מה לוהט יותר – המדים של יילו או הסוודר של אגד?
כן, זאת שאלה אמיתית לגמרי שחובבי אופנה ישראלים נאלצים להתחבט בה היום - וזה עוד בלי שהכנסנו למשוואה את סוודר הכריסמס המכוער של מייקרוסופט. מתי בדיוק הפכו תאגידים אפרוריים למוקדי השראה אופנתיים? מזמן כמובן, אבל עכשיו המעגל נסגר, ומדובר בחדשות רעות לבלנסיאגה. חדשות, מחשבות ושאלות על מה שקרה השבוע בעולם האופנה
הצגת פוסט זה באינסטגרם
נגיד את זה מאוד בעדינות: בלא מעט מקרים, יצירות של מעצבי ומעצבות אופנה מקומיים – שיוצרים, למשל, לוקים קוסטום-מייד לסלבס מקומיות – נוטים להיות מושפעים בכבדות ממראות של מעצבים ומותגים בינלאומיים. זו כמובן לא תופעה חדשה, אבל החשיפה האינטרנטית המוגברת של המעתיקים והמועתקים כאחד מבליטה ומנרמלת אותה בו זמנית. הבושה הוטבעה מזמן על ידי השיטפון של הפיד, וכיום הדבר הכי פחות מגניב שיכול לעשות מי שמואשם בהעתקה זה להכחיש בתוקף.
מי שהבינה את זה היטב – ותמיד נוטה להבין היטב דברים מסוג זה – היא המעצבת אהובת הסלבס אוריה עזרן, שחושיה החדים אפשרו לה לעלות על התדר האופנתי המדויק ולצאת למהלך כמעט גאוני: היא עיצבה מדים חדשים לעובדי Yellow של תחנות הדלק פז. יותר מזה – היא התנפלה על הדמיון הצורני בין הלוגו המשולש של פז לבין הלוגו המשולש של פראדה, והפגישה בין אופנה גבוהה ונחשקת ללבוש תאגידי זול ואפרפר. כלומר, בדיוק מה שמותגי אופנה גבוהה ונחשקת מנסים לעשות כבר שנים.
מהקולקציה של אוריה עזרן ליילו (צילום: אינסטגרם, oriaazran_)
הקולקציה של עזרן ליילו – גופיית סבא, חולצה מכופתרת, טי-שרט צהובה, דגמ"ח ומעיל פאפר שכל פאשן-גירלי מקומית כבר תוהה איך להשיג – כנראה הושפעה בעיקר ממהלך דומה שעשו במקדולנד'ס פינלנד, כשחברו למותג Vain ויצרו מדים מדהימים במגניבותם על מנת לגייס עובדים. אבל ההיתכנות של דבר כזה בישראל מתאפשרת היום הודות לחלחול ההדרגתי (עדיף מאוחר מאשר לעולם לא…?) של אחד הסנטימנטים האופנתיים הדומיננטיים של התקופה: האירוניה העצמית. ה"בקטע מודע לעצמו". החיבוק החם והניהיליסטי שמותגים כמו בלנסיאגה, וטמנט ואוף-ווייט העניקו לתרבות החיקויים, לקפיטליזם התאגידי, לקדושת הלוגואים ולאפקט החתרני, לשיטתם, של הכיעור.
הקולקציה של עזרן רחוקה כאמור מלהיות מכוערת, אבל היא נוצרה בדיוק באותם תנאים שבהם נוצרו "סוודר הכריסמס המכוער של מייקרוסופט" – מסורת בת כמה שנים שהשנה כבר הפכה לסוג של היסטריה, כשרבים חולמים לשים את ידם על הפריט האקסקלוסיבי הנחשק – ובעקבותיו גם המצטרף הטרי והקורע לז'אנר: המהדורה החגיגית והמוגבלת שהוציאה חברת אגד, של סוודרים מכוערים-מקסימים בדוגמת מושבי האוטובוסים ובליווי קמפיין לוהט בכיכובם של שני נהגים. המיתוג הוא המסר.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
על פי החוקים של המנגנון האופנתי, זה אומר, בגדול, שהטרנד מת רשמית. אגד מוציאים סוודר מכוער = ההורים שלכם אומרים "אוקי בומר". המעגל הושלם, האירוניה התאבדה וכו'. ההתפתחות הזאת נראית הגיונית בסך הכל, עבור מי שכבר התחילו להספיד את עידן בלנסיאגה של דמנה וסאליה וכל מה שהוא מסמל, כמו החתומה מעלה. אבל חייבים להודות שמדובר במוות יפה, שכולו צדק פואטי. הנמוך, היומיומי והזול הפך למשאב כה יעיל עבור הגבוה, האקסקלוסיבי והיוקרתי, עד שעכשיו קורה התהליך ההפוך: לובשי המדים דורשים את הסוואג שלהם בחזרה, ומקבלים אותו. 95 מלא, מישהו?
הצגת פוסט זה באינסטגרם
הצגת פוסט זה באינסטגרם
הצגת פוסט זה באינסטגרם
פה קבור הטרנד. מור רדמי בסוודר של אגד (צילום: אינסטגרם, morradmy)
פה
השאירו תגובה