מתנה בשישי: 500 שקלים לאלדו

מלצרתי במסעדה בינונית, לא היו הרבה לקוחות, וגם כשהיו- ההזמנה הסתכמה בפסטה וקולה זירו. יום אחד בחור נחמד מזמין ממני בירה, חצי מהחבית. אני כולי בהלם, פעם ראשונה שהזמינו ממני אי פעם בחיים בירה. לוקחת כוס, ממלאת חצי כוס ואפילו מפרגנת קצת מעל החצי, סתם כי אני לארג'ית. מרוצה מעצמי אני מגישה לבחור את החצי בירה שהזמין ומחייכת. הוא דפק לי מבט של 'יצאת נעל' אז אני מניחה שהרווחתי בכבוד את ה500 שקל

יצאתי נעל כשהתחתנתי עם הבחור הכי לא חכם, הכי מזלזל, הכי אלים מילולית, הכי מנצל מינית. רק כי לא היו לי בחורים לפניו והייתי בטוחה שהוא אוהב אותי.
מזל שתיקנתי את הטעות הזאת והתרגשתי בשעה טובה לפני 4 חודשים.

יצאתי נעל כשהתארחתי פעם ראשונה שבת אצל החבר שלי ואמרתי עדיף לא לבוא לבית כנסת עם רכב בשבת, מאשר לנסוע כדי להתפלל. מסתבר שהדודה שלו עושה את זה היא נעלבה ואמרה לישאני כופה דתית ותוקפנית זאת הייתה פדיחה והאמת היא שזה די הרס את החווייה. בכלל לא התכוונתי אליה אבל יצאתי נעל. התנצלתי למרות שגם אני נעלבתי מהתגובה שלה. דרך ארץ קדמה לתורה.

לא סתם יצאתי נעל …יצאתי מלכת הנעליים…לפני מספר חודשים נפשתי בבית מלון בגיבושון חברה מדהים. מיד שהגענו החלטתי להתפנק בדרך המרגיעה ביותר,הלכתי להתרווח בסאונה הענקית של המלון כשמרחוק אני רואה מישהו בבגד ים קטנטן, מסוקס למשעי, יורד בנונשלנט לגקוזי הסמוך , אני בוהה בו ושוב בוהה וחושבת לעצמי , אמממ הוא ממש מוכר לי. כשהוא מצטרף לסאונה אני אומרת לו ׳וואי כמה שאתה מוכר לי׳ הוא מחייך בנימוס וחוזר שוב לטבול בגקוזי. אחכ שכבר כולי אדים אני מצטרפת לגקוזי הקבוצתי , מתיישבת מול הפנים שלו ושוב אני משתגעת מאיפה אני מכירה אותו וגם משתפת אותו בזה:׳תקשיב אני מכירה אותך רק לא מצליחה להיזכר וזה משגע אותי…׳ הוא מחייך לעצמו וחוזר להתעסק בנייד העסוק שלו… אני ממשיכה להשתגע מהכישלון בזיהוי ובסוף אני אוזרת אומץ ומשתפת אותו בדלפק המגבות במה שעלה על ליבי ובודקת אם יש מצב שהוא אחד האקסים שלי ועבר מייקאובר רציני. הוא מתגלגל מצחוק ואומר לי – סומך עלייך, בסוף תזכרי. אני מתחרפנת לי עם עצמי ,יא ראב, מאיפה אנחנו מכירים. בערב אני רואה אותו בלובי ליד הפסנתר כנף עם זורנאל רפואה אינטלקט ארוז בחליפה מחוייטת ואלגנטית ונזכרתתתתת – יא וווואלי זה הגיניקולוג שלי בשנתיים האחרונות: אמממממממממ דוקטור גימגמתי… סוף כל סוף נזכרתי…
ראית???הוא ענה נחרצות. היה ברור לי שלבסוף תיזכרי.
בלחץ עניתי לו תשובה כזו מביכה שלא ממש זיהיתי אותו שם בגקוזי נטול המדים…והשובב בלי למצמץ ענה שהוא דווקא זיהה גם זיהה למרות התוספות והמגבות…

אחרי יום עבודה קשה במיוחד, נכנסתי לרכב, במהלך הנסיעה אחרי דקה בערך , הבחנתי בנקודת אור אדומה שדלקה לי, נלחצתי.
ראיתי דמות של אדם במנורה המהבהבת, התקשרתי מיד לחבר ואמרתי לו שנדלקה לי מנורה שלא הכרתי בדמות אדם..
תשובתו הייתה .. שאני חייבת לחגור חגורת בטיחות ..
חח..ד בושות.
יצאתי נעל, ממש מביך, שיספר..לחברים בעבודה .

אתמול. שבת בבוקר. ואני מחליטה לתלות כביסה….
תוך כדי התליה של המגבות מצאתי תחתון חוטיני שחור… לא מוכר!!
הילדים על קוצים , מוכנים כבר שעה לצאת לקטיף תותים שחיכו לו שבוע שלם ואני מתחילה ויכוח עם הבעל… הוא מתעקש שזה שלי ואני פשוט לא זוכרת…
החלטתי להרגיע עד אחרי הקטיף בכל זאת לא אגיע עצבנית מבחוץ עם כל המשפחה שלו שחיכו לנו שם על קוצים…
חוזרים לבית אמי מתחילה סבב מקלחות לילדים והוא הולך להביא גחנון חם מאחד הקיוסקים למטה … אני לוקחת את התחתון ומתחילה להסתכל עליו ופתאום קולטת שהתחתון הזה נפרם ולכן קיבל את הצורה שהוא קיבל… ומבינה שזה באמת שלי!!!!! יצאתי נעל לגמריי……

לפני כמה ימים היה מועד ב' בהסתברות מותנית. האפליקציה לא עבדה, וזכרתי שהמבחן בקומה 3 בבניין גילמן.
חיפשתי את השם שלי על החדרים ולא מצאתי,אז שאלתי את אחת הדודות (הבוחנות) כמו שאני קוראת להן והיא אמרה לי להיכנס לכיתה מסוימת. מפה לשם בטעות עשיתי את המבחן של הסתברות תלויה ולא מותנית (כי עם המזל שלי מבנה המבחן והחומר זהים לחלוטין ולא היה לי צ׳אנס לגלות את הטיות), ועכשיו אין לי ציון במבחן.
כן, יצאתי נעל.

ביום שישי הלכנו לבקר חברים שנולדה להם בת. קניתי לה בגד מהמם! הבאתי להם והשקית נשארה לידי בספה. בשלב כלשהו הבן שלי חיפש את המוצץ שלו ולא מצא, התחלתי לעזור לו וחיפשתי בתוך השקית. כשהוצאתי את הבגד לחפש ראיתי שהארנק שלי היה שם בתחתית.. כשקניתי יצאתי רק עם הארנק והכנסתי לשקית כדי לא להחזיר ביד. איזה מזל שחיפשתי את המוצץ.. אחרת מי יודע מתי זה היה מתגלה!!! (הם אמרו שזה היה יכול להישאר גם שבוע בלי שהם היו נוגעים בזה..)

יצאתי נעל כשתרמתי מגף שחור הורס של אלדו לאחר שלבשתי אותו רק פעמיים!!
יצאתי נעל גם כשטיילתי בהודו ורציתי להמליץ לתייר שוויצרי ואוסטרלי לבקר בישראל בים המלח, ואמרתי
the sea of solt במקום the dead sea פשוט נעל!!!

בסייל האחרון נכנסתי לחנות וקניתי מוצרים, בסיום הקניה שילמתי, אני מחכה לשקית עם המוצרים…..אני אומרת למוכרת איפה השקית עם המוצרים…והיא אצלי ביד…אופס….יצאתי נעל לגמרי!

בוקר אחד הייתי עייפה במיוחד.. יצאתי מהבית והתחלתי ללכת לכיוון האוניברסיטה והייתי מאוד בלחץ שאאחר לשיעור. לא הייתי הכי חדה (בלשון המעטה) ובאמצע הדרך נתקלתי בעמוד וישר התחלתי להתנצל, עד ששמתי לב (אני ועוד מספר אנשים שהיו בקרבתי) שאני מדברת עם עמוד. פאדיחה של החיים.

אפרופו נעל, לפני שנתיים עבדתי כמאחרת במסעדה ידועה, ובדרך למשמרת קבעתי תור למספרה, ובעודי יושבת שם עם צבע בשיער פתאום מסתכלת למטה וקולטת שנעלתי שני מגפיים שונים – לא רק שהם לא באותו האורך הם גם לא היו באותו הצבע !!

יצאתי נעל

יצאתי נעל פעם אחת שקניתי בסניף אלדו באשדוד שביקשתי מהמוכרת מידה מדיום בנעל במקום מידת נעליים

לפני 4 שנים, קצת אחרי שהפכתי לאמא, החלטתי להתחיל לקנות לנסיכה שלי בגדים מנקסט (כמו כולם :) ),
ראיתי שיש תמונה של 7 חולצות,רובן פשוט מהממות, במחיר גרושים, התלהבתי והזמנתי. שבועיים חיכיתי בהתרגשות לחולצות היפות שתגענה, ואז הגיעה חבילונת קטנטונת, עם חולצה אחת מכוערת, כשניסיתי לברר מה קרה, הבנתי שהזמנתי חולצה מסדרת I am 1/2/3, בה אתה מקבל חולצה לפי מידת הבגד שהזמנת :( לגמרי יצאתי נעל…

אז האמת היא שאני יוצאת נעל כל פעם שאני צריכה להגיע למקום חדש. בהתחלה הכל טוב, רושמת כתובת בגוגל מפס, יוצאת מהבית, ואז, דווקא כשאני מתחילה לעלות על המסלול (תרתי משמע

יצאתי ממש נעל כשביקשתי שיצלמו קרובים באירוע שלי בחינם כאשר אחכ נודע להם שיצאתי ברווח מהאירוע, אח"כ כמובן שפיציתי את המשפחה אבל עד עכשיו לא נעים לי בחברתם

בחודש האחרון אני משננת עם בני בן הארבע את האלפבית העברי… בשבוע שעבר בארוחת שישי רציתי להתרברב קצת בידע שצבר בפני בני המשפחה בארוחת שישי…ושאלתי את הקטנצ'יק מה מתחיל באות א ? הקטן ענה הליקופטר ואני שמחתי נורא והחמאתי לו לתדהמת הנוכחים…. מפה לשם הליקופטר מתחיל באות ה' ולא א' כמו שחשבתי …איך לומר יצאתי קצת אנאלפבתית/נעל!

כשהייתי ילדה קטנה ביקרתי עם המשפחה בחוות האלפקות. אבא שלי מסתבר חטף יריקה מאלפקה ותיאר את זה ש'האלפקה ירקה עליו מהבטן'. אני דמיינתי את זה בתור ילדה כאילו שלאלפקה יש חור בבטן וממנו היא יורקת. מאז לא חשבתי על זה ולא התעמקתי בזה.
בערך 20 שנה אחרי, יושבת עם המשפחה של חבר שלי (שעכשיו הוא כבר בעלי ולמזלי התחתן איתי למרות הפאדיחה) והם איכשהו הגיעו לדבר על אלפקות ואני בשיא הטבעיות ומבלי לחשוב מדברת על זה שהן יורקות מהחור שלהן בבטן.
כולם מסתכלים עליי כמו מטומטמת, חבר שלי עושה לי כזה 'שששש מאמי..תפסיקי לדבר' ולי בא לקבור את עצמי מרוב הבושה.
מספרת את הפאדיחה הזאת רק כי אני ממש צריכה נעליים חדשות!

במוצאי שבת לפני כעשר שנים, ערב לפני טיסה, גיליתי שהרצועה בנעל האהובה עליי קרועה.. התחננתי לאמא שלי שתמצא סנדלר שיתקן לי אותה עד מחר.. היא בתגובה 'את נורמאלית? איפה אני אמצא לך סנדלר בשעה כזו???' בנחישות לקחתי ספר טלפונים (האלו העבים של בזק של פעם) והבאתי לה מלא טלפונים של סנדלרים.. רק שתתקשר. אמא חייגה למספר הראשון.
'שלום? אתה סנדלר..?' התשובה היתה חיובית.. אז אמא המשיכה 'הבת שלי נוסעת מחר וחייבת שתתקן לה נעל.' במבטא רוסי חזק עונה לה האדון הנחמד 'אבל.. איך.. אני אתקן' ואמא שלי בנחישות של לביאה: 'מה הבעיה להדביק רצועה? אתה סנדלר או לא?' סנדלר.. כן… עונה האדון בהלם…
פה האימון נפל לי- אני מבינה את הבושות שעשיתי והתחלתי לסמן לאמא שפתחתי לה את הספר טלפונים לא על מקצוע אלא על שם משפחה.. ולאיש היקר, רק שם המשפחה היה סנדלר..

יותר נעל מזה? ariellaginzburgyosef@gmail.com

כנראה שתיתי יותר מדי בסילבסטר במסיבה, כי בבוקר מצאתי את עצמי במיטה עם נעל עקב אחת שחורה ואחת אדומה

שנה לא יצאתי כי אין לי נעליים של אלדו

לפני שלושה חודשים שהייתי בהריון הייתי עם בעלי
בשיפודיה כזו והמוכר ראה אותי ואמר לי ״יש לך משהו בבטן שמתחיל באות ב׳״
כולי התרגשתי ואמרתי לו כןןןן יש לי בת !
שסיימנו לאכול אני ובעלי בדרך חזור באוטו ואני מספרת לו ״מאמי איזה קטע המוכר ידע שיש לי בת״
הוא אומר לי מז״א ? אז אמרתי לו ״כן הוא אמר לי שיש לי בבטן משהו שמתחיל באות ב׳
אז בעלי אומר לי ״נכון ליז בת מתחיל באות ב׳
אבל גם בן מתחיל באות ב׳
חחחחח

לפני כמה שנים, במסגרת התואר השני שלי, חיפשתי מנחה לתזה. היה מרצה שממש הערצתי כי הוא מומחה בתחומו ורציתי שהוא ינחה אותי. כתבתי לו מייל מנוסח היטב שמעיד על כמה אני חכמה, רצינית, אמביציוזית וכד'. הוא ענה לי וביקש שאשלח לו סיכום של משהו. מההתרגשות שלחתי לאחותי מייל "אומייגדדדדדדד הוא ענה לי. אני מתהההההה. מה ארשום לו?! פליז פליז פליז שייקבל אותי. סמיילי עצוב. סמיילי שמח ועוד 700 סימני קריאה.
עשיתי ה
שב במקום העבר. שלחתי למרצה.
מיותר לציין שהוא לא קיבל אותי לתזה, נכון?
בקיצור- יצאתי מגה נעל.

זה סיפור אמיתי מהקיץ שעבר,
שבו ניסיתי להיות חכם יותר מהשאר..
היה זה יום קיץ לוהט, המזגן בבית ביקש מאוורר
ולי היה בראש רק דבר אחד: קרטיב, את הפה לקרר

אז נסעתי במיוחד לסופר, רק כדי לגלות
שהמקרר שלהם מת גם כן והציף עגלות
כל המקררים עבדו, של הפיצות ושל ירקות
רק המקרר של הקרטיבים מת, ולי בא לבכות..

כל הקרטיבים הועברו לאיחסון, שם עמוק במחסן
אין כניסה ללקוח רגיל, בטח לא לאחד הססן -
ואני מתלבט – האם על החוק לעבור,
הרי הקופאית אותי תתפוס ומבט הציבור בי יחדור!

תפסתי אומץ והחלטתי לעשות מעשה –
להתגנב למחסן לבדי ולתפוס מחסה
שם בין קרטון למקפיא, גיליתי אוצר -
גלידות קרח, גלידות שלג, והכל כה קר!

החיפוש במקפיא התארך, אחר הקרטיב שלי החצוף
ואז אסון מתבקש לי קרה, הדלת עלי נסגרה בפרצוף!
נכנסתי ללחץ, אני עלול לקפוא ואת גורלי שם לחרוץ -
לא היתה לי ברירה, ועל כפתור האזעקה נאלצתי ללחוץ

זה סיפור אמיתי מהקיץ שעבר,
כשניסיתי להיום חכם יותר מהשאר.
בסוף חולצתי משם בבושת פנים, וחזרתי בלי קרטיב בפי -
היום אני חכם יותר – מכין תרכיז מיץ פטל ושם בכוס במקפיא

שאנשים מעצבינים אותי ואני מתחילה להגיד דברים רעים בגרמנית

יצאתי נעל לא מזמן כשקמתי ב3 בבוקר, לקחתי את הטלפון ודיברתי מתוך שינה עם מישהו שעובד איתי, התחלתי להסביר לו איך לתפעל איזה אירוע בזמן שכבר יצאתי מהחלום וממש התחלתי להתארגן ולצאת החוצה, הכל הרגיש כרגיל וגם ממש הייתי בטוחה שניהלתי את השיחה הזאת עד שבדרך הסתכלתי על השעון וראיתי שהשעה היא 4 בבוקר, ברכב נוסע, עשר דקות מהעבודה.

יש לי המון נעליים והאמת לפעמים אני שוכחת איזה נעליים יש לי

שישי אחד הייתי ממש שיכורה..זה היה יומולדת של חברה טובה שלי, ועשינו ישיבה בבית שלה. (אני כמובן לא זוכרת כלום,ספרו לי הכל חחח)
כולם היו שתויים אבל באיזה שלב התחלתי לצעוק והכרחתי את החברים לצאת החוצה לפארק סמוך לבית שלה, בטענה ש״אני חייבת לנסות את המתקנים החדשים״ ששמו שם..
הלכנו והיו בפארק אופניי חדר כושר, פשוט התחלתי לדווש ולא הסכמתי לרדת מהאופניים במשך שעה כי הייתי בטוחה שאני נוסעת עם האופניים לים (אני גרה בבאר שבע..)
בקיצור אחרי שעה מייגעת פשוט התעלפתי כי נגמר לי הכוח.. וגם אחרי זה ניסיתי לחזור לאופניים כי ״כמעט הגעתי לים״
לא האמנתי ששמעתי על זה בבוקר למחרת, אבל הבנתי טוב מאוד למה תפוסות לי הרגליים כאילו רצתי מרתון

הייתי במועדון ונעלתי עקב של חברה מסוימת (לא אזכיר את שמה) רקדתי עם חברים ופתאום באמצע הרחבת ריקודים נשבר לי העקב , לא ידעתי מה לעשות והייתי ככה כל הערב בבאסה הלכתי הביתה ומאז אני יודעת לא לקנות בשום חנות חוץ מאלדו

בערב השנה החדשה

בפעם הראשונה שהגעתי למפגש חברים של בעלי, הכירו לי אחד את השני עד שהציגו לי שני אחים , השיחה התגלגלה ואז אמרתי לאחד האחים ״אין סיכוי שאתם אחים, אתם בדוק מאומצים״ כולם עצרו את השיחה והתגלגלו מצחוק , מפה לשם גיליתי שהם באמת מאומצים

.סיפור משולב על נעליים וטפשת הריון
כשהייתי בהריון הראשון נהגתי להכחיש בתוקף את קיומה של התופעה, בטענה שמדובר בהמצאה גברית סקסיסטית… מיותר לציין שכל פעם אחרי ויכוח כזה יצאתי נעל – בעבודה בבית או בכל הקשר אחר… אבל השיא היה כשבערב הסילבסטר שנה שעברה יצאתי עם 2
חברות, לבושה הורס אפילו בחודש שמיני מתישהו במונית התחילה הדאחקה הקבועה על הטפשת שלי ואני בחירוף נפש פמיניסטי הכחשתי מכל וכל, וקולטת מדי פעם את הנהג מסתכל ומחייך… כיצאנו מהמונית הנהג בירך אותנו בלילה מוצלח וזרק לי בנונשלנט – "שמת לב שאת עם נעליים לא זהות, נכון?"

כיתה י"ב, דייט ראשון עם מישהו מהשכבה בשם אריאל. למרות שהוא התחיל איתי בפייסבוק, שם, כידוע, השם הפרטי מוצג לכולם, ולמרות שהוא הציג את שמו בתחילת הדייט – שלושה דייטים ראשונים לא הפסקתי לקרוא לו "תמיר". גם כשהוא תיקן ואמר "אריאל", הנחתי שהוא מדבר על חבר קרוב, ובשום שלב לא הפסקתי לקרוא לו תמיר! מפה לשם, אנחנו שבע שנים ביחד. תמיר ואני. סליחה, אריאל (;

הייתי בראיון עבודה אצל מישהו עם מבטא צרפתי וכשנכנסתי הוא אמר לי באנגלית במבצע צרפתי לסגור את הדלת וזה היה נשמע כמו זאדור בצרפתית שאומר אני מעריץ אותך ואז אמרתי לו איך אתה יכול להעריץ אותי בלי להכיר אותי ואז הוא אמר לי התכוונתי שתסגרי את הדלת מיותר לציין שהסמקתי כולי והתנצלתי אז יצאתי נעל וגם בלי עבודה

עבדתי בתור מוכרת בגדים בחנות גברים. ביום אחד שירתתי זוג שמפאת פערי החיצוניות תיארתי לעצמי שמדובר באמא ובן. בכל פעם שהבחור מדד משהו הלכתי לבחורה ואמרתי לה "מה האמא אומרת?" או "אמא שלך בטוח תאהב את זה" כך שמהלך השיחה הזכרתי כמה וכמה פעמים שהאמא קובעת. לאחר מספר הערות כאלה מהצד שלי הגיעה האישה וביקשה שאפסיק לקרוא לה "אמא שלו" ושהיא למעשה הבת זוג שלו למרות שיש ביניהם פער של 20 שנה! שתקתי ובחרתי מהחנות עד שהזוג הלך

נכנסתי לאוטו והיה ריח ממש רע. לא הבנתי בהתחלה מאיפה הריח ותכננתי ללכת לשטוף את האוטו. לא יצא לי במשך השבוע ללכת לשטיפה אבל הריח רק התגבר והתגבר. באחד הימים זה כבר היה בלתי נסבל והלכתי לאסוף את הבן שלי מהצהרון, אמרתי לו שנלך ביחד לשטוף את האוטו. בחניה ראיתי מלא זבובים מעל המכסה מנוע של האוטו. פתאום הבנתי שיש לי משהו בתוך המנוע. בפחד רב פתחתי את מכה המנוע והתגלה לי פגר של חתול בתוך המנוע!!!!!!!!
מסתבר ששבוע שלם אני נסעתי עם פגר של חתול במנוע. זה היה מזעזע ונוראי ויצאתי ממש טיפשה שלא חשבתי לבדוק את המנוע מלכתחילה.

זה היה לפני שנה
השכן דפק בדלת בירך אותי לשלום ושרל אם אפשרי להשתמש בשירותים שלך..
הסתכלתי קצת בהלם עליו ומיד אחרי אמרתי לו בהמשך המסדרון שמאלה..
הוא הסתכל עלי התדאמה והסביר לי שרצה את שרותי הכוונה לעזרתי ומיד הבנתי איזה נעל יצאתי

כשהייתי בניו יורק בקיץ הלכנו ביום ראשון לשוק אוכל בברוקלין… הזמנתי מנה מדוכן קוריאני שווה והמוכר שאל אותי כמה אני רוצה את המנה שלי hot וביקשתי אותה חמה מאוד ( כי מי אוהב אוכל קר?!)
רק שלקחתי את הביס הראשון הבנתי כמה נעל יצאתי וכמובן שהמוכר התכוון לכמה חריפה אני רוצה את המנה…
מיותר להגיד שהביס הראשון שלקחתי היה גם האחרון

לצערי היו לי לא מעט פעמים בהם יצאתי די נעל או חסרת טאקט אבל המקרה הבא זכור לי במיוחד.
במהלך שיחה בעבודה על תאריכי לידה ומזלות, הבנתי שקולגה שלי נולדה כמוני בספטמבר, ואז מסיבה לא ברורה עלה בי הדחף ליצור קירבה והזדהות ושאלתי אותה So are you virgin?? (במקום כמובן- are you virgo- יעני מזל בתולה) .
היא כמובן לא ידעה איך להגיב, כולם צחקו ואני רציתי למות.

אני חיילת שמשרתת כסייעת כירורגיית פה ולסת.
באחת המשמרות שלי הייתי רעבה והחלטתי ללכת לקנות חטיף מהמכונה.
בעודי מעבירה את הכרטיס עשרות פעמים ולא מבינה למה המכונה לא עובדת, קראתי לאיש צוות שהיה באזור וצעקתי עליו שזה לא בסדר שאין שום שילוט שאומר שהמכונה לא עובדת.
מסתבר שהמכונה עובדת, ואני ברוב טמטומי ניסיתי לקנות חטיף בעזרת החוגר, דבר שפחות צלח.

קניתי נעליים שמאד רציתי . רק כשאני לובשת אותם בבית מגלה שמידה אחת 40 ומידה אחת 41. כל המאמצים לחפש את הנעל הזוג בחנות עלו בתוהו. אז נשארתי עם כזה זוג . לבריאות !

נכנסתי להגיש פרזנטציה לסמנכ"ל ופמלייתו.
לקראת הסוף שמה לב שהוא בוהה לי בנעלי עקב.
מחייכת לעצמי שכנראה הוא אהב ובחרתי טוב.
בסוף..שאלה ראשונה שלו: "תגידי מאיפה הנעליים?"
מסתכלת עליהן ורואה שובל נייר טואלט שנדבק!!
מאדימה ומרימה.. ומתה מבושה עד ששכחתי את השאלה שלו.

לא נעים להודות, אבל יותר מפעם אחת. רק אתמול בסופר ניסיתי שעה לפתוח שקית בכל השיטות שיש, עד שהקופאית אמרה לי שהיא כבר פתוחה…מסתבר שסתם מוללתי צד אחד שלה כל הזמן…ויש עוד מיני דוגמאות מהסוג הזה (-;

יצאתי נעל כשפעם האחרונה שהייתי בלונדון קניתי כרטיסים למלך האריות, והייתי בטוחה שזה יום אחרי. כשהגעתי גיליתי שפספסתי את ההופעה . הכי נעל!! :(

יצאתי למסיבה של חברה בסילבסטר ! הפכה לחוקית (18) ונולדה ב12\31 … היה מהמם , הזמנו את כל החברים וחגגנו את יום הולדתה ובנוסף את הסילבסטר , שילוב מנצח :)

הפעם האחרונה שיצאתי הייתה בסילבסטר :)
נפגשנו כמה חברות עם פיג'מות , ראינו Frozen , עשינו צחוקים ….. הכי כיף רק בנות

סמכתי על אחד העובדים שלי שהוא ביצע משימה חשובה ומורכבת שהייתה צריכה להתבצע עד חמישי בצהריים. אחרי שאמר שעשה, לא וידאתי וכמה דקות לפני הדד ליין גיליתי שזה לא בוצע. קיבלתי הארכה לראשון ואני יצאתי הכל שצריכה לעבוד במשרד כל הסופש

כשהגיע קרוב משפחה שלי ואני בשיא הביטחון ניגשת, מחייכת, מושיטה לו את היד ללחיצת "שלום"… הוא רק מחייך חזרה ומהנהן.
אני מושיטה שוב את היד והפעם מדגישה זאת ומכריזה "מה קורה?". הוא שוב רק עונה והיד שלי נשארת באוויר.. עד שבעלי מגיע ומוריד לי אותה ולוחש "הוא דתי לא נראה לי שילחץ לך יד". יצאתי…נעל. ואפילו פעמיים

בגלל שאני חסרת סבלנות ומתנתקת מידי פעם מהעולם,אני עושה הרבה פעמים ״אנפולואו״ לחברים בפייסבוק.לא רוצה לדעת ולא רוצה לשמוע… לפני כחודשיים הפייסבוק הודיע לי כדרכו שלאחד מהחברים האלו יש יומולדת היום.זה מישהו שעבד איתי פעם מזמן.אמרתי לעצמי-יאללה בואי תהיי נחמדה לשם שינוי ותאחלי לו מזל טוב.תראי מה שלומו.כתבתי לו על הקיר ברכה נחמדה,יומולדת שמח..שתזכה לעוד הרבה שנים מאושרות….וכו׳.למחרת קיבלתי הודעה במסנג׳ר מאישתו: תודה על הברכות אבל הוא נפטר לפני כמה שבועות…..
רציתי למות!!!!!!!! בפעם הבאה שאכתוב הודעה לחבר באנפולואו,אקפיד לוודא שהוא בחיים….