מתנה בשישי: קרם פנים של אגוסטינוס באדר בשווי 785 שקלים
בכל יום שישי נחלק מתנה שווה לגולשות מלאות הסטייל של FF, והשבוע:
קרם פנים של אגוסטינוס באדר (30 מ"ל)
כל שעליכן לעשות כדי להשתתף בתחרות הוא לספר לנו בתגובות מטה:
באיזו תחרות ניצחתן?
*בכתיבת התגובה, נא להוסיף כתובת מייל
שווי המתנה: 785 שקלים
להשיג ב-Factory54, אפריל, סופר פארם גלרי ואתר אינדיבידואל
**הזוכה תיבחר מבין המגיבות לפוסט עד יום א', 4/8/24 בשעה 12:00
***בכתיבת תגובה הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו
הזוכה משבוע שעבר בשובר על סך 500 שקלים לקנייה במותג ההלבשה התחתונה Jack Kuba היא יפית, שסיפרה לנו איך היא עזרתן לחברה לאחרונה: "חברה שלי חזרה משהות של שנתיים באוסטרליה, המשפחה שלה פונתה מהצפון ואיכשהו לא נמצא לה מקום לינה עם המפונים. הצלחתי לארגן לה חדר מדוגם במעונות איתי, למשך שבועיים ימים עד שהסתדרה. אגב זה גרם לה לשנות כוון ולהתחיל בלימודים אקדמיים סופסוף, WIN WIN".
בעבודה הקודמת שלי נערכה תחרות "התחפושת הכי טובה של השנה" בפורים. ואני כאחת כזאת שאף פעם לא באמת מתחפשת ותמיד ברגע האחרון מנסה לעשות תחפושת מכל הבא ליד ולצאת אכשהו יצירתית.
מאת: רבקה בן הרוש | 6 באוגוסט 2024 | 14:56אמרתי אין סיכוי שאנצח אבל מה יש להפסיד.
באותה תחילת שנה שמתי לעצמי כמטרה- להיפתח כמה שיותר לדברים חדשים, לעשות דברים שלא עשיתי בעבר ולא לחשוש משום דבר חדש.
לכן החלטתי להשתתף בתחרות, ולא לא ניצחתי חח.
אבל קטפתי את מקום שלישי שזה לגמרי מקום ראשון בשבילי.
ולמישהי שיצאה מהקופסא שלה..אני מרגישה שגם התקדמתי כמה צעדים במטרה החשובה ששמתי לעצמי.
כשהייתי בכיתה ביסודי הייתה תחרות "מנהרת הזמן"
מאת: נעמה | 4 באוגוסט 2024 | 20:23על הספר היה שלב בית ספרי, שלב עירוני ולאחר מכן שלב ארצי.
השתתפתי בשלב הבית ספרי וניצחתי למדתי ולמדתי שבועיים רצוף קראתי בלופים את השאלות ויום לפני השךב העירוני הוידעו שהתחרות מתבטלת בעקבות הקורונה.
אבל אני את שלי עשיתי (למרות שאת רוב הידע כבר שחכתי)
עשינו תחרות שנות ה60 ואני לבשתי שמלה אלמותית של משכית בצבע צהוב..שהייתה שייכת לאמי זכרונה לברכה. שמלה בת 50 שנה שגם היום היא רלוונטית לגמרי…אבל רוב הסיכוי שלא תעלה עליי.:)
מאת: אסתי | 4 באוגוסט 2024 | 15:00וזכיתי מקום ראשון.
שמחה שהייתה לי ההזדמנות ללבוש אותה… זה היה מושלם!
הייתה תחרות בפייסבוק בעמוד של גולף&קו לכתוב על ארוחת ערב שהכנתם למישהו אחר.
מאת: עמית | 4 באוגוסט 2024 | 11:56אני הכנתי להורים שלי ארוחת ערב ליום נישואיהם כשהייתי ילד. השקעתי במטבח והכנתי מה שידעתי אז (מעט מאוד) וגם אני לא בטוח שיצא כל כך טעים. בסוף אמא שלי חזרה הביתה עם חברה,
ואבא שלי נשאר בעבודה עד מאוחר
אמא שלי אכלה את הארוחה עם החברה שלה וניסתה לעודד אותי למרות שזה לא יצא מה שציפיתי.
זכיתי בתחרות על הסיפור המקורי והמיוחד ביותר בארוחת שבת אצל המשפיענית חן קורן וכמובן שלקחתי את כל המשפחה איתי
כשהייתי בכיתה ט' הייתה בביה"ס תיבת חידות של שיעור ספרות,
מאת: דניאל | 4 באוגוסט 2024 | 11:54החידה הייתה על השיר "ואולי" באותה תקופה צפיתי בכוכב נולד ואחת המתמודדת שם (כרמל אקמן) שרה אותו כל כך יפה שהייתי שומעת אותו כל הזמן בבית, ושרה אותו למשפחה שלי, התחלתי לחקור קצת על השיר ומה עומד מאחוריו
וככה גיליתי שבעצם רחל המשוררת כתבה את השיר.
שמתי בתיבה את התשובה וגם כתבתי את כל השיר מהראש
המורה מאוד התרשמה, הגישה לי את הפרס בשבוע למחרת וגם הציעה לי להצטרף להרחבה בספרות(:
ניצחתי בתחרות מול עצמי בסטטיסטיקה רפואית. חשוב לזכור, למרות היאוש להיות אופטימיים ושגם אם הסיכויים נגדנו, יש יוצאים מן הכלל.
מאת: מורן | 4 באוגוסט 2024 | 10:46האמת שבילדות יצא לי להתחרות בתחרויות כתיבה ואפילו לנצח באחת. היום אני כבר פחות כותבת ומתחרטת שהפסקתי, עכשיו אני מקווה לחזור לזה כי זה היה חלום ילדות שלי לכתוב וחבל לאכזב את הילדה שבי:)
מאת: תמר עמוסי | 4 באוגוסט 2024 | 06:41שלום אני זכיתי בתחרות להישאר רגועה ושלילדים יהיה כיף בחופש הגדול
מאת: נופר | 4 באוגוסט 2024 | 06:19במשך 30 שנותי לא זוכרת שזכיתי אי פעם, אולי זו תהיה התחרות הראשונה שאזכה
מאת: ג | 4 באוגוסט 2024 | 01:50כשהייתי בת 5 אני ואחי הקטן זכינו בתחרות של ביצת קינדר (של פעם!) כל יום היינו מתקשרים להכניס קוד ולבסוף לאחר אין ספור ביצים וימים זכינו בתיק של ביצת קינדר מלא באספקה של ביצים
מאת: רוני | 4 באוגוסט 2024 | 01:12זכיתי מקום 2 בתחרות במקום העבודה שלי. התחרות היתה על משחקי הכדורגל של היורו ואני, שלא מבינה בכלל בכדורגל, הייתי האישה היחידה שהשתתפה. מילאתי את הטופס לפי תחושות בטן והצלחתי לעקוף את כל ה"מומחים" ולזכות במקום השני.
מאת: נדיה | 3 באוגוסט 2024 | 22:18כשהייתי קטנה ניצחתי בתחרות חידות בביה"ס. בגמר, הצלחתי לענות על חידה שאף אחד לא הצליח (אחרי אפשר לרצות את כל העולם כל הזמן, כתבו זאת ב-3 אותיות. התשובה: זאת). אני זוכרת את ההתרגשות שלי כשזכיתי ואת השוק שהצלחתי לענות ושזה היה לי מאוד אינטואיטיבי. זכיתי בחבילת שוקולדים ובתור ילדה בכתה ו' זה היה ריגוש על.
מאת: דנית רז | 3 באוגוסט 2024 | 22:07שבוע טוב ומבורך, הסיפור התרחש כשלמדתי בבית ספר,היה טורניר כדורשת המשחק האהוב עלי. וכמובן הייתי בנבחרת,התאמנתי הרבה במהלך השנה,כשהגיע הגמר אנחנו נצחנו את הקבוצה היריבה.אי אפשר לתאר את רגעי האושר באותם רגעים.
מאת: דגנית | 3 באוגוסט 2024 | 22:01היי אני אובססיבית לקניות ובזבזנית לאחרונה עשיתי תחרות שלי עם עצמי וחודש אני קניתי רק מה שהייתי צריכה ולא סתם בזבזתי ואני סופר גאה שניצחתי את היצר הרע ולא בזבזתי ובסוף החודש קניתי לעצמי מתנה שווה במיוחד
מאת: נעמה | 3 באוגוסט 2024 | 20:44ניצחתי בכך שגם כשהיה לי ממש קשה בעבודה לא התפטרתי והתמודדתי. בסוף גם קיבלתי הערכה על כך… בשבילי זה הניצחון שלי את הדפוס של עצמי.
מאת: איילת אושר | 3 באוגוסט 2024 | 19:27. זכיתי במקום ראשןן בתחרות אפיית עוגת גבינה לחג השבועות בחברה בה אני עובדת.. התחרות היתה לפני כ5 שנים ואפיתי עוגת גבינה עם קרם לוטוס . קיבלתי שובר מתנה על סך 250 שח .מאוד התרגשתי .נתתי כמובן את השובר מתנה לאחותי אם חד הורית
מאת: גאולה קןגוקרו | 3 באוגוסט 2024 | 17:40מחקר שלי זכה בתחרות הצגת פוסטרים מדעיים כנס בריו דה ז'נירו בברזיל. האמת היה מדובר בהפתעה גמורה, כי הכנס התרחש שבוע אחרי ה7.10 והטיסה שלי בוטלה, עם זאת הפוסטר כבר נשלח והברזילאי שהדפיס את הפוסטר בריו טרח לתלות אותו בעצמו ללא ידיעתי. המייל של הזכייה הגיע אלי ביום התחרות בלי שציפיתי…מיד עם הבשורה על הזכייה, שלחתי מייל לברזילאי שהדפיס לי את הפוסטר- שאלתי אותו אם אולי תלה את הפוסטר על אף שהודעתי לו שהטיסה שלי לכנס בוטלה. הוא אמר לי שרצה להציג את הפוסטר היפה שעמלתי עליו וזאת על אף שלא חייב אותי בתשלום על ההדפסה על הפוסטר. המעשה שלו ועצם הזכייה נתנו לו מעט תקווה, שאולי לא כל העולם אנטישמי.
מאת: שרה רוטמן | 3 באוגוסט 2024 | 16:04ביום גיבוש מהעבודה שנערך חודש אחרי שהגעתי שיחקנו משחק משימות של צחוקים וכייף כשהמטרה שעומדת מאחורי המשחק זה להיפתח ולהכיר את העמיתים לעבודה. אני כבנאדם מופנם וסגור בדרך כלל בטח ובטח במקומות חדשים ועם אנשים חדשים, הרגשתי בנוח לראשונה סיפרתי ודיברתי פתוח וגם ניצחתי במשחק הזה בסוף. בעקרון מרגיש לי שניצחתי פעמיים גם בתחרות וגם את עצמי! זו היתה הרגשה מעולה.
מאת: שגית | 3 באוגוסט 2024 | 15:30חידון רחובות העיר תל אביב בכיתה ו׳ – הייתי צריכה ללמוד את השמות והסיפורים מאחורי כל הרחובות בתל אביב, ועוד ניצחתי בגמר את אחי התאום שעמדנו אחד מול השני ראש בראש
מאת: נועם בר | 3 באוגוסט 2024 | 13:29כשהייתי בתיכון למדתי, בין היתר, במגמת תקשורת. לבגרות היינו צריכים להתחלק לקבוצות של 2-3 אנשים, וליצור סרט דוקומנטרי. בת הזוג שלי לבגרות פרשה מהמגמה, וכיוון שאני נחשבתי לתלמידה מצטיינת במגמה, צירפו אלי זוג בנות שנחשבו לתלמידות חלשות.
מאת: בר | 3 באוגוסט 2024 | 11:47עבדתי קשה מאוד על הסרט הזה, ולצערי יצא שעשיתי בו הכל – הצלמת בקבוצה לא ידעה להפעיל את המצלמה בכלל, ולא הקשיבה בכל פעם שהסברתי לה, אז יצא שאני צילמתי וביימתי כל סצינה בו זמנית. המפיקה דווקא באמת ניסתה לתאם הכל, פשוט לא הצליחה. את עבודת העריכה, למשל, כבר לקחתי מראש על עצמי בלבד.
הייתי מגיעה לחדר העריכה שעה לפני שהלימודים מתחילים, ונשארת בו שעות אחרי שהלימודים נגמרים. במקרה שלי, כיוון שלמדתי בעוד שתי מגמות שאחת מהן היא תיאטרון, המגמה הדורשנית ביותר, יצא שהייתי נכנסת לחדר העריכה בשמונה בערב, אחרי החזרות, ויוצאת ממנו רק בשעות מאוד מאוחרות בלילה. מזל שהמורים סמכו עלי כל כך, שנתנו לי את כל המפתחות שהייתי צריכה כדי להכנס ולצאת מתי שבא לי.
מזכירה שהייתי בערך בת 18!
בסוף הגשתי את הבגרות, כולנו קיבלנו עליה ציון גבוה מאוד, והמשכתי בחיי.
אחרי כמה חודשים, המורה שלי ממגמת תקשורת התקשר להזמין אותי לאיזה טקס. הוא אמר שחשוב לו מאוד שאבוא, ושאתלבש יפה.
בטקס גיליתי שהוא הגיש את הסרט שלי לתחרות סרטים דוקומנטריים ארצית, ופתאום נקראתי לקבל את פרס המקום הראשון!
זה היה מרגש מאוד. עד רגע לפני, בכלל לא ידעתי שאני מתחרה. היה גם כיף שאחד המורים שלי לתיאטרון, שלא כל כך אהב אותי, היה שם ונאלץ לבוא ולברך אותי בסוף. פתאום צלמים התחילו לצלם תמונות שלי עם הפרס, עם ראש העיר, לוחצת ידיים לחברי הוועדה שבחרו בי, וכ'ו.
עד היום יש לי את הפרס, את התעודה שבה כתוב שניצחתי, ואת התמונה עם ראש העיר.
ניצחתי את הילדה שלי בת הארבע באזעקות, מי מגיעה ראשונה לממ״ד
מאת: ענבר | 2 באוגוסט 2024 | 22:58שהילד שלי היה בגן ,החליטו לערוך תחרות בן המשפחות של איסוף בקבוקים למיחזור…אני כנראה לקחתי את התחרות צעד אחד יותר מידי והצלחתי לאסוף מספר רב של בקבוקים מכל המשפחה החברים והשכנים…רציתי להראות לבן שלי כמה חשובה המטרה למען הסביבה אבל יותר מזה רציתי פשוט לנצח…הפרס היה גביע מעוצב מבקבוק ממוחזר והוא אגב עדיין אצלנו:,)
מאת: אושרת | 2 באוגוסט 2024 | 22:4330 מ"ל בכמעט 800 שקל? אין מצב שיש בו משהו שאין בקרם של 50 שקל
מאת: יעל | 2 באוגוסט 2024 | 21:30ניצחתי בתחרות ידע כללי בערוץ 2
מאת: הדס דביר | 2 באוגוסט 2024 | 20:50אני מאוד תחרותית, אז בכל תחרות שאני משתתפת אני נכנסת אליה בכל הכוח. אחת התחרויות שזכיתי בהן היתה תחרות יין בזמן שהייתי מלצרית. היינו צריכים למכור כמה שיותר בקבוקי יין וניצחתי בפער גדול. בסוף קיבלתי 1000₪
מאת: עדי רז | 2 באוגוסט 2024 | 20:44קודם כל אני אגיד שאין על הקרם של אגוסטינוס באדר , קניתי אותו בחו"ל ומשתמש בו כבר 4 חודשים. מקבלת אינספור מחמאות על העור פנים שלי !
מאת: ספיר | 2 באוגוסט 2024 | 19:48אני זכיתי בתחרות בישול שעשו בעבודה שלי .
ניצחתי בהרבה תחרויות בחיי, אך לא תחרויות של ספורט אלא תחרויות שקשורות בעיקר ליצירתיות וכוח חשיבה. התחרות הראשונה בה זכיתי בחיי גם לא קשורה לדברים האלה. בתור ילדה קטנה בארה"ב ( וגם כשעליתי לארץ ) הייתי תולעת ספרים. ניצחתי בתחרות קריאת ספרים מטעם הספריה העירונית. תחרות שכנראה כבר לא קיימת כיום ( לפחות לא בארץ ) וחבל. "עם הספר" כבר לא כל כך קורא ספרים…
מאת: תמי | 2 באוגוסט 2024 | 16:45בתור נערה לא מצאתי את מקומי במסגרות, נשרתי כמעט מכל מקום שניסיתי, התחושה של כישלון הייתה כבדה עליי. הרגשתי שאולי הלימודים פשוט לא בשבילי. אחרי כמה שנים של ניסיונות והתמודדויות, החלטתי לתת לעצמי עוד הזדמנות – נרשמתי לתואר ראשון באוניברסיטה. בהתחלה חששתי, אבל הפעם משהו היה שונה. מצאתי נושא שלמדתי לאהוב, והתשוקה ללמידה התעוררה בי מחדש. גיליתי שאני יכולה להצליח, אם רק אאמין בעצמי ואעבוד קשה.
מאת: ולריה | 2 באוגוסט 2024 | 16:34השנים עברו, וההשקעה שלי השתלמה. בכל סמסטר חזרתי שוב ושוב לנסות ולהצטיין. למדתי למבחנים, הכנתי עבודות, השתתפתי בשיעורים והתחברתי עם סטודנטים ומרצים. כל הישג קטן דחף אותי להמשיך ולהתמיד.
השנה, כשהגיע טקס הסיום, כנגד כל הסיכויים קיבלתי את פרס המצטיין השנתי. הרגשתי גאווה והתרגשות עצומה. כל הקשיים, הכישלונות והמאבקים של העבר נראו פתאום כשלבים חשובים במסע שלי.
הבנתי שההצלחה שלי היא תוצאה של אמונה עצמית, עבודה קשה והתמדה. המעמד הזה הוכיח לי שכל אחד יכול להצליח, גם אם הדרך מלאה במכשולים. היום, אני עומדת גאה ומלאת ביטחון עצמי, מוכנה לכבוש את הפסגות הבאות בחיי.
בכיתה ח מורה נכנס למילוי מקום וביקש לכתוב חיבור על מדינת היהודים. כתבתי חיבור והגשתי. המורה שלח את החיבור שלי ללא ידיעתי וכעבור כמה חודשים זימנו אותי לקבל מילגה ושזכיתי במקום ראשון בארץ בנושא . באותו רגע שכחתי שכתבתי את החיבור. וזה הפתיע אותי . אבל יש לומר שהפרס הלך איתי לאורך כל חיי .
מאת: רחל שחל | 2 באוגוסט 2024 | 15:41זכיתי בתחרות שירה בטלוויזיה מקום ראשון ששרון חזיז בחרה בי למנצחת (-:
מאת: דניאל סבן | 2 באוגוסט 2024 | 13:41הייתי בתיכון במגמת תקשורת ובכיתה י"ב היינו צריכים לבחור מסלול מעשי של כתיבה או צילום. שנה קודם אמרו לנו שלא יהיה יותר מסלול כתיבה ובכלל שלא הייתי מוכנה לוותר נתנו לי לעשות את הבגרות של כיתה י"ב שנה מוקדם יותר והיה לי הרבה מה להשלים עצמאית. את הכתבה שהגשתי לבגרות בית הספר שלח לפסטיבל דימונה (זצ"ל) בלי לספר לי ו… זכיתי בתחרות :)
מאת: ליאור | 2 באוגוסט 2024 | 10:49התחרות שזכיתי בה היתה בגיל 12 , הלכתי לים עם אבי ואחותי, בדיוק התקיימה על החוף תחרות ארמונות בשיתוף עם עיריית חיפה, השופט היה ראש העיר גוראל.
מאת: ליאת אטלן | 2 באוגוסט 2024 | 06:17בניתי ארמון בצורת טלפון חוגה, וזכיתי במקום הרביעי, קיבלתי פרס וצולמתי לעיתון המקומי.
העיתון נשמר אצלי בארון כמזכרת לימים שקטים ויפים יותר (שנות ה-80) בחיפה.
ניצחתי בתחרות על הבריאות שלי.
מאת: פ,צ | 2 באוגוסט 2024 | 04:48הייתי מעשנת כבדה מאד,מעל 6 עשורים.
מחלה גרמה לי להתחרות ולהכניע את ההתמכרות הזו ולהיגמל.
אמי גם מנצחת את המשקל העודף ובשנה האחרונה השלתי מעצמי 12 ק"ג והיד עוד נטויה.
מאשרת תקנון
כמנהלת באחת מרשתות הבגדים, מתנהלת בינינו תחרות ממש על מספר מכירת חולצות בית ספר.
מאת: ריעות לוי | 2 באוגוסט 2024 | 04:45בשנה שחלפה,החנות תחת ניהולי מכרה ועברה יעד וטסתי לברצלונה מטעם החברה.
תחרות היא לפעמים דבר בריא המניב גם תגמול של סיפוק ולפעמים גם תגמול חומרי.
טסה ומאשרת תקנון
ניצחתי את המחסומים שלי בתחרות מולם ובגיל 56 פלוס החלטתי ללמוד נהיגה.
מאת: לבנת לוי | 2 באוגוסט 2024 | 04:42להתחרות בפחד הכישלון,.
להתחרות הפחד קשיי הכיוון.
להתחרות באמירות המטחנות
בכביש והתמרורים.
מקווה לצאת כשידי על העליונה ועל ההגה.