מתנה בשישי: 500 שקלים לאלדו

ספרו לנו מתי יצאתם נעל ואולי תזכו ב-500 שקלים לרכישה באלדו

מאת  | ‏ 3 ינואר 2019

מתנה בשישי (צילום: אסף ליברפרוינד)

מתנה בשישי (צילום: אסף ליברפרוינד)

בכל יום שישי נחלק מתנה שווה לגולשים מלאי הסטייל של FF, והשבוע:

500 שקלים לרכישה באלדו

כל שעליכם לעשות כדי להשתתף בתחרות הוא לספר לנו בתגובות מטה -

מתי יצאתם נעל?

*בכתיבת התגובה, נא להוסיף כתובת מייל

שווי המתנה: 500 שקלים
ניתן להשיג בסניפי הרשת ובאתר

**הזוכה יבחר מבין המגיבים לפוסט עד יום א', 6/1/19 בשעה 12:00

***בכתיבת תגובה הנני מאשר שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו

הזוכה משבוע שעבר ב-500 שקלים ל-Seven Seventy היא ליבנת, שסיפרה לנו מהי הטעות האופנתית שאנשים חייבים להפסיק לעשות ב-2019: "ביי ביי שנת 2018, היה נחמד מאוד להכיר ויהיה נחמד הרבה יותר אם תקחי איתך את כפכפי האצבע של הווייאנס שכל הקיץ בצבצו בכל מקום ולא רק בים. במשרד? בחתונות? בדייטים?! אני חושבת שמספיק".

  • 23:27 6.1.19
    יושבת בסלון עם אמא, מבסוטה על איך שכתבתי את התגובה, "בדוק אני זוכה ב500 שח" מסתכלת בכתבה ורואה "המנצחת תוכרז היום 6.1.19 עד השעה 12.00"
    קיצר יצאתי נעל, אבל זה לא מועיל לי בכלל

    מאת: עדן |‏ 6 בינואר 2019 | 23:28
  • מילצרתי במסעדה בינונית מינוס, לא היו הרבה לקוחות, וגם כשהיו- ההזמנה הסתכמה בפסטה וקולה זירו. יום אחד בחור נחמד מזמין "חצי בירה מהחבית" כולי בהלם, אפעם לא הזמינו ממני בירה הולכת לברמן והוא אומר לי "תרגעי, פשוט קחי כוס ותמזגי" אז אני לוקחת כוס וממלאה חצי, נו… כמו שהבחור ביקש, חצי בירה, פירגנתי לו אפילו קצת מעל החצי סתם כי אני לארג'ית. מבסוטה על עצמי אני מניחה לבחור את הבירה על השולחן ומחייכת, הוא דפק לי מבט של "זכית ב500 שקל באלדו" אז כן, יצאתי נעל

    מאת: עדן |‏ 6 בינואר 2019 | 23:25
  • מלצרתי במסעדה בינונית, לא היו הרבה לקוחות, וגם כשהיו- ההזמנה הסתכמה בפסטה וקולה זירו. יום אחד בחור נחמד מזמין ממני בירה, חצי מהחבית. אני כולי בהלם, פעם ראשונה שהזמינו ממני אי פעם בחיים בירה. לוקחת כוס, ממלאת חצי כוס ואפילו מפרגנת קצת מעל החצי, סתם כי אני לארג'ית. מרוצה מעצמי אני מגישה לבחור את החצי בירה שהזמין ומחייכת. הוא דפק לי מבט של 'יצאת נעל' אז אני מניחה שהרווחתי בכבוד את ה500 שקל

    מאת: עדן |‏ 6 בינואר 2019 | 23:14
  • איזה נעל! ממהרת לצאת מהעבודה כדי להספיק לקחת את הילדים ומעבירה את הרב קו במקום הכרטיס נוכחות בסוף העבודה, ומתעצבנת למה המכשיר לא מגיב.
    ואז מבינה שכולם צוחקים עלי

    מאת: רחל |‏ 6 בינואר 2019 | 16:54
  • יצאתי נעל כשהתחתנתי עם הבחור הכי לא חכם, הכי מזלזל, הכי אלים מילולית, הכי מנצל מינית. רק כי לא היו לי בחורים לפניו והייתי בטוחה שהוא אוהב אותי.
    מזל שתיקנתי את הטעות הזאת והתרגשתי בשעה טובה לפני 4 חודשים.

    מאת: שיר |‏ 6 בינואר 2019 | 14:49
  • האמת שיצאתי כזו בתיכון שזה ממש לא מזמן. הייתי פה ושם מעופפת ויצא מצב שעליתי לאוטובוס, במקום לשים את הרב קו שלי , שמתי על המכונה שנמצאית ליד הנהג פד כחול ואפילו לא שמתי לב עד שהנהג אמר לי ״אממ תסלחי לי אבל זה לא רב קו״ ומאז השתדלתי לא לחזור על סיטואציה כזו בשנית

    מאת: עדן לויטס |‏ 6 בינואר 2019 | 14:14
  • יצאתי נעל כשהתארחתי פעם ראשונה שבת אצל החבר שלי ואמרתי עדיף לא לבוא לבית כנסת עם רכב בשבת, מאשר לנסוע כדי להתפלל. מסתבר שהדודה שלו עושה את זה היא נעלבה ואמרה לישאני כופה דתית ותוקפנית זאת הייתה פדיחה והאמת היא שזה די הרס את החווייה. בכלל לא התכוונתי אליה אבל יצאתי נעל. התנצלתי למרות שגם אני נעלבתי מהתגובה שלה. דרך ארץ קדמה לתורה.

    מאת: אור |‏ 6 בינואר 2019 | 12:00
  • לפני חצי שנה ביקרתי אצל אח של סבא שלי, אדם בן 92. הוא אמר שהוא עייף, אז יצא לי, עוד מעט אחרי 120 יהיה לך הרבה זמן לישון. כולם הסתכלו עליי במבט של מאיפה הבאתי את המשפט ההזוי הזה, יצאתי ממש נעל

    מאת: שרה |‏ 6 בינואר 2019 | 11:59
  • לא סתם יצאתי נעל …יצאתי מלכת הנעליים…לפני מספר חודשים נפשתי בבית מלון בגיבושון חברה מדהים. מיד שהגענו החלטתי להתפנק בדרך המרגיעה ביותר,הלכתי להתרווח בסאונה הענקית של המלון כשמרחוק אני רואה מישהו בבגד ים קטנטן, מסוקס למשעי, יורד בנונשלנט לגקוזי הסמוך , אני בוהה בו ושוב בוהה וחושבת לעצמי , אמממ הוא ממש מוכר לי. כשהוא מצטרף לסאונה אני אומרת לו ׳וואי כמה שאתה מוכר לי׳ הוא מחייך בנימוס וחוזר שוב לטבול בגקוזי. אחכ שכבר כולי אדים אני מצטרפת לגקוזי הקבוצתי , מתיישבת מול הפנים שלו ושוב אני משתגעת מאיפה אני מכירה אותו וגם משתפת אותו בזה:׳תקשיב אני מכירה אותך רק לא מצליחה להיזכר וזה משגע אותי…׳ הוא מחייך לעצמו וחוזר להתעסק בנייד העסוק שלו… אני ממשיכה להשתגע מהכישלון בזיהוי ובסוף אני אוזרת אומץ ומשתפת אותו בדלפק המגבות במה שעלה על ליבי ובודקת אם יש מצב שהוא אחד האקסים שלי ועבר מייקאובר רציני. הוא מתגלגל מצחוק ואומר לי – סומך עלייך, בסוף תזכרי. אני מתחרפנת לי עם עצמי ,יא ראב, מאיפה אנחנו מכירים. בערב אני רואה אותו בלובי ליד הפסנתר כנף עם זורנאל רפואה אינטלקט ארוז בחליפה מחוייטת ואלגנטית ונזכרתתתתת – יא וווואלי זה הגיניקולוג שלי בשנתיים האחרונות: אמממממממממ דוקטור גימגמתי… סוף כל סוף נזכרתי…
    ראית???הוא ענה נחרצות. היה ברור לי שלבסוף תיזכרי.
    בלחץ עניתי לו תשובה כזו מביכה שלא ממש זיהיתי אותו שם בגקוזי נטול המדים…והשובב בלי למצמץ ענה שהוא דווקא זיהה גם זיהה למרות התוספות והמגבות…

    מאת: Moran |‏ 6 בינואר 2019 | 11:42
  • לא יודעת מאיפה להתחיל. הכרתי מישהו שהיה שונה מכל בחור אחר שפגשתי, אבל לגבי העבודה שלו הוא היה מעורפל. בשילוב של עוד כמה פרטים מוזרים (אין רשתות חברתיות, אין לו אפילו תמונה בווטסאפ, השם שלו לא עולה בשומדבר באינטרנט, כל כמה שבועות הוא טס למדינה אחרת וליומיים בלבד, ומ״העבודה״ יש לו בדיקה תקופתית של מחלות מין – וכן, ברור שביקשתי לראות ) ואחרי כמעט חודשיים הגעתי למסקנה הבלתי נמנעת – הוא שכיר חרב! כמה סרטים שאכלתי!!! ואז כמה נעל יצאתי?.. הבחור סטודנט, סתם מאותגר טכנולוגית, תמונה בווטסאפ יש – רק שהוא בכלל לא שמר את המספר שלי כדי שאיחשף, והוא עובד באבטחה. אגב, בסוף אין בינינו כלום וגם לא היה יכול להיות… אימוג׳י של פייס פאלם – פה

    מאת: נטלי |‏ 6 בינואר 2019 | 11:19
  • אחרי יום עבודה קשה במיוחד, נכנסתי לרכב, במהלך הנסיעה אחרי דקה בערך , הבחנתי בנקודת אור אדומה שדלקה לי, נלחצתי.
    ראיתי דמות של אדם במנורה המהבהבת, התקשרתי מיד לחבר ואמרתי לו שנדלקה לי מנורה שלא הכרתי בדמות אדם..
    תשובתו הייתה .. שאני חייבת לחגור חגורת בטיחות ..
    חח..ד בושות.
    יצאתי נעל, ממש מביך, שיספר..לחברים בעבודה .

    מאת: נעמי ויליק |‏ 6 בינואר 2019 | 11:11
  • אני תמיד מתפתה לקנות מלא זוגות נעליים יפות ומהממות בכל חנות שאני נכנסת אליה גם בארץ וגם בחו"ל, הבעיה כשאני מגיעה לבית ואני מודדת הן פשוט לא נוחות לי ולכן זה נשאר תמיד בארון יש לי אלפי זוגות שם. אשמח לזכות בנעליים מאלדו הם קודם חושבים על נוחות ולאחר מכן על יופי.

    מאת: אודליה |‏ 6 בינואר 2019 | 11:05
  • אתמול. שבת בבוקר. ואני מחליטה לתלות כביסה….
    תוך כדי התליה של המגבות מצאתי תחתון חוטיני שחור… לא מוכר!!
    הילדים על קוצים , מוכנים כבר שעה לצאת לקטיף תותים שחיכו לו שבוע שלם ואני מתחילה ויכוח עם הבעל… הוא מתעקש שזה שלי ואני פשוט לא זוכרת…
    החלטתי להרגיע עד אחרי הקטיף בכל זאת לא אגיע עצבנית מבחוץ עם כל המשפחה שלו שחיכו לנו שם על קוצים…
    חוזרים לבית אמי מתחילה סבב מקלחות לילדים והוא הולך להביא גחנון חם מאחד הקיוסקים למטה … אני לוקחת את התחתון ומתחילה להסתכל עליו ופתאום קולטת שהתחתון הזה נפרם ולכן קיבל את הצורה שהוא קיבל… ומבינה שזה באמת שלי!!!!! יצאתי נעל לגמריי……

    מאת: לימור |‏ 6 בינואר 2019 | 10:34
  • הרגע הזה שאת מנסה להוכיח לבעלך שאת הכי מקשיבה לו ולא "עסוקה" בפלאפון (כפי שהוא טוען) ועונה לשאלותיו כראוי עד שאת מבינה בעצם שהוא מדבר בפלאפון שלו עם חבר ואת סתם יצאת נעל!!!
    קורה לי כמעט בכל יום מחדש… הוא טוען שאני חשוכת מרפא בנושא…

    מאת: שושנה |‏ 6 בינואר 2019 | 10:32
  • לפני כמה ימים היה מועד ב' בהסתברות מותנית. האפליקציה לא עבדה, וזכרתי שהמבחן בקומה 3 בבניין גילמן.
    חיפשתי את השם שלי על החדרים ולא מצאתי,אז שאלתי את אחת הדודות (הבוחנות) כמו שאני קוראת להן והיא אמרה לי להיכנס לכיתה מסוימת. מפה לשם בטעות עשיתי את המבחן של הסתברות תלויה ולא מותנית (כי עם המזל שלי מבנה המבחן והחומר זהים לחלוטין ולא היה לי צ׳אנס לגלות את הטיות), ועכשיו אין לי ציון במבחן.
    כן, יצאתי נעל.

    מאת: לירון |‏ 6 בינואר 2019 | 10:31
  • מאוהבת בנעליים של אלדו!
    אין שנה שאני לא קונה נעליים באלדו, תמיד אלגנטיות, יפות ופרקטיות.

    מאת: יובל |‏ 6 בינואר 2019 | 10:23
  • ביום שישי הלכנו לבקר חברים שנולדה להם בת. קניתי לה בגד מהמם! הבאתי להם והשקית נשארה לידי בספה. בשלב כלשהו הבן שלי חיפש את המוצץ שלו ולא מצא, התחלתי לעזור לו וחיפשתי בתוך השקית. כשהוצאתי את הבגד לחפש ראיתי שהארנק שלי היה שם בתחתית.. כשקניתי יצאתי רק עם הארנק והכנסתי לשקית כדי לא להחזיר ביד. איזה מזל שחיפשתי את המוצץ.. אחרת מי יודע מתי זה היה מתגלה!!! (הם אמרו שזה היה יכול להישאר גם שבוע בלי שהם היו נוגעים בזה..)

    מאת: נעה ליכטנשטיין |‏ 6 בינואר 2019 | 10:21
  • טוב ברור שהיו לי הרבה פאדיחות בחיי,
    אבל הפעם שיצאתי הכי נעל הייתה לפני 16 שנה,
    הייתי בת 20 ובחור מהעבודה שהייתי בקראש רציני עליו הבין סוף סוף את הרמז והזמין אותי לצאת!
    הייתי באקסטזה ומיד שלחתי הודעה מתלהבת שאני לא מאמינה ש-X הזמין אותי לצאת
    ואני לא יודעת מה ללבוש ואנחנו חייבות לצאת לשופינג…
    ההודעה הייתה אמורה להגיע לחברה הטובה שלי
    וכמובן שנשלחה ל-X הבחור שהזמין אותי לצאת…
    רציתי למות מבושה
    לא סתם יצאתי נעל-הרגשתי שיצאתי נעל בית משומשת…

    מאת: אורטל |‏ 6 בינואר 2019 | 09:53
  • יצאתי נעל כשתרמתי מגף שחור הורס של אלדו לאחר שלבשתי אותו רק פעמיים!!
    יצאתי נעל גם כשטיילתי בהודו ורציתי להמליץ לתייר שוויצרי ואוסטרלי לבקר בישראל בים המלח, ואמרתי
    the sea of solt במקום the dead sea פשוט נעל!!!

    מאת: ענבר |‏ 6 בינואר 2019 | 09:22
  • מתי יצאתי נעל?!
    כשקפצתי מהאוטובוס למדרכה והכפכפים נחתו לפני על המדרכה…

    מאת: צביה סייג |‏ 6 בינואר 2019 | 09:22
  • בסייל האחרון נכנסתי לחנות וקניתי מוצרים, בסיום הקניה שילמתי, אני מחכה לשקית עם המוצרים…..אני אומרת למוכרת איפה השקית עם המוצרים…והיא אצלי ביד…אופס….יצאתי נעל לגמרי!

    מאת: batya ifergan |‏ 6 בינואר 2019 | 09:19
  • פעם הלכנו לחוף בחיפה (חוף דדו) כל המשפחה
    שמנו את כל הציוד שלנו בצד ובנתיים הלכנו לחפש מקום ישיבה.
    לאחר שמצאנו חזרנו לקחת את הציוד ובטיפשוטי שכחתי את הצדנית שלנו שם
    לאחר כשעה הגיעה המשטרה ועברה בחוף ושאלה אנשים אם הצדנית שלהם כשהגיעו אלינו ענינו שלא כי הייתי בטוחה שלקחתי אותה
    מפה לשם סגרו את החוף וכמו כל האנשים הסקרנים עמדנו והסתכלנו מרחוק על הרובוט שבא לפוצץ את הצדנית
    עד שאמא שלי זיהתה שזו הצדנית שלנו ורצה לעצור את השוטרים ולהסביר להם שיש לה בת נעל

    מאת: ליה סידון |‏ 6 בינואר 2019 | 09:06
  • בוקר אחד הייתי עייפה במיוחד.. יצאתי מהבית והתחלתי ללכת לכיוון האוניברסיטה והייתי מאוד בלחץ שאאחר לשיעור. לא הייתי הכי חדה (בלשון המעטה) ובאמצע הדרך נתקלתי בעמוד וישר התחלתי להתנצל, עד ששמתי לב (אני ועוד מספר אנשים שהיו בקרבתי) שאני מדברת עם עמוד. פאדיחה של החיים.

    מאת: מיכל שטייף |‏ 6 בינואר 2019 | 08:58
  • פעם באנו לחוף בחיפה (חוף דדו) כל המשפחה, שמנו בצד את כל הציוד שלנו והלכנו לחפש מקום
    כשמצאנו חזרנו לקחת את כל הציוד אך בטיפשוטי שכחתי את הצדנית שלנו שם
    לאחר שעה בערך הגיעו המשטרה ושאלו את כל האנשים בחוף של מי הצדנית כשהגיעו אלינו ענינו שלא כי הייתי בטוחה שלקחתי אותה
    מפה לשם אחרי זמן מסויים הודיעו שהחוף נסגר עקב חפץ חשוד
    בגדול סגרו כמעט חוף שלם בגללי והכי מצחיק שכמו כל האנשים גם אנחנו עמדנו והסתכלנו על הרובוט שבא לפוצץ את הצדנית עד שאמא שלי זיהתה את הצדנית ורצה לעצור אותם ולנסות להסביר להם שיש לה בת נעל

    מאת: ליה סידון |‏ 6 בינואר 2019 | 08:53
  • אפרופו נעל, לפני שנתיים עבדתי כמאחרת במסעדה ידועה, ובדרך למשמרת קבעתי תור למספרה, ובעודי יושבת שם עם צבע בשיער פתאום מסתכלת למטה וקולטת שנעלתי שני מגפיים שונים – לא רק שהם לא באותו האורך הם גם לא היו באותו הצבע !!

    יצאתי נעל

    מאת: אלה |‏ 6 בינואר 2019 | 08:53
  • טיילנו ברחוב אני וביתי ולפתע נקרעה לי הנעל עצרנו ליד חנות נעלים וביתי אמרה לי מה אין לך כסף ללכת לקנות נעלים עניתי אין לי . ביתי הוציאה מלא שטרות של מאתים שקלים עטופים בגומיה שמחתי כי חשבתי שביתי הולכת להביא לי כסף. ביתי הוציאה את הגומיה מהשטרות והושיטה לי אותה ואמרה קחי זה לנעל , בשביל מה אנחנו משפחה, ככה זה אתה נותן הכל ומקבל בחזרה גומיה.

    מאת: אסתר טוקטלי |‏ 6 בינואר 2019 | 08:49
  • יצאתי נעל פעם אחת שקניתי בסניף אלדו באשדוד שביקשתי מהמוכרת מידה מדיום בנעל במקום מידת נעליים

    מאת: הודיה מלכה |‏ 6 בינואר 2019 | 08:41
  • שניסתי להכין לראשונה קציצות דגים אחרי ניתוח שעברה חמתי כל כך התלהבתי ישבנו סביב השולחן ומזגתי לכולם ופשוט הן יצאו כמו אבן לא יכולנו לנעוץ ולאכול וכל כך התבאסתי מכך שהתחלתי לבכות .חמתי ניסתה לנחם אותי ואמרה לי שהריח והצבע שלהם משגעים.מה זה יצאתי נעל ביג טיים חחח.שבוע מבורך לכולם

    מאת: שרה |‏ 6 בינואר 2019 | 08:03
  • לפני 4 שנים, קצת אחרי שהפכתי לאמא, החלטתי להתחיל לקנות לנסיכה שלי בגדים מנקסט (כמו כולם :) ),
    ראיתי שיש תמונה של 7 חולצות,רובן פשוט מהממות, במחיר גרושים, התלהבתי והזמנתי. שבועיים חיכיתי בהתרגשות לחולצות היפות שתגענה, ואז הגיעה חבילונת קטנטונת, עם חולצה אחת מכוערת, כשניסיתי לברר מה קרה, הבנתי שהזמנתי חולצה מסדרת I am 1/2/3, בה אתה מקבל חולצה לפי מידת הבגד שהזמנת :( לגמרי יצאתי נעל…

    מאת: נועה אייזנר |‏ 6 בינואר 2019 | 07:46
  • מתי יצאתי נעל? אז ככה… השעון בפלאפון אמור היה לזוז אוטומטי לשעון חורף, כלומר שעה אחורה. משהו השתבש בהגדרות והשעון נשאר כפי שהיה… נורא שמחתי בדרך לעבודה שאין לי פקקים :), כשהגעתי המקום היה עדיין סגור, הבנתי שהייתה לי עוד שעה לישון והפלאפון לא התעדכן… בקיצור יצאתי נעל!

    מאת: דורין אילוז |‏ 6 בינואר 2019 | 07:43
  • אז האמת היא שאני יוצאת נעל כל פעם שאני צריכה להגיע למקום חדש. בהתחלה הכל טוב, רושמת כתובת בגוגל מפס, יוצאת מהבית, ואז, דווקא כשאני מתחילה לעלות על המסלול (תרתי משמע

    מאת: שירה מור |‏ 6 בינואר 2019 | 02:42
  • יצאתי סליה לא רק נעל. יש לנו קבוצת וואטסאפ למשפחה של בעלי ולפני כמה שני שעוד היינו חברים רצה תמונה ברשת שלא ירדתי לסוף משמעות שלה. אבל העברתי הלאה. בתמונה היתה נעל ובתוכה כביכול ׳רגל׳ שזה בכלל היה איבר מין גברי. זה היה ככ מביך. אני לא התעמקתי בתמונה והעברתי כי החברות צחקו מזה. בבית הם לא הבינו למה עשיתי זאת כי יש עוד אחים קטנים ואני דתיה וזה הכי לא מתאים לי בעולם. הצחיק אותי וביקשתי ככ הרבה סליחה אבל זה מביך לנצח!!! ויצאתי חתיכת נעל.

    מאת: רחלי בן חמו |‏ 6 בינואר 2019 | 00:33
  • יצאתי ממש נעל כשביקשתי שיצלמו קרובים באירוע שלי בחינם כאשר אחכ נודע להם שיצאתי ברווח מהאירוע, אח"כ כמובן שפיציתי את המשפחה אבל עד עכשיו לא נעים לי בחברתם

    מאת: לירן |‏ 6 בינואר 2019 | 00:07
  • כשהייתי בתיכון לא הבנתי מה ההבדל בין צ'ק לתו קנייה תלושי חג.קיבלתי מתנה מאחי את התלושי חג וחשבתי שזה צ'ק לכן רציתי לפדות את התו קניות ביקשתי מחברה שתבוא איתי לבנק היא הסכימה והלכנו ואז כשנשאר לי אדם אחד ותורי מגיע הוצאתי את התו קנייה ואמרתי לחברה שלי בשעא הגאווה תראי והיא הייתה בהלם ואמרה זה תו קניה אי זה לא צ'ק ואני בשוק ואז פרצתי בצחוק ושנינו ניקרעות שם דמעות מזל שלא הגעתי לבנקאית אז הייתי מעדיפה שהאדמה תיבלע אותי. חח יצאתי לא סתם נעל אלא נעל נעל

    מאת: עדן |‏ 5 בינואר 2019 | 22:56
  • בחודש האחרון אני משננת עם בני בן הארבע את האלפבית העברי… בשבוע שעבר בארוחת שישי רציתי להתרברב קצת בידע שצבר בפני בני המשפחה בארוחת שישי…ושאלתי את הקטנצ'יק מה מתחיל באות א ? הקטן ענה הליקופטר ואני שמחתי נורא והחמאתי לו לתדהמת הנוכחים…. מפה לשם הליקופטר מתחיל באות ה' ולא א' כמו שחשבתי …איך לומר יצאתי קצת אנאלפבתית/נעל!

    מאת: חני |‏ 5 בינואר 2019 | 22:47
  • אני סטודנטית לקולנוע ובמהלך הלימודים אנחנו מצלמים סרטים קצרים. בסרט של חבר לכיתה היתתי בתפקיד עוזרת הפקה שחלק מהתפקיד הוא להסיע את השחקנים לבתים שלהם. שלחו אותי להביא לסט את אחד השחקנים (שחקן יחסית מוכר) וכשהוא נכנס לאוטו החלפנו כמה מילות נימוס. אחרי שתיקה ממושכת, מהלחץ ובשביל לשבור את השקט, שאלתי אותו "מה אתה עושה בחיים". הוא הסתכל עליי במבט מבולבל וענה "שחקן". עניתי לו "אה נכון". הסמקתי בטירוף ויצאתי כל כך סתומה. אבל אחר כך המשכנו לדבר והוא היה ממש נחמד :)

    מאת: עמית אלבז |‏ 5 בינואר 2019 | 22:36
  • כשהייתי ילדה קטנה ביקרתי עם המשפחה בחוות האלפקות. אבא שלי מסתבר חטף יריקה מאלפקה ותיאר את זה ש'האלפקה ירקה עליו מהבטן'. אני דמיינתי את זה בתור ילדה כאילו שלאלפקה יש חור בבטן וממנו היא יורקת. מאז לא חשבתי על זה ולא התעמקתי בזה.
    בערך 20 שנה אחרי, יושבת עם המשפחה של חבר שלי (שעכשיו הוא כבר בעלי ולמזלי התחתן איתי למרות הפאדיחה) והם איכשהו הגיעו לדבר על אלפקות ואני בשיא הטבעיות ומבלי לחשוב מדברת על זה שהן יורקות מהחור שלהן בבטן.
    כולם מסתכלים עליי כמו מטומטמת, חבר שלי עושה לי כזה 'שששש מאמי..תפסיקי לדבר' ולי בא לקבור את עצמי מרוב הבושה.
    מספרת את הפאדיחה הזאת רק כי אני ממש צריכה נעליים חדשות!

    מאת: שרון |‏ 5 בינואר 2019 | 21:13
  • מתי באמת יצאתי נעל, כל כך מזמן, בתקופה שלא הרבה אנשים הכירו והזמינו באינטרנט, הייתי ממש נערה מפגרת, התלהבתי מהמגפיים הראשונים שראיתי באיביי, לא שמתי לב בכלל למידה…..כי כמובן נראו לי בסדר גמור ויפותתתת!!
    הגיעו מגפיים מידה 42!!!! ואני בכלל 37.5! הכי הכי יצאתי נעל! מפגרת….כבר אמרתי??!!

    מאת: שירלי אילוז |‏ 5 בינואר 2019 | 20:59
  • במוצאי שבת לפני כעשר שנים, ערב לפני טיסה, גיליתי שהרצועה בנעל האהובה עליי קרועה.. התחננתי לאמא שלי שתמצא סנדלר שיתקן לי אותה עד מחר.. היא בתגובה 'את נורמאלית? איפה אני אמצא לך סנדלר בשעה כזו???' בנחישות לקחתי ספר טלפונים (האלו העבים של בזק של פעם) והבאתי לה מלא טלפונים של סנדלרים.. רק שתתקשר. אמא חייגה למספר הראשון.
    'שלום? אתה סנדלר..?' התשובה היתה חיובית.. אז אמא המשיכה 'הבת שלי נוסעת מחר וחייבת שתתקן לה נעל.' במבטא רוסי חזק עונה לה האדון הנחמד 'אבל.. איך.. אני אתקן' ואמא שלי בנחישות של לביאה: 'מה הבעיה להדביק רצועה? אתה סנדלר או לא?' סנדלר.. כן… עונה האדון בהלם…
    פה האימון נפל לי- אני מבינה את הבושות שעשיתי והתחלתי לסמן לאמא שפתחתי לה את הספר טלפונים לא על מקצוע אלא על שם משפחה.. ולאיש היקר, רק שם המשפחה היה סנדלר..

    יותר נעל מזה? ariellaginzburgyosef@gmail.com

    מאת: אריאלה גינזבורג |‏ 5 בינואר 2019 | 20:04
  • כשהנעליים שלי רצו חופש ובכל זאת נעלתי אותן, יצאתי נעל ולא מתחשב. (:

    מאת: יונאל אסרף |‏ 5 בינואר 2019 | 20:00
  • כנראה שתיתי יותר מדי בסילבסטר במסיבה, כי בבוקר מצאתי את עצמי במיטה עם נעל עקב אחת שחורה ואחת אדומה

    מאת: הדס חייט |‏ 5 בינואר 2019 | 19:54
  • עשיתי טירונות קרבית, ובמסגרת הטירונות היינו צריכים כל כמה זמן לעשות משהו שנקרא בוחן מסלול… זה היה ממש ממש סיוט!! רצים עם וסט, זוחלים, מטפסים על חבל, עוברים חומה… ובאמצע הקיץ בחום איימים!! בקיצור נורא נורא נורא…
    הייתי ממש בהתחלה של השירות הצבאי שלי, וממש חנונית ו׳צהובה׳… אני ועוד 10 אנשים היינו בתורנות מטבח ופספסנו את הבוחן מסלול…
    כשחזרנו שאלתי את המפקד אם נצטרך להשלים את מה שפספסנו…
    הוא הסביר לי שזו שאלת קידבג, ואמר שבגללי כל מי שהיה בתורנות מטבח יעשה את הבוחן מסלול למרות שזה לא היה התכנון המקורי…
    מיותר לציין שכולם כעסו עלי מאוד… אבל לשמחתי הכעס עבר, והיום אנחנו עדין חברים… מה שכן אחרי האירוע הזה נדבק לי כמה כינויים ׳שרולה נעלולה׳ ׳נעלולי הפלא׳ ועוד…

    מאת: שיר |‏ 5 בינואר 2019 | 19:12
  • שנה לא יצאתי כי אין לי נעליים של אלדו

    מאת: אורית |‏ 5 בינואר 2019 | 19:03
  • הרגעע שיצאתי נעל (תרתי משמע)
    כשקמתי באיחור ויצאתייי מהר לעבודה ובאוטובוס קלטתייי שיצאתי עם נעלייי ביתתת פרוותיים

    מאת: זיווה |‏ 5 בינואר 2019 | 18:52
  • לפני שלושה חודשים שהייתי בהריון הייתי עם בעלי
    בשיפודיה כזו והמוכר ראה אותי ואמר לי ״יש לך משהו בבטן שמתחיל באות ב׳״
    כולי התרגשתי ואמרתי לו כןןןן יש לי בת !
    שסיימנו לאכול אני ובעלי בדרך חזור באוטו ואני מספרת לו ״מאמי איזה קטע המוכר ידע שיש לי בת״
    הוא אומר לי מז״א ? אז אמרתי לו ״כן הוא אמר לי שיש לי בבטן משהו שמתחיל באות ב׳
    אז בעלי אומר לי ״נכון ליז בת מתחיל באות ב׳
    אבל גם בן מתחיל באות ב׳
    חחחחח

    מאת: ליז אלבז |‏ 5 בינואר 2019 | 18:33
  • יצאתי נעל ששאלתי את חברה שלי איפה ההורים שלה, קוראים להם זהבה ועמי
    וזה יצא ככה : "רון איפה זהבי ועמה?" בטבעיות כן זה קורה לי מידיי פעם

    מאת: דניאל |‏ 5 בינואר 2019 | 17:56
  • לפני כמה שנים, במסגרת התואר השני שלי, חיפשתי מנחה לתזה. היה מרצה שממש הערצתי כי הוא מומחה בתחומו ורציתי שהוא ינחה אותי. כתבתי לו מייל מנוסח היטב שמעיד על כמה אני חכמה, רצינית, אמביציוזית וכד'. הוא ענה לי וביקש שאשלח לו סיכום של משהו. מההתרגשות שלחתי לאחותי מייל "אומייגדדדדדדד הוא ענה לי. אני מתהההההה. מה ארשום לו?! פליז פליז פליז שייקבל אותי. סמיילי עצוב. סמיילי שמח ועוד 700 סימני קריאה.
    עשיתי ה
    שב במקום העבר. שלחתי למרצה.
    מיותר לציין שהוא לא קיבל אותי לתזה, נכון?
    בקיצור- יצאתי מגה נעל.

    מאת: גלית |‏ 5 בינואר 2019 | 17:54
  • מםגש של חברים בבית אחד הזוגות. יושבים בפרגולה בנויה ועליה מטפס גפן יפייפה מלא בענבים. אני מרימה את הראש רואה את הענבים ואומרת לבעלת הבית…וואו נראה קשה להשקות מלמעלה את הענבעם. בהחלט יצאתי נעל

    מאת: קטי וייס |‏ 5 בינואר 2019 | 17:33
  • זה סיפור אמיתי מהקיץ שעבר,
    שבו ניסיתי להיות חכם יותר מהשאר..
    היה זה יום קיץ לוהט, המזגן בבית ביקש מאוורר
    ולי היה בראש רק דבר אחד: קרטיב, את הפה לקרר

    אז נסעתי במיוחד לסופר, רק כדי לגלות
    שהמקרר שלהם מת גם כן והציף עגלות
    כל המקררים עבדו, של הפיצות ושל ירקות
    רק המקרר של הקרטיבים מת, ולי בא לבכות..

    כל הקרטיבים הועברו לאיחסון, שם עמוק במחסן
    אין כניסה ללקוח רגיל, בטח לא לאחד הססן -
    ואני מתלבט – האם על החוק לעבור,
    הרי הקופאית אותי תתפוס ומבט הציבור בי יחדור!

    תפסתי אומץ והחלטתי לעשות מעשה –
    להתגנב למחסן לבדי ולתפוס מחסה
    שם בין קרטון למקפיא, גיליתי אוצר -
    גלידות קרח, גלידות שלג, והכל כה קר!

    החיפוש במקפיא התארך, אחר הקרטיב שלי החצוף
    ואז אסון מתבקש לי קרה, הדלת עלי נסגרה בפרצוף!
    נכנסתי ללחץ, אני עלול לקפוא ואת גורלי שם לחרוץ -
    לא היתה לי ברירה, ועל כפתור האזעקה נאלצתי ללחוץ

    זה סיפור אמיתי מהקיץ שעבר,
    כשניסיתי להיום חכם יותר מהשאר.
    בסוף חולצתי משם בבושת פנים, וחזרתי בלי קרטיב בפי -
    היום אני חכם יותר – מכין תרכיז מיץ פטל ושם בכוס במקפיא

    מאת: אבירם חייט |‏ 5 בינואר 2019 | 17:25
  • רכשתי בחנות נעליים וכשבאתי לצאת ביציאה מהחנות נתקעתי בחלון הראווה שהיה כל כך נקי.. מרוב שהוא היה נקי לא שמתי לב אליו! קיבלתי בומבה! כולם בחנות התפקעו מצחוק! ת'כלס יצאתי מה זה נעל!!!

    מאת: ענבר |‏ 5 בינואר 2019 | 17:13
  • שאנשים מעצבינים אותי ואני מתחילה להגיד דברים רעים בגרמנית

    מאת: מרוות |‏ 5 בינואר 2019 | 16:20
  • יצאתי הכי נעל בטירונות.. חייבת להגיד שעשיתי טירונות קרבית בתותחנים, ומרוב כמות הפעמים שהרגילו אותי לעמוד בהקשב, בשעת ט"ש אני וחברות היינו עושות גלצ"ח והמון פעמים הייתי עומדת בהקשב ככה שחברות היו שואלות אותי, למה את שמה ידיים מאחורי הגב אין פה מפקד… מה שצה"ל עושה לאנשים…

    מאת: אליה בן ורון |‏ 5 בינואר 2019 | 14:23
  • יצאתי נעל לא מזמן כשקמתי ב3 בבוקר, לקחתי את הטלפון ודיברתי מתוך שינה עם מישהו שעובד איתי, התחלתי להסביר לו איך לתפעל איזה אירוע בזמן שכבר יצאתי מהחלום וממש התחלתי להתארגן ולצאת החוצה, הכל הרגיש כרגיל וגם ממש הייתי בטוחה שניהלתי את השיחה הזאת עד שבדרך הסתכלתי על השעון וראיתי שהשעה היא 4 בבוקר, ברכב נוסע, עשר דקות מהעבודה.

    מאת: מעיין |‏ 5 בינואר 2019 | 14:21
  • הגעתי לראיון עבודה אחרי המון משרות שהתמיינתי אליהן ולא באמת היו מה שחיפשתי. המשרה שבאתי להתמודד עליה הייתה ממש משרת חלומות (מבחינת שכר,מיקום,אופציות קידום…) לאחר שתיארו לי אותה בכמה ראיונות טלפוניים ואז זומנתי להגיע לראיון פרונטלי עם אחד המנהלים בחברה.
    הראיון התחיל ברגל שמאל מבחינתי כי המראיין איחר בחצי שעה+ והמשיך להידרדר כשכל שתי דקות הוא עונה לשיחות טלפון תוך כדי הראיון וגם נותן לעובדים שלו להיכנס באמצע ועונה להם לשאלות.
    אני ברוב טיפשותי התמרמרתי בפניו על כך ושכחתי שבשורה התחתונה אני צריך אותו והוא לא חייב לי כלום ופשוט הודיעו לי אחר-כך שלא התקבלתי. כמה צפוי. יצאתי ממש נעל :(

    מאת: אופיר ציוני |‏ 5 בינואר 2019 | 13:46
  • יש לי המון נעליים והאמת לפעמים אני שוכחת איזה נעליים יש לי

    מאת: שי אזרד |‏ 5 בינואר 2019 | 13:25
  • יש את השיר של טונה "גם זה יעבור", שיש שם מלא נוסטלגיות מהאייטיז והניינטיז.
    אז לא הבנתי למה הוא שר "כמו אדיר מילר, סמנתה פוקס"? הרי אדיר מילר בכל מקום!
    אז יצא שדיברתי על זה בעבודה…ומסתבר שהוא אומר "ליאור מילר". כולם הסתלבטו עליי קשות!
    מאז, כל פעם שמישהו מדבר על משהו ישן תמיד עונים "מאיפה הבאת את זה עכשיו? טוב שלא אמרת אדיר מילר".
    מילא שיצאתי נעל, אבל זה נהפך לסלנג בעבודה…

    מאת: שיר |‏ 5 בינואר 2019 | 12:05
  • שישי אחד הייתי ממש שיכורה..זה היה יומולדת של חברה טובה שלי, ועשינו ישיבה בבית שלה. (אני כמובן לא זוכרת כלום,ספרו לי הכל חחח)
    כולם היו שתויים אבל באיזה שלב התחלתי לצעוק והכרחתי את החברים לצאת החוצה לפארק סמוך לבית שלה, בטענה ש״אני חייבת לנסות את המתקנים החדשים״ ששמו שם..
    הלכנו והיו בפארק אופניי חדר כושר, פשוט התחלתי לדווש ולא הסכמתי לרדת מהאופניים במשך שעה כי הייתי בטוחה שאני נוסעת עם האופניים לים (אני גרה בבאר שבע..)
    בקיצור אחרי שעה מייגעת פשוט התעלפתי כי נגמר לי הכוח.. וגם אחרי זה ניסיתי לחזור לאופניים כי ״כמעט הגעתי לים״
    לא האמנתי ששמעתי על זה בבוקר למחרת, אבל הבנתי טוב מאוד למה תפוסות לי הרגליים כאילו רצתי מרתון

    מאת: חסויה |‏ 5 בינואר 2019 | 11:20
  • החלטתי לקנות בושם דרך האינטרנט, נכנסתי לאיביי והקלדתי את השם של הבושם בשורת החיפוש ובו זמנית דיברתי בטלפון אז הריכוז שלי לא היה מושלם כמו שניתן להניח… כל הבשמים שמצאתי היו זולים מאוד והנחתי שאלה החיקויים של הבושם אז בחרתי בגרסה היקרה ביותר שהוצעה באתר והזמנתי, יום אחרי חברה הגיעה אליי ופתחה את המחשב כדי לבדוק משהו וראתה את חלון אישור הקנייה וצחקה בטירוף, ואחרי רבע שעה שהיא התפתלה מצחוק היא סיננה "יואו איזה נעל את" והסתכלתי על המחשב והיא הצביעה על שם המוצר, הטעות הכי מטומטמת בעולם, בהחלט לא הרגע הזוהר ביותר שלי.

    מאת: Noga Rubinshtein |‏ 5 בינואר 2019 | 11:05
  • הייתי במועדון ונעלתי עקב של חברה מסוימת (לא אזכיר את שמה) רקדתי עם חברים ופתאום באמצע הרחבת ריקודים נשבר לי העקב , לא ידעתי מה לעשות והייתי ככה כל הערב בבאסה הלכתי הביתה ומאז אני יודעת לא לקנות בשום חנות חוץ מאלדו

    מאת: בל ידגר |‏ 5 בינואר 2019 | 10:42
  • נעל זאת אני :) לפני מספר שנים ידיד טוב הזמין אותי אליו, נכנסים לדירה והוא מראה לי את הבית , נכנסתי לחדר שינה וראיתי נרות דולקים בחדר , מודה לא ירד לי האסימון שזו מחווה רומנטית עבורי . מפה לשם התחלתי לכבות לא את הנרות תוך כדי " מאמי תיזהר השארת כאן נרות דולקים .. " ופשוט כיבית הכל :|

    מאת: מיטל |‏ 5 בינואר 2019 | 10:15
  • בערב השנה החדשה

    מאת: מרינה |‏ 5 בינואר 2019 | 10:13
  • אז הלכתי עם המשפחה לארוחת ערב ביום שישי במסעדה שממוקמת בטיילת.
    אחרי הארוחה יצאתי מהמסעדה בפוזה של ״אני מהממת על עקבים רק תסתכלו עליי״ ועשיתי עיניים לכמה חתיכים.
    מחוץ למסעדה היה דק ולמסעדה היה חלון שקוף המשכתי ללכת כמו החיה בסרט שאני, אחד העקבים נתקע ברווח בין לוחות העץ וכשניסיתי להשתחרר גם העקב השני נתקע.
    באותו רגע התרסקתי על הרצפה, כולי מובכת קוראת לאמא שלי שתעזור לי לעמוד על הרגליים.
    לא הסתכלתי אפילו לכיוון המסעדה כדי לראות כמה אנשים חזו בהתרסקות המפוארת שלי.
    אין ספק- יצאתי נעל

    מאת: סיון |‏ 5 בינואר 2019 | 09:17
  • בפעם הראשונה שהגעתי למפגש חברים של בעלי, הכירו לי אחד את השני עד שהציגו לי שני אחים , השיחה התגלגלה ואז אמרתי לאחד האחים ״אין סיכוי שאתם אחים, אתם בדוק מאומצים״ כולם עצרו את השיחה והתגלגלו מצחוק , מפה לשם גיליתי שהם באמת מאומצים

    מאת: אורטל בורפיקר |‏ 5 בינואר 2019 | 09:11
  • קמה בבוקר מהשעון המלחיץ! קולטת שאני מאחרת לשיעור עם נוכחות חובה באוניברסיטה

    מאת: ליעד |‏ 5 בינואר 2019 | 08:39
  • .סיפור משולב על נעליים וטפשת הריון
    כשהייתי בהריון הראשון נהגתי להכחיש בתוקף את קיומה של התופעה, בטענה שמדובר בהמצאה גברית סקסיסטית… מיותר לציין שכל פעם אחרי ויכוח כזה יצאתי נעל – בעבודה בבית או בכל הקשר אחר… אבל השיא היה כשבערב הסילבסטר שנה שעברה יצאתי עם 2
    חברות, לבושה הורס אפילו בחודש שמיני מתישהו במונית התחילה הדאחקה הקבועה על הטפשת שלי ואני בחירוף נפש פמיניסטי הכחשתי מכל וכל, וקולטת מדי פעם את הנהג מסתכל ומחייך… כיצאנו מהמונית הנהג בירך אותנו בלילה מוצלח וזרק לי בנונשלנט – "שמת לב שאת עם נעליים לא זהות, נכון?"

    מאת: לירון |‏ 5 בינואר 2019 | 08:11
  • אני עובדת כמלצרית ובימיי הראשונים במלצרות אחראית המשמרת ביקשה ממני לזרוק לפח את הקופסא עם הפתקים של הקבלות, לצערי הקופסא זהה לחלוטין לקופסאת הטיפים ויצא שזרקתי את קופסאת הטיפים ואחר כך הייתי צריכה לפשפש בפח של המסעדה כדי למצוא אותה. לגמרי יצאתי נעל ולא מפסיקים לצחוק על כמה נעל יצאתי עד היום!

    מאת: טל |‏ 5 בינואר 2019 | 00:45
  • כיתה י"ב, דייט ראשון עם מישהו מהשכבה בשם אריאל. למרות שהוא התחיל איתי בפייסבוק, שם, כידוע, השם הפרטי מוצג לכולם, ולמרות שהוא הציג את שמו בתחילת הדייט – שלושה דייטים ראשונים לא הפסקתי לקרוא לו "תמיר". גם כשהוא תיקן ואמר "אריאל", הנחתי שהוא מדבר על חבר קרוב, ובשום שלב לא הפסקתי לקרוא לו תמיר! מפה לשם, אנחנו שבע שנים ביחד. תמיר ואני. סליחה, אריאל (;

    מאת: זהר |‏ 4 בינואר 2019 | 22:51
  • ———- Forwarded message ———
    From: Aviram Hayat <aviram.ha

    תקרית מצערת בחודש שעבר:
    מנורת תקרה מקסימה בצורת נורה גדולה – 300 ש"ח.
    קידוח בתקרה, הברגת ברגים, חיבור חוטי חשמל+הארקה ותליית המנורה: שעה וחצי עבודה.
    ניפוץ הזכוכית המעוצבת לאלפי רסיסים זעירים על השטיח בגלל טעות טפשית שלי בשלב האחרון של ההרכבה, רגע לפני ההדלקה, וניקוי סזיפי של הרסיסים מהשטיח.
    נפל לי הבורג האחרון לקראת סגירה, וסמכתי על 3 הברגים הקיימים שיחזיקו את הזכוכית בזמן שאני יורד שניה מהסולם. מה שהתברר כטעות חמורה.

    מאת: בני שוורץ |‏ 4 בינואר 2019 | 21:58
  • הייתי בראיון עבודה אצל מישהו עם מבטא צרפתי וכשנכנסתי הוא אמר לי באנגלית במבצע צרפתי לסגור את הדלת וזה היה נשמע כמו זאדור בצרפתית שאומר אני מעריץ אותך ואז אמרתי לו איך אתה יכול להעריץ אותי בלי להכיר אותי ואז הוא אמר לי התכוונתי שתסגרי את הדלת מיותר לציין שהסמקתי כולי והתנצלתי אז יצאתי נעל וגם בלי עבודה

    מאת: אילנית פקטורוביץ |‏ 4 בינואר 2019 | 19:29
  • עובדת איתי בחורה דתיה שמקפידה על אכילת חלב ישראל בלבד. יום אחד קניתי שוקולד מריר למשרד, וידאתי שהוא של מותג ישראלי ואחרי ארוחת הצהריים (שהייתה בשרית כמובן) הושטתי לה אותו בגאווה ואמרתי: "הנה, שוקולד פרווה מחלב ישראל". מיותר לציין שהיא והבחורה השניה שעבדו איתי צוחקות עליי עד עצם היום הזה… נעל או לא נעל?

    מאת: רביד |‏ 4 בינואר 2019 | 19:14
  • עבדתי בתור מוכרת בגדים בחנות גברים. ביום אחד שירתתי זוג שמפאת פערי החיצוניות תיארתי לעצמי שמדובר באמא ובן. בכל פעם שהבחור מדד משהו הלכתי לבחורה ואמרתי לה "מה האמא אומרת?" או "אמא שלך בטוח תאהב את זה" כך שמהלך השיחה הזכרתי כמה וכמה פעמים שהאמא קובעת. לאחר מספר הערות כאלה מהצד שלי הגיעה האישה וביקשה שאפסיק לקרוא לה "אמא שלו" ושהיא למעשה הבת זוג שלו למרות שיש ביניהם פער של 20 שנה! שתקתי ובחרתי מהחנות עד שהזוג הלך

    מאת: מיטל אילי |‏ 4 בינואר 2019 | 18:51
  • שלום רב, יצאתי נעל – במשך שנים אני כמו נהגים רבים מאוד אחרים עושה שימוש קבע באפליקצית וויז בכל נסיעה קצרה כארוכה, עד לפני שנה לא חשבתי על מהות השם וויז, ואז שוחחתי עם קולגה לעבודה על אפליקציית וויז ובמהלך השיחה יצאתי נעל שלא חשבתי על מקור השם ולא קישרתי… קורה…

    מאת: ורד |‏ 4 בינואר 2019 | 17:23
  • נכנסתי לאוטו והיה ריח ממש רע. לא הבנתי בהתחלה מאיפה הריח ותכננתי ללכת לשטוף את האוטו. לא יצא לי במשך השבוע ללכת לשטיפה אבל הריח רק התגבר והתגבר. באחד הימים זה כבר היה בלתי נסבל והלכתי לאסוף את הבן שלי מהצהרון, אמרתי לו שנלך ביחד לשטוף את האוטו. בחניה ראיתי מלא זבובים מעל המכסה מנוע של האוטו. פתאום הבנתי שיש לי משהו בתוך המנוע. בפחד רב פתחתי את מכה המנוע והתגלה לי פגר של חתול בתוך המנוע!!!!!!!!
    מסתבר ששבוע שלם אני נסעתי עם פגר של חתול במנוע. זה היה מזעזע ונוראי ויצאתי ממש טיפשה שלא חשבתי לבדוק את המנוע מלכתחילה.

    מאת: אור לוי |‏ 4 בינואר 2019 | 17:01
  • לפני כמה שבועות קבעתי עם חברה שניפגש בתל אביב. אני גרה בחיפה והתלבטטתי שוב ושוב, אם לחזור הביתה מהעבודה (שקרובה יותר לרכבת) ומשם לנסוע לרכבת או אם לנסוע ישר. לאחר התלבטויות רבות החלטתי לחזור הביתה ומשם לנסוע. אמרתי מה כבר יכול להיות..אבל כמובן בדרך הביתה היו הרבה מאוד פקקים ועד שהגעתי הביתה כבר היה נורא מאוחר ולא היה לי כוח לכלום. יצאתי הכי נעל.

    מאת: דניאל |‏ 4 בינואר 2019 | 16:31
  • זה היה לפני שנה
    השכן דפק בדלת בירך אותי לשלום ושרל אם אפשרי להשתמש בשירותים שלך..
    הסתכלתי קצת בהלם עליו ומיד אחרי אמרתי לו בהמשך המסדרון שמאלה..
    הוא הסתכל עלי התדאמה והסביר לי שרצה את שרותי הכוונה לעזרתי ומיד הבנתי איזה נעל יצאתי

    מאת: ספיר משה |‏ 4 בינואר 2019 | 15:48
  • הפעם האחרונה שיצאתי נעל היא כאשר פתחתי קרן השתלמות והתבקשתי לצלם את גב הכרטיס וחשבתי שכוונתם לצלם את הנרתיק של הכרטיס, התכתבתי איתם כמה פעמים במייל עד שהם התקשרו אלי ואמרו לי את הטעות, חחח היה מביך.

    מאת: הדס |‏ 4 בינואר 2019 | 15:38
  • כשהייתי בניו יורק בקיץ הלכנו ביום ראשון לשוק אוכל בברוקלין… הזמנתי מנה מדוכן קוריאני שווה והמוכר שאל אותי כמה אני רוצה את המנה שלי hot וביקשתי אותה חמה מאוד ( כי מי אוהב אוכל קר?!)
    רק שלקחתי את הביס הראשון הבנתי כמה נעל יצאתי וכמובן שהמוכר התכוון לכמה חריפה אני רוצה את המנה…
    מיותר להגיד שהביס הראשון שלקחתי היה גם האחרון

    מאת: דניאל |‏ 4 בינואר 2019 | 15:04
  • כל יום אחרי 9 בערב יש לי התקף של טפשת

    מאת: נוי אלטשול |‏ 4 בינואר 2019 | 13:48
  • לצערי היו לי לא מעט פעמים בהם יצאתי די נעל או חסרת טאקט אבל המקרה הבא זכור לי במיוחד.
    במהלך שיחה בעבודה על תאריכי לידה ומזלות, הבנתי שקולגה שלי נולדה כמוני בספטמבר, ואז מסיבה לא ברורה עלה בי הדחף ליצור קירבה והזדהות ושאלתי אותה So are you virgin?? (במקום כמובן- are you virgo- יעני מזל בתולה) .
    היא כמובן לא ידעה איך להגיב, כולם צחקו ואני רציתי למות.

    מאת: רונית |‏ 4 בינואר 2019 | 13:05
  • שתי חברות היו בדרכן לנסיעה לדרום הארץ.
    חברה א' אספה את חברה ב' מהקניון והשאירה את רכבה בחניון של הקניון.
    בחזרה הביתה חברה א' החזירה את חברה ב' כרגיל…
    רק בבוקר שחברה ב' באה לעשות את דרכה לרכב לצאת לעבודה ראתה שהאוטו לא בחניה ושכחה אותו בחניון של הקניון עם חשבון שהולך וגדל וגדל חחחחח
    בהחלט יצאו נעללל :-)

    מאת: אביגיל |‏ 4 בינואר 2019 | 11:51
  • אני חיילת שמשרתת כסייעת כירורגיית פה ולסת.
    באחת המשמרות שלי הייתי רעבה והחלטתי ללכת לקנות חטיף מהמכונה.
    בעודי מעבירה את הכרטיס עשרות פעמים ולא מבינה למה המכונה לא עובדת, קראתי לאיש צוות שהיה באזור וצעקתי עליו שזה לא בסדר שאין שום שילוט שאומר שהמכונה לא עובדת.
    מסתבר שהמכונה עובדת, ואני ברוב טמטומי ניסיתי לקנות חטיף בעזרת החוגר, דבר שפחות צלח.

    מאת: לינוי |‏ 4 בינואר 2019 | 11:49
  • פותחת גלגלצ במחשב בעבודה ומתנגן שיר של סטיבי וונדר, ברקע תמונה של השדרן- קירח והכי אשכנזי שיש . אומרת לחברים בעבודה ככה נראה סטיבי וונדר?! ( ייאמר לזכותי שזה היה רגע של נעל שכן אני יודעת שהוא שחום עור ועיוור…)

    מאת: מורן בר |‏ 4 בינואר 2019 | 11:40
  • קניתי נעליים שמאד רציתי . רק כשאני לובשת אותם בבית מגלה שמידה אחת 40 ומידה אחת 41. כל המאמצים לחפש את הנעל הזוג בחנות עלו בתוהו. אז נשארתי עם כזה זוג . לבריאות !

    מאת: Tehilla Schiller |‏ 4 בינואר 2019 | 11:33
  • סיפור שקרה לפני כמה שנים טובות כשהייתי בכיתה י"א אבל בלתי נשכח.. היתה אמורה להצטרף אלינו מישהי חדשה לכיתה וכל יום חיכינו שהיא תגיע. עברו כמה חודשים ובכל בוקר היא לא הגיעה לכיתה, הנושא כבר הפך להיות הבדיחה של הכיתה. כמובן שאני החלטתי בעוד בוקר רגיל שכזה להתבדח עם המורה ולצעוק "המורה מתי כבר xxx מגיעה?? שנה הבאה??" כמובן שדווקא באותו יום היא הגיעה ומי שישבה לידי בעטה לי ברגל כדי שאשתוק. הסתובבתי אחורה וראיתי מישהי חדשה יושבת שם. אין ספק שיצאתי הכי נעל שיש.

    מאת: עדי |‏ 4 בינואר 2019 | 11:12
  • נכנסתי להגיש פרזנטציה לסמנכ"ל ופמלייתו.
    לקראת הסוף שמה לב שהוא בוהה לי בנעלי עקב.
    מחייכת לעצמי שכנראה הוא אהב ובחרתי טוב.
    בסוף..שאלה ראשונה שלו: "תגידי מאיפה הנעליים?"
    מסתכלת עליהן ורואה שובל נייר טואלט שנדבק!!
    מאדימה ומרימה.. ומתה מבושה עד ששכחתי את השאלה שלו.

    מאת: רון |‏ 4 בינואר 2019 | 11:09
  • כשהייתי חיילת, פגשתי חבר ילדות אהוב שלא ראיתי זמן מה אך ידעתי שהוא משרת רחוק ולהפתעתי, ראיתי אותו בבסיס במרכז, שאלתי אותו "מה אתה עושה פה??" ובתגובה הוא ענה לי שהיה משרת בצפון ואמר"נפלתי בין הכיסאות" לא ידעתי שמדובר בפתגם, ישר שאלתי לשלומו ואיך הוא נפל מהכסא והאם הוא נפגע. והוא פשוט התחיל לצחוק, אמרתי לו מה מצחיק? העיקר שאתה בסדר. בקיצור יצאתי נעל, נעל גדולה מאוד שעד היום אנחנו רואים אחד את השני וצוחקים על כך.

    מאת: אילנית אלוג |‏ 4 בינואר 2019 | 11:09
  • לא נעים להודות, אבל יותר מפעם אחת. רק אתמול בסופר ניסיתי שעה לפתוח שקית בכל השיטות שיש, עד שהקופאית אמרה לי שהיא כבר פתוחה…מסתבר שסתם מוללתי צד אחד שלה כל הזמן…ויש עוד מיני דוגמאות מהסוג הזה (-;

    מאת: נעלולית |‏ 4 בינואר 2019 | 11:08
  • לא נעים להודות אבל יותר מפעם אחת…אני פדחנית מועדת. רק אתמול ניסיתי שעה בסופר לפתוח את השקית בכל השיטות שיש וכלום לא עבד, עד שהקופאית אמרה לי שהיא כבר פתוחה והבנתי שאני סתם ממוללת צד אחד שלה…ויש עוד די הרבה דוגמאות מסוג זה ;-)

    מאת: משתמש אנונימי (לא מזוהה) |‏ 4 בינואר 2019 | 11:06
  • יצאתי נעל כשפעם האחרונה שהייתי בלונדון קניתי כרטיסים למלך האריות, והייתי בטוחה שזה יום אחרי. כשהגעתי גיליתי שפספסתי את ההופעה . הכי נעל!! :(

    מאת: שני |‏ 4 בינואר 2019 | 10:45
  • יום ראשון זה יום קשה… הגעתי ללימודים עם נעל שונה על כל רגל…!!
    נעלתי נעל חומה על רגל ימין ונעל בז׳ על רגל שמאל

    מאת: שיר |‏ 4 בינואר 2019 | 10:33
  • יצאתי למסיבה של חברה בסילבסטר ! הפכה לחוקית (18) ונולדה ב12\31 … היה מהמם , הזמנו את כל החברים וחגגנו את יום הולדתה ובנוסף את הסילבסטר , שילוב מנצח :)

    מאת: שירלי |‏ 4 בינואר 2019 | 10:31
  • אתמול שהיה קור אימים וחשבתי שהשמש שהייתה צהריים מסמלת שלמים בחוץ.
    יצאתי לחתונה בערב בלי מעיל ולהפתע י היא הייתה בחוץ.
    הפכתי לקרחון ויצאתי נעל.

    מאת: מיכל |‏ 4 בינואר 2019 | 10:30
  • הפעם האחרונה שיצאתי הייתה בסילבסטר :)
    נפגשנו כמה חברות עם פיג'מות , ראינו Frozen , עשינו צחוקים ….. הכי כיף רק בנות

    מאת: שני |‏ 4 בינואר 2019 | 10:29
  • יצאתי נעל כשהלכתי באירפורט דיברתי בטלפון ולא שמתי לב שאני הולכת על המסלול הליכה הנע לכיוון השני , ותהיתי למה לוקח לי כל כך הרבה זמן.
    ואז שמעתי כמה ציחקוקים והבנתי שיצאתי ממש נעל :()

    מאת: מוריה בל |‏ 4 בינואר 2019 | 10:27
  • סמכתי על אחד העובדים שלי שהוא ביצע משימה חשובה ומורכבת שהייתה צריכה להתבצע עד חמישי בצהריים. אחרי שאמר שעשה, לא וידאתי וכמה דקות לפני הדד ליין גיליתי שזה לא בוצע. קיבלתי הארכה לראשון ואני יצאתי הכל שצריכה לעבוד במשרד כל הסופש

    מאת: קורל |‏ 4 בינואר 2019 | 10:25
  • הייתי בבריכה העירונית עם אשתי, היא שחתה במסלול לצידי. נכנסתי כמובן לשחות ללא המשקפיים. לאחר שסיימתי את המקצה שלי עברתי למסלול לידי ,הייתי בטוח שאשתי עדיין שוחה במסלול ובאתי להפתיע ולחבק אותה. הסתבר שהיא כבר סיימה ויצאה וזו היתה אישה אחרת שנבהלה ממני ופשוט ברחה כל עוד נפשה בה. אשתי ראתה הכל ומתה מבושה. אשמח לפצות אותה על התקרית המביכה.

    מאת: דוד חייט |‏ 4 בינואר 2019 | 09:16
  • כשהגיע קרוב משפחה שלי ואני בשיא הביטחון ניגשת, מחייכת, מושיטה לו את היד ללחיצת "שלום"… הוא רק מחייך חזרה ומהנהן.
    אני מושיטה שוב את היד והפעם מדגישה זאת ומכריזה "מה קורה?". הוא שוב רק עונה והיד שלי נשארת באוויר.. עד שבעלי מגיע ומוריד לי אותה ולוחש "הוא דתי לא נראה לי שילחץ לך יד". יצאתי…נעל. ואפילו פעמיים

    מאת: אורטל טלקר |‏ 4 בינואר 2019 | 08:44
  • המקרה בו יצאתי נעל :)
    הלכתי עם אמא שלי למשתלה לקנות כמה שתילים יפים לבית .. אנחנו מסתובבות לנו ולרגע התפצלנו כי ראיתי איזה שתיל בזיליקום שהייתי חייבת להריח .. פתאום ראיתי מישהו שהיה נראה לי מוכר .. גבר מבוגר יחסית , וראיתי שהוא מסתכל עליי.. אז אמרתי לעצמי ,, יו זה השכן שלנו מהבניין הקודם .. ובכלל זה שהוא יצר קשר עין , הפך את העניין לממש לא נעים להתעלם ממנו … אז ניגשתי אליו ואמרתי לו : ״ ש-ל-ו-ם .. מה שלומך ? ״ … והוא בשמחה ענה לי ״ מצויין ״ …
    אמא שלי ניגשה אליי לאחר מכן ואמרה לי : ״ מי זה ״ … אז התחלתי ממש להזיע … ״מה זאת אומרת מי זה ״ .. אמרתי לה .. זה השכן שלנו חזי …
    ״ממש לא ״ אמרה לי אמא שלי … ואני התחלתי להחליף צבעים …וחיפשתי איפה אני יכולה לשתול את עצמי ופשוט להיעלם .. ודווקא הגבר הזר הזה לחלוטין היה לחלוטין מבסוט מזה ששאלתי לשלומו …. בושות .. משקפיים טובים היו חוסכים ממני את הפדיחה הזו
     

    מאת: מיכל אנגלנדר |‏ 4 בינואר 2019 | 07:42
  • בגלל שאני חסרת סבלנות ומתנתקת מידי פעם מהעולם,אני עושה הרבה פעמים ״אנפולואו״ לחברים בפייסבוק.לא רוצה לדעת ולא רוצה לשמוע… לפני כחודשיים הפייסבוק הודיע לי כדרכו שלאחד מהחברים האלו יש יומולדת היום.זה מישהו שעבד איתי פעם מזמן.אמרתי לעצמי-יאללה בואי תהיי נחמדה לשם שינוי ותאחלי לו מזל טוב.תראי מה שלומו.כתבתי לו על הקיר ברכה נחמדה,יומולדת שמח..שתזכה לעוד הרבה שנים מאושרות….וכו׳.למחרת קיבלתי הודעה במסנג׳ר מאישתו: תודה על הברכות אבל הוא נפטר לפני כמה שבועות…..
    רציתי למות!!!!!!!! בפעם הבאה שאכתוב הודעה לחבר באנפולואו,אקפיד לוודא שהוא בחיים….

    מאת: שחר |‏ 4 בינואר 2019 | 07:30
  • הצטרפה לקבוצת החברות שלנו בחורה חביבה ושמה יאנה. יצאנו כולנו לכל מיני מקומות ודיברתי עימה והיה ממש אחלה; יום אחד התקשרתי לעבודה שלה לתאם מפגש יומולדת לאחת הבנות, וכשביקשתי את יאנה, ענו לי- אין כאן אחת שנקראת יאנה…. תיארתי אותי ואז ענו לי, כן יש בכ"ז מישהי שמתאימה לתיאור- אך שמה הוא דיאנה ולא יאנה… אז הבנתי שבכל הפעמים שיצאנו קראתי בשמה לא נכון ויצאתי [סופר] נעל… ;)

    מאת: miriam |‏ 4 בינואר 2019 | 05:44

השאירו תגובה