שיר פרידה: להתראות פריז, שלום תל אביב
אחרי 4 שנים בעיר האורות, רוני בר אורזת את המזוודה וחוזרת הביתה | לא לפני שהיא תספר לכם על מסלול השופינג הכי מוצלח בפריז ולמה בכל זאת יותר שווה לחיות בתל אביב
אומרת שלום לאפרוריות המלנכולית. פריז | צילום: רוני בר
דורות של רומנטיקנים, אינטלקטואלים, מלכים ופשוטי עם הפכו את פריז למה שהיא היום: עיר מיתולוגית. היא מקסימה ביופיה, מרתקת בסיפוריה, כובשת בהבטחותיה ומרוששת ביוקר המחייה שלה. היא מושכת אליה סקרנים מכל העולם שבאים למצוא מקלט בצורת דירת חדר – אמנים שמחפשים השראה, דוגמניות שרוצות לפרוץ, סטודנטים שחולמים לנבור בארכיונים של הסורבון, ואחרים כמוני, שאיכשהו התגלגלו אליה ומצאו בה משהו מעצמם.
דברים שרואים מכאן
הבלוגריות הצרפתיות הן כבר מזמן מנה קבועה בתפריט האינטרנטי של הישראליות | אבל בפריז הן דווקא אנונימיות יחסית
הישראלים אוהבים את השיק הצרפתי | איור: נעה רביב
"מה זאת אומרת הן לא יודעות מי זאת הצ'רי בלוסום גירל?", נחרדה העורכת כשסיפרתי לה שצעירות פריזאיות רבות מעולם לא שמעו על אחת הבלוגריות הצרפתיות המוכרות ביותר בעולם. "איך ייתכן? כל תל אביב מכירה את בטי ואת אליקס. כולנו בטוחים שהן כוכבות על שם". אז זהו, שלא. אמנם, בלוגריות האופנה הצרפתיות הגדולות זוכות ל-15-25 אלף מבקרים ביום, אבל מה זה עשרים אלף מתוך שישים מיליון?
לא כלה: הצרפתיות בעד איחור אופנתי גם במועד החתונה
מוטב מאוחר, או לעולם לא | בבירת הרומנטיקה יותר ויותר זוגות מוותרים על הטבעת, האירוע וכל הג'אז הזה
80 מוזמנים לחתונה זה מספיק | איור: נעה רביב
מארי בת 30, במערכת יחסים יציבה כבר עשור ואוטוטו מביאה לעולם אוכל חלזונות קטן. לא מזמן היא הודיעה לבני משפחתה שהיא ובן זוגה החליטו להתחתן. אבל לא דחוף, כשיהיה זמן, עוד שנתיים. בחורה אחרת, ז'ולי, במערכת יחסים כבר שמונה שנים עם בחור בן 32. ביום הולדתה האחרון (36) מחתה ז'ולי דמעות אושר כשבן זוגה נתן לה במתנה מחשב נייד. טבעת ותינוק לא ממש באופק. ואחרונה חביבה, סופי, בת 38 + ילד + דירת 3.5 חדרים + בן זוג מימים ימימה. השנה הם חתמו על הסכם זוגיות משפטי מחייב מול נוטריון ולא חגגו את המאורע.
הפוך קטן, פעמיים ווג
בקיוסק השכונתי או בקולט היוקרתית | איפה הכי שווה לקנות מגזינים בפריז
כדאי להתיידד עם בעל הקיוסק | איור: נעה רביב
אחד הדברים הראשונים שמשכו את תשומת לבי ברחוב הפריזאי היו עשרות הקיוסקים – דוכני העיתונים הססגוניים השזורים בו. ברגע שמתגברים על ההלם הראשוני מהפרסומות של מגזיני הפורנו, הדוכנים האלו הם כמו חנות ממתקים לאינטלקטואלים. כתבי עת מכל העולם, מגזיני מדע, רפואה, מסעות, כלכלה, חברה, פילוסופיה ואופנה כמובן. כולם דחוסים בשטח שבדרך כלל לא עולה על שני מטרים רבועים. במרכז, על מדרגה מורמת מעם, עומד דרך קבע מוכר ססגוני וקומפקטי ממש כמו הדוכן עצמו. למרות חזותו הכעוסה לעיתים ושיני הזהב המאיימות שבפיו, כדאי מאוד להתחבב על בעל הקיוסק, הוא מחזיק במידע יקר ערך וגם ישמור בצד עותק מהגיליון האהוב עליכם ברגע שמגיעה החבילה.
האביב של פריז
כשהטמפרטורות מתחילות לטפס, הצרפתיות עולות מיד על מדי א' לימי ראשית הקיץ: נעלי בובה מרפטו, חצאית מיני ומעיל טרנץ'
מפשירים לאט לאט | איור: נעה רביב
מכירים את התחושה של יום שישי בצהריים? זו שגורמת לכם לקנות זר פרחים הביתה? זוהי המקבילה הקרובה ביותר לתחושה של אביב בפריז.
אחרי חודשים אינסופיים של חנק במעילים, הדחקות למגפיים, צמרמורות וכאבי שרירים, הגיע יום השחרור. קשה להשאר אדיש בפני קרני השמש שחושפות את שמחת החיים שהתחבאה במשך החורף בתהומות הקור והחושך. אושר פרמיטיבי ובלתי רגיל (ותודה לויטמין D) מציף את פניהם של הפריזאים, בשעה שהם יושבים על הדשא בפארק, בטראסות של בתי הקפה, על מדרגות הקתדרלות, ואם בכל אלו כבר אין מקום, אפילו על אבני השפה ברחוב. פתאום, קצת לכלוך לא מזיק למכנסיים מ-The Kooples.
המהפך הצרפתי: הבלונדינית הישראלית והברונטית הפריזאית
לפעמים צריך לנסוע רחוק כדי לגלות מי את באמת | או לפחות כדי לדעת אחת ולתמיד איזה צבע שיער הכי הולם אותך
גם הסנדלים והשמלות נשארו בישראל | איור: נעה רביב
"לפני שאתה משנה את הארון, שנה את החיים שלך", אמר איב סאן-לורן בתרגום חופשי. כאן, רחוק מכותרות העיתונים הזועקות חמס ומהאקטואליה שואבת האנרגיה של המולדת, אפילו הישראלים הציניים ביותר מתפנים להקדיש את תשומת לבם לדילמת האופנה האירופית. מי אני? אילו צדדים באישיות אני רוצה להראות לסביבה ולאן אני רוצה להגיע בסוף? על כל אלו צריך להרהר (ומותר לשנות דעה) לפני שניגשים למלאכת הרכבת המלתחה.
קלואה בין הצללים: מדריך האאוטלטים בפריז
חנויות המפעל של המותגים הגדולים עושות הכל כדי שלא נמצא אותן | אבל זה לא יעזור להן | רוני בר חושפת את הפנקס השחור הקטן של הפאשניסטה הפריזאית
סחורה חמה ישירות מסדנאות המותגים בפרברי פריז | איור: נעה רביב
לפני כמה חודשים, בזמן דפדוף מנומנם במגזין כזה או אחר, נחו עיני על פסקה קטנה תחת הכותרת "גם אני רוצה תיק של Chloé!". על פני עשר שורות תארו הכותבים את ה-מקום החדש שמצאו: חנות עודפים של אקססוריז מבית האופנה הצרפתי "בה לא תמצאו פריטים מיושנים כי הסחורה מגיעה כל הזמן". כשהגעתי לשורה התחתונה ובה הכתובת עצרתי, מופתעת. יש לי חנות עודפים של Chloé ליד הבית ולא ידעתי?
מה עוד תבקשי מאיתנו מכורה
עכשיו, כשאפילו H&M יש בארץ, רוני שוברת את הראש: איזה מתנות עוד נשאר להביא לחבר'ה בלבנט
עדיין מחכים ל-Urban outfitters | איור: נעה רביב
כחודשיים לפני חופשת המולדת האחרונה שלי קיבלתי מייל ובו בקשה: חברה טובה רצתה לנצל את כתובתי הפריזאית למשלוח מלונדון. החבילות של אורבן אאוטפיטרס, כך מתברר, לא מגיעות למזרח התיכון. תוך חמישה ימים החבילה המיוחלת הגיעה לפתחי, אבל שכבה אצלי בדירה שבועות ארוכים לפני שהגיעה ליעדה האמיתי. לחברה ממש לא היה אכפת, העיקר היה לקבל את הסחורה, לא משנה כמה זה יעלה וכמה זמן יעבור. כאלו אנחנו הישראלים, רבי תושיה. ייאמר לזכותנו שאנחנו לא בוחלים בשום אמצעי כדי להשיג את מבוקשנו, במלחמה כמו בשופינג.
אאוטלט.נט: אתרי המכירות הסגורות שמשגעים את הצרפתיות
לא הרבה דברים גורמים לפריזאיות להשכים עם שחר | פריטי מעצבים ב-85% הנחה הם בהחלט אחד מהם
מי שמתעוררת מאוחר תמצא רק שאריות | איור: נעה רביב
06:55, השעון המעורר מצלצל. אני נאבקת לפקוח את העיניים ומאמצת את עצמי לקום שעה וחצי לפני ההשכמה הרגילה. המחשב הנייד הונח מראש בקרבת מקום, אני פותחת את תיבת המייל ונכנסת להודעה שבגללה אגיע עם עיגולים שחורים לעבודה – ההודעה על מכירת תיקים של LANCEL והלבשה תחתונה של סטלה מקרטני בעשרות אחוזי הנחה.
המועדון הסגור: איך לא תגיעו לשבת בשורה הראשונה
כמו הבחור ההוא הבלתי מושג, שבוע האופנה בפריז לא שם עלינו. אנחנו כמובן ממשיכות לעקוב אחריו בעיניים כלות
פעמיים בשנה תעשיית האופנה הצרפתית עומדת דום ומצדיעה לעצמה. במשך קצת יותר משבוע נערכים בכל רחבי העיר עשרות קוקטיילים, תצוגות, מסיבות ואפטר-פארטיז לכבוד אלוהי הסטייל. הכוכבים מוציאים את התותחים הכבדים מהארון, השמפניה נמזגת כמים והשמחה רבה. למרבה הצער, הרחוב הפריזאי לא רואה דבר מכל ההתרגשות הזו.
חפשו את המטמון: מדריך וינטג’ בעיר האורות
יד שנייה ב-5 יורו או וינטג' של שאנל - כל הכתובות שצריך לשנן לפני הנסיעה לפריז
אוצרות וינטג' למעריצי אודרי הפבורן | איור: נעה רביב
חובבי וחובבות חנויות היד-שנייה הם ציידי המטמון של זמננו. הם חוזרים מרוב המסעות בידיים ריקות, אבל מספיקה קניה אחת טובה כדי לשמר את האש שבתוכם. כך קרה לי ביום אביבי אחד לפני כשנה כשידיד שלח אותי למסע בעקבות חנות באזור מונמרטר. חיפשתי את דרכי ברחובות הקטנים והחנות לא נראתה באופק. עד שלפתע נתקלתי בבוטיק לבגדי יד-שנייה (Chine Machine), לאו דווקא וינטג' מהודר של השמות הגדולים, ולא זה שחיפשתי, אבל שם המתין לי האוצר שלי.
העיר באפור: בפריז משאירים את הצבע לציורים בלובר
תשכחו משילוש הצבעים אדום-כחול-לבן, הטריקולור האמיתי שסוגדים לו בבירת האופנה הצרפתית הרבה יותר אפרפר ומתרחק ממהפכות
לא רק השמים והבניינים אפורים. איור: נעה רביב
מרגע שנחתתי בעיר האורות הבנתי שאם ברצוני להשתלב כאן, משהו חייב להשתנות. זוגות-זוגות התהלכו מסביבי הנשים האלו, צעירות, מבוגרות, ילדות, כולן כמו יצאו הרגע ממגזין. מבט חטוף נוסף באמזונות שהקיפו אותי, והבנתי מה לא בסדר אצלי: הצבע.