חייבים לדבר על סטפן

•  
•  
•  

כן. הוא באמת רק בן 16 (צילום שי קדם)

אין אחד שהיה בתצוגת האופנה המדוברת של "קסטרו" לפני כשלושה שבועות ולא שם לב לסטפן גאגבה השרירי, הגבוה  והמחוטב, או בקיצור – חתיך בקטע אחר יעני. התדהמה רק גברה כשהתברר שהוא בסך הכל בן 16, התחיל לדגמן לפני חודשיים והוא אלוף ישראל בהיפ הופ.

"מרגע שהוצאנו אותו לאור כולם שמו לב אליו",  אומר הסוכן מיכה סמו, בעלי הסוכנות teeya team. "הוא קיבל את תשומת הלב שהוא ראוי לה. מוטי רייף התלהב ממנו מאוד בתצוגה של 'קסטרו' וכך גם המפיק של התצוגה של 'רנואר' שסטפן השתתף גם בה. יש בו עירוב של עולמות רבים ושונים – שילוב מטורף של גבריות מבחינת הלוק, עצמאות וגם ילדותיות גדולה".

ואכן יש פער מבלבל בין סטפן המבויש שיושב מולי בראיון, מזכיר לי שהוא בסך הכל בכיתה י"א, לסטפן הכובש ומלא הביטחון שראיתי צועד על המסלול. "כשאני מול אדם אחד אני מתנהג אחרת לגמרי מאשר כשאני עולה על המסלול או על הבמה מול אנשים", הוא אומר, "זה כמו שאני לא יכול לרקוד מול בן אדם אחד, אני מתבייש. כשיש הרבה אנשים משהו בי נפתח".

•  
•  
•  

בתצוגת האופנה של קסטרו. המסלול הראשון בחייו (צילום: עודד קרני)

צם ביום כיפור

הוריו עלו בנפרד מטוגו, מדינה קטנה במערב אפריקה, ונפגשו בארץ. אביו ויקטור הוא עוזרו האישי של שגריר ניגריה וגם אמו פאני עובדת בשגרירות. סטפן ואחותו אווה נולדו כאן ומדברים עברית שוטפת. ההורים, נוצרים קתולים שהגיעו לישראל מסיבות דתיות, קיבלו בהססנות ובחשדנות את הכניסה של בנם לעולם הדוגמנות, במיוחד על רקע מקרה מצער במיוחד של בת משפחה מטוגו, דוגמנית מצליחה שעברה אונס. התדמית הבעייתית של עולם האופנה הפכה למפלצת ממשית וטראומתית עבור משפחתו של סטפן, ורק לאחר שהוריו היו בטוחים לגמרי שהוא נמצא בידיים נכונות, אמינות ומקצועיות, הם נתנו לו את ברכת הדרך. מה שלא מפריע לאימא פאני לצלצל בזמן הריאיון כדי להיות בעניינים גם מרחוק.

•  
•  
•  

יש מגעים על דברים גם בחו"ל (צילום: שי קדם)

סטפן מעיד שהשונות שלו דחפה אותו והטעינה אותו באמביציות חברתיות ומקצועיות. "היו לי רגעים מאוד קשים בילדות, שכללו גילויי גזענות שגררו אותי לבכי ולמחשבות של 'למה נולדתי שחור'", הוא אומר, "אבל בשלב מסוים החלטתי שאני אראה לסביבה שאני בן אדם כמו כולם. בילדות לא היו שואלים אותי אם אני אתיופי למשל, אלא אם אני אמריקאי. לא ידעו לאן לקשר אותי לפי המראה. כיום אני לא מרגיש גזענות בבית ספר, אני אהוב ורוב החברים שלי הם ישראלים. אני גאה להיות ישראלי. ולמרות שאני נוצרי אני מחובר מאוד למסורת היהודית ואפילו צם ביום כיפור ומבלה בחגים אצל משפחות של חברים".

תשקול לעבור לגור בחוץ לארץ אם תקבל הצעה מפתה?
"הבית שלי זה פה בארץ וזה לתמיד. גם אני אעבוד בחוץ לארץ או אגור שם תקופה הבית יישאר פה. אני גם לגמרי ילד של אימא- הטלפון הראשון אחרי כל דבר הוא אליה והיא גם מתקשרת אלי הרבה".

אתה רוצה להתגייס לצבא?
"אני בהחלט רואה את עצמי מתגייס לצה"ל אבל גם מפחד באיזשהו מקום  משירות קרבי בזמן מלחמה".

•  
•  
•  

בתצוגה של רנואר שהתקיימה לפני קצת יותר משבוע (צילום: לם וליץ)

יום אחד אצא עם דוגמנית

טוב, מה אנחנו רוצים ממנו עם שאלות על צבא, הילד בסך הכל בן 16, עכשיו סיים את החופש הגדול וחזר ללמוד בבית ספר הצרפתי במקווה ישראל, וכשהוא לא מדגמן או רוקד הוא אוהב ללבוש בגדים עם הדפסים חזקים, פרינטים פרחוניים וצבעוניות חזקה. בכסף הוא לא ממש מתעניין. "כשאני מספר שהשתתפתי בתצוגה ישר שואלים אותי 'נו, כמה הרווחת?'. זה מעצבן אותי. האמת היא שהשכר פחות מעניין אותי כרגע מאשר ההצלחה והדרך שאני עובר".

איך הגעת לריקוד?
"מאז שאני קטן הרגשתי שהריקוד נמצא בתוכי. שיחקתי כדורגל וכדורסל אבל כשהייתי צופה בסרטוני ריקוד הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות בחיים. כשניסיתי לחקות את תנועות הריקוד שראיתי בקליפים נדהמתי מהקלות שבה אני מצליח לעשות את זה והחלטתי ללכת לסטודיו לריקוד, להתקדם, ללמוד ולהשתתף בתחרויות".

איך אתה משלב בין הלימודים, הריקוד והדוגמנות?
"בגלל שהכל התחיל לקרות בחופש עוד לא ממש נתקלתי בבעיה הזאת. הלימודים הם מעל להכל. חשוב לי להראות ולהוכיח להורים שאני יכול לשלב בין כל הדברים מבלי שהלימודים שלי ייפגעו. אני צריך ללמוד ולקבל ציונים טובים ואז זה יוכיח להורים שלי שהלימודים הם מקום ראשון בשבילי ואחר כך שאר הדברים".

•  
•  
•  

מצד אחד שורף את המסלול, מצד שני ביישן עד מאד (צילום: שי קדם)

מה עם אהבה?
"אין לי חברה כרגע וגם אין לי ראש למערכת יחסים מחייבת. גם לא הייתה לי חברה רצינית בעבר. זה כרגע לא כל כך מעניין אותי. אני צעיר וצריך ליהנות ולהתמקד בעבודה. אולי יום אחד עוד אצא עם דוגמנית אבל לא עכשיו, בינתיים זה לא הכיוון".

כרגע הוא מתמקד בהתמודדות עם חשיפה שלא הייתה מוכרת לו ועם הרצון ללמוד את חוקי המשחק במהירות ומקצועיות. לפני התצוגה הראשונה שלו, לדוגמה, העביר שעות בצפייה בתצוגות בחו"ל ולימוד קפדני של ההליכה של הדוגמנים המקצועיים. "לפני התצוגה הראשונה לא התרגשתי בכלל", הוא אומר ומיד מתקן את עצמו. "תוך כדי הצעידה הרגשתי את ההתרגשות אבל גם היא נעלמה די מהר. טוב, גם מאחורי הקלעים הרגשתי בהתחלה שאני היחידי שנמצא בסוג של הלם, אבל מהר מאוד הזכרתי לעצמי שגם דוגמנים מפורסמים הם בסך הכל בני אדם ונרגעתי. לקראת התצוגה של רנואר כבר התרגשתי הרבה פחות".

•  
•  
•  

אין ספק שמדובר בפוטנציאל שרק התחיל (צילום: ליאור קסון)

סמו הסוכן מעיד שיש כבר התעניינות לגביו בחוץ לארץ, אבל שכרגע הם מתרכזים בביסוס העבודה שלו בארץ. ולמרות ההתלהבות הגדולה, מדובר במשימה לא פשוטה. "יש הבדל גדול בין הקלות שבה הוא מתקבל לעבודות אדיטוריאליות, כתבות ותצוגות, לבין השמרנות – שלא לומר גזענות – שמתגלה כשמדובר בעבודה עבור מותגים מקומיים שמחפשים את המראה המאוד אירופאי. אם יש מראה שהוא קצת יותר חריג לא נותנים לו יותר מדי במה, בטח לא כשמדובר בבחור שחור שאין לו מראה קלאסי. הצלמים והסטייליסטים תמיד מתלהבים ממנו אבל הוא עדיין לא התקבל לעבודת דוגמנות עבור מותג מקומי".

•  
•  
•  

סטפן מדגמן לקראת תערוכת אופנה במוזיאון העיצוב בחולון (צילום: דביר כחלון)