בצרפתית זה נשמע יותר טוב? דורית בר אור נגמלת מהקולולו

•  
•  
•  

צילום: אבי ולדמן

בראיונות שהעניקה לעיתונות לפני התצוגה בשבוע האופנה גינדי תל אביב הבוקר (ג'), הפטירה דורית בר אור כלפי כמה עיתונאים בלגלוג מה כי אין לה עניין לחדש או לעדכן את הסגנון שלה. כלומר, על המסלול צפוי הקהל לחזות בעוד מאותו הדבר. מבחינתה, היא דבקה בגלאביות, בשחור ובזהב האוריינטליים ששלטו בקולקציית הבכורה שלה והפכו מזוהים עמה, אלה שלמדנו לזהות מקילומטר על הפרזנטוריות הספק רשמיות וחברותיה הטובות, הדאבל יעל (פוליאקוב ורייך), שהפכו את בגדיה לעור שני. מי שהגיע מלא ציפיה לאור ההייפ המתמשך על בר אור בשנה החולפת, הרים גבה למשמע הדברים ופסע לאולם כמעט משועמם. האם כל הקולולו הזה עדיין קול? האם גם אביב 2013 יהיה ערבי?

•  
•  
•  

צילום: אבי ולדמן

מה קולנית הייתה אנחת הרווחה, כשהתברר שאת החאפלה העיראקית של תצוגת הבכורה שלה בשנה שעברה, עם הלהקה שניגנה אום כלתום, החליפה אווירת נופש בריביירה צרפתית של שנות השבעים, עם דוגמניות בתסרוקת בופון תפוחה ברוח התקופה. נראה כי ההצהרה הזאת הייתה מעין הטעיה מכוונת ומתנשאת באופן מסוים, שריון שבר אור עוטה על עצמה כנגד מלעיזיה. אותו מנגנון הגנה, יש להניח, גרם לה לקרוא למותג שלה "פה פור טואה" (לא בשבילך). לא הבנת את הבגדים שלי? לכי שפשפי את הצרפתית שלך.

•  
•  
•  

צילום: אבי ולדמן

התצוגה נפתחה בסרטון שחור-לבן שהוקרן בתחילת המסלול, ממנו ניבטה בר אור עצמה כזמרת דלידה, לבושה שמלה לבנה מפוארת למראה, מניעה את השפתיים בקצב מילות השיר שברקע. ראשונה עלתה על הבמה רייך, באוברול סטפלס בגוון ירוק איזמרגד, הצבע הנכון של הקיץ הבא, בעל מחשוף בצורת לב ומנג'טים בקרסוליים שהזכירו מכנסי אלדין מחד וטרנינג מאידך. אחריה הופיעה שמלת מקסי מפוסלת שחלקה העליון נרכס כמחוך. שלושת המוטיבים האלה, מכנסי הבלון, המחשוף הלבבי והשרוכים המחוכיים, חזרו בווריאציות שונות לאורך כל התצוגה, על גבי אוברולים קצרים וארוכים או שמלות עם שסע אחורי.

•  
•  
•  

צילום: אבי ולדמן

הגלבייה לא איחרה להגיע. ראשית הוצגה אחת לבנה, עם כפתורי זהב ושרוכים בחזית, שהדהדו לדגמים הקודמים. בהמשך הופיעו עוד בנות דודות שלה, הפחות מוצלחת מביניהן הייתה גלביה ורודה רקומה, שנראתה כמו כותונת לילה יוקרתית. עוד בלטו, טופ עשוי פיסות בד עגולות וצבעוניות, כמו קשקשים, שנלבש עם חצאית מקסי לבנה, וחליפות פדלפון עזות צבע שחזרו על עצמן בשינויים קלים של גוון וגזרה, המוצלחות יותר מבד לבן רקום פרחים היפיים למראה.

•  
•  
•  

צילום: אבי ולדמן

בהמשך עלתה למסלול תת קולקציה של פריטי עור בשילובי צבעים של תכלת, אדום, לבן וחאקי, שכללה אוברול נהדר, חצאיות עיפרון ומכנסיים תכולים, חצאית קלוש עשויה טלאים שיצאו דוגמת משולשים גיאומטרית, ששולבו עם חולצות מכופתרות, חלקן עשויות טלאי עור רבועים, או טופים תכולים מעור עם פפלום מעודן. המראה הכי מוצלח באוסף הזה הורכב ממכנסיים ארוכים בגזרה ספורטיבית, שנלבש עם חולצה לבנה מכופתרת שנקשרה במותן. נראה שהוא היה היחיד שהצליח להתנער מהאבק הסבנטיזי והאווירה התקופתית, ולהיטען בגרוב עכשווי.

•  
•  
•  

צילום: אבי ולדמן

חתמו את התצוגה שלל שמלות ואוברולים מתנפנפים שבקרסוליהם ובפרקי הידיים שלהם שובצו אבנים, לצלילי "בסמה מוצ'ו" (נשקי אותי). התחושה הייתה שבר אור כל כך שיוועה להוכיח שהיא לא פוני של טריק אחד, שיצאו לה כל הטריקים בבת אחת. זה לא היה רע בשום צורה, זה פשוט היה גיבוב רעיוני שבוצע כהלכה מבחינה טכנית, אך לא הצליח לנסח נרטיב מרגש, או אפילו לעורר נוסטלגיה לתקופה שממנה הוא מצטט. כאילו בר אור לא מתגעגעת לשנות השבעים, אלא חומדת את האסתטיקה שלהן.

•  
•  
•  

צילום: אבי ולדמן