"הקב"ה רוצה את הלב, והלב שלי נשאר ביג טיים"

•  
•  
•  

מטאור (צילום: אמיר יהל)

מלך זילברשלג לא פוסל את האפשרות שהדמויות ב"שבאבניקים" – הסדרה שהביאה למסך צעירים חרדים שאובססיביים לקפסולות נספרסו – נכתבו בהשראתו. לראיון הוא מגיע באיחור של שעה ומאשים את רכבת ישראל – הרב שלו ממליץ לחכות עם הרישיון בינתיים. הוא לבוש אזרחי אבל נשאר בנעלי צבא גבוהות, לא מניח את הסיגריה האלקטרונית, לא סגור על הדרגה שלו אבל מציין ש"נוספו לאינסטגרם של צה"ל מאה אלף עוקבים אחרי שהתגייסתי".

רב"ט מלך (אלימלך) זילברשלג, הנער החרדי שהגיע לתאגיד השידור הציבורי עם הקמתו והתפוצץ עם סרטונים ויראליים כמו "למה חרדים מסריחים בקיץ", כבר בן 22 ובקרוב סוגר שנה מיוחדת בדובר צה"ל. בצבא הוא מצטלם לסרטונים בכיכובו ("שלחו לי תמונות של איזנקוט מת מצחוק מסרט הפרידה שעשיתי לו") ובזמן החופשי שהממסד משחרר לו מצטלם לקמפיינים עם בר רפאלי וממשיך לעבוד בתאגיד. השעטנז הזה בין הצבאי לאזרחי, בין החרדי לחילוני, הופכים את זילברשלג, בן חסידות ויז'ניץ, לאחד האנשים הכי מפתיעים על המסך. פרובוקטור שבועט בכל המוסכמות ואיכשהו עדיין שובה לב.

מלך לא נותן לתואר להרדים אותו. "אחרי שאתה מבליח והופך למאוד אהוב, תמיד יש דעיכה ואתה חושב איך להמציא את עצמך מחדש. ילדות בנות 16 תמיד יאהבו אותי, אבל אני חושב מה יקרה אחרי זה? כבר היום בקושי יש סרטונים שלי על החיים החרדיים. עכשיו למשל עשיתי סרטון על האירוויזיון, וחוץ מזה תיעדתי את עצמי לומד אנגלית, שאני לא ממש יודע. אין לי בעיה לרדת על עצמי. כל אדם מוכר שחושף את עצמו בחולשתו מעורר צחוק ואמפתיה. אז הלכתי על מלך לא יודע לרקוד, מלך לא יודע לשיר, מלך לא יודע אנגלית. אין כמו רגעי מבוכה".

ויראליות, מעריצות, הכוכב הבא. לא היה טבעי יותר בשלב הזה לעבור לתל אביב במקום להישאר אצל ההורים בחיפה?
"אני אוהב את תל אביב עד אחת עשרה בלילה. דקה אחר כך כבר אין לי כבר עניין בעיר הזאת. לפרסונה שהיא מלך זילברשלג מתאים להסביר עכשיו שאלוקים יוצא מהעיר אחרי אחת עשרה בלילה".

ומלך שהוא לא הפרסונה, אלא האדם שבונה קריירה וקשרים?
"הוא יאמר שלא בא לו להיות זמין ונגיש כל הזמן. לא רוצה שיסמסו לי 'בוא לבירה' ואני אלך באותו רגע. לא בא לי להיות היפסטר בקטע מוגזם, כזה שנוסע עם קורקינט חשמלי לכל מקום".

•  
•  
•  

צילום: אמיר יהל

ויש עוד חשש. מה יישאר ממלך החרדי אחרי שיעבור לעיר החוטאים.
"כשהגעתי לתאגיד שאלו אם אשאר חרדי, כשהתגייסתי שאלו שוב מה יישאר מהחרדיות שלי וכך גם כשטסתי לאירוויזיון והלכתי לרקוד עם סטפן. אבל אני יודע שלא אוותר אף פעם על הנאמנות והאמונה. איך אומרים? רחמנא ליבא בעי, הקב"ה רוצה את הלב, והלב שלי נשאר ביג טיים. בן אדם שדבק בערכים מסוימים, לא משנה איזה, הוא אדם טוב יותר. אבל שלא תביני לא נכון, זה לא שאני אומר שחילונים הם עגלה ריקה".

נשמע שאתה נרתע מלבקר את החילונים.
"אני לא מפחד להגיד כלום, אני לא אדם שמתייפייף. כשנכנסתי לתאגיד והסרטונים שלי היו בשיא, כל אדם שנתקל בפרצוף שלי אהב אותי אוטומטית, הרגשתי הבן אדם הכי לייקאבל בארץ. אבל אז הבנתי שלא כיף להיות מאמי לאומי, כי בסוף תסיים עם גלח כמו נינט. אני מעדיף להגיד את דעתי, וברוך השם יש לי פה".

איך פירשת את האהדה הזאת, זה כי חרדים נתפסים כאקזוטיים בעיני חילונים או שבאמת שברת מחסומים?
"זה כי אתם קלים, החילונים. זאת הדתה מהדלת האחורית. אני בנט עם פרצוף יפה. סתם, לא רוצה להלחיץ, אבל ברגע שאנשים ראו מישהו שנראה להם טוב בעין ועובר חלק באוזן, אז אמרו 'יאללה בואו נאהב אותו'. אני גורם לחילונים להרגיש מאוד ליברליים, להגיד לעצמם 'וואו, עשיתי פולואו באינסטגרם לחרדי'. אבל וואלה, זה לא הופך אותך לליברל".

עד כמה נמאס לך להיות פרשננו לענייני חרדים?
"זה מתיש אבל אני מת על זה. כשאני מדבר על דברים חרדיים אני נשמע חכם. חרדיות היא לא תרבות המונים אלא מדע של מעטים בסך הכל, כשאתה יודע דברים על חרדים ועל התנ"ך אנשים מאוד מתרשמים ממך".  

התבאסת כשלא ראית את עצמך ברשימת היפים והנכונים השנה?
"עד לפני כמה שבועות רציתי להיות שם, אבל אז הבנתי שבכלל לא. הם ממוסדים מדי, בכלל לא נכונים ובטח שלא ל-2019. כל השמות שם היו לעוסים או כאלה שאף פעם לא שמעת עליהם. אני יותר נכון מהם. גם לא ברור איך שמו את שפיטה רק במקום 50? בואי, שפיטה הולכת עכשיו ברחוב ואלוקים עוצר אותה לסלפי".

•  
•  
•  

כוכב רשת, חייל ודוגמן (צילום: אמיר יהל)

"זה הולך להיות אירוויזיון עם מלא קרייססים וכולם יודעים את זה"

זילברשלג הגיע לתאגיד בגיל 18 והפך מיד לפנים המרעננות של הזרם החרדי. הסרטון המצליח ביותר שלו, בו הוא מסביר למה החרדים לא באמת לבושים אותו הדבר, רשם מעל מיליון צפיות, וסרטונים על מנהג הכפרות והאהבה לאדמו"ר הגיעו למאות אלפים. ההצלחה שלו סיכנה אותו בהתמסחרות, ולשמחתו זה אכן קרה. הוא חתם בסוכנות הדוגמנות שמייצגת בין היתר את עדן פינס והספיק להשתתף בקמפיין גדול עם בר רפאלי ל"הודיס", אותו קמפיין שנתפס כפוגעני כלפי נשים ערביות ולבסוף ירד מהאוויר בטרם עת.

אתה מרגיש כבר כמו טאלנט?
"אני שווה לתאגיד יותר מכל אחד שעובד שם, ואם אני אלך עם מגישת המהדורה המרכזית ברחוב, לכולם ברור את מי יעצרו. הם בנו אותי אבל גם אני בניתי אותם, היו לי פי שלושה יותר עוקבים בפייסבוק משהיו להם כשהתחלנו, ולא בקטע מתנשא. אפשר לומר שגדלנו ביחד. אני חייב להם והם חייבים לי, ובואי נראה מי הראשון שיעזוב את החבילה הזאת". 

רגע, יש דיבור על עזיבה?
"יש דיבורים על זה כל הזמן, כבר קיבלתי הצעות ומדורי רכילות צילמו אותי בפגישות עם אנשים בתעשייה. פעם הייתי מאוד נאמן לתאגיד בקטע אידיאולוגי, התיישבתי על כבישים כדי שלא יסגרו אותו. אני מאוד אוהב את המקום הזה, אבל מותר גם להתקדם. היחסים איתם הם מין יזיזות כזאת. הבוסים יודעים שאני אצייץ עליהם אם יבוא לי. גם אם גייסו עובד שלא בא לי טוב בעין אני אצייץ עליו, וגם אם תהיה תכנית שאני אחשוב שהיא מעולה".

יכולת להיות ליהוק מעניין כאחד ממנחי האירוויזיון, זה משהו שעלה?
"לא הייתי מועמד, ולא דיברו איתי על זה אפילו. אני אצא עכשיו זקנה מרירה, אבל זה הולך להיות אירוויזיון עם מלא קרייססים וכולם יודעים את זה. הפוליטיקאים ישתלטו שם. מן הסתם נעלבתי והייתי רוצה להיות חלק מזה, אבל אני לא נדחף. היו להם הרבה אופציות ולוסי היא בחירה מעולה. ברור לי גם שרצו מישהו שעשה צבא מלא, וזה בסדר".

מה עם הצעות מעניינות אחרות מתוך הבית, בכאן 11?
"הציעו לי לפני שנה וחצי לעשות את הפינה של גיא זהר לפני החדשות, לפניו, וסירבתי. אני רוצה להיות בטלוויזיה שצופים בה".

אאוץ'.
"יש לי פה ג'ורה, זה ידוע. אני שונה מהדמות של מלך בסרטונים שהוא ילד טוב. בגלל זה תמיד מופתעים שאני מעשן, זה לא מתחבר לאנשים".

גם הדוגמנות לא הכי מתחברת. אמרת פעם שלא תעשה קמפיין אם לא ישלמו לך רבע מיליון שקל. קיבלת?
"בואי נגיד שקיבלתי סכום יפה. סכום סבבה. אמרתי שלא אהיה פרזנטור של חברה אם לא ישלמו לי פחות מ-250 אלף שקל, אבל במקרה הזה לא הייתי הפרזנטור, עשיתי רק פרסומת אחת ולא לבד. לא התפשרתי על מחיר, אם זאת השאלה. לא רוצה להעליב את סתיו סטרשקו או טהוניה, אבל קיבלתי יותר. אמרתי להם, לא רוצים? קחו חרדי אחר. אבל איזה חרדי עוד יש להם? אז הם חזרו אלי".

סוף סוף מישהו עשה לבר רפאלי בית ספר.
"כן הא? תראי, קמפיין להודיס זה לא אחד מההישגים שלי שאספר עליהם לנכדים שלי, גם לא זה שפגשתי את בר. שאגב, לא יודע למה עושים ממנה ביץ'. בכלל, מאז שהבנתי שלאנשים מפורסמים זה מחמיא לדבר איתי לא פחות משלי מחמיא לדבר איתם, הפסקתי לחשוב שסלבס זה נוצץ. אני מבין למה מעדיפים את גל גדות על פני בר רפאלי, זה כי גל עשתה צבא ותמיד מסתכלים כאן רק על זה".

•  
•  
•  

הפך מיד לפנים המרעננות של הזרם החרדי (צילום: אמיר יהל)

אתה חוזר על זה שוב ושוב. אי אפשר להתקבל לישראליות בלי צבא לדעתך?
"לא, וזה מטופש ומביך. זה משדר שאנחנו אומה טירונית שלא בטוחה בעצמה, ושמי שלא תורם בדרך שבה אנחנו רגילים, הוא לא סבבה ופחות לגיטימי. היו לי את כל המילוטים האפשריים ובחרתי לעשות צבא, אבל מעצבן אותי ששופטים רק על פי זה".

זילברשלג התגייס באפריל אחרי שנתיים שתאריך השירות שלו נדחה ונדחה בגלל תיק רפואי מסובך. במקום להשתחרר מהשירות על סעיף רפואי, הוא החל לשרת בדובר צה"ל, שם מאפשרים לו להמשיך לעבוד ב-40% משרה בתאגיד. כמה פעמים בשבוע הוא יוצא לימי צילום או מגיע לבסיס במרכז תל אביב כדי לערוך סרטונים, ובשאר הזמן עונה לטוקבקסיטים שמתרגזים על הפריבילגיה שלו להיות חייל רק בערך.

מה אתה עונה למבקרים, שעוקצים אותך על הפריבילגיה לעבוד בתקשורת תוך כדי השירות?
"חייל בדובר צה"ל לא היה מצליח לעשות מסלול בגבעתי וחייל בגבעתי לא היה מצליח לעשות את המסלול שלי. היה לי פטור רפואי משירות בגלל מחלת כבד תורשתית ששלושה אחים שלי נפטרו ממנה ובכל זאת התגייסתי, והנה אני עדיין חוטף על זה בפייסבוק. כשהייתי בטירונות כתבו לי שאני מחייך יותר מדי יחסית לחייל". 

•  
•  
•  

צילום: אמיר יהל

"ילד לא צריך לעבור את מה שעברתי"

הוא נולד בירושלים, השביעי מתוך שמונה אחים. לפני שנולד נפטרו שני אחיו ממחלת כבד גנטית כתינוקות, וכשהיה בן חמש נפטר אחיו מאיר מאותה מחלה כשהיה בן 13. בסמוך לפטירתו, הוריו הקימו לזכרו עמותה בשם "מאיר פנים" לנזקקים, אלא שבתהליך גיוס הכספים אביו של מלך, הפרסומאי והעיתונאי החרדי דודי זילברשלג, נפל קורבן בפרשת סחיטה מצד גורמים שאיתם היה מסוכסך.

זה קרה בקיץ 2010. שחקנית שנשכרה והעמידה פנים שהיא מעוניינת לתרום כסף לעמותה, קבעה עם זילברשלג פגישה במלון הילטון בתל אביב. היא הזמינה אותו לחדרה, שרושת במצלמות נסתרות, ואחרי חודש התחילו להגיע האיומים. האירועים פגעו קשה באב ובני משפחתו. הוא הפך למוקצה והמשפחה נאלצה לעזוב את העיר. "כשהתפוצץ הסיפור של נערת הפיתוי הייתי בן 14. ילד לא אמור לעבור דבר כזה. אבא שלי סיפר לי הכל, לא רצה שאשמע דברים מהתקשורת, ולמדתי בגלל זה להאמין פחות באנשים".

ההורים שלך הם לא החרדים הקלאסיים.
"הם מאוד מאוד אדוקים. אין מקום לפשרות דתיות, בטח לא בבית, אבל יש להם פתיחות לעולם שרק קורות חיים כמו שלהם יכולים לייצר. הם הורים ששכלו שלושה ילדים ועברו את כל השיט שאפשר. בזכותם אני יכול לעשות מה שאני עושה היום וליהנות מזה. אני באמת מאושר לגור בבית, זאת לא ברירת מחדל".

היה שבר ביחס כלפי אבא שלך אחרי שהפרשה נחשפה?
"מה? חס וחלילה. לרגע לא. הוא דמות מעוררת הערצה בעיניי ובעיני האחים שלי, ומה שהוא עבר רק חיזק את האהבה שלנו אליו. אמרנו לעצמנו שרדפו את אבא שלנו ועכשיו זה הזמן להיות לצידו. אני מאוד אמוציונלי כלפי מה שהוא עבר, כשאומרים עליו משהו זה יכול להוציא אותי משלווה. זאת נקודת התורפה שלי, אם נהיה כנים ואני די גאה בה. גאה שאנחנו לצד אבא".

איך האירועים האלה השפיעו עליו?
"הוא התרחק מהזרקורים ועדיין נמצא יחסית בצללים. כולנו עברנו מירושלים שאהבנו לאיזה יישוב חילוני שכוח אל בצפון שבו אף אחד לא הכיר אותנו, ואבא איבד מעמד מטורף וכסף. היום הוא מתעסק בעיקר ביודאיקה ואמא מתנדבת בבתי חולים. הם קמים בבוקר בסבבה, אמא חותכת לי תפוחים שאני לוקח למשרד. ב'מאיר פנים' אין היום פעילות, ההורים שלי מחוץ לזה. זה סיפור טרגי, אבל החיים מלאים בסיפורים טרגיים". 

•  
•  
•  

צילום: אמיר יהל

עד כמה הם מעודכנים בחיים שלך בשואוביז החילוני?
"מעודכנים בכל. עם אבא אני מתייעץ כל הזמן, יש לו פייסבוק פעיל והוא משתף סרטונים שלי. אמא שלי הייתה זאת שסוגרת לי הרצאות ואירועים לפני שהיה לי סוכן".

את האומץ וההשפעה הרוחנית שהשרו עליו ההורים, אפשר היה לזהות כשבחר מלך לקחת חלק בקמפיין "לא התלוננתי". מי שמילא בשורות מחץ ציניות ומתחכמות, מצא את עצמו כותב פתאום על ההטרדה שעבר כתלמיד ישיבה. "הייתי בן 13 או 14, הוא היה מבוגר ממני בהרבה שנים וזה קרה במקווה שהלכתי אליו כל בוקר בזמן הלימודים בישיבה בבני ברק. כשראיתי שאני לא המוטרד היחיד פתחתי עליו את הג'ורה שלי בצרחות, כל הנוכחים בהו בי והוא ברח משם כמו עכבר ביבים".

כתבת את מה שכתבת והמשכת הלאה.
"צייצתי את זה בלילה, הלכתי לישון וכשקמתי ראיתי פתאום אלף לייקים. נכנסתי ל-ynet וראיתי צילום מסך של הציוץ שלי בכותרת הראשית. התחילו להפציץ אותי בטלפונים מתכניות טלוויזיה כדי שאבוא להתראיין וסירבתי. אמרתי את מה שרציתי להגיד וזהו, ביי. מה אתם רוצים, שאמקם לכם עם סרגל איפה הוא נגע בי?".

אולי בלי קשר קשה לך לשדר פגיעות?
"זה לא שהתעקשתי לשדר כאן פאסון, אני פשוט רוצה לשלוט במסר בעצמי. כשזה מגיע לנושאים רגישים, אני אנצל דווקא את הכוח שלי יש ביד ולא אתן את החומר לעיתונאים. את הפגיעות שלי אני אגיש במתכונת שאני רואה לנכון. כזאת שלא תעורר רחמים. גם את התמונה הראשונה שלי במדים פרסמתי בפייסבוק במקום לתת לכתבי רכילות, ובוולנטיינ'ס העליתי תמונה שלי מתנשק עם גבר, סופר נפיץ, אבל ידעתי למסגר את זה באופן הנכון". 

בפוסטים שלך לא מפסיקים לשאול אותך אם אתה גיי.
"כן אני רגיל לזה, קשה לאנשים שיש גברים יפים כמוני בעולם. אבל בגלל שאני כל כך בטוח במיניות שלי אין לי צורך לענות להם או להפסיק לעלות כאלה תמונות".

•  
•  
•  

"היו לי את כל המילוטים האפשריים ובחרתי לעשות צבא" (צילום: אמיר יהל)

"הביאו לי בת ישראל כלשהי ולא הייתה כימיה"

יש רק דבר אחד שהוא לא עונה עליו מיד וברור, אלא לוקח את הזמן ומשאיר באוויר עם סימן שאלה גדול – מה עם חתונה וילדים. הוא יכול לפרוס במשך שעה את הביקורת שלו על הרבנות ("מן הסתם אתחתן קרוב יותר לבני ברק מאשר לקפריסין"), אבל נתקע כששואלים אותו מי האישה שהוא רוצה לחיות לצידה. כנראה שאי אפשר לבעוט בכל קונבנציה חרדית ואז לצפות שיעמדו בתור להשתדך איתך.

אתה בן 22 והשגת לא מעט, אבל לא את מה שהיית אמור להשיג.
"הדבר הכי בסיסי שמלמדים אותנו כחרדים זה לרדוף אחרי הישגים ולתחום אותם לגילאים ספציפיים, למהר להתחתן, למהר לסיים את הש"ס (שישה סדרים), ללמוד את כל התנ"ך. אני לא ממש עומד בקצב, בטח לא של חרדים. הייתי צריך להיות עכשיו נשוי עם שלושה ילדים, אבל אין לי עם מי. אף חרדית לא רוצה ואף שדכן לא ישדך אותי".

לא יכול להיות. מה ערכך במגזר?
"זה ישמע גס, אבל הבנות שבשידוכים רואות אותי רק כשהן מתחת לשמיכה. מגניבות סמארטפון למיטה ומסתכלות על תמונות שלי, אבל לעולם לא יגידו לאמא שלהן שהן רוצות להתחתן איתי. מספר העוקבים שלי באינסטגרם הופך אותי לבלתי מושג עבורן, לא ברור להן אם הן צריכות לשלוח לי הודעה או אם אני מאלה שיוצאים לשידוכים".

נו, ואתה יוצא לשידוכים?
"יצאתי לפגישת שידוך אחת לפני חמש שנים, כשהייתי בערך בגיל 18. וואלה, לא זרם. הביאו לי בת ישראל כלשהי ולא הייתה כימיה".

•  
•  
•  

צילום: אמיר יהל

ככה אתה קורא לנשים בדרך כלל, בנות ישראל?
"אני לא אקרא לה בחורה. זה מחפיץ. בחברה שלנו אולי מדירים אבל לא מחפיצים ומבחינתי זה עדיף. את השידוך ההוא סידרה לי אמא שלי שהתקשרה בזמן שהייתי על הבר עם ידידים וידידות, כל הבא לרגל, וביום ראשון כבר פגשתי אותה. כשחזרתי מהשידוך אמא הסיעה אותי באוטו, שאלתי אותה מה היא אומרת, הסתכלנו אחד על השני והבנו שזה לא. היא יודעת מה יש לה בבית, מתה עליי אבל גם יודעת שאצלי זה מסובך".

דוגמניות כמו יעל שלביה ורומי פרנקל, שאתה מצטלם איתן ככוכב רשת, הן פוטנציאליות?
"מה פתאום, אני לא יכול להתחתן עם אחת כזאת. אני כנראה לא אתחתן עם מישהי שהשם שלה הוא לא מיידלע. האם אצא עם דתל"שית? עם בחורה מהציונות הדתית? רק עם חרדית? זאת השאלה היחידה שאני לא יודע לענות עליה. למזלי ההורים שלי מקסימים, לא לוחצים בכלל. יש לנו בחיפה סוג של דירת רווקים של כל מי שנשאר בבית, שזה ההורים, אני ואחותי הקטנה".

אם תגיע מחר בבוקר האישה הנכונה, תתחתן? אתה מוכן? נראה שכרגע אתה טוב בלהכיל בעיקר את מלך זילברשלג.
"זה נכון, אני אצטרך להתאמץ וללמוד איך עושים את זה, זה לא יבוא לי בטבעי. כרגע אני מאוד מרוכז בעצמי".

חושב לפעמים איך היו נראים החיים שלך אם לא היית הופך לחרדי ויראלי?
"בטח הייתי עובד באיזה משרד פרסום, לא מתבלט יותר מדי. ואם הייתי חילוני, כנראה שהייתי דיג'יי".

•  
•  
•  

דיג'יי? (צילום: אמיר יהל)

צילום: אמיר יהל | סטיילינג: אייל חג'בי | בגדים (לפי לוקים): לוק 1 - סריג ומכנסיים: דיזל, משקפיים פראדה, נעליים: אלדו, מעיל צהוב: Moncler לבוטיק Amor, לוק 2 - מעיל: Mirza by Naor, ז'קט משובץ ומכנסיים: זארה, חולצה: טומי הילפיגר, גרביים: H&M, נעליים: אלדו, לוק 3 - מעיל פרווה ופולו: Fila, חולצת ג'ינס: ברברי ל-Factory54, מכנסיים: טומי הילפיגר, נעליים: זארה, לוק 4 – ז'קט ומכנסיים: דולצ'ה וגבאנה לבוטיק Amor, חולצה: Armani Exchange, נעליים: אלדו, לוק 5 - גולף: זארה, סריג ומכנסיים: COS, ז'קט: Mirza by Naor, גרביים: H&M, נעליים: אלדו, חגורה: דיזל, לוק 6 – ז'קט: Dsquared ל-Factory54, מכנסיים: קלווין קליין, חגורה: דיזל, נעליים: זארה, חולצה: Pull&Bear