מתנה בשישי: חבילת טיפוח של Payot בשווי 615 שקלים

ספרו לנו מה ההישג שאתן הכי גאות בו ואולי תזכו בחבילת טיפוח של Payot בשווי 615 שקלים

מאת  | ‏ 27 פברואר 2020

מתנה בשישי (צילום: מילן קרצמן)

מתנה בשישי (צילום: מילן קרצמן)

בכל יום שישי נחלק מתנה שווה לגולשות מלאות הסטייל של FF, והשבוע:

מארז טיפוח מפנק של Payot הכולל:
קרם CC עם מקדם הגנה SPF50 לעור הפנים
פילינג גרגרים עם תמצית אוכמניות
קרם יום
קרם עיניים
סרום מרוכז מסדרת הטיפוח blue techni liss

כל שעליכן לעשות כדי להשתתף בתחרות הוא לספר לנו בתגובות מטה:

מהו ההישג שאתן הכי גאות בו?

*בכתיבת התגובה, נא להוסיף כתובת מייל

שווי המתנה: 615 שקלים
ניתן להשיג בסניפי סופר פארם, ברשתות הפארם ובפרפומריות נבחרות

**הזוכה תיבחר מבין המגיבות לפוסט עד יום א', 1/3/20 בשעה 12:00

***בכתיבת תגובה הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו

הזוכה משבוע שעבר בסדרת טיפוח לשיער של Kerastase בשווי 607 שקלים היא הודיה, שסיפרה לנו על איזה תספורת היא לעולם לא תחזור: "כשהייתי בכיתה ד' ככה התחילה העונה הראשונה של האח הגדול, ואמא שלי התלהבה מתספורת שפרה והחליטה לספר אותי ככה גם. למרות שיש לי שיער מתולתל היא סיפרה אותי קארה עם פוני והחליקה אותו עם פן. הוא יצא נפוח מידי, ולמחרת כולם בכיתה צחקו עלי וקראו לי שפרה…באותו יום חזרתי מוקדם מהפדיחות ומאז אני לא נותנת לאמא שלי לספר אותי ".

  • ההישג הכי גדול שלי הוא, שהצלחתי להשאר שפויה במדינה הזאת:-)

    מאת: תמי |‏ 12 במרץ 2020 | 13:38
  • במשך שנים רציתי לעסוק בתחומים של אסתטיקת הגוף (קוסמטיקאית, בניית ציפורניים וכד'). הלחץ של הסביבה היה שאלך ללימודים אקדמאים. השנה, אחרי 3 תארים ו15 שנות ניסיון החלטתי ללכת אחרי החלום האמיתי וללכת ללמוד איפור. שזה ההישג הכי גדול שלי. לעשות משהו לעצמי בלי לדאוג מה אחרים יגידו ויחשבו…..

    מאת: גלית |‏ 1 במרץ 2020 | 11:28
  • בחנוכה האחרון נשרף הבית של חברה שלי בגלל נר חנוכה שהושאר דולק והמשפחה הלכה לאורחים. כתוצאה מזה היא נשארה ללא קורת גג, ללא בגדים לה לבעלה ולשלושת ילדיהם הקטנים. איך ששמעתי על הסיפור נרתמתי מיד לעזרה, הרמתי ערב התרמה במתנס השכונתי, לשמחתי הרבה כל השכונה נרתמה לעזרה והצלחנו לעזור לה ולהעלות חיוך בזמן קשה.

    מאת: לרה |‏ 1 במרץ 2020 | 10:18
  • ההישג שאני הכי גאה בו ללא ספק, הוא שחזרתי בשאלה בגיל 16, ברחתי מהבית, רשמתי את עצמי לתיכון חילוני, השלמתי לבד את כל החומר שהיה חסר לי, וסיימתי בגרות בהצטיינות! כל זה לבד, ללא עזרה ובלי רחמים עצמיים. אני מודה לעצמי על הבחירה הזו עד עצם היום הזה, וזה גרם לי להאמין בעצמי שאני יודעת מה טוב בשבילי.

    מאת: מארי |‏ 1 במרץ 2020 | 07:24
  • ההישג שאני הכי גאה בו בעולם הוא כמובן המשפחה שלי בעלי וארבעת ילדי המקסימים . לאחר טיפולי פוריות ושנים של ניסיונות הצלחתי ואין גאה ממני באוצרות הנפאלים שקיבלתי .
    אני מודה בכל בוקר על המילה אמא. היא מקבלת משמעת כפולה ומכופלת ומבינה בכל יום איזה מזל נפל בחלקי וכמובן מנסה בכל יום להיות בת טובה יותר לאימי היקרה .

    מאת: רויטל נאמן יהל |‏ 1 במרץ 2020 | 06:58
  • בצעירותי ניסיתי המון פעמים ולא הצלחתי ה לפני מספר שנים לא מזמן, ההישג שאני הכי גאה בו הרישיון נהיגה כאחת עם בעיות קשב וריכוז וליקוי למידה מאד גבוהים לא התייאשתי ואמרתי לעצמי גם אחרי המון נסיונות הבטחתי לעצמי בכל מחיר להצליח ולא להתייאש ואכן אחרי נסיונות רבים הצלחתי להוציא רישיון והיום אני גאה בעצמי ולא תלויה באף אחד אחר ומאד עצמאית קראתי כת התקנון ומאשרת אותו

    מאת: Annab |‏ 29 בפברואר 2020 | 22:17
  • בגיל 19 החלמתי מסרטן השד .
    היום בגיל 25 אחרי קושי להקלט והריון מטורף עם הרבה חששות ילדתי בן מקסים שממלא אותי באושר.

    מאת: עטרה הרוש |‏ 29 בפברואר 2020 | 22:11
  • האמת היא שכשמדברים על הישגים, הדבר הראשון שהמוח חושב עליו זה הישגים מקצועיים או חומריים. אבל כשנצבתי לחשוב על השאלה מתוך חוויית החיים שלי, האמת היא שההישג שאני הכי שמחה בו הוא בכלל הישג רוחני- כזה שאי אפשר למדוד בכמות, אבל הוא זה שהפיק לי הכי הרבה איכות מכל ההישגים המקצועיים או האקדמיים או וואט אבר. ההישג הזה הוא ההצלחה שלי בעבודת המידות שלי. יש לי משהו באופי שלי, מעין פחד פנימי אולי לא מספיק בטחון: כל פעם שמשהו לא מסתדר כמו שתכננתי, אני נוטה לקוות להכי טוב אבל לצפות להכי פחות (כמו שאומר השיר)- וזו חתיכת תכונה הרסנית. מצאתי את עצמי מתמודדת עם פרידה קשה מאהוב, עם אתגרים בריאותיים שהובילו לעיכוב מקצועי ולחוב- כל פרט היה מטלטל את עולמי עד כדי אפיסת כוחות. עד שהבנתי שאני חייבת לגלות את נקודת החוזק הפנימית שלי. כמו ספר עב-כרס אפוף אבק, ניערתי את כל המחשבה השלילית. חזרתי להיתלות באוצר השפע האלוקי- כי בעצם מה אני?- אני רק בת אדם, יש כח חזק ממני שמשגיח, אוהב ומגן- התחלתי להתחזק באופן שיטתי במידת הביטחון, למדתי והתפללתי. תרגלתי נשימות בטניות וחשיבה חיובית, הכרחתי את עצמי לא להגיב כשחוויה שלילית מגיעה לפתחי, כי הדבר רק מנציח את הישנותה. חזרתי לשתות ממעיין הנעורים שלי וסוף סוף התחלתי להרגיש רוויה. הבנתי ש"אני" זה אותיות "אין", אני הכל, שהרי השם צילי על יד ימיני, אך אני גם לא כלום, שהרי הכל ממנו. ונכון, זה קשה (ובעצם זו עבודה יומיומית)- חודשים של עבודת כפיים מייזעת בה נלחמתי עם התת מודע (הלא נודע) שרצה לסחוב אותי לדפוסים הישנים. לפעמים הרגשתי שזה כמו לנופף בחרב בחדר חשוך מול אויב שאין לך מושג מי הוא ואיך הוא נראה, אבל ככל שתרגלתי יותר וחזרתי לאוצרות שלי, גיליתי שבדרך שביקשתי לילך, השם הוליך אותי- ולאט לאט נדלקה עוד נורה, עוד הארה מחשבתית- עד שהחדר כולו הואר. וזה הישג אדיר. היכולת לבטוח ולדעת שאפשר לשחרר, אפשר להניח את הראש ולנוח על כתפיים רחבות ולהיות בטוחה שהכח היחיד בעולם רוצה את טובתי יותר ממה שאני רוצה את טובתי. השינוי המחשבתי הזה הוביל אותי לשינוי התנהגותי אדיר ולאיכות חיים גם בתוך נסיבות מאוד קשות לצערי, וזה לגמרי ההישג בו אני הכי גאה, ואני אסירת תודה שזכיתי להיות כלי להכיל אותו ואת ההשלכות המדהימות שהיו לו על חיי. "מזמור לתודה הריעו להשם בני אלים"- אלו אנחנו, ואשרינו שזכינו להיות בנים הסמוכים על שולחן אבא ענק זה… תודה (:

    מאת: גרייס |‏ 29 בפברואר 2020 | 20:51
  • ההישג שאני הכי גאה בו הוא שלימדתי את אחי הקטן לקרוא כשהוא היה רק בן 3! כולם היו גאים בו על כמה שהוא חכם
    אבל אני שהייתי כולה בכיתה ג' הייתי גאה בעצמי על המורה הטובה שחבויה בי :)

    מאת: עדי |‏ 29 בפברואר 2020 | 18:40
  • ההישג שאני הכי מתגאה בו הוא שלאחר שצלחתי את התואר הראשון יחד עם הריון ראשון,במקום העבודה שלי ממש לחצו שאחזור בסיום החופשת לידה הרגילה,התעקשתי שאני מוכנה לחזור רק אם התינוקת תגיע יחד איתי ואחרי שיחות ארוכות ההנהלה הסכימה ,וכך יצא שהעברתי ישיבות והדרכות עם תינוקת עד גיל 10 חודשים ולא רק אני כל הצוות טיפל בה.

    מאת: הדר עשור |‏ 29 בפברואר 2020 | 09:57
  • ההישג שאני הכי גאה בו: אני מורה כבר 10 שנים, עומדת מול כיתות, עובדת יחד עם התלמידים ומביאה את עצמי לידי ביטוי.
    אין כמו חינוך כדי לתת לכולם אפשרות להצליח.

    מאת: שרון |‏ 28 בפברואר 2020 | 23:55
  • אני הכי גאה בהשג שלי בשבע שנים האחרונות. זה אולי ישמע לחלק כדבר רגיל , אך עבורי זה הישג שאני ממש גאה בו! מבחורה מפונקת הפכתי לבחורה אחראית ורצינית ולא סתם. הייתי רגילה שאבא שלי דאג לכל ולצערי הרב הוא ניפטר, ז"ל. היה לי חבר במשך שלוש שנים וגם הוא דאג לכל. היום אני עובדת , משלמת חשבונות, אחראית לקניות ואני מאוד מסודרת. והכל אני עושה לבד, בלי עזרה או עצה ואני ללא זוגיות. אני מאוד גאה בעצמי על השינוי ובכל בוקר אני מחייכת למראה מהשינוי שעשיתי ומכך שגם לבד אני מסתדרת יפה מאוד!

    מאת: רינת |‏ 28 בפברואר 2020 | 20:02
  • ההישג הכי גדול שלי הוא שהתחלתי תהליך של הדרכת הורים וכל יום אני מצליחה להציב גבולות ולהיות פחות מותשת ואמא יותר טובה

    מאת: אורנה |‏ 28 בפברואר 2020 | 19:31
  • ההישג שאני הכי גאה בו הוא סיום התואר שלי במשפטים עם כל האתגרים שהיו לי בדרך – התחלתי בשנה א׳ תוך כדי עבודה בשלוש משרות שונות כדי לממן את התואר שלי. במהלך אותה שנה סעדתי את סבי ז״ל עד שהלך לעולמו. שבועיים אחר כך בעלי איבד את אמא שלו, מאותה מחלה שבה חלה סבי. בשנה שאחרי התחלתי עבודה חדשה ובמקביל התנדבתי כדי לסייע לפונים להשיג דיור ציבורי. בשנה שאחרי בעלי ואני התארסנו ועבדנו במרץ תוך כדי פרויקטים לתכנן את החתונה שלנו. בשנה ד׳ והאחרונה לתואר עברנו לגור בעיר אחרת, כתבתי סמינר, התחתנו, קיבלנו את התואר ונכנסתי להריון :)

    מאת: חן בן שושן |‏ 28 בפברואר 2020 | 15:41
  • אני קצינת תש והגעתי בתחילת התפקיד למשרד כושל, שלאף אחד אין רצון להיכנס אליו ואין אמון בו. זה היה האתגר הכי גדול שלי
    להפוך משרד כושל למשרד מצליח
    היום אני יכולה להעיד על זה שהצלחתי, אין חייל שלא מכיר אותי ואין מישהו שלא גאה בי על השינוי שעשיתי במשרד
    כמובן שלקח כמעט שנה להפוך את המשרד אבל אין כמו התחושה הזאת של הצלחה

    מאת: נועם ביטון |‏ 28 בפברואר 2020 | 15:31
  • להתקבל לטכניון למסלול לאדריכלות נוף שזה הדבר שחלמתי ללמוד

    מאת: צוראל כרסנטי |‏ 28 בפברואר 2020 | 14:24
  • אני גאה שבגיל 23 כבר הלכתי לעו"ד ולומדת תואר שני במשפטים

    מאת: יפית |‏ 28 בפברואר 2020 | 13:55
  • אני הכי גאה ביכולת שלי להשתנות, ולשנות את המציאות שלי יחד איתי, לא לפחד להחליף מקום עבודה או אפילו מקצוע, ( לעבור מעבודה יוקרתית בהייטק, להוראת יוגה) להחליף מקום מגורים ולהתרחק קצת מהמשפחה והחברים, לצאת מהאיזור הבטוח, להתמסר אל הלא נודע

    מאת: יעלי |‏ 28 בפברואר 2020 | 13:47
  • מאז השימוש במוצרים של פיוט העור נראה זוהר , גמיש, רך ונקי מתמיד.

    מאת: אילנה בייטר |‏ 28 בפברואר 2020 | 13:39
  • הדבר שאני הכי גאה בו הוא ששנה שעברה התקבלתי ללימודים בחו׳׳ל, ולמרות כל הסיכויים (אני לא לומדת באנגלית אלא בשפה זרה) הצלחתי לעמוד בזה ועכשיו אני בשנה שנייה של התואר

    מאת: מישל |‏ 28 בפברואר 2020 | 13:22
  • שתי הבנות שלי הן ההישג הכי גדול שלי
    עברתי הרבה כדי להיכנס איתן להריון והן אושר גדול

    מאת: שי פויר |‏ 28 בפברואר 2020 | 12:07
  • לא מזמן התחלתי אץ התואר הראשון שלי, ובהתחלה היה לי נורא קשה שכבר חשבתי לפרוש, ואז אמרתי לעצמי שאם עני אעבור את הסמסטר הראשון בהצלחה כולל המבחנים זה סימן שאני צריכה להמשיך, זה היה התנאי שלי לעצמי. ובאמת המשכתי ללמוד עם כל החששות שלי וברוך ה' עברתי בהצלחה, ואני כל כך גאה בעצמי כי חשבתי שאני כיבכול לא ראוייה ללימודים האלה אבל הכל הסתדר ברוך ה'.
    אני מאשרת שקראתי את התקנון ומסכימה לדבריו.
    Hgkakd156@gmail.com

    מאת: יעל שלג |‏ 28 בפברואר 2020 | 11:23
  • למרות הקלישאה, אני הכי גאה בבת שלי. זה ההישג הכי גדול שלי כאישה, להביא חיים לעולם ולראות איך היא לומדת, מגלה דברים חדשים כל יום ומפתחת אישיות מיוחדת משלה.

    מאת: שיר |‏ 28 בפברואר 2020 | 10:23
  • ההישג שאני הכי גאה בו
    הוא היותי אמא לחמישה ילדים ביולוגיים פלוס 3 לא ביולוגים..
    אמא במשרה מלאה שמצליחה לגדל את הילדים לחשיבה חופשית להאמין בעצמם לאהבה בינהם וכבוד הדדי ושפה נקיה.. ומקבלת ומכילה ומאפשרת להם להיות הם באהבה ללא תנאי.
    דואגת לכל צריכהם הפיזיים ןהרוחניים.
    זה הישג עצום כשאני רואה את הדור היום וכמה הם אומללים ברדיפה אחרי הישגיות.. וכמה ההורים לוחצים כדי שיגשימו את הרצונות של ההורים ואף אחד לא עוצר רגע ומבין שהם ילדים אבל לפני הכל גם בני אדם שהגיעו למסלול חיים שנועד רק להם.. אילו היה לי מקום בבית הייתי לוקחת עוד ילדים כי מבחינתי זה הצלת נפשות אמיתית:)

    מאת: נטע לי |‏ 28 בפברואר 2020 | 08:03
  • אני הכי גאה בזה שהפסקתי לעשן, אבל לא סתם הפסקתי לעשן. אם פעם הייתי מפסיקה לעשן הייתי מקנאה באנשים שמעשנים, חושבת שהם נהנים יותר וחוזרת לעשן די מהר בעקבות זה.
    היום, אני מבינה שזה שטויות, שהם בעצם צריכים לקנא במי שלא צריך את הסיגריה. ואני גאה בי. שהצלחתי לשנות אצלי תפיסה שהיא כל כך שגויה.

    מאת: הודיה |‏ 28 בפברואר 2020 | 08:01
  • אחרי שנים ל ניסיונות להכנס להריון וטיפולים,הצלחתי להקלט ולהביא תינוקת מהממת לעולם.שנה אחרי כבר זה קרה באופן טבעי. אין ספק ששתי האהובות שלי הן ההישג הכי הכי הכי בעולם.

    מאת: רעות |‏ 28 בפברואר 2020 | 08:00
  • אין ספק שההשיג הכי גדול שלי הן הבנות שגידלתי עם החוש לאופנה וסטייל
    כל בוקר הן נותנות ציון ללבוש שלי,מתאימות לי אקססוריז .
    בנוסף כל אחת מחליטה מעכשיו איזה פריט שלי יעבור אליהן כשיגדלו…

    מאת: אורטל |‏ 28 בפברואר 2020 | 07:47
  • ההישג הכי גדול שלי :
    אני מאוד אוהבת חתולים מאז היותי ילדה במושב ,
    יש לי חתול רחוב שאימצתי לחיקי באהבה גדולה והוא היה מפוחד , כל פעם ליטפתי קלות , עד שיתרגל אליי ותמיד אמרתי הלוואי שאוכל להרים אותו זה יהיה ההישג הכי גדול שלי !
    הוא הלך וגדל ואני קצת חששתי מהתגובה שלו , אז זה לא קרה , השנים חלפו וטרם זכיתי להרים אותו ואז ביום ביום אחד סתמי , הוא נכנס לבית ועלה על השולחן והיו אנשים שקצת חששו מהעניין ואני בתגובה אינסטינקטיבית הרמתי אותו והורדתי אותו לרצפה , הוא הביט בי ואני בו כלא מאמינה – עשיתי זאת ושנינו היינו מרוצים ! ( ;
    מאז אני מרימה אותו באופן קבוע ואין ספק שזה ההישג הכי גדול שלי !! מחתול רחוב לבן משפחה אהוב ומוערך 3>

    מאת: לירז |‏ 28 בפברואר 2020 | 07:10

השאירו תגובה