסולד והקטן שדומה למגלשת מים ביום קיץ חם, את שפתיי המדהימות שתחומות באופן טבעי ושאליהן מצטרף חיוך מהמם שגורם לכל מי שמולי להחזיר לי חיוך. אוהבת בי כל קימור בגוף, אוהבת את החזה שלי שיודעת שיום יבוא וממנו אאכיל לראשונה את האוצרות שאביא לעולם, אוהבת את הידיים והאצבעות שאחראיות לעשייה וליצירה שלי בחיים, אוהבת את הבטן גם בתקופות היותר רכות שלה :) ובקיצור את כולי. אהבה מתחילה קודם מאהבה עצמית. מאמינה שכנשים אין צורך בהלקאה עצמית על דימוי הגוף שלך- תאהבי את עצמך כמו שאת לפני שתדרשי מאחרים לאהוב אותך! ותהיי שלמה עם עצמך רק ככה תצליחי להיות החברה הכי טובה של עצמך!

    מאת: ספיר |‏ 12 ביולי 2020 | 11:24
  • אני הכי אוהבת את החיוך שלי. לא משנה כמה אני עולה או יורדת במשקל, הוא תמיד נשאר אותו הדבר. יש לי גומת חן בלחי ימין, ועוד "חצי" גומה בלחי שמאל. אני מרגישה תמיד שהחיוך שלך מצליח לפצות על מגרעות אחרות, ותמיד מצליח לחלץ אותי מבעיות, ולעזור לי לפתור דברים רבים. החיוך שלי תמיד משמח גם את הסביבה שלי, וזה הכי כיף בעולם!

    מאת: אביה |‏ 12 ביולי 2020 | 09:57
  • זה ישמע מצחיק אבל הכי אני אוהבת את התלתלים שלי :)

    שנים שהייתי מסתובבת עם קוקו ושיער שרוף אחרי כמה ניסיונות החלקה כושלים.
    לא העליתי על דעתי שהשער שלי לא מרדני, אלא פשוט מתולתל ומשווע לקרם שיער מתאים.

    כשנהייתי בת עשרים עשיתי את המחקר שלי ביוטיוב וסופסוף הבנתי מה לעשות ואיך, מאז עברו כמה שנים עד שנזקי ההחלקות עברו, והיום אני מתהדרת בתלתלים קופצניים ומשמחים שמושכים עניין רב ומחמאות :)

    בזכות המהפך הזה אני נושאת את עצמי וגופי, באהבה שלמה ובהרבה יותר ביטחון.

    מאת: זהבית |‏ 12 ביולי 2020 | 09:57
  • שלום,

    אני הכי אוהבת בגוף שלי את הצלקת של הניתוח הקיסרי.
    אני מסתכלת על הצלקת כל יום במקלחת, בים או בבריכה ולא דואגת להסתיר אותה.
    למדתי בשנים האחרונות לקבל את הצלקת באהבה והיא מזכירה לי עד כמה שחשוב להיות שלמה עם הגוף שלי ולאהוב את עצמי!

    מאת: שלי |‏ 12 ביולי 2020 | 09:19
  • היי. אולי זה ישמע מוזר אבל,
    אני מאוד אוהבת בגוף שלי את החזה שלי

    (אני אף פעם לא אהבתי את הנראות של הגוף שלי
    ולאחרונה החלטתי לאהוב ולהעריך את עצמי יותר!)

    מאת: לירז |‏ 12 ביולי 2020 | 03:40
  • כבת ארבעים אני מעריצה את השדיים שלי שלא נפלו (תמשיכו כך בבקשה) ואת האף שלי, הוא לא סולד, הוא אף "יהודי", שלא נאמר שביחס לפני העדינות, הוא אף בולמוסי ובולט, אף סורר. כנערה סבתא אמרה לי שזה אף יפה כמו של ברברה סטייסנד, ואפילו שרציתי כנערה לעשות ניתוח אף, ולא יכולתי לסבול אותו. לא עשיתי, למדתי לקבל את זה שאף זה אופי, היום אני חושבת שהוא נהדר, וכנראה כפיצוי זכיתי בשדיים עומדים גם בגיל 40 ששווה להתאים להם ביקיני בזוהרה

    מאת: זוהרה |‏ 12 ביולי 2020 | 01:01
  • הכי אני אוהבת את הגבות שלי. כשהייתי טינאייג'רית ונורא רציתי לעשות גבות משולשות מחודדות בהתאם לאופנה אז, אמא שלי שכנעה אותי לא לגעת בהן. האופנה המשולשת חלפה מזמן והגבות שלי נשארו בצורה הטבעית שלהן.. סידור קליל והן פרפקט.

    מאת: ג'ניה |‏ 12 ביולי 2020 | 00:47
  • בתקופת הקורונה ביליתי הרבה יותר זמן בבית, ועם כמה שזה מבאס ותקופה לא פשוטה לאף אחד, החלטתי לקחת את עצמי בידיים ולהשתמש בזמן הזה כדי להיכנס לכושר! בפסח קיבלתי את ההחלטה והיום אני מתאמנת כמעט כל יום ובגזרה הכי טובה שהייתי בה בחיים. אני גאה להגיד שהיום אני מרגישה בנוח עם הגוף שלי לחלוטין (גם אם הוא לא כמו של דוגמנית) ושבכל מצב קשה אפשר למצוא נקודת אור…

    מאת: בר |‏ 12 ביולי 2020 | 00:08
  • הדבר שאני הכי אוהבת בגוף שלי זה את הרגליים שלי. ולמה…אני אסביר. הן רזות וארוכות ואני תמיד מצליחה לראות גבוהה יותר ממה שאני בזכות לבוש מתאים ועקבים. ותודה לאל על זה. ואף אחד, למרות שהיום לכולן יש, בגלל כל הניתוחים וכל מה שכרגע הולך, זה חזה גדול, ולי יש ממש קטן, אבל אף אחד לא מסתכל על זה אפילו, כי אני דואגת להדגיש את הרגליים ו ולתת להן את כל הפוקוס. אז מי צריך חזה גדול כשאת יכולה להראות רזה וארוכה על ידי בגדים ונעליים? אני מרוצה!

    מאת: רינת |‏ 11 ביולי 2020 | 21:16
  • אני הכי אוהבת בגוף שלי את הגב , ממש אוהבת ללכת עם חולצות שהגב חשוף אני חושבת שזה מחמיא למבנה שלי. מעבר לזה יש לי כתם לידה באמצע הגב בצורה שמאוד מזכירה גל. אני תמיד אומרת שדברים מיוחדים שמבדילים אותך מאנשים אחרים גורמים לך להיות יפה ומיוחד. והכתם לידה הזה ממש מיחד אותי.

    מאת: ירדן |‏ 11 ביולי 2020 | 20:54
  • הכי אוהבת את תנוכי האוזניים

    מאת: יארה |‏ 11 ביולי 2020 | 19:54
  • אני ממש אוהבת את תנוכי האוזניים שלי. א. אני חושבת שהם מושלמים: לא גדולים מידי ולא קטנים מידי. ב. המידה שלהם אף פעם לא משתנה, לא כשאני משמינה ולא כשאני מרזה. ג. אף אחד לא שם לב אליהם חוץ ממני. ד.כל התשובות נכונות.❤️

    מאת: יארה |‏ 11 ביולי 2020 | 19:36
  • אני הכי אוהבת בגוף שלי את המותניים המתעגלות שלי. בכל התקופות בחיי בהן עליתי וירדתי במשקל, ושוב עליתי. המותניים אומנם שינו את צורתם, אך תמיד שמרו על הניחוח שתמיד מסמל נשיות בעיניי- ההתעגלות. מה שבאנגלית אוהבים לקרוא לו- ידיות האהבה love handles.

    מאת: רבקה |‏ 11 ביולי 2020 | 17:18
  • אני הכי אוהבת את הגבות שלי והן גם סימן ההיכר שלי. מאז ותמיד היו לי גבות עבות ולעולם לא מרטתי שערה מהגבה (האמת שאני חוששת מהכאבים) אפילו כשהיה באופנה לעשות גבות ממש דקיקות. כל בוקר אני מסרקת את הגבות שלי עם מסרק ומעצבת אותן עם סבון. זה פותח לי את העיניים, מייחד אותי , אי אפשר לפספס אותי ולא מעט פעמים אנשים עצרו אותי סתם ברחוב.להחמיא לי עליהם.

    מאת: רחל |‏ 11 ביולי 2020 | 16:45
  • אף פעם לא היה לי ביטחון עצמי בשמיים, אבל מאז שחברה טובה החמיאה על החיוך שלי – אני נאחזת בזה ומשתדלת להזכיר לעצמי לאהוב אותו :)

    מאת: שירה |‏ 11 ביולי 2020 | 16:44
  • אני הכי אוהבת בגוף שלי את כתמי הלידה שיש לי. יש לי אחד ממש לאורך כל השוק האחורית של הרגל שלי שנגרם כתוצאה מלידה ארוכה שהיו צריכים למשוך אותי עם מלקחיים כאלה. הכתם השני נמצא בבטן התחתונה מצד שמאל שנראה כמו ענן קטן וכנראה שנוצר מחשק שלא מומש. למדתי לאהוב אותם ולהבין שהם מה שמייחדים אותי

    מאת: שירז |‏ 11 ביולי 2020 | 16:33
  • אני הכי אוהבת אצלי את ה…ישבן. בעבר זה היה חלק ששנאתי, הרגשתי שהוא בולט ועגלגל מדי. עשור וחצי מאוחר יותר, קצת ג'יי לו וביונסה – מאוהבת בו ובקימורים שלו (שלי!) בגיל 45 זה רחוק מלהיות טריביאלי:) ועוד משהו – איזה מסר נהדר של body positive!!!!

    מאת: טלי |‏ 11 ביולי 2020 | 16:18
  • החלק שאני הכי אוהבת בגוף שלי אלו הירכיים. במשך שנים הרגשתי הן גדולות מדי והשתדלתי למזער אותן – אם ע"י לבישת בגדים רחבים ומטשטשים ואם ע"י דיאטות. אחרי שנים של דיאטות, הפרעות אכילה ובגדים סבתאיים, הבנתי שזו צורת הגוף שלי וככה אראה לנצח. התחלתי להפנות את תשומת הלב והמשאבים שלי לאהבת הגוף שלי במקום ניסיונות לשנות אותו. היום אני עדיין בחורה די מלאה, אבל אני יכולה לראות בעגלגלות הזאת נשיות עסיסית וסקסית שאני מתה עליה. אני מסתכלת בראי וגאה במה שאני רואה, והירכיים שלי הן ההוכחה הכי טובה לתהליך שעברתי.

    מאת: שי |‏ 11 ביולי 2020 | 15:31
  • כמובן שלא המצאתי את הגלגל בלא לאהוב את הגוף שלי, אבל בחצי השנה האחורנה משהו השתנה בגישה. אני גרה במושב ועם הקורונה והשינויים שהיא הביאה איתה התחלתי לשחות (בשביל הנפש) ולרכב על האופניים (בשביל לא להשתמש בתחבורה ציבורית). יצאו לי שרירים שלא מהעולם הזה! אני חולה עליהם, מאוהבת אותם וגאה בהם! הם סימן חיצוני להתמדה, להסתגלות ולחוזק – נפשי ופיזי. לא מצליחה להבין אנשים שחושבים שיש דיסונס בין שרירים ונשיות כי אני מרגישה הכי מלכה בעולם איתם.

    מאת: נטע |‏ 11 ביולי 2020 | 13:56
  • מה הכי אני אוהבת בגוף שלי?! שהשיער הערמוני טבעי שלי, הוא חלק בחלקו העליון ומסתלסל בחלקו התחתון, כאילו עשיתי זאת במיוחד, ותמיד שואלים אותי אם עשיתי בייביליס…

    מאת: מרים |‏ 11 ביולי 2020 | 13:53
  • לפני 4 וחצי חודשים ילדתי בפעם הראשונה את הבת המתוקה שלי. מאז, הבטן שלי עדיין לא חזרה לעצמה, נשארה רכה כזאת. בהתחלה זה ממש הציק לי כי רציתי לחזור אליך שנראיתי קודם.. ואז נרגעתי. והבנתי שהבטן הזאת מסמלת את כל ההריון שעברתי, את חווית הלידה שהיא לא פחות מאירופה, ובעיקר את היצור הקטן והמדהים שנכנס לי לחיים. אז אני אוהבת את הבטן שלי (:

    מאת: גל כהן |‏ 11 ביולי 2020 | 13:24
  • אני אוהבת את כל הגוף שלי ומקבלת אותו בדיוק כמו שהוא אבל אני אוהבת במיוחד את המותניים שלי!
    מבנה הגוף שלי הוא שעון חול ויש המון פריטים שיושבים ומחמיאים, ובמיוחד החצאיות האהובות עליי שהן בגזרת A!

    מאת: מאי גולנזר |‏ 11 ביולי 2020 | 13:20
  • אני אוהבת ומחבקת כל אחד מהקימורים שנוצרו לי לאורך השנים ואחרי 3 היריונות. אך בפרט אני אוהבת את האגן הרחב שלי, שמקנה לי מראה נשי אמיתי ויוצר לי סילואט מהמם בכל פעם שלובשת שמלה.

    מאת: אלמוג גילה גפני |‏ 11 ביולי 2020 | 13:19
  • אני אוהבת ומחבקת כל אחד מקימורי הגוף שצברתי בזכות ובגאווה לאורך השנים ולאחר 3 היריונות. אך בפרט אני אוהבת את האגן הרחב שנוצר לי עם השנים, שמקנה לי מראה נשי אמיתי ויצר לי סילואט מהמם כשלובשת שמלה.

    מאת: אלמוג גילה גפני |‏ 11 ביולי 2020 | 13:16
  • אני הכי אוהבת בגוף שלי את החזה הקטן שלי.
    שנים שחשבתי שאינני נשית בגלל שאין לי חזה מספיק גדול.
    עם הזמן הבנתי שאני נשית כי אני אישה וכך גם לכל מי שבוחרת להיות אישה.
    הגוף או החזה לא מגדירים נשיות, וכל אחת בוחרת להציג אותה בדרך אחרת – אין כללים!

    מאת: לירז איבגי |‏ 11 ביולי 2020 | 13:10
  • את החיוך שלי. כשהייתי קטנה סבתא שלי אמרה שכמעט הכל אפשר לפתור עם חיוך ושאם אלייך אז העולם יחייך אליי בחזרה. והיא כמובן צדקה. כמעט תמיד כשאני מחייכת, אז מחייכים אליי בחזרה (ואני מחייכת כל הזמן). לדעתי זה הנשק הסודי שלי ולכן אני ממש מקפידה לטפח אותו. השפתיים שלי הכי מטופחות אך טבעיות והשיניים שלי בריאות ולבנות (פה השקעתי הרבה). חיוך בונה עולם, תנסו!

    מאת: נטע |‏ 11 ביולי 2020 | 13:09
  • אני מנסה לחשוב ולא כל כך יודעת, חושבת על העיניים-נחמדות, האף-לא יכולה להגיד שהוא הכי יפה, שפתיים-סבירות. אבל משהו בי פשוט אוהב את המכלול של הכל ביחד. ואני חושבת שזה הכי חשוב! גם אם כל פרט ופרט לא נראה לנו הכי מדהים בעולם. אנחנו יכולים לאהוב את המכלול ולהרגיש על גג העולם :).

    מאת: עדי |‏ 11 ביולי 2020 | 13:05
  • לקחו לי המון שנים ללמוד לאהוב משהו בעצמי, גיל ההתבגרות היה מלא בשנאה עצמית – לעמוד מול המראה ולהתאכזב כל פעם מחדש. גם היום לא הכל מושלם ויש ימים שבהם קשה ללכת לקנות בגדים, קשה להסתכל על המראה כי לא הכל בדיוק כמו שאני רוצה. ולמרות שהעיניים שלי הן השער לראות את כל מה שלא טוב (וגם מה שכן טוב) אני הכי אוהבת את העיניים שלי. יש לי עיניים גדולות וחומות, רגילות, אבל הן תמיד עוזרות לי, תמיד מביעות את מה שאני מרגישה, מרגיעות אנשים אחרים. ויש לי ריסים ארוכים שכיף למרוח עליהם עוד מסקרה. ולמרות שיש שקעים ושקיות מתחתיהן אני מרגישה שזה רק מוסיף לאופי שלי ומשדר שלמרות שיש הרבה דאגות ודברים לא מושלמים אפשר להיות שמחים ומרוצים :)

    מאת: הדר |‏ 11 ביולי 2020 | 11:45
  • מודה שלא תמיד השלמתי איתם, אבל היום, אחרי שהתבגרתי אני יכולה להגיד שהדבר שאני הכי אוהבת זה את הנמשים שלי

    מאת: יעל |‏ 11 ביולי 2020 | 11:05
  • החלק שאני הכי אוהבת בגוף שלי הם הרגליים..1.76 גובה :)

    מאת: שגית שמאי כהן |‏ 11 ביולי 2020 | 10:37
  • אחרי שנים של ניסיונות לרדת במשקל שהביאו איתם רק עליה ותסכול, הצלחתי! התמסרתי לתהליך, עברתי לאורח חיים בריא ואימונים. בלי הרעבות והלקאה עצמית. ירדתי 7 קילו מתוך 15 שצריכה ואני עפה. בעיקר על תחושת המסוגלות והביטחון העצמי שחזרו אלי בסערה.
    הכי אשמח לחגוג עם בגד ים חדש ❤️ ועוד של זוהרה המושלמת! תודה רבה

    מאת: ניצן |‏ 11 ביולי 2020 | 08:42
  • אני הכי אוהבת את הידיים שלי שהפכו להיות מוצקות מרוב שאני מרמימה את הילד על הידיים.

    מאת: שימרית |‏ 11 ביולי 2020 | 08:23
  • השנה חגגתי 50. והגוף השתנה (שוב; הוא משתנה בכול כמה שנים). בהתחלה, נלחמתי בו. הוספתי כפיפות בטן לשגרת ההליכות השבועיות
    שלי. אבל, כשנתפס לי הצוואר בצורה קשה (!!) מהתאמצות יתר, הסתכלתי על עצמי בראי ואמרתי – ״זהו. את בת 50, זה הגוף שלך, תתמודדי.״
    אני אוהבת את הגוף שלי. כולו! אני בת 50 וזה הגוף שלי בגיל הזה ❥

    מאת: עינב |‏ 11 ביולי 2020 | 08:12
  • היום, אחרי כמעט 26 שנים שאני חיה עם עצמי, אני הכי אוהבת בגוף שלי את הגובה שלי.
    תמיד הייתי הילדה הכי גבוהה בסביבה – במעון, בגן הילדים, בבית הספר היסודי ובחטיבה.
    בכל תמונות הילדות שלי תמיד אני בגובה 2 ראשים מעל כולם, ונראית כמו האחות הגדולה או האמא של הילדים שמסביבי.
    התהלכתי בתחושה שילדים מסביבי נרתעים ממני ולא רוצים לשתף אותי, רק כי אני נראית להם מגושמת.
    ככל שהתבגרתי התחלתי להשלים עם הגובה שלי, ולהפוך את "הדפקט לאפקט".
    התחלתי לאהוב את הרגליים הארוכות שלי וללבוש מכנסיים קצרים, את הצורה שבה שמלות יושבות עליי, ואפילו את היתרון בלראות הכל מגבוה, כמו הופעות ונופים יפים.
    אז כן – אמנם אני יותר גבוהה מרוב הגברים הממוצעים, וזה קצת מקשה עליי בטיסות ארוכות – אבל אני אוהבת את הגובה שלי היום, אחרי 26 שנים.

    מאת: טל לוין |‏ 11 ביולי 2020 | 01:08
  • אני בהריון ומאוד מתרגשת ללכת לים בימים אלו, דווקא עכשיו ממרום גילי אני גאה בגוף שלי וממשיכה ללכת עם בגד הים שרכשתי שנה שעברה למרות ועל אף השינוי המהותי שמתרחש בחיי,
    בקרוב מאוד אלד ואמשיך ללכת לים למען הנפש ולתפוס כמה דקות של שקט כשאוכל, אשמח שיהיו לי אופציות לבגד ים שלם בכדי לאפשר לגוף החדש שלי לאחר הלידה ולי כמובן להרגיש טוב ומעוצב.
    אני מאוד אוהבת את בגדי הים שלכם וחושבת שלכל אחת מגיע וכדאי להרגיש טוב עם עצמה, בכל גיל, סטטוס, מידה ומידת אהבה עצמית…

    מאת: נוית מזרחי |‏ 10 ביולי 2020 | 23:01
  • אחרי 27 שנים, הדבר האהוב עלי זה השיער שלי. עברנו עליות ומורדות במהלך השנים, אבל סוף סוף למדתי להבין שזה סימן ההיכר שלי ומה שמייצג אותי. השיער שלי מורכב מ-3 סוגים, חלק מקלות בחלק התחתון, מתולתל מאחורה ולמעלה גלי לא מוגדר, ומנופח חבל על הזמן. כל ספר שהלכתי אליו העביר ביקורת, הציע לי החלקה, תהה למה אני לא מטפחת אותו יותר. הלכתי עם שיער אסוף עד גיל 20.
    אבל עכשיו, דווקא האמירות האלו חיזקו אצלי את ההבנה שכנראה הגיע הזמן להיות "אריה" גאה. הולכת עם פזור, נהנית מזה שמזהים אותי ממרחקים ושמי שלא מכיר אותי קורא לי "זאת עם השיער", איזה כיף לי להיות מיוחדת.

    מאת: מיטל טלמור |‏ 10 ביולי 2020 | 22:44
  • זה אמנם קלישאתי אבל החלק שאני הכי אוהבת בגוף שלי הוא העיניים, לא סתם אומרים שהן החלון לנשמה. אני אוהבת את העיניים שלי למרות שהן נראות רגילות לגמרי, בצבע חום ממוצע ולא איזה כחול מהפנט. מצד שני, אני חושבת שהן מאוד הבעתיות, ובעיקר עכשיו עם כל המסכות וחוסר היכולת להראות לאדם מולך שאתה מחייך, אני מאוד שמחה על זה שכשאני שמחה רואים את זה בעיניים שלי, ולא רק על השפתיים המוסתרות. חוץ מזה, העיניים שלי אומרות הכל לגבי התחושות שלי וזה משהו שבן הזוג שלי מנצל לא פעם כדי לנסות לקרוא את המחשבות שלי (ולהצליח). באותה מידה חשוב לי ממש להסתכל לאנשים בעיניים ולראות אותם באמת

    noam270@gmail.com

    מאת: נועם שרעבי |‏ 10 ביולי 2020 | 22:18
  • מה אני הכי אוהבת בגוף שלי, זאת שאלה קשה… למרות הכל הצלחתי למצוא בסוף למצוא כמה מקומות:
    1. לא פוליטיקלי קורט אבל השדיים שלי. למרו שאחרי ההנקה הם נראית קצת פחות טוב מלפני, הם עדיין מלאים ויחסית עומדים (וזה אחרי שתי לידות והנקות ממושכות).
    2. האף שלי מפרופיל :).
    3. הרגליים שלי. אני בחורה לא גבוה. רזה אבל לא מהשדופות. והרגליים שלי לא משנה כמה העלתי או הורדתי במשקל תמיד נראות אותו הדבר- רזות חלקות ויפות.

    מאת: סתיו מזרחי |‏ 10 ביולי 2020 | 22:02
  • אני הכי אוהבת את כפות הידיים והרגליים שלי
    מאז שאני קטנה החמיאו לי על האצבעות הארוכות בידיים ועל הקשת הגבוהה ברגליים כמו של רקדניות
    אני משתדלת לטפח אותן וללכת למרוח לק מדי חודש

    מאת: ליאור |‏ 10 ביולי 2020 | 20:37
  • הדבר שאני הכי אוהבת בגוף שלי זה הצורה של העיניים שלי

    מאת: מיה קנפו |‏ 10 ביולי 2020 | 19:45
  • מגיל קטן יש לי חזה גדול, בהתחלה התביישתי בו, הייתי מותחת גופיות ועושה הכל כדי להסתיר! עם השנים הוא הפך לחלק בלתי נפרד ממני והחלק האהוב עלי בגוף, לא הייתי מתחלפת עם אף אחת! (למרות שהוא מקשה עלי למצוא בגדי ים

    מאת: אנו פומרנץ |‏ 10 ביולי 2020 | 19:25
  • הדבר שאני הכי אוהבת בגוף שלי זו הבטן, זו שהכילה את שני ילדיי, גידלה וטיפחה, האכילה והגנה באהבה. גם כשהם לא שם, והיא כבר אחרת מבעבר, אני עדיין מוקירה לה את כבודה, שכן היא פלא של בריאה.

    Reut.a@me.com

    מאת: רעות |‏ 10 ביולי 2020 | 18:20
  • אוהבת את השפתיים שלי שקיבלתי בירושה מאבא שלי. הכי בשרניות ומהממות. עלי זה נראה מוש, על אבא שלי קצת מצחיק

    מאת: דנה |‏ 10 ביולי 2020 | 18:15
  • החלק שאני הכי אוהבת בגוף, הוא הרגלייםם , ארוכות ויפות ותמיד משתזפות ראשונות .

    מאת: ליאל אליאסיאן |‏ 10 ביולי 2020 | 18:06
  • אני שרופה על כל הגוף שלי כי שנים שלא ממש אהבתי אותו ופתאום אני מרגישה שאני זו האחת שממששששש מעריצה את עצמה מכף רגל ועד ראש. במקביל אוהבת את הטוסיק שלי כי הוא סקסי וממש ממש מושלם כמו שהוא מעצם היותו הוא. נשיקות לכל הנשים המהממות שבעולם ההזוי הזה.

    מאת: עדי כהן |‏ 10 ביולי 2020 | 17:58
  • מה שאני הכי אוהבת בגוף שלי זה שלמרות שאני לא הכי רזה אבל גם לא מלאה אני שלמה איתו ואני עושה ספורט בשביל שאני אהיה בריאה, אני שותה מים בשביל העור פנים שלי ואני עושה דברים שהם טובים לי בנפש כמו לאכול ג׳חנון בשבת ולא לדפוק חשבון והגוף שלי פשוט מקבל את זה באהבה :) אני אוהבת בגוף שלי את ה״שומנים״ שאפשר לתפוס כמו שאומרים, ונותנים תחושה שאני בריאה, שאני לא יותר מידי מלאה כשזה מזיק לבריאות וגם לא יותר מידי רזה כשזה גורם לחוסרים בגוף.

    מאת: יובל נוי |‏ 10 ביולי 2020 | 16:51
  • הדבר שאני הכי אוהבת בגוף זה את שתי גומות החן שלי. הן כל כך בולטות וחרוצות בלחיים שרואים אותן גם כשאני מחייכת, גם במילים מסוימות שאני אומרת וגם מסגירות אותי כשאני מנסה לעצור את הצחוק.

    מאת: שי |‏ 10 ביולי 2020 | 16:35
  • אני ג'ינג'ית. וללא שום ספק הכי אני אוהבת את הנמשים שלי. זה לא תמיד היה ככה הייתה לי תקופה שלא אהבתי אותם ואפילו דיימנתי שיש מכונה שמורידה נמשים. אבל היום אני ממש אוהבת אותם! ומרגישה מיוחדת בזכותם.

    מאת: טל סולומון |‏ 10 ביולי 2020 | 15:51
  • כמו המון מתולתלות, גם השיער שלי עבר אינספור החלקות מכל הסוגים, באיזשהו שלב הוא ממש ״נקרע״, היו לי שיערות קצרות יותר בקודקוד הראש.
    בשיחה בוכייה עם חברה מהממת ומתולתלת היא אמרה לי ״השיער שלך לא יסתדר עד שלא תאהבי את התלתלים שלך״
    אימצתי את המנטרה וקרם שיער הולם, וכל בוקר במקום להעביר מחליק הייתי עומדת ואומרת (גם אם זה הרגיש כמו שקר מוחלט) ״איזה יפים התלתלים שלי״, וזה עבד!
    מאז השיער שלי מסתדר בלי שום השקעה מיוחדת מצידי, ואני מקבלת עליו מלא מחמאות! אהבה עצמית זה הטיפול יופי הכי מוצלח ללא ספק

    מאת: תמר |‏ 10 ביולי 2020 | 15:37
  • אחרי שנים של מאבקים במשקל ודימוי גוף הבנתי שהדבר שאני הכי אוהבת בגוף שלי הוא יכולת ההתאוששות שלו ממצבים שונים – בין אם מדובר בהחלמה מניתוחים, או חודשים של עבודה קשה באימוני כוח ופילאטיס.
    הגוף האנושי הוא מכונה מופלאה שצריך לשמן מדי פעם, אך גם לתת לה לנוח. אבל אחרי הכל – צריך להתאים אותו למצב המנטלי, ואת זה הגוף יודע לעשות מצוין.

    מאת: רותם |‏ 10 ביולי 2020 | 15:15
  • הדבר האהוב עליי בגוף שלי הוא הצלקות שלי, ויש כאלה לא מעט – כתמי כוויות על הברך מפעולה בתנועת נוער שבה הכנו נרות וכל הסיר נשפך עליי, צלקת צביטה במפתח הלב מהצבא כשניסיתי להקים צלייה לבד בשטח ונתפס עליי העמוד המתקפל או החתך בגב כשטסתי היישר מהטיול המדהים באנפורנה אל שולחן הניתוחים. פעם חשבתי שהן מכוערות אבל היום הן יפות בעיני, כמו סימני דרך והוכחה שאני רואה עולם, שהחיים לא מדלגים עליי, לרע או לטוב. מבחינתי כל צלקת היא סימן לגאווה, אתגר שצלחתי או תזכורת להחלטה טיפשית :)

    מאת: נועה |‏ 10 ביולי 2020 | 15:08
  • כפות רגליים
    כן כן …
    הרגליים שלי פשוט מהממות וקטנות עם ציפרוניים מושלמות
    ולפי דעתי , אם רןצים לראות האם מישהי מטופחת באמת זה רק לראות את הרגליים שלה שלרוב אנו נוטות להזניח
    דווקא בדברים הקטנים

    מאת: חגית |‏ 10 ביולי 2020 | 15:06
  • לקח לי דיי הרבה זמן לאהוב את הגוף שלי. אין לי מבנה דקיק וארוך כמו של הדוגמניות הקלאסיות. אני זוכרת שכשהייתי ילדה אי שם בשנות ה90 ג'ניפר לופז התחילה לתפוס תאוצה כזמרת מצליחה מאוד והשדרן ברדיו סיפר שהיא ביטחה את הישבן שלה במליון דולר. ואז טרח והוסיף תדעי לך ג'י לו שאנחנו לא אוהבים תחת גדול. המשפט הזה נשאר איתי דיי הרבה זמן כמי שלא נולדה למבנה הגוף ה"נכון" לאותה התקופה. אבל כיום אם יש משהו שאני מאוד אוהבת בגוף שלי זה את זה שגם כשהוא גדל או קטן הוא תמיד יפה בעיני. ואם יש חייבת לבחור דבר אחד אז כנראה שזה יהיה התחת הגדול שלי.

    מאת: נטע לי גלרמן |‏ 10 ביולי 2020 | 15:05
  • אולי זה לא פופולארי, אבל אני ממש אוהבת את הבטן שלי. לא, היא לא שטוחה כמו שהייתה בעבר וגם העור לא מתוח לגמרי, ובכל זאת- היא רכה ונעימה ומסתדרת לי נחמד בבגדים. והילדים החמודים שבעבר היו בתוכה נהנים להתרפק עליה גם היום. היא סמל בשבילי לנשיות שלי…

    מאת: מירב |‏ 10 ביולי 2020 | 14:50
  • החלק שאני הכי אוהבת בגוף שלי הוא הירכיים, אבל עד לפני כמה שנים התשובה הזאת היתה שונה לחלוטין. לכל אורך גיל ההתבגרות שנאתי את הרגליים שלי- הרגשתי שהן גדולות מדי, קצרות מדי, עם סימני מתיחה וממש לא נראות טוב. אבל לאט לאט תנועת הבודי פוזיטיב הפציעה לחיינו ונחשפתי ליופי בצורות שונות ובגדלים שונים, שגרם לי להסתכל אחרת גם על עצמי. לאט לאט למדתי לאהוב את הירכיים העגולות והגדולות שלי. למדתי שאני מרגישה יותר טוב כשאני מראה אותן ולא מסתירה אותן, ושבעצם- הן הכי סקסיות שיש. אז לא כל יום הוא יום טוב ועדין יש ימים שאני מסתכלת על עצמי במראה ולא שלמה עם מה שאני רואה, אבל כמו כל דבר בחיים- זה תהליך. גאה במוצר כמו זוהרה שמציג דוגמניות יפהפיות בכל הגדלים ומחול שינוי אמיתי.

    מאת: תמר |‏ 10 ביולי 2020 | 14:41
  • גדלתי כילדה רזה מאוד וכשהתפתחתי הפכתי כמעט בין לילה לנשית ועסיסית..! והיום כאישה, על אף שהנורמה לצערי שונה, לומדת לאהוב כל חלק בגוף שלי ונהנת מהקימורים ואפילו מהישבן והירכיים!
    Whole is sexy!

    מאת: מורן צמח |‏ 10 ביולי 2020 | 14:10
  • אני הכי אוהבת בגוף שלי את הרגליים שלי.
    אני 167 אבל עם אשליה של 170 ויותר
    בזכות רגליים ארוכות ו(די) רזות

    תמיד כששואלים אותי מה הגובה שלי, עולה פליאה לגבי 167 הסנטימטרים שלי, "מה באמת? הייתי בטוחה שיותר"

    מאת: נוקה |‏ 10 ביולי 2020 | 14:08
  • מבחינת מראה, בהחלט הרגלים זה החלק היותר יפה אצלי.
    הן די ארוכות ורזות, ואם אני משמינה, הן עדיין נשארות רזות ויפות.
    מבחינת החוזק, הייתי אומרת הבטן (השמנמנה) הידים. יש לי חלק גוף עליון די חזק, וזה נחמד למדי, למרות שאני נראית בריון אם אני מעלה כמה קילו.

    מאת: נועה |‏ 10 ביולי 2020 | 14:02
  • אני אוהבת את הגוף שלי וגם עכשיו אחרי לידה אני עובדת כל הזמן להזכיר לעצמי שהוא מופלא וחזק ויפה. ואני מתה על מחשופי גב..

    מאת: יעל |‏ 10 ביולי 2020 | 14:00
  • אני הכי אוהבת בגוף שלי הוא שהוא שלי. שנים על גבי שנים שנלחמתי בו והוא שימש לי כנשק במלחמות מול עצמי. אני הכי אוהבת שסופסוף הוא סולח לי, למרות הכל. שהוא מחלים אחרי כל מה שהעברתי אותו ואחרים העבירו אותו. שהוא מתחזק מכל פגיעות העבר.
    שלמדנו לחיות בהרמוניה. שאנחנו שלמים.

    מאת: תאיר צדיק |‏ 10 ביולי 2020 | 13:56
  • היי,אקדים ואומר שאני בדרך כלל לא משתתפת בהגרלות למינהן..אבל ככ מפנטזת על בגד ים של זוהרה שהייתי חייבת!

    מאת: ורד |‏ 10 ביולי 2020 | 13:42
  • במשך שנים לא אהבתי את הבטן שלי, אף פעם לא היתה לי בטן שטוחה (ואז כולנו הערצנו את בריטני עם הקוביות בבטן). לא לבשתי ביקיני עד גיל מאוחר (למרות שלא הייתי שמנה). היום אחרי 2 לידות, הבטן ממש לא מה שהיתה פעם אבל אחרי תהליך ארוך עם עצמי למדתי לאהוב אותה ואת הרכות שלה. להודות לה על שני אוצרות שגידלה בתוכה. אני יודעת שאלמד את הילדים שלי שאין דבר כזה גוף לא יפה

    מאת: רעות |‏ 10 ביולי 2020 | 13:41
  • אזור עצם הבריח והכתפיים, ללא ספק. מתקשט נהדר, נשי מאוד ועדין בלי מאמץ! וכמובן, כל חולצה או תכשיט יכולים להבליט אותו בצורה שונה. זה אולי ספציפי, אבל הפרטים הקטנים הם כל ההבדל :)

    מאת: שני |‏ 10 ביולי 2020 | 13:33
  • את השער!

    מאת: הילה כהן |‏ 10 ביולי 2020 | 13:23
  • הוא אומנם לבן ובקיץ בעיקר אדום.. אבל אני אוהבת את העור גוף שלי. על הצבע שלו אפשר להתווכח, אבל המרקם שלו חלק ונעים. הוא רך וכמעט ולא עושה לי בעיות, לא מתקלף כשיש תקופות של יובש באוויר, בלי סימנים או פצעים ושרק ישאר ככה. משתדלת להחזיר לו טובה בחזרה עם קרמים וטיפולים אבל הוא לא מצריך תחזוקה גדולה מידי

    מאת: שיר ברזל |‏ 10 ביולי 2020 | 13:21
  • גיל 45… פתאום מבינה שהקימורים השתנו. שיש קצת בטן, הטוסיק התעגל, והחזה פחות עומד. אבל אוהבת את הגוף החדש שלי כמו שהוא. החלקים היפים בולטים יותר

    מאת: איילת הררי |‏ 10 ביולי 2020 | 13:11
  • כרגע, אחרי 2 לידות צמודות והריון נוסף (3 הריונות ב4 שנים…) קשה לקבל את הגוף במראה באהבה, ובכל זאת- תמיד היו לי רגליים ארוכות ורזות שלא הושפעו מכל הטלטלות בחיים ועליות וירידות במשקל. לכן, כנראה תתפסו אותי עם מכנסיים קצרים או שמלות מיני משוויצה במה שאני אוהבת.

    מאת: דנה |‏ 10 ביולי 2020 | 12:59
  • אני הכי אוהבתאת הרגליים שלי. לקח לי זמן רב לכתוב את זה. למדתי להעריך איך אני נראית אחרי תהליך ירידה שהתחלתי לםני שנתיים וחצי. הייתי נורא שמנה. כן מודה עכשו שלא יכולתי לקנות בZara. לא יכולתי ללכת עם שמלה. אישה שהיא מלאה מידי מרגישה עצובה וזאת האמת לאמיתה. אני היום באה לכל חנות שאני רוצה וקונה בגדים יפים ואופנתיים. האמת החלום היה לקנות בזארה ואני קונה. כן. פעם ראשונה כמעט בכיתי בהתרגשות. קניתי שמלה יפפיה והיאכל כך החמיאה לי. לא ניתן לתאר את ההתרגשות וההרגשה.. נתתם לי מוטבציה להצליח. אני מורידה את הכובע. השבוע חגגתי יום הולדת.מבחינתי אמשיך לחגוג אתכם עוד שנים רבות. כן, הרגליים שךי יפות.

    מאת: מרשה גורן |‏ 10 ביולי 2020 | 12:53
  • כשהייתי קטנה סבלתי מהירות מהבנים בכיתה שלי על כך שיש לי טוסיק גדול (אני ממש זוכרת שבמשמרות זהב בכיתה ו אחד הילדים אמר לי:הם לא יוכלו לעבור בגלל התחת הגדול שלך). עד גיל 27 שנאתי את הטוסיק שלי. ממש. אני מודה שבחור שיצאתי איתו בגיל הזה הוא זה שעשה לי"שטיפת מוח", הוציא אותי מטראומת ההצקות, והיום זה החלק שאני הכי אוהבת בגוף שלי.
    אגב יש לי בגד ים אחד של זוהרה(מתה עליכן ועל המבחר והמידות) שעושה לי בעיני בכלל טוסיק מושלם:)

    מאת: שירן |‏ 10 ביולי 2020 | 12:29
  • אני הכי אוהבת את השיער שלי ! אני מתולתלת ובילדות תמיד רציתי שיער חלק כמו של כולן ואף פעם לא הסתדרתי איתו. היום זה מה שאני הכי אוהבת :) בחיים אני לא אחליק אותו, אני תמיד הולכת בגאווה עם התלתלים שלי כי לדעתי הם כבר ממש חלק ממני ומגדירים אותי

    מאת: קורל |‏ 10 ביולי 2020 | 12:25
  • החלק שאני אוהבת בגוף שלי זה העיניים שלי שהן ירוקות כחולות ומשתנות לפי הבגד שאני לובשת, אין כמו להתאים חולצה לעיניים;)

    מאת: אורטל |‏ 10 ביולי 2020 | 12:16
  • העיניים שלי ולא רק בגלל הצבע הירוק שלהן, אלא בגלל העובדה שאיתן אני יכולה להביט על העולם, לצלם נופים , לחוות רגעים וליצור זכרונות.
    לבחור שירים בפלייליסט , להתלהב ממראות בלתי נשכחים ובגדול פשוט להתבונן על העולם.

    מאת: מיתר |‏ 10 ביולי 2020 | 12:09
  • אני הכי אוהבת את הגוף שלי כמו שהוא, את כולו, גם את הצלוליטיס וגם את הצלקות, את הנמשים המיוחדים שלי ואת האף הטיפה שבור, זה מה שעושה אותי מיוחדת והופך אותי למי שאני.

    מאת: זוהר |‏ 10 ביולי 2020 | 11:54
  • אוהבת את כולו: מהשערה, דרך הפנים עם הקמטים, קמטוטים.. חריצים בצדדים מהחיוכים לאורך השנים..
    הבטן והאגם הישראלים. ואפילו את הטבור, שמנהל את כל העניינים .. מהמרכז.

    מאת: גלית |‏ 10 ביולי 2020 | 11:45
  • את הכפות ידיים שלי. זה ישמע מוזר, ואף פעם לא הערכתי אותן. יש לי אפילו צלקת ממים חמים שמלווה אותי עד היום על אחת מהן. סבתא שלי אהבה את האצבעות שלי ורצתה שאנגן בפסנתר (כל קשר ביני ובין נגינה מקרי לחלוטין) ולמדתי שמעבר לזה שהן עדינות, מה שחשוב זה מה שהן מצליחות לייצר ולהוציא. לאהוב אותן מבחינתי זה סמל להעריך גם את הדברים הקטנים שלא כולם שמים לב אליהם

    מאת: יערה קוריאל |‏ 10 ביולי 2020 | 11:44
  • אני הכי אוהבת את הקפל בין הרגל למותן שמראה שיש מה לתפוס!

    מאת: עדי |‏ 10 ביולי 2020 | 11:39
  • בגוף שלי אני הכי אוהבת את המותניים שלי. הן תמיד היו צרות יחסית לשאר הגוף ושיוו לגוף מראה של שעון חול, או גיטרה קלאסית…זהו, באופן כללי יש גם הרבה דברים שהייתי משפרת, אבל אני משתדלת לאהוב את הגוף שלי כמו שהוא, לפעמים יותר מלא לפעמים יותר רזה, לפעמים יותר בכושר לפעמים פחות, לא צריך לעשות מזה עניין, העיקר זו הבריאות וההרגשה החיובית

    מאת: אבי |‏ 10 ביולי 2020 | 10:40
  • לקח לי טונות של זמן לחשוב ובכלל להעלות פה בכתב מה אני הכי אוהבת בגוף שלי, כי, האמת, אני לא כל כך אוהבת את הגוף שלי. גם כשהייתי פצצה בת 18 לא אהבתי בי דבר.

    היום, בעידן שבו יש יותר קבלה עצמית ומודעות לכך שיש הרבה מודלים ליופי, קל לי יותר לאהוב את עצמי.
    אז ככה: אני מאד אוהבת את הכתפיים שלי. הן דווקא רחבות (יש שיאמרו רחבות מדי לאשה) אולם עבורי הן מסמלות חוסן, חוזק פיזי, איתנות ומזכירות לי את התקופה שהייתי שחיינית.

    יש עוד דברים נוספים שאני אוהבת בגופי אבל ביקשתם אחד (:

    מאת: אילת |‏ 10 ביולי 2020 | 10:18
  • אמנם הגוף שלי כבר לא רזה וחטוב כמו פעם (ככה זה אחרי הריונות ולידות) כשהייתי יותר צעירה, אבל אני שלמה איתו. למזלי יש לי ידיים ורגליים רזות, כך שאם אני מתלבשת נכון אז אפשר ליצור אשליה אופטית ולהסתיר את הבטן ולהיראות יותר רזה. גם שמחה שיש לי חזה קטן יחסית ועצם הבריח שלי בולט ותורם לאשליה האופטית…

    מאת: תמי |‏ 10 ביולי 2020 | 10:14
  • תמיד הייתי הילדה הקטנה, מאוד נמוכה ושטוחה.
    יום אחד בתיכון ממש ברגע גדל לי החזה למידה E.
    מה שמאוד הביך אותי והרגיש לי לא פורפורציונלי לשאר הגוף שלי.
    היה לי קשה להתחבר אליהם ובשביל לטשטש הייתי לובשת טופ צמוד, גופיה ומעל רק בגדים רחבים וכמובן הולכת מאוד כפוף כדי להסתיר.
    היום אחרי הרבה שנים, וששאר הגוף קצת קיבל עוד צורה.
    אני אוהבת, שלמה, גאה והולכת הכי זקוף בעולם!
    וכמובן ולובשת מה שבא לי ושהכי נוח לי!

    מאת: טלי |‏ 10 ביולי 2020 | 10:06
  • אני אוהבת הכי את השפתיים שלי , הם ממש משורטטות , פשוט מושלמות

    מאת: מירה |‏ 10 ביולי 2020 | 09:42
  • החלק שאני הכי אוהבת בגוף שלי הוא הידיים שלי ( הזרועות) זה חלק שלא משתנה ונשאר יחסית חטוב

    מאת: גילי |‏ 10 ביולי 2020 | 09:22
  • בשנים האחרונות חייתי בחו״ל אחרי שעברתי תקופה לא פשוטה והשמנתי מאוד. היה לי קשה לקבל את השינוי של הגוף ולאהוב את עצמי, בעיקר את היריכיים. הפסקתי ללכת עם מכנסיים קצרים ושמלות מיני. ואז פתאום יום אחד החלטתי שהגיע הזמן להבין שהמצב החדש לא הולך כרגע לשום מקום והגיע הזמן לחגוג ולחבק אותו במקום להתנגד לו כל כך. החלטתי לעשות קעקוע קטן על הירך שייתן לי מוטיבציה לחשוף דווקא את החלק הפחות האהוב עליי. ובתכלס? מאז אני מתה על היריכיים שלי, נהניתי לחשוף אותן (בטוב טעם כמובן), לאחרונה חזרתי לארץ ועכשיו אני מוכנה לעונת הקיץ. רק בגד ים חסר.

    מאת: נגה |‏ 10 ביולי 2020 | 08:30
  • את הישבן שלי. הוא ג'וסי ואני גאה בו :)

    מאת: דניאלה |‏ 10 ביולי 2020 | 08:13
  • הדבר שהכי אוהבת בגוף שלי זה העיניים שלי. אין לי עיינים כחולות כים, אין עיניים ירוקות וגם לא בצבע דבש,בעצם אין להם כל כך צבע מיוחד. כל הילדות שלי רק צחקו עליהן וירדו עליהן. יש לי עיניים מלוכסנות.
    נולדתי בוויטנאם והגעתי לארץ בגיל חודש. שהייתי קטנה רציתי עיניים כמו של כולם. לא רציתי להרגיש שונה מכולם. ואם הזמן למדתי לאהוב אותן . הבנתי שזה מה שמיוחד בי ושונה בי מכולם. יש בי משהו שאין כמעט לאף אחד פה. היום אני מסתכלת אחורה ורק שמחה על הצחוקים שהעבירו עליי ושגרמו לי להגיע לאן שאני היום – אוהבת את עצמי .

    מאת: סיון באבא |‏ 10 ביולי 2020 | 08:08
  • אני אוהבת בגופי את אצבעות הידיים שלי.
    הן ארוכות ועדינות, הציפורניים הטבעיות שלי מסודרות תמיד ללא לק צבעוני רק שקוף.
    חשוב לי תמיד מראה הידיים שלי והניקיון

    מאת: דקלה הרץ |‏ 10 ביולי 2020 | 00:30
  • אני הכי אוהבת בגוף שלי את החיוך שלי .מאז שהייתי קטנה הבנתי את הכוח של החיוך .כאשר אני מחייכת זה תמיד גורם לאדם שעומד מולי לחייך בחזרה

    מאת: שרית |‏ 9 ביולי 2020 | 23:33

השאירו תגובה