כשאני בוכה אני קודם כל פותחת מצלמה. זה מרגיש לי טבעי, אני ככה כבר שנים
בלוגרית האיפור מרין נידם ניסתה במשך שנים לפרוץ לתודעה ללא הצלחה. נידם, בת דודתה של תאיר ראדה ז"ל, נושאת על גבה את הטראומה המשפחתית - וגם את זיכרונות הילדות הכואבים מהתקופה שבה סבלה ממחלת עור נדירה בפניה. עכשיו היא משיקה קולקציית איפור משותפת עם סקארה ונזכרת בכל מי שלא האמין בה בדרך - החברות שלא פרגנו, התעשייה שלא פתחה את הדלת ואפילו אמא שלה, שייעצה לה לפרוש
בתוך פחות משנתיים הפכה מרין נידם לאחת ממשפיעניות הביוטי הכי מצליחות בישראל. מי שצברה בזמן קצר עשרות אלפי עוקבים ברשתות החברתיות, זכתה לאחרונה להישג משמעותי כשנבחרה ליצור יחד עם רשת האיפור סקארה קולקציית איפור שנושאת את שמה. מרין, ילידת טבריה, היא בת הדודה של תאיר ראדה ז"ל, אמה ואילנה ראדה אחיות. היא גדלה בצל הטראומה המשפחתית, שהשפיעה רבות עליה ועל המשפחה כולה.
"תאיר הייתה גדולה ממני, אחותי והיא היו יותר קרובות כי הן היו באותו גיל, אבל היינו בקשר. היינו נפגשות אצל סבא וסבתא כל שבת, משפחה חמה. אני זוכרת את היום שהיא נרצחה, נסענו לפסטיגל ואז התקשרו אלינו, אמרו שלא מוצאים אותה ושנחזור הביתה. אחרי כמה שעות ראינו את הפרסום בטלוויזיה וחטפנו כאפה של החיים. בתור ילדה זה מכניס לפחדים, פחדנו להתקלח לבד, ללכת לבית ספר לבד. אחי הקטן היה מתקלח עם דלת פתוחה עד גיל 18".
כשנידם נזכרת באירועים הקשים, היא פורצת בבכי. "זה היה הכי לא צפוי, היא הייתה ילדה שמחה, ואת אומרת לעצמך, 'מי אמר שזה לא יקרה גם לי'. עד היום אני לא הולכת למקומות חשוכים לבד, אם אני יוצאת מחניון אני תמיד אהיה עם טלפון. בבית הספר ידעו על הקשר בינינו והיו התלחששויות. אחרי כמה שנים אבא שלה חלה בסרטן ונפטר, ואז סבתא שלי חלתה ונפטרה. איבדנו המון אנשים בזמן קצר, עצב יכול לגרום להרבה מחלות".
מה קרה לקשר של אמא שלך ואחותה, שאיבדה בת בצורה כזו טרגית?
"בתור ילדים לא דיברנו על זה יותר מדי. אמא שלי הייתה קרובה לאילנה והיא תמיד הייתה צריכה להיות חזקה בשביל כולם. זה היה נושא שאסור לדבר עליו במשפחה, וגם כשכבר גדלתי והייתי משתפת על זה ברשתות החברתיות, ההורים שלי והאחים של תאיר היו מתעצבנים. המשפחה שלהם התפרקה, קצרין הפכה ממקום ירוק ושמח לעיר אפלה ואפורה".
איך הקשר שלך ושל ואילנה היום?
"כשאנחנו נפגשות זה חיבוק ו'מה נשמע', היא תמיד מנסה להצחיק, להראות שהיא בטוב. היא אישה חזקה".
אילנה נלחמת עד היום את המלחמה של תאיר. את מתעסקת בזה? יש לך דעה בנושא?
"אני מאמינה לאילנה, יש לה אינטואיציה של אמא, אמא מרגישה. לדעתי זה לא רומן (זדורוב – יה"א), זה מישהו מבית הספר. מצד שני, מאז המקרה הכרתי את חברות הילדות של תאיר, אני קשורה אליהן ואני בטוחה שזו לא מישהי מהחבורה הקרובה. אני רואה מה עושים לשי מיקה עד היום וכואב לי, בכל סרטון שעולה איתה יש תגובות שהיא רוצחת. לא הוכיחו שהיא אשמה ואתם לא מחליטים, מי שמכם? היא מסכנה, יש פה מערכת צדק שאמורה לעשות את זה, מערכת שעשתה פאשלות".
אז זו לא שי מיקה, אבל את חושבת שזה ילד או ילדה?
"כן".
בשלב כלשהו נעזרת בטיפול כדי להתמודד עם הטראומה?
"לא, זה לא היה נפוץ אז, בטח שלא בצפון. זו הייתה תקופה קשה כי באותו זמן גם הייתי בסיטואציה רפואית מורכבת, אז בכלל לא היה לי פשוט".
צחקו עליי, קראו לי "המבורגר שרוף"
הסיטואציה הרפואית שמזכירה נידם (28) אירעה כשהיא הייתה בסך הכל בת 10. היא נעקצה על ידי זבוב החול, מה שהוביל לשושנת יריחו, מחלת עור נדירה שהתפתחה בפניה. "זה זבוב שקוף שלא רואים אותו, הוא הטיל לי ביצים על האף וזה ממש אכל לי את האף ויצר צלקת ענקית על כולו. הלכתי עם דבק על האף כדי שאנשים לא יראו את הזוועה שמתרחשת שם ועברתי המון טיפולים. הכל היה מוגלה, וכשזה היה מתייבש זה היה נראה נורא. הילדים צחקו עליי, קראו לי 'המבורגר שרוף'. עברתי חרמות בגלל הדבר הזה, כשאת עוף מוזר צוחקים עלייך יותר. תמיד הייתי בולטת, אבל לא בולטת בקטע טוב, הייתי זו שבבית הספר יאשימו אותה, יתנכלו לה, זו שתמיד עושה את הרעש אבל לא תמיד אשמה. ילדים הם רעים, זו הייתה תקופה נוראית".
איך זה עבר?
"עשיתי הליך קוסמטי שהקטין לי את הצלקת, אבל היא עדיין קיימת. עם הזמן השלמתי איתה והתחלתי אפילו להשתמש בה כדי לצייר נמשים מסביב, זה נתן לי ביטחון. היום אני מבינה שאף אחד לא מושלם, אני צריכה לקבל את מי שאני וזה בסדר".
זה משהו שכיח?
"ממש לא. כשהייתי קטנה לא ריססו נגד זבוב החול, תבעתי את העירייה וזכיתי בפיצויים. היום כבר למדו מהטעות, והרוב מרוסס".
המוות של ראדה ז"ל והבעיה הרפואית של נידם הולידו שנים של קשיים חברתיים וחרמות. היא מספרת על מעט חברות שהיו בסביבה, ובעיקר על זיכרונות של ילדים צוחקים עליה, מקניטים אותה ומתרחקים ממנה. ההצלחה שלה היום היא התיקון. "אפילו החברות הכי קרובות לא פרגנו לי בתחילת הדרך. עכשיו פתאום כולם מפרגנים, אבל אני זוכרת את חוסר הפרגון".
למה הן לא פרגנו?
"אולי כי הן נשארו במקום ואני מתפתחת, אבל גם אני קינאתי בהן. הן היו נוסעות לחופשות יחד, הן היו חבורה מגובשת ואני הייתי לבד. עד היום זה ככה, אין לי יותר מדי חברות. אני גרה במרכז כבר שנים ולא מגיעה הרבה לטבריה, אז אני בקשר איתן, אבל זה לא אותו דבר".
לפני כשש שנים, בגיל 22, ארזה נידם את חפציה ועזבה את בית ההורים. היא עברה להתגורר במרכז לבד, ללא שום עזרה או תמיכה. "עברתי בלי שקל, אבל ידעתי מה אני רוצה לעשות. יש לי יצר הישרדותי, אבל אם אין לך את התשוקה ואת החלום, אפשר מאוד בקלות ליפול. נכנסתי לדירה עם שותפים והתחלתי לעבוד כמוכרת בחנות של מותג איפור גדול. הייתי מרוויחה מינימום ועובדת במשמרות, אבל עדיין לא הצלחתי לגמור את החודש. החלום תמיד היה ברקע, אז זרמתי ואחרי שנתיים החלטתי לצאת לדרך עצמאית. גם שם לא הצליח לי".
מה עשית בעצמאות?
"איפור וקצת שיתופי פעולה. באותה תקופה הייתי מצלמת ומעלה הכל לרשתות החברתיות, כשזה עוד לא היה נפוץ, אבל זה לא צלח. חזרתי לעבוד בחנות איפור אחרת לתקופה ושוב ניסיתי לצאת לעצמאות. כשראיתי שאני לא מכניסה כסף, אמרתי לעצמי שאני חייבת להישען על בסיס אחר. בדיוק הציעו לי להשתתף בתוכנית 'הביוטריות' בהוט, זו הייתה תוכנית על איפור והיו לי ציפיות מאוד גבוהות ממנה. למרות שהייתי פעילה ברשתות החברתיות וידעתי לעמוד מול מצלמה, פתאום כשמישהו אחר צילם אותי, זה שיתק אותי. לא הצלחתי לדבר והודחתי ראשונה מהתוכנית, זו הייתה כאפה של החיים. זה היה בדיוק אחרי הקורונה ואמרתי לעצמי, או שאני נופלת מפה או שעכשיו אני מתחילה להתרומם. התחלתי להעלות מלא סרטונים וליצור כל יום תוכן. באותה תקופה גם חזרתי להורים בטבריה ועבדתי כמאמנת כושר בעסק של אחי עד שהכרתי את בעלי. הוא היה מהמרכז, ואני, למרות שהייתי בטבריה, כתבתי שגם אני מהמרכז. רק חיכיתי להזדמנות לברוח. גדלתי שם, אבל אני מודה שמבחינתי היום זו עיר מקוללת".
למה?
"אני רואה את כל האנשים שם, אין להם שאיפות, אין שם אנשים מצליחים. לא בקטע מזלזל, כשאת בסביבה שאין בה לאן להתפתח, את גם לא רוצה להתפתח. אני רואה את החברות שלי".
הן מאושרות?
"יש להן משפחה וילדים אז ברוך השם, את יודעת. זו המטרה בטבריה, להקים משפחה, להביא ילדים לעולם, העבודה לא מעניינת. לא מעניין להתפתח, לחשוב קדימה, בגלל זה גם הרבה מתחתנים בגיל צעיר. אחותי התחתנה בגיל 21, זה נהוג שם".
לפני כשלוש שנים הכירה נידם את שגיא, עורך דין בן 40, וכבר בדייט השני עברה לגור בדירה שלו בראשון לציון. לפני כשנתיים הם התחתנו והפכו להורים לבן בכור. "מההתחלה שגיא אמר לי, 'תחזרי למה שאת אוהבת ואני אתמוך בך'. חזרתי שוב לעבוד בחנות איפור, וזו הייתה החנות האחרונה. הייתי נוסעת לאפר לקוחות בשלושה אוטובוסים עם מזוודות, עשיתי הכל בשביל החלומות שלי. בערך חצי שנה אחרי שהכרתי את שגיא, הסוכנת שלי פנתה אליי. אומרים שצריך מישהו אחד שיאמין בך, ושגיא היה הראשון שהאמין בי. לא המשפחה שלי, לא החברות, אף אחת אף פעם לא באה להתאפר אצלי. אמא שלי ראתה איך אני מאפרת ואמרה לי שזה לא יפה ושכדאי לי לפרוש, כי אין לי את זה וזה לא הייעוד שלי. למזלי הייתה לי תשוקה, אז לא הקשבתי לה".
מאיפה האהבה הזו לאיפור?
"בגיל 17 יצאתי עם מישהו שאחותו עבדה בחנות איפור. היא קיבלה הרבה מוצרים והנחות, והיא הייתה מביאה לי. התחלתי לשחק עם זה, ואז התגייסתי לצבא. היה לי זמן פנוי, אז לקחתי את הכסף שקיבלתי מהפיצויים על הצלקת שלי באף והשקעתי את כולו בקורס איפור. מימנתי לעצמי הכל, לא היה לנו עודף במשפחה. לא היה חסר, אבל אנחנו לא משפחה עשירה. גם אם הייתי רוצה להתכונן לבגרות ולעשות שיעור פרטי או שניים בשבוע, הייתי הולכת למלצר. הייתי צריכה להתאמץ כל הזמן, כשהוצאתי בגרות אמא שלי הייתה מופתעת".
נשמע שאת באה מסביבה שלא מאוד האמינה בך.
"כן, אמא שלי קוראת לי הסינדרלה מטבריה".
ואת לא כועסת על זה שהיא לא האמינה בך בעבר?
"אני לא כועסת, היום היא שמחה בשבילי ומתגאה בי. היא הולכת ברחוב, רואה שלטים שלי בסקארה ומתלהבת".
ומה היא חושבת על איך שאת מאפרת היום?
"שזה מדהים".
דיברת איתה על זה שהיא לא האמינה בך בהתחלה?
"בכללי אנחנו לא משפחה שיותר מדי מדברים בה, אבל במעט שדיברנו, היא הסבירה שזה בגלל שתמיד הייתי חזקה בעיניה".
יש לי עמדה ליד נטע אלחמיסטר ואנה זק, זה מטורף
כיום מרין משתפת פעולה עם מותגים ברשתות החברתיות ובמקביל ממשיכה לאפר כלות. אל שיתוף הפעולה עם סקארה, שמסמן עבורה נקודת מפנה בקריירה וכניסה למגרש של הגדולים, היא הגיעה במקרה. "סרטון אחד שהתפוצץ הוביל לזה. לקחתי סומק של 'דיור' וסומק של סקארה, השוויתי ואמרתי שהם ממש דומים, וסיימתי בזה שלא צריך לקנות מוצר יקר כדי שהוא יהיה טוב. הסומק היה סולד-אאוט בכל הרשת, והציעו לי לעבוד איתם כיוצרת תוכן. במהלך השנים קראו לי לראות מוצרים שהם מייצרים לפני השקה כדי שאביע את דעתי, ובאיזשהו שלב נזרק לאוויר הרעיון להוציא קולקציה משלי. לא האמנתי שזה יקרה, כי לפני כן היו אנה זק ונטע אלחמיסטר, אבל זה קרה. לפני חודש זה הושק, והקולקציה התפוצצה ברמות. היום יש לי עמדה ליד נטע ואנה, זה מטורף. גם מבחינת עוקבים אני לא הכי גדולה, וגם מבחינת השם, אין הרבה שמכירים אותי, לא הייתי באיזה תוכנית טלוויזיה, עשיתי הכל לבד".
כמה מוצרים השקת?
"שישה, ויש כבר סולד-אאוט למוצר אחד. כל יום שולחים את רשימת המוצרים הכי נמכרים ברשת, ומאז שהמוצרים יצאו אני תמיד בטופ. סקארה ואני עובדים ביחד כבר שנתיים וחצי, ממש מההתחלה שלי, אני ממש מזוהה איתם ואני מקווה שזה יימשך עוד הרבה זמן".
מה החלום שלך?
"בא לי שכולם יידעו מי אני, אני רוצה להתפתח ולגדול בעסק. אני רוצה לקנות בית, איזה קשה זה נהיה. לא משנה כמה כסף את עושה, ואני עושה יותר משש ספרות בחודש, עדיין זה קשה. אני רוצה את הקן המשפחתי שלי, להיות רגועה ולא להיות כל הזמן במרדף אחרי כסף. זה מחזיר אותי ליצר ההישרדותי שלי, לתקופה שלא היה לי".
אבל כשאת מרוויחה כל כך הרבה, למה יש חשש?
"בעלי תמיד מחזיר אותי לקרקע, לא משנה כמה אני עושה, הוא אומר לי, 'מרין, זה לא מספיק, כי הנה יש את המסים ולוקחים לך עכשיו 50%'. הוא דואג שאני לא אקפוץ מעל הפופיק ואקנה תיק של לואי ויטון ב-10,000 שקל. עוד אין לנו בית, אנחנו חיים בשכירות, אבל נתאפס, נהיה שקטים בגזרה הזאת ואחרי זה אני אתפנק. מצד שני, מי מבטיח לי שעוד יהיה אינסטגרם?".
מה את חושבת שיקרה בתעשייה?
"אני מרגישה שהרדיפה אחרי מכירות מתישה, והקהל מבין את זה. 2025 שינתה פאזה, מאז הביקורת על המשפיעניות ועליית המחירים פתאום בנות חושבות אם ומה לקנות. גם המכירות ירדו וגם הצפיות, זה לא רק אצלי, יש לי הרבה חברות משפיעניות וכולן חוות פגיעה רצינית עכשיו".
מה את חושבת על הביקורת על המשפיעניות?
"הרוב מוכרניות, גם אני מוכרת, אבל אני משתדלת תמיד לתת משהו מעבר. מנסים תמיד להראות שהכל מושלם, אף אחד לא מראה את החרא שלו וצריך מזה קצת יותר, מהאמת".
גם את מפרסמת קודי קופון.
"ברור, אבל אני עושה דברים שאני מאמינה בהם ושאני מביאה בהם את הפן המקצועי שלי. כבר לא מעניין להיכנס לסטורי ולראות עוד ג'ינס, אנשים רוצים לראות מעבר. פה אני נכנסת, כי אני מביאה הרבה מהפן האישי שלי, עם המשפחה שלי והקשיים שלי, ואני לא מפחדת לצלם כלום. כשאני בוכה אני קודם כל פותחת מצלמה, זה מרגיש לי טבעי, אני ככה כבר שנים. התארסתי ותוך כדי צילמתי".
תוכנית ריאליטי זה משהו שמעניין אותך?
"האמת שעכשיו פונים אליי ואני קצת חוששת בגלל הילד, אבל אני ממש רוצה. הייתי רוצה להשתתף ב'המירוץ למיליון', גם 'האח הגדול' אין לי בעיה, אבל איך משאירים ילד בבית?".
איך באמת האימהות משתלבת בתוך הקריירה?
"בהתחלה היה מאוד קשה. אני לבד פה, המשפחה שלי בצפון. אחרי שלושה חודשים הבאתי מטפלת שתהיה איתי בבית כמה פעמים בשבוע, זה נתן לי קצת אוויר והבנתי שאפשר לשלב את זה. עכשיו כשהוא קצת יותר גדול יותר קל לי, אבל יש ימים שאני פתאום מתעכבת עם לקוחה והכל נופל על בעלי. זה קשה, לא פשוט, אבל אפשרי".
אז לאן מפה?
"אני רוצה להמשיך לפתח את עצמי. ללמוד משחק, להמשיך לעשות עוד דברים, לא להישאר במקום, לא רק אינסטגרם ולא רק איפור. אני רוצה שיהיה לי הכל מהכל, אני עם הפנים קדימה".
צילום: אלון שפרנסקי | סטיילינג: גבע ורגב חזן | איפור: טלי מואס | שיער: פדור וישניאקוב | הפקה: טל פוליטי| לוקיישן: מלון בקסטייג', מרשת מלונות אטלס – רחוב ביילינסון 6, ת"א
השאירו תגובה