סטלה וינטג' עוברת לרשת

ב-"Wanted Vintage" העיצוב אירופה, הכיתוב באנגלית, המחירים בדולרים, אבל היזמית - ישראלית כמו שקדי מרק | חנות הווינטג' החדשה שאתן חייבות להכיר

מאת  | ‏ 28 נובמבר 2011
חנות האינטרנט החדשה wantedvintage.com | צילום מסך

מציאות וינטג' בלי לצאת מהבית. שמלה של סלין, 550 דולר. wantedvintage.com | צילום מסך

"יש פה בארץ קבוצה של בנות עם טעם ואינדווידואליות מדהימים. אבל עדיין, אנחנו מדינה קטנה ובווינטג' מספיק לפעמים רק פריט אחד להופעה מיוחדת, אם את לא רוצה להראות כמו בתחפושת של ליצן החצר", מספרת איילת גלאור, מדוע החליטה לסגור את הבוטיק הקסום "סטלה וינטג'" במרכז תל אביב, ולפתוח לפני שבועיים את "Wanted Vintage", אתר קניות חדש שכולו פריטי וינטג' או יד שנייה. "השוק הגדול הוא השוק העולמי", היא אומרת, "אין אפס".

החנות של גלאור נחשבה לאחת הכתובות המוצלחות בעיר לפריטי וינטג' איכותיים, וחובבות הז'אנר איבדו נכס חשוב עם סגירתה בחודש מרס האחרון. "רציתי לגדול, וקצת הרגשתי שעניין החנות מיצה את עצמו", היא מספרת. בחיפושיה אחר אופקים חדשים, הגיעה לרשת, שם היא מצפה למצוא לקוחות נאמנות כמו הקהל התל אביבי שהיא מקווה שימשיך לקנות גם בגרסה המקוונת. "נכון להיום, עם המצב של הדולר, הישראליות יכולות רק להרוויח מזה", היא אומרת.

חנות האינטרנט החדשה wantedvintage.com | צילום מסך

אחד האתרים היפים שראינו בארץ. חנות האינטרנט החדשה wantedvintage.com | צילום מסך

| כבר אין שאנל בזול |

את התשוקה לפשפושים בשוקי פשפשים איילת מטפחת כבר כ-15 שנה. במשך עשור היא התגורה בז'נבה, והיום היא נוהגת לנסוע לאירופה פעם בחודשיים ולניו יורק פעמיים בשנה לפחות. את הפריטים היא מביאה איתה במזוודה. "זה קצת לוטו", היא מספרת, "לא קרה לי עדיין שחזרתי בלי כלום, אבל יש נסיעות מוצלחות יותר ומוצלחות פחות". עם השנים, המצוד אחר האוצרות הפך לקשה הרבה יותר לדבריה: "פעם מצאתי תיק של שאנל בשוק בז'נבה ב-20 פרנק, אבל היום כבר אין את זה. היום הרוכלת בשוק יודעת טוב מאוד מה יש לה וכמה זה שווה. פריטי הווינטג' הפכו כמעט ליצירות אמנות, אף אחד לא רוצה לשחרר אותם וכשכבר עושים את זה המחיר מאוד יקר".

בפלטפורמת השופינג החדשה תוכלו למצוא חולצת משי כחולה של אוסקר דה לה רנטה תמורת 65$, חצאית עור שחור של דיור משנות ה-80 ב-450$, או אוברול של איב סן לורן משנות ה-70, הפריט הכי יקר כרגע באתר, תמורת 550$. "בחנות הייתי פחות בוררת את הפריטים, הייתי מביאה גם דברים שידעתי שילכו, זולים יותר. היום אני רק מסתכלת אם זה פיס או לא פיס – כי פיס יימכר בטוח, אבל הוא גם יותר יקר".

חנות האינטרנט החדשה wantedvintage.com | צילום מסך

מימין: תיק מוזהב משנות ה-70, 175 דולר, משמאל: נעלי עקב של מייקל קורס, 350 דולר. wantedvintage.com | צילום מסך

חנות האינטרנט החדשה wantedvintage.com | צילום מסך

ג'קט של ולנטינו, 225 דולר. wantedvintage.com | צילום מסך

| משלוחים חינם לכל העולם |

גלאור, מלאת ביטחון באתר החדש ובאיכות הפריטים, ולכן גם לא מוטרדת ממחירי הפריטים שלא בהכרח מתאימים לכל כיס. "לא מעניין אותי מה חושבים לגבי יקר או זול. היום כבר אין דבר כזה, כל אחת קונה לפי השיקולים שלה ואין לזה חוקים. זה לא חוסר רגישות לכסף, אבל אישה שעובדת ומרוויחה משכורת ואין לה ילדים – שלא תגיד לי שהיא אף פעם לא קנתה משהו ב-1,000 ש"ח, אז אחר כך היא מצטמצמת חודשיים, זו החלטה שלה".

כמו כל אתר מכירות מכובד, גם גלאור הצטיידה בשירות משלוחים חינם לכל העולם ואפשרות להחזר כספי מלא. כרגע היא עוד עובדת על שיווק העולל הצעיר בדרכים שיעוררו הכי הרבה באזז, כלומר: מתנות לבלוגרים משפיעים והפעלת דף מעריצים בפייסבוק.

חנות האינטרנט החדשה wantedvintage.com | צילום מסך

למעלה: חגורה משנות ה-80, 125 דולר, למטה: חגורה של מוסקינו, 250 דולר. wantedvintage.com | צילום מסך

חנות האינטרנט החדשה wantedvintage.com | צילום מסך

מימין: חולצה וחצאית של מיסוני, 400 דולר. משמאל: אוברול משי משנות ה-80, 155 דולר. wantedvintage.com | צילום מסך

| גם נט א פורטה לא מכרו בהתחלה |

עד כה לא נרשמה אפילו מכירה אחת ב"וונטד וינטג'", אבל מאות כניסות מכל העולם כבר נספרו. "גם נטלי מאסנה, מייסדת נט-א-פורטה מספרת שהיא לא מכרה כמעט כלום בשנה הראשונה שלה", היא מסבירה, "אני מאמינה שצריך לתת לדברים האלה זמן. אנשים רוצים להרגיש חלק מחברה כשהם קונים באינטרנט, שיוכלו להגיד לכולם מאיפה זה מגיע".

לא בכדי היא מזכירה את שמה של מייסדת נט-א-פורטה. "החלום שלי הוא שאיזה אתר ענק ירצה לשלב את האתר שלי תחתיו, מישהו כמו נט-א-פורטה או Yoox או Shopbop. האהבה שלי היא מציאת הפריטים הנדירים, מאוד אשמח אם מישהו אחר יבוא להתעסק באדמיניסטרציה".

חנות האינטרנט החדשה wantedvintage.com | צילום מסך

מימין: חולצת משי צהובה של אסקדה, 150 דולר, משמאל: מעיל של לנוון, 550 דולר. wantedvintage.com | צילום מסך

השאירו תגובה

 

  •  איך ניתן לרכוש אותה ?

    מאת: אתי קצב |‏ 16 בנובמבר 2012 | 18:17
  •  מעוניינת לרכוש את החגורה של מוסקינו איך ולמי אני משלמת

    מאת: אתי קצב |‏ 16 בנובמבר 2012 | 17:35
  •  כן נכון ישאתרים זולים יותר וישגם איקיאה וקיקה ו-h@m אבל זול הוא לא הענייןץ
    בעידן שבו כוכבות קולנוע קונות ווינטאג ועולות איתו על המסלול האדום , אין מצב בו ווינטאג אמיתי ,לא קרוע ולא סמרטוטים של השכנה מהבניין ממול יהיה זול .
    אישה שרוכשת פריט ווינטאג של מעצבים גדולים עושה זאת משני טעמים :
    1.אהבת אופנה מטורפת ואהבת היסטוריה וכבוד לקלאסיות של בית אופנה מסויים
    2.חוסר יכולת כלכלית לרכוש פריט קוטור מהקולקציה הנוכחית ,אך יכולת להשתתף בתשוקה העולמית למותגים ולזכות אפילו לעיתים בפריטים חד פעמיים.
    אם נוסיף לכך את הבנתה הנרחבת של איילת גלאור בנושא הווינטאג, השקעתה המטורפת , השיטוט בעולם אחרי פיסים שווים והעובדה שמדובר באתר ישראלי בקריטריונים עולמיים נותר רק לקוות שהאתר יצליח וכן חבל שהחנות עצמה נסגרה

    מאת: זהבי |‏ 7 במרץ 2012 | 22:31
  •  האתר מדהים, הפריטים שווים, יש לה בהחלט עין טובה
    לדעתי המחירים ממש סבירים. אם מחשבים את עלויות המשלח של אתרים כמו איביי אז משתלם ומהיר יותר להזמין באתר.
    החכמה בוינטאג איכותי היא ללקט את הפריטים השווים אחרת הרוב נראה שמאטה, על זה אני מוכנה לשלם.
    אם רק היו המגפיים של מיו מיו במידה 39…..

    מאת: יעל |‏ 14 בדצמבר 2011 | 10:42
  •  

    מאת: דפנה |‏ 1 בדצמבר 2011 | 12:31
  • אני קונה באינטרנט וינטאג', בדרך כלל דרך חנויות באטסי ולפעמים באיביי.
    מי שכבר קונה דרך האינטרנט יכולה למצוא המון מציאות, ומאד קל להשוות מחירים.
    קניתי למשל שמלה מהממת של משכית בחנות הישראלית הזו בפחות ממאה דולר:
    http://www.etsy.com/shop/prvtcollection 

    קניתי בחנות אחרת נעלים של פראדה ב 50 דולר.
    אז למה שאני אקנה דווקא אצל הסטלה הזו ביוקר, כשאני יכולה למצוא הרבה יותר בזול.

    מאת: טלי |‏ 1 בדצמבר 2011 | 08:21
  • כחובבת וינטג' חבל לי מאד על סגירת החנות, שם אפשר היה למצוא "מציאות" פריטים יפיפיים במחירים הגיונים. המחירים של רוב הפרטים באתר כיום פשוט מופקעים, כל מי שאוהבת וינטג' ומסתובבת בשווקים בחו"ל ובאתרים בעולם יודעת את זה. אז נכון, בשביל מישהי שיש לה עין מצוינת ומלקטת את הפרטים ומביא אותם ומציגה אותם אני מוכנה לשלם יותר! אבל לא 500 שקל על חגורה שאני יכולה למצוא בשווקים ובאינטרנט ב100. חלק מהפרטים אגב נרכשו בחנויות וינטג' אחרות שגם העלו מחירים בעשרות אחוזים ועל זה סטלה עוד מוסיפה את המרווח שלה. אז כן, אני בדיוק מאלו שמוכנות לשלם על פריט ייחודי 1,000 שקל אבל רק אם אני לא מרגישה שעובדים עלי. בכל אופן האתר מקסים והרבה בהצלחה! אני מקווה שעם הזמן ירדו המחירים ואז אשמח לקנות גם שם כמו שאני קונה גם באתרים אחרים

    מאת: מורן |‏ 29 בנובמבר 2011 | 02:55