המעצב הישראלי שכיכב בשבוע האופנה בברלין

שי שלום הציג השבוע את קולקציית אביב 2016 בשבוע האופנה בברלין. על המסלול צעד בגאווה ג'מיל, דוגמן פלסטיני שעורר התעניינות רבה. גאווה ישראלית

מאת רעות חפץ שוורץ | ‏ 12 יולי 2015

ג'מיל. הדוגמן הפלשתיני שהפתיע (צילום: גטי אימג'ס)

יומיים לאחר שהציג את קולקציית אביב קיץ שלו לשנת 2016 בשבוע האופנה ברלין, המעצב שי שלום מעיד שעוד זורמות בדמו מסות גדושות של אדרנלין, כאלו שייקח להן זמן לא מבוטל לשקוע. שלום, המעצב הראשון והיחיד שהציג בשבוע אופנה בברלין כבר נמצא בחזרה בסטודיו שלו ומסתגל אט אט לחזרה לשגרה.

קיומה של התצוגה (שזרעיה הראשונים נשתלו בפניה שקיבל מוטי רייף משגרירות ישראל בברלין שביקשה לקיים תצוגה משותפת של כמה מעצבים ישראליים לציון 50 שנות כינון יחסים עם גרמניה), היה מוטל בספק מספר פעמים כתוצאה מקשיים בגיוס חסויות גדולות ומשמעותיות שהכרחיות לתצוגות מסוג זה. "באחד מהשלבים המתקדמים של התהליך" ,מספר שלום, "נותרנו עם קולקציה שהייתה קרובה למוגמרת ובסופו של דבר החלטתי להרים את הכפפה בעצמי ולממש את ההזדמנות המיוחדת הזו. הגענו לברלין במשלחת מצומצמת של ארבעה אנשים והרמנו תצוגה שבארץ היה לוקח להפיק מספר שבועות. במשך שמונה שעות ליהקנו וביצענו מדידות לדוגמנים מקומיים כשהמוטו היה למצוא את ה"סינדרלה" שלנו לפי מידת הנעל ולאתר את הדוגמנים שהבגדים יתאימו למידות גופם בצורה מושלמת".

גאווה ישראלית בשבוע האופנה ברלין (צילום: גטי אימג'ס)

עבודת הליהוק הולידה מפגש מיוחד עם דוגמן ממוצא פלסטיני בשם ג'מיל שעוררה אצל רייף ושלום התעניינות מיוחדת. "העובדה שברלין משמשת ככור היתוך", מספר שלום, "באה לידי ביטוי גם בדוגמנים שפגשנו. היו ביניהם דוגמנים מג'מייקה, אוקראינה, פולין ועוד. כשראינו את ג'מיל היה בנוכחות שלו משהו יוצא דופן. המראה שלו הוא מעין אנטיתזה למראה 'דוגמני' קלאסי. מוטי זיהה את הנוכחות הזו ומשיחה איתו גילינו שהוא בן לאב פלסטיני מהגליל שהיגר לגרמניה. המפגש איתו והעובדה שהוא צעד בסופו של דבר על המסלול היו מיוחדים מאוד בהתחשב בעובדה שהתצוגה התרחשה מגרמניה עם כל המטען הנובע מהמעמד הזה".

ספר קצת על הקולקציה עצמה?
"הקולקציה עוסקת במושג הטעון 'ג'נדר בלנדר'. איך אני כמעצב מזגזג בין המלתחה הנשית לגברית כשהבחירה של חומרי הגלם והבדים משמשת גם לנשים וגברים. גם הצבעוניות שנדדה מהנשי לגברי יצרה מרקם מאוד עדין של חיבור זהויות. הבחירה המודעת להצעיד את הדוגמנים בסנדלים שטוחים נועדה להפקיע את המוטיב הנשי הקלאסי של נעלי עקב גבוהות וליצור הרמוניה מגדרית שמבטלת את המקום של מגדר כמוטיב מוביל או בעל חשיבות מיוחדת. הזהות טושטשה כדי לגרום לצופה להבין שכיום יש לנו את היכולת לבחור את האני שלנו ושהוא נובע ממי שאנחנו כבני אדם אל מול הסביבה שאנחנו חיים בה".

הרימו תצוגה שלמה בארבעה ימים (צילום: גטי אימג'ס)

מעבר למעורבותו חסרת הפשרות על רייף ("אדם יחיד ומיוחד, אלמלא מוטי פשוט לא היינו שם"), קיומה של התצוגה התאפשר גם בזכות סיועה של לאה שנירר ובנה דוד שחי בברלין שניסו לעזור במציאת נותני חסויות ותרמו לרקמת הקשרים, ההפקה המקומית התיאום וניהול האירוע בברלין. שלום מעיד כי המפגש עם שנירר היה שונה מהתדמית שנרקמה במוחו בעקבות השתתפותה בריאליטי "מעושרות": "גיליתי אישה שכל כולה לב אחד גדול עם רצון ויכולת נתינה חסרת גבולות. המפגש הכל כך אישי וקרוב איתה, עם משפחתה ועם בנה שהיה למעשה המפיק בפועל של התצוגה בברלין היה מפתיע ומעורר השראה".

למרות ההצלחה וההישג שבהשתתפות באירוע, הקשיים הלא מספיק מדוברים של מעצבים מקומיים לפרוץ בחוץ לארץ עדיין מטרידים את שלום. "אם היה משרד ממשלתי שהיה מבין את הכוח של אופנה ישראלית מעבר לים", הוא טוען, "ועד כמה תצוגת אופנה של מעצב ישראלי משמשת כשגרירה של רצון טוב ומציגה צד יפה וא-פוליטי, היינו יוצאים נשכרים ברמה הלאומית. אם מישהו יסכים להירתם למשימה הזו - ייטב לנו"