הנכדה של בתיה עוזיאל היא מעצבת בגדי הים המסקרנת של הרגע: "רק היום אני מבינה כמה למדתי ממנה"
ליאל עוזיאל זוכרת את סבתא שלה פחות או יותר כמו שכולנו זוכרים אותה: שיעור יצירה אחד בלתי פוסק. אלא שבמקרה שלה השיעור לא נגמר כשהסתיימה התכנית בחינוכית, ולמעשה נמשך עד היום, שנתיים אחרי פטירת סבתה הבלתי נשכחת. הגישה המשפחתית ליצירה מלווה את ליאל בעיצוב בגדי הים המיוחדים והרעננים שלה למותג "לילי ביקיני", ואנחנו, כמובן, במקרה הכנו ראיון מראש
View this post on Instagram
בעולם (כלומר באינטרנט) קוראים לזה DIY – ראשי תיבות והאשטאג קליט של "עשו זאת בעצמכם". במחוזותינו, יש להניח, רבים (ודאי מעל שכבת גיל מסוימת) ילכו על הגרסה המקומית: "לעשות בתיה עוזיאל". כוהנת היצירה והמלאכה האיקונית של הערוץ הראשון הייתה מגה-משפיענית עשורים לפני שהטייטל הזה אמר משהו למישהו, ואם תחושה חמימה ודחף לגזור משהו מתפשטים בכם למקרא שמה, זה רק אומר שאתם חלק מסיפור ישראלי תמים ומתוק על אישה שלימדה עם שלם איך להכין תחנת רוח דקורטיבית מגליל נייר טואלט.
בשביל ליאל, בת 24 ממושב ניר צבי, שמה של בתיה עוזיאל מעלה אסוציאציה קצת יותר ספציפית ואישית. "מאוד קשה לתאר אותה במילים כי היא באמת הייתה דמות, לא משהו רגיל", היא אומרת על סבתה, שנפטרה לפני שנתיים בגיל 83. "גם אם לא הבנתי את זה בתור ילדה כי היא הייתה פשוט סבתא שלי, ולא הבנתי שהיא 'בתיה עוזיאל' – בפועל כל רגע איתה לימד אותי כל כך הרבה, ורק היום אני יודעת להבין את זה".
View this post on Instagram
מה שבהחלט עוזר לליאל עוזיאל להבין את השפעתה של סבתא בתיה על מסלול חייה הוא המותג "לילי ביקיני", שהיא מתחזקת כבר יותר מארבע שנים. "התחלתי באפריל 2016, אז המותג בדיוק חגג את העונה החמישית שלו. בשנה הראשונה הייתי תופרת בעצמי ומאז 2017 אני מעצבת פרינטים מקוריים שהם הייחוד של לילי". ביקור בעמוד האינסטגרם של המותג יעביר היטב את הייחוד הזה: בגדי הים שעוזיאל מעצבת מתאפיינים בכתב יד סגנוני מובהק, הכולל הדפסים חצי-מופשטים, רוויי צבעוניות משמחת ודימויי טבע פשוטים אך מדויקים.
"ההשראות שלי הן מחוויות בעולם, זכרונות שלי, זה יכול להיות הריח של הבושם שאני אוהבת או נוף מיוחד, כמו הדפס האדמה שהוא בהשראת טקסטורה של חול ים אחרי רוח", היא אומרת ומצרפת את התמונה שהפכה לפרינט האדמה המוצלח במיוחד. "אין לזה חוקיות, אני משתמשת הרבה באלמנטים מהים, פרחים, ובאופן כללי בצבעים חזקים שנותנים לי הרגשה של קיץ".
View this post on Instagram
השראה, כידוע, היא עניין חמקמק – לפעמים אפשר להצביע עליה רק אחרי שכבר חוללה את היצירה עצמה. "בדיעבד, הצבע של 'לילי' הוא טורקיז, גוון קצת יותר בהיר – אבל טורקיז תמיד היה הצבע של סבתא. השנה עיצבתי גם בגד ים חמניות, שלמרות טרנד החמניות – אצלי הוא פשוט בהשראת תקופת החמניות שלה". האזכור הואן-גוכי הזה מתייחס לציורי החמניות של עוזיאל, שאפשר לראות באתר שמנהלת נכדתה ומהווה גם חנות אינטרנטית (לצד זו הפיזית ברחוב דיזנגוף 110, תל אביב) וגם מעין בלוג. "לסבתא הייתה תקופה שבה ציירה חמניות רבות, והקירות היו יותר עבודות אמנות מאשר קירות".
נדמה שזו החוויה המשמעותית בלהיות הנכדה של בתיה עוזיאל – קצת כמו מה שכל מי שצפה אז בחינוכית חווה, אבל הרבה יותר מקרוב. "מרגע שאני זוכרת את עצמי הייתי איתה בימי שישי בסדנה. צובעת, מציירת, לומדת ממנה. היא תמיד הייתה מיוחדת וכל רגע איתה היה כזה, החיים עצמם היו היצירה. היצירתיות שלה השתלבה בכל תחום שהיא נגעה בו – אין דבר כזה לזרוק קופסת קוטג׳, מכל דבר אפשר להמציא ולאלתר ולתת חיים חדשים. והיום אני יודעת להעריך את זה יותר. דברים כמו לערבב צבעים, או לצייר על אבנים – זה מה שהייתי עושה איתה, ורק היום אני מבינה כמה זה פתח לי את הראש".
עוזיאל, שלא למדה עיצוב טקסטיל באופן רשמי אם כי למדה במגמת גרפיקה בתיכון, מעידה על עצמה כי תמיד הייתה "ילדה של קיץ" ("אבא שלי היה קורא לי דולפין"). זה בהחלט ניכר בתמונת בהן היא מדגמנת את קולקציית החמניות, אותה השיקה בסשן צילומים ביתיים שנאלצה לאלתר עם תחילת סגר הקורונה. "גייסתי את אמא שלי למאמץ ובניתי סט סופר מושקע כדי לטשטש לעצמי את המבוכה, כי בפעם הראשונה הצטלמתי בעצמי כדי לא לעכב את חשיפת הדגם", היא כותבת בבלוג. הַכְנִיסוּ כאן את הביטוי "הכינותי מראש", כי הרי לא נסיים בלעדיו.
חוץ מהמעצבת עצמה, האינסטגרם של המותג מציג דוגמניות "אמיתיות" באווירה טבעית ומשוחררת. "כל אחת שונה לחלוטין וזה היופי בעיני, אז גם מבחינת מידות הטווח שלי רחב מאוד – חלק עליון מגיע עד מידה XXL שתתאים לקאפ G ומעלה, ומבחינת התחתון יש לי מגוון ענק של גזרות – מהכי ברזילאי ועד לכאלה שמכסים. אפשר לשלב מידות שונות וגזרות שונות – אז כל אחת יכולה להרכיב את המיקס אנד מאצ׳ שמושלם לה ושהיא מרגישה איתו בנוח". נראה כי אפשר לסמוך על עוזיאל, הלומדת יזמות ומנהל עסקים במרכז הבינתחומי, שתמשיך את מורשת היצירה המתמדת. "אני עוד מעצבת לי בראש את החלום. זה איפשהו בין רשת חנויות עולמית לבין להישאר בוטיקית כמו היום".
View this post on Instagram
View this post on Instagram
View this post on Instagram
View this post on Instagram
View this post on Instagram
View this post on Instagram
View this post on Instagram
View this post on Instagram
View this post on Instagram
View this post on Instagram
View this post on Instagram
View this post on Instagram
View this post on Instagram
View this post on Instagram
View this post on Instagram
View this post on Instagram
View this post on Instagram
View this post on Instagram
View this post on Instagram
לא מובן מדוע בגדי הים צריכים לחשוף כל כך הרבה, מדוע כל הטוסיק בחוץ וגם מלפנים – מה כל כך יפה בזה, לדעתי זה דוחה
מאת: א | 18 ביוני 2020 | 13:15