הבגדים שאני מעצב לסטטיק ובן אל הם לא תחפושת
מאחורי כל פריט גדול מהחיים אותו לובשים ססטיק ובן אל בהופעות, צילומים וקליפים עומד אדם אחד - מעצב האופנה מעוז דהאן. בראיון הוא מספר על הבגדים חסרי הגבולות, על שיתוף הפעולה עם הצמד הרותח ועל ההתמודדות עם הביקורות. "אני לא מנסה לרצות אף אישה, גבר או ילד. אני עושה אמנות"
לא זזים בלי הבגדים שלו (צילום: אינסטגרם, nouveaurichedog)
סטטיק ובן אל הם כנראה אייקוני הסטייל הבולטים ביותר שנראו בסביבה מזה לא מעט זמן, אבל יש צלע שלישית שחתומה על האמירה האופנתית הנועזת שהם מביאים עימם. המעצב מעוז דהאן אחראי באופן גורף לכל אחד ואחד מהאאוטפיטים אותם לובשים השניים להופעות, צילומים וקליפים, וגם להרבה מבגדי היום יום שלהם – מתלבושות החוצנים של "טודו בום" ועד החליפות המטאליות בכוכב הבא, כל פריט ופריט מחושב, מעוצב ומוצא אל הפועל בידי מעוז והצוות הנאמן.
דהאן בן ה-38 החל את דרכו בתעשייה בשנת 2006 בבית הספר אסכולה-מימד, אחרי תקופה בה היה מנקב פירסינגים בניו יורק. במהלך הלימודים עבד כעוזר סטייליסט של ליאת אשורי וגל אפל, וכך נחשף לעולם ריאליטי והשתפשף בתחום. הוא הכיר את האנשים הנכונים, למד איך הגזרות אותן הוא מתרגל בבית הספר לובשות צורה על הגוף וראה איך שילובי הצבעים מתקבלים מעברו השני של המסך. ההתנסות הזאת, ככל הנראה, היא אחד הגורמים שהפכו אותו לאדם האידיאלי לתפקיד הנחשק.
הקשר היצירתי בין הצמד למעצב החל עם ביקור של סטטיק בחנות המותג שלו ברחוב דיזינגוף, "נובוריש דוג". "הוא בא בעצמו לחפש בגד להופעת החימום שלהם לג'סטין ביבר, וכשזה עבד גם בן אל הצטרף", מספר דהאן. "זה היה עוד לפני שיא הטירוף סביבם, אבל כשראינו שיש פה משהו החלטנו ללכת עם זה עד הסוף, לעשות את הדרך הזאת יחד וליצור את הדבר הכי שונה ומיוחד שיש בארץ".
"היום אני חושב שצדקנו", הוא ממשיך. "בנינו יחד שפה שכולם מדברים עליה, בין אם לחיוב או לשלילה זה לא משנה. בארץ עדיין קצת מתחסדים אבל השיח שאנחנו מייצרים הוא כזה שכל סלב בעולם היה מקבל עליו כותרות אוהדות".
אתה מקבל הרבה ביקורות שליליות?
"לא הרבה, אבל לאחרונה נתקלתי בלא מעט רפש. בתקשורת אוהבים להכניס לעג שאני לא מבין מאיפה הוא מגיע, אבל זאת ביקורת לא רלוונטית, בלי בסיס או ידע אמתי. אלה דברים שנאמרים מקנאה או מתוך רצון של הכותבים שידברו עליהם ואין לה קשר למוצר עצמו".
עד כמה סטטיק ובן אל לוקחים חלק בתהליך העיצוב?
"אנחנו עובדים ביחד אבל רק עד גבול מסוים, כי בסוף הם האמנים ואני המעצב – אני לא יודע לשיר והם לא יודעים לתפור. נכון שהם חזקים ודעתנים ויודעים מה הם רוצים אבל בתהליך כזה חייבים אמון. הם סומכים עלי שאלביש אותם ואני סומך עליהם שייצגו את המוצר שלי באופן הכי טוב שרק אפשר".
קרה שהגעת עם אאוטפיט שהם לא אהבו?
"כן, אין דבר כזה מאה מתוך מאה אבל זה שטויות. אם יש משהו שאפשר לשפר מתקנים ואם לא פשוט מדלגים הלאה ומיישמים בהמשך".
מה הקווים האדומים שלהם?
"מעבר לענייני טעם אישי של צבעים וגזרות צריך להיזהר איתם בנושא של שקיפות ומחשופים. אני עושה אופנה אקסטרווגנטית אבל זה בכל זאת משהו להמונים, יש להם גם מעריצים צעירים וצריך להתחשב על זה ולשמור על כבוד מסוים".
יש פריטים שאתה מסתכל עליהם היום ולא מאמין שייצרת?
"זה לא ממש יכול לקרות כי את הכל אני מייצר בעצמי. לפעמים בסוף אני קצת בהלם מאיך שזה נראה עם הפלאשים אבל אני לא באמת יכול לשפוט את מה שאני והצוות השקענו בו את כל כולנו לשלילה או חיוב. צריך לזכור שאלה פריטים בימתיים שהם שואו. אני לא מנסה לרצות אף אישה, גבר או ילד. אנחנו עושים אמנות".
"זאת לא תחפושת", מדגיש דהאן. "אנשים אולי חושבים ככה כי הם לא רגילים לראות כאלה בגדים אבל זה ההבדל ביני לבין אחרים בתחום. אני מנסה להבין מה האמנים שמגיעים אלי צריכים ולענות על הצורך המדויק הזה", הוא מסביר "לא הרבה מבינים מה זה לתפור לסטטיק ובן אל לוקים להופעות ואירועים מאפס. הקהל רואה את התוצר הסופי ואומר 'יפה' או 'לא יפה' בלי לדעת כמה מחשבה הושקעה בו".
"זה דורש ממני המון", מודה המעצב. "לפני חודש למשל הגענו למצב מטורף שבו היינו צריכים לייצר 28 תלבושות ב-14 יום. זאת עבודה קשה אבל משתלמת, כי הם משלמים. זה לא מובן מאליו, הרבה רשתות מסחריות דולקות אחריהם, מנסות להחליף אותי ומבקשות שרק ילבשו ויתייגו אותם בלי תשלום. להן יש תקציבי ענק, לי אין. אני עושה הכל בידיים שלי".
אם כבר כסף, כמה עולה תלבושת ממוצעת של כל אחד מהם?
"אני לא אנקוב בסכום כי זה באמת לא רלוונטי, אבל יקר. אלה בדים מיוחדים שאני מביא מרחבי הארץ, שעות של מחשבה והרבה עבודה".
ומה קורה עם הפריטים אחרי ההופעות והצילומים?
"הכל נשאר אצלם, יש להם ארונות גדולים מאוד", צוחק דהאן. "גם שלי מכובד וחולש על שמונים זוגות נעליים ולא מעט ביגוד, אבל זה כלום לעומתם".
אתגר שאי אפשר להגיד לו לא
שיתוף הפעולה עם הצמד המוזיקלי אמנם דורש ממעוז עבודה מסביב לשעון, אבל כשהג'וב הזה מסתיים הוא ממש לא נח. דהאן נשוי לעדי, אבא לשניים – יובל בן החמש ואלון בן השנה וחצי, ועומד מאחורי המותג "נובוריש דוג" שממשיך לייצר קולקציות רדי טו וור מוצלחות אחת אחרי השנייה. "ביום שסיימתי את הלימודים החלטתי שהמקום היחיד בשבילי הוא מותג משלי. פתחתי את הסטודיו ב-2008 והייתי יושב בו ימים שלמים, מעצב ומוכר בעצמי", הוא נזכר. "זה היה הישרדותי, קשה להתברג בתעשייה כשאתה צעיר, לא מכירים אותך ואפילו אתה לא בטוח בעיצובים שלך".
הקולקציה בסניפי "נובוריש דוג" שונה ב-180 מעלות מטביעת האצבע הססגונית והפרועה אתה מזוהים הפריטים שהוא מפיק בשביל סטטיק ובן-אל. הרדי טו וור של דהאן מונוכרומטי וכולל גזרות יוניסקס קלות לעיכול בטווח מידות רחב ובמחירים נגישים יחסית.
לאורך השנים עבר המותג גלגולים שונים, וכיום דהאן מחזיק בשתי חנויות – האחת ברחוב דיזינגוף והשנייה בקניון האופנה TLV, ובנוסף מפעל קטן ברחוב אליפלט בתל אביב. הוא זכה להכרה, מציג בשבועות אופנה ברחבי העולם והתחבב על לא מעט סלבס. בין השמות ששומרים לו אמונים אפשר למצוא את איתי תורג'מן, שכבר הפך לחבר קרוב של המעצב, יהודה לוי, אנחל בונני, שלומי שבן, גלעד כהנא, אסף גרניט, דודו אהרון, איתי לוי ועוד.
מתי הרגשת שהגיעה הפריצה הגדולה שלך?
"תורג'י היה בין הסלבס הראשונים שנתקלו בעבודה שלי ונתנו לה דרור. אני הראשון שיצר טוניקות לגברים, כשהוא לבש אותן כתבו שהוא משוגע ועכשיו זה מיינסטרים. לאט לאט הגיעו עוד ועוד לקוחות גדולים וזה התגלגל, ככה שאי אפשר ממש לקרוא לזה פריצה. זה תהליך של שנים שבהם עשיתי דברים שצברו נוכחות בשטח".
אתה מרגיש שהעבודה עם סטטיק ובן אל יצרה שינוי במותג שלך?
"יש לזה תשובה מאוד ברורה – לא. אמנם מכירים אותי בארץ ובעולם והווליום התקשורתי סביב השם שלי גדל בזכותם, אבל עדיין יש מחסום למעצבים מקומיים. זה קשה, אבל אני מבין את זה. אני עדיין לא מוכר טי-שירט ב-69 שקלים".
אפשרי בכלל לעבוד על הקולקציה שלך במקביל לתפקיד המלביש הרשמי של השניים?
"אנחנו עובדים בקצב מסחרר, אבל זה אתגר שאי אפשר להגיד לו לא, זה לא קורה כל יום – כמה אמנים בסדר גודל כזה יש לנו במדינה? אני מאחל להם שימשיכו להצליח, מאמין בהם מאוד ואשמח אם ימשיכו לעבוד איתי לנצח אבל אתה אך פעם לא יודע מה יהיה. צריך לנצל כל רגע וליהנות מהדרך. זה מה שבחרתי, להיות מעצב אופנה, ובסוף התהליך אני גם נהנה מזה".
דור דפוק איכס כולם שרוטים
מאת: גל | 24 בדצמבר 2017 | 05:24אין מילים. מה לא תעשו בשביל תשומת לב. אלה לא בגדים שמישהו אי פעם ירצה ללבוש מלבד לגרום לכל העיניים להסתובב אליו. מיותר.
מאת: משה | 23 בדצמבר 2017 | 23:45