יש בי משהו שקשה לבלוע, אבל זה מה שמעניין אותי בעצמי

•  
•  
•  

משקפיים: פראדה לבר חדד, מכנסיים: לוני וינטג', טופ וכפפות: אוסף פרטי (צילום: שי פרנקו)

"אתמול חשבתי על זה – אני מתראיינת בגלל שאני אשתו של אסף אמדורסקי? זה העניין?", תוהה בקול הדר ג'וזפין ג'בוטרו. "שאלתי את הסוכנת שלי והיא אמרה, 'לא, זה בגלל שאת פאקינג מעניינת, את מסקרנת'. אולי זה משהו שסוכנת צריכה להגיד, אבל זה כנראה משהו בין לבין, הדברים מגבים זה את זה". 

לצד הטייטל הנ"ל, ג'בוטרו גם עובדת בהייטק, אשת תוכן, יוצרת ומדגמנת. "הדבר שהכי חזק מבחינתי ושהכי מרים לי ששמים לב אליו זו הכתיבה שלי, שדרכה גם אסף הכיר אותי. בסוף אני חיה לצד מישהו שהוא יוצר, ומתעסק כל כולו ביצירה. הוא מתפרנס מזה ואיזה כיף לו, ואני לא העזתי להתמקד רק בזה. מהר מאוד כשהגיעה ההזדמנות לעבוד תשע עד חמש, עם כמה שזה לא רומנטי, לקחתי את זה בשתי ידיים. כי אני צריכה את המשכורת שלי, כי אני רוצה לקנות לעצמי את הזהב שלי".

כאחת שנישאה לכוכב רוק, אני מניחה שהסביבה חושבת שאת הולכת לישון כל לילה בבית מלון וקמה באמבטיית שמפניה.
"זה אולי מה שחושבים, אבל זו לא המציאות. חיים בתל אביב הם פאקינג… ה-struggle is real. אני רואה בעיניים של אחרים איך הם רואים אותי, אבל ההתנהלות שלנו היא כמעט נפרדת. היה לי חשוב שלי יהיה את החשבון שלי ולו את שלו, ושהכל יתחלק שווה בשווה. אסף, להפך, הוא היה רוצה לתת לי הכל, להרים לי, הכי הנסיכה שלו וכזה. אבל לי זה חשוב".

•  
•  
•  

שמלה: דיוויד קומה להלגה עיצובים (צילום: שי פרנקו)

עם הזמן הקולים מאשרים אותי

ג'בוטרו (33) גדלה בנצרת עילית, נצר לשושלת רקדניות. אמה וסבתה היו בעלות סטודיו למחול ליהודים וערבים. "אני רקדתי עד גיל 15 ואהבתי מאוד, עד שעשיתי את המרד שלי".

איך לגדול בבית של מחול השפיע עלייך? עד כמה אידאל היופי הקלאסי נכח?
"זה לא היה מהבית, זה היה יותר מהסביבה. אנחנו דור שגדל על אידאל דפוק, ולצערי אני מרגישה שאנחנו עדיין שם. אני הייתי זו שמלווה את החברות עם הפרעות האכילה, ולצד זה לא פיתחתי הפרעת אכילה בעצמי. הרגשתי שנכשלתי בזה, שאני לא בשליטה כמוהן. מגיל 30 בערך נהיה לי מקום הרבה יותר שלם עם הגוף שלי, אני חוגגת את עצמי. עכשיו בגלל לחץ ירדתי איזה 7 קילו, ואז אנשים פתאום מגיבים, 'אוי, נורא רזית', ומוסיפים בצרות עין 'איך עשית את זה?'. אני עונה, 'אני עושה לאחרונה הרבה התקפי חרדה, אני ממש מתמידה בזה'. למה זה נראה לאנשים סבבה להתערב בגוף שלי?".

בגיל 15 עברה המשפחה ליישוב קהילתי באזור עמק יזרעאל, והמעבר לא היה פשוט עבור ג'בוטרו. "זה לא היה סבבה. בנצרת עילית חייתי בין עולים חדשים, אז הייתי ביתרון בשפה. ואז הגעתי למקום עם קיבוצניקים ומושבניקים והרגשתי פתאום פחות טובה מכולם. הם התייחסו אליי כאילו אני התל-אביבית, אולי כי באתי מהעיר או בגלל איך שהייתי מתלבשת, ואז כשבאמת עברתי לתל אביב פחדתי מהקולים ולא הרגשתי חלק מהם. אבל עם הזמן הקולים נותנים לי ת'אמבס אפ, מאשרים אותי".

איך יכול להיות? את ההגדרה של קוליות.
"אני לא מרבה לצאת מהבית, רק אם ממש חייבת. זה אולי נשמע לך מפתיע אבל בגדול אני אינטרוברטית רצינית, ואני לא בעניין של משני תודעה למיניהם. אני חווה את העולם בצורה חזקה ממילא, ויש לזה פלוסים ומינוסים".

•  
•  
•  

חליפה: אלכסנדר וונג להלגה עיצובים, מגפיים: טקסס פריז (צילום: שי פרנקו)

כבר מילדותה נמשכה ג'בוטרו ליצירה ככלי ביטוי עצמי, אם בכתיבה ואם ביצירת אופנה. "האישור הראשון שקיבלתי מהעולם היה כשלקחתי את הג'קט של אח שלי מבר המצווה, גזרתי לב בגב ושמתי שם מלמלה. פתאום קיבלתי תגובות של 'וואו, ריספקט'. הייתי עושה אאוטפיטים משקיות זבל, סבתא שלי גם הייתה תופרת הכל מהכל. ככה שאחרי הצבא נרשמתי לשנקר, ובשביל מבחני הקבלה הכנתי שמלה ממצעים מהאייטיז שכנראה היו בהרבה בתים. כולם הכינו דברים מטורפים מבדים נורא יקרים ואני נכנסתי עם זה, ולאה פרץ (ראש מחלקת עיצוב האופנה בשנקר באותה התקופה – א"ו) התפקעה מצחוק ואמרה לי, 'מה זה, גנבת לי מחבל הכביסה?'. נראה לי שבזכות ההומור והקריצה התקבלתי. זה פותח לבבות, וזה מה שהעביר אותי. אחר כך הגשתי את הפרויקט הראשון שלי, מחאו לי כפיים חזק, ואמרתי, 'מצוין, זה זמן טוב לעזוב'". 

כי קיבלת את האישור?
"כי מפחיד ליפול. עשיתי משהו מדהים, וזה היה כזה 'די, בואו לא נתעסק עם זה יותר'. ואחרי זה הלכתי לאומנות בבצלאל, התמכרתי ללהתקבל למקומות מאוד שווים מיד, וגם שם עזבתי. נראה לי שהיום אם אני אלך ללמוד, אני אשאר עד הסוף". 

אז מה עשית?
"חזרתי להורים, עבדתי בגני ילדים כסייעת כמה שנים טובות, והיה לי את הבלוג שלי, ATINIM, שם כתבתי אופנה וצילמתי הפקות. הכתיבה היא העיקר אצלי, אני מאחלת לעצמי להמשיך לייצר בשפה שלי, שהיא יכולה להיות מאתגרת לאנשים מסוימים. אני לא משהו ורוד, הלוואי, יכול היה להיות קל ואדיר. יש בי משהו שקשה לבלוע, אבל זה מה שמעניין אותי בעצמי, וכשמגיעים אנשים שמעריכים את זה, הם באים לבלוע גם את הדברים המכוערים. אני אומרת מכוערים כי סביר שהקהל הלא נכון יראה את זה ככה". 

•  
•  
•  

ז'קט: אלכס פרי להלגה עיצובים, טייץ: אוסף פרטי (צילום: שי פרנקו)

את מתכוונת לחיים הלא קלים שטוקבקיסטים יכולים לעשות? את מרגישה מוכנה לזה?
"אני בחיים לא אהיה מוכנה ובחיים לא אקרא טוקבקים. אני רוצה להישאר נקייה. לא כולם מבינים אותי. טל ואביעד (ברמן וקיסוס, שמגישים תוכנית בוקר פופולרית ברדיו eco99fm – א"ו), שאני גרופית שלהם והם מבריקים בעיניי, דיברו עליי יום אחרי החתונה שלנו. הם דיברו על השם שלי ועל ההזמנה של החתונה, שעשיתי שם מין קולאז' וזה לא הובן נכון, וזה הכי מפחיד. כי את עושה את השיט שלך ואנשים לא מבינים את זה, והם הגדירו אותי כהכי היפסטרית, שחושבת שהיא כזאת מגניבה. להיות לא מובנת זה אומנם משהו שמלווה אותי כל החיים, אבל אני רכה ועדינה. בסוף אלה אנשים שאני מעריצה, וזה גמר אותי. אסף התבאס מזה ממש בשבילי, זה היה מאוד רומנטי". 

אם כבר בהזמנה לחתונה עסקינן, אז בהזמנה, תחת שם הכלה, נחתם השם "ג'וזפין קורין אלאל". אפשר הסבר?
"בתחילת הפייסבוק, נורא שעשע אותי שאפשר להיות כל מי שבא לי. היו לי כל מיני שמות, זה היה התעסקות עם תרבות הפופ, אני מחליטה מי אני. הייתה לי תמונת פרופיל בכלל משאטרסטוק ולא של הפרצוף שלי, ככה גם אסף הכיר אותי. קראתי לעצמי 'ג'וזפין תלית כביסה' ואז החלפתי ל'ג'וזפין קורין אלאל', כי זה נשמע לי קסום. מי ידע שיום אחד זה מה שיקרה".

קורין אלאל המקורית יודעת על זה?
"יום אחרי החתונה ראיינו אותה, והיא אמרה שהיא רק מקווה שאני לא מקבלת את הדוחות שלה. ועכשיו זכיתי לקלוז'ר, אסף הופיע בשוני ואירח אותה, והיא שרה את השיר שלו 'ג'וזפין'. זה היה נורא מרגש". 

מה שמדהים זה שבאייטמים שסיקרו את החתונה ממש כתבו שזה שמך, הדר ג'וזפין קורין אלאל.
"שזה בדיוק מה שמאשר שהדאחקה עבדה מעבר למה שתכננתי".

•  
•  
•  

צילום: שי פרנקו

מקום שהוא שלנו

מי שהבין את הדאחקה מהרגע הראשון ובמינון המדויק היה אמדורסקי. "אני יושבת בחדר נעוריי אצל ההורים, בת 24", ג'בוטרו משחזרת. "היה לי אז את הבלוג שלי והוא שלח לי הודעה שהוא אוהב את הכתיבה שלי. זה היה מרגש, ואז אני ניסיתי להרשים אותו, שלחתי לו שיר, שלימים אחרי זה איתו צעדנו לחופה". 

וכשהוא כתב לך לראשונה, מה חשבת? חשבת שהוא מנסה להתחיל איתך?
"הייתי מפוקסת בזה שאסף אמדורסקי ראה אותי. הוא איש של מילים שאהב את הכתיבה שלי, ראיתי בזה גושפנקה הכי מפוארת שיכולה להיות. המשכנו להתכתב והוא ניסה שניפגש, ואז הייתה לו הופעה בצפון, אחרי איזה שבוע וחצי, והסכמתי לבוא להיפגש איתו בחניון אחרי ההופעה, ורעדנו שנינו. פשוט נהיינו ביחד. זה היה על-טבעי, אין הסבר לרגע הזה שדברים כימיים או על-טבעיים קורים". 

היית מעריצה שלו?
"לא, אני חושבת שזה מה שהציל אותנו. הייתי בהתחלה בהופעה שלו עם אביתר (בנאי – א"ו), ואביתר שר את 'כוכב' ואני בסוף ההופעה אומרת לו, 'איזה שיר יפה השיר של אביתר', ובכלל לא ידעתי שזה של אסף. אבל זה מה שאפשר לנו קרקע בתולית".

•  
•  
•  

משקפיים: פראדה לבר חדד, טופ וכפפות: אוסף פרטי (צילום: שי פרנקו)

זה נשמע כמו רגע מסרט, את יושבת בחדר נעורייך וכוכב רוק כותב לך ומשם חייך משתנים. איך החיים שלכם השתלבו?
"פרסתי לי את החקירה לתשלומים, מיננתי אותה. אינטואטיבית לא הלכתי להופעות שלו מיד. רציתי להכיר את אסף, לא את אסף אמדורסקי. הבנתי שלצאת איתו בתל אביב לא עובד לי, כמויות האנרגיות שזה לוקח ממני, שנכנסים לחדר ורואים רק אותו ואז מסתכלים עליי ותוהים 'מי זאת, מה היא שווה, מה היא עושה לידו'. היה לי מאוד קשה להגיד 'אני נשואה לאסף אמדורסקי'. זה הוציא מאנשים דברים מאוד חזקים, זה בן אדם שיושב אצלם בטלוויזיה בסלון".

פגשנו כאן לאורך הריאיון שתי נשים שאני מכירה, שחקנית ודוגמנית, ששאלו אותך מי את, ולא שיתפת אותן מי בן זוגך.
"זה מאוד מאתגר אותי, עדיין איפשהו תלושה לי הפרסונה, מה שהוא עבור אחרים ומה שהוא בשבילי, עבורי זה ה-dude שמכין לי חביתה. רק עכשיו, אחרי שמונה שנים ביחד, כשאנחנו באמת מכירים אחד את השנייה, וביססנו מקום שהוא שלנו. אז אני יכולה להצטלם איתו ולהתגאות בזה. אני נורא גאה בו ובעשייה שלו".

את מפחדת שזה מקטין אותך, להיות "אשתו של"?
"לא. היום, במקום שאני נמצאת בו, אני שלמה יותר, הבחור הזה שאני כבר למדתי להבין כמה הוא מוכשר ואיזה איש נדיר הוא, בחר להיות איתי, אז זה נותן לי תעודה – את אדירה, את טובה מספיק בשבילו. אבל תמיד יהיו כאלה שחושבים שאני הצעירה שהוא לקח". 

לך היה חשש סביב פער הגילים?
"לא עשיתי חשבונות כאלה, הייתה זרימה. רומנטיקה זה נשמע זול מדי, אלה כנראה עומקים שאת מרגישה בלב כשאת מרגישה שיש כימיה. השאלות על פער הגילים התחילו להישאל רק סביב החתונה, נניח מה עם זה שיש לו ילדות".

•  
•  
•  

ז'קט: אלכס פרי להלגה עיצובים (צילום: שי פרנקו)

איך היה המפגש שלך עם הבנות של אסף?
"הן אדירות, הן הילדות הקוליות שאני לא הייתי או אי-פעם אהיה. כשנינה דבש הייתה בת 6 ורק הכרנו, היא באה ושאלה 'מה את בשבילי?' וגמגמתי, 'מה אני? חברה של אבא?'. ניסיתי לפענח את זה יחד איתן לאורך השנים. אני בדיוק עבדתי בגני ילדים כסייעת, ילדים זה אדיר, יש לי ריספקט אליהם".

אני מניחה שכשמתחתנים עם גבר שמבוגר ממך ב-19 שנים, שכבר יש לו ילדים, שאלת הרחבת המשפחה עולה מוקדם.
"נקודת הפתיחה הייתה שהוא רצה ממני ילדים, ואני הייתי במקום קצת אחר, ונסגרנו על זה שהוא משאיר את זה שהוא בעמדה שכבר יש לו ילדים ואני עדיין פלואידית על זה, אז הוא משאיר את הדלת פתוחה אליי. ועם הזמן מבהילה אותו המחשבה להיות אבא מבוגר, אבל זה משהו שנתון להחלטתי. ואנשים באים ואומרים לי, 'את צריכה רק אחד, שלא תזדקני לבד', חולה על המשפט הזה. ככל שעובר הזמן יותר ויותר מתגבש בי הרעיון של לאמץ".

לא היית רוצה פרי אהבה משלכם?
"כן, אבל יותר דחוף לי לעשות דברים שיעזרו. המחשבה על אימוץ נובעת ממקום שאם כבר יש מישהו שהוא כבר פה והוא נדפק, אז לסייע לילד שקיים או לעזור לזוג שלא יכול להביא ילדים, להעניק. זה נשמע תשובות של מלכת יופי אבל זה אמיתי, ועם זאת אני צריכה עוד זמן בשביל כל הדברים האלה. אני עוד לא שם". 

אחרי שנה וחצי נישאתם, בטקס חתונה צנוע שנערך בלול תרנגולות בצפון. אז כבר התרגלת לעובדה שאת מתחתנת עם אסף אמדורסקי?
"לא. היו שם פאקינג צלמים ואני לא קלטתי, שום דבר לא הכין אותי לזה, גם לא האיש שאיתו התחתנתי. בחתונה כבר אביתר בנאי מברך אותנו ושולי רנד, מלא דברים סוריאליסטיים. אין איך להיות בעלת הבית על זה, יש רק להרגיש בנוח. אני לא מנסה לטשטש את זה שאני מתרגשת כשאני רואה את מתי כספי אחרי הופעה".

•  
•  
•  

חליפה: אלכסנדר וונג להלגה עיצובים (צילום: שי פרנקו)

תני לעולם אותך

אחרי שלוש שנות נישואים, בצעד מפתיע למדי, ערכו ג'בוטרו ואמדורסקי טקס חידוש נדרים. "זה התחיל מזה שלאבא שלי היה סרטן, וכשנעצנו תאריך המצב כבר התחיל להידרדר. אני רציתי לדחות את החתונה, אבל בהדרכת כלות אמרו לי שלא מבטלים חתונה. לימים אני מאוד כועסת על הדבר הזה, כי הזיכרונות התערבבו ביחד. אני ניסיתי לעשות הכל, עשינו חתונה דתית, התפללנו עליו בחופה, מה אני אגיד לך – להפריש חלה לא עזר כדי להשאיר את אבא בחיים. חיכו שאעבור את ליל הכלולות כדי שאבוא לבית החולים להיפרד".

אז זו הסיבה שחידשתם נדרים? רצית חוויה חדשה, נקייה מהאבל על אבא שלך?
"גם זה. אבל אחרי שלוש שנות נישואים אני עזבתי את הבית, והייתה תקופה שנדדתי, חזרתי לחיפה. הלכתי ולא חשבתי שאני אחזור".

מה קרה?
"זה היה סביב ילודה, הוא רצה ואני לא, והלכתי להתחיל חיים חדשים. שכרתי דירה, עבדתי כמארחת במסעדה, הייתי שם שנה, אבל כן המשכנו להיפגש. אני חשבתי שאני הולכת לגמרי, אבל זה היה בלתי נשלט. כששני יצורים בעולם הזה אמורים להיות ביחד, אז גם אם יש קשיים, מתמגנטים כל הזמן. חזרתי ומזל שחזרתי. ואז רציתי לעשות הצהרת כוונות מחודשת".

איך חזרת?
"החלטנו על טיפול זוגי. אבל טיפול זוגי זה חרא, וכשאת הולכת עם מישהו מוכר, תמיד יהיה רגע שהמטפל יגיד, 'גילוי נאות, אני ממש אוהב את המוזיקה שלך'. ואני בראש שלי כזה, אוקיי, you’re done". 

•  
•  
•  

שמלה: דיוויד קומה להלגה עיצובים (צילום: שי פרנקו)

בניגוד לאסף, עד לאחרונה את שמרת על עצמך הרחק מאור הזרקורים, וגם לא מיהרת להתחייב לעבודה או מקצוע מסוימים.
"כשאבא שלי נפטר ניקיתי בתים, כי זו הייתה העבודה היחידה שאני לבד בה, וככה הרגשתי שניקיתי לעצמי את הנפש. באותה תקופה קיבלתי כל מיני הצעות עבודה בכתיבה, אבל קפאתי ואמרתי 'לא, תודה'. יש זמן לכל דבר, אסור לכעוס על עצמך על משהו שלא לקחת. כתיבה זה הנכס הכי גדול שלי מבחינתי". 

אבל נכון לכרגע את לא מתפרנסת מכך?
"אני כותבת לעצמי כל הזמן, אבל לפני שלוש שנים, חבר הקים סטארט-אפ והכיר את כל פועלי בעולמות היצירה, ואני רציתי דיי ג'וב, וזו הייתה קרקע ממש כיפית עבורי. אני חוויית עובד, אני מביאה להם תכנים, הפרויקט הכי גדול שעשיתי היה להטיס את כל החברה לג'מייקה. אני אירית רחמים של עולם ההייטק. זה כאילו נורא אפור, אני נורא מסתורית לגבי מה שאני עושה, כי כן אולי הייתי רוצה להיות רק אומנית שמתעסקת ביצירה שלי, אבל בתכלס גם שם אני יוצרת ומוקפת באנשים שמאמינים בי ונותנים לי חופש, אז אני עושה יפה". 

ואיך אסף עם החשיפה שלך עכשיו?
"הוא עף על זה, הוא רוצה שיראו את מה שהוא רואה, 'תני לעולם אותך'. הוא מאוד מפרגן". 

מה הדבר הבא? דוגמנות?
"דוגמנות זה משהו שקורה בין לבין. זה מסוג הדברים שאני עושה והם מאתגרים לי, וזה לצאת מהקומפורט זון שלי. אני מאתגרת את עצמי בדברים שהם לא טבעיים לי, ב-2017 הצטלמתי לכל מיני מעצבות, הנחתי את זה בצד ועכשיו אני באווירת ה'יאללה בוא נרקוד עם העולם ועם מה שהוא רואה בי'. אז אני נותנת פה ושם, ומעניין לראות מה יוצא ממך. זה כאילו להמשיך לעשות את הבלוג שלי, רק עם אנשי מקצוע ממש מעולים".

•  
•  
•  

חליפה: אלכסנדר וונג להלגה עיצובים, מגפיים: טקסס פריז (צילום: שי פרנקו)

לפני חמש שנים אסף הצטרף לשולחן השיפוט ב"הכוכב הבא". אלה דברים שאתם מתייעצים עליהם ביחד?
"כן, זה היה לו משהו לא טבעי, ואני הרמתי לו חזק כדי שזה כן יקרה, אני חושבת שהיום זה חלק מתרבות הפופ וצריך לעבוד עם מה שיש, והוא עושה את זה מדהים. לקח לו זמן, אבל הוא גם נהנה מזה. אני חולה על התוכנית הזאת, רותם ואסי הם בעיניי הדבר הכי קורע בטלוויזיה, את רותם פגשתי לשנייה והיא נסיכה אמיתית".

וחוץ מאסף, את מי מהשופטים את אוהבת?
"אני חולה על איתי לוי, בעיניי אסף צריך לכתוב לו משהו, הוא הברונו מארס של ישראל. אני אוהבת אותו כי הוא אותנטי, והוא בפליאה כזאת מדברים".

בסוף, הודות לחשיפה, גם המוסיקה של אסף נחשפת.
"זה בדיוק מה שקורה עכשיו בנקודה הזו, הייתה הופעה עם צפי של 500 איש, הגיעו ,1,500 והוא אמר 'ניגשו אליי אנשים מאוד צעירים'. אני חושבת שהוא אייקון על-זמני, המוזיקה שהוא עושה היא על-זמנית והוא תמיד מודע למה שמתרחש, להתפתחות. הוא מאוד-מאוד מוכשר".

היה פחד שתהיה ביקורת שהוא מתמסחר?
"כן, ברור, זה לא רומנטי בעולמות של רוק'נרול. אבל זה גם לא רומנטי שצריך לשלם חשבונות, אז כאילו, דיל וויד' איט". 

בעונה הזאת אסף לוקח בגדול את תקן הפאשניסטה. את אחראית לסטיילינג שלו?
"לא", היא מנידה בראשה ופוערת עיניים. "כשהדבר התחיל לפני שהעונה עלתה הושבתי אותו לשיחה ואמרתי לו 'מה קורה? לאן אנחנו חותרים?', ובסוף אכלתי את הכובע. אם יש משהו שאני אוהבת באסף זה שהוא קונה טי-שירט שחורה פעם בשנה, הוא לא מתגנדר, אבל הוא כן דיווה. אם אתה מציע לדיווה להתלבש, להתגנדר, אז הוא ייקח את זה. והוא עף על זה, הוא אוהב את ההתחפשות הזאת, והוא גם כזה אלפא, הוא יכול להחזיק את זה. הוא גם טוען שזה אפשר לו להיכנס לדמות יותר רכה, כי הוא מביא לידי ביטוי את האדג'יות בצורה אחרת. משהו התרכך בשיפוט שלו. אולי נחמד לו מדי בבית", היא צוחקת.

אבל בבית הוא לא ילך ככה?
"לא. לא, לא".

•  
•  
•  

צילום: שי פרנקו

צילום: שי פרנקו | סטיילינג: תום רוזיליו | שיער: דקל בן ציון | איפור: ערן פאל | הפקה: אוראל רבינוביץ | סוכנות: Draft