לכל בגד יש נשמה: ארון הבגדים של רונית אלקבץ נפתח לקהל

האופנה והסגנון הייחודי היו חלק בלתי נפרד מהפרסונה הציבורית של רונית אלקבץ, אחת הנשים הכי מעוררות השראה שהיו לנו כאן. התערוכה שנפתחת היום במוזיאון העיצוב בחולון חושפת לקהל הרחב את הארכיון האופנתי המפואר והבלתי נשכח שאלקבץ טיפחה ושמרה לאורך שנים, ומספרת סיפור מצמרר על אישה גדולה מהחיים

מאת  | ‏ 27 נובמבר 2017

רונית אלקבץ התערוכה (צילום: עדי קפלן)

רונית אלקבץ התערוכה (צילום: עדי קפלן)

היום (ב') הוא יום הולדתה של רונית אלקבץ. היא הייתה אמורה להיות בת 53. נראה כי אין מועד הולם מזה לפתיחת התערוכה "ז'ה טם רונית אלקבץ" במוזיאון העיצוב חולון, שמנסה לעמוד על דמותה הבלתי נשכחת באמצעות מיקוד בפריטי הלבוש הייחודיים שאספה במסירות לאורך 30 שנה. אלא שהעובדה כי תאריך פתיחת התערוכה הוא גם תאריך יום הולדתה של המוזה העומדת במרכזה, נודעה למארגנים רק אחרי שכבר קבעו אותו, במקרה. אולי יהיה זה פשטני לסכם את האווירה השורה על התערוכה כ"קסם" או "כישוף", אבל האנקדוטה הזאת לא יכולה אלא לחזק את התחושה שדמותה ונשמתה של אלקבץ מלוות כל סנטימטר בה.

כל מי שנכח בפתיחת שבוע האופנה של תל אביב באוקטובר 2015 כנראה לא ישכח לעולם את המראה של אלקבץ שועטת אל המסלול יחפה, עוטה חיוך ענק ואת "שמלת השמש" הצהובה שעיצב חברה אלבר אלבז, רצה, מדלגת, הבד מתנפנף ומשחק איתה והיא נראית כמו החיים עצמם. בדיוק חצי שנה אחר כך היא נפטרה, ועכשיו השמלה הצהובה הזאת היא הדבר הראשון שרואה מי שנכנס לחלל התערוכה, שרוב הפריטים בה נעים דווקא על סקאלת השחור ולבן הדרמטיים שאפיינו את אלקבץ.

לכל בגד יש נשמה (צילום: יוסף יזוז)

לכל בגד יש נשמה (צילום: יוסף יזוז)

שמלת השמש היא רק אחת מתוך אוסף מערכות הלבוש האיקוניות המוצגות שם: קשה לפספס את חצאית שמלת הכלה מבית לנוון שלבשה אלקבץ לטקס פרסי אופיר בו זכה הסרט "גט", ונקרעה קלות כשעלתה לבמה ברגע שהפך מיד למשעשע ואפילו מעצים. גם שמלת התחרה השחורה שעיצב לה אלבז לטקס גלובוס הזהב מוצגת שם, לצד שלל תלבושות מבית המעצב ויוי בלאיש שגם לו היוותה אלקבץ מוזה נצחית, ואפילו שתי שמלות קוטור מרהיבות שלבשה בסרט "ציון" והוטסו במיוחד מהארכיון של מעצב העל כריסטיאן לקרואה. תכשיטים, נעליים, קשתות שיער, ספרים, מחוכים ואפילו שתי שמלות שעיצבה אלקבץ בעצמה לפרויקט הגמר שלה במגמת עיצוב האופנה בתיכון.

בתום שורת התודות שמזכיר המנהל האמנותי של התערוכה, אחיה של רונית ושותפה ליצירה, הוא מוסיף עוד תודה אחת, חשובה במיוחד: "תודה לרונית, שאספה במשך 30 שנה באדיקות ובכשרון את כל מה שהיה צריך להיות בתערוכה הזאת. הכל פשוט היה שם, מוכן ועטוף, עם כוונה. הכוונה שמישהו ייצר אוסף, שמישהו ייצר ארכיון. זה דבר גדול כי התרבות הישראלית היא לא תרבות של ארכיונים, ועל כך תודה לרונית על מודעות הארכיון המטורפת שלה", הוא אומר ומוסיף: "מתוך האוסף הזה ומהאופן שבו רונית שמרה את הדברים לאורך השנים נולד גם הרעיון לתערוכה. התערוכה הזאת שעוסקת בהשתקפות, באופן שבו אדם מייצר את הפרסונה הציבורית שלו ומשתמש בה כדי להאציל מתכונותיו, ורונית הייתה אחת הנשים המבריקות שידעה לעשות את זה בחייה ודרך זה לרתק אליה את המבט, את המחשבה ואחר כך בעיקר את הלב. וכשהיית שלה – כבר היית שלה. אז אני מקווה שהיא תיקח אתכם גם הפעם, כי היא מדברת בתוך התערוכה, דרך הדברים, ויש לה הרבה לומר. התערוכה הזאת היא משפט חדש שנאמר. זו לא תערוכת הנצחה".

כל שמלה, שואו בלתי נשכח (צילום: יחסי ציבור)

כל שמלה, שואו בלתי נשכח (צילום: יחסי ציבור)

"המפגש עם ארון הבגדים של רונית היה אחת החוויות הכי עוצמתיות שעברתי בחיי", מחזקת אוצרת התערוכה יערה קידר. "ההקפדה והאופן שבו הדברים נשמרו, מקופלים בנייר משי, ועל חלקם אפילו נכתב לאן נלבשו ומי עיצב אותם. רונית אמרה שהיא מאמינה שלבגד יש נשמה, וזה נתן לי הרבה אמונה בזה שיש המון תשובות בתוך הארון הזה, וכשהתחלתי לצלול לתוכו התגלו בתוכו המון דברים מעניינים – בתוך הטי-שרטים הייתה מקופלת הטי-שרט שהיא לבשה ב"שבעה" עם הקרע, שמלת הכלה המפורסמת שנלבשה לטקס פרסי אופיר, תלבושות מסרטים ליד בגדים מחיים אישיים ליד הופעות ציבוריות באמת בלתי נשכחות. אני חושבת שהארון הזה סיפר לי סיפור כל כך מלא ברבדים שאפשר היה לתרגם אותו בזכות זה לתערוכה שמספרת סיפור הרבה יותר רחב. זה לא רק 'תראו איזה בגדים יפים', אלא 'תראו איזה כוח יש לבגד ומה הוא יכול לעשות כשבנאדם מאמין בו'".

איך היית מגדירה את הסגנון שלה?
"הייתי קוראת לו 'רונית אלקבץ'".

החזיקה כל בגד. אלקבץ 1986 (צילום: חלי גולדנברג)

החזיקה כל בגד. אלקבץ 1986 (צילום: חלי גולדנברג)

איזה שהיא מוזה מהלכת (צילום: עדי קפלן)

איזה שהיא מוזה מהלכת (צילום: עדי קפלן)

כמה כח באישה אחת. תמונה מ-1988 (צילום: יצחק שוקל)

כמה כח באישה אחת. תמונה מ-1988 (צילום: יצחק שוקל)

אחת ויחידה (צילום: עדי קפלן)

אחת ויחידה (צילום: עדי קפלן)

יערה קידר אוצרת התערוכה ושלומי אלקבץ (צילום: שלומי בן אפרים)

יערה קידר אוצרת התערוכה ושלומי אלקבץ (צילום: שלומי בן אפרים)

השאירו תגובה