מתנה בשישי: 500 שקלים לקנייה בקניוני עזריאלי

הכל התחיל שחיפשתי שמלה לחתונה של אחי,חיפשתי בהמון חנויות ולא מצאתי עד שכמעט והתייאשתי ואז יום אחד עברתי ליד חלון ראווה שבו הייתה שמלת תחרה ארוכה בצבע ורוד עתיק ראיתי את תג המחיר שלה ונבהלתי..כמעט 1000 שקל(!)בשביל סטודנטית תפרנית זה המון!!!אז ויתרתי זמנית והתחלתי להפעיל את רדאר החסכנות בארנק שלי. מאותו יום כל הכסף הקטן שנערם הועבר ישירות למגירה התחתונה בארון הבגדים. המשכתי לחלוף על פני אותו חלון ראווה כמעט כל יום במשך כמעט שנה. עד שלא יכולתי יותר נכנסתי ואמרתי לעצמי אני רק אמדוד היא אולי לא יפה על הגוף ,אז מדדתי את השמלה ו..עוד יותר רציתי אותה!!היא פשוט הייתה יפייפיה על הגוף!!מיד נעצבתי וויתרתי על הרעיון..קניתי בסוף שמלה אחרת..אך עדיין כל הזמן חשבתי על השמלה הוורודה שהרגשתי בה כמו נסיכה.ואז..כמה ימים לפני החתונה מצאתי את השמלה על המיטה שלי!!!אח שלי החליט לשמח אותי ולקנות לי אותה..בחתונה לבשתי את השמלה הארוכה והאצילית וכמובן עקבים גבוהים שתמיד מוסיפים..הכי סינדרלה לערב אחד….. וכן….נותר לו חסכון של כמעט אלפייה לשמלה אחרת אלא מה!!!!

הכל התחיל שחיפשתי שמלה לחתונה של אחי,חיפשתי בהמון חנויות ולא מצאתי עד שכמעט והתייאשתי ואז יום אחד עברתי ליד חלון ראווה שבו הייתה שמלת תחרה ארוכה בצבע ורוד עתיק ראיתי את תג המחיר שלה ונבהלתי..כמעט 1000 שקל(!)בשביל ממלצרת מתחילה זה קצת המון!!!אז ויתרתי והמשכתי לחלוף על פני אותו חלון ראווה כמעט כל יום שאני בתת מודע חוסכת לי את הטיפים עוד קצת מיום ליום עד שלא יכולתי יותר נכנסתי ואמרתי לעצמי אני רק אמדוד היא אולי לא יפה על הגוף ,אז מדדתי את השמלה ו..עוד יותר רציתי אותה!!היא פשוט הייתה יפייפיה על הגוף!!מיד נעצבתי וויתרתי על הרעיון..קניתי בסוף שמלה אחרת..אך עדיין כל הזמן חשבתי על השמלה הוורודה שהרגשתי בה כמו נסיכה.ואז..כמה ימים לפני החתונה מצאתי את השמלה על המיטה שלי!!!אח שלי החליט לשמח אותי ולקנות לי אותה..בחתונה לבשתי את השמלה הארוכה והאצילית וכמובן עקבים גבוהים שתמיד מוסיפים..הכי סינדרלה לערב אחד…החסכון עבורה נשאר חסכון ואחי הפך לגיבור היום!!!!

כמה חסכתי עבורו. מזל שזה דגם הדגל שלהם,אוניברסלי שכזה, שחיכה לי על המדף 5 שנים ולא זז מהחנות. אוחחח, משקפי הראייה שלי. שום קרייבינג פאשיניסטי (סטודנטיאלי) לא הצליח להתחרות ב-4000 השקלים החדשים שעלו משקפיים של עיוורת כמותי. את הקריירה שלי כמאותגרת ראייה התחלתי בגיל שנתיים, אז תהו אם אני יותר לא רואה או יותר סובלת מפיגור (לשמחתי התגלה שהראשון הוא הנכון), ומאז המספר גדל פלאים לרמות ששום ניתוח לייזר לא יכול להעפיל אליהן. עם קצת אומץ, מקווה הקיץ לעשות ניתוח מסוג קצת יותר מתוחכם ולהיפטר סופית מהפריט שחסכתי עבורו הכי הרבה שנים בארון ובחיים שלי.

כשראיתי את האקס שלי עם החברה שלו, והיא לבשה את אותם נעליי מעצבת שחלמתי עליהם, חסכתי את 3 המשכורות מלצרות שלי וקניתי את אותם נעליים, רק שעליי נראו מליון דולר בניגוד אליה, באהבה

הפריט שחסכתי עבורו ״נצח״ הן נעלי העקב השחורות הקלאסיות של ג'ימי צ'ו שעלו לי 400 דולר ש"פגשתי" לראשונה בחלון ראווה בכיכר המדינה לפני שבע(!!!) שנים והחלטתי ללכת עליהן(תרתי משמע) לפני שבועיים! בסוף החודש אני חוגגת סיום קורס מדא מוסמך שארך שנתיים תובעניות במיוחד במהלכן לבשתי הרבה לבן וראיתי הרבה אדום… לכל אורך הקורס… כלללל הסטאז' חלמתי איך אני קונה לי במתנה לסיום הקורס את הנעליים האלה …לובשת את השמלה השחורה הקצרה הקלאסית… מפזרת את השיער החלק הארוך שלי שכל היום ארוז בסרט יפה ונועלת את הפנטזייה הזו למסיבת בנות שובבה…חצי פנטזייה חלומית כבר הגשמתי…נשאר רק להרים טלפון לקבוע לי ולבננות ערב…איך אומר סטטיק???? קללללללל

ד"ר מרטינז. בכיתה ז' לכל הילדים בשכבה היו אותן.
רק לי ההורים הסכימו לקנות חיקוי זול.
הגיע החופש הגדול. הייתי צריכה 450 ₪.
עשיתי בייביסיטר פעם בשבוע לילדים של המורה לריקוד. 15 ₪ לשעה, 3 שע' בכל פעם. 10 שבועות עבודה נדרשו לי, וקניתי אותן שבוע וחצי לפני סוף החופש.
רק חבל שתוך 3 חודשים מידת הנעל שלי גדלה…

בצעירותי אי שם בשנות ה-90 הדבר הכי מגניב (גם מילה מה ניינטיז) היה ג'ינס ליוויס 501
מה לא עשיתי כדי לחסוך לגוז המיוחל: שטפתי את הרכב של השכן,הוצאתי להם את הכלב לטיול
שיקחתי עם הילד המעצבן שלהם חסכתי דמי כיס ואז אחרי 5 חודשים קניתי סוף סוף את ליויס הראשון שלי!!
אך איזו אכזבה היה לגלות שהדגם הפופולרי החדש הוא בעצם ליוס 505…

SWEET-SIXTEEN!!
כאחת שגדלה על סרטי נעורים,סרטים בהם רואים את "הנשים הקטנות" חוגגות את הגיען לגיל 16 במסיבת ענק עם שמלות מנופחות ובחורים חתיכים החלטתי שכשאהיה בת 16 כזו מסיבה תהיה לי!
חסכתי במשך שנה והרווחתי 1000 ש"ח… שבוע לפני יום ההולדת רצתי לקניון וקניתי את שמלת החלומות, שמלת סטרפלס מנופחת כמו בלון, עם נצנצים בצבעי ורוד ולבן (-כן כן..מזעזע-)!!!!
וזה לא הכל!! מה עם קצת אקססוריז? לשיפור המראה רכשתי כתר "יהלומים" שעבורי היה MUST.
במבט לאחור, את יום ההולדת ה-16 שלי כנראה שלא אשכח בחיים, גם בגלל החוויה הבלתי נשכחת וגם בגלל התאונה האופנתית שעד היום חברי דואגים להזכיר לי :)

זה היה כשלמדתי בתיכון …עניין של 15 שנה אחורה מהיום…הרבה בנות מותגיסטיות בכיתה אחת ומצד שני אותי בת למשפחה מרובת ילדים (8 בלי עין הרע) שעובדת בשתי עבודות שונות (!) אחרי התיכון כדי לממן את עצמי ואת החשקים שמאפיינים נערה בת 17 ואני זוכרת שחשקה נפשי בשעון מופרע של סווטצ שהורכב מחרוזים ענקיים בצבעי פסטל ושידר וואו ענק …חודשיים של עבודה והוא היה שלי . אני זוכרת שקפצתי לסנטר ורכשתי אותו בשיא ההתרגשות וגאווה שזה כסף שלי שעמלתי עליו ולא איזה אסופה של שטרות שקיבלתי מאבא ואמא

הפריט שחסכתי אליו הכי הרבה זמן היה מעיל פרווה של זארה שמחירו היה 600 ש"ח. הייתי אז בת 15 לקח לי חצי שנה להשיג חצי מהסכום ואז לשכנע את ההורים שלי לשלם את החצי השני ואחרי שהצלחתי לעשות את זה הלכתי לחנות קניתי אותו והייתי שמחה כמו שמעולם לא הייתי אחרי שקניתי פריט ומסתבר שאחרי כמה שבועות שהייתי כה תמימה ורק בת 15 ראיתי שהוא ירד לסייל ומחירו היה חצי ממה שקניתי…

נעלי עקב פשוטות בצבע בז. כן כן, זה הפריט שחסכתי עבורו הכי הרבה זמן.
התאומות שלהן, נעלי עקב שחורות פשוטות ועדינות, היו אצלי בארון כבר כמה שנים, ובכל פעם שנעלתי אותן הרגשתי נסיכה. ולכן רציתי גם כאלה בבז'! אבל כל פעם שהתקרבתי לסכום המבוקש (300 ש"ח) הוצאתי את הכסף בסוף על משהו אחר, כי "כבר יש לי כאלה בצבע אחר, לא חבל?". לא! לא חבל! איזו קניה משתלמת :)

אני מאוד אוהבת את המותג שאנל. ובגלל שאני בלוגרית של אופנה ולייף סטייל , כל היום אני סביב אופנה.
מאוד רציתי לקנות את התיק הקלאסי של שאנל.
התחלתי לחסוך ולחסוך וראיתי שזה הולך די לאט החלטתי למכור תכשיט יהלומים שפחות ענדתי כדי שאוכל להשלים את הסכום לקניית תיק נראה.
ובסוף התחדשתי איתו

הפריט שחסכתי עבורו הכי הרבה זמן הן מגפיים מושלמותת של עמנואל ! עלו לי 2500 שח ואני לא מתחרטת על אף שקל, עבדתי אז בחנות שייקים בריאותיים והוצאתי עליהן שתי משכורות כך שחסכתי להן חודשיים . נמצאות אצלי כבר עונה שניה בארון ואני לא מפסיקה לחרוש עליהן !!

בשנה השנייה של הלימודים החלטתי שאני חייבת לקנות שרשרת כסף ספציפית ומיוחדת ששמתי עליה עין.
לא יקרה מדי, כמה מאות שקלים בודדים…
בתור סטודנטית תפרנית לא ממש היה לי כסף, ועוד להוציא כמה מאות על שרשרשת היה נראה לי מוגזם ממש..
החלטתי שכדי שאני אצליח לחסוך בשביל זה באמת אני אעשה לעצמי "טריק"-
בתקופת המבחנים כל פעם שאני מסיימת עוד מבחן אני שמה בצד 30 ש"ח,
אחרי חודש וחצי של מבחנים( כולל מועדי ב') כבר היה לי מספיק כסף גם לשרשרת וגם לעוד צ'ופר קטן בצורת שמלה :)

הפריט שחסכתי אליו הכי הרבה זמן הוא הנעליים של גוצ'י הלבנות עם הניטים שחסכתי אליהן במשך כמעט שנה והן הדבר הכי מושלם שיש, ומשדרגות את האאוטפיט בשניה.

מכיתה ה׳ בערך התפתחתי די מהר ועם ההתפתחות הפיזית הגיעו גם הפצעי בגרות.
הייתי מאוד עצובה ומובכת וההצקות לא איחרו לבוא.. ניסיתי כל תכשיר שרופא עור הביא לי, סבונים, משחות ומה לא, כלום לא עזר. אמא שלי הוציאה עליי המון כסף ופשוט כלום לא עזר.
דיברתי עם בת דודה שגרה בחול וסיפרתי לה שאני כבר אובדת עצות. היא אמרה שהיא שמעה על ערכת קסם של כמה תכשירים שחברה שלה השתמשה בה וזה עשה לה פלאים, הבעיה היחידה היא שהיא מאוד יקרה. מאותו הרגע לא עניין אותי כלום!! רק להשיג את הכסף ושישלחו לי את זה לארץ. עשיתי בייביסטרים למי שרק יכולתי אפילו הוצאתי לשכנה את הכלב לטיול, לקח לי בערך חודשיים שלושה להגיע ליעד, כמובן שבשביל ילדה מחוצ׳קנת שכלום לא עזר לה, זה נצח.
בסופו של דבר הצלחתי, שלחו לי את הערכה לארץ והמאמץ וההמתנה היו שווים.

שבוע לפני שהתגייסתי ראיתי בזארה מעיל שחור ארוך, מחמם וקלאסי ונדלקתי עליו. בחורף הקודם אמא שלי אבדה את המעיל שלי כשהיא טסה איתו לחו"ל, אז גם היה לי את התירוץ המושלם לקנות מעיל חדש.
הבעיה הייתה שהייתי לפני גיוס, והייתי פשוט מרוששת.
במשך חודשיים עבדתי בסופי שבוע שהייתי חוזרת הביתה מהטירונות והקורס, חסכתי כל שקל (בואו נגיד שהמשכורת הצבאית לא ממש עזרה לחלום המעיל שלי), עד שלבסוף הצלחתי לחסוך מספיק כדי לקנות את המעיל…
ואז! כשהגעתי לחנות לקנות את המעיל המיוחל, גיליתי שבדיוק התחיל סייל, אז זכיתי לקנות את המעיל שרציתי + כמה חולצות…אתן יודעות, שיהיה לי מה ללבוש בזמן שאני עובדת כדי להגשים את החלום הבא ;)

הפריט שעבורו חסכתי הכי הרבה זמן הוא שמלה של בלמיין! כל כך הרבה זמן פינטזתי על כזאת מאז שהקרדשיאנס הכתירו את המותג כפייבוריט שלהם ושיחקו בבסטיז עם אוליבייה רוסטאן (Bible)! אחרי כמה חודשים של אכילה בבית, כיבוי שיטתי של אורות, וקניות סופר מצומצמות, ההזדמנות נוצלה בשבוע הפותח של השנה החדשה כשטסתי לפריז עם חברות והחלטנו להתפרע. נפערה לנו הלסת למראה המחירים אבל פשוט לא יכולתי לצאת בלעדיה מהחנות! כמובן שאחר כך ישבתי בבית עם השמלה תלויה בארון ומינוס בחיסכון, אבל זה היה שווה כל רגע.

תיק מהמם של שאנל,. חלמתי עליו כל כך הרבה זמן, המחיר- 2,200 ש"ח . כל פעם דחיתי ודחיתי את הקניה שלו עד שהחלטתי לחסוך ופשוט לקנות אותו כי הוא מסוג התיקים שמתאימים לכל אאוטפיט , פשוט מושלם !

הפריט שחסכתי אליו כסף הכי הרבה זמן הוא המצלמה שלי ❤
שנים רציתי לקנות מצלמה מקצועית ולא היה לי כסף, אבל כל פעם שקיבלתי מעבודה או משהו שעשיתי שמתי בצד ואז בבלאק פריידי היה מבצע על המצלמה שרציתי והבנתי שהכסף שחסכתי מספיק בול ופשוט נסעתי לקניון ורכשתי את הבייבי החדשה שלי שסופר התרגשתי להחזיק אותה!

כמובן שנעלי BK! זה מדבק! ילדה בת 10 לערך, מתחננת לקנות אותן ולהיות כככל הבנות בבית הספר. הן היו נורא יקרות יחסית לאז וכמובן לי, בהתאם הכה צעיר! ביקשתי מהוריי, והם, שרצו ללמד אותי לחסוך מגיל צעיר, גרמו לי לעשות כך. אני, ילדה קטנה, עשיתי פה מסאג׳ לאבא, פה שטפתי כלים, עד שהגעתי לאחר מספר חודשים לסכום המיוחל של 350 שקלים, וקניתי את הנעליים בצבע כתום תכלת מחריד להפליא! אך כמובן שלא יישכחו לעולם.

שרשרת של ה.שטרן שעלתה לי 30,000 ש"ח .
ראיתי אותה לראשונה בזמן שעלעלתי במגזין אופנה בעודי מחכה לתורי במספרה. התלהבתי מהשרשרת אך נבהלתי ממחירה המופרז .
באותו שבוע הלכתי לראיון עבודה ואז נכנסתי לקניון שהיה קרוב לשם, הלכתי לאיבוד בקניון שאני לא מכירה ולפתע מצאתי את עצמי מול חנות של ה.שטרן ראיתי את השרשרת ונדהמתי מיופייה אבל ישר חשבתי איך אני אמורה לשלם מחיר כזה גבוה. לאחר כמה שעות הודיעו לי שהתקבלתי לעבודה אז אמרתי לעצמי זה סימן משמים ,השרשרת נועדה להיות שלי ואני אקנה אותה . וכך עשיתי

ללא ספק השעון שלי של מייקל קורס !
מייקל ואני חברים משכבר הימים (הוא עוד לא יודע את זה ) ותמיד הייתה לי אובססיה לשעוני היד המושלמים שלו. בארץ כל שעון שלו ולו הכי פשוט דרש ממני לסבלט את החדר למרבה במחיר או לפתוח את הארון שלי להשכרה ולי היה בלב שעון ספציפי שחיכיתי לו (עדיין זוכרת את השם והמספר של הדגם, מוזר אני יודעת).
אחרי שנה של חיפושים ומדידות בארץ הגעתי למבוקשי.
לפני כחודש בטיסה ללוס אנג'לס מצאתי את אהוב ליבי, לא רק שזה היה הדגם שרציתי בדיוק עם הפרטים הקטנים אלא שגם מצאתי אותו באאוטלט בסייל מהמם ב120 דולר (!!!!) ואף נשאר לי עודף כדי לקנות לי גם תיק מהמם.
כבר התחלתי לחסוך לקראת הפריט הבא, מישהו אמר בלנסיאגה ?

ליום הולדתי ה 30 החלטתי שלראשונה בחיי אני רוצה פריט מעצבים יקר ערך. חסכתי כשלוש שנים עבור תיק של חברת האופנה קלואה. כשהיה לי מספיק כסף התיק אזל בכל המקומות והאתרים. אחרי מצוד של חצי שנה של חיפוש יומיומי הצלחתי להשיג אותו ולשלוח אותו לפולין לדודים שהביאו אותו כאשר הגיעו לארץ. דרך ארוכה והתיק אצלי! :)

הפריט שחסכתי בעבורו הכי הרבה זמן היה, מתנת יום האם לאמי ז"ל כשהייתי בת 11 בערך. גדלתי בבית עם קשיים כלכליים ועם אמא נכה ואבא חירש, נורא רציתי לשמח את אמא אז חסכתי כל עשר אגורות, שקיבלתי לעתים לקנות ממתק. וקניתי לה חלוק לחורף.

כשהייתי גרה בלונדון בזמן הלימודים
שמתי עין על תיק של לואי ויטון
שנמכר בחנות בכיכר פיקדלי
חנות עם החלון ראווה הכי יפה שקיים
תיק שחור קטן מהמם
החלוקה בפנים היתה מושלמת
והלוגו קטנטן ואלגנטי כמו שאני אוהבת
רק מה -עולה 1800 פאונד
שבזמנו היו שווים כמעט 7000 שח!!
חסכתי עבורו במשך 3 שנים
מטיפים שהרווחתי
עד היום שאני יוצאת בארץ לאירוע או שסתם בא לי להשוויץ אני שמה בו כמה פריטים ומוציאה אותו לנשום אוויר ;-)

בת מצוש לפני כמעט 30 שנה…
אז, לא היו הפקות מטורפות, ילדות לא נכנסו עם שיר שהקליטו מראש, לא צילמו אותן לבוק וגם לא היה זמר ששר באירוע .
אז , עשינו בתמצוש בבית.
אני זוכרת שכל השבוע הכנו קישוטים מניירות צבעונים וקישטנו את הבית.
תפרו לי חצאית בלון וחולצה תואמת.
ואת כל הכסף שקיבלתי מהמשפחה חסכתי וקניתי מערכת סטריו דאבל קאסט עם דיסק ושני רמקולים גדולים !!! זה היה וואווו ועוד נשאר לי כסף לקנות דיסק אוסף של הלהיטים הלועזים.
זו הייתה קנייה מתוקה.

שנה שעברה חברה שלי באה ליום הולדת עם תיק קטן ומושלם של גוצ׳י שהוציא לכולם את העניים וממש רציתי גם אחד כזה אז שאלתי אותה כמה הוא עלה וחשכו עיניי ! 4000 שקל לתיק ככ קטן . אבל כמו שאני מכירה את עצמי אני יעשה הכל כדי להשיג משו אז החלטתי לחסוך כסף ומצאתי לי עבודה נוספת . הבעייה שהעבודה לא בדיוק התאימה לי נגיד זאת כך הייתי צריכה לקום כל יום ב3 בבוקר להתארגן ולהגיעה להסעה בשעה 4 בדיוק(אסור לאחר) העבודה הייתה באתר חפירות ארכיולוגיות והיא הייתה פיזית וקשה בעיקר בגלל החום של יולי .הייתי חוזרת כל יום במשך שבועיים שלמים בשעה 3 ואז מתארגנת שוב לעבודה במשפחתון ככה היו השבועיים הכי אינטנסיביים שלי אני יכולה לספר לכם שהשגתי יותר מ4000 שקל והתחושת סיפוק הייתה ככ אדירה ! אבל בסוף התקמצנתי להוציא ככ הרבה כסף על תיק אז קניתי תיק שונה גם מאוד יפה אבל הרבה יותר זול והכי חשוב אני מוציאה לכולם את העניים איתו ( מגיע לי עבדתי קשה)

הפריט שחסכתי עבורו הכי הרבה זמן הוא תיק דיורמה שחור של דיור, תמיד רציתי תיק מעצבים קלאסי שישדרג כל הופעה בעידון וכשגיליתי את התיק הזה ידעתי שהוא האחד בשבילי ונורא רציתי אותו, האמת היא שלא הפסקתי לחשוב עליו… הייתי ממש אובססיבית. החלטתי לחסוך כדי לקנות אותו ברגע שייצא לי לטוס לחו"ל. באותה תקופה עבדתי במלצרות אז פשוט שמתי חלק מהטיפים בקופסא מיוחדת לחסכון וגם מידי פעם חברות שלי ואני היינו "מנקות" את הארון ומוכרות בשוק הוינטג' פריטים מהארון שלנו שלא רצינו (אז השוק היה בכיכר דיזינגוף) אני ממש ממש שמחה שהחלטנו לעשות את המכירות הללו כי זה היה ממש כיף! אני בטוחה שזו חוויה שנזכור לתמיד. יצא לנו להכיר המון אנשים מיוחדים ומעניינים שקנו מאיתנו פריטים סנטימנטליים, עם חלקם אני בקשר עד היום . וגם הבאנו שמפניה ופשוט השתכרנו ומכרנו לאנשים היה ממש כיף ומצחיק וככה חסכתי עוד קצת וגם עשיתי סוג של ריסטארט לארון. כשטסתי לרומא רכשתי את התיק וגם קיבלתי עליו החזר מס (ממש נחמד לזכור להסדיר את עניין החזר המס כי זה מוריד עלויות משמעותית)

lioreliasi95@gmail.com

הפריט שחסכתי בשבילו הכי הרבה זמן זה נעליים ש ל טימברלנד שחסכתי בשבילן 600שח אבל בסוף הם עלי לי רק 400

כשהייתי בכתה ו׳, בזמן ביקור עם אחותי בקניון ארנה, ראיתי נעליים של דונה קארן שהתאהבתי בהן ממבט ראשון. אלה היו נעליים קצת משונות, מעין הכלאה בין נעלי סירה לסניקרס בצבעי ורוד פסטל וסגול. כן, זה נשמע מזעזע אבל באותו רגע חשבתי שהן הדבר הכי יפה שראיתי. הן עלו 360 ש״ח, שבזמנו זה היה נראה לי כמו מחיר מופקע (לא משנה שהיום זה בערך חצי ממה שאני משלמת על זוג נעליים), אבל גם הייתי בסה״כ ילדה שמתקיימת מדמי כיס. החלטתי לחסוך במיוחד עבורם והתחלתי לעשות בייביסיטר כל שבוע (בתעריף שערורייתי של 10 שקלים לשעה!) עד שהצלחתי לחסוך את הסכום המדויק. כשהגעתי לחנות לקנות את הנעליים הוצאתי שקית מפוצצת במטבעות של 10 והרבה עשרות אגורות שפיזרתי על הדלפק. המוכרת לא כל כך התלהבה ונאלצה לחבר את כל האגורות עד שהגיעה למחיר המלא. לא הייתה מאושרת ממני כשיצאתי מהחנות, במיוחד כי הרגשתי שקניתי אותן בזיעת אפי ושעכשיו אפשר קצת להירגע עם הבייביסטר.

שרשרת של TOUS.
אני לא אשכח את היום שקניתי אותה, הייתי אז בת 12 למזלי זה היה לקראת החופש הגדול ואמא שלי הציעה דבר כזה: אני אעזור לה בבית (לשים כלים במדיח, להוריד כביסה) ועל כל יום כזה 30 שקלים.
וכמובן שאני הסכמתי, השרשרת לא הייתה מאוד יקרה יחסית, אז תוך שבועיים בערך הצלחתי לחסוך את כל הכסף וקניתי את השרשרת הראשונה שלי מTOUS.
*הנני מאשר שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו

כשהייתי בת 14, אי שם בשלהי שנות ה-80', מאוד מאוד רציתי מעיל עור רחב ומלא מתכות כמו של סולן להקת אירופה, כמו של בון ג'ובי(כן…וגם שיער ארוך ארוך) וכל השאר…
כמובן שזה היה יקר ונאלצתי לעבוד חודשיים בחופש הגדול, על מנת להגיע לסכום הנדרש.
סבי סידר לי עבודה מוזרה במקצת, במכון להדברה ביולוגית- שם טיפחנו בעציצים מעופפים קטנים לבנים, כמעט לא נראים לעין, על מנת לפזר אותם בשדות( בהחלט לא עבודה בבורג-ראנצ').
לבסוף כשרציתי לרכוש את המעיל, אבי טס לקנדה והביא לי אחד מתנה ואני נשארתי עם כל החסכונות והמון זכרונות מעבודה מעניינת.