הקולגות שלי מחו"ל לא שמעו אזעקה בחיים. חשוב לי שיידעו

•  
•  
•  

מעיל: אוסף פרטי (צילום: שי כהן ארבל)

לא בטוח שמותג היופי הבין-לאומי דיור התכוון לעורר מהומה כזו כשהעלה לאינסטגרם את קמפיין החגים שלו בכיכובה של הדוגמנית הישראלית מאי תגר (25) לפני כחודש. התזמון לפרסום – אמצע אוקטובר, תחילת המכירות לקראת חג ההודיה וחג המולד עבור העולם הנוצרי, ועשרה ימים אחרי תחילת מלחמת חרבות ברזל – היה קריטי. בימים שבהם נחלק העולם לתומכי ישראל ומתנגדיה, היה מי שחשב שהבחירה בדוגמנית ישראלית מביעה עמדה כלשהי, והפוסטים התמלאו בדגלי ישראל ופלסטין ובתגובות אוהדות ומגדפות, בהתאמה. "צילמנו את הקמפיין כבר לפני כמה חודשים, והוא יצא בשבוע הראשון של המלחמה", מספרת תגר, שלא שיתפה בהתחלה את הסרטונים בעמוד האינסטגרם שלה. "ישראלים זיהו אותי בעמוד של דיור והתחילו להגיב, ואז, תוך כמה שעות, נהיה טירוף".

מה זה "טירוף"?
"על פוסט ממוצע של דיור יש 200–300 תגובות, ועל הפוסט הזה יש 8,000–9,000. אני מקבלת כמויות של הודעות, גם קשות. כותבים לי Free Palestine, כותבים שאני רוצחת ילדים. ויש גם המון הודעות מחזקות ותומכות, של אנשים שרואים את זה כניצחון קטן לישראל".

את חושבת שבדיור ידעו שהבחירה בך תעורר עניין כזה? הם יכלו לבחור להקפיא את הקמפיין הזה.
"הם יכלו, אבל זה קמפיין שמיועד לחגים, לכריסמס. אני לא יודעת אם הטיימינג מקרי, אני אף פעם לא יודעת מה עומד מאחורי הבחירות של חברות אופנה כאלה גדולות. אני מאמינה שהם לא רוצים להיכנס לעמדות פוליטיות".

•  
•  
•  

מעיל: toteme לורנר רמת אביב | מגפיים: אוסף פרטי (צילום: שי כהן ארבל)

הם ממשיכים לקבל תגובות פרו-פלסטיניות, ויש גם קריאות להחרים את המוצרים של המותג.
"כן, לא נראה לי שהם מתייחסים לזה כל כך. הם הרי לא יורידו את הקמפיינים. אני רוצה להאמין שזה לא כזה מזיז להם".

מישהו יצר איתך קשר בעקבות התגובות על הקמפיין?
"דיברו איתי מיולי, הסוכנות שלי בארץ, וגם סוכנויות מחו"ל יצרו קשר לראות שאני בסדר ואיך אני מכילה את כל התגובות האלה, כי הם ראו שבאינסטגרם שלי יש המון תגובות קשות".

מדיור שמעת?
"אני לא חושבת. הם מנסים מאוד להימנע". 

•  
•  
•  

מעיל: Acne studio | מגפיים: אוסף פרטי (צילום: שי כהן ארבל)

שתהיה משמעות להצלחה שלי

זו השנה השנייה שבה מובילה תגר את קמפיין הביוטי של דיור לקראת החגים. לפניה הובילה אותו הדוגמנית בלה חדיד, שכידוע מרבה לשתף את מיליוני העוקבים שלה בעמדותיה המובהקות נגד ישראל. העובדה הזו לא נעלמה מעיני הגולשים, שהציפו את הסרטונים שבהם מופיעה תגר בגילויי אהדה מתריסים לחדיד. השתיים, מספרת תגר, גם מיוצגות באותה הסוכנות בחו"ל – אבל מעולם לא נפגשו.

את החלפת את בלה בתפקיד. גם זה תרם לסערה.
"לא בדיוק. בלה הייתה ממש הפנים של דיור, ואני, עם כל הכבוד, אומנם הצטלמתי עבורם בפעם השנייה ברצף, אבל אני לא הפנים שלהם".

מפריע לך שאתן מיוצגות באותה הסוכנות?
"לא, זה בסדר. אלה הדעות שלה. היא לא מבינה על מה היא מדברת. זה מאוד מכעיס ומעצבן, כי אני בטוחה שלרוב תעשיית האופנה בעולם יש דעות פרו-פלסטיניות. יש פה, על פניו, צד שנראה חלש וצד שנראה חזק, ואנשים לא נכנסים לעומק של זה. אני חושבת שבלה חדיד והמשפחה שלה לא יודעות מספיק בשביל להביע עמדות כאלה קשות ולפרסם דברים כאלה קשים. התפקיד שלנו כישראלים הוא לתת פייט במערך ההסברה, זה סופר-חשוב. באיזשהו מקום גם הקמפיין של דיור עושה סוג של הסברה".

•  
•  
•  

מעיל: אוסף פרטי (צילום: שי כהן ארבל)

באיזה אופן?
"הסיפור הזה העלה לי מאוד את החשיפה, ואז ההסברה שעשיתי הייתה אפקטיבית יותר. בחרתי במדויק סרטונים שיכולים לדבר לאנשים מחוץ לישראל, שבאמת מסבירים. קיבלתי המון תגובות מאנשים מהתעשייה העולמית שכתבו לי, 'אנחנו כואבים איתכם'. זה חלק מהחלום שלי, שאם אני אגיע לפסגה שאני רוצה להגיע אליה – יהיה לי גם סיי בעולם".

מה הכוונה?
"אני רוצה שתהיה משמעות להצלחה שלי, שאני אוכל לעשות איתה משהו מעבר. סבבה, אני אצליח, ארוויח יפה, מעולה, מגניב, אבל שיהיה גם משהו מעבר. אני רוצה להגיע לרמה של הדוגמניות הכי גדולות בעולם, ברמה של ג'יזל, לעשות את הקמפיינים הכי גבוהים, את השערים הכי גדולים. להגיע למקום כזה נותן לך במה שאת יכולה לנצל לטובה. את יכולה לדבר על כל כך הרבה דברים שלא מדברים עליהם, לעשות הסברה למדינה. אנחנו אחת מהמדינות היחידות בעולם שצריכות להסביר את קיומן".

את מתכוונת כמו נועה תשבי?
"כן, אבל היא עושה את זה במשרה מלאה, ואני מתכוונת להתעסק בזה תוך כדי. גם בתוך ישראל הייתי רוצה לדבר על כל מיני סוגיות חברתיות, למשל על מצב הנגישות בארץ. הילדים שלנו הולכים לצבא וחוזרים נכים, והמדינה לא נגישה בכלל. אם אתה נעזר בכיסא גלגלים כי הלכת להגן על המדינה, אתה צריך לבדוק כמה פעמים לאיזה בר אתה יכול להיכנס, כי 70% מהברים לא נגישים. לאבא שלי יש קליניקה לשיקום נכים והוא מטפל המון בנכי צה"ל, אז גדלתי לצד הנושא הזה".

•  
•  
•  

סוודר: Acne studio | חצאית: maison margiela לרונר רמת אביב (צילום: שי כהן ארבל)

לא מסתובבת בחו"ל עם מגן דוד

תגר גדלה בגני תקווה, הבכורה בחמישה ילדים. "גדלתי בבית מאוד ציוני", היא מדגישה. "אבא שלי עלה לארץ מדנמרק בגיל 27, והוא מאוד ציוני".

איך הגעת לדגמן?
"התחלתי בגיל 16. הסוכן הראשון שלי חסם את אמא שלי בחניה. היא ביקשה ממני לצאת מהאוטו ולהגיד לו לזוז, וככה נכנסתי לעולם הזה".

לא חשבת קודם על עולם הדוגמנות?
"כן חשבתי. לא חלמתי על זה, אבל אמרו להורים שלי כמה פעמים לאורך הזמן שאני צריכה לדגמן. רציתי את זה, אבל הם היו די נגד. בעיקר אבא שלי".

למה?
"סתם, היו לו דעות קדומות על העולם הזה. שזו מלכודת דבש, שמתעסקים עם אנשים שהם לא הכי… כל מה שקשור לסמים, לא ללמוד, כאלה. אלה פחדים לגיטימיים".

•  
•  
•  

מעיל: Acne studio | מגפיים: אוסף פרטי (צילום: שי כהן ארבל)

למרות החששות של אבא, תגר התחילה לעבוד ועלתה על המסלול המהיר מהר מאוד. היא הצטלמה להפקות במגזינים הנחשבים בעולם, כמו ווג וקוסמופוליטן, הובילה קמפיינים של מותגי-העל ג'ורג'ו ארמני, ויקטוריה'ס סיקרט, לואי ויטון ואחרים וצעדה על המסלולים במסגרת שבועות האופנה ברחבי העולם. בשלוש השנים האחרונות התגוררה עם בן זוג ישראלי בברצלונה מטעמי עבודה, אבל לפני כמה חודשים נפרדו השניים ותגר החליטה לחזור ארצה. היא לא התכוונה להישאר פה תקופה ארוכה, אבל אז הגיעה השבת השחורה ושינתה לכולם את התוכניות. "בשבת תכננו כל המשפחה ללכת לבית הכנסת לכבוד שמחת תורה, אבל אז אמא שלי העירה אותי בשבע וחצי בבוקר בגלל אזעקה. לא הספקנו אפילו לרדת לממ"ד, עמדנו מתחת למדרגות ורסיס נפל כמה רחובות מהבית שלנו. הדלת של הבית נפתחה מהבום, זו הייתה הזיה. ישר אמרתי שאני חייבת לכתוב על זה באינסטגרם, כי חצי מהעוקבים שלי אלה אנשים שאני עובדת איתם בחו"ל".

מה כתבת?
"כתבתי, 'תארו לכם איך זה להתעורר בשבת בבוקר כשהדלת נפתחת מרסיס של רקטה שנפלה כמה רחובות מהבית', ולא הבנתי בכלל איך הולך להימשך היום. אחרי זה היינו צמודים לטלוויזיה כולנו, כל המשפחה, כמו כולם. היינו בשוק חיינו. ממש פחדתי, סגרתי את כל החלונות. במהלך היום הבנתי שיש כמה חבר'ה שאני מכירה, חברים טובים של חברים שלי, שנעדרים. בהמשך גיליתי שהם נרצחו. אח של חברת ילדות שלי נעדר, ובסבירות גדולה חטוף. כמה חבר'ה של אחותי נרצחו. אני ואחותי נשארנו ערות עד ארבע בבוקר שלמחרת, לאט-לאט התחלנו להבין, הודיעו לנו שהם מתו. זה היה יום נורא".

שמעת מהחברים שלך בחו"ל באותו היום או מאז?
"יש לי חברות בתעשייה שבדקו איתי איך אני ואיך המשפחה, אם הכל בסדר. כולם מאוד מזועזעים. אני קולטת את השוק, שזה לא מציאותי שזאת המציאות שלנו, שאני קמה בבוקר לאזעקה, שהדלת נפתחת מהרסיס, שכולם מכירים מישהו שנרצח או נחטף. זאת מציאות הזויה, ואני מאוד מנסה להציג את זה ככה, שיבינו כמה זה לא נורמלי ולא אמור להיות ככה. מישהי שאתם מכירים והייתה איתכם על סט צילומים קמה בשבת בבוקר לסירנות, הם כנראה לא שמעו אזעקה בחייהם, וזה משהו שאנחנו חווים כל הזמן. חשוב לי לדבר על זה".

•  
•  
•  

מעיל: אוסף פרטי (צילום: שי כהן ארבל)

היו תגובות של קולגות בחו"ל שאכזבו אותך?
"דווקא קיבלתי המון אהבה, אבל ברור שהמון פעמים אני צריכה להסביר את עצמי בגלל שאני מישראל. כשאני אומרת בחו"ל שאני מישראל אני קולטת המון פרצופים, מסתכלים עליי כאילו אנחנו מדינה שמתעללת בפלסטינים".

מה את אומרת במצבים האלה?
"כל מקרה לגופו, אבל אני תמיד עושה איזו הסברה קטנה. בכל פעם זה משהו שונה, בהתאם למצב".

בנסיעות עבודה למדינות מוסלמיות או ערביות, מספרת תגר, היא מקפידה לטשטש ברחוב את הזהות הישראלית שלה. "בגלל שאני ישראלית אני צריכה קצת יותר להיזהר. כשאני טסה למרוקו או לטורקיה אני מקפידה שלא לדבר בעברית ברחוב או במונית. תמיד חשבתי על הדברים האלה, שאני בטוחה שדוגמניות אחרות בעולם בחיים לא חושבות עליהם".

•  
•  
•  

מעיל: Acne studio (צילום: שי כהן ארבל)

את מסתירה את הישראליות שלך גם על הסט?
"אני אף פעם לא מסתירה, על הסט כולם יודעים שאני ישראלית, זה לא אישיו". 

את מרגישה שמאז שפרצה המלחמה יש פחות פניות והצעות עבודה עבורך מחו"ל?
"אני לא יודעת, נראה בעתיד. אני לא מאמינה שמערבבים פוליטיקה עם עבודה, אבל תמיד יכול להיות שתהיה חברת אופנה שתעדיף שלא לעבוד איתי כי אני ישראלית".

יש עבודות שפעם לקחת והיום לא תיקחי, בגלל פרסומים פרו-פלסטיניים?
"יצא לי להצטלם בעבר לווג ערבייה, שבתחילת המלחמה פרסמו שער פרו-פלסטיני, ואם תהיה לי הזדמנות, אצטלם לשם שוב. זה בא מהרצון לייצג תמיד את המדינה".

•  
•  
•  

מעיל: אוסף פרטי | צעיף: Acne studio ורנר רמת אביב (צילום: שי כהן ארבל)

תל אביב היא לא בירת אופנה 

החלום שלה הוא לגדל ילדים בתל אביב, בסופו של דבר – אבל תגר עוד צעירה, ובשנים הקרובות היא בהחלט מתכוונת לחזור לחיות בחו"ל, לעבוד ולכבוש פסגות.

לא מפחיד אותך לחיות בחו"ל עכשיו, נוכח המצב?
"תמיד יש פחד. אומרים שעכשיו יש הכי הרבה מקרי אנטישמיות מאז השואה, בכל העולם. זה מפחיד. אני לא אסתובב עם שרשרת מגן דוד, אבל ממקום אחראי, לא חלילה כי אני מתביישת או משהו. אני מאוד ישראלית וכולם יודעים את זה בכל העולם, אני כל הזמן מדברת על ישראל וגאה להיות מהעם הזה".

אם את מתכננת לחזור בסוף לישראל, למה את שואפת כרגע לעבוד בחו"ל?
"כי בארץ יש תקרה בתחום האופנה. תל אביב היא לא בירת אופנה. בפריז, בלונדון ובניו יורק יש הרבה יותר הזדמנויות להגיע הרבה יותר גבוה. בישראל היום את צריכה להיות טאלנט עם הרבה עוקבים ברשתות החברתיות בשביל להיות פרזנטורית של חברה, ואני כרגע רוצה להתמקד בדוגמנות הקלאסית של פעם. אני דוגמנית, אני לא עובדת באינסטגרם".

ניסו להציע לך עבודות באינסטגרם?
"ברור. כל הזמן. בטח. אבל זה לא בשבילי בשום צורה".

•  
•  
•  

סוודר: Acne studio | חצאית: maison margiela לרונר רמת אביב (צילום: שי כהן ארבל)

למה לא, בעצם?
"כי אני עובדת עם חברות אופנה מאוד גדולות, וזה ישים אותי בנישה אחרת, פחות אקסלוסיבית. אף אחת מהדוגמניות הישראליות שעובדות בחו"ל לא מסחרה את עצמה ואת האינסטגרם שלה. שון, סאן, דורית (לוי, מזרחי, רבליס – יה"א), אנחנו דוגמניות של פעם. זה באמת 100% המקצוע שלנו".

תסבירי.
"את דוגמנית, זו העבודה שלך, אל תנסי לעשות כסף מהצד. דיור, למשל, לא ייקחו מישהי שמפרסמת קוד קופון למשחת שיניים. זה לא עובד. בחו"ל זה יותר מקצועי. את צריכה להגיע עם תיק עבודות, עם דברים שעשית. צריך תדמית נקייה. מבחינתם שיהיו לך אלף עוקבים, שלוש תמונות באינסטגרם, נקיות, קלאסיות. אם אני משחקת טניס, אז להראות את זה, להראות מה התחביבים שלך ומה את עושה. שלאינסטגרם שלך יהיה צבע שמראה את האופי שלך, אבל לא ברמת הלעבוד באינסטגרם, זה פחות טוב".

בארץ זה ממש הפוך.
"בארץ ככל שיש יותר עוקבים, ככל שאת יותר אושיה, אולי אפילו משתתפת בריאליטי, זה יותר טוב, כי את מביאה איתך המון חשיפה. שם הם לא צריכים את החשיפה. שאנל לא צריכים את החשיפה שאני מביאה איתי".

•  
•  
•  

מעיל: toteme לורנר רמת אביב | מגפיים: אוסף פרטי (צילום: שי כהן ארבל)

היית רוצה להיות מוכרת בישראל?
"בסופו של דבר כן, אני מבינה שההכרה מאוד חשובה לעבודה שלי, אני לא אתייפייף, אבל אני לא מחפשת שכולם יידעו את השם שלי, זה ממש לא מה שחשוב לי. אני אוהבת את הדרך שאני עושה. יותר בשקט. להגיע לאט-לאט לאן שאני רוצה. עשיתי את כל הקמפיינים הגדולים בארץ, עבדתי עם המון חברות אופנה גדולות בארץ, אין לי איזה חלום מקצועי, החלום הוא לגור בארץ ולעבוד תוך כדי. בסופו של דבר אני הכי אוהבת לעבוד בארץ, עם כל הצוותים הישראליים. אני מכירה את כולם, זה כמו מפגש חברי. הכי כיף והכי צחוקים. כשיוצא קמפיין שעשיתי בארץ זה יותר מרגש אותי מקמפיינים שאני עושה בחו"ל".

כן? למה?
"כי אלה החברות של אמא שלי ושל סבתא שלי, כי החברים של האחים הקטנים שלי רואים את זה. יש בזה משהו יותר מלהיב".

בחודשים הקרובים, עד שהדברים יירגעו, היא פה. ולמרות המצב, היא מרגישה אופטימית. "אני נוסעת בכביש ובתקופה הזו כולם יותר נחמדים, פחות מצפצפים, יותר נעימים אחד לשני, יותר מחייכים. אני חושבת שיהיה יותר נחמד אם כל אחד ייקח על עצמו להמשיך ככה, תמיד. להיות קצת יותר סבלני בכביש, קצת יותר לחייך, קצת פחות לשנוא".

את חושבת שאפשר?
"אני חושבת שאפשר. יש לנו רק אחד את השני. אנחנו כזה עם מיוחד, ההתגייסות שהייתה פה, התרומות, כל מה שאנחנו עושים לא קורה בשום מקום אחר בעולם. זה מטורף, מיוחד ומדהים ברמות אחרות. בואו נשמור על זה".

צילום: שי כהן ארבל | סטיילינג: תומר אלמוזנינו | איפור: אסף באבו | שיער: גיא סמואל | הפקה: טל פוליטי | ע. סטיילינג: שיר סמילה

•  
•  
•  

מעיל: Acne studio (צילום: שי כהן ארבל)

•  
•  
•  

מתוך צילומים לווג (צילום: יח"צ חו"ל)

•  
•  
•  

מתוך קמפיין לארמני (צילום: יח"צ חו"ל)

•  
•  
•  

מעיל: אוסף פרטי | צעיף: Acne studio ורנר רמת אביב (צילום: שי כהן ארבל)

•  
•  
•  

מעיל: toteme לורנר רמת אביב | מגפיים: אוסף פרטי (צילום: שי כהן ארבל)