פלישת הפיג'מות

ההתעלמות הישראלית מבגדי שינה ראויים נמשכה עשרות שנים וכללה הרבה חולצות סוף מסלול ותחתונים מהוהים. עכשיו – בחסות האינסטגרם, משרדי הפרסום, הילדותיות וגם הבוז למבט הגברי – הפיג'מות הפכו לבגד לכל דבר והשתלטו על המרחב הציבורי. מה אנחנו מפסידים מזה (סקס) ומה אנחנו מרוויחים (שחרור), מי מנהיגות התופעה (שלומית מלכה ונטלי דדון) ומי נשאר הרחק מאחור (גברים, כמובן). כך התאהבו הישראלים בפיג'מות

מאת  | ‏ 5 מרץ 2020

בטח שאפשר (צילום: shutterstock)

בטח שאפשר (צילום: shutterstock)

מה ישראלי בעיניך? אם יאיר לפיד היה שואל את זה היום, לאוסף התשובות המקוריות הייתה מתווספת אחת חדשה – פיג'מה. פיג'מה לא כבגד שהולכים איתו לישון. פיג'מה כפריט לבוש לגיטימי בעולם, כזה שיצא מארבע הקירות של חדר השינה ומאז לא חזר. 

ישראל מעולם לא נחשבה מדינה של אופנה, בטח שלא אופנה עילית. בתי אופנה כמו משכית ומעצבים כמו דורין פרנקפורט התקיימו ומתקיימים בה כנגד ערכים עקרוניים שהמדינה חרתה על דגלה כמו חיבה לאומית למכנסי ברמודה (כולל הביטוי "ברמודה") וכפכפים בכל שעה ובכל מצב. ובכל זאת, עולם השופינג אונליין ולא מעט מותגים נחשבים שעושים עלייה לארץ בשנים האחרונות הפכו את הצרכן הישראלי, ואם לדייק – את הצרכנית הישראלית, למעודכנים יותר מאי פעם. אז למה הפריט שאנחנו הכי אובססיביים אליו הוא פיג'מה?

בבוקר יום א' לובשת האישה פיג'מה. וביום ב', וגם ב-ג', ד', ה', ו' ותהיו בטוחים שגם בשבת. כמו הריפרור הזה ממש, הפיג'מה הפכה למראה כל כך נפוץ שאנחנו כבר בקושי מבחינים בה במרחב. לאן שלא תסתכלו, תראו וריאציה על פיג'מה ברחובות ישראל – טינאייג'ריות בוואנזי (אוברול פיג'מה, לרוב פרוותי ובאובר סייז, צ"ה), פיג'מות שמתחזות לטרנינג או חליפות שני חלקים, איתן אפשר לכאורה ללכת לבנק, לסופר או סתם לקפה על הספסל. ארץ קטנה עם שפם. ופיג'מה.

 
 
 
View this post on Instagram

A post shared by ANNA ZAK (@annazak12) on

כשההורים מתלבשים כמו הילדים

בואו נעשה תרגיל קצר בדמיון מודרך: תחשבו על כל סיטקום אמריקאי שעולה על דעתכם. אמצע הלילה, מישהו דופק בדלת, ההורים הטלוויזיוניים ישנים בחדרם. מה הדבר הבא שהם יעשו? ייצאו מהמיטה בפיג'מה שלהם כמובן, יעטו על עצמם חלוק בית ורק אז ייגשו לפתוח את הדלת. לרוב הם גם ימלמלו התנצלות כלשהי ויאחזו חזק בחלוק, שאף חלק מהפיג'מה לא ייחשף לעיני האורח שבדלת. עכשיו נסו לדמיין את זה בסיטקום ישראלי, אפילו לא במציאות. עצם המחשבה על חלוק בית מעוררת גיחוך. כמו כן, חם לנו. אנחנו לא מעוניינים בעוד שכבות גם לא בדמיון.

"האקלים בישראל הוא כזה שמאפשר לנו להיות לא אנשי בית", אומרת יערה קידר, אוצרת והיסטוריונית של אופנה, על הנסיבות שבגללן בגדים שמיועדים ללבישה בין ארבעה קירות לא תמיד פרחו כאן. "זאת אומרת, בניגוד למדינות סקנדינביות או קרות, אנחנו הרבה בחוץ. בגדי פיג'מה ובית קשורים גם באקלים וזה מאוד משמעותי לאורח החיים. הגבול בין הבית ללא בית הוא הרבה פחות ברור". לדברי קידר, בשנים האחרונות יש הרבה יותר מודעות לחיי בית ולכן אפילו הישראלים חובבי החוץ מתעניינים יותר בעיצוב הבית ואופנת הבית. "הרבה מותגי אופנה נכנסים לתחום של כלי בית", היא אומרת, "אם זה זארה, פוקס ואייץ' אנד אם, HOME הופך להיות חלק מאוד חשוב בחיים של אנשים".

 
 
 
View this post on Instagram

A post shared by HM HOME (@hmhome) on

קידר מוסיפה כי "כמו בכל דבר שקשור בלבוש, צריך לזכור שלמדינת ישראל אין היסטוריה כמו שיש בצרפת או באמריקה בכל הנודע למה היא פיג'מה, איזה שכבות יש לפיג'מה, מהו לבוש לבית. זה מאוד דומה להתלבשות הכללית – אין את הדבר המוגדר והברור, זה לא קיים. חייתי עכשיו שמונה שנים בארה"ב ושם יש קודים של לבוש מאוד ברורים לאירועים, לשעות ביום וגם למה לובשים בבית".

פיג'מות החלו להראות יותר ויותר במרחב הציבורי בשנים האחרונות, ואם יש מקום שבו הפנים והחוץ מטושטשים ללא היכר, זה בית "האח הגדול". בינואר 2019 נכנסה נטלי דדון, אושיית אינסטגרם ודוגמנית, לבית האח על תקן VIP. בערב הכניסה המתמודדים לרוב עולים על הלוקים הכי מושקעים שלהם (רתם איזק הגשימה חלום והתלבשה כמו קארי ברדשו, שי מיקה נכנסה בשמלת כלה ואת החגורה האדומה ששודכה לשמלה הצהובה של עינב בובליל אני לא אשכח גם אם יבצעו בי ניסויים פסיכולוגיים). דדון בחרה להיכנס בטוטאל לוק של FIX; טופ ורוד עם טייץ ורודים בהדפס של ברבי ומעליהם מעיל פרווה ורוד. מאחורי זה עמד כמובן שיתוף פעולה בין דדון לבין המותג, אבל לאף אחד זה לא היה נראה מוזר שהדוגמנית של הבית נכנסת עם פיג'מה ולא עם, נגיד, שמלה מושקעת.

השידוך לדדון היה מדויק -  בין האינסטגרם לבין עולם הפיג'מות קיים קשר הדוק יותר משהייתם חושבים. "כל הפיג'מות האלה של הדובים, עם הזנבות והאוזניים, זה המשך של הפילטרים של הסנאפצ'ט והאינסטגרם", אומרת קידר, "זה מצטלם טוב וזה מצחיק. זה שזה לא מיני ולא לנז'רי מאפשר את זה שזה יכול להתקיים מחוץ לבית, ובמסיבה, ובאינסטגרם. שוב, בתור מי שחזרה לארץ אחרי הרבה שנים, לכולם בישראל יש ילדים. את לא יכולה להסתובב עם החזה בחוץ. הורים יכולים להתלבש כמו הילדים וזה חלק מזה. כמו לכל דבר באופנה – אף פעם אין סיבה אחת. תמיד יש כמה גורמים וכמה מגמות שמשפיעים".

 
 
 
View this post on Instagram

A post shared by Nataly Dadon (@natalydadon) on

אפשר בפיג'מה? חייב בפיג'מה

מי שגר בפריז או בניו יורק אולי יופתע לגלות אנשים בוגרים מסתובבים עם חליפות שינה ברחוב. אבל מי שגר בסין, למשל, ממש לא יופתע; בחודש שעבר, העיר סוג'ואו, בה מתגוררים שישה מיליון אנשים, נרעשה מאקט אלים למדי שהפעילה המחלקה לניהול עירוני כלפי שבעה מתושביה. אנשי המחלקה השתמשו בטכנולוגיה לזיהוי פנים – מעין שזאם אנושי – כדי לזהות מי הם האזרחים שהעזו להסתובב ברחובות בבגדי פיג'מה, ביניהם אישה מבוגרת שלבשה חלוק ורוד עם מכנסיים תואמים ונעליים כתומות וגבר שלבש חליפת פיג'מה משובצת בשחור ולבן לסיבוב בקניון.

אותם אזרחים גילו כי פרטיהם האישיים – מספר הזיהוי שלהם, שמם המלא, תמונת פנים שלהם ורשימת המקומות בהם הסתובבו לבושים בפיג'מה – פורסמו לעיני כל כשהם מואשמים ב"התנהגות בלתי מתורבתת". הסינים כבר השתמשו בטכנולוגיה הזו לשיימינג (למשל לאזרחים שגונבים נייר טואלט מבתי שימוש ציבוריים), אך לובשי הפיג'מות הפכו למטרה על הרבה פחות מזה. אנשי המחלקה, אגב, נאלצו בסוף להתנצל. יותר על השימוש בטכנולוגיה ופחות על סיבת המאבק.

זו לא תופעה חדשה בסין, מדינה שבה נשים מבוגרות נוהגות ללבוש פיג'מות בצבעים והדפסים בולטים. בדרום סין, למשל, האזרחים נוהגים ללבוש פיג'מות יותר בגלל שאין חימום במרבית הבתים. על אף הנימוקים, השלטון הסיני רואה בהתנהגות הזו כתופעה מבישה שיש למגר ויפה חליפה אחת קודם. ב-2009, שנה לפני ששנגחאי אירחה את ה-World Expo (יריד עולמי שמתקיים זה מאות שנים, מהאירועים הגדולים ביותר בעולם מבחינה כלכלית ותרבותית, צ"ה), הממשלה הסינית נכנסה לכוננות פיג'מות גבוהה. ברחבי העיר הופצו שלטים עליהם אזהרה ברורה: "פיג'מות לא יוצאות מהדלת. התנהגו כאזרחים מתורבתים בתערוכת האקספו". כדי לוודא שהאיום מספיק ברור, מונו גם שוטרי פיג'מות שיפטרלו בשכונות ויוודאו שאיש לא מקבל את פני תיירי העולם עם פיג'מה ברחוב.

שם לוקחים את העניין ברצינות (צילום: JOHANNES EISELEAFP via Getty Images)

שם לוקחים את העניין ברצינות (צילום: JOHANNES EISELEAFP via Getty Images)

בסין המשטר מפטרל ומשגיח מפני הפיג'מות, אבל בישראל זו העין הפקוחה תמיד של "האח הגדול" שעסוקה בעיקר בדבר אחד – לוודא שדיירי הבית לא יורדים מהפיג'מה. הקוריוז של נטלי דדון ו-FIX משנה שעברה הפך בעונה הזאת לשת"פ ענק עם דלתא. החסות שפרשה על הבית חברת הפיג'מות זועקת יותר מההנחיה של גיא זו-ארץ.

כך למשל דיירי הבית נשלחים לערב זוגי ורומנטי בסוויטה, שם מחכה להם הפתעה בקופסה ובה, ניחשתם נכון, חליפות תואמות של מיני ומיקי מאוס, כי מה מעורר יותר את היצר המיני מאשר דמויות של דיסני? ואם זה לא מספיק, מדי פרק תקפוץ על המסך אליאנה תדהר, הסמל המוחלט ל-Wholesomeness (מילה שהעברית טרם העמידה לה אלטרנטיבה), כדי להכריז: "אפשר בפיג'מה". קמפיין ההמשך של החברה לקמפיין המקורי, "זה לא פיג'מה", חשף את תכנית המאה שלו: להחיל את ריבונותה של הפיג'מה על כל הפעולות היומיומיות. אין חוקים, תרקדו.

"'זה לא פיג'מה' יצר דיון על נושא השינה, ובעצם שם את הפיג'מה על שולחן הדיונים כי אנחנו מזלזלים בשינה", מפרשת עטרה בילר, אסטרטגית מיתוג ומנתחת קמפיינים, "אנחנו עם ישנים עם טי-שירט של סוף מסלול ואנחנו ישנים עם בגד שיש בו חורים. בגד שלא מתאים ללכת איתו ברחוב, הופך אצלנו לפיג'מה, זה אומר שאנחנו לא מכבדים את השינה. רק פיג'מה היא בעצם בגד ראוי לשינה".

בילר מבהירה שדלתא לא המציאו פה שום דבר שלא היה כבר קודם: "פרסומת לא יוצרת סדר יום, היא עוקבת אחר טרנד קיים, אחרת אין שם ביזנס. מצד אחד, פרסומת מחברת דברים שלא חשבנו עליהם לבד. במובן הזה, זה כן בשורה. מצד שני, מי שמממן אותה זו חברה שרוצה למכור פיג'מות ולכן היא לא יכולה ללכת על מיעוט, היא צריכה לחבר את מאות נקודות המכירה שלה והיא לא יכולה להיות נביאה. לכן פרסומת טובה יושבת במקום שנקרא Obvious but Unobserved (מובן אך לא מובחן, צ"ה). כשאת רואה פרסומת, את אומרת 'וואלה, לא חשבתי על זה לבד'. את אומרת 'וואלה' ולא 'וואו' כי זה יושב לך על דברים שהם כבר בשלים והפרסומת רק עשתה לך את החיבור. פרסום טוב הוא פרסום לא הזוי, אסור לו להקדים את זמנו אחרת הוא לא מקדם מכירות".

הקשר בין שלומית מלכה לבילי אייליש

אם נטלי דדון נכנסה לבית האח כמקדם מכירות מהלך, אצל הקולגות שלה בעולם הדוגמנות השימוש בפיג'מה הוא אחר לגמרי. ב-2018 שלומית מלכה חגגה יום הולדת 24 עם חבורת הבנות המפורסמת שלה ועוד כמה אורחים מוכרים באירוע שהיה כולו מסיבת פיג'מה מתוקשרת. סלבס כמו עינת ארליך, קורל סימנוביץ', ירדן הראל וכן בן הזוג יהודה לוי, הגיעו לחגוג למלכה כשהם מצייתים להנחיה שלה ולבושים בפיג'מה מכף רגל ועד ראש, באירוע שבו יש כמה וכמה צלמי פפראצי שמוכנים לתעד כל זווית (שלי גפני, גללנו ומצאנו שהפרת את ההנחיה של שלומית. שלא תחשבי שלא עלינו עלייך).

דווקא בקרב חבורת הדוגמניות של מלכה, כאלו שמתפרנסות מלהיראות טוב בבגדים נחשקים, נפוץ המנהג של לבישת פיג'מה נוחה ומשוחררת מהגוף. רוצים לראות את שלומית מלכה במיני ועקבים? בשביל זה תצטרכו לשלם פלוס עמלת סוכן. כשהיא לא בתפקיד, העדיפה ללכת על הלוק הכי רחוק מהמקצוע שלה שאפשר. רק דמיינו את קנדל ג'נר וג'יג'י חדיד מרימות אירוע מתוקשר כשהן לובשות חליפות סאטן וסניקרז.

 
 
 
View this post on Instagram

A post shared by Shlomit Malka Levi (@shlomitmalka) on

אבל לא רק שלומית מלכה בוחרת לשים את הגוף שלה בצד כשהיא לא חייבת, גם בילי אייליש ואסתטיקת האובר סייז שלה הולכת על מהלך דומה. מי שכבר נחשבת לאייקון אופנתי בגיל 18, נוהגת ללבוש חליפות ענק שבמקרים רבים מזכירות בגדי שינה. קחו לדוגמה את החליפה הלבנה שלבשה לטקס האוסקר. עם כל הכבוד לשאנל, האסוציאציה המיידית שהתקבלה מאייליש היא של פיג'מה יקרה במיוחד. זה כבר אולי הדבר הכי מוכר אצל אייליש – מי שבוחרת להתלבש בבגדים שגדולים עליה בהרבה מהמקובל, לעולם לא תגלה לכם איזה צורת גוף מסתתרת מתחת.

אייליש לא משחקת עם הקהל שלה את משחק הניחושים, האם היא רזה, מלאה או שמנה, היא שוברת את הכלים במשחק הזה, הגוף שלה הוא מחוץ לדיון. בין וואנזי וחליפות פיג'מה לבין חליפות אובר סייז יש הרבה במשותף – המדיום, במקרים האלה, הוא לגמרי המסר. את יכולה להיות מידה סמול ואת יכולה להיות אקסטרה אקסטרה לארג', כולנו נראות אותו הדבר בבגדים האלה. קווי המתאר של הגוף שלנו לא מיטשטשים, הם לא מתקיימים. ואם אי אפשר להבחין בגודל של הציצי או התחת, אז גם אי אפשר לשפוט את זה. להעיר על זה. להשאיר טוקבק על זה.

בילי אייליש בפיג'מת קוטור (צילום: Amy Sussman/Getty Images)

בילי אייליש בפיג'מת קוטור (צילום: Amy Sussman/Getty Images)

הגבר הישראלי מקושקש, אבל ישן בתחתונים

ומה מקומם של הגברים בסיפור הזה? הנה שיעור שלימד אותי ג'ק דונגי מ-"30 רוק": תמיד יש שוק לא מנוצל. אם פיג'מות הן הצלחה כל כך מסחררת, איך עוד לא נמצאה הדרך לפנות לשוק הגברי? הרי גברים, בניגוד לנשים, בפירוש לא מסתובבים ברחובות או בבתים שלהם עם חליפות פיג'מה או וואנזי, אלא אם כן הם זוג העונה לשמות עידן רול והראל סקעת.

"כשעבדתי כמעצבת בקסטרו, עשינו קולקציות בשיתוף פעולה עם דרדסים וכאלה והן נמכרו נהדר בבגדי גברים", מספרת קידר, "יכול להיות שהטרנד הזה ספציפי פחות גברי אבל יצא לי לראות די הרבה גברים מסתובבים פה ברחוב עם חולצות סופר מקושקשות. יש משהו יותר נינוח בישראל מאשר במקומות אחרים, גם עבור גברים".

 
 
 
View this post on Instagram

A post shared by Harel Skaat (@harelskaat) on

"זה לא סימטרי", בילר מרחיבה, "גבר שילבש פיג'מת מיקי מאוס יתקבל אחרת מאישה. זה לא 'גברי'. הוא יכול ללבוש טי-שירט של מיקי מאוס עם ג'ינס אבל פיג'מה זה אחרת. דבר שני, הוא לא צריך את השחרור הפוליטי הזה שנשים צריכות. כשנשים לובשות פיג'מה ילדותית זה כמו להגיד 'כואב לי הראש', כלומר לא בא לי סקס עכשיו. נגיד שתציעי פיג'מה לגבר – ממה את משחררת אותו? אם הוא רוצה, הוא הולך לישון במה שבא לו. אני גם חושבת שהגבר הישראלי הוא עדיין כל כך מאצ'ו שזו תהיה לו פדיחה ללכת עם פיג'מה קנויה. גבר ישן או עירום או עם תחתוני בוקסר או עם טי-שירט של הצבא. פיג'מה זה, את יודעת, לא קול".

בילר לא טועה. גברים לא צריכים שחרור מהפנים או מהחוץ, אלו נשים שבאופן מסורתי מזוהות תמיד עם הספרה הביתית ובמרחב הזה, אין סמל מובהק יותר מפיג'מה. בבית זה עוד פריט לגיטימי, זה הבחוץ שדורש מאיתנו להיראות בצורה מסוימת, להתאמץ, למצוא חן. אבל אחרי שנים שבהם נדרשנו לצאת מהבית בחליפות עסקים או  במיני ובעקבים – הוצאנו את הבית החוצה איתנו וזה מעולם לא הרגיש כל כך משחרר.

 
 
 
View this post on Instagram

A post shared by Yarden Harel shalom (@yardenha) on

  • לא כל הזמן צריך לשדר מיניות, גם דוגמניות לא צריכות להיות עם עקבים ומיני כל הזמן, אם בכלל.
    מצד שני אני גם לא מתלהבת מהפיג'מות האלה עם הציורים הילדותיים, חבל שאין משהו באמצע ככה שאין ברירה אלא ללבוש פיג'מות של מיקי מאוס.

    מאת: טלי |‏ 7 במרץ 2020 | 22:13
  • הכי נוח בפיג'מה!

    מאת: שני |‏ 7 במרץ 2020 | 20:33
  • כמה שקופים יכולים אתם להיות

    מאת: יואש |‏ 7 במרץ 2020 | 15:30
  • כזה אוסף שטויות – לא ייאמן.

    מאת: מישי |‏ 7 במרץ 2020 | 13:12
  • היה לי המון סקס גם כשלבשתי פיג'מות עם ציורים ילדותיים במהלך ימים רצופים. מה הבעיה בלרצות להתלבש חמוד?
    מי אמר שיש פחות סקס למי שמתלבש עם בגדים ילדותיים?

    מאת: משתמש אנונימי (לא מזוהה) |‏ 7 במרץ 2020 | 13:08
  • ממש כתבה מיותרת

    מאת: נילי |‏ 7 במרץ 2020 | 07:43
  • סגנון הפרחות. היה כבר מזמן. רק שזה התרחב.

    מאת: אני |‏ 7 במרץ 2020 | 07:21
  • אישה עם ציפורניים אדומות זה אש
    במיוחד עם אתה מתסכל עליה כשהיא משחקת עם עצמה
    זה אששששש

    מאת: יניב |‏ 6 במרץ 2020 | 22:06
  • לא ממומן בכלללללל

    מאת: אדם |‏ 6 במרץ 2020 | 16:30
  • כתוב נהדר! סוף סוף מאמר אופנה ראוי רוצים עוד כאלו! מאקו אני גאה בכם

    מאת: כוכב |‏ 6 במרץ 2020 | 09:44
  • "בשנים האחרונים"? חחח

    מאת: איתמר |‏ 6 במרץ 2020 | 06:41
  • לאנה זק משעמם בבידוד בית אני רואה

    מאת: Eyal |‏ 5 במרץ 2020 | 19:44
  • רק מוכיח שכל המפורסמים האלה ילדותיים, ואוהבי תשומת לב.

    מאת: דניאל |‏ 5 במרץ 2020 | 18:19

השאירו תגובה