ראשי מאמרים מאת נילי לנדסמן

•  
•  
•  

מרדף מעייף שלעולם לא נגמר | צילום מסך מתוך "סקס והעיר הגדולה"

המק הלבן הקטן מת עלי בחטף, כוס קפה התהפכה בסמוך לו. הטכנאי מאחורי הדלפק הלבן, שכבר ראה תאונות קטלניות בחייו, לא מצא טעם בניסיונות החייאה וקבע, לא בלי סימפתיה, שעדיף לקנות חדש. עמדנו וגבנו לתצוגת המכשירים החדישים. ידעתי שהפעם לא אוכל להתחמק מהדילמה – האם להיעתר שוב לתשוקה להיות אפנתית, או שמא להעדיף, פעם אחת, ואולי בעתיד גם לתמיד, את השימושי?

•  
•  
•  

התסרוקת היתה השינוי הראשון. נינט | צילום: אורטל דהן

בחייה של כל נערה אופנתית מגיע הרגע שבו היא מחליטה שהגיעה השעה להמציא את המראה שלה מחדש. לפעמים זה מתבצע באופן מדורג ובמקרים הנועזים כרעם ביום בהיר. לרוב, זה מתחיל עם התסרוקת ואז תופס כמו אש גם את יתר הפריטים. אם את מנוסה יחסית בטכניקה הזאת של מייקאובר לעולם לא תלכי עם זה עד הסוף, כדי שלא תיראי כאילו התבלבלת והתחפשת. חוק בל יעבור הוא תמיד להשאיר רווח, שיהיה לאירוניה מהיכן לבצבץ.

1. את צריכה ללמוד לישון על הגב אם את רוצה להתעורר בלי קמטים.

2. יש יותר ויותר מצב שאת תמיד קונה את אותה השמלה, רק כל פעם בגרסה אחרת.

3. הבחור שגורם לך להרגיש מהממת הוא זה שכדאי לערוך בחברתו אקספירמנטים אופנתיים בלתי שגרתיים.

•  
•  
•  

ותרו על כמות, לכו על איכות | צילום: גטי אימג'ס

1. שמרי על פאסון | עונת המכירות היא העת להתאפס על עצמך. אישה המכבדת את מלאכת השופינג לעולם לא תמצא את עצמה מתקוטטות עם כנופיה של אחיותיה אחוזות הבולמוס על שום פריט, בשום מצב. לכן, אם איתרע מזלך ומצאת את עצמך באתר נחשק שהצפיפות בו בלתי נסבלת והוויברציות עצבניות, הסתובבי על עקביך ואל תוציאי שם רע.

•  
•  
•  

המציאות תמיד פחות נוצצת ממה שתיכננו. מסיבת הסילבסטר מתוך הסרט "כשהארי פגש את סאלי"

אמא שלי בת ה-80 וקצת הוזמנה השנה למסיבת סילבסטר. בן ה-16 שחולק איתי דירה עדיין חוכך לאיזו מן ההזמנות המפתות ייעתר. אני כבר יכולה לראות את הבקרוב של ערב ראש השנה האזרחית החדשה. היא מתארגנת בחדר השינה שלי, הוא נאבק עם הפריזורה במקלחת ואני יושבת על הרצפה, סמוך לתנור הספירלות, בנעלי הבית ובלי מסקרה, מתאמצת לשמור את השקפת העולם שלי על הסילבסטר לעצמי.

•  
•  
•  

בקרוב על מסך הטלוויזיה. התצוגה של אלון ליבנה בשבוע האופנה בתל אביב | צילום: אבי ולדמן

שבוע האופנה הישראלי הותיר רושם נאה על קהיליית הקונפקציה המקומית. נצרף אליו את הזיכרון המתוק מימי העיון בחולון, מפגן ההתלבשויות של בכירי ויקירי התעשייה, כיסוי נרחב באתרי האינטרנט וזימזום עולץ ברשתות החברתיות ויכול להיות שמותר לנו להתחיל לטפח אופטימיות זהירה ולהכריז כי סצנת האופנה המקומית לומדת להתנהל בפוזה מקצוענית.

•  
•  
•  

אף אחת לא באמת נראית ככה בלי איפור. אנג'לינה ג'ולי בקמפיין של לואי ויטון אולי לא מאופרת אבל עם הרבה פוטושופ | צילום מסך

בסוף השבוע האחרון הקשבתי לגשם וחשבתי על בחורים שהכרתי כדי להיזכר אם היה מישהו שהתפעל, אבל באמת מעומק הלב, מהאיפור שלי. חוץ מאחד, שהתפרנס מצילום אופנה, מה שפוסל אותו מלתת עדות, לכולם היה יחס מעט מסתייג במקרה הטוב. בדרך כלל מהליפסטיק, בעיקר אם הוא היה מהסוג האדום פאטלי. פועל רוקנרול חתיך ונדיב, אפילו הרחיק לכת והודיע לי שהאיפור קצת מכער אותי. כך שבמבט לאחור, זה היה ממש בזבוז של כל הקרמים והאבקות הללו עליהם.

•  
•  
•  

רואה מצלמה ומחייכת. קארין רויטפלד, עורכת ווג פריז לשעבר | צילום: גטי אימג'ס

את טיפ הסטייל המוצלח ביותר שלי לכל הדעות למדתי מקארין רויטפלד, אישה כבירה שהעדפותיה האופנתיות הנחרצות הינן בלתי ניתנות לחיקוי, אף כי בפירוש ניתנות לחיזוי. לא, אלה לא הנעליים הפטישיסטיות או האייליינר המודגש, כי אם התגובה האינסטינקטיבית הלכאורה צפויה: כשאת רואה שמכוונים אליך מצלמה, חייכי! זה יכול להיות חיוך זוהר או פלרטטני, זורח או ספק משועשע, לא משנה בדיוק מהיכן הוא בוקע, פשוט חייכי והתכווני לזה, כי את תמיד תראי הכי יפה.

•  
•  
•  

מצליחה להבריק על השטיח האדום גם בלי עור ופרוות. נטלי פורטמן | צילום: גטי אימג'ס

באביב של 1988 עזבתי את תל אביב ועברתי לגור באמסטרדם. הייתי בת 22 והיו לי תכניות טיפוסיות לטווח הארוך: להתמסטל בפארק, להשתכר במסיבות, לראות את כל מופעי הרוק הכי שווים בפרדיסו, להתפרנס בקטנה מצביעה וניקיון ולהשיג מעמד חוקי כדי לזכות בדמי אבטלה. לא התכוונתי לחזור לפה בכלל בקרוב.

על מנת להשתלב בסביבה נאלצתי להשליך את כל הבגדים שהבאתי איתי במזוודה, פרי עבודתן של לוצ'י, קמילה, שרית קדם, אילנה אפרתי ויתר המעצבות הבולטות בעיר דאז. כי באמסטרדם המסוימת שאני נקלעתי אליה, אפשרויות הלבוש הצטמצמו לשתיים: או בשחור או מעור. את השילוב בין השניים, כלומר פריט שחור מעור, אפשר להמשיל למצב הזה בפוקר כשאתם מקבלים בחלוקה זוג אסים.

•  
•  
•  

סרט הבנות המושלם לבוגרות "סקס והעיר הגדולה". שרה ג'סיקה פרקר בסרט "אין לי מושג איך היא עושה את זה"

אימרו ביי ביי לחצאיות הטוטו, לסנדלי ג'יימי צ'ו ולכל הקשקושים שאפשר לקשור בשיער, לכרוך על הצוואר או לתלות מתנוך האוזן. מצוידת במלתחה המבוססת על חצאיות עיפרון חמורות משהו בגזרה גבוהה, חולצות משי המשתפלות ממנה, מעוטרות בהדפסים ענוגים, סריגים ביתיים רפויים, ג'ינס סקיני, טי שירט חלקה ומעיל צמר אפור ומעורר חמדה, שרה ג'סיקה פרקר מנסה להמציא את עצמה מחדש בגרסה ההוליוודית לתנ"ך של האימהות העובדות – "אין לי מושג איך היא עושה את זה".

•  
•  
•  

מסתירה משהו? מדונה בפסטיבל ונציה | צילום: גטי אימג'ס

עם רדת החמה בפסטיבל ונציה בשבוע שעבר החלו להתעורר הספקולציות. מדונה (53), שעורה נראה מתוח מתמיד – נשארה עם משקפי השמש של מיו מיו על פניה גם כשהאור היחיד שאפשר היה להסתנוור ממנו היה הפלאשים של עדת הצלמים. מכיוון שאין הרי עיסוק החביב על פרשני היופי מניתוח הניתוחים שהזמרת האיקונית עשתה או לא עשתה לעצמה, הבחירה בלוק ג'קי או הפך אותה שוב לחשודה המיידית.

•  
•  
•  

פה לא תמצאו חנופה. דורין אטיאס | צילום: עדי אורני

לאישה שאני מאוהבת בה קוראים דורין אטיאס והיא מגישה את פינת האופנה בתכנית של גיא פינס. היא מודעת לרגשותיי, אגב. לאחרונה הצטלבו דרכינו באקראי, בסמוך לדלפקו של בר אופנתי והיא נראתה כה יפת תואר שלא יכולתי להחזיק את עצמי. אני לא זוכרת מה היא לבשה כי רוב הזמן הסתכלנו בעיניים, אבל היה קשור לה סרט בשיער באופן המגניב הזה שהזכיר לי ולחברתי את איימי ווינהאוס. לא טריק שהייתי מעזה לנסות על עצמי, אבל עליה זה פשוט נראה נפלא.

•  
•  
•  

צדק חברתי לא צריך סטיילינג. דפני ליף בעצרת המחאה בתל אביב בשבת האחרונה | צילום: דפנה טלמון

צילומים | דפנה טלמון

אין כמו מהפכה חברתית כדי לערער הרגלי חשיבה. גם לגבי חשיבותה של האופנה והעיסוק האובססיבי בה. עם היד הלב, אחיותיי למחאה, אתן היוצאות מדי מוצ"ש להפגין ברחובות, האם לא הרגשתן לאחרונה כמה להתלבש נהיה סיפור פשוט?

•  
•  
•  

דוז פואה לסטייל. קרלה ברוני בהיריון | צילום: גטי אימג'ס

1. רדי מהעקבים – חביבתי, את תקופת ההיריון את מעבירה עד כה בהצטיינות. יפה לך הביקיני וגם השמלות נקיות הקווים, שבהן מודגשת בעדינות גזרתך המתעגלת. תמיד נעים לחזות באישה הרה לבושה היטב שאינה דוחפת את צמד העובדות – אני בהיריון ואני חתיכה – בפרצופה של המצלמה. ועם זאת, הימנעי אם תוכלי, מנעלי עקב בהופעות רשמיות. הטרנד הזה, שנטלי פורטמן הדגימה אותו בגאון בטקס האוסקר האחרון, מעורר אי נוחות בכל אחת שניסתה ולו לערב אחד את השילוב המזוכיסטי הזה של סטילטו בחודש שמיני. גם ניקולא יעריך את זה מהזווית שלו כשתהיו סוף סוף בגובה העיניים.

•  
•  
•  

אולי המפורסם מבין כל השערים. סיינה מילר על שער גליון ספטמבר 2007 של ווג שתועד בסרט

התנ"ך של עולם האופנה, שאפילו קיבל כבר סרט הנושא את שמו, קרב ובא. גליון ספטמבר של מגזין ווג האמריקני בעריכת אנה וינטור כולל השנה 584 עמודי מודעות – 50 יותר מבשנה שעברה, עוד קצת עמודי תוכן, וקייט מוס אחת על השער.