מתנה בשישי: מוצרי טיפוח של להבית אקרמן בשווי 1,000 שקלים

ספרו לנו מה אף אחד לא יודע עליכן ואולי תזכו במוצרי טיפוח של להבית אקרמן בשווי 1,000 שקלים

מאת  | ‏ 30 אפריל 2020

מתנה בשישי (צילום: ירון וינברג קומפוזיציה)

מתנה בשישי (צילום: ירון וינברג קומפוזיציה)

בכל יום שישי נחלק מתנה שווה לגולשות מלאות הסטייל של FF, והשבוע:

מארז מוצרי טיפוח של להבית אקרמן:
סבון עדין לעור הפנים

סרום
סרום גליקולי
קרם למיצוק והבהרה

כל שעליכן לעשות כדי להשתתף בתחרות הוא לספר לנו בתגובות מטה:

מה אף אחד לא יודע עליכן?

*בכתיבת התגובה, נא להוסיף כתובת מייל

שווי המתנה: 1,000 שקלים
ניתן להשיג בקליניקות של להבית אקרמן:
רחוב המנופים 2, הרצליה (054-2646114)

הדקל 3, נווה סביון (03-5332068)

**הזוכה תיבחר מבין המגיבות לפוסט עד יום א', 3/5/20 בשעה 12:00

***בכתיבת תגובה הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו

הזוכה משבוע שעבר במוצרי הרבלייף בשווי 525 שקלים היא מעין, שסיפרה לנו למי היא הכי מתגעגעת עכשיו: "הכי מתגעגעת לאמא ולסבתא שעברה לגור איתה בגלל משבר הקורונה. מתגעגעת לחיבוק שלהן, לאוכל הטעים, לשיחות מצחיקות בארבע עיניים, מתגעגעת לבית שלי, לבית שגדלתי בו שתמיד יישאר עבורי ה-בית, מתגעגעת לארוחות משפחתיות וחגים משותפים. מתגעגעת לימים של 'פעם' מלפני חודשיים".

  • אף אחד לא יודע שאני נוחרת.
    בעלי נוחר חזק מאוד בעצמו אז הוא מסווה את הנחירות שלי ואני תמיד נרדמת אחריו וקמה לפניו אז יש לי סיפור כיסוי מושלם

    מאת: שמרית |‏ 6 במאי 2020 | 22:18
  • אף אחד לא יודע עליי שפעם עפתי/ריחפתי (לא עם מטוס או מסוק או כלי אחר)

    מאת: אירה |‏ 3 במאי 2020 | 11:00
  • אנשים לא יודעים שיש לי פטיש לכפות רגליים. זה בערך הדבר הראשון שאני מסתכלת עליו באנשים. אני אוהבת לבחון את הסימטריה, את הטיפוח ואת המראה הכללי…

    מאת: הגר |‏ 3 במאי 2020 | 09:36
  • מה שהרבה לא יודעים עליי זה שאני אוהבת לכתוב שירים ״למגירה״. עוד מהילדות אהבתי מאוד לכתוב שירים על כל מיני תקופות שהיו לי בחיים.. מעולם לא חשפתי את זה בפני הקרובים שלי ואת כל השירים שמרתי במגירה. מדי פעם אני פותחת אותה וקוראת חלק מהיצירות, זה נחמד, מצחיק ומרגש.

    מאת: נועה |‏ 3 במאי 2020 | 09:34
  • אף אחד לא יודע עליי שיש לי קיבוע על קרם עיניים. לפני כמה שנים קראתי כתבה על החשיבות של קרם עיניים, לעולם לא השתמשתי לפני כן ופתאום נפתחה לי המודעות וממש נכנסתי לאובססיה שאני חייבת לטפל באזור הזה כי הוא ממש רגיש. מאז אני מנסה כל קרם עיניים של כל חברה שאני נתקלת בה ויש לי ממש אוסף לחלוטין מוגזם של מעל 40 קרמים שונים. אני שומרת אותם עמוק בתוך השידה כדי שאף אחד לא יגלה.

    מאת: אלה |‏ 3 במאי 2020 | 09:22
  • אף אחד לא יודע עליי שפיתחתי הרגל מתקופת המבחנים כשאני נכנסת ללחץ "לגנוב" קוביית שוקולד מהחפיסה. זה נראה ממש כמו מבצע צבאי בעיקר אם אני נכנסת למטבח ויש שם מישהו. לאחר שהגנבתי את הקובייה זה גורם לי לתחושה שהצלחתי לעבוד על כולם ומתוק לי בפה וישר עובר לי כל הלחץ ועולה לי חיוך על הפנים.

    מאת: לרה |‏ 3 במאי 2020 | 09:15
  • אף אחדלא יודע שבתקופה הזו אני חווה דיכאון, עצבות ובדידות.. התקופה הזאת הכניסה אותנו למצב חדש ומוזר, וכל ההסגרים וההגבלות האלו הכניסו אותי למצבי רוח שלא יצא לי להתמודד איתם.. אני לא אדם שחווה דיכאונות ומתמודדת עם משברים בצורה טובה, אבל התקופה האחרונה הביאה אותי, כמו הרבה אחרים למצבים חדשים. אבל עדיין משתדלים להסתכל על הנקודות אור בגל התקופה, ומקווה שההגרלה הזו תעזור לזה!

    מאת: נעה |‏ 3 במאי 2020 | 09:10
  • לא מצליחה להרדם בלי סדרות תיעודיות על רצח ברקע…

    מאת: אפרת |‏ 3 במאי 2020 | 08:57
  • באוגוסט השנה, ימלאו לי שבעים. אני עדיין עובדת בשתי מישרות, פרט למשפחתי הקרובה אף אחד לא יודע את גילי האמיתי סוד המראה הצעיר שלי, הוא השימוש רב השנים באמצעי טיפוח כגון קרם מיצוק והזנה וסרום. פרט לכך אני לא השתמשתי במייק אפ או בכל תכשיר קוסמטי אחר.

    מאת: שרה מורגנשטרן |‏ 3 במאי 2020 | 08:14
  • אף אחד לא יודע שיש לי יכולות ווקאליות מרשימות. אני אמנם מקפידה להישאר רגועה ושקטה, אבל פעם בזמן שהתווכחתי ויצאתי קצת משליטה, צעקתי קצת יותר מידי חזק ושתי כוסות יין עדינות נשברו…

    מאת: חוי |‏ 3 במאי 2020 | 03:13
  • אף אחד לא יודע שהוחלפתי בלידתי. מספר שעות לאחר הלידה הביאו לאמי בן וכשהיא אמרה שילדה בת. אמרו לה: אתן היולדות' עייפות ומבולבלות. אמי לא איבדה את העשתונות וקמה מייד לחפש אותי ומצאהה אותי בוכה מונחת על מיטה של יולדת אחרת.. לולא ערנותה' אין לי מושג אצל איזה משפחה הייתי מוצאת את עצמי היום..

    מאת: יפה שלו |‏ 3 במאי 2020 | 03:10
  • אף אחד לא יודע שאני עיוורת צבעים אפילו בן זוגי לחיים לא יודע זאת למרות שהמשימה העיקרית שלו בבית היא יישום בפועל של חוק ההפרדה האופטימלי בין הכביסה הצבעונית הבהירה לבין הכביסה הצבעונית הכהה …(נ.ב. אני בטוחה שמכונת הכביסה שלי מאוד מרוצה מהיישום בפועל של חוק ההפרדה)

    מאת: עליזה |‏ 3 במאי 2020 | 02:36
  • אף אחד לא יודע על האהבה שלי לכתיבה. כותבת למגירה כבר שנים רגשות, מחשבות וסיפורים קצרים. מתארת את מה שאני מרגישה, איך אני רואה את הדברים מנקודת מבטי ועל מה אני חולמת. ובינתיים אוהבת את הסוד שלי סודי. שבוע טוב!

    מאת: נוי שני |‏ 3 במאי 2020 | 01:56
  • הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו
    תמיד מתלהבים מהתכשיטים שאני שמה ושואלים אותי מאיפה קניתי
    אף אחד לא יודע שאני אוהבת לקחת תכשיטים שנהרסו ולשלב אותם עם תליונים מגניבים ותוספת של שרשרת וזה נראה סופר ייחודי

    מאת: רותם |‏ 3 במאי 2020 | 00:58
  • אני אוהבת היסטוריה , בגלל זה תמיד הלכתי לשיעורי היסטוריה ותולדות האומנות כשהייתי בבית ספר ובמכללה .לא פספסתי אף שיעור גם אם זה אומר לחכות שלוש שעות חלון בשביל השיעור או להתעורר ממש מוקדם ביום שישי בבוקר כשהנוכחות לא חובה בכלל …

    מאת: ירדן |‏ 2 במאי 2020 | 21:20
  • שהתגרשתי

    מאת: נעמה |‏ 2 במאי 2020 | 19:22
  • היי, אף אחד לא יודע שבימי הקורונה אני קמה כל יום שישי מוקדם בבוקר אופה עשר חלות לקידוש, ואחכ נוסעת לחלק אותם באופן אישי, לחברות, שכנות, משפחה, גם אם הדבר מצריך נסיעה מחוץ למקום המגורים שלי.

    מאת: אורה |‏ 2 במאי 2020 | 18:49
  • בגיל 19 נחלצתי ממערכת יחסים הרסנית ואלימה שיכלה להסתיים אחרת, אף אחד מקרובי לא היה מודע לך, הסתרתי מתוך בושה ופחד שיגידו שהייתי כנועה. כיום נמצאת בזוגיות אוהבת ומכבדת, בן הזוגי מלמד אותי מה זאת אהבה ואיך זוגיות אמיתית אמורה להיראות ♡

    מאת: סהר |‏ 2 במאי 2020 | 18:44
  • אף אחד לא יודע שעד כה הוצאתי אלפי שקלים על טיפוח הפנים, אבל כיוון שנראה שעוד לא קלעתי ואין תוצאות, אף אחד לא יודע שאני באמת מנסה.

    מאת: רבקה |‏ 2 במאי 2020 | 17:36
  • אף אחד לא יודע.. שבשבעת השבועות האחרונים שאני בבית לבד בגלל הקורונה לקחתי על עצמי אתגר לא פשוט: הכנסתי את עצמי למשטר של אורח חיים בריא שכולל דיאטה ( לא קשה מדי) וריקוד במשך 45 דקות כל יום. התחלתי את הבידוד כאדם שמן, ועכשיו אני עשרה קילו פחות, עדיין לא ממש במישקל הרצוי, אבל איזה שינוי!! מחכה לחזור לעולם ולעבודה שלי ולהשוויץ באני החדשה.

    מאת: אריאלה אזולאי |‏ 2 במאי 2020 | 17:21
  • מה שלא יודעים עלי זה הגבורה שגיליתי אחרי שאבי ניסה להתאבד, בגיל 14, רצתי להשיג טלפון ע"מ שיגיעו ממגן דוד לקחת אותו. זאת היתה אחת הגבורות שילדה יכולה לעשות ע"מ להציל את אביה. אף פעם לא אשכח אפילו דקה לפני המוות.

    מאת: מזל |‏ 2 במאי 2020 | 16:54
  • אף אחד לא יודע שאני חייבת שהמילה הראשונה שלי בכל בוקר כשאני מתעוררת תהיה ״תודה״,וזו חייבת גם להיות המילה האחרונה שאני אומרת לפני השינה.מן רצון ocd כזה להיות בהודיה כל הזמן.לפעמים אם זה לא מתאפשר,אני אומרת ״תודה״ בלחש כדי שבעלי לא יחשוב שאני משוגעת:)

    מאת: מארי |‏ 2 במאי 2020 | 09:36
  • בכל בוקר לפני שכל הבית מתעורר, אני מתעוררת מעט מוקדם לפני כולם ואומרת כמה מילות תודה ותפילה קטנה שהמצאתי בעצמי. תודה על שקמתי לעוד יום חדש, תודה שהילדים ובעלי בסדר במיוחד בתקופה שכזו ומבקשת עוד כמה דברים בשבילי :-)ככה כבר שנים ואני מרגישה שכך אני מגינה על כולם. זהו טקס קטן ופרטי שלי שאף אחד לא יודע…

    מאת: זיו |‏ 2 במאי 2020 | 09:01
  • משהו שאף אחד לא יודע עלי זה- אני יודעה באפיית עוגות ועוגיות.
    תמיד שהייתי באה לבית של חבר שלי הייתי אופה משהו טעים וכולם היו עפים על זה.
    רק שאף אחד לא ידע שלא היה לי באמת מושג איך לאפות והייתי משתמשת הקופסאות המוכנות של פילסברי.

    מאת: טלי |‏ 1 במאי 2020 | 16:37
  • אף אחד לא יודע עלי שאני דווקא שמחה על הבידוד החברתי של הקורונה, כי אני הכי אוהבת להשאר לבד בבית ובשקט שלי עם בן הזוג שלי. בזמן שאחרים משתגעים בבידוד עם בן הזוג, אני מאושרת להיות רק איתו (למרות ואולי דווקא בזכות זה שאנחנו ביחד כבר 8 שנים יחד).
    עכשיו אני לא צריכה לתרץ לאף אחד למה אני לא יכולה להגיע/להתארח/לארח.

    מאת: שירה |‏ 1 במאי 2020 | 15:42
  • אני אגלה לכם משהו שאף אחד לא יודע עלי. אני בחורה מאוד טובה ואני משתדלת אחת לשבוע להכין אוכל ולתת סכום כסף צנוע למשפחה שגרה כמה רחובות ממני. בחיצוניות אני נראית קשוחה ומעט מרוחקת וסנובית, אבל מבפנים אני הכי רגישה ותמיד חושבת איך להועיל ליקום ולו במעט. אל תגלו….שלא יתחילו להתקרב אליי או לנצל אותי. בריאות וחזרה מהירה לשיגרה לכולם.

    מאת: רינת |‏ 1 במאי 2020 | 15:14
  • אף אחד מלבד המשפחה שלי לא יודע…. שאובחנתי כמחוננת כשהייתי ילדה.
    עד גיל מסויים התביישתי לספר לחברות כי חשבתי שזה יתייג אותי כיותר "חנונית" ממה שכבר הייתי, וכשגדלתי לא מצאתי לנכון לספר את זה. הרגיש לי מוזר לדבר על זה, ובכלל לדבר על עצמי.
    בכל אופן, אמא שלי היחידה שעוד לפעמים פולטת "יאא חנונית שלי! עם איי קיו 157"

    מאת: עליזה |‏ 1 במאי 2020 | 14:46
  • אף אחד לא יודע עלי שכבר חודשיים לא הלכתי לפגוש את אמא שלי ובתקופה האחרונה הבנתי כמה אני מעריצה אותה ודומה לה. במשך שנים, בשגרת הלילה של לפני השינה אני שמה קרמים ומסתכלת על עצמי במראה, עם כל המחשבות שרצות בזה. בחודשיים האחרונים התחלתי לאט לאט לראות את אמא שלי בי, ואם בעבר זה היה מרתיע אותי בחודשיים האלו זה היה גורם לי לחייך – אם בעבר הפנים שלי היו מלאות בפצעים בגלל הגנטיקה היום הן חלקות כי היא דאגה לקחת אותי לכל המומחים שיש כדי שאהיה "אישה מטופחת שאוהבת את עצמה" כמו שהיא תמיד רצתה שאהיה. אז אף אחד לא יודע שכבר חודשיים לא פגשתי את אמא שלי פיזית אבל אני פוגשת אותה ערב ערב מול המראה – עם הרבה געגוע, גאווה וחיוכים. ועור נעים למגע. אשמח לתת את המתנה לאמא שלי, כדי שהיא תהיה "אישה מטופחת שאוהבת את עצמה", כמו שאני בזכותה.

    מאת: דנה |‏ 1 במאי 2020 | 12:29
  • לפני תשע שנים הייתי בחופשת לידה וגיליתי את עולם הבלוגים. הצטרפתי לקבוצות פייסבוק של בלוגרים, פתחתי בלוג והתחלתי לכתוב על מוצרים שונים שהתנסיתי בהם. באופן מהיר למדי הכרתי משרדי יח״צ והתחלתי לקבל הזמנות לאירועים ומוצרים לסקר בבלוג שלי. מאחר ואני פסיכולוגית, לא רציתי שידעו עליי פרטים וניהלתי את הבלוג כאנונימית. התפתחו אצלי שני עולמות מקבילים: חלק מהשעות ביום אני פסיכולוגית וחלק בלוגרית. שני העולמות לא נפגשו ולא התערבבו. תשע שנים ועד היום רוב המשפחה שלי והחברים לא יודעים שיש לי בלוג

    מאת: עדי |‏ 1 במאי 2020 | 11:32
  • אף אחד לא יודע שמגיל קטן יש לי חלום להיות שחקנית. עם השנים אני הבנתי שכנראה אשמור את החלום הזה לגלגול הבא, כשיהיה לי את הכישרון המתאים :)

    מאת: יעל |‏ 1 במאי 2020 | 10:49
  • אחד לא יודע עלי שאני זמרת ממש טובה – הייתי הסולנית במקהלת הסודי והתיכון ותמיד דיברו עלי בתור הדבר הגדול הבא בתחום. אבל בחיים כמו בחיים הכל משתנה, ובצבא התגייסתי בכלל לתחום אחר ומאז לא חזרתי לשיר. רק במקום אחד אני מרשה לעצמי לשיר- באמבטיה לעצמי בהחבא….

    מאת: miriam |‏ 1 במאי 2020 | 10:26
  • במהלך העשור האחרון השלתי 23 ק"ג ממשקלי, רבים יודעים את זה עליי ורבים שפוגשים אותי היום תופסים ממני "אישה רזה". אבל מה שאף אחד לא יודע עליי- זה שאת המלחמה לתזונה נכונה, מאוזנת, שמירה על הישגים אני מנהלת יום יום, 24/7. זה לא נעשה קל יותר, או פשוט יותר, אף פעם. גם אחרי עשור אני משתתפת בכל שבוע בקבוצת תמיכה (ועדיין שואלים אותי "למה את צריכה את זה? את רזה")- הרבה אנשים לא מאמינים שזה באמת "לא יעבור לי". השמנה, נטייה להשמנה, וגרגרנות ואהבת אוכל.. לא עוברות! (לי בכל אופן) ויותר מזה… אני חושבת ש"שמן" זו תכונת אופי, שיש לה גם הרבה ייתרונות זה בהתאמה- כמו שאני אוהבת הרבה טעמים, מאכלים, מזונות, התנסויות קולוניריות.. והכל בכמויות גדולות… ככה גם בחיים- אני אוהבת הכל הרבה- אנשים, תחומי עניין, עיסוקים, לנסות דברים חדשים.. בדיוק כמו באוכל.
    ועל זה נאמר- תמיד צריך לראות את חצי הכוס המלאה. או חצי הקרם המלא ;)

    מאת: שקד ינאי |‏ 1 במאי 2020 | 10:08
  • שהיו לי הפרעות אכילה..סבלתי מזה ורק עכשיו חזרתי לעצמי אני כ"כ שמחה להיות במצב טוב שוב זו הייתה תקופה מזעזעת וקשה לדבר עליה

    מאת: יפית |‏ 1 במאי 2020 | 09:19

השאירו תגובה