גלגול נשמות, דמנציה ותחיית המתים: האופנה של אוניברסיטת חיפה הצליחה להפתיע אותנו

•  
•  
•  

עבודת הגמר של ירדן מרום ישראלי (צילום: גל בומנדיל)

נאמר זאת כך: כל חובב או חובבת אופנה ישראליים שלא היו אתמול בחיפה, עומדים להתבאס על עצמם ממש עכשיו – אם לא הספיקו לעשות את זה כבר מול סטוריז שתיעדו את תצוגת הגמר של החוג לאופנה באוניברסיטת חיפה.

•  
•  
•  

עבודת הגמר של יסמינה עוידאת (צילום: גל בומנדיל)

•  
•  
•  

עבודת הגמר של אופיר נריה סטמוס (צילום: גל בומנדיל)

שנתיים עברו מאז המיזוג בין האוניברסיטה לבין האקדמיה לעיצוב של ויצ"ו, ועל פי 25 קולקציות הגמר שהוצגו אתמול, לראשונה בתחומי הקמפוס עצמו, כבר אפשר בקלות לקבוע שהמהלך הזה היטיב מאוד עם התוצרים. ביצירותיהם של הבוגרים ניכרת קפיצה של מקצועיות, רמת ליטוש גבוהה מתמיד ואולי גם גישה רחבה יותר למשאבים. אבל יותר מכל, ניכרת בהם מחשבה אופנתית ואמנותית עמוקה.

•  
•  
•  

עבודת הגמר של כריסטינה בזאן (צילום: גל בומנדיל)

•  
•  
•  

עבודת הגמר של תומר קריסטל (צילום: גל בומנדיל)

לא מפליא, אם כך, לגלות שאת הסטודנטים ליוו שלושה מנחים: גולן טאוב, שחר אבנט ואהרן גניש – שלושה מעצבים פעילים, צעירים ומוערכים, שגם מהווים דוגמה מוצלחת לשילוב המאתגר בין יצירתיות למסחריות בזירה המקומית. 

•  
•  
•  

עבודת הגמר של סמיה ספדי (צילום: גל בומנדיל)

•  
•  
•  

עבודת הגמר של פאדי קסיס (צילום: גל בומנדיל)

כתמיד, אבל אולי יותר מתמיד, עסקו העבודות ברעיונות של זהות, שורשים ושייכות. זה בולט במיוחד במקרה החיפאי, שם כמעט חצי מהסטודנטים במחזור הם ערבים או דרוזים. דניא חביש, למשל, הציגה את הפרויקט "נוטוקי" שבוחן את רעיון גלגול הנשמות המרכזי לאמונה הדרוזית, וטוותה סביבו מין עמוס זהותי דרמטי, אבל לא נטול הומור.

•  
•  
•  

עבודת הגמר של דניא חביש (צילום: גל בומנדיל)

נור אלהודא דיב עסקה ב"אגדה על הגבר הערבי", והתעמתה בה בחוכמה עם מוסכמות, מסורת וזיכרון. ז'קט עם שרוולים תפוחים, בדוגמה ובטקסטורה שמזכירות שטיחים מסורתיים, הוא אחד הפריטים המרשימים שנראו על המסלול.

•  
•  
•  

עבודת הגמר של נור אלהודא דיב (צילום: גל בומנדיל)

בלטו גם עבודותיהן של ירדן מרום ישראלי, שפנתה אל דמותו של הנרי אביטבול ז"ל, בן למשפחה יהודית ממרקש שעלה ארצה על ספינת תענוגות, כדי לעסוק במתח התרבותי והאסטתי שבין הסגפנות הציונית להשפעות אירופאיות, ושל שירה טסלר, שהשתמשה בסריגה ידנית כדי לבטא תהליך כואב של בנייה עצמית. 

•  
•  
•  

עבודת הגמר של שירה טסלר (צילום: גל בומנדיל)

יפעת מנדבי הציגה עבודה אישית ועוצמתית שעוסקת במחלת הדמנציה של אמה, ונשענת על גובלנים ורקמות שהותירה האם בתיאור עדין של התפוררות, ויובל פיין פנתה אל רעיון תחיית המתים והולידה ממנה קולקציית גברים מעניינת ומהוקצעת.

•  
•  
•  

עבודת הגמר של יפעת מנדבי (צילום: גל בומנדיל)

•  
•  
•  

עבודת הגמר של יובל פיין (צילום: גל בומנדיל)

אמארה חאטר הפכה את המעבר לחיפה, מכפר קטן שעל הגבול הסורי ברמת הגולן, לסיפור אופנתי על טרנספורמציה בהתהוות, וסמדר לוי הציגה פרשנות נוגעת לחוויית ההישארות בעורף בזמן מלחמה, וההמתנה לאהוב שבחזית. 

•  
•  
•  

עבודת הגמר של אמארה חאטר (צילום: גל בומנדיל)

•  
•  
•  

עבודת הגמר של סמדר לוי (צילום: גל בומנדיל)

וכאילו 25 הפרויקטים לא היו מרשימים ועשירים מספיק, מנחת הערב, שירה גוטמן, החליפה במהלכו ארבעה לוקים:

•  
•  
•  

מימין: עיצוב של לולו בלאל יאסין, משמאל: עיצוב של נדיה דובשני (צילום: יוסי קרסו)

•  
•  
•  

מימין: עיצוב של לנא מולא, משמאל: עיצוב של ג'נבה מנסור (צילום: יוסי קרסו)

כולם בעיצובן של סטודנטיות משנה ב' של החוג, וספציפית מתוך הקורס שעוסק ב-LBD, השמלה השחורה הקטנה, בהנחיית שרון שרביט. ההבטחה בעיצומה.