ואז יצא למסלול דוגמן עם שדיים ענקיים, וזה כל מה שאנחנו זוכרות
התצוגה שנערכה ב"שירותים ציבוריים" הצליחה סוף-סוף לטנף את אחד המותגים הזוהרים בעולם, אבל זו שבכלל לא כללה דוגמניות הייתה המרגשת מכולן. וגם: סימן משמיים נחת על המסלול של שאנל, תיק הטמגוצ'י של קופרני כבר מצליח לעצבן אותנו איפה שתיק ה"אין תיק" דווקא מדליק, אבל כלום לא משתווה למופע הציצים הגדול. חדשות, שאלות ומחשבות על מה שקרה השבוע בעולם האופנה
הצגת פוסט זה באינסטגרם
אצלנו בכיסא הנוח של ביקורת האופנה אפשר לעשות כל מיני דברים במקביל. למשל להסביר שהקצב המטורף של התעשייה מציב דרישות בלתי אפשריות ממעצבים, שוחק וזורק אותם, ובו זמנית לבוא בטענות למעצבים האלה על שהם לא מספקים את הסחורה. זה פחות או יותר מה שעשינו כאן כשאלסנדרו מיקלה הציג את קולקציית הקוטור הראשונה שלו לוולנטינו, לפני חודש וחצי. נאלצנו לנזוף. עכשיו, עם קולקציית סתיו-חורף 25-26, מגיעה לו מדבקת כוכב על עבודה טובה.
קודם כל בזכות הסֵטינג. את הבושם הזה אפשר וראוי לשפוט לפי הבקבוק, והוא מריח כמו מטהר אוויר. בקטע טוב. התצוגה נערכה בחלל פריזאי שעוצב כמסדרון ארוך וסליזי של שירותים ציבוריים, וזה בדיוק מה שוולנטינו הייתה זקוקה לו ממיקלה: קצת טינופת. הטאץ' הספציפי שלו, שהופך את כל מה שנוצץ למין נוזל דביק, הוא הדרך הנכונה לעדכן את בית האופנה שנודע בזכות האלגנטיות העשירה שלו, ומעולם לא נראה מלוכלך כפי שנראה השבוע בפריז. הוא עדיין נראה גם כמו גוצ'י – משכנו הקודם של מיקלה – אבל הכיוון בהחלט מעודד.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
הצגת פוסט זה באינסטגרם
הצגת פוסט זה באינסטגרם
גם בלואווה, אחת התצוגות המצופות ביותר בשבוע האופנה, ניתנה חשיבות מכרעת ללוקיישן – אבל ג'ונתן אנדרסון עשה מהלך הפוך מזה של מיקלה, וחתרני למדי באופן כללי: זו לא הייתה תצוגה, אלא פרזנטציה. שלא לומר תערוכה. בלי דוגמניות, רק בובות תצוגה ועליהן בגדים שמוכיחים שהם לא צריכים שום דבר מעבר לכך. ארץ הפלאות של לואווה מצאה את מקומה במלון מהמאה ה-18, שקרל לגרפלד התגורר בו פעם, ולצד הפריטים והדגמים – חלקם מהיפים ביותר שראינו מהמותג – הוצג מה שכבר הוכתר כאחת מטכניקות השיווק האהובות והיעילות של התקופה: סרטונים שמתעדים את מלאכת היד שבית האופנה מתגאה בה, על רקע ירידת האיכות המתמשכת של פריטי יוקרה.
יום לפני הפרזנטציה, העלה אנדרסון לאינסטגרם שלו מה שנראה כמו סרטון "הרגעים הגדולים" שלו בלואווה, מה שכמובן הזין את השמועות שהוא עוזב. אם זאת הייתה שירת הברבור שלו, היא הייתה יפה מאי פעם.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
הצגת פוסט זה באינסטגרם
הצגת פוסט זה באינסטגרם
אבל האמת היא שאנדרסון לא ממש מזוהה עם ברבורים – יותר עם יונים. תיק היונה שעיצב למותג הנושא את שמו הוא כנראה אחד הפריטים האיקונים של העשור, ולכן כשיונה החלה לשוטט פתאום על המסלול של שאנל, רבים ראו בכך סימן משמיים לכך שאנדרסון עומד להיכנס לניהול בית האופנה המיותם. ובכל זאת, עם כל הכבוד לשמיים, זה כנראה יהיה דיור. ועדיף שכך.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
עוד מותג שמאוד ממוקד בתיקי הגימיק שלו, אבל בקטע קצת יותר מתאמץ, הוא קופרני. הפעם, אחרי תיקי הזכוכית והעשן, זה תיק הטמגוצ'י, שהוא למעשה קייס לכרטיסי אשראי. ליב דה ניינטיז אלון כבר.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
הצגת פוסט זה באינסטגרם
השתכנענו יותר מ"תיק" הגימיק של המותג Zomer. קוראים לו No Budget Bag – תיק האין תקציב – והוא מגיע במגוון גרסאות שכולן, למעשה, רק ידיות. עשר נקודות על אמירה אופנתית חכמה ומצחיקה.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
הצגת פוסט זה באינסטגרם
הצגת פוסט זה באינסטגרם
וכעת: ציצים. סלחו לנו, אבל זה התוכן. גם בפסגת האופנה הפריזאית, גם על רקע תזוזות טקטוניות, אמירות חשובות וקולקציות מפוארות – ציצים מנצחים בהליכה קלילה את הקרב על תשומת הלב האינסטגרמית. וכך, הדוגמן מהתצוגה של דוראן לנטניק, עטוי השדיים המלאכותיים אך מציאותיים, הגדולים והמתנודדים, היה הדימוי הנפוץ ביותר בפיד שלנו בשבוע. גם כאן כנראה יש איזו אמירה על דיסמורפיה, נזילות מגדרית ועיצוב מחדש של הגוף, אבל בפועל המסר הוא שרכבת התוכן הגדולה עדיין נוסעת על הדלק הזול ביותר. או משהו כזה. על מה דיברנו?
הצגת פוסט זה באינסטגרם
הצגת פוסט זה באינסטגרם
הצגת פוסט זה באינסטגרם
השאירו תגובה