בין פנטזיה למציאות: מה חשבנו על תצוגת הבוגרים של שנקר?

40 מבוגרי המחלקה לעיצוב אופנה הציגו אמש את פרויקט הסיום שלהם על המסלול. היה שם רנסנס, פופ-ארט, נוסטלגיה ואדג' שהשתלבו יחד ואיפשרו לקהל להציץ, גם אם לרגע, לעולמם העשיר והבועט של המעצבים הישראלים הבאים

מאת  | ‏ 3 יולי 2017

יובל בר-ישראל לשנקר (צילום: רפי דלויה)

יובל בר-ישראל לשנקר (צילום: רפי דלויה)

"בעולם שבו מול עינינו מתרחשות תמורות מרחיקות לכת בדרך שבה אופנה נצפית ונצרכת גלובלית, מנסים חלק מהבוגרים להאיר ב'פנס אישי' פינות חבויות, לעיתים אפלות, של חיינו ולערער על המבט הבנאלי האוטומטי אל האדם והבגד", הגדירה לאה פרץ, מנהלת מחלקת העיצוב של שנקר, את הקו המנחה של התצוגה המסכמת את תצוגת הסיום של שנקר.

ואכן, בנאליות לא הייתה שם. אחרי 4 שנים של עבודה קשה, "ימים כלילות הן מצד התלמידים והן מצד המורים" כפי שהעיד נציג הבוגרים דני מריאש, נערכה תצוגת הגמר השנתית של שנקר במפגן של יצירתיות ומקוריות, בין פנטזיה למציאות.

לירון שרביט (צילום: תום מרשק)

לירון שרביט (צילום: תום מרשק)

40 מבוגרי המכללה שהציגו אמש את הקולקציות המסכמות שלהם הצליחו לייצר 40 סיפורים שונים – מספורטיבי ועד רומנטי דרך פופ-ארט והשראות שבטיות, כל אחד מהם הפליא לבטא קול אישי וברור ושאב את הקהל, למספר רגעים, אל תוך העולם שלו. רוב הפריטים הם לא כאלה שניתן ללבוש בחיי היום יום (נוצצים ואדג'יים ככל שיהיו חייכם), אבל הקונספטואליות הבועטת הזו היא כנראה שמיצבה את שנקר במקום התשיעי והמכובד בדירוג העולמי של "פאשניסטה" לצד בתי הספר הטובים בעולם לאופנה.

את התצוגה פתח אור אידלמן עם הניגוד המושלם בין המהודק לפראי. הצלליות בסגנון שנות ה-50 יחד עם גווני הספארי, האפליקציות הטרופיות והשקפים הצבעוניים הולידו אנסמבל מתקתק אך נקי שניתן לתרגם בקלות לפריטים שיחטפו מהמדפים.

אור אידלמן (צילום: תום מרשק)

אור אידלמן (צילום: תום מרשק)

ואם כבר מתיקות, אוהד קריאף החליט לעשות קצת סדר באגדות הילדות עליהן גדלנו ולהכניס בהן קצת ספאנק. הסינדרלה שלו היא "הרווקה התל-אביבית" שכבר מזמן לא צריכה את הנסיך, ובמלתחה שלה אפשר למצוא פריטים סטריטיים בועטים, צבעוניות דרמטית מלאה בשחור וורוד, אלמנטים מתרבות הפופ ועבודת טלאים ראויה להערצה.

אוהד קריאף (צילום: תום מרשק)

אוהד קריאף (צילום: תום מרשק)

עוד מעצבת מבטיחה שעשתה שימוש בטכניקות מורכבות לטיפול בבד היא דניאל כוכבי, ששילבה בין עבודות מלאכה נוסטלגיות כמו רקמה וסריגה יחד עם טכנולוגיות חדשניות של חיתוך לייזר ופליסה. כוכבי ביקשה ליצור סדר בפיסות הזיכרון שהפכו אותה למי שהיא היום, והתוצאה: שמלות ערב מרחפות וחלומיות בשיפון, משי, אורגנזה וטול עדינים.

דניאל כוכבי (צילום: תום מרשק)

דניאל כוכבי (צילום: תום מרשק)

גם דנה דניאלה סרבניצקי השתמשה באותם הבדים, אבל הפעם בפלטת צבעים רחבה ובוהקת בשילוב עם סממנים מהאיסלאם, היהדות, ההינדו והדת הקתולית. האלילות הנשיות שלה צעדו על המסלול בפריטים רקומים ומעוטרים בפירוט רב, כשלראשן כתרים מרשימים.

דנה דניאלה סרבניצקי (צילום: תום מרשק)

דנה דניאלה סרבניצקי (צילום: תום מרשק)

מאיה טולדנו יצרה תבניות ואז ניפצה אותן, על רקע חוויה של עולם ההולך והופך ממושטר ומאבד את המגע האנושי. היא השתמשה בצורות גיאומטריות אתן פירקה לגורמים, צבעוניות מונוכרומטית ועליה נגיעות צבע מתפרצות, בדים טבעיים, הדפסים ורקמות בעבודת יד, ויצרה קולקציית חורף נשית ורעננה.

מאיה טולדנו (צילום: תום מרשק)

מאיה טולדנו (צילום: תום מרשק)

השנה הפתיעו ועלו על המסלול גם דוגמניות פלאס סייז, בקולקציה שעיצבה רתם לויתן במיוחד למידות 42-50. "הגוף הנשי המקומר הוא הגוף היפה והאידיאלי בעיני", הסבירה, והשתמשה בקו שחור איתו איירה על הבגדים. התוצר הסופי היה קולקציה מונוכרומטית שזיכתה את לויתן בתשואות הקהל. 

רתם לויתן (צילום: רפי דלויה)

רתם לויתן (צילום: רפי דלויה)


יאן חודורוביץ'
, בנו של שגריר פולין בישראל, בחר לעסוק בחוויית הנדודים שלו וחיפוש הזהות בתוכה. הדוגמניות שלו, שנשאו את מיטלטליהן על המסלול, לבשו פריטים מחויטים בחיתוכים יחודיים ואלמנטים שלהתעטפות, עשויים בדי קשמיר, זמש ומשי שיובאו מרחבי המזרח התיכון. הם עוצבו בתל אביב ונתפרו בוורשה, מחברים בין שתי נקודות האחיזה של המעצב.

יאן חודורוביץ' (צילום: תום מרשק)

יאן חודורוביץ' (צילום: תום מרשק)

אביחיל טהוליאן הציגה קולקציית גברים בניחוח בארוק אלגנטי, שעל אף שמה המאיים – "עומס אקלקטי", שמטה את לסתות הקהל בזכות דויק ורגישות נפלאים. טהוליאן השתמשה בבדי ברוקד ועור בשילוב רקמות וקריסטלים צבעוניים ונעה על התפר שבין גברי ונשי, "עולם ישן" ועם זאת ועכשווי.

אביחיל טהוליאן (צילום: תום מרשק)

אביחיל טהוליאן (צילום: תום מרשק)

יובל בר ישראל שאב גם הוא השראה מההיסטוריה וחזר אל הרוקוקו, ובאותה העת גם הפנה אצבע מאשימה אל מכתיבי דעת הקהל ועיסוק היתר ב"מלכות עירומות" נוסח מארי אנטואנט וקים קרדשיאן. מוכנות להבליג על פתיחת החזית, רק בזכות השימוש המחוכם בניוד ועליונית הטורקיז עוצרת הנשימה המעוטרת בעבודת יד אינסופית של פרחים וחרוזים.

יובל בר ישראל (צילום: תום מרשק)

יובל בר ישראל (צילום: תום מרשק)

אגף בגדי הגברים קיבל חיזוק נוסף מצד אופיר איבגי, שיצר מספר דמויות ספק אנושיות עטויות מעין שריון צבעוני ועשיר. איבגי יצק אליהן ייצוגים גבריים מתקופות ותרבויות שונות – הרנסנס, שבט היורובה שבניגריה וסצנת הראפ העכשווית, תוך שימוש בצבעוניות נועזת והדפסים על גבי הדפסים.

אופיר איבגי (צילום: תום מרשק)

אופיר איבגי (צילום: תום מרשק)

האם יש מקום ליצירה אוונגרדית כמו זו שהנפיקו תלמידי שנקר בכישרון כה רב גם בשוק המסחרי? לא בטוח. לסטודנטים המסיימים יש הרבה סיבות לגאווה, אבל כעת מחכה להם משימה מאתגרת לא פחות, והיא מציאת מקומם בתעשיית האופנה הישראלית.

קשת שפירו (צילום: תום מרשק)

קשת שפירא (צילום: תום מרשק)

ירדן שפירא (צילום: תום מרשק)

ירדן שפירא (צילום: תום מרשק)

שירה טבנצ'יק (צילום: אפי דלויה)

שירה טבנצ'יק (צילום: רפי דלויה)

שירז טוויג (צילום: תום מרשק)

שירז טוויג (צילום: תום מרשק)

עמרי כהן (צילום: רפי דלויה)

עמרי כהן (צילום: רפי דלויה)

מורן צור (צילום: רפי דלויה)

מורן צור (צילום: רפי דלויה)

דניאל תרז בונדהיימר (צילום: רפי דלויה)

דניאל תרז בונדהיימר (צילום: רפי דלויה)

ירדן לוי (צילום: רפי דלויה)

ירדן לוי (צילום: רפי דלויה)

שירה זילכה (צילום: רפי דלויה)

שירה זילכה (צילום: רפי דלויה)

אוהד קריאף (צילום: רפ דלויה)

אוהד קריאף (צילום: רפ דלויה)

  • חחחח זה ממש מוזר…. לקחו בדים והדביקו חופשי

    מאת: דנה |‏ 3 ביולי 2017 | 19:49
  • אולי זה נועז ופורץ דרך אבל צר לי לבשר שזה לא יפב בעיניי.

    מאת: אור |‏ 3 ביולי 2017 | 14:40

השאירו תגובה