מתנה בשישי: 500 שקלים לקנייה בקניוני עזריאלי

ספרו לנו מהו הפריט שחסכתם עבורו הכי הרבה זמן ואולי תזכו בעזריאלי גיפט קארד על סך 500 שקלים

מאת  | ‏ 25 ינואר 2018

עזריאלי גיפט קארד (צילום: שי יחזקאל)

עזריאלי גיפט קארד (צילום: שי יחזקאל)

בכל יום שישי נחלק מתנה שווה לגולשים מלאי הסטייל של FF, והשבוע:

עזריאלי גיפט קארד על סך 500 שקלים

כל שעליכם לעשות כדי להשתתף בתחרות הוא לספר לנו בתגובות מטה -

מהו הפריט שחסכתם עבורו הכי הרבה זמן?

*בכתיבת התגובה, נא להוסיף כתובת מייל

שווי המתנה: 500 שקלים
ניתן להשיג בקניוני עזריאלי ובאתר

**הזוכה יבחר מבין המגיבים לפוסט עד יום א', 28/1/17 בשעה 12:00

***בכתיבת תגובה הנני מאשר שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו

הזוכה משבוע שעבר בבושם קרטייה לה פנתר בשווי 559 שקלים מתנת אפריל היא ליז, שסיפרה לנו איך השמידה בטעות בגד אהוב: "הרסתי בגד אהוב בהמשכים, ואם זה לא מספיק, אז חוץ ממני, הקורבן היה ג׳קט טוויד של שאנל (!!). הרכישה הראשונה שלי מבית האופנה האגדי: ז'קט טוויד לבן מהפנט עם סיומת שחורה מסביב - לא טסתי לפריז עד שלא חסכתי מספיק כסף כדי לקנות אותו. בפעם הראשונה שלבשתי את הז'קט הפלתי עליו חתיכת סלק בטעות מרה (אבל לא הטעות הכי מרה, כפי שניווכח בהמשך). בהתחלה ניסיתי את הפתרון הקונבניונאלי: מלח ומגבונים של קליה. כשזה לא צלח וכתם הסלק המשיך להתגרות בי בעקשנות, הבנתי שאני צריכה להפעיל את נשק יום הדין. רצתי לפורום "אמהות יודעות הכי טוב איך להסיר כתמים" או משהו בסגנון, מתוך מחשבה שמהו כתם פעוט של סלק מול ילדון לכלוכון שחוזר מהגן עם 101 כתמים דלמטיים? בעצתה של אחת האמהות לפתרון שעובד כמו "קסם" כלשונה, התחלתי בהכנת השיקוי. אני לא מאמינה כשאני כותבת את זה, אך כך היה: הרתחתי מים בסיר גדול, לתוכו שפכתי אבקת סודה, חומץ תפוחים (אורגני) מיץ מחצי לימון, מלח וכדור אספירין אחד. קצת כמו מכשפה עמדתי מעל הסיר המבעבע ובחשתי לתוכו את הז'קט האהוב. "להשרות למשך 20 דקות על אש גבוהה ולצחוק לכתם בעיניים", כתבה האמא בפורום, ברקע יכולתי לשמוע צחוק מהדהד ואני יכולה להישבע שאפילו היה מטאטא ליד הכיריים שלי. בתום עשרים דקות פתחתי את הסיר רק כדי לגלות שאכן היה פה קסם, אבל מישהי התבלבלה בלחש. כל הסיר היה מלא קצף שהסתיר את האמת העגומה: במקום ז'קט טוויד קיבלתי מסננת טוויד. כל הז'קט נהיה חורים חורים. אויש איך בכיתי, ואם הייתי צריכה עוד הוכחה לזה שקארמה איז אה ביץ', אז דווקא המקום בו היה כתם הסלק נשאר שלם, ללא רבב, ואני יכולה להבטיח שלפעמים…בלילות קרים…אם אני מקשיבה ממש טוב, אני עוד שומעת את הסלק צוחק עליי אחרון".

  • מצד אחד חסכתי עבורם נצח- כמעט שנתיים. בנוסף, ההמתנה לרכוש אותם מקופת הפרה שלי שמיום ליום התמלאה במטבעות הטיפים שקיבלתי סוג של קיצרה לי את החיים בעשור ורבע. בקיצור די התקזז פה כל הסיפור וההמתנה סופר השתלמה: ממממממ , משקפי ה-מיו מיו שלי .נועזות. אוונגרדיות. חושניות ואני טוענת שאפילו קצת פרובוקטיביות.עלו לי כמעט 2000 ש"ח.. אני בכלל לא אמורה ללכת איתם כל הזמן, אבל בגלל כל המחמאות שקיבלתי ובגלל שהם כבר מזמן חלק ממני, אני פשוט כל הזמן איתםםםם

    מאת: Morin1311@walla.com |‏ 29 בינואר 2018 | 13:38
  • הפריט שהפך ללהיט!!! את נעלי העקב השחורות הקלאסיות של ג'ימי צ'ו שעלו לי 700 דולר "פגשתי" לראשונה בחלון ראווה בכיכר המדינה לפני שלוש שנים והחלטתי ללכת עליהן(תרתי משמע) לפני שבועיים לאחר חסכון ארוך, מתיש ומונוטוני! בסוף חודש הבא אני חוגגת סיום קורס מדא בכיר שארך שנתיים וחצי תובעניות במיוחד במהלכן לבשתי הרבה לבן וראיתי הרבה אדום. … לכל אורך הקורס כולל הסטאז' חלמתי איך אני קונה לי במתנה לסיום הקורס את הנעליים האלה …לובשת את השמלה השחורה הקצרה הקלאסית… מפזרת את השיער החלק הארוך שלי שכל היום ארוז בסרט יפה ונועלת את הפנטזייה הזו למסיבת בנות שובבה…חצי פנטזייה חלומית כבר הגשמתי…נשאר רק להרים טלפון לקבוע לי ולבננות ערב…איך אומר סטטיק???? קלללללל…

    מאת: לירון |‏ 29 בינואר 2018 | 13:27
  • הכל התחיל שחיפשתי שמלה לחתונה של אחי,חיפשתי בהמון חנויות ולא מצאתי עד שכמעט והתייאשתי ואז יום אחד עברתי ליד חלון ראווה שבו הייתה שמלת תחרה ארוכה בצבע ורוד עתיק ראיתי את תג המחיר שלה ונבהלתי..כמעט 1000 שקל(!)בשביל סטודנטית תפרנית זה המון!!!אז ויתרתי זמנית והתחלתי להפעיל את רדאר החסכנות בארנק שלי. מאותו יום כל הכסף הקטן שנערם הועבר ישירות למגירה התחתונה בארון הבגדים. המשכתי לחלוף על פני אותו חלון ראווה כמעט כל יום במשך כמעט שנה. עד שלא יכולתי יותר נכנסתי ואמרתי לעצמי אני רק אמדוד היא אולי לא יפה על הגוף ,אז מדדתי את השמלה ו..עוד יותר רציתי אותה!!היא פשוט הייתה יפייפיה על הגוף!!מיד נעצבתי וויתרתי על הרעיון..קניתי בסוף שמלה אחרת..אך עדיין כל הזמן חשבתי על השמלה הוורודה שהרגשתי בה כמו נסיכה.ואז..כמה ימים לפני החתונה מצאתי את השמלה על המיטה שלי!!!אח שלי החליט לשמח אותי ולקנות לי אותה..בחתונה לבשתי את השמלה הארוכה והאצילית וכמובן עקבים גבוהים שתמיד מוסיפים..הכי סינדרלה לערב אחד….. וכן….נותר לו חסכון של כמעט אלפייה לשמלה אחרת אלא מה!!!!

    מאת: הדר |‏ 29 בינואר 2018 | 13:25
  • הפריט שחסכתי אליו הכי הרבה הוא טלפון נייד מסוג נוקיה הכבדים של פעם שהיו כמו לבנה והתלהבנו לשחק בהם סנייק. הייתי בת 15 (היום 30) ולא בדיוק עבדתי חוץ מכמה בייביסיטרים פה ושם אז מה שעשיתי זה ששכנעתי את אבא שלי לגרד כרטיס חיש גד וזכיתי בעוד 100 שקלים עד שהצלחתי להגיע לסכום הנכסף ולרכוש את הטלפון החלומי של אותה תקופה. הסיפור לצערי נגמר טראגי כי כמה ימים לאחר מכן הלכתי לים החבאתי את הטלפון בתיק כדי שלא יגנבו לי אותו רציתי לשמור עליו מכל משמר ולצערי הטלפון איכשהו נרטב (עד היום לא ברור ממה) והתקלקל :-(

    מאת: הילה |‏ 28 בינואר 2018 | 13:20
  • הכל התחיל שחיפשתי שמלה לחתונה של אחי,חיפשתי בהמון חנויות ולא מצאתי עד שכמעט והתייאשתי ואז יום אחד עברתי ליד חלון ראווה שבו הייתה שמלת תחרה ארוכה בצבע ורוד עתיק ראיתי את תג המחיר שלה ונבהלתי..כמעט 1000 שקל(!)בשביל ממלצרת מתחילה זה קצת המון!!!אז ויתרתי והמשכתי לחלוף על פני אותו חלון ראווה כמעט כל יום שאני בתת מודע חוסכת לי את הטיפים עוד קצת מיום ליום עד שלא יכולתי יותר נכנסתי ואמרתי לעצמי אני רק אמדוד היא אולי לא יפה על הגוף ,אז מדדתי את השמלה ו..עוד יותר רציתי אותה!!היא פשוט הייתה יפייפיה על הגוף!!מיד נעצבתי וויתרתי על הרעיון..קניתי בסוף שמלה אחרת..אך עדיין כל הזמן חשבתי על השמלה הוורודה שהרגשתי בה כמו נסיכה.ואז..כמה ימים לפני החתונה מצאתי את השמלה על המיטה שלי!!!אח שלי החליט לשמח אותי ולקנות לי אותה..בחתונה לבשתי את השמלה הארוכה והאצילית וכמובן עקבים גבוהים שתמיד מוסיפים..הכי סינדרלה לערב אחד…החסכון עבורה נשאר חסכון ואחי הפך לגיבור היום!!!!

    מאת: לירון |‏ 28 בינואר 2018 | 11:58
  • כל החיים חלמתי לקנות לעצמי את הג'ינס דיזל הכי יקר חדיש ויפה שיש אבל אף פעם לא יכולתי להרשות לעצמי משני סיבות
    האחת המחיר
    והסיבה השנייה,המשקל.
    ..תמיד אמרתי לעצמי בוא נרד במשקל ואז אפנק את עצמי בדיזל הכי יפה שיש…
    וכן חלפו להן כשמונה חודשים של דיאטה אינטנסיבית שבהן השלתי ממשקלי אך ורק בעזרת דיאטה 30 ק"ג
    וכמובן שקניתי לעצמי 2 גינ'סים חדשים של דיזל ,מאחר שגם תקופה ארוכה לא בזבזתי מהסיבה שהייתי בירידה מתמדת.
    היה משתלם ושווה

    מאת: משה יצחק |‏ 28 בינואר 2018 | 11:55
  • כמה חסכתי עבורו. מזל שזה דגם הדגל שלהם,אוניברסלי שכזה, שחיכה לי על המדף 5 שנים ולא זז מהחנות. אוחחח, משקפי הראייה שלי. שום קרייבינג פאשיניסטי (סטודנטיאלי) לא הצליח להתחרות ב-4000 השקלים החדשים שעלו משקפיים של עיוורת כמותי. את הקריירה שלי כמאותגרת ראייה התחלתי בגיל שנתיים, אז תהו אם אני יותר לא רואה או יותר סובלת מפיגור (לשמחתי התגלה שהראשון הוא הנכון), ומאז המספר גדל פלאים לרמות ששום ניתוח לייזר לא יכול להעפיל אליהן. עם קצת אומץ, מקווה הקיץ לעשות ניתוח מסוג קצת יותר מתוחכם ולהיפטר סופית מהפריט שחסכתי עבורו הכי הרבה שנים בארון ובחיים שלי.

    מאת: מורין |‏ 28 בינואר 2018 | 11:44
  • הפריט הכי יקר שיש לי בארון זה ג'קט של מייקל קורס שעלה 350$. ראיתי אותו באתר של מייסיס והתאהבתי בו מיידית אבל בגלל המחיר היקר לא קניתי אותו. לא רציתי להתפשר ולכן תכננתי לחסוך כסף כדי להזמין אותו בשנה שאחר כך.מחודש לחודש נערם החסכון ושנייה לפני שהזמנתי ביום הולדתי,ההורים שלי החליטו לעשות לי הפתעה ולהזמין לי אותו בלי שידעתי ומאז (עברו שנתיים) אני חורשת עליו מהטפטוף הראשון ועד לפסח לפחות.
    הוא אלגנטי וקליל, מתאים ללימודים, ליציאות עם חברים ואפילו לקפיצה לקניון. זה המתנה הכי שימושית,יפה ומלאת אהבה שקיבלתי.

    מאת: סיגלית |‏ 28 בינואר 2018 | 11:40
  • כשראיתי את האקס שלי עם החברה שלו, והיא לבשה את אותם נעליי מעצבת שחלמתי עליהם, חסכתי את 3 המשכורות מלצרות שלי וקניתי את אותם נעליים, רק שעליי נראו מליון דולר בניגוד אליה, באהבה

    מאת: עדי |‏ 28 בינואר 2018 | 11:23
  • משקפי הראיה של מיו-מיו שלי. נועזות, אוונגרדיות, חושניות ועם הררי פרובוקטיביות.
    עלו כמעט 2000 ש"ח…חסכתי שנתיים שהרגישו במינימום עשור ואני בכלל לא אמורה ללכת איתם כל הזמן, אבל בגלל כל המחמאות שקיבלתי ובגלל שהם כבר מזמן חלק ממני, אני כל הזמן איתם…

    מאת: מיטל |‏ 28 בינואר 2018 | 10:44
  • הפריט שחסכתי עבורו ״נצח״ הן נעלי העקב השחורות הקלאסיות של ג'ימי צ'ו שעלו לי 400 דולר ש"פגשתי" לראשונה בחלון ראווה בכיכר המדינה לפני שבע(!!!) שנים והחלטתי ללכת עליהן(תרתי משמע) לפני שבועיים! בסוף החודש אני חוגגת סיום קורס מדא מוסמך שארך שנתיים תובעניות במיוחד במהלכן לבשתי הרבה לבן וראיתי הרבה אדום… לכל אורך הקורס… כלללל הסטאז' חלמתי איך אני קונה לי במתנה לסיום הקורס את הנעליים האלה …לובשת את השמלה השחורה הקצרה הקלאסית… מפזרת את השיער החלק הארוך שלי שכל היום ארוז בסרט יפה ונועלת את הפנטזייה הזו למסיבת בנות שובבה…חצי פנטזייה חלומית כבר הגשמתי…נשאר רק להרים טלפון לקבוע לי ולבננות ערב…איך אומר סטטיק???? קללללללל

    מאת: לירון |‏ 28 בינואר 2018 | 10:40
  • חסכתי למחשב,מקלדת ועכבר כדי שאוכל לכתוב לכם עכשיו על הפריט שחסכתי לו הכי הרבה זמן

    מאת: הדסה חייט |‏ 28 בינואר 2018 | 09:53
  • ד"ר מרטינז. בכיתה ז' לכל הילדים בשכבה היו אותן.
    רק לי ההורים הסכימו לקנות חיקוי זול.
    הגיע החופש הגדול. הייתי צריכה 450 ₪.
    עשיתי בייביסיטר פעם בשבוע לילדים של המורה לריקוד. 15 ₪ לשעה, 3 שע' בכל פעם. 10 שבועות עבודה נדרשו לי, וקניתי אותן שבוע וחצי לפני סוף החופש.
    רק חבל שתוך 3 חודשים מידת הנעל שלי גדלה…

    מאת: שיר |‏ 28 בינואר 2018 | 09:32
  • הפריט שחסכתי עבורו הכי הרבה זמן…… כשהייתי ילדה בת 14 בערך, בת דודה שלי הגיעה מניו יורק עם מעיל מהמם (כך חשבתי בכל אופן). אני זוכרת שממש רציתי אותו ועד היום אני לא מבינה למה!??
    בכול אופן החלטתי שאני אחסוך עבורו את מיטב כספי כילדה על מנת שגם לי אהיה כזה בדיוק אפילו לא ניסתי לבקש אותו מהורי כיוון שידעתי שהוא יקר … וחסכתי באמת כמה חודשים עד שהגעתי לסכום די יפה.
    ביקשתי מאמא שלי שתקנה לי אחד כזה בדיוק כשהיא נוסעת לארצות הברית, אמא שלי נסעה והזכרתי לה לפני איך הוא צריך להראות בדיוק, באיזה צבע ובאיזו מידה.
    אמא שלי חזרה אחרי שבועיים….כולי דרוכה בצפייה ענקית לקבל את המעיל שלי…..
    מסתבר שאמא שלי האהובה והיקרה החליטה להביא לי מעיל כמו שביקשתי רק בצבע אחר ובמידה יותר גדולה ("את בגיל של גדילה").
    מעולם לא לבשתי אותו כי החלטתי שהוא מכוער ולא היה ניתן להזיז אותי מדעתי בשום אופן …….. חוץ מפעם אחת בפורים שהוא שימש לי תחפושת מעולה!!

    מאת: עליזה |‏ 28 בינואר 2018 | 09:21
  • בצעירותי אי שם בשנות ה-90 הדבר הכי מגניב (גם מילה מה ניינטיז) היה ג'ינס ליוויס 501
    מה לא עשיתי כדי לחסוך לגוז המיוחל: שטפתי את הרכב של השכן,הוצאתי להם את הכלב לטיול
    שיקחתי עם הילד המעצבן שלהם חסכתי דמי כיס ואז אחרי 5 חודשים קניתי סוף סוף את ליויס הראשון שלי!!
    אך איזו אכזבה היה לגלות שהדגם הפופולרי החדש הוא בעצם ליוס 505…

    מאת: יהודה זרגרוב |‏ 28 בינואר 2018 | 09:16
  • הפריט שחסכתי בשבילו הכי הרבה ולמעשה היה פרוייקט עצום וארוך, זו שרשרת זהב עם אבן חן ספיר כחולה ומסביבה יהלומים. אימא שלי קיבלה שרשרת כזו מתנה מאביה לפני חתונתה. לדבריו זו שרשרת שעברה במשפחה והייתה של אימו. השרשרת הייתה מרהיבה ביופיה ומיוחדת ויקרה גם במחירה וגם יקרה ללבה של אימי. אבא שלה נפטר שנים ספורות אחרי הנישואים של הוריי ואימא שלי שמרה על השרשרת מכל נשמר וענדה אותה רק באירועים מיוחדים כזכרון מיוחד מאביה ומשפחתו. יום אחד פרצו לבית הוריי וגנבו גם את השרשרת. אימא שלי הייתה שבורה. אני החלטתי שאני אשיג לה שרשרת זהה לשרשרת האהובה. מצאתי תמונה של אימא שלי עם השרשרת ורצתי למעצבי התכשיטים עם התמונה ועם מסמכים שמצאתי שמתארים מה טיב האבנים שהיו בה. ביקשתי הצעת מחיר לשחזור מדוייק, כולל סקיצות ותכנונים. המחיר המבוקש בסוף היה 35,000 ₪. לקח לי שנתיים לגייס אותו (הייתי אז סטודנטית ועבדתי סביב השעון כדי לממן את לימודיי וכדי לחסוך לשרשרת). ביום הולדתה, קצת יותר משנתיים לאחר תחילת החיפוש והרתחיל הענקתי לה את השרשרת בהפתעה.

    מאת: נטע |‏ 28 בינואר 2018 | 08:19
  • SWEET-SIXTEEN!!
    כאחת שגדלה על סרטי נעורים,סרטים בהם רואים את "הנשים הקטנות" חוגגות את הגיען לגיל 16 במסיבת ענק עם שמלות מנופחות ובחורים חתיכים החלטתי שכשאהיה בת 16 כזו מסיבה תהיה לי!
    חסכתי במשך שנה והרווחתי 1000 ש"ח… שבוע לפני יום ההולדת רצתי לקניון וקניתי את שמלת החלומות, שמלת סטרפלס מנופחת כמו בלון, עם נצנצים בצבעי ורוד ולבן (-כן כן..מזעזע-)!!!!
    וזה לא הכל!! מה עם קצת אקססוריז? לשיפור המראה רכשתי כתר "יהלומים" שעבורי היה MUST.
    במבט לאחור, את יום ההולדת ה-16 שלי כנראה שלא אשכח בחיים, גם בגלל החוויה הבלתי נשכחת וגם בגלל התאונה האופנתית שעד היום חברי דואגים להזכיר לי :)

    מאת: שיר |‏ 27 בינואר 2018 | 23:54
  • אני זוכרת שחסכתי לנעלי ג'וצי הקלאסיות כשהייתי באיטליה וכלכך התאפקתי וחסכתי
    וכמובן שאחרכך המשכתי בשופינג

    מאת: עלמה |‏ 27 בינואר 2018 | 23:05
  • זה היה כשלמדתי בתיכון …עניין של 15 שנה אחורה מהיום…הרבה בנות מותגיסטיות בכיתה אחת ומצד שני אותי בת למשפחה מרובת ילדים (8 בלי עין הרע) שעובדת בשתי עבודות שונות (!) אחרי התיכון כדי לממן את עצמי ואת החשקים שמאפיינים נערה בת 17 ואני זוכרת שחשקה נפשי בשעון מופרע של סווטצ שהורכב מחרוזים ענקיים בצבעי פסטל ושידר וואו ענק …חודשיים של עבודה והוא היה שלי . אני זוכרת שקפצתי לסנטר ורכשתי אותו בשיא ההתרגשות וגאווה שזה כסף שלי שעמלתי עליו ולא איזה אסופה של שטרות שקיבלתי מאבא ואמא

    מאת: חני |‏ 27 בינואר 2018 | 22:40
  • ללא ספק: שמלת הכלה שלי. התחתנתי ב Chloe. בגיל 20 ראיתי תמונה שלה במגזין במרפאת שיניים. תלשתי ושמרתי. מאז, ועד שנישאתי בגיל 32, חסכתי בכל חודש חלק מכל הכנסה שהייתה לי כדי לממן את חלום התחרה הנשפכת. הייתי כל כך יפה בה שאני שמחה שהתמדתי לחסוך גם כשחתונה עדיין לא נראתה באופק, אבל הכי אני שמחה על הגבר המדהים שזכיתי להתחיל בה איתו את חיינו הנפלאים I Love Abe

    מאת: אושר |‏ 27 בינואר 2018 | 22:31
  • הפריט שחסכתי אליו הכי הרבה זמן היה מעיל פרווה של זארה שמחירו היה 600 ש"ח. הייתי אז בת 15 לקח לי חצי שנה להשיג חצי מהסכום ואז לשכנע את ההורים שלי לשלם את החצי השני ואחרי שהצלחתי לעשות את זה הלכתי לחנות קניתי אותו והייתי שמחה כמו שמעולם לא הייתי אחרי שקניתי פריט ומסתבר שאחרי כמה שבועות שהייתי כה תמימה ורק בת 15 ראיתי שהוא ירד לסייל ומחירו היה חצי ממה שקניתי…

    מאת: נטלי |‏ 27 בינואר 2018 | 22:17
  • מגפיים של איב סן לורן, עבדתי במשך כמה חודשים בביביסיטר עד שהיה לי את כל הסכום, אני זוכרת שממש חסכתי שטר ועוד שטר עד שהגעתי לסכום, וואו זה לקח כמה חודשים טובים

    מאת: אודיה כהן |‏ 27 בינואר 2018 | 21:56
  • נעלי עקב פשוטות בצבע בז. כן כן, זה הפריט שחסכתי עבורו הכי הרבה זמן.
    התאומות שלהן, נעלי עקב שחורות פשוטות ועדינות, היו אצלי בארון כבר כמה שנים, ובכל פעם שנעלתי אותן הרגשתי נסיכה. ולכן רציתי גם כאלה בבז'! אבל כל פעם שהתקרבתי לסכום המבוקש (300 ש"ח) הוצאתי את הכסף בסוף על משהו אחר, כי "כבר יש לי כאלה בצבע אחר, לא חבל?". לא! לא חבל! איזו קניה משתלמת :)

    מאת: זהר |‏ 27 בינואר 2018 | 21:32
  • אחרי חודשים של בייביסיטר , הסכום סוף סוף היה בידי, הלכתי לקנות ז'קט עור שהיה ה-דבר בזמנו, כולי תקווה שעם הז'קט גם יבוא החתן
    רשיון עוד לא היה לי אז וכשהתחילה סופה חזקה נאבקתי עם המטריה, הפלאפון, הכובע וגם עם השטרות שהתעופפו ברוח החזקה כשהגעתי לחנות היה לי מספיק כסף כדי לקנות מגפון גומי, התבאסתי כ"כ אבל לא ויתרתי, המשכתי לעבוד עוד חודשיים והגעתי לאותו סכום שוב. תקראו לי חסרת מזל, הפעם שכחתי את הארנק על האוטובוס ונעלמו עקבותיו, אמוש הציעה להביא לי את הכסף אבל לא ויתרתי , עוד חודשיים של בייביסיטר והכסף היה בידי, מה הבעיה? כבר נגמרה העונה, זקטים נשארו אך לא במידה שלי, לא ויתרתי קניתי זקט במידה גדולה ושלמתי לתופרת להצר, 8 חודשים של חסכון בשביל זקט שאפילו חתן עדיין לא הצליח להביא

    מאת: עדי |‏ 27 בינואר 2018 | 21:29
  • אני מאוד אוהבת את המותג שאנל. ובגלל שאני בלוגרית של אופנה ולייף סטייל , כל היום אני סביב אופנה.
    מאוד רציתי לקנות את התיק הקלאסי של שאנל.
    התחלתי לחסוך ולחסוך וראיתי שזה הולך די לאט החלטתי למכור תכשיט יהלומים שפחות ענדתי כדי שאוכל להשלים את הסכום לקניית תיק נראה.
    ובסוף התחדשתי איתו

    מאת: יולי חדד |‏ 27 בינואר 2018 | 20:59
  • השרשרת הראשונה שלי מTOUS הייתה מלאה בהתרגשות, אני לא אשכח את היום שקניתי אותה!
    הייתי אז בת 12, זה היה בחופש הגדול ולא ידעתי מאיפה אני אוכל להרוויח סכום כזה, עכשיו נכון הסכום הוא לא כזה יקר אבל בשביל ילדה בת 12 זה קצת יקר..
    אז אמא שלי הציעה דבר כזה: אני אעזור לה בבית (לשים כלים במדיח, להוריד כביסה) ועל כל יום כזה- היא תשלם לי 30 ש״ח וכמובן שהסכמתי.
    תוך שבועיים בערך הצלחתי לחסוך לשרשרת הראשונה שלי, לא הצלחתי להוריד את החיוך שבוע אחרי זה.

    מאת: יובל |‏ 27 בינואר 2018 | 20:16
  • הפריט שחסכתי עבורו הכי הרבה זמן הן מגפיים מושלמותת של עמנואל ! עלו לי 2500 שח ואני לא מתחרטת על אף שקל, עבדתי אז בחנות שייקים בריאותיים והוצאתי עליהן שתי משכורות כך שחסכתי להן חודשיים . נמצאות אצלי כבר עונה שניה בארון ואני לא מפסיקה לחרוש עליהן !!

    מאת: סתיו גלאם |‏ 27 בינואר 2018 | 19:42
  • הפריט ש"חסכתי" בשבילו הכי הרבה הוא תיק מרגרט של גוצ'י המותג האהוב עליי.
    רכשתי אותו לאחר החתונה בירח דבש בפריז מהכסף שקיבלנו מהחתונה והוא עלה הרבה מאוד כסף!
    השקעה שווה לגמרי אני נהנית ממנו מאוד! :)

    מאת: רות |‏ 27 בינואר 2018 | 19:36
  • בשנה השנייה של הלימודים החלטתי שאני חייבת לקנות שרשרת כסף ספציפית ומיוחדת ששמתי עליה עין.
    לא יקרה מדי, כמה מאות שקלים בודדים…
    בתור סטודנטית תפרנית לא ממש היה לי כסף, ועוד להוציא כמה מאות על שרשרשת היה נראה לי מוגזם ממש..
    החלטתי שכדי שאני אצליח לחסוך בשביל זה באמת אני אעשה לעצמי "טריק"-
    בתקופת המבחנים כל פעם שאני מסיימת עוד מבחן אני שמה בצד 30 ש"ח,
    אחרי חודש וחצי של מבחנים( כולל מועדי ב') כבר היה לי מספיק כסף גם לשרשרת וגם לעוד צ'ופר קטן בצורת שמלה :)

    מאת: אורי |‏ 27 בינואר 2018 | 19:12
  • חסכתי כחצי שנה לערך לנעליים של בית האופנה הצרפתי Maisom Matrin Margiela
    מדובר בנעליים שיצאו במהדורה מיוחדת, כ-500 פריטים בכל העולם, אחת מנעלי הגברים המוכרות יותר של המותג, אך במהדורה מיוחדת. כמובן שלטעמי הפריט שווה כל שקל, צורת האריזה של המוצר ואופן הצגתו קנו אותי, כאשר ראיתי אותן מוצגות למכירה לא יכולתי לפספס את ההזדמנות!

    מאת: מתן |‏ 27 בינואר 2018 | 19:02
  • הפריט שחסכתי אליו הכי הרבה זמן הוא הנעליים של גוצ'י הלבנות עם הניטים שחסכתי אליהן במשך כמעט שנה והן הדבר הכי מושלם שיש, ומשדרגות את האאוטפיט בשניה.

    מאת: אדר בן גל |‏ 27 בינואר 2018 | 18:49
  • לפני כמה חודשים בגיל 29 ראיתי שרשרת זהב עם יהלומים, פשוט מושלמת, ידעתי שהיא חייבת להיות שלי, פשוט, היא עלתה ״קצת״ הרבה.
    חפרתי לאמא שלי ובעלי שיקנו לי, אבל, ברגע ששמעו את המחיר הם סירבו.
    אז, החלטתי לשמור כסף בצד כל חודש ובסוף כמה ימים לפני יום הולדת 30 הצלחתי לפנק את עצמי ולרכוש את השרשרת המושלמת! המבט של המוכרת שהבאתי לה את הסכום במזומן כולל שקלים, פרייסלס.

    מאת: הדר |‏ 27 בינואר 2018 | 18:33
  • מכיתה ה׳ בערך התפתחתי די מהר ועם ההתפתחות הפיזית הגיעו גם הפצעי בגרות.
    הייתי מאוד עצובה ומובכת וההצקות לא איחרו לבוא.. ניסיתי כל תכשיר שרופא עור הביא לי, סבונים, משחות ומה לא, כלום לא עזר. אמא שלי הוציאה עליי המון כסף ופשוט כלום לא עזר.
    דיברתי עם בת דודה שגרה בחול וסיפרתי לה שאני כבר אובדת עצות. היא אמרה שהיא שמעה על ערכת קסם של כמה תכשירים שחברה שלה השתמשה בה וזה עשה לה פלאים, הבעיה היחידה היא שהיא מאוד יקרה. מאותו הרגע לא עניין אותי כלום!! רק להשיג את הכסף ושישלחו לי את זה לארץ. עשיתי בייביסטרים למי שרק יכולתי אפילו הוצאתי לשכנה את הכלב לטיול, לקח לי בערך חודשיים שלושה להגיע ליעד, כמובן שבשביל ילדה מחוצ׳קנת שכלום לא עזר לה, זה נצח.
    בסופו של דבר הצלחתי, שלחו לי את הערכה לארץ והמאמץ וההמתנה היו שווים.

    מאת: אלכסנדרה |‏ 27 בינואר 2018 | 16:52
  • הפריט שחסכתי עבורו הכי הרבה זמן הוא תיק של מייקל קורס לאמא שלי.
    אמא שלי אישה מאוד צנועה, מעולם לא התלהבה ממותגים, מעבר לעובדה שגם לא יכלה להרשות לעצמה. את כל כולה נותנת למשפחה, אפילו בבגדים רצתה שלנו, הילדים, יהיה את הכי טוב, תוך כדי ויתור על דברים עבורה. בסיבוב שלנו באחד הקניונים היוקרתיים בארץ ראינו בחלון תיק של מייקל קורס אמא שלי לא הפסיקה להסתכל עליו ולומר שזה תיק החלומות שלה והלוואי שיכלה להרשות אותו לעצמה. החלטתי שאני עושה הכל כדי לרכוש לה אותו. הייתי אז בת 16 בתקופת בגרויות, אז התחלתי לעבוד כמקפלת בחנות בגדים, נתתי הכי הרבה משמרות שיכולתי להרשות לעצמי מבלי לפגוע גם בלימודים, השכר היה כמובן מינימום כך שלקח לי לפחות שלושה חודשים לחסוך. כמובן שלעצמי לא קניתי כלום עד שהגעתי לסכום המיועד, יותר טוב מכך זה יצא בדיוק בזמן ליומולדת שלה. אמא התרגשה ושמחה נורא ואני עוד יותר!.

    מאת: מלאני וזדקיס |‏ 27 בינואר 2018 | 16:31
  • שבוע לפני שהתגייסתי ראיתי בזארה מעיל שחור ארוך, מחמם וקלאסי ונדלקתי עליו. בחורף הקודם אמא שלי אבדה את המעיל שלי כשהיא טסה איתו לחו"ל, אז גם היה לי את התירוץ המושלם לקנות מעיל חדש.
    הבעיה הייתה שהייתי לפני גיוס, והייתי פשוט מרוששת.
    במשך חודשיים עבדתי בסופי שבוע שהייתי חוזרת הביתה מהטירונות והקורס, חסכתי כל שקל (בואו נגיד שהמשכורת הצבאית לא ממש עזרה לחלום המעיל שלי), עד שלבסוף הצלחתי לחסוך מספיק כדי לקנות את המעיל…
    ואז! כשהגעתי לחנות לקנות את המעיל המיוחל, גיליתי שבדיוק התחיל סייל, אז זכיתי לקנות את המעיל שרציתי + כמה חולצות…אתן יודעות, שיהיה לי מה ללבוש בזמן שאני עובדת כדי להגשים את החלום הבא ;)

    מאת: מישל |‏ 27 בינואר 2018 | 12:21
  • האמת שאולי זה לא פריט שנחשב הכי יוקרתי ,אבל היו נעלי VANS ממש מיוחדות בהדפס אצטקי מיוחדות שראיתי אותם וכל הזמן אמרתי שאקנה אותם, וכשבאתי לקנות כבר המוצר נעלם מהחנות בכל מקום ומאוד התאבסתי ,הנעליים לא הכי זולות שיכולות להיות והמשכתי לחפש כשבמקרה מצאתי כשכבר התכוונו להחזיר למחסנים ומאוד שמחתי:)

    מאת: מישל |‏ 27 בינואר 2018 | 11:47
  • הפריט שעבורו חסכתי הכי הרבה זמן הוא שמלה של בלמיין! כל כך הרבה זמן פינטזתי על כזאת מאז שהקרדשיאנס הכתירו את המותג כפייבוריט שלהם ושיחקו בבסטיז עם אוליבייה רוסטאן (Bible)! אחרי כמה חודשים של אכילה בבית, כיבוי שיטתי של אורות, וקניות סופר מצומצמות, ההזדמנות נוצלה בשבוע הפותח של השנה החדשה כשטסתי לפריז עם חברות והחלטנו להתפרע. נפערה לנו הלסת למראה המחירים אבל פשוט לא יכולתי לצאת בלעדיה מהחנות! כמובן שאחר כך ישבתי בבית עם השמלה תלויה בארון ומינוס בחיסכון, אבל זה היה שווה כל רגע.

    מאת: חני |‏ 27 בינואר 2018 | 09:40
  • הפריט שחסכתי בשבילו כסף הן המגפיים המושלמים של בלנסיאגה. חסכתי כמה חודשים וקיוויתי שאוכל למצוא אותך בלונדון, אחרי ביקור בשלושה כל-בוים ובחנות הדגל של בלנסיאגה, הסתבר לי שהן אזלו במידה שלי, כמה עצובה שהייתי החלטתי לפצות את עצמי במגף אחר. משהו כמו חצי שנה לאחר מכן הייתי בפריז, ומול עיני ניצבים המגפיים המהוללים שכלכך רציתי, בלי לחשוב יותר מדי רכשתי אותן, ולא הייתה מאושרת ממני בעולם!!!

    מאת: נעה הולנדר |‏ 27 בינואר 2018 | 02:09
  • תיק מהמם של שאנל,. חלמתי עליו כל כך הרבה זמן, המחיר- 2,200 ש"ח . כל פעם דחיתי ודחיתי את הקניה שלו עד שהחלטתי לחסוך ופשוט לקנות אותו כי הוא מסוג התיקים שמתאימים לכל אאוטפיט , פשוט מושלם !

    מאת: שני ארבל |‏ 27 בינואר 2018 | 02:02
  • בגיל 16, הסתובבתי עם חברה בקניון וראיתי במקרה שמלה של bebe,
    לא יכולתי להוריד ממנה את העיניים אבל היא עלתה 800 שקל (הרבה מאוד בשביל נערה בגיל הזה!!)
    חזרתי הביתה ופרסמתי מודעות לבייביסיטר – חזרתי לקנות אותה אחרי חודש,
    עד היום תלויה בארון למרות שלא עולה עליי כבר – תזכורת למוטיבציה חיובית :)

    מאת: יסמין בנוני |‏ 27 בינואר 2018 | 01:17
  • הפריט שחסכתי אליו כסף הכי הרבה זמן הוא המצלמה שלי ❤
    שנים רציתי לקנות מצלמה מקצועית ולא היה לי כסף, אבל כל פעם שקיבלתי מעבודה או משהו שעשיתי שמתי בצד ואז בבלאק פריידי היה מבצע על המצלמה שרציתי והבנתי שהכסף שחסכתי מספיק בול ופשוט נסעתי לקניון ורכשתי את הבייבי החדשה שלי שסופר התרגשתי להחזיק אותה!

    מאת: חני |‏ 27 בינואר 2018 | 00:16
  • כשהייתי בתיכון, בסוף שנות ה80, גרתי אצל דודה שלי בכפר סבא. היא נתנה לי קצת דמי כיס שלא הספיקו לי כדי לקנות מגפיים שממש התלהבתי מהם (אין לי תלונות לדודה כמובן כי היו לה 3 ילדים משלה והיא עבדה קשה כי הייתה גרושה). חסכתי את הכסף משך שבועות וצירפתי לזה גם את המתנות (כסף) שקיבלתי ליום הולדת מדודים אחרים במשפחה ומסבא וסבתא שלי (אמא נפטרה צעירה ואבא לא היה כל כך בתמונה). אני הייתי כל כך מאושרת וגאה בעצמי כשקניתי את המגפיים האלה. כל כך אהבתי אותן ונעלתי אותן לכל חג ואירוע חגיגי.

    מאת: תמי |‏ 26 בינואר 2018 | 21:40
  • כמובן שנעלי BK! זה מדבק! ילדה בת 10 לערך, מתחננת לקנות אותן ולהיות כככל הבנות בבית הספר. הן היו נורא יקרות יחסית לאז וכמובן לי, בהתאם הכה צעיר! ביקשתי מהוריי, והם, שרצו ללמד אותי לחסוך מגיל צעיר, גרמו לי לעשות כך. אני, ילדה קטנה, עשיתי פה מסאג׳ לאבא, פה שטפתי כלים, עד שהגעתי לאחר מספר חודשים לסכום המיוחל של 350 שקלים, וקניתי את הנעליים בצבע כתום תכלת מחריד להפליא! אך כמובן שלא יישכחו לעולם.

    מאת: נופר |‏ 26 בינואר 2018 | 20:33
  • אוי כמה שחלמתי על הלאופרד של גוצ׳י…
    הראש והלב נלחמו כל כך הרבה זמן אחד בשני.
    הראש, לא הבין איך אפשר לקנות נעליים במחיר כל כך יקר כשיש נעליים דומות במחיר שפוי יותר…
    והלב, ניסה להסביר שהן כל כך יפות, נעימות, וכשהרגל נכנסת אליהן זה מרגיש כל כך שונה ומרגש… ושזה לא משתווה לשום דבר אחר.
    מיותר לציין שהלב ניצח. ואני… אני מתרגשת בכל פעם שאני נועלת אותן ! ❤️

    מאת: שני |‏ 26 בינואר 2018 | 20:30
  • שרשרת של ה.שטרן שעלתה לי 30,000 ש"ח .
    ראיתי אותה לראשונה בזמן שעלעלתי במגזין אופנה בעודי מחכה לתורי במספרה. התלהבתי מהשרשרת אך נבהלתי ממחירה המופרז .
    באותו שבוע הלכתי לראיון עבודה ואז נכנסתי לקניון שהיה קרוב לשם, הלכתי לאיבוד בקניון שאני לא מכירה ולפתע מצאתי את עצמי מול חנות של ה.שטרן ראיתי את השרשרת ונדהמתי מיופייה אבל ישר חשבתי איך אני אמורה לשלם מחיר כזה גבוה. לאחר כמה שעות הודיעו לי שהתקבלתי לעבודה אז אמרתי לעצמי זה סימן משמים ,השרשרת נועדה להיות שלי ואני אקנה אותה . וכך עשיתי

    מאת: שני |‏ 26 בינואר 2018 | 20:03
  • לפני הרבה הרבה (אבל באמת הרבה) שנים, בתקופה שבה 200 ש"ח היו שווים משהו כמו 2,000 ש"ח של היום, עבדתי אחרי הלימודים וחסכתי שקל לשקל בשביל חולצה מכופתרת משובצת (250 ש"ח בחנות שווה ויוקרתית, אחת משתיים שהיו פסגת האופנה אז בגבעתיים).
    זו היתה חולצה בצבע בז' עם משבצות קטנות בכמה צבעים, צבעונית ושמחה ויחד עם זאת קלאסית… כל כך מצטערת שלא שמרתי

    מאת: נוקה |‏ 26 בינואר 2018 | 19:07
  • ללא ספק השעון שלי של מייקל קורס !
    מייקל ואני חברים משכבר הימים (הוא עוד לא יודע את זה ) ותמיד הייתה לי אובססיה לשעוני היד המושלמים שלו. בארץ כל שעון שלו ולו הכי פשוט דרש ממני לסבלט את החדר למרבה במחיר או לפתוח את הארון שלי להשכרה ולי היה בלב שעון ספציפי שחיכיתי לו (עדיין זוכרת את השם והמספר של הדגם, מוזר אני יודעת).
    אחרי שנה של חיפושים ומדידות בארץ הגעתי למבוקשי.
    לפני כחודש בטיסה ללוס אנג'לס מצאתי את אהוב ליבי, לא רק שזה היה הדגם שרציתי בדיוק עם הפרטים הקטנים אלא שגם מצאתי אותו באאוטלט בסייל מהמם ב120 דולר (!!!!) ואף נשאר לי עודף כדי לקנות לי גם תיק מהמם.
    כבר התחלתי לחסוך לקראת הפריט הבא, מישהו אמר בלנסיאגה ?

    מאת: מזל זמרו |‏ 26 בינואר 2018 | 18:45
  • מאז שראיתי את הסרט ארוחת בוקר בטיפני התחלתי לאהוב את החברה. אבל כמובן שהכל שם יקר בטירוף אז לא הרשיתי לעצמי. וכשהייתי בטיול ביפן יש את החנות שלהם בכל פינה, לא עמדתי בפיתוי וקניתי את הצמיד הכי ״זול״ שלהם. לא משנה שהייתי באמצע טיול ובלי יותר מדי כסף, הייתי חייבת את הצמיד ומאז הוא עליי קבוע.

    מאת: ליז |‏ 26 בינואר 2018 | 18:43
  • ליום הולדתי ה 30 החלטתי שלראשונה בחיי אני רוצה פריט מעצבים יקר ערך. חסכתי כשלוש שנים עבור תיק של חברת האופנה קלואה. כשהיה לי מספיק כסף התיק אזל בכל המקומות והאתרים. אחרי מצוד של חצי שנה של חיפוש יומיומי הצלחתי להשיג אותו ולשלוח אותו לפולין לדודים שהביאו אותו כאשר הגיעו לארץ. דרך ארוכה והתיק אצלי! :)

    מאת: איילין שלם |‏ 26 בינואר 2018 | 17:45
  • הפריט שחסכתי הכי הרבה זמן הינו מעיל סקי של קולומביה.
    שווי המעיל הוא 1100 ש"ח, אני ממש סובל מקור וכדי שהטוסיק לא יקפא לי בשלג החלטתי להשקיע במעיל בריא ולהנות בסקי (:
    שומר עליו כמו מאבטח בקניון ;)

    מאת: אור |‏ 26 בינואר 2018 | 17:42
  • הפריט שחסכתי בעבורו הכי הרבה זמן היה, מתנת יום האם לאמי ז"ל כשהייתי בת 11 בערך. גדלתי בבית עם קשיים כלכליים ועם אמא נכה ואבא חירש, נורא רציתי לשמח את אמא אז חסכתי כל עשר אגורות, שקיבלתי לעתים לקנות ממתק. וקניתי לה חלוק לחורף.

    מאת: יפית לוי |‏ 26 בינואר 2018 | 17:24
  • הפריט שחסכתי הכי הרבה זמן עבורו הם מגפי הברברי שלי.
    עלו לי 350€, חסכתי במשך כמה חודשים (היה קשה לחסוך כי שמרתי את כל הכסף במזומן בקופה בחדר ורק כשהגעתי לסכום הרצוי הלכתי לדואר והמרתי לאירו

    מאת: מירית אהרון |‏ 26 בינואר 2018 | 15:53
  • כשהייתי גרה בלונדון בזמן הלימודים
    שמתי עין על תיק של לואי ויטון
    שנמכר בחנות בכיכר פיקדלי
    חנות עם החלון ראווה הכי יפה שקיים
    תיק שחור קטן מהמם
    החלוקה בפנים היתה מושלמת
    והלוגו קטנטן ואלגנטי כמו שאני אוהבת
    רק מה -עולה 1800 פאונד
    שבזמנו היו שווים כמעט 7000 שח!!
    חסכתי עבורו במשך 3 שנים
    מטיפים שהרווחתי
    עד היום שאני יוצאת בארץ לאירוע או שסתם בא לי להשוויץ אני שמה בו כמה פריטים ומוציאה אותו לנשום אוויר ;-)

    מאת: אודליה |‏ 26 בינואר 2018 | 15:42
  • הפריט הכי יקר שחסכתי בשבילו הוא איך לא נעלים… סנדל של טורי מעמנואל ב2000 ₪ בתור בחורה גבוהה עם רגלים בעייתיות שלא מתאימות לכל נעל קניתי את אותה הנעל רק גרסה ישנה יותר בגיל 17 והוא עלה בסביבות ה1000 ₪ ובמהרה הסנדל הפך לסנדל חרישות ולאחר שנתיים שלא ירד לי מהרגלים הוא נקרע והאמת שהיה לי קשה עם זה… לשמחתי עמנואל בדיוק הביאו את אותו סנדל שוב, אבל הפעם בתור סטודנטית שמתמרנת בין לימודים לבין עבודה לא יכולתי להרשות לעצמי בכל כך בקלות לבזבז משכורת חודשית שלי… לאחר ניסיון למצוא חלופות ללא הצלחה וחוסר יכולת לעמוד בפיתוי החלטתי לחכות חודשיים, עבדתי כמו משוגעת במלצרות!!! לאחר חודשיים הגעתי לחנות ושאלתי את המוכרת אם אמור להיות סייל ואני יחכה עוד קצת היא אמרה לי שלא בקרוב שעדין שיא התקופה וקניתי את הסנדל… ואיך לא קארמה איז א ביץ׳ ואחרי שבוע בדיוק התחיל סייל בחנות התמרמרתי רק לדקה כי האמת שהסנדל באמת שווה כל שקל ואת כל המאמץ לבעייתית כמוני בנעלים (:

    מאת: שיר |‏ 26 בינואר 2018 | 15:31
  • בת מצוש לפני כמעט 30 שנה…
    אז, לא היו הפקות מטורפות, ילדות לא נכנסו עם שיר שהקליטו מראש, לא צילמו אותן לבוק וגם לא היה זמר ששר באירוע .
    אז , עשינו בתמצוש בבית.
    אני זוכרת שכל השבוע הכנו קישוטים מניירות צבעונים וקישטנו את הבית.
    תפרו לי חצאית בלון וחולצה תואמת.
    ואת כל הכסף שקיבלתי מהמשפחה חסכתי וקניתי מערכת סטריו דאבל קאסט עם דיסק ושני רמקולים גדולים !!! זה היה וואווו ועוד נשאר לי כסף לקנות דיסק אוסף של הלהיטים הלועזים.
    זו הייתה קנייה מתוקה.

    מאת: לילוש |‏ 26 בינואר 2018 | 14:30
  • מלא זמן ראיתי את חגורת הGG של גוצ'י והיא הייתה נראית מדהימה שמשדרגת כל לוק אפשרי אז ניסיתי מלא זמן לחסוך בשבילה כדי שיהיה לי את הסטייל המדהים של החגורה הזאת וזה העה נראה שהיא עושה את הפיד יפה בטירוף גם וראיתי את זה אצל כל הבלוגרים ואז ניסיתי מלא זמן לחסוך בשבילה שאגב, אני עדיין חוסך, טוב אולי לפחות נקבל עכשיו שופינג בקבוצת קניוני עזריאלי קבוצת הקניונים האהובה עליי שכל קניון שלה יותר מושלם מהשני.

    מאת: דור גבאי |‏ 26 בינואר 2018 | 14:19
  • שנה שעברה חברה שלי באה ליום הולדת עם תיק קטן ומושלם של גוצ׳י שהוציא לכולם את העניים וממש רציתי גם אחד כזה אז שאלתי אותה כמה הוא עלה וחשכו עיניי ! 4000 שקל לתיק ככ קטן . אבל כמו שאני מכירה את עצמי אני יעשה הכל כדי להשיג משו אז החלטתי לחסוך כסף ומצאתי לי עבודה נוספת . הבעייה שהעבודה לא בדיוק התאימה לי נגיד זאת כך הייתי צריכה לקום כל יום ב3 בבוקר להתארגן ולהגיעה להסעה בשעה 4 בדיוק(אסור לאחר) העבודה הייתה באתר חפירות ארכיולוגיות והיא הייתה פיזית וקשה בעיקר בגלל החום של יולי .הייתי חוזרת כל יום במשך שבועיים שלמים בשעה 3 ואז מתארגנת שוב לעבודה במשפחתון ככה היו השבועיים הכי אינטנסיביים שלי אני יכולה לספר לכם שהשגתי יותר מ4000 שקל והתחושת סיפוק הייתה ככ אדירה ! אבל בסוף התקמצנתי להוציא ככ הרבה כסף על תיק אז קניתי תיק שונה גם מאוד יפה אבל הרבה יותר זול והכי חשוב אני מוציאה לכולם את העניים איתו ( מגיע לי עבדתי קשה)

    מאת: יהב טננבאום |‏ 26 בינואר 2018 | 14:07
  • לפני 15 שנה(כשהייתי בת 16.5- ראיתי מעיל מהמםם בקסטרו והוא עלה 250 (הון אז!)

    מאת: זיוית |‏ 26 בינואר 2018 | 12:46
  • הפריט שחסכתי עבורו הכי הרבה זמן הוא תיק דיורמה שחור של דיור, תמיד רציתי תיק מעצבים קלאסי שישדרג כל הופעה בעידון וכשגיליתי את התיק הזה ידעתי שהוא האחד בשבילי ונורא רציתי אותו, האמת היא שלא הפסקתי לחשוב עליו… הייתי ממש אובססיבית. החלטתי לחסוך כדי לקנות אותו ברגע שייצא לי לטוס לחו"ל. באותה תקופה עבדתי במלצרות אז פשוט שמתי חלק מהטיפים בקופסא מיוחדת לחסכון וגם מידי פעם חברות שלי ואני היינו "מנקות" את הארון ומוכרות בשוק הוינטג' פריטים מהארון שלנו שלא רצינו (אז השוק היה בכיכר דיזינגוף) אני ממש ממש שמחה שהחלטנו לעשות את המכירות הללו כי זה היה ממש כיף! אני בטוחה שזו חוויה שנזכור לתמיד. יצא לנו להכיר המון אנשים מיוחדים ומעניינים שקנו מאיתנו פריטים סנטימנטליים, עם חלקם אני בקשר עד היום . וגם הבאנו שמפניה ופשוט השתכרנו ומכרנו לאנשים היה ממש כיף ומצחיק וככה חסכתי עוד קצת וגם עשיתי סוג של ריסטארט לארון. כשטסתי לרומא רכשתי את התיק וגם קיבלתי עליו החזר מס (ממש נחמד לזכור להסדיר את עניין החזר המס כי זה מוריד עלויות משמעותית)

    lioreliasi95@gmail.com

    מאת: ליאור אליאסי |‏ 26 בינואר 2018 | 12:35
  • הפריט שחסכתי אליו הכי הרבה זמן הוא ארנק עור כחול של "בלנסיאגה" שעלה לי למעלה מ-500 דולר בזמנו… כמובן שיש לי אותו עד היום והוא משמש אותי מצויין :)

    מאת: דניאל |‏ 26 בינואר 2018 | 12:16
  • הפריט שחסכתי בשבילו הכי הרבה זמן זה נעליים ש ל טימברלנד שחסכתי בשבילן 600שח אבל בסוף הם עלי לי רק 400

    מאת: חחנאל דוד פור |‏ 26 בינואר 2018 | 10:33
  • כשהייתי בת 14 רציתי ממש מכנסי פדלפון מהחנות המיתולוגית "ציפי". אמא שלי לא התלהבה והציעה לקחת אותי לקניון הקרוב כדי לקנות חלופה גנרית – ממש לא מה שרציתי. חסכתי 300 שקל משעות בייביסיטר שהספיקו אז ללא פחות מ-6 זוגות מכנסיים. אחד מהם, בשם הנוסטלגיה, עדיין אצלי בבוידעם.

    מאת: מיטל |‏ 26 בינואר 2018 | 10:12
  • כשהייתי בכתה ו׳, בזמן ביקור עם אחותי בקניון ארנה, ראיתי נעליים של דונה קארן שהתאהבתי בהן ממבט ראשון. אלה היו נעליים קצת משונות, מעין הכלאה בין נעלי סירה לסניקרס בצבעי ורוד פסטל וסגול. כן, זה נשמע מזעזע אבל באותו רגע חשבתי שהן הדבר הכי יפה שראיתי. הן עלו 360 ש״ח, שבזמנו זה היה נראה לי כמו מחיר מופקע (לא משנה שהיום זה בערך חצי ממה שאני משלמת על זוג נעליים), אבל גם הייתי בסה״כ ילדה שמתקיימת מדמי כיס. החלטתי לחסוך במיוחד עבורם והתחלתי לעשות בייביסיטר כל שבוע (בתעריף שערורייתי של 10 שקלים לשעה!) עד שהצלחתי לחסוך את הסכום המדויק. כשהגעתי לחנות לקנות את הנעליים הוצאתי שקית מפוצצת במטבעות של 10 והרבה עשרות אגורות שפיזרתי על הדלפק. המוכרת לא כל כך התלהבה ונאלצה לחבר את כל האגורות עד שהגיעה למחיר המלא. לא הייתה מאושרת ממני כשיצאתי מהחנות, במיוחד כי הרגשתי שקניתי אותן בזיעת אפי ושעכשיו אפשר קצת להירגע עם הבייביסטר.

    מאת: רוני |‏ 26 בינואר 2018 | 10:03
  • אי שם בשנות ה-90, עגילי חישוק היו דבר מאוד אופנתי. הייתי בערך בת 9 ורציתי חישוקים גדולים ומגניבים כמו שהיה לכולם, אבל ידעתי שאין סיכוי שההורים שלי יקנו לי. במשך כמה חודשים אספתי שקל לשקל. פה שקל שמצאתי ברחוב, שם שקל שהיה זרוק איפשהו בבית. ככה במשך כמה חודשים עד שהצלחתי לאסוף 22 שקלים בדיוק וקניתי את העגילים המיוחלים. ענדתי אותם במשך כמעט עשור וזה היה הדבר הראשון שקניתי לעצמי אי פעם :-)

    מאת: ליאור |‏ 26 בינואר 2018 | 09:38
  • שרשרת של TOUS.
    אני לא אשכח את היום שקניתי אותה, הייתי אז בת 12 למזלי זה היה לקראת החופש הגדול ואמא שלי הציעה דבר כזה: אני אעזור לה בבית (לשים כלים במדיח, להוריד כביסה) ועל כל יום כזה 30 שקלים.
    וכמובן שאני הסכמתי, השרשרת לא הייתה מאוד יקרה יחסית, אז תוך שבועיים בערך הצלחתי לחסוך את כל הכסף וקניתי את השרשרת הראשונה שלי מTOUS.
    *הנני מאשר שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו

    מאת: יובל |‏ 26 בינואר 2018 | 08:29
  • הפריט שקניתי לעצמי לאחר חיסכון ארוך זמן הוא גם הנעל הראשונה שקניתי לעצמי . הנעל נקנתה במשכורת הראשונה שלי לפני הרבה שנים . אחרי עבודה בחופש הגדול … במקום העבודה הראשון שלי בחיים …
    עבדתי כמלצרית במלון ,בארוחת בוקר .בכל בוקר הייתי מתייצבת לעבודה בשעה 6:00 בבוקר …כך שבהחלט הגיע לי לצ׳פר את עצמי ובגדול על קימה בשעה כה מוקדמת בבוקר … ועוד בחופש הגדול כשכולם ספונים במיטה שלהם עד 12:00 בצהריים.
    הייתה תקופה ארוכה שרציתי לקנות לעצמי מגפי בוקרים מדליקים כאלה ..בתור נערה הייתי מעריצה שרופה של בון ג׳ובי ,והוא היה נוהג לנעול כל מיני מגפי בוקרים ומשם הכמיהה לנעל שכזו . אז אחרי מזיגת כוסות קפה רבות , לאנשים בשעה מוקדמת של הבוקר ,ופינוי שולחנות ועם זאת לשמור על חיוך ואדיבות קיבלתי את משכורתי הראשונה …הרגשתי כ״כ נפלא , ממש ״ילדה גדולה ״ … אז קניתי לעצמי זוג מגפי בוקרים ..או במקרה הזה בוקרות מהממים …אליהן כמהתי כ״כ … לקח זמן לאסוף שקל אל שקל ,אבל לחלוטין שווה את זה.
    אני לא מסוגלת לזרוק אותן , למרות שהן כבר לא כ״כ לבישות , כי באמת שאת זוג הנעליים הראשון שקנית לעצמך לעולם לא תשכח…. עברו הרבה שנים מאז ..וכבר הנעליים הספיקו להתבלות .. והן כבר לא לבישות בכלל אז השגתי לי זוג מגפי בוקרים חדש , די דומה למגפי הראשונים (מלפני 20 שנה ) ודרך אגב את נעלי הראשונות בכלל בחיים , אמא שלי שומרת עד היום …גם היא סנטימנטלית ללא תקנה (כנראה שהתפוח לא נפל רחוק מהעץ או במקרה הזה הנעל לא נפלה רחוק מהמדף

    ולקינוח שיר של בון ג׳ובי האלוהי …כמובן ״חמוש״ במגף מרסק חושים

    http://www.youtube.com/watch?v=MfmYCM4CS8o

    מאת: מיכל אנגלנדר |‏ 26 בינואר 2018 | 08:22
  • כשהייתי בת 14, אי שם בשלהי שנות ה-80', מאוד מאוד רציתי מעיל עור רחב ומלא מתכות כמו של סולן להקת אירופה, כמו של בון ג'ובי(כן…וגם שיער ארוך ארוך) וכל השאר…
    כמובן שזה היה יקר ונאלצתי לעבוד חודשיים בחופש הגדול, על מנת להגיע לסכום הנדרש.
    סבי סידר לי עבודה מוזרה במקצת, במכון להדברה ביולוגית- שם טיפחנו בעציצים מעופפים קטנים לבנים, כמעט לא נראים לעין, על מנת לפזר אותם בשדות( בהחלט לא עבודה בבורג-ראנצ').
    לבסוף כשרציתי לרכוש את המעיל, אבי טס לקנדה והביא לי אחד מתנה ואני נשארתי עם כל החסכונות והמון זכרונות מעבודה מעניינת.

    מאת: גלית |‏ 26 בינואר 2018 | 07:06
  • אי שם בשנות השמונים אני הייתי נערה צעירה בת 12 וטופר היה המותג הלוהט. חברתי מורן , שבאה מבית עשיר, לבשה כמעט הכל עם הלוגו של טופר – סמל הקשת בענן. אפילו טי שירט לבן פשוט היא לבשה של טופר! ואמא שלי לא הסכימה לקנות לי טופר בכלל… קינאתי כל-כך במורן.. רציתי גם טופר! שטפתי חדרי מדרגות, עשיתי בייביסיטר בקבלנות, נתתי שיעורים פרטיים ואפילו מכרתי סוכריות ברחוב. עם הכסף שחסכתי נסעתי לעיר הגדולה רחובות וקניתי לי כמה פריטים של טופר! ככה עבדתי וחסכתי כל עונה ובסוף העונה קניתי את הטופר שכל כך רציתי. כשהיינו בערך בנות שלושים, סיפרה לי מורן שכל כך קינאתי בה, שאמא שלה היתה מקבלת שקיות של בגדים משומשים מהבת דודה, גוזרת את הסמל של טופר ומדביקה על כל הבגדים של מורן… מה????

    מאת: מיה ק |‏ 26 בינואר 2018 | 01:30

השאירו תגובה