האירוע המרכזי: איפה קונים את הפריט הכי שימושי לסתיו?

•  
•  
•  

צילום: יח"צ

שווי הפרס: 510 ש"ח

בכל יום שישי נחלק מתנה לגולשים מלאי הסטייל של FF. השבוע תוכלו בשרשרת סוכריות של הצורפת והמעצבת אור הלברכט ל-Or Jewels. כל שעלייך לעשות כדי להשתתף בתחרות, הוא לספר לנו בתגובות מהו התכשיט שהכי קרוב לליבך ומדוע. התשובה המעניינת ביותר תזכה את הכותבת בפריט.

•  
•  
•  

"סנדי סייל" של אמריקן אפרל

יצרניות הביגוד אמריקן אפרל וגאפ זוכות בפרס חוסר הטקט של העשור על ניצול סופת ההוריקן סנדי כדי לקדם את המכירות. לקוחות זועמים על חוסר ההתחשבות של החברות, וחלק אף הכריזו על חרם בחנויות הרשתות.

•  
•  
•  

גוד איבנינג תל אביב. מימין: בריאן בוי ורומי נילי, אמש במלון רוטשילד | צילום: שוקה כהן

אם אתם עדיין תוהים על כוחו של האינטרנט בעידן הנוכחי – אז הנה עוד דוגמה על ההשפעה העצומה שיש למדיום על העולם הקטנטן שלנו: מה שלא מצליחים לעשות עשרים מערכי דוברות ממשלתיים, עושה פה חברה קטנה שמייבאת ארצה בכל פעם חמישה בלוגרים למטרת הפיכתם לשגרירי הסברה של ישראל היפה. זהו – חמישה.

•  
•  
•  

צבעוניות סתווית של עלי שלכת. קולקציית החורף החדשה של Sample | צילום: מירב בן לולו

במורד החודש הבא יציגו נופר מכלוף ועינב זיני, האחיות שמאחורי המותג "Sample", בשבוע האופנה בהפקתו של מוטי רייף, בין מעצבים ותיקים כמו דורין פרנקפורט, הגר אלמביק והאוברזונים. עבור רוב הציבור, תהיה זאת פגישת הכרות עם המותג הצעיר והמוערך על ידי יודעי ח"ן, שהחל את דרכו לפני כארבע שנים בלבד ופעל באופן עיקש במחתרת, מתערבב עם צמרת תעשיית האופנה ושומר על אלמוניות, הרחק מעיני התקשורת, מניח לבגדים לדבר בעד עצמם. באופן סמלי, קולקציית אביב-קיץ 2013 שלו שתוצג בנובמבר, עוסקת במשחק שבין שנסתר לגלוי ובמינונים של חשיפה וכיסוי.

•  
•  
•  

היי וביי. דון דרייפר ומארק וקרברג | צילום: גטי אימג'ס, יח"צ

קשה להאמין היום שהמשרד, אותו מבנה איקוני סביבו חייהם של כה רבים מאיתנו סובבים, הגיח אל העולם רק לפני כמאה וחמישים שנה. המצאתם של הטלגרף, המעלית (ועמה גורד השחקים) מכונת הכתיבה ומאוחר יותר הטלפון – הכשירו כולם את הקרקע לקראת בואו של עידן בו "המשרד" הפך למוסד איקוני וחשוב לא פחות, אם לא יותר, ממבנים כ"בית", ו"כנסייה" ו“מפעל".

•  
•  
•  

ושוב איתכן. יריד הדרס קוד | צילום מיכאל טופיול

שלום עלמות יקרות,

אני לא יודעת מה איתכן, אבל הספק-סערה שהיתה כאן בשבוע שעבר הספיקה בשביל להחריד אותי מהשאננות הקיצית בה שקעתי, והריצה אותי לבדוק מיד מה מצב בגדי החורף בארון שלי. המסקנה: גרוע מאוד. אז אחרי שמיינתי את כל הפריטים שיילכו לצדקה ולחברות, הבנתי שאין מנוס אלא להתחיל לבחון את היצע פריטי החורף בעיר. בינתיים שוב נחת כאן השרב ואני שקעתי לי בפנטזיות על אופנה עילית ופריטי וינטג' יוקרתיים, לפחות עד הגשם הבא.

•  
•  
•  

החל מה-4 בנובמבר ב-20 אחוז הנחה. טופשופ, סתיו-חורף 2012-13

לא מחכה ללונדון: קבוצת סקאל הולדינגס, בעלת הזכיון בארץ על מותגי קונצרן ארקדיה הבריטי (הכוללים בתוכם את טופשופ, טופמן, מיס סלפרידג' ודורותי פרקינס), הודיעה הבוקר (ב') שבמהלך משותף עם הקונצרן הבריטי אשר בבעלותו של סר פיליפ גרין, תוזיל את מחירי המותגים הבריטיים ב-15-20 אחוזים בכל סניפי המותגים האמורים ברחבי הארץ.

•  
•  
•  

צילום: גטי אימג'ס

H&M מסתבכת: בשעה שברוב העולם מתעסקים בשיתופי הפעולה המסקרנים של הרשת השוודית עם מעצבי על, בארץ מולדתם התפרסם דווקא תחקיר לא מחמיא במיוחד במסגרת תכנית תחקירים דוקומנטריים בשם "קלה פקטה".

•  
•  
•  

מימין: דונה קארן | משמאל: זארה, 379 ש"ח | צילום: גטי אימג'ס, יח"צ

פעמיים בשנה, במסגרת שבועות האופנה הבינלאומיים, מציגים מעצבי על כמו מארק ג'ייקובס, סטלה מקרטני, פיבי פילו ודונה קארן את הבשורות האופנתיות שלהם לעונה הבאה – הגזרות, הצבעים, החומרים והאביזרים שיחלשו על הארונות של בעלי הכיסים התפוחים, יתהלכו על שטיחים אדומים או בטרקלינים מפוארים ויתועדו בצילומי פפארצי מביכים. תום התצוגות הוא יריית הזינוק של מעצבי רשתות ההלבשה הגדולות, למהר ולפנות אל מלאכת הקודש שלהם, תוך שהם צולעים על התפר המקווקו שבין השראה לחיקוי – עבודת התרגום לשפת, ובעיקר לכיס, העם.

נעלי הקריפרס נולדו לפני יותר משישים שנה, בימים שאחרי מלחמת העולם הראשונה. חיילים בריטים ששבו לגבולות הממלכה משהות במדבריות צפון אפריקה נשאו אותן עמם היישר אל חיי הלילה של לונדון, והסבירו שהנעליים בעלות סוליות הגומי העבות והשטוחות וגפת הזמש הגנו על כפות רגליהם מהאדמה הרותחת והלמו את האקלים החם. בשנות החמישים המאוחרות אומצו הנעליים על ידי ה"טדי בויז", מעין תת-תרבות לונדונית שסגדה ללבוש דנדי, כולל תסרוקות פומפדור גרנדיוזיות וכל מה שעשוי מקטיפה, וזכו לגרסה שעיצב ברנש בשם ג'ורג' קוקס. בראשית שנות השבעים הן נהנו מתקופה נוספת של פופולאריות מחודשת, כשמלקולם מקלאר'ן ושותפתו לחנות הלונדונית עם האפיל המוזיקלי "לט איט רוק" ויויאן ווסטווד, כיום מעצבת נודעת, שידלו גם לקוחות "רגילים" לרכוש את הנעליים הפומפוזיות בעלות סוליות הפלטפורמה הגסות. זה עבד להם לא רע. מאז, אומצו הנעליים על ידי שלל תת-תרבויות בלונדון ומחוצה לה (בעיקר ביפן), החל מפאנק, דרך סקא ועד גותיקה, וכיום הולכים עליהן בטבעיות גם מוזיקאים מיינסטרימיים בעליל כמו ריהאנה.

במסגרת הקאמבק של הניינטיז שמתחיל לטפטף גם אלינו, אפשר למצוא גרסאות עדכניות שלהן בשלל סגנונות. באנגליה, כאמור, הן להיט כבר שנים, שקיבל לפחות שלושה מחזורי חיים. בארץ אין מבחר גדול, ויש לנו תחושה שהן ידברו בעיקר ל"פריקים" של העשור ההוא, שהם הדודים הסטלנים של ההיפסטרים של ימינו. הנה חמש אופציות בועטות במיוחד: