הדור הבא של האופנה הישראלית

תעשיית האופנה מאז ומתמיד קידשה את הנעורים. מקוריות, יצירתיות, תעוזה – האלמנטים שמהם עשויים האנשים שחיים מקולקציה לקולקציה, אלה שבתחילת דרכם הם פשוט צעירים עם חלומות גדולים. הילד השקט שיושב בסוף הכיתה ומקשקש שמלות במחברת שלו, היפה של השכבה שמקפידה על אינסטגרם אצור היטב, המלצר הצעיר מהקפה שחוסך משכורות כדי לטוס לשבוע האופנה. אבל בניגוד לתעשיית האופנה הבוגרת הממוקמת ברובה בתל אביב, הצעירים הכי אופנתיים בישראל מגיעים מכל מקום בארץ, מרמת ישי בצפון ועד דימונה בדרום. הם אאוטסיידרים, הם טווסיים, הם עובדים קשה כדי שישימו לב אליהם.

אחרי חודשים של תחקיר ובהייה אינסופית באינסטגרם, ליקטנו 23 צעירים וצעירות מכל קצוות הארץ והקשת החברתית, בעלי הגולמיות החמקמקה המרכיבה את הדור הבא של האופנה הישראלית. אל פינותיהם האינטימיות ביותר שלחנו את הצלמת הצעירה והמבטיחה רותם לבל, חמושה ביד המכוונת של הסטייליסטית חיה וידר, וברגישות בלתי נדלית משני צדי המצלמה, נלכדו רגעים חד פעמיים שקשה להסיר מהם את העיניים.  

לי אן מור, בת 21 מרמת גן
מפתחת תוכנה
leeannush@

"הייתי נערה חסרת ביטוי, חלשה, זו שמבטלים אותה. אחרי הצבא החלטתי שזה הזמן שלי להיות מי שאני. אני בעצם חנונית שמבטאת את עצמה דרך בגדים. מגיל 10 אני מתעסקת בתכנות ואת רוב שעות היום שלי מעבירה מול המחשב. באתי ממשפחה אמידה, טיילתי בכל העולם ואופנה תמיד הייתה שם בשבילי. בחו"ל אני משתלבת בנוף, בארץ אנשים עוד לא כל כך התפתחו.

"לעבודה אני משתדלת לא ללכת צעקני מדי, כי גם ככה יש את השער הצבעוני והקעקועים. אני תמיד אלבש שחור עם טוויסט, כמו למשל נעליים מלאות בסוכריות. כשאני הולכת ברחוב תמיד מצלמים אותי ויש מבטים ושאלות מאיפה הבגדים. אנשים פונים אלי באנגלית כי חושבים שאני לא מפה".

אריאל מירון, בן 16 מבאר שבע
תיכוניסט ובלוגר ב-ARIEL MIRON
arielmiron@

"הייתי ילד שמן ועברתי תהליך הרזיה. פתאום נהיה לי ביטחון עצמי, התחלתי לשמוע שמתפתחת קהילה של בלוגרים ויוטיוברים והחלטתי להיכנס לזה גם. ההורים שלי סובייטים מאה אחוז והם היו מעדיפים שאשב בבית ואלמד פיזיקה. אבל הם כבר מזמן הבינו שאני לא אהיה מהנדס. יצא שעברתי בשער בית הספר עם חולצת אוברסייז והשומר העיר לי 'מה אתה ילדה? תכניס את החולצה למכנסיים'. זה צובט בלב, למרות שיש לי הרבה ביטחון עצמי. אבל אני רגיל לביקורת שלילית כי אני ילד שונה מכל הילדים. אני אאוטסיידר.

"הסגנון שלי אורבני-קלאסי, קצת וינטג' ובעיקר ג'ינס. אני חולה על דנים. אני חוזה טרנדים לפני שהם מגיעים לארץ ויש לי פטיש לכל דבר באופנה. אני קונה מה שמושך אותי, מבלי לחשוב אם אני באמת צריך אותו או לא. אני תמיד משקיע ורוצה שיתסכלו עליי ויגידו 'איזה מתוקתק'. כל יום לפני בית הספר אני מכין את הבגדים מראש ומגהץ אותם. בגדים תמיד חייבים להיות מגוהצים".

מיה רו, בת 18 מתל אביב
תיכוניסטית, ציירת וצלמת
myaforlife@

"התמונות שלי באינסטגרם הן קצת פרובוקטיביות. אני מאוד מחוברת למיניות שלי ומאמינה בלהיות אמיתית עם עצמי ועם הרגשות שלי. זה משהו שחשוב לי אצלי ואצל נשים אחרות. אמנם היום יש יותר פתיחות בנושא, אבל זה עדיין מגיע עם הרבה ביקורת והערות. אנחנו לא צריכות להסתיר את איך שאנחנו מרגישות, להיפך. היופי הוא בלא מלוטש, במכוער.

"אני לובשת מה שבא לי. כל הקטע זה להתעורר בבוקר ולהחליט שבעזרת הבגדים אני יכולה להיות מישהי אחרת. אני נהנית למשוך תשומת לב, אוהבת שיש לי פריטים מיוחדים וקשה לי לקנות ברשתות. מבאס אותי לראות ברחוב מישהי לבושה כמוני".

עמרי מזרחי, בן 16 מרעננה
תיכוניסט, כוכב אינסטגרם, השתתף בתכנית "הבנים והבנות" בערוץ הילדים
omry_mizrachi@

"בעבר הייתי שולח מיילים לכל העולם ומספר על עצמי ובקושי היו נותנים לי כרטיס. היום אני בלוגר שיושב בשורות הראשונות, יש לי יותר מ-50 אלף עוקבים באינסטגרם וילדים עוצרים אותי לסלפי. ביום שזה ייגמר אני אבכה. אחרי שאסיים תיכון ואעשה צבא אני עף מפה לניו יורק ללמוד אופנה. החלום זה השדרה החמישית עם ראשי התיבות שלי OM בענק. משהו מפלצתי.

"יש לי סגנון מאוד מיוחד ושונה. מה שתראו על כולם בעוד חודשיים, אני כבר מיציתי. לבית הספר אני בא בפיג'מות כי אני בדרך כלל מאחר. חסכתי אלף שקל לקנות נעליים של ג'רמי סקוט עם זנב. זה מוזר, זה אחר, אבל אם אני אוהב, לא אכפת לי מה חושבים. מי שרוצה להשפיע ולהתקדם צריך לא לשים על אף אחד ולעשות את הקטע שלו".

שרה קורי, בת 19 מתל אביב 
מקעקעת בסטודיו נועם יונה בגבעתיים
sarakori@

"אני מציירת מאז שאני זוכרת את עצמי ולהיות מקעקעת תמיד היה החלום שלי. בכל בוקר אני קמה עם חיוך לעבודה. זה מחמם לי את הלב כשמגיע אלי מישהו עם צלקת על היד ואני מכסה לו אותה עם פרח, או כשאנשים מגיעים יחד לעשות קעקוע משותף שמסמל משהו בחיים שלהם.

"סגנון הלבוש שלי הוא סטריט ולפעמים יותר מחויט. אני אוהבת משי, זרוק, דברים גדולים בעיקר. יש לי שישה קעקועים והיד עוד נטויה. את הראשון, קעקוע של עיפרון, עשיתי בגיל 17 והוא הכי קרוב ללבי. זאת האמנות שלי, החיים שלי".

נטע ואלעד ים, 18 ו-21 מגבעת שמואל
עתודאים ובעלי המותג Urban Sophistication
urbansophistication_boutique@

"נטע פגשה בטיסה לארץ את ג'ונתן צ'בן, החבר של הקרדשיאנס, והוא היה המפורסם הראשון שלבש אותנו. אחרי שקיילי ג'נר ראתה אותו עם החולצה שלנו, היא כתבה לנו שהיא רוצה להפתיע את אמא שלה עם טי-שירט כזו. מהר התארגנו ושלחנו לה כמה חולצות, היא העלתה לאינסטגרם וזה נתן לנו בוסט רציני. אחרי זה הגיעו כתבות בווג והארפר'ס באזאר, שלחנו חולצות לבלה וג'יג'י חדיד ועשינו תצוגת רחוב בשבוע האופנה בניו יורק.

"העסק קורה מתוך חדר השינה שלנו בגבעת שמואל. גדלנו ביחד ותמיד היינו חברים טובים. אנחנו עדיין חיים יחד והאתגר הגדול הוא לעשות את ההפרדה בין מתי עובדים למתי לא עובדים. כבר קרה שלמישהו מאיתנו עלה רעיון ב-12 בלילה אבל השני כבר ישן. חלק משמעותי מהסיפור שלנו הוא העובדה שאנחנו שני אחים צעירים. זה משהו שאנשים מזדהים איתו. אנחנו מקבלים הודעות מצעירים שהסיפור שלנו עודד אותם ליצור ולעשות דברים.

"התדמית שלנו היא לגמרי ניו יורק. המותג חי שם. זה התחיל מיצירות אמנות על קנבסים שמגיבות למה שקורה בעולם הפופ, ומשם עברנו להדפיס על טי-שירטס כדי לקבל חשיפה יותר גדולה. אנחנו רוצים להפיץ את הרעיונות שלנו. שהם יעופו".

רגב פרדו, בן 17 מדימונה
תיכוניסט
regevpardo@

"ניסיתי לקבל כרטיסים לשבוע האופנה בפריז וביום שקיבלתי את ההודעה שאני בפנים, התחלתי לעבוד ומימנתי בעצמי את הנסיעה. עבדתי בקפה-מאפייה, חסכתי משכורות ולא בזבזתי אגורה. להסתובב לבד בעולם בגיל 17 זה משנה חיים. ראיתי איך תעשיית האופנה עובדת מבפנים וזה לא כזה נוצץ וגדול. מפורסמים עוברים לידי ואני כבר לא מתלהב. לראות את ג'יג'י חדיד זה כבר משהו שבשגרה.

"מגיל קטן אני מצייר ואוהב אמנות, ואופנה זה אמנות. יש לי תיק של איב סאן לורן ואני מקשיב למוזיקה קלאסית ואופרה. זה הגילטי פלז'ר שלי. זה לא מתנגש בעיניי, להיפך".

טליה בליסטרה, בת 19 מגבעתיים
לומדת סטיילינג בשנקר
tbalistra@

"קשה לעכל אותי. זה מתחיל באיפור: מסקרה ועיפרון שחור, אודמים חזקים ותמיד נקודת חן שחורה מתחת לעיניים, ככה אני מושכת את תשומת הלב לאזור הפנים. פעם נורא התחבאתי. גרתי בכפר יונה ושם אופנה זה לא משהו שאפשר להעז בו יותר מדי כי כולם מכירים את כולם. ואז עברתי למרכז ולמדתי שלהיות שונה זה משהו טוב.

"הארון שלי לא סטנדרטי, אין לי ג'ינס, אין לי שמלה שחורה קלאסית. אני אוהבת צבעים בוהקים, מתחברת לסגנון אוונגרדי, בולט ונועז. בגדים נותנים לי ביטחון. גם כשלא אוהבים את איך שאני נראית – זה בסדר. אופנה זה לא משהו שצריך לפחד ממנו. חשוב לי להראות שבמידות גדולות אפשר להיראות לא פחות טוב".

סטפן גאגבה, בן 18 מחולון
רקדן ודוגמן
stephane.le.gar@

"התחלתי לרקוד בגיל 14. רשמו אותי לכדורסל וכדורגל אבל זה לא היה מה שרציתי. הריקוד תמיד היה שם עבורי, אז הלכתי לסטודיו, התחלתי לרקוד ולאט לאט זה התפתח. הייתי הראשון בארץ שעשה אתגר ריקוד ביוטיוב וזה תפס, הוצאתי שיר שהפך ללהיט. בעיקר בני נוער מכירים אותי, מבקשים להצטלם איתי. החלום זה לעשות אמנות, מוזיקה ואופנה. אני רוצה להיות משהו גדול.

"אני מזמין בגדים מחו"ל, לא מגלה איפה אני קונה כדי שלא ילכו ויקנו אחרי. אני משתגע כשאני רואה מישהו לבוש כמוני. תמיד התלבשתי מיוחד ושונה. אני לא מנסה להיות מישהו אחר ואין מישהו שהוא ההשראה שלי. זה הכל מעצמי".

ליהי גינדי, בת 16 מרמת השרון
תיכוניסטית ובעלת הבלוג Stylihista
stylihista@

"יש לי בלוג שקוראים לו סטייליסטה. זה המקום שלי לפרוק את כל מה שאני חושבת. יש לי קהל מכל הגילאים, החל מגיל 10 ועד לחברות של אמא שלי, אבל אני בעיקר מדברת לצעירים שמבינים באופנה. מלא פונים אלי באינסטגרם וכותבים לי שבזכותי יש להם ביטחון להתלבש ולהעז. בכלל, בשנים האחרונות אופנה שייכת לצעירים. אנחנו מובילי דעת קהל, אנחנו הכי חלק מזה.

"אני בן אדם של פרינטים וצבעים ומשתדלת לא להיכנע לטרנדים, אלא להביא משהו חדש מעצמי. אנשים אולי יופתעו, אבל אני לא עושה הרבה שופינג. אם אני כבר משקיעה במותגים, אז בתיקים. תיקים הם לנצח. תיק בית הספר שלי הוא של אלכסנדר וונג והוא אחת ההשקעות הכי טובות שעשיתי". 

שליו מימוני, בן 18 מירושלים
מעצב אופנה מתחיל
shalevmaymoni@

"למדתי בתיכון במגמת אמנות וציור. הייתי מצייר אנימה. אני אוהב את התרבות היפנית וזו גם האופנה שלי – הכי יפנית שיש. האנימות מתלבשות מאוד צבעוני ומהן אני שואב השראה. אני עובד עכשיו על קולקציה, יושב ומצייר דגמים, חושב על רעיונות וגזרות ומעביר לתופרת שלי. אופנה זה משהו שכמעט ואין פה בירושלים. זו עיר שמרנית ואנחנו די תקועים מאחור. אני לגמרי עוף מוזר.

"אני מתלבש סטריט, אורבני, קיצוני. מת על ורוד. יש לי כובעים ורודים, חולצות, זו ההתמכרות שלי. אני כבר לא מתרגש כשאומרים לי שזה צבע של בנות. התרגלתי".

עדן פינס, בת 19, רעננה
דוגמנית
edenfines@

"כילדה קטנה הייתי לוקחת בלונים, גוזרת אותם ומלבישה על הברביות שלי. עכשיו אני כבר גוזרת לעצמי את הבגדים. אני חייבת לשנות, לא יכולה ללכת עם בגד כמו שיצאתי איתו מהחנות. אני מתכננת להתחיל לעצב בגדים, מדמיינת קולקציה עם הרבה צבעים, מכנסיים רחבים, שילובים של ג'ינס עם פרוות וטרנינגים.

"הסגנון שלי משוגע. אין חוקים. אנשים תמיד אומרים שאני בן אדם עם אלף פרצופים, לא יכולה להיראות אותו הדבר יותר מיומיים. אנשים חושבים שהם כבר ראו הכל ואז אני דופקת הופעה".

נועם דובינצ'יק בן 18 מתל אביב
דוגמן ואלוף הארץ בקיאקים לזוגות
noamdub@

"אני לא נראה מתל אביב, תמיד חושבים שאני קיבוצניק או מושבניק כי אני לא מתעניין בחיי לילה. אני אוהב לטייל. כל חודש אני יוצא לטיול של יומיים בטבע. בקריירת הדוגמנות אני מכוון החוצה, לאירופה. אני אוהב לדגמן. כילד דגמנתי קצת, אבל אז לא אהבתי את זה בכלל. היום זה כבר קורץ לי.

"הסגנון שלי מאוד סטריט, פשוט, נוח, לא מוגזם, אבל בעיקר – לא מתחשב במה שאחרים חושבים".

מאיה שניידמן, בת 16 מסביון
תיכוניסטית ובלוגרית ב-Miss Dazzler
mayaschneidman@

"התחביבים שלי הם אופנה, אמנות ומתמטיקה. מאוד מאוד אוהבת מתמטיקה. אני עושה 5 יחידות והולך לי ממש טוב. בגיל 11 קיבלתי את הספר של הבלוגרית הצעירה טאבי גבינסון. רציתי לעשות את מה שהיא עושה, אבל הייתי קצת קטנה, אז חיכיתי לגיל 13 ורק אז פתחתי את הבלוג. לפני זה הייתי מצטלמת ומעלה לפייסבוק. הבלוג הוא רק באנגלית. אני רוצה שאנשים שהם לא מהארץ יוכלו לקרוא אותו, ובאמת, יש לי כניסות מחו"ל.

"הסגנון שלי נועז. צבעים משוגעים, סניקרס מטורפות. בכל אסיפת הורים בבית הספר מעירים לי על זה שאני לא באה עם תלבושת. המורים כבר התייאשו ממני, אבל האמת שהשנה אני ממש משתפרת. אני חולה על פרוות (לא אמיתיות) ויש לי במלא צבעים שונים. אין משהו שלא אלבש לעולם. אם זה יפה לי ומתאים אז למה לא?".

שקד אייש, בת 16 מנתניה
תיכוניסטית
shakedaiach@

"נולדתי בנתניה אבל אני לא נמצאת בה הרבה, אני בעיקר בתל אביב. בנתניה אני מרגישה כמו חייזר. התחלתי לדגמן בגיל 11 והפסקתי. לא התחברתי. לפני חצי שנה גילו אותי באינסטגרם ומאז אני די פורחת בדוגמנות. אבל אני לא מוותרת על הלימודים. יש לי חוק שאני לא קובעת צילומים על ימים שיש לי מתמטיקה. אני עושה 5 יחידות וזה נורא קשה להשלים חומר אם מפספסים. אני חנונית. כשאהיה גדולה אני רוצה להיות בהייטק וסייבר.

"אני קצת טום בוי, אבל עם חדר ורוד. כשהסתפרתי קצר אמרו לי שבנות אמורות להיות עם שיער ארוך. יש לי לוק מעט גברי בלי שאני באמת מכוונת לשם. מצד שני, אני מאוד אוהבת להתאפר ולהשקיע בעצמי. אני שילוב של שני העולמות". 

מתן רפאל, בן 18 מרמת ישי
לומד ציור ושרטוט ורוצה להתחיל לדגמן
matan_raphael@

"אני גר ברמת ישי, וזה לא כמו מרכז תל אביב שאתה יכול להתבלט בייחודיות שלך, המקסימום שאתה הולך אליו זה הסופר. לא הייתי ילד מקובל וחשבתי איך אני יכול למשוך תשומת לב. הסטייל מאוד עזר לי חברתית כי זה מעורר עניין ויוצר שיח מסוים. אני לא כמו כל הבנים פה שאוהבים ברים וכדורגל. אני אוהב אופנה ואמנות. החלום שלי הוא להיות מעצב אופנה אז התחלתי ללמוד ציור ושרטוט כדי להתקבל לשנקר. אני משקיע, עושה כל מה שצריך.

"הסגנון שלי הוא היפסטרי, מאוד נקי. אני משתדל להיות ייחודי ונועז, בעיקר בנעליים. קל לי לבטא רגשות ומחשבות באמצעות אופנה. אני מתלבש לפי מצב הרוח".

מאיה רייק, בת 19 מתל אביב
מעצבת אופנה
mayareik@

"נמשכתי לאופנה מאז שהייתי בת 6. הייתי עם אבא שלי באירופה והלכנו ברגל בשדרה עם כל החנויות היוקרתיות וממש התלהבתי ממעילי הפרווה. במטוס הביתה כבר התחלתי לצייר מעילים ובגדים. פרשתי מהתיכון כי זה לא עניין אותי, הייתי מאוד נחושה לעצב קולקציה משלי והתחלתי לעשות קורסים באופנה ותפירה. הבגדים שלי מיועדים לנשים בגילאי 20 ואפילו 60, הכל תלוי באישה שלובשת אותם.

"אני לא מתלבשת כמו בחורה בת 19. אנשים מופתעים כשאני אומרת להם בת כמה אני. לפעמים מעירים לי שאני מתלבשת מבוגר. הסגנון שלי נקי וקלאסי. הרבה שחור, לבן ונגיעות אפורות. אני בעיקר מתלבשת נוח, להיות יפה ולסבול זה לא בשבילי".

ליאור לב, בן 18 מבאר שבע
עובד בחנות בגדים
itsliorlev@

"כשהייתי ילד נראיתי כמו דורה. היה לי קארה עם פוני, זה היה סימן ההיכר שלי. השנה החלטתי להחזיר את הפוני ומאז אני איתו. זה הרבה יותר פאשן פורוורד בעיניי. ההשראה שלי היא קיילי ג'נר. היא הכי מגניבה בשטח.

"אני חולה על דברים שגדולים עלי. אני רזה וגבוה וכיף לי לשחק עם הפרופורציות של הגוף שלי. אני סוג של חייזר, מקבל הרבה מבטים. דופק הופעה ואנשים לא מבינים. נמאס לי שהכל קורה רק בתל אביב. אני רוצה להביא את האופנה לבאר שבע".

ליבר בלילטי, בת 21 מאשדוד
עובדת ב"ברטה" (העסק המשפחתי) ויוצרת תוכן בחברת אופנה ישראלית
libarbalilti@

"נולדתי לבית של אופנה. זה בגנים. אימא שלי [מעצבת האופנה, ברטה בלילטי] היא ההשראה שלי. כשאנשים שומעים שאני הבת שלה הם עוד שנייה מבקשים ממני חתימה. אני הפנים של המותג בחו"ל, מפקחת ודואגת שהכל יהיה בסדר, בעיקר ביחסי הציבור. החלום הוא להתחיל ללמוד עיצוב אופנה, אבל אין לי ספק שנולדתי עם זה.

"אני שואבת השראה מרחובות ניו יורק. הסגנון שלי אדג'י, אבל זה משתנה. כל יום אני קמה עם תחושה אחרת של איך בא לי להיות. זה נע בין קלאסית ונשית לנערית עם סניקרס. יש לי בארון הרבה פיסים בלתי ניתנים לשחזור. איכשהו אני תמיד אומרת שאין לי מה ללבוש, אבל בסוף יוצאת מהבית עם חולצה ישנה וג'ינס שאימא שלי קנתה ב-2001 וזה נראה מהמם".

אור גל, בן 22 מגבעתיים
אמן ועורך וידאו
0rgal@

"הייתי ילד של אימא והיא הייתה זו שמלבישה אותי. בסביבות כיתה י' נפתחתי והתחלתי לאהוב מוזיקה שחורה ולהתעניין באמנות ובצילום. עשיתי שינוי תדמית וקיבלתי הרבה בטחון עצמי. הבגדים הם חלק מהשינוי. אני משוחח עם הרבה אנשים שמתעניינים בי ורואים בי מודל השראה. היום אני בטוח בבחירות שלי.

"הסטייל שלי הוא אופנת רחוב, אבל כמה שיותר אחרת. אני לא מתבייש ללבוש דברים מוגזמים, מבחינתי גם מסיכה זה אקססורי לגיטימי. אני מקבל המון תגובות. פחות מתחבר למותגי יוקרה, רוב הבגדים שלי הם מחו"ל או מהאינטרנט".

אביה ביטון, בת 22 מתקומה
סטודנטית ובעלת עמוד הפייסבוק "דוסית בשיק" 
tzniutbyaviya@

"מגיל צעיר אהבתי אופנה. אמא שלי תופרת וזה משהו שתמיד היה שם. לפני שנה פתחתי בפייסבוק את העמוד 'דוסית בשיק' והתחלתי להעלות תמונות עם הלוקים שלי וטיפים לחנויות שוות. הרגשתי שזה עול להתלבש צנוע ולא היה בא לי להיות דתייה רגילה. אני לוקחת לוק לא צנוע והופכת אותו לכזה. מנגישה אותו למגזר שלי. אני פחות אוהבת שמלות, יותר בעניין של חצאיות וחולצות עם סניקרס. כדי שאלבש שמלה היא צריכה להיות סופר מיוחדת.

"דתיות לובשות כמעט אך ורק רק שחור, וצריך לעשות כאן שינוי. זה צריך להיות יותר פאשן ועם יותר נגישות ללוקים מגניבים. הלוואי וזה יגיע לעוד בנות שלא מוצאות בגדים ורוצות להתלבש שיקי וצנוע. אני כל הזמן מקבלת הודעות מבנות ששיניתי להן את ההסתכלות על אופנה".

קייל שוריך, בן 25, תל אביב-ניו יורק
רקדן בלהקת בת שבע
shoylibeesh@

"גדלתי בניו יורק ולפני שלוש שנים הגעתי לארץ כדי לרקוד. עשיתי אודישנים לאנסמבל בת שבע והתקבלתי. עכשיו אני בלהקה הבוגרת ומבחינתי זה חלום שהתגשם. אני מאוד מתחבר לשפה של "גאגא" ומרגש אותי לרקוד ולעשות את זה מדי יום. אני גר בתל אביב, אוהב את העיר וטוב לי פה. יש כאן אווירה אורבנית מגניבה ומצד שני שלווה של חוף הים. אני אוהב שאף אחד לא מתאמץ פה. הכל מאוד קז'ואל. לגור בעיר קטנה עוזר לי להגדיר ולבחור מה אני אוהב באופנה.

"הסגנון שלי הוא ראפר, הומלס. שכבות, בגדים גדולים ובאגי, דברים שבאופן מסורתי לא לובשים יחד. את המכנסיים האהובים עליי מצאתי ברחוב. חשבתי שהם מכוערים אז חתכתי אותם בקרסוליים כך שהם הפכו לטייטס גבוהים. אני לובש אותם כל הזמן". 

ליהוק: רונה רוזנפלד | צילום: רותם לבל | סטיילינג: חיה וידר | הפקה: טל לויטוס אשרי | גרפיקה: סטודיו מאקו