חוויה אורבנית: כ-ו-ל-ן חמות על המכנסיים האלה עכשיו, וזה אומר הרבה
אם אתן ילדות, נערות, אימהות לכאלה או סתם מסתובבות מספיק בטיקטוק - כנראה תדעו על מה אנחנו מדברות כשאנחנו מדברות על "מכנסי אורבן". מתברר שקסמה של הרשת האמריקאית "אורבן אאוטפיטרס" לא פסח גם על בנות דור הזי והאלפא, ועכשיו יש להן שם אובססיה רצינית בצורת, ובכן, טרנינג. יכול להיות שהטייץ צריך להתחיל לשקשק
הצגת פוסט זה באינסטגרם
בלי פניקה, אבל כבר תקופה שפרשני אופנה מסוימים מתחילים להספיד את הטייץ. כן, מדובר בבשורה שעלולה להרעיד את הרחוב התל-אביבי על מצעד האלו/לולו הבלתי נגמר שחולש עליו כבר שנים – אלא שבינתיים בטיקטוק, מתברר, לבנות דור הזי והאלפא הייתה תכנית אחרת. אימהות לכאלה ודאי כבר יודעות על מה אנחנו מדברות כשאנחנו מדברות על "מכנסי אורבן".
הכוונה היא למכנסי טרנינג ספציפיים, בסגנון טראק ובגזרת באגי של המותג iest frans, שנמכרים בעיקר ברשת Urban Outfitters. המכנסיים הרחבים והנמוכים בסטייל היפ-הופ הם שמאיימים עכשיו, על פי התחזיות, להחליף את הטייץ בתפקיד מכנסי הספורט החשובים של הארון.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
הצגת פוסט זה באינסטגרם
מי שאשכרה מתאמנות כנראה ירימו כאן גבה, ובצדק – מבחינת נוחות ופונקציונליות ספורטיבית לא באמת מדובר בתחליף הגיוני, אבל בעידן שבו אופנת האקטיב-וור היא אסתטיקה של דור ומחלקה סופר דומיננטית מבחינה מסחרית, קשה להמעיט במשמעות התנועה הזאת.
אז הילדות רוצות "אורבנים", וקונות "אורבנים". בכמויות, בערימות. הסיפור עצמו עתיק ומוכר: טרנד שמתפוצץ בקרב נערות והופך לתלבושת אחידה, לסמל סטטוס נחשק ובהתאם לאובייקט של תחרות.
מיותר לציין שלא מדובר בעסק זול במיוחד: מחיר המכנסיים הוא 60 דולר, והמשלוח לארץ עולה 30 דולר נוספים – סיפור של כ-280 שקלים בסך הכל, שסביר כי ממש לא יסתכם בכך. הרעיון, כפי שעולה מהטיקטוקים, הוא לאסוף אותם כמו פוקימונים, בכל הצבעים.


בוקר טוב זה לא חדש
מאת: חונה | 7 בינואר 2026 | 05:41הבנות שלי רקדניות וזה טרנד כבר מלפני שנה בערך.
הטרפת הזאת מתישה כי בארץ לא מוכרים, ואז לחפש יעדי טיסה לאירופה עם אורבן?!?!
תכף מישהו ייבא את זה לישראל וימכור את זה ב 1000₪ וכולן עדיין ירוצו לקנות כי אנחנו עם של סאקרים
אוף, תרבות הצריכה הזאת.
מאת: אולה | 6 בינואר 2026 | 09:35עוד ועוד בגדים, מכנסיים, כשלא צריך. לא תספיקי ללבוש את כולם עד הטרנד הבא, מכנסיים חד פעמיים, כל כך הרבה בד, רק לחשוב על הזיהום במדינות עולם שלישי שמכריחים אותם לקחת את פסולת הבדים שלנו כתנאי לקבלת סיוע כספי.
מייאש שכולם עסוקים רק בעצמם, להרוויח כמה שיותר. מה עם שאר החברה?! איבדנו את הקשר עם היצר החברתי וזה עצוב. רק בזמנים קשים מחפשים את אחינו