האמת מאחורי עולמן הזוהר של בלוגריות האופנה
תמיד חשבתם שלבלוגריות יש את העבודה-לא עבודה הכי כיפית בעולם? ובכן, זה לא כל כך מרשים כמו שזה נראה מבחוץ. הן עובדות יותר ממאה שעות בשבוע כדי לתחזק את עדת העוקבים שלהן וחייבות לדפוק הופעה בכל מקום שהן הולכות אליו. ועדיין, השורה הראשונה בפאשן וויק נראית טוב יותר מכל קיוביקל משרדי
שבועות האופנה האחרונים עשו לכם חשק להחליף קריירות עם קיארה פראני? תחשבו שוב. מחקר חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת Social Media + Society, מגלה כי המציאות של בלוגרי האופנה, גם זו של אלו שנמצאים יחסית בפסגת התעשייה, נוצצת הרבה פחות ממה שנשקף מבעד לפילטרים המהונדסים של חשבונות האינסטגרם עתירי העוקבים שלהם.
הקושי העיקרי שטמון במקצוע החדש הוא שהבלוגרים עצמם הם המותג אותו הם מנסים לקדם, ולכן עליהם לשווק את עצמם באופן קונסיסטנטי בלי לקחת בחשבון שמדובר בחיים של בן אדם פרטי, שרוצה לפעמים להיזרק עם איזה קוקטייל על חוף הים, או רחמנא לצלן, ללכת לביקור בבית האבות הלא ממש פוטוגני של הסבתא.
ההילה שנוצרה סביב בלוגרי האופנה היא כבר ממש לא חדשה, אלא אופפת את התעשייה מזה כעשור, כשאלו החלו לאכלס את השורות הראשונות בתצוגות הכי נחשבות בשבועות האופנה, וכן ולהיות בקשרים מקצועיים ועסקיים עם בתי ומותגי אופנה.
לנקודה בה נמצאים כיום הבלוגרים המובילים מורכבויות שונות. מצד אחד, המצליחים שבהם דוגמת פראני, מגלגלים עסקים רווחיים ומקבלים יחס מכובד מצד קברניטי בתי האופנה. אך מהצד השני, התחרות הקשה מתעצמת ומעמידה רבים מהם במצב בלתי אפשרי של עבודה סיזיפית, מתמשכת ושוחקת שגרה שרחוקה מאוד מהאימג'ים שקהל העוקבים מרייר מולם בסופו של יום.
רייצ'ל לינץ', מי שעומדת מאחורי הבלוג המצליח מ-I Hate Blonde , סיפרה לחוקרות ברוק ארין דאפי ואמילי האנד כי "המותגים מוצפים כיום בשטף של פניות מבלוגרים "וואנביז", מה שגורם להם להעריך מחדש את כל מערך היחסים שלהם". חלק משקילת הכדאיות הזו כוללת גם שיתופי פעולה שבעבר הבלוגרים היו מקבלים עבורם שכר וכיום לא.
אז כמה באמת הבלוגרים עובדים? על פי המחקר, מרביתם משקיעיםבבלוג שלהם לא פחות ממאה שעות עבודה שבועיות, כשעבודה על פוסט אחד בודד עשויה לשאוב יום עבודה שלם וארוך. לאחר שהפוסט עלה העבודה רק ממשיכה. יש להתאים את הפוסט למדיות השונות, מה שלוקח זמן יקר (אין דינה של תמונה לפינטרסט כדינה של תמונת אינסטגרם וכו'), ויש לענות לתגובות ולהישאר מחוברים אליהם בקשר ישיר. מלבד זאת, הבלוגרים חייבים לראות ולהיראות גם במציאות. הם צריכים ללכת לאירועים, כנסים והשקות, שיכולים להתרחש כעשרים(!) פעמים בשבוע בודד.
האם כל העבודה הזו משתלמת? תלוי לאיזה מקום מצליחים לטפס בפירמידת הבלוגים. הכנסותיה של קיארה פראני לדוגמה, מוערכות בכ-8 מיליון דולר בשנה, וגם לבלוגרית איימי סונג (SONG OF STYLE) אין סיבה להתלונן על מצב העו"ש כשהיא וחברותיה לפסגת הבלוגספירה מקבלות סכומים של בין אלפים לעשרות אלפי דולרים על פוסט שנעשה בשיתוף פעולה עם מותגי אופנה שונים. מאחוריהן, מדשדשים כנראה לא מעט בלוגרים מוצלחים שאולי מצטלמים עם הנעליים החדשות של גוצ'י שנשלחו אליהם במתנה, אבל יצטרכו עוד לכתת את רגליהם במרוץ המתיש לצמרת.
אני ממש בוכה מסכנות שילכו לעבוד בעבודה אמיתית של 12 שעות ביום ולקבל מינימום
מאת: אורח | 12 באוקטובר 2015 | 23:24