שמלות הכלה הישראליות כובשות את העולם

•  
•  
•  

שמלת כלה של המעצבת ענבל דרור. רותחת בניו יורק (צילום: יניב אדרי)

"האם ידעתם שמעצבים ישראלים אחראים על חלק משמלות הכלה הכי מדהימות, שומטות-לסת ויפות שאי פעם תראו?" כך נפתחה כתבה שסוקרת עשרה מעצבי שמלות כלה מצליחים במגזין החתונות האינטרנטי Praise Wedding בקיץ האחרון. גם האתר OZY הקדיש כתבה ארוכה להבטחה הגדולה של מעצבי שמלות הכלה הישראלים. שבוע אופנת הכלות האחרון בניו-יורק שם זרקור על המעצבים שלנו שהפכו לשם דבר בבוטיקים נחשבים בעולם. הציגו שם פיגורות כמו אלון ליבנה, גליה להב, ליהי הוד, ענבל דרור וריקי דלאל.  ההצלחה, מסבירה הכותבת טרייסי מורן, נובעת משתי סיבות מרכזיות, או כפי שהיא מכנה אותן, שני ה"I" הגדולים- האינטרנט (Internet) והחדשנות הישראלית (Innovation).

"אני חושב שבעוד עשר או עשרים שנה יסתכלו על מה שקורה עכשיו בתור 'המהפכה הישראלית בתחום הכלות'", מכריז המעצב אלון ליבנה, נער הפוסטר של הפריצה הבינלאומית. "הדגמים של המעצבים הישראלים פשוט הרבה יותר יפים, זה משהו שאי אפשר להתווכח איתו והתוצאות נראות בשטח. קורה משהו מאוד יפה לתעשיית שמלות הכלה שלנו, העיצובים של המעצבים הישראלים מדברים בעד עצמם וזו הסיבה שיש מספר מעצבים שעובדים חזק מאוד בשוק הבינלאומי".

מה מבדל את השמלות של המעצבים הישראלים ממעצבים אחרים?
"רמת העיצוב. השמלות האמריקאיות, גם של מעצבי העל, הן שמלות קלאסיות מאוד שמתבססות על גזרות מחוך ושימוש בהרבה טול. המעצבים הישראלים יצאו בפרץ של יצירתיות שלא היה ניתן למצוא לפני כן, והביאו בשורה מעוצבת, מתוחכמת וסקסית יותר לכלות האירופאיות והאמריקאיות היחסית שמרניות".

•  
•  
•  

שמלה של אלון ליבנה בשבוע האופנה לכלות ניו יורק ( (צילום: בן אברבנל)

אם נסתכל על כל השמלות שהוצגו בשבוע האופנה, בהחלט יש קו מחבר בין הדגמים הישראליים. בזמן שהאמריקאיות עסוקות בסטרפלס וטול, יש משהו בסטייל הקלאסי המעט מלכותי של המעצבים הישראליים שנראה מתוחכם יותר. המעצבים לא מפחדים להשתמש באלמנטים פחות שגרתיים כמו פרנזים, גדילים ושילוב בין בדים שלא שכיח בעולמות הכלות.

אבל בכלל לא בטוח שזה רק העיצוב. יכול להיות שנמצא התחום שבו הישראלים דווקא מובילים בו באיכות. "כשמתוודעים לשוק מקרוב מבינים שאף על פי שאלה מותגי על, קווי הכלות שלהם מספקים מוצר שהוא 'לואו-אנד' במקרים רבים", מסביר ניר מוסקוביץ, מנהל תחום הפעילות הבינלאומי של המותג "ברטה" (מעצבת שמלות הכלה והערב ברטה בלילתי). "הרבה מבתי האופנה בחו"ל מתייחסים לקטגוריה של שמלות הכלה כמעין סרח עודף ולא באמת משקיעים באיכות השמלות, אלא אם כן מדובר בכלה סלבריטאית כמו קים קרדשיאן או בר רפאלי. אצלנו, לעומת זאת, כל השמלות עשויות בעבודת יד ויש הקפדה על הכל".

 עמוק ברשת

 ואולי באמת בכלל הכל התחיל מהאינטרנט. טרייסי גולדשטיין, הבעלים והמנהלת הראשית של חברת הפקת החתונות הניו-יורקית Polka Dot Events , זיהתה את הצמא לשמלות כלה של מעצבים ישראלים בזמן שהתגוררה ולמדה בארץ מנהל עסקים. בזמן לימודיה, היא פתחה אתר שמטרתו לסייע לדוברי אנגלית לתכנן את חתונתם בישראל. "מהר מאוד הבנתי שהרבה מהגולשים הבינלאומיים שלי מתעניינים בכתבות על המעצבים הישראלים, וקיבלתי המון מיילים מקוראים שהתעניינו איפה אפשר לקנות את השמלות בארצות הברית. היה ברור שהדרישה קיימת. אני חושבת שהצמיחה של בלוגספירת החתונות באמריקה ובישראל אפשרה חשיפה למעצבים מכל העולם, חשיפה שהם לא היו זוכים לה קודם. זה התחיל בחמש-שש השנים האחרונות כך שזה הגיוני שהתוצאות הממשיות שלו מתחילות להראות עכשיו". גולדשטיין מעידה שעם חזרתה לניו יורק והפעלתה מחדש של החברה שלה, היא ראתה את הדומיננטיות של מעצבים כמו גליה להב וליהי הוד בסלוני כלות נחשבים בעיר כמו גם בעובדה שקליינטורת הכלות שלה, שלמרביתה אין שום קשר לישראל, מתלהבת וקונה את השמלות האלה.

•  
•  
•  

לשמלות האחרות יש הצלחה מסחררת. גליה להב ( צילום : גרג סוואלס)

גם עידן להב, מנהל הפיתוח העסקי והאסטרטגי של המעצבת גליה להב, מאמין  ששורשי התופעה נעוצים ברשתות החברתיות. "אינסטגרם היה אז יחסית בתחילת דרכו", הוא אומר, "אבל פייסבוק, יוטיוב ופינטרסט כבר עבדו יפה וגרמו לביקוש. זאת הייתה סוג של הפתעה עבור המעצבים הישראלים. בהתחלה, לא היו הרבה מעצבים ישראלים והרגשנו קצת מוזר להציג לצד שמות ענקיים כמו מוניק לוליה ווורה וונג. יחד עם זאת, התקבלנו בחום על ידי השוק האמריקאי ונתקלנו בפרגון ענק מצד הקניינים".

קשה להפריז בחשיבות הרשתות החברתיות בהצלחה של המעצבים הישראלים באמריקה. למעצבת ענבל דרור יש יותר מ-150 אלף עוקבים באינסטגרם, לפנינה טורנה למעלה מרבע מיליון עוקבים, לברטה מיליון עוקבים ולגליה להב מיליון ומאתיים אלף עוקבים. גם מעצבות עם עשרות אלפי עוקבים כמו מירה צבילינגר, ליהי הוד ולי גרבנאו זוכות לחשיפה יומיומית ענקית. כשמוסקוביץ נשאל איך הגיע המותג לכל כך הרבה עוקבים הוא עונה בפשטות: "אנחנו מספקים לכלות את הסחורה המדויקת והשמועה עוברת מפה לאוזן. תראי, אני לא דולצ'ה וגבאנה ואין לי תקציב פרסום מטורף. אני חושב שהתמונות שאנחנו מעלים לשם חפות מפוזה והתהודה האמיתית של המותג נוצרת מסיפורים אמיתיים של כלות אמיתיות. הכוח שטמון ברשתות החברתיות הוא ענק. אם יש לך יכולת לספק את המוצר שהבטחת, יש לך זכות קיום".

באופן מפתיע ובניגוד להנחה שהפריצה לחו"ל תקרה רק אחרי מאמצי על לפרוץ החוצה, המעצבים מספרים שזה בכלל לא התחיל מהם. הם אלה שקיבלו את הטלפונים והתחילו לענות על הביקוש. "התחלנו לפעול בחו"ל בעקבות פניות שקיבלנו", מספר מוסקוביץ, "בעיקר מכלות פרטיות שנחשפו לקולקציה במגזינים. אחרי שקיבלנו פניה גם מבוטיק כלות ניו-יורקי, בדקנו את הנושא, ערכנו אירוע עם הבוטיק הזה שהיה מוצלח מאוד. זו בעצם הייתה הקפיצה למים שלנו ומשם ההיענות וההתעניינות הפכו למדהימות. קיבלנו מבול של פניות ורצנו קדימה. מצאנו את עצמנו מוכרים בבוטיקים הכי נחשבים לצד שמלות של בתי אופנה הגדולים באמת. אני זוכר שראיתי כלה בבוטיק שעוברת באדישות על שמלות של דה לה רנטה ועוצרת דווקא כשנתקלה בשמלה שלנו. זו הייתה חוויה מדהימה". גם יוהאן אבוחצירה, מנכ"ל בית האופנה ענבל דרור ושותפה העסקי, מעיד כי הפריצה לשוק הבינלאומי התרחשה בצורה חלקה וכי הביקוש לשמלות היה מפתיע. "הפעילות הגדולה שלנו לחוץ לארץ החלה ב-2012 בלונדון", הוא מעיד, "כשהתחלנו לייצא את השמלות לסלון הכלות הידוע  Morgan Davies וכיום המותג נמצא בפריסה עולמית של 75 סלונים מובילים מסביב לעולם".

•  
•  
•  

שמלה של ברטה מככבת על שער ELLE רוסיה

משלוח של שמלה בעשרות אלפי דולרים

את האתגרים פגשו המעצבים דווקא בשלב הלוגיסטי, מפני שפעילות בסדר גודל כזה מעבר לים, במיוחד בכל מה שקשור לשמלות כלה, מסובכת נורא ומועדת לתקלות. "הרבה מעצבים ישראלים מנסים להיכנס לשוק הזה בלי הכנה", מעיד ליבנה. "כל אחד יכול להציג בתערוכות ובשבועות אופנה לכלות אבל השאלה אם יש מאחוריך מנגנון שמסוגל לעמוד בדרישות הקפדניות של השוק. צריך המון ניסיון וידע כדי לספק שמלה מושלמת ללקוחה רחוקה ומדובר בעבודה שונה בתכלית מעבודה מול לקוחה שבאה אליך לסטודיו ועוברת מספר מדידות. לי, אישית יש מערך של 40 עובדים שמתעסק רק בזה ואני ממליץ למעצבים שרוצים 'לעשות את זה' להכין את הקרקע מראש".

גם מוסקוביץ מדגיש שהאתגרים הגדולים היו בהערכות: "אמנם כשהתחלנו לפעול בחו"ל כבר היינו בית אופנה ותיק ומבוסס, אבל למרות הגב שהיה לנו הצמיחה בייצור הייתה באלפי אחוזים. בארץ הפעילות מתבססת בעיקר על השכרה של שמלות ולכן הייצור קטן. ההתרחבות החוצה השפיעה באופן ישיר על היקף הייצור והצורך לעמוד בגדילה".

אז איך נערכתם?
"עבדנו עם תוכנית עסקית מסודרת. כשמדובר בשמלות בסדרי גודל של 10,000 דולר לשמלה, אף אחד לא מעוניין בתירוצים. אנחנו חיים היום בכפר גלובלי וכל כלה יכולה להפיץ את מה שהיא חושבת על השמלה במיליון ואחת דרכים. לכן, חייבים להיות מודעים לכל האספקטים של הפעילות וההתרחבות. האתגר הזה ניצב בפנינו כל יום ולכן אנחנו עובדים מסביב לשעון. עד סוף 2016 אנחנו מתכננים כמעט להכפיל את כמות הבוטיקים העולמיים שמייצגים אותנו אבל אנחנו עדיין דוחים יותר בקשות מאלו שמתקבלות. אי אפשר לגדול בצורה בלתי מבוקרת, גם מבחינת הלוגיסטיקה, וגם מבחינת המיתוג והחשש לחשיפת יתר".

•  
•  
•  

הקהל האמריקאי היה צמא לשמלות שלא עשויות מטול ולא בגזרת סטרפלס. לי גרבנאו (צילום: גביר כחלון)

גם להב מדגיש את המשמעויות הכבדות של יצוא שמלות כלה, ממציאת חברת שילוח שתספק מענה מדויק, דרך הקפדה על חומרי גלם שיכולים לעמוד בשילוח תובעני ועד שירות לקוחות מעולה בשלט רחוק: "אני חושב שמה שתרם למינוף הנוכחות הישראלית בשוק זאת העובדה שבתחילת הדרך פעלו בו רק מעצבים איכותיים ששמרו על רמה מאוד גבוהה בכל ההיבטים והתופעה עשתה חשק לעוד מעצבים. לצערי, בשנה וחצי  האחרונות אני מתחיל להרגיש שמשהו נפגם בדרך, כשלמעשה התרחשה חדירה גדולה מדי של מעצבים ישראלים בלי הניסיון והבסיס לפעילות כזו. כמו בכל תופעה שהופכת לעדר גם הצפה כזו יכולה ליצור בעיות במוניטין הישראלי. למרות זאת, עדיין קיימת הרגשה שברמה הכללית מאוד אוהבים אותנו בשווקים הבינלאומיים ובמיוחד בשוק האמריקאי. אני חושב שהבאנו בשורה חדשה של יצירתיות ותעוזה לשוק שברובו מושתת על שמלות קצפת מסורתיות".

בכל מה שקשור לגלי חרמות על ישראל ותגובות אנטי-ישראליות, נדמה ששוק שמלות הכלה הוא אחת מהזירות האסקפיסטיות ביותר. אבוחצירה מעיד שלא נתקל ביחס שלילי או פוגעני, וגם להב מעיד שלא נאלץ להתמודד עם תגובות קיצוניות למעט כמה "קומנטים" בפייסבוק או באינסטגרם: "סטטיסטית מדובר באירועים לא משמעותיים. אנחנו לא מצניעים את היותנו מותג ישראלי בשום צורה והרבה מהכלות שלנו הן כלות ערביות, שלא נרתעות מזה.  לפעמים התקשורת אתנו מתבצעת דרך הבעלים ולמעט בקשות של התאמות לצרכי צניעות או מציאת פתרונות לשילוח שהוא לא ישיר למדינות ערב, מדובר בקהל לקוחות נוח מאוד".

•  
•  
•  

מכוונים לשוק הניו יורק. ענבל דרור (צילום: יניב אדרי)

•  
•  
•  

"המעצבים הישראלים מעצבים שמלות יותר יפות". אלון ליבנה בשבוע האופנה לכלות בניו יורק (צילום: בן אברבנל)

•  
•  
•  

סטייל אחר שהוא לא קצפתי. שמלה של ליהי הוד בשבוע האופנה לכלות בניו יורק (צילום: אינסטגרם lihihod)

•  
•  
•  

שמלה של אלון לבינה על שער של מגזין שמלות כלה לקיץ 2016

•  
•  
•  

אין ספק שזה סטייל אחר ממה שהאמריקאיות מכירות. ענבל דרור בשבוע האופנה לכלות (צילום: אינסטגרם Inbaldror)

•  
•  
•  

טרייה בשוק החתונות הבינלאומי. ריקי דלאל (צילום: אינסטגרם rikidalal_bridal)