האיש שלא לובש לעולם אותו הדבר

צילום | רוני כנעני

מאת  | ‏ 1 אפריל 2011

ישעיהו (איש) גבאי | מרצה בכיר במחלקה לעיצוב טקסטיל בשנקר, אוצר אמנות, אמן, אספן בגדים‬, פרטי לבוש ואביזרים

הוא קונה הרבה וקונה בזול. בשווקים, באאוטלטים ובמכירות סוף עונה בארץ ובחו"ל. אוהב לחפש מציאות בשוק בצלאל ובשווקים של אמסטרדם (שוק דאפרסטראט, שוק בוס–אנ–לומר, שוק מוספלד). רק 250 ₪ זה הסכום שישעיהו (איש) גבאי מקציב לעצמו בכל חודש, וזה מספיק לו כדי לקנות עשרות פריטים. כולם בלי יוצא מן הכלל נרכשו בפחות מ–100 ₪, חלקם הגדול בפחות מעשרה שקלים. "הרעיון הוא לאתר את הפריט הנכון בזמן הנכון במקום הנכון". רעייתו מקבלת בהבנה את הספק תחביב, ספק משימת חיים, שנכון להיום כולל כבר מעל 6,000 פריטים.

הטקסטיל בחייו הוא הרבה יותר מאשר נושא אקדמי. "בגדים בשבילי הם חוויה דתית", הוא מסביר. במשך 18 שנה הוא אוסף בגדים, משתמש בהם להעברת מסרים ולא רק ככסות לגוף. מטפח את האוסף ההולך וגדל עד שכמעט לא נותר מקום לאחסון, בדיוק כפי שהוא מטפח את גופו בהתעמלות מדי בוקר ואת גינתו האהובה, "לשתול, לגזום, לקטום, לנווט, לווסת, להדלות, להשקות… ומעל לכל לטייל ולהתבונן".

הסטודנטים בשנקר מחכים מדי שבוע לראות כיצד יצליח המרצה הכי צבעוני בסביבה להפתיע אותם הפעם. בכל שבת הוא שוקד על תכנון מדוקדק של מה ילבש בארבעת ימי העבודה שבהם יגיע מביתו בטבעון ללמד על טקסטיל. "צללית, מפרט, צבעוניות, חומריות וגם ערכים פאראדגמטיים וסינטאגמטיים" – כולם נלקחים בחשבון בבואו להרכיב תלבושת.

מכנסי דגמ"ח - שוק דאפרסטראט, אמסטרדם | חולצת פוליאסטר מכופתרת - שוק בצלאל, תל אביב | חגורת מתכת - שוק בצלאל, תל אביב | נעלי ספורט - שוק אלברט קאופ, אמסטרדם

מכנסי אימונית - ציפי 60's, יפו | חולצה ארוכה - שוק אלברט קאופ, אמסטרדם | חולצה קצרה - מתנה מבתי אודיאה | נעלי ד"ר מרטינס - תחנה מרכזית חדשה, תל אביב

מכנסי פשתן של פנדי - שוק בצלאל, תל אביב | חולצת בטיסט מכופתרת - שוק בריק ליין, לונדון | חגורת עור - שוק דאפרסטראט, אמסטרדם | נעלי סירה עור קלוע - פרנקפורט

מכנסי ז'אקארד - ציפי 60's, יפו | חולצה מכופתרת של קנת קול - מתחם היי–טק, הרצליה | חגורת פלסטיק - שוק בריקסטון, לונדון | נעלי אוקספורד - זיפר, אמסטרדם

מכנס משובץ - ציפי 60's, יפו | חולצה מכופתרת - מתחם הבורסה, רמת גן | וסט פשתן - שוק אלברט קאופ, אמסטרדם | עניבת משי - מתנה מגרגורי לרין | נעלי סירה של ורסאצ'ה - טירת הכרמל

מכנסי כותנה דריל - מתחם הבורסה, רמת גן | חולצת פסים - זארה, אמסטרדם | תיק צד קטן - שוק אלברט קאופ, אמסטרדם | נעלי פלדיום - שוק תעלת לינדן, אמסטרדם | גרביים - אייץ' אנד אם, לונדון

רישומי הכנה - כמו לקראת כל שבוע עבודה, גם לקראת צילומי הכתבה הזו תוכננו התלבושות מראש

הארון - הבגדים מסודרים לפי סוג, צבע ודוגמת בד. את הבגדים אני מכבס, מגהץ, מסדר וחוזר חלילה

הנעליים - מעל 200 זוגות והיד נטויה

עליית הגג, הסטודיו של רעייתי עידית לבבי גבאי - על הקיר מימין לשמאל; מגבת מטבח מכונפת, צלקת, ערימת קש 2010, צעקה בנוף, מקור החסידה, פרי הצבר, 'שבוע' (פרט). שעונות על הקיר; ללא כותרת, שתי מגבות מטבח

הסלון - עם שרפרף אופניים שחור של איקאה, מזכרת מנסיעה לסקנדינביה בתחילת שנות ה–90 של המאה ה–20

הכניסה והמטבח - שתי הכורסאות הישנות משנות את צבען מדי כמה שנים כשאני מחליף את הריפוד. על הקיר ציור דיוקן קטן (דיפטיכון) שלי בחלוק מגבת, עידית לבבי גבאי, 1991

השאירו תגובה

 

  •  שיא ההשראה. אין מילים. תודה!

    מאת: עדי |‏ 6 בדצמבר 2011 | 22:36
  • כתבה מעניינית נהנתי לקרוא עליו,מיוחדד מאוד [:

    מאת: לי |‏ 3 ביוני 2011 | 15:40
  • כל שנותר לקוות, שהוא מלמד יותר טוב מהלבוש..

    מאת: שמש |‏ 4 במאי 2011 | 10:27
  • איכססס מלאמלא בגדיםם כמו זבל אבל מכוערים אחד אחדד מה זה כבר שווה??

    מאת: עידן |‏ 11 באפריל 2011 | 20:35
  • איזה בו אדם מענין כאילו לא יודעת זה סי המדליק לילבוש כל יום משהו שונה ושיש ארון שמסודר כך ואוו מטריף

    מאת: racheli |‏ 11 באפריל 2011 | 17:09