אופנה תחת מתקפה: מה חשבנו על תצוגת הבוגרים של שנקר?

על רקע האזעקות והיירוטים הציגו אמש 40 בוגרי המחלקה לאופנה בשנקר את קולקציות הגמר שלהם | בין הלהיטים מצאנו פריטים המיוצרים במדפסת תלת מימד, משחקים בנפח וטקסטורה ודרישת שלום ממארי אנטואנט | אסקפיזם למתקדמים

מאת  | ‏ 9 יולי 2014

הדגמים של נעה רביב | צילום: רפי דלויה

בוגרי שנקר ככל הנראה לא ציפו לכך שכיפת הברזל כמעט ותגנוב להם את הפוקוס. השיחות שליוו את הדרך מהכניסה אל חלל התצוגה של האנגר 11, הפכו מסמול טוקס על בגדים, מעצבים ומה שביניהם לדיונים על המרחב המוגן הקרוב ביותר. האורחים ה"אמיצים", כפי שכונו על ידי נשיאת המכללה פרופ' יולי תמיר ולאה פרץ, ראש מחלקת אופנה, החליטו לחרף נפשם ואם כבר לצאת מהממ"ד, אז לגמרי לתצוגת אופנה.

את מפגן 40 הכשרונות העולים פתחו דגמיו של גולן טאוב, המורכבים מיריעות ויניל המחוברות בניטים במראה קומיקסי כמחווה לאמנות יפנית מודרנית. הצבעוניות והאלמנטים המצועצעים נתנו את האות לפתיחת התצוגה, שכולה אסקפיזם, ניתוק מוחלט ממה שקורה מחוץ להאנגר.

גולן טאוב | צילום: רפי דלויה

וכך זה נראה מאחור | צילום: רפי דלויה

גיל מעיין סללה עבורנו שביל בריחה נוסף מהמציאות, עם סדרת דגמים בהשראת מארי אנטואנט, המציגה את סגנונה המגונדר בהשוואה למאפי קונדיטוריות יוקרה, ובמילים אחרות: לקאפקייקס. השילוב בין טכניקות לייזר לאלמנטים תחרתיים נוסח המאה ה-18 מציעים את הקשר בין העבר לימינו אנו.

גיל מעיין | צילום: רפי דלויה

בין הפרויקטים שבלטו מצאנו את עבודתה של נעה רביב, שזכתה גם בפרס היוקרתי ע"ש פיני לייטרסדורף, העוסקת במקוריות בעולם הדיגיטלי. בעזרת מדפסת תלת מימד היא עיצבה דגמים פיסוליים מעוטרי טולים ופליסה.

נעה רביב | צילום: רפי דלויה

בוגרים רבים מצאו את ההשראה בעבודת השורשים של המשפחה. אלינור זינו חקרה את שורשיה, מיקס ייחודי בין מרוקו לפינלנד, ויצרה שילוב מקסים בין כפתנים מרוקאיים לפלטות צבעים וטכניקות אריגה של שבטים פיניים.

אלינור זינו | צילום: רפי דלויה

גם לינא עבאס גילתה את ההשראה שלה בבית, בשיריה של אום כולתום להם האזינה בילדותה. הפריטים, לבנים כולם, מרכזים את האופי של כולתום, כפי שרואה אותו עבאס בעיני רוחה ואת התחושות שהרגישה בעת ששמעה את המוזיקה. הגלביות הלבנות מגיעות במגוון וריאציות, כמו סגנון חליפות שאנל, הדומים לבגדים שלבשה אום כולתום בצעירותה; גלביות מתוכשטות ומגונדרות וגלביות שקופות, רקומות או נקיות מקישוטים.

לינא עבאס | צילום: רפי דלויה

טל שטרן חוזר לילדותו בבית דתי, ומציע מבט מחודש בחולצה הלבנה המסורתית במגוון וריאציות ובמהלך של פירוק והרכבה מחדש. חולצות לבנות עשויות משי, אורגנזה ואפילו עור, עם רקמות וקישוטים נוספים.

טל שטרן | צילום: רפי דלויה

מור לומברזו, בקולקציה דרמטית במיוחד, חזרה לתקופתה כרקדנית ו"הקפיאה" תנועות מחול לתוך הבד והוא ממחיש את הפעימות והתנועות של הרקדן, גם מבלי לראותו באמת.

מור לומברזו | צילום: רפי דלויה

כמה פרויקטים הלכו רחוק ככל הניתן מהשורשים, מהמקור, והחלו לנדוד. הקולקציה של גוסטבו מטיאס פרנקו מספרת על מסעו של הנווד המודרני, עם אלמנטים של מלבנים ופסים, ללא קישוטים וסממנים ספציפיים של תרבות או תקופה.

גוסטבו מטיאס פרנקו | צילום: רפי דלויה

אריאל טאוב יצרה קולקציה המתבססת על השאלה: מה קורה כשחרק אקזוטי עוזב את סביבתו הטבעית (ג'ונגל) ונוחת באזור אורבנית? ובמילים אחרות, עד כמה אנחנו מושפעים מסביבת החיים שלנו השונה מהעצמיות ה"אחרת" שלנו. ניתן למצוא שילובים בין אלמנטים ספורטיביים, סריגה ידנית, הדפסים דיגיטליים וצבעוניות חזקה ומטאלית.

אריאל טאוב | צילום: רפי דלויה

שילוב נוסף בין עולמות הוא בין עולם הילדים והמבוגרים, כפי שבא לכדי ביטוי בקולקציית הילדים של עינב דלבה. האסתטיקה והנרטיב של ספר ילדים משנות העשרים בשם "מסע הדג" הובילו את דלבה לפתח דגמים ילדותיים ונאיביים, בגוונים גולמיים, המתייחסים לנקודת המבט של ילדים בעולם של מבוגרים.

עינבה דלבה | צילום: רפי דלויה

תמר מרדר מציעה מבט על אפריקה בראי האדם הלבן, ובאופן ספציפי יותר דרך עיניו של הצלם האמריקאי פיטר בירד. השילוב בין שרשראות גדילים, דימויים חייתים וטכניקות אריגה בעלי נוכחות אפריקאית לצבעוניות מערבית ודימויים קולוניאליסטים הוא דיאלוג בין תרבויות.

תמר מרדר | צילום: רפי דלויה

יעל בן יעקב קיבלה אף היא השראה מסדרת צילומים, זו של מיכל חלבין, שתיעדה אסירים במוסדות לעבריינים צעירים ברוסיה ובאוקראינה. היא צילמה אסירים על רקע קירות מעוטרים בפרחים ובצבעוניות פסטלית נשית. התוצאה: אלמנטים מסורתיים מרוסיה ופרינטים עם כיתובים (בעיקר קללות) ברוסית משודכים לקישוטים קיטשיים וצבעוניים. הדיסוננס מורגש היטב.

יעל בן יעקב | צילום: רפי דלויה

יעל בן יעקב | צילום: רפי דלויה

מעיין שמר מציגה הומאז' משלה למערבוני ה"ספגטי" האיטלקיים של שנות השישים, עם פרשנויות לחולצה המכופתרת הגברית. בין הפריטים הבולטים נמצאה שמלה מעוטרת בעט, טופ וחצית בגוונים מדבריים וקווקווים "אלימים" ואוברול קקטוסים עם אזכור למטפחת הכה מערבונית.

מעיין שמר | צילום: רפי דלויה

השאירו תגובה