כשאני בארץ זה טורנדו, יש פה לחץ בלתי מוסבר. בלוס אנג'לס אני בוויפאסנה

•  
•  
•  

שמלה: Paco Rabanne לפקטורי 54 (צילום: טל חמדי)

לי אלון גרה כבר שש שנים בלוס אנג'לס. משפיענית האופנה חיה שם עם בעלה, סם ימיני, ועם שלושת ילדיהם – ליאם בן ה-5, ג'וליאן בן ה-3 ובנג'מין בן השנה. לארץ היא מגיעה לביקורים ("פעם בשנה, אבל ארוכים. אני מחכה לזה כל השנה, זה האוויר לנשימה שלי"). הריאיון איתה נערך בעיצומו של אחד מהם, אבל את האווירה מעכירה העובדה שמהשיחה שלנו היא ממשיכה להלוויה. 

בסוף השנה שעברה שודר הדוקו-ריאליטי "האמריקאים", שבו השתתפה אלון בין השאר לצדו של יקיר לוי. בשבוע שעבר נהרג לוי, מי שהקים בלוס אנג'לס חברה מצליחה לשיקום מבנים ופעל גם כיזם נדל"ן, כשנפל מהקומה ה-28 בבית מלון ששהה בו במיאמי. נסיבות מותו עדיין אינן ברורות.

"זה מזעזע", אומרת אלון בקול רועד על הסתלקותו של לוי בגיל 45. "בצילומים של התוכנית ב-2023 היינו בקשר קרוב כי היינו כל הזמן ביחד. גם אחרי ההפקה נשארנו בקשר, ואז כמו בחיים זה הלך ודעך. אבל התראינו באירועים ובימי הולדת".

מתי ראית אותו בפעם האחרונה?
"הוא ואשתו היו בברית של הבן שלי. הם זוג מהמם, יקיר היה מאוהב בה, כל כך כואב לי על הבן אדם הזה. אני עדיין בשוק, לא מצליחה להבין מה קרה. הוא הכי אהב את החיים, זה אדם שהגשים את כל החלומות שלו וגם בנה את בית חלומותיו".

•  
•  
•  

טופ: Paco Rabanne | טופ: Chloe לפקטורי 54 (צילום: טל חמדי)

איזה חלומות הוא הגשים?
"הוא נהיה מפורסם כמו שהוא רצה, עשה טלוויזיה, כולם בקהילה באל-איי הכירו אותו".

איך התרשמת מהאישיות שלו?
"הוא היה חמוד, כיפי, נהנתן. מאיפה זה קרה, הדבר הזה? פשוט הזוי, שובר לב, מרסק. השאיר מאחור אלמנה עם שלושה ילדים קטנים".

דיברת איתה?
"ניסיתי להתקשר אליה, היא לא ענתה. שלחתי לה הודעות ואנחנו עוד נדבר".

איך שמעת מה קרה?
"אני בארץ מאז יוני. הייתה לי כאן השקה, ופתאום התקשרו מהתקשורת והתחילו לבקש ממני תגובות על יקיר. לא הבנתי מה קרה, ואז סיפרו לי. זה היה שוק, עדיין זה שוק. לא הפסקתי לבכות מרגע ששמעתי על זה. אני לא יודעת מה קרה, אבל זה בטח לא בן אדם שהייתי מדמיינת שיהיה דיכאוני".

•  
•  
•  

מימין – יקיר לוי (צילום: אינסטגרם, lee_alon)

אני נהנית לפנק

יותר מרבע מיליון עוקבים יש לאלון באינסטגרם ובטיקטוק. היא מוכרת בין היתר בזכות חיבתה למותגי יוקרה, בעיקר לתיקי הרמס שמחיריהם מגיעים למאות אלפי שקלים, ושניתן לרכוש אותם רק לאחר שהמותג מחליט שאת ראויה. האינסטגרם שלה מלא בסרטוני אנבוקסינג של פריטים אקסקלוסיביים, תיעוד בילויים שלה ושל בעלה, צילומים של הבית המעוצב שלהם בעיר המלאכים. רמת החיים מעוררת קנאה.

איך נראה יום ממוצע שלך?
"רגוע. אני מתעוררת, מתארגנת לי בצ'יל, לוקחת את הילדים לגן, הולכת לשתות את הקפה שלי, נפגשת עם חברות ומצלמת תוך כדי".

לאינסטגרם?
"כן, אני בעבודה כל הזמן. תמיד אומרים לי שאני עובדת מאוד קשה, אבל אני כל כך נהנית שזה לא גוזל ממני אנרגיה. אני לא מזלזלת במה שאני עושה, אבל אני לא עובדת בפרך".

ממה את נהנית?
"מהשיתוף, מהפידבק, מלהראות מה אני לובשת ולתת טיפים. תמיד הייתי כזאת, עוד לפני האינסטגרם".

•  
•  
•  

גופייה: מגדה בוטרים | חצאית דואן | נעליים: טום פורד לפקטורי 54 (צילום: טל חמדי)

את מצליחה להוציא מזה פרנסה טובה?
"מאוד. תמיד אומרים לי, 'יואו, היא התחתנה טוב. בעלה קונה לה, מפנק אותה'. אז נכון, התחתנתי טוב. בעלי מדהים ומושלם והוא הכי מפנק אותי בעולם, אבל הוא לא קונה לי כל היום. אני עובדת וכל חיי עבדתי, גם כנערה. תמיד היה לי חשוב לחיות איך שבא לי, ולא להרגיש לא נעים שאני עושה משהו בכסף של מישהו אחר. אף פעם לא עניין אותי שמישהו יקנה לי, מבחינתי זה מביך. תמיד רציתי את האפשרות לקנות לבד".

והיום מה את קונה?
"ברוך השם, סם לא מבקש ממני כלום לענייני הבית, אז ממה שאני מרוויחה אני נהנית לפנק – אותי, אותו, את הילדים".

מתי התחלת ממש להתפרנס מהאינסטגרם?
"המותג הראשון ששילם לי היה ריבולב האמריקאי. שילמו לי 500 שקל או משהו כזה, ו-15% מהרווחים של מה שמכרתי. אותי זה לא עניין בכלל, רציתי רק שהם יביאו לי את הבגדים. אני אוהבת להתלבש ולצלם את הלוקים, מהמקום הזה התחלתי, ופתאום גיליתי שכל מה שאני מפרסמת הופך לטופ סלר. הייתי בשוק, כי מה הקשר ומי אני, אבל זה הלך וגדל, ובקורונה זה הפך להיות ממש העבודה שלי".

בארץ מדברים על זה שמשפיעניות יכולות להרוויח מאות אלפי שקלים בחודש.
"אני חושבת שלא יפה להתרברב בכמה מרוויחים, שכולם יתפרנסו בכבוד ושיהיה להם בכיף. אני אף פעם לא מנסה להתרברב או להגיד 'תראו מה יש לי'".

מוזר לשמוע את זה ממי שהתפרסמה סביב רכישת תיקי יוקרה.
"אני צוחקת על זה, לפעמים אני מרגישה כמו פרודיה של עצמי. והתיקים האלה הם לא אהבת חיי. אני אוהבת להיות מטופחת ומתוקתקת, אבל לא משנה כמה זה עלה. אני יכולה ללבוש משהו הכי פשוט ולהרגיש טוב".

•  
•  
•  

טופ: Paco Rabanne | טופ: Chloe לפקטורי 54 (צילום: טל חמדי)

אז איך נוצר הזיהוי שלך עם המותג הרמס?
"לא יודעת, קטע הזוי. כשבאתי לאל-איי היה לכל החברות שלי הרמס, והן אמרו לי שאי אפשר להשיג את התיק הזה, אז התחלתי במסע אחרי השגת ההרמס וצילמתי הכל. בחנות היו צוחקים עליי, גורמים לי לקנות דברים אחרים שאני לא צריכה בשביל שהנקודות שלי שם יעלו. הכל קניתי בהרמס – שמיכות, צלחות. השקעתי שם מלא כסף. כל פעם הייתי צוחקת שהשחילו אותי כדי שזה יעזור לחשבון שלי. כשהייתי מתלבטת אם לקנות סט צלחות במחיר מופקע של 2,000 דולר, סם היה מעודד אותי. הוא היה אומר לי, 'אם זה טוב לך לעבודה, לצפיות – תעשי, תשקיעי'. זה מה שעשיתי, עד שהגיע היום שהמוכר אמר לי, 'הגיע הזמן, את יכולה לקבל תיק'. ככה קניתי לפני שלוש שנים את הבירקין הראשון שלי והצפיות היו מטורפות. לא דמיינתי שזה יהיה כזה עניין".

כמה תיקים קנית מאז?
"יש לי די הרבה. אולי אפילו עשרה".

אז אין לך בעיה להיכנס לחנות ולהוציא סכום כזה על תיק?
"בתיק הראשון הייתה לי בעיה, היו לי רעידות בגוף. אז גם לא הרווחתי כמו שאני מרוויחה היום, ברוך השם".

פנו אלייך מהרמס בשלב מסוים? את כבר מוכרת שם?
"לא, אני לא חושבת שהם פונים לאף אחד. אני גם לא נחשבת שם לאיזו מישהי חזקה, ממש לא. הבחור שם עושה לי טובה שהוא עונה לי לטלפון. אבל פה בארץ זה נחשב".

•  
•  
•  

שמלה: Paco Rabanne לפקטורי 54 (צילום: טל חמדי)

אני אוהבת להסתכל על עצמי

אז אלון אוהבת להיות מטופחת ומתוקתקת, אבל ברשתות החברתיות היא משתפת הכל. גם את הבטן אחרי לידת בנה השלישי היא לא הסתירה. "העלייה במשקל אף פעם לא הפריעה לי", היא אומרת. "לא היה לי אישיו עם זה, אז אין לי בעיה לשתף גוף של אחרי היריון".

עם עניינים גופניים אחרים כן יש לך אישיוז?
"האף שלי היה ממש גדול בעיניי כשהייתי קטנה, וחיכיתי לגיל 16, שממנו והלאה חוקי בישראל לעשות ניתוח אף. אבל הניתוח הראשון היה לא מוצלח, אז עשיתי תיקון, ובמקביל עשיתי סיליקון בשפתיים בגיל מאוד צעיר".

זו, מספרת אלון, הייתה תחילתה של סאגה לא נעימה. "אחרי הניתוח התחילו לי שקעים בשפה, כל פעם הייתי צריכה ללכת ולמלא, ופתאום נהיו לי שפתיים ענקיות. אפשר לסדר את זה בניתוח, אבל פחדתי שאצא ממנו מעוותת".

אז מה עשית?
"בסוף החלטתי שאני מפסיקה להתעסק בזה. אז יש לי קצת שפתיים גדולות, לא נורא. בכלל, לפעמים אני מרגישה שהאופי שלי לא תואם את החזות. אני מרגישה הרבה יותר עדינה. אני אומרת את זה עם השפתיים האלה, אבל כן, אני אוהבת את המראה הטבעי, העדין, הלא מתאמץ".

היום השפתיים מעסיקות אותך?
"זה יותר מעסיק אנשים, פחות אותי. אנשים אוהבים להעיר לי על השפתיים. זה ו'לכי לקלינאית תקשורת, לא מבינים מה את אומרת'".

•  
•  
•  

גופייה: מגדה בוטרים | חצאית דואן | נעליים: טום פורד לפקטורי 54 (צילום: טל חמדי)

איך זה להיתקל בתגובות כאלה?
"זה לא נוגע בי, אני שלמה עם עצמי היום. תמיד הייתי רוצה לשנות בעצמי דברים – הייתי רוצה להיות יותר גבוהה ועם שפתיים יותר קטנות ואף יותר סולד ויותר איזון בפרצוף – אבל היום אני אוהבת את עצמי כמו שאני. אני אוהבת להסתכל על עצמי, אוהבת לראות את עצמי בסרטונים".

את מצליחה לאזן בין שיתוף הסרטונים מסביב לשעון, לעבודה ולמשפחה?
"כשאני עם הילדים ועם אנשים באופן כללי, מאוד חשוב לי לא להתעסק בטלפון. אני לא אהיה עם הילדים שלי, או עם בעלי בדינר, וכל הזמן בנייד. זה לא יקרה. אני אצלם, אני אעלה, אבל אני לא אתעסק בטלפון. אני נוכחת. לא כי בעלי או הילדים מבקשים: כי אני רוצה. אם יש דברים שאני חייבת להעלות כשאני בחופשה עם חברות או עם הילדים, זה הורס לי את מצב הרוח. אני רוצה שזה יהיה חלק מהחיים, לא שזה ישתלט עליהם וישאב אותי".

את מאוד אהובה ברשת. יש גם טענות לניקור עיניים?
"כמעט ולא, וגם אם כן, אני יודעת שאני עושה הכל בסדר. אין לי מה להסתיר ומעולם לא עשיתי משהו כדי לפגוע במישהו. אבל אם פתאום אני מרגישה שאולי הראיתי יותר מדי, אז זה יכול להפריע לי. אני חס וחלילה לא רוצה להיות מנקרת עיניים ומתנשאת".

חלק בלתי נפרד מסגנון החיים שאלון מציגה ברשתות הוא התנאים שבהם היא מגדלת את ילדיה. "יש מטפלת שחיה איתנו", היא מספרת. "בילד הראשון הייתה לי מישהי שבאה כמה פעמים בשבוע לנקות ולפעמים הייתה נשארת בלילה לשמור כשהיינו יוצאים, ובילד השני כבר הבאתי מישהי שממש גרה איתנו. הילדים רגילים אליה ואוהבים אותה, הולכים אליה כשהם קמים. אבל אני אמא מאוד מעורבת, אין דבר כזה לא להיות כל היום בבית או לא לראות את הילדים. אני תמיד מוציאה אותם מהמסגרות, עושה איתם פעילויות, ג'ימבורי וכל מה שצריך. יש לי עזרה לתפעל את הבית – לנקות, לסדר – וגם עם הילדים, כי בכל זאת אני גם עובדת וצריכה רגע לנשום. זה קשה".

•  
•  
•  

חליפה: לי אלון לסאקס (צילום: טל חמדי)

הוא מאוד לחוץ ואני מאוד קלילה

בעלה של אלון, רופא פנימי ממוצא פרסי-יהודי, נולד באיראן. בגיל 7 עבר עם משפחתו ללוס אנג'לס. שלושה חודשים בלבד אחרי שהכירו היא עברה לעיר בעקבותיו. "סם ואני הכרנו דרך חברים משותפים כשהוא היה בביקור בארץ, סוג של אהבה ממבט ראשון", היא אומרת. "אבל אחרי שבועיים טסתי לביקור אצלו, והיה מזעזע. יום אחרי שהגעתי הוא אמר לי שהוא צריך ללכת לעבודה ושאני איפגש עם חברים. נפגעתי, הרגשתי שהוא לא רוצה להיות איתי, ומאותו רגע בקושי תקשרנו והיה סיוט. רק רציתי לחזור לארץ. אבל דווקא כשעליתי לטיסה, ובראש שלי זה כבר נגמר, הוא שלח לי הודעה ארוכה ומתנצלת שהוא נבהל ולכן התנהג כמו שהתנהג. לא עניתי לו, הוא התחיל לחזר אחריי, ולאט-לאט חזרנו לקשר. בסוף הוא בא אליי לחודש מושלם בארץ ואחריו עברתי לשם. מאז אנחנו ביחד, אבל עדיין יש כמובן אפס אנד דאונס, כמו בכל מערכת יחסים".

סביב מה הדאונס?
"אנחנו מאוד דומים וגם מאוד שונים. הוא מאוד פדנט, מאוד אמריקאי, ואני שכונה, 'יהיה בסדר', הכל בקטנה. הוא מאוד לחוץ ואני מאוד קלילה, ולפעמים זה יוצר התנגשויות. אנחנו עובדים על זה. היום הרבה יותר קל לפרק, אבל כשיש משפחה צריך להילחם. לחפש לא את האשמים, אלא את הביחד".

הוא בן 47, את בת 35. ההבדל מורגש?
"לא, הוא בווייב צעיר בדיוק כמוני. גם העובדה שהוא פרסי ואני גרוזינית מחברת בינינו, הערכים והתרבות שלנו מאוד דומים. אף פעם לא רציתי גרוזיני פרימיטיבי, אבל גם לא יכולתי עם ישראלים שלא הבינו את הכבוד, את הערכים ואת המסורת הזאת של הגרוזיני. פרסים הם פרימיטיביים כמו הגרוזינים, למרות שהם משחקים אותה יותר מגניבים, וסם מבין. הוא גם הכי מפרגן לי ודוחף אותי. הוא הכי קול בעולם עם החשיפה והשיתוף, אין משהו שאני רוצה והוא לא מגבה אותי".

איך היחס שלו לישראל?
"הוא הכי ציוני והיה מגיע לארץ המון לאורך השנים, עוד לפני שהכרנו. החלום שלו הוא שייגמר מה שקורה באיראן, הוא אומר שזו אחת המדינות היפות ושהאנשים שם מדהימים. הוא תמיד קיווה שנוכל לנסוע לשם לביקור, ואני תמיד אומרת לו, 'אמא'לה, זה כמו בסרט 'לא בלי בתי' עם ההיא שהכריחו אותה ללבוש חיג'אב ונעלו אותה שם. אני לא באה איתך לאיראן בחיים, תשכח מזה'".

איך סם מקבל את הביקורים בישראל בתקופה של רגישות ביטחונית?
"פחדנו לבוא הפעם בגלל המתיחות, ועכשיו כשמתחמם שוב זה מפחיד. סם ממש לחוץ מזה וחשב לקצר את הביקור, אבל לי יש פה לוח זמנים עמוס. חברים, משפחה, ימי צילום, פגישות".

הוא רוצה לעזוב כי הוא מפחד להיתקע פה?
"גם, וגם בגלל שהוא לא רוצה שהילדים יעברו את הסטרס הזה".

•  
•  
•  

גופייה: מגדה בוטרים | חצאית דואן | נעליים: טום פורד לפקטורי 54 (צילום: טל חמדי)

רוב חיי יצאתי עם תפרנים

אלון נולדה וגדלה בהרצליה פיתוח. למשפחתה היה עסק מצליח לטיפולים קוסמטיים, ולדבריה הילדות שלה הייתה מעושרת ומאושרת – גם אם הערכים והתרבות היו מיושנים. "בהתחלה הייתה למשפחה בעיה עם השיתוף שלי ברשתות", היא מספרת, "אבל עכשיו כשהם רואים את ההצלחה ואת האהבה של כולם, הם גאים בזה ושמחים. עדיין קשה להם פה ושם מתוך מקום של כבוד וגאווה, אבל הם חיים עם זה".

גדלת בבית שהיה בו הכל. כמה היה חשוב לך שהגבר שלך יהיה מבוסס?
"כשהכרתי את סם הוא לא היה עשיר גדול. בנינו את עצמנו ביחד, התפתחנו ביחד. ברור שאני חושבת שכסף זה חשוב, אבל לא חיפשתי את זה בבחור. רוב חיי יצאתי עם תפרנים, זה לא משהו שעניין אותי".

והיום את יכולה להרשות לעצמך את כל מה שאת רוצה?
"לא כל דבר שאני רוצה, אבל בגבול הטעם הטוב, כן".

את וסם יוצאים הרבה לבילויים. כמה זה חשוב לך?
"הכי חשוב בעולם, זה בגדר חובה לבריאות הנפשית שלי. בלי זמן לעצמי כל האנרגיה שלי ירודה, ואז גם אין לי סבלנות או מצב רוח להיות עם הילדים. ברגע שיש לי אפילו שעה בבוקר להיראות רגע כמו בן אדם, כל היום שלי מתחיל אחרת. וכמו שאמרתי, החיים שלנו שם עוד די רגועים. דווקא כשאני פה זה טורנדו, יש פה לחץ בלתי מוסבר".

של מה?
"את קמה בבוקר בלחץ להספיק הכל, לטרוף הכל. כשאני באה לאל-איי, אני בוויפאסנה. רוגע, שקט, לא מיליון טלפונים, לא מיליון דברים להספיק. אני בכל זאת עושה הכל, אבל אין את התחושה הזאת של 'אני חייבת ומהר'".

•  
•  
•  

שמלה: Paco Rabanne לפקטורי 54 (צילום: טל חמדי)

היית רוצה לחזור לחיות בארץ?
"כן ולא. קשה לי מבחינת החברים והמשפחה, אבל בניתי שם את עצמי כל כך חזק, שממש טוב לי. כשאני פה אני מתגעגעת לחיים שם – לשקט, לחברים, לבית. אני נהנית משני העולמות, ואני אוהבת את זה שמצאתי את הדרך לשלב ביניהם. אולי לא תהיה ברירה אם האנטישמיות תמשיך ככה בעולם, אבל כרגע טוב לי בשילוב הזה. פה תמיד קצת השתגעתי והתפזרתי". 

אתם מתמודדים שם עם אנטישמיות?
"אנחנו בסביבה של יהודים, הכל מאוד קהילתי. אנחנו לא מרגישים או חווים אנטישמיות".

אתם הורים לשלושה. יש מחשבות על עוד?
"אני לא יודעת. תמיד רציתי בת, אבל נראה לי שהשלמתי עם זה שאני אמא של בנים ואני עפה על זה".

ועוד תוכנית ריאליטי, זה משהו שיכול להיות רלוונטי עבורך?
"אם הייתי גרה פה, אני מאמינה שהייתי עושה עוד תוכנית כי כיף לי להיות בפרונט ואני אוהבת לדבר. אבל כרגע אין איזו הצעה שמדברת אליי, וגם אין סיכוי כרגע מבחינתי לעזוב אפילו לחודש. הילדים עדיין קטנים, אולי בעתיד".

ברשת וגם כאן מולי את עושה רושם של אדם אנרגטי, חיובי. יש לך נפילות לפעמים?
"לרוב לא, ואם יש, אז אני מרימה את עצמי מהר. אני מאוד אופטימית, ואם יש רגע של נפילה, אני לא צריכה שמישהו אחר ירים אותי. אני גם לא אוהבת לשתף בדברים כאלה. אני אוגרת, מעודדת את עצמי ומחליקה הכל. לא יודעת כמה זה טוב, אבל אף פעם לא הייתי אצל פסיכולוג שיגיד לי אחרת".

•  
•  
•  

חליפה: לי אלון לסאקס (צילום: טל חמדי)

צילום: טל חמדי | סטיילינג: אור לוזון | איפור: דנה דנקנר | שיער: אדיר אמרגי | הפקה: טל פוליטי