שמלת ערב של אלומה במתנה

יש לך אירוע ועוד לא מצאת מה ללבוש? | בואי לזכות בשמלה של המותג ALUMA

מאת  | ‏ 10 יוני 2011
שמלת ערב של אלומה במתנה | צילומים: עמית ישראלי ודן לב

צילומים: עמית ישראלי ודן לב

שווי המתנה – 860 ש"ח
(השמלה אינה כוללת את עליונית הקרושה)

בכל יום שישי נחלק מתנה לגולשים מלאי הסטייל של FF. כל מה שאתן צריכות לעשות כדי להיכנס לתחרות ואולי לזכות בשמלת ערב של המותג ALUMA, הוא לספר לנו בתגובות על הערב הכי מיוחד שהיה לכן. התשובה המקורית ביותר תזכה את הכותבת בשמלה שבתמונה.

* הזוכה ייבחר בין המגיבים לפוסט עד יום א', 12.6.11, בשעה 12:00
* בכתיבת תגובה הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו
* את השמלה ניתן להשיג בחנות המותג ALUMA ברחוב אשתורי הפרחי 9, מתחם באזל, תל אביב

 

הזוכה בתיק של פראו בלאו מהשבוע שעבר היא מיכל שכתבה לנו מה יש לה תמיד בתיק:

שלום, אני מיכל ואני "תיקאית אנונימית"
"טוב..אז שאלתם מה אני לוקחת איתי בתיק. אענה לכם בתשובה,מה לא ?
אני בנאדם שאוהב לסחוב איתו בערך שלושת רבעי בית..מה לעשות קונטרול פריק.אין לדעת באיזו סיטואציה אני אתקל וחס וחלילה אשאר חסרת אונים בלי החפץ אותו אני צריכה.
קחו נשימה עמוקה ,ואבקש מכם בנימוס ,מעט סבלנות כי זה הולך להיות ארוך ומייגע :)
קודם כל התיק ,כיאה ל"בית נייד" מגיע במימדים המתאימים ,בעדיפות לתיק עם חלוקה פנימית -בפולניה שומרים על הסדר.
האתגר שלי ,וגם סוג של הודאה באשמה ,הוא נסיון למנות את הפריטים ולבדוק האם אני מכסה את כל האלף-בית …יאללה מתחילים :

א- ארנק : פריט בסיסי ,מכיל בתוכו את כרטיסי האשראי הידוע לשמצה וגם כסף
מזומן.
ב- בקבוק מים: אף אחד לא אוהב להישאר צמא..בעיקר ביום קיץ חם.
ג- גלוס :לא יודעת איך הסתדרתי בלעדיו לפני שהומצא.
ד- דיאודורנט : אני תמיד מחפשת ברשתות השיווק את הדיאודורנטים קטני המידות
בעדיפות לכאלה עם סמל הארנב. שפריץ קטן במקום הנכון מרענן מאוד ואפשר
להמשיך את היום. ואת הרשימה…
ה-אות בעייתית ..גם ב"חי צומח דומם" ..אבל מצאתי ! -הגיינה : כל אביזרי
ההגיינה לשעת חירום.
ו- וו תלייה מתקפל לתיק. אביזר מדהים שמאפשר לתלות את התיק בדופן השולחן
-ממליצה!
ז- זיכוי כלשהו ,לחנות כלשהי שמסתובב לו בתיק ולא מומש עדיין.
ח- חבילת מסטיק : מצילה אותי תמיד ,כשבא לנשנש או בהיעדר מברשת שיניים.
ט- טישו : באריזה מקופלת. אף אחד לא אוהב אנשים שמנגבים בשרוול.
י- “יושבת אני ותופרת" -ערכת תפירה קטנה כזו שמקבלים בבית-מלון .על כל
תאונת טקסטיל שלא תהייה.
כ- כדורי אקמול: ידוע שאת כאב הראש רצוי לתפוס קטן ולכם אי-אפשר לבזבז רגע
ויש לקטול אותו באיבו..ממש כמו דייט גרוע.
ל- ליפסטיק: נכון…כתבתי גלוס.אבל אני אוהבת לערבב לפעמים את
שניהם.מתקבלים צבעים נהדרים.
מ- מברשת שיער -מיני : פריט מ-ע-ו-ל-ה שרכשתי בארה"ב ,גם קטן ,גם קומפקטי
וגם מציל מסיטואציות "יהושוע הפרוע" .
נ- נעליים מתקפלות: המצאה חדשה שלא יכולתי שלא לקנות. ממליצה בחום לכל אחת
,שמגיעה הביתה ומשליכה את נעליה ברגליים שבורות ומברכת על הרגע בו
הורידה אותן. לא עוד!
ס- סלולרי: האינפוזיה הישראלית .
ע-: עט ופנקס : מה לעשות הגעתי לגיל שאפשר להתחיל. איך סבתי ז"ל הייתה
אומרת:”היא אוהבת לרשום הרבה "-במבטא הונגרי. אבחנה מדויקת !
פ-פרפום: דוגמית קטנה של בושם לחיזוק הריח הטוב ושמירה על הפאסון ,יו!!
שניהם באות פ'
צ- צרור מפתחות : יותר נכון 2 צרורות : עבודה ובית ואין לי משהו מתוחכם
לומר על זה (לשם שינוי )….
ק- קוצץ ציפורניים ופצירה : אין דבר יותר מעצבן מציפורן שבורה ובלתי משויפת
שנתקעת בכל דבר שאת נוגעת בו.
ר- רסיס זכוכית : חברה נתנה לי , מכוס החופה שלה. עטוף בנייר אלומיניום כדי
למנוע היחתכות. למשל וברכה למציאת זוגיות .לא יכולתי לומר לא ,וחוצמזה
אני מפחדת ממנחוס.
ש- שמש: כל האביזרים להגנה מפני השמש הקופחת : משקפיים,קרם הגנה.
ת- תיק איפור בו אני מאחדת את כל מוצרי הקוסמטיקה-הכל מסודר ומאוגד במקום
אחד.

"בני ה-6 ובני ה-7 א' ב'.. א' ב' “.
טוב לסדנת תמיכה ל"תיקאים אנונימיים",נראה לי שכבר התקבלתי ..עכשיו לשאלה מה הפיתרון ?
והתשובה ..תיק במימדים שלא יאפשרו ל"תיבת הפנדורה" הזו להיפתח בשנית ואין יותר מתאים מהתיק המהמם של "פראו בלאו" … תודה על הסבלנות וסליחה על החפרנות".

השאירו תגובה

 

  •  הערב המושלם שלי היה בערב יום העצמאות,אני יצאתי עם כמה חברים וחברות לבלות.כשהגיע זמן הזיקוקים חבר מאוד טוב שלי התיישב לידי,הוא שאל אותי אם קר לי ואמרתי שקצת אז הוא הניח את הג'קט שלו מעליי.זה היה מאוד מביך אבל גם ממש נחמד מצידו.אחרי כמה זמן כשכולם ישבו על הדשא וחיכו שיתחילו הזיקוקים הוא ביקש משאר החברים שלנו ללכת להביא לנו משהו לשתות.בינתיים אנחנו נשארנו לבד הוא התחיל להסמיק ואמר שיש לו משהו חשוב שהוא חיכה הרבה זמן שנהיה לבד כדאי שהוא יוכל להגיד לי,הוא אמר לי שהוא כבר כמה זמן ניסה להתקרב אליי אבל חשש שאני אדחה אותו ושאני ממש מוצאת חן בעיניו,הוא רכן אליי לאט לאט ובעדינות ונשק לי ברכות בשפתיים כשאני שומעת את הזיקוקים מתפוצצים בשמחה,בדיוק כמו הפרפרים שהרגישו בליבי…

    מאת: עדן הראל |‏ 24 ביוני 2011 | 20:28
  •  מתי אתן מודיעות על הזוכה?

    מאת: שירה |‏ 15 ביוני 2011 | 00:27
  •  חוץ מהצעת הנישואין ומהחתונה שבאמת באמת אלו היו ערבים מרגשים, הערב שעלה על הרגעים האלו היה כאשר הייתי בהריון עם המתוקונת שלי והלכתי לרופא כאשר שבועיים לפני זה נודע לי שאני אצטרך לעבור ניתוח קיסרי כי היא נמצאת במצג עכוז ונורא נורא פחדתי כאשר הגעתי לרופא ועשיתי אולטראסאונד היא פתאום חייכה אליי חיוך שאין כמוהו ושמה את היד שלה ממש ממש כמו שעושים חמסה עם היד וזה היה רגע שאמרתי לעצמי שאפילו הקטנטונת שלי שומרת עליי. ביום של הניתוח ממש ממש הייתי לחוצה נכנסתי לניתוח שמעתי הכל איך ששמעתי את הבכי שלה אני פשוט נמסתי ובכיתי ובעלי נמס גם הוא. היו לי כאבים שפשוט אי אפשר לתאר אותם ובערב הלכתי כבר לתינוקיה אלוהים רק יודע מאיפה שאבתי את כל הכוחות האלה רק כדי לראות את האוצר הקטן שלי אז זה הסיפור המרגש המיוחד והמדהים שלי מקווה שריגשתי אתכם!!

    מאת: מור |‏ 13 ביוני 2011 | 11:44
  •  הערב הכי מיוחד שהיה לי הוא בחתונת הכסף שלי לפני שנה. ששעה לפני היציאה לשדה התעופה בעלי לפתע אמר לי: "הפתעה" נוסעים לברלין. הכל מוכן, המזוודה עם הכל חדש בפנים. הילדה מסודרת אצל חברה טובה ודודים, הכלבה מסודרת להשגחה, הוראות לגדולים גם יש. (וזה לאחר שאני תמיד זו שדואגת ומטפלת וסוגרת טיסות וטיולים) .זה היה ערב כזה מרגש. לא האמנתי כל הדרך לשדה התעופה הלב שלי דפק והלם. ובעלי פשוט היה תותח באותו אירוע. אין מה לדבר שיחק אותה בגדול. ושלא נדבר על כל התיכנון של הטיול, היה מדהים ,רומנטי ומרגש. כן ירבו!

    מאת: יפית |‏ 12 ביוני 2011 | 21:49
  • לפני שנתיים חבר שלי זה 1 וחצי טס לחול לצורך עסקים לתקופה בלתי מוגבלת (שנה עד חמש שנים) אני החלטתי שאני מעדיפה להיפרד ממנו הוא הבין אותי והסכים ..
    לאחר חודש שאני רווקה וכך גם הוא חזר לחג הפסח והתקשר אלי וביקש להיפגש אני שממש התלהבתי הסכמתי ישר התגעגעתי אליו ולא הפסקתי לאהוב אותו.
    הוא בא לאסוף אותי מהבית ונסענו לסואו מסעדה נפלא (זה עדין לא הערב המיוחד)
    בערב זה הוא הציע לי לנסוע איתו לאחר סיום החג לאל איי שם הוא נמצא למשך חודש ועם אני ירצה יותר שהוא מאוד מתגעגע ואני חסרה לו : ) אמרתי שלא שאני לא יודעת שאני יחשוב על זה לאחר יומיים עניתי שכן למשך חחודש בלבד-אני פשוט לא יכולה בלעדיו הבנתי זאת לאחר הריחוק.
    לאחר שבועיים וחצי מהממים והכרה של אנשים מיוחדים מעניינים ואוהבים ונותר זמן קצר לחזרה שלי לארץ (שאני חשבתי שמחכה לי כרטיס שהוא "קנה") הוא לקח אותי למסעדה מטריפה שם על גג בניין בעל 75 קומות ישבנו. הגענו למסעדה ואהובי אמר למלצר את שמנו המלצר חייך ואמר הכל מוכן אני לא הבנתי כלום יצאתי די סתומה ,, המלצר ליווה אותנו החוצה ולא היה איש בחוץ שולחן אחד ערוך לתפארת מסביב הכל נרות ופרחים פשוט קסוםםם כנר מנגן לנו הייתי די בשוק .. חיבקתי את חבר שלי והוא לא מאלה שירדו על ברכיו אבל הוא עשה זאת ושאל אותי האם אני רוצה לבלות את שארית חייי איתו וזה כלול בלחיות באל איי לזמן לא מוגדר קפצתי אליו נישקתי אותו בנשיקה שלא תישכח לנו בחיים וצעקתי כן : )
    חזרנו לארץ לאחר חודש בישרנו לכולם תיכננו את חתונתנו המעלפת והתחתנו כל זה ב-3 חודשיים לא רצינו לוותר על שניה חזרנו לאל איי שם היו לנו חיים מדהימים חברים עבודה הכל ממש מושלם שנה וחצי גרנו שם הבאנו שם ילד הורס ולא הצתערתי על זה ..כשסיים בעלי את עבודתו חזרנו ארצה וכיום אנו חיים בארץ עם ילד מקסיים מחכים לאחות בשבילו וחיים בישראל ועם הרבה ביקורים באל איי החביבה :)
    דה אנדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדד……….

    מאת: רוני- |‏ 12 ביוני 2011 | 15:00
  • תעצמו את העיניים לרגע ותחשבו שאתן על אי בודד ומסביבכן ורק ים מקיף אתכן ומישהו מחזיק את ידכם וזה הבנאדם שאת הכי אוהבת בעולם.. וככה הערב המושלם שלי היה:
    אני בטוחה שרבים מביניכן כבר היו במדינה המדהימה שנקראת פנמה, ובפנמה נסעתן לגן העדן שנקרא "סאן-בלאס"… אני וחבר שלי לשעבר נסענו לסאן-בלאס שזה אי בודד ובו נמצאת משפחה אחת שמארחת אתכם ועם זאת היא אינה קרובה ויש לכם בקתה משלכם.. המים של "סאן-בלאס" קשה לתיאור , מים כל כך טהורים עם צבע כל כך מיוחד ורק קול של ציפורים.
    אתן בטח שואלות אוקיי אי בודד .. בסדר אך מה הוא הערב המושלם?
    הערב הראשון הגיע ו-איתו גם ארוחה שהכינה המשפחה . לאחר מכן אספנו קצת ענפים והדלקנו לנו מדורה ושרנו ורקדנו וכמובן שלא חייבים לשתות במקום הזה בשביל להיות בשיכרון חושים כי המקום הוא סם אנרגיה חזק.
    אנחנו באים להיכנס לבקתה מהעץ שלנו ואז בן זוגי אומר לי בואי איתי ורואה שיש לו סדין ביד.. אנחנו נשכבים על החול מסתכלים למעלה ורואים את הכוכבים שנראים כמו יהלומים הכי יקרים בעולם ששום בן אנוש יכול לקנותם..
    ואז אנחנו ערומים כיום היוולדנו עושים את ה-אהבה הכי מדהימה בעולם ונרדמים על החול עירומים עד שהשמש מכה על פנינו וקמים לעוד יום בגן עדן..

    מאת: violet |‏ 12 ביוני 2011 | 12:01
  • הערב המיוחד שלי עם כמה שהוא מיוחד הוא גם נשאר בתור זכרון מתוק שממש לעתים רחוקות חוזר לי לראש. ימים ספורים אחרי שפגשתי את חבר שלי הנוכחי (שאני מאוהבת בו קשות!!) לפני כשנה, פגשתי בחור נוסף. הוא מצא אותי, כמובן באינטרנט, וכבר במייל הראשון הייתה כימיה מאוד חזקה. הוא התעקש והתעקש עד שהסכמתי לפגוש אותו. הגעתי לעיר הגדולה, תל אביב, בידיעה שאני אראה אותו לזמן קצר ומשם הולכת לחברה. כשראיתי אותו, אני מודה שקצת התרגשתי, ישבנו באיזה ספסל עם 2 בקבוקי בירה ולא יכולנו להפסיק לדבר אבל אני רציתי לסיים את זה מהר כי ידעתי שאם אני אמשיך את זה אני אהיה מעורבת ולא אדע מה לעשות לגבי הבחור השני (חברי הנוכחי). אחרי שעה חתכתי משם, הגעתי לחברה שלי כולי מבולבלת, הבחור היה מהמם והשיחה והכימיה והכל כל כך זרם. באותו לילה קיבלתי אס.אמ.אס ממנו, מבקש שאני אשאר בעיר שהוא למחרת ב19 אוסף אותי ולוקח אותי לדייט אמיתי שאני לא אשכח. החלטתי שאני הולכת על זה. למחרת בבוקר דבר ראשון נלחצתי שלא היו עליי מספיק בגדים ואיפור כי לא באתי מוכנה לזה ויצאתי ליום שופינג מטורף בת"א (לנתנייתית לשעבר כמוני זה דבר גדול). יצאתי עם ידיים מלאות שקיות: שמלה מתוקה עם טוויסט סקסי, נעליים שקיוויתי יהיו לי נוחות, עליונית למקרה שיהיה קצת קר, איפור קומפלט חדש ותיק שיתאים להכל. וכמובן, הלבשה תחתונה סקסית בטירוף, למקרה ש.. והכל בשביל הערב המיוחד לו ציפיתי. השעה 19 הגיעה, כולי לחוצה עם הפלאפון ביד מחכה לסימן. ואז הוא התקשר "אני למטה". בפעם האחרונה בדקתי במראה שהכל מתוקתק ויצאתי לדרך. הגעתי למטה וראיתי אותו מרחוק עומד בפוזה של דוגמן לבוש מושלם, מחכה לי. התקרבתי והוא היה המום מאיך שנראתי, ולא הפסיק להחמיא לי. לכל זה תוסיפו מבטא אנגלי, הבחור עולה חדש מאנגליה ושני פנסים כחולים במקום עיניים. הוא אמר לי שיוצאים לטיול ברגל עד שנמצא מקום מתאים לשבת. שוב השיחה כל כך זרמה, הלכנו והלכנו ודיברנו ואני הרגשתי כאילו אני בסרט דרמה רומנטית רק לא יודעת מה יהיה הסוף. הגענו לאיזה פאב שכונתי שלא הכרתי. הזמנו שתייה ואכלנו שרימפס, המקום היה מפוצץ אבל הרגשתי כאילו היינו רק אני והוא. שקענו לתוך השיחה וברגע שלא שמתי לב הוא קם לעברי ונישק אותי נשיקה ארוכה עם תשוקה שלא הכרתי. הבחור שבמקצועו סוכן נסיעות, דיבר איתי על שבזמן קצר הוא מקבל הטבה מהעבודה ושאני אבחר איזה יעד שאני רוצה באירופה והוא יקח אותי לטייל ולאכול טוב ולשופינג ויעשה כל מה שאני אבקש. יצאנו משם קצת שתויים הוא הזמין אותי לבוא אליו ולא יכולתי שלא להסכים. היה לנו לילה מדהים שנגמר בבוקר למחרת כשהחלטתי להתגנב משם בשקט ולהשאיר פתק תודה. הבנתי שאני מעדיפה להשאיר את הערב המיוחד הזה בתור זכרון מושלם ששום דבר לא יוכל להרוס בשום מצב ושתמיד שאני ארגיש רע באהבה אני אדע שאת הלילה המושלם שלי אני קיבלתי.

    מאת: שרון |‏ 12 ביוני 2011 | 11:56
  • מאז ומתמיד אני רגילה שבשביל ערב טוב צריך הרבה אלכוהול טוב, אחרת משהו חסר.
    לפני כ-3 שנים טסתי להוואי, וחייתי שם תקופה מדהימה של שלושה חודשים. כמו בסרטים, הוואי זה הוואי- מזג אוויר טרופי, חופים מדהימים, אנשים שחיים בשלווה וברוגע מבלי למהר לשום מקום, רקדניות הולה הרבה מסיבות צ'ה צ'ה צ'ה, סלסה ואני יכולה להמשיך עד מחר. פשוט לחיות את החלום. באחד הימים על האי, הייתה סופה לא נורמלית ששיתקה חצי מהאי, כנראה שהם לא היו רגילים לסופות כאלו, שרק בערב, לאחר כ-8 שעות חזר החשמל. בעוד שאני וחבריי לעבודה ממתינים שהחשמל יחזור לעבוד, החלטנו להעביר את הזמן לאור נרות משחקים אמת או חובה. הזמן עשה את שלו, והאווירה ממש התחממה ביני לבין ידיד שלי, שהחלטנו שבאותו ערב נצא לערב סלסה, ולבינתיים הוא ילמד אותי את התנועות הבסיסיות. לאחר כשעתיים של לימוד, הרגשתי מקצוענית, חזר החשמל והלכנו לקרוע את הרחבה. לא שתינו כלום פשוט התייצבנו על הרחבה ורקדנו עד שהמוזיקה נפסקה, הרגשנו רק שנינו, בלי אף אחד מסביבנו, מיוזעים אבל מאושרים. את המתח שהיה, כולם הרגישו באוויר, ואותו שברנו בנשיקה ממושכת עם הרבה להט. לא היה צריך שום דבר נוסף, זה היה ערב בלי נשכח, המהנה בחיי.

    מאת: נועה חכים |‏ 12 ביוני 2011 | 11:12
  •  לצערי עברו הרבה שנים מאז היה לי ערב מיוחד אמנם רק בת 30 אבל ערב מיוחד שהסב לי אושר אני זוכרת רק מגיל 22 בערך שהאדם שבאמת אהבתי בכול ליבי וחשבתי שלעולם לא ניתראה שעזב את הארץ לחיות בחו"ל הגיע ליום הולדתי אז בעודי חולה מאוד במחלה שחשבתי אפילו שחיי יגמרו הופיע הוא עם רכבו ליד בית חברתי ממש נגיעה מהים ואמר לי אז את בת 22? קנה לי זר גדול של קאלות ויצאנו לערב רומנטי שלא ישכח לעולם כי לאחריו באמת ניפרדו דרכינו והוא מצא את בחירת ליבו מעבר לים,אני חושבת שזו אחת הפעמים המעטות שהייתי מאושרת .

    מאת: רויטל |‏ 12 ביוני 2011 | 10:44
  •  לצערי עברו הרבה שנים מאז היה לי ערב מיוחד אמנם רק בת 30 אבל ערב מיוחד שהסב לי אושר אני זוכרת רק מגיל 22 בערך שהאדם שבאמת אהבתי בכול ליבי וחשבתי שלעולם לא ניתראה שעזב את הארץ לחיות בחו"ל הגיע ליום הולדתי אז בעודי חולה מאוד במחלה שחשבתי אפילו שחיי יגמרו הופיע הוא עם רכבו ליד בית חברתי ממש נגיעה מהים ואמר לי אז את בת 22? קנה לי זר גדול של קאלות ויצאנו לערב רומנטי שלא ישכח לעולם כי לאחריו באמת ניפרדו דרכינו והוא מצא את בחירת ליבו מעבר לים,אני חושבת שזו אחת הפעמים המעטות שהייתי מאושרת .

    מאת: רויטל ביטון |‏ 12 ביוני 2011 | 10:43
  • כשהייתי בת 17, חברה שלמדה קולנוע עשתה סרט קצר על נערה שמתלבשת ומתייפייפת לקראת פגישה עם בחור בו היא מאוהבת. התפקיד שלי בסרט היה להיות אותה הנערה. נכנסתי לגמרי לתפקיד. הבחור שנבחר להיות זה שאני מאוהבת בו היה כל כך יפה כך שבתמימות של בת 17 התאהבתי בו מיד. המשך הסרט היה שהם נפגשים וכעבור כמה דקות הוא קורע ממנה את השמלה והיא נשארת מולו מבויישת עם תחתונים וחזייה.
    ממש כמו בסרט כך הייתי, שחקנית לרגע, מאוהבת בשחקן לרגע, ועומדת בקור של הערב כשלגופי רק תחתונים וחזייה. הסרט הקצר נחל הצלחה. חברתי קבלה תשואות. אני נשארתי מאוהבת בבחור שלא ראה אותי ממטר. והשמלה… השמלה היפה נותרה קרועה ובודדה ממש כמוני.

    מאת: מיכלול |‏ 12 ביוני 2011 | 09:51
  •  

    מאת: שרי |‏ 12 ביוני 2011 | 09:34
  •  

    מאת: רחלי |‏ 11 ביוני 2011 | 23:31
  • האמת שכל היום היה מדהים אבל אין ספק שהערב הוא הבלתי נשכח.
    לאחר יום מהנה במיוחד הודות לבוסים שלי שארגנו לנו יום כיף רווי פעילות הגעתי הביתה עייפה אך מאוד מרוצה…להפתעתי חיכה לי סל כביסה עמוס שאם היה יכול היה צורח "קיבנימט, כבסי אותי כבר". בעוד אני מתעצבנת וזורקת כל מיני מלמולים עצבניים לעבר בן זוגי בהם "מה עשית עד עכשיו" ו"בפעם הבאה אני מכבסת רק את הכביסה שלי ואז תראה" ובד בבד ממיינת את הצבעוני והלבן בן זוגי החליט לכרוע ברך בין כל הבגדים ולהגיד "התנשאי לי" ? בעודי עומדת עם הבגדים ביד בפה פעור הוא אומר "לא מצאת כלום בין הבגדים" ? לאחר חיפוש נוסף נמצאה טבעת יהלום מדהימה . את הערב הזה אני לעולם לא אשכח וגם אם כן תמיד הכביסה תהיה זו שתזכיר לי.
    אגב, כמובן שעניתי "i do" ובאוגוסט הקרוב אנחנו מתחתנים.

    מאת: שמרית |‏ 11 ביוני 2011 | 23:25
  •  הערב הכי מיוחד שהיה לי, בואו נראה…
    היו לי הרבה ערבים נפלאים, אבל את הערב הבא לעולם, לעולם לעולם לא אשכח:
    אולי הרבה אנשים לא מודעים לעניין, אבל יום זוועה שנגמר בערב מושלם זה משהו מיוחד במינו, ועל יום כזה בדיוק נפלתי- העבודה שהייתי צריכה להגיש לבוסית נרטבה, ולא היה לי מושג מה להגיד לה; הפלאפון שלי, שכמובן, אדון מרפי דאג שיהיה על שקט, נעלם כאילו בלעה אותו האדמה. בית הפוך לא ממש עזר למציאתו; צינון נחת עליי באמצע אותו יום חמים למדיי, מה שהקשה עליי בפיזור חיוכים נינוחים בלי להרגיש את הגירוי המעצבן הזה באף בכל פעם; נהג המונית החליט לפספס פנייה פעמיים; וכו'… באמת שאני לא רוצה להטריח. מה שבטוח- עבר עליי יום זוועה, ובנוסף לכל הצרות לא שמעתי מחבר שלי ולו ציוץ. חזרתי הביתה מדוכדכת ועצבנית.
    כמובן שבתקופה המשוגעת הזאת שכחתי לגמרי שיום האהבה הגיע, והופתעתי לגמרי כשחבר שלי פתח לי את הדלת. למעשה, הופתעתי יהיה בלשון המעטה. זה היה מדהים. הבית צוחצח למשעי, השולחן היה ערוך לשניים ועליו היו מפוזרים קונפטים ורודים, והחבר שלי עמד מולי, מחייך ברכות, עיניו מתרגשות לנוכח מבטי המופתע, מחזיק בידו זר של סחלבים. הפרחים האהובים עליי.
    נפלתי לצווארו, מרוקנת מכל סוג שהוא של כוח, רק שמחה שמישהו חשב עליי ביום הנוראי הזה. מישהו שאוהב אותי ומוכן לעבוד שעות בבייתי כדי ליצור את הערב המושלם. וזה היה ערב מושלם, מיותר לציין.
    שמחתי לשתף, ומקווה שגם אתן תזכו לחבר אוהב ותומך כמו שיש לי, גם בימים שנראים אבודים מראש(:

    מאת: אוריה |‏ 11 ביוני 2011 | 22:52
  •  החבר הודיע לי לא לתכנן כלום לסופ"ש כי נוסעים, אה כן- ולדאוג שיהיה לי רכב… ככה אני בחמישי בבוקר- התיק מאורגן, העדשות בעיניים ואני-מחכה- כי החבר לומד עד 6 בערב. ב6 אני נוסעת לאסוף אותו, בטוחה שחוזרים לישון אצלו, לאן כבר ניסע ב6 בערב?! מסתבר שצפונה. החבר אומר- קדימה לחדרה! אחרי חדרה- קדימה לזכרון. אחרי זכרון- תסעי עוד קצת לכביש 65… בלי שאני שמה לב (יותר נכון,אני שמה לב- מתלוננת ומקטרת שלא לזה ציפיתי!) אנחנו ליד הכינרת, עולים על כביש 90 או 92 או כביש צפוני אחר שמתעקל ומתפתל ואני נוסעת בין 10 ל20 קמ"ש ולא קמ"ש אחד יותר ועוד עיקול ועוד פיתול ועוד עיקול.. ב2 בלילה אנחנו מגיעים לצימר! כמובן, אני חברה כפוית טובה שכמוני עוד מתמרמרת על הנסיעה, אבל בעצם-איזה כיף! אנחנו בצימר בצפון, אם לא היה לילה- אפשר היה לראות את הכינרת! אז זה היה הערב המיוחד הרע, הערב המיוחד הטוב היה למחרת כשנלקחתי לספא שוקולד-קפה, אהבה מספר 1 ואהבה מספר 2 (החבר ירד למטה בסולם אחרי נהיגת הלילה המזעזעת של ליל האתמול)- זכינו לפונדו שוקולד, לאחריו קיבלנו רק לעצמנו קומה עם סאונה וג'קוזי עצום ובסוף- עיסוי בשוקולד מריר (השמן החדש) ופילינג של גרגירי קפה, אם זה לא מיוחד, אני לא יודעת מה כן…:)

    מאת: מרב |‏ 11 ביוני 2011 | 18:54
  • מערכת היחסים שלי ושל פול החלה לפני שנים ארוכות-אי שם בשנות התשעים- כאשר האזנתי לראשונה לשירי הביטלס. בכל זאת, ילדה בבית ספר יסודי שנחשפת לעולמם של ארבעה חברים מליברפול לא יכולה להישאר אדישה. וכך, עם השנים, נקרעתי בתוך תוכי האם פול הוא החבר הכי טוב או למעשה ג'ון הבין אותי יותר מכולם (על אף שאין הוא כבר איתנו כבר שנים ארוכות-רוחו עדיין עימנו) או שמא רינגו יפתיע וישנה את חיי או שמא בכלל ג'ורג'(גם הוא כבר לאא איתנו) הוא גבר החלומות של כל בחורה..וכך ככל שהשנים עברו, כך גם הפנטזיה על הגבר האידיאלי התפוגגה ונותרו אך ורק השירים. ואז-לפני שלוש שנים הגיעה ההזדמנות להתאחד לערב אחד עם אחד מחברי הלהקה שהותירו עליי השפעה אדירה (ותאמינו לי זה לא בגלל שהם גברים כריזמטיים-זה בעיקר בזכות השירים). לא יכולתי להחמיץ את ההזדמנות ולבלות ערב בלתי נשכח, בפארק הירקון, תחת שמיים זרועי כוכבים, דחוסה בין 50,000 צופים(פחות או יותר) שגם הם כמוני כמההים לצפות במופע בלתי נשכח הכולל שירים קלאסיים. הערב היה מלא רגשות-היו רגעים שהרגשתי שחזרתי לסוף שנות השישים (על אף שלא נולדתי אז בכלל) אך התרוממות הרוח שהייתה במופע זה של פול מקרטני הובילה אותי לחוש שמלבד התפקידים שגילמתי על הבמה-זה היה אחד הערבים המיוחדים של חיי עד כה. אז תודה לך פול, ומחכה לך שתבוא להדרן (:

    מאת: עינת |‏ 11 ביוני 2011 | 18:22
  •  למה את מתכוונת כשאת אומרת "מיוחד"?

    יש את הבדיחה הזאת- אמא אומרת שאני מיוחד…
    ולכן,אם ביקשתם מיוחד, איך אוכל לספר על זיקוקים,וורדים ושוקולדים כמו כל הבנות שלפני? זה אמור להיות ערב שונה ומיוחד!

    בתור בחורה שקפצה בנג'י, עשתה סנפלינג מפלים וטבעה בבוץ טובעני (זה האחרון דווקא בארץ והאמת-שלא בכוונה)- יוצא לי לעשות דברים מיוחדים- אבל,באור יום, לא בערב… אז מה כן יצא לי לעשות בערב?
    את הסדרה "סיימון" בערוץ ביפ יצא לכם לראות? אז זהו, שאני עשיתי את זה גם לא בשביל התהילה והכסף שהם זכו בו, למה? שאלה טובה…
    נפגשנו אני ועוד 4 בחורים ויצאנו לערב הזוי- אל תנסו את זה בבית!-
    שתינו בקבוק טבסקו
    אכלנו כף קינמון
    ליקקנו אחד לשני את גלגל העין
    היינו בכל מקור מים אפשרי בת"א (בים, במזרקה בדיזינגוף, במזרקה בטיילת, במזרקה של כיכר רבין – כמה שיותר חיידקים- יותר טוב!)
    עטפנו מישהו בגלילי נייר טואלט וניסינו להכניס אותו לפאב
    אכלנו כפית ווסאבי
    אכלנו ליטר ג'לי
    הבנים ניסו להתחיל עם בנות תו"כ נביחות
    אני ניסיתי לרקוד לפדאנס (ללא הצלחה)
    עשינו "מלחמת" ברייקדאנס
    זרקנו ביצים כולם-על-אחד
    ואת השאר נשאיר לדפי ההיסטוריה (ומצלמת הוידאו, כן כן- כל הערב מתועד)

    ביקשתם מיוחד- אני סיפקתי מעניין…
    את השמלה הזו לא הייתי לובשת לערב סיימון שכזה, אבל אשמח ללבוש אותה לערבים שקטים בהרבה:)

    מאת: מרב |‏ 11 ביוני 2011 | 17:41
  •  כל אחת ואחת הייתה חולמת על ערב שכזה ועל חבר שכל כך הפתיע אותי..אז חשבתי וחשבתי וניסיתי להיזכר באיזה ערב של ניצוצות וזיקוקים, , נרות ופרחים, זה היה ב14.5.2011 הערב שאוהבי הציע לי הצעת נישואין וכתב בחדר שלי : תתנשאי לי?! מרוב התרגשותיי דמעות הציפו את עייני..
    הייתי כה נרגשת.. כל חדרי היה מלא בנרות דולקים ובפרחים ומתנות :-* היה הערב הכי נינוח, שלו ורומנטי בחיי.

    .. :-* שנתראה רק בשמחות ובערבים מיוחדים!
    שבת שלום!

    מאת: נוי דניאל |‏ 11 ביוני 2011 | 11:43
  •  הערב הכי מיוחד..אז חשבתי וחשבתי וניסיתי להיזכר באיזה ערב של ניצוצות וזיקוקים, , נרות ופרחים, זה היה ב14.5.2011 הערב שאוהבי הציע לי הצעת נישואין וכתב בחדר שלי : תתנשאי לי?! מרוב התרגשותיי דמעות הציפו את עייני..
    הייתי כה נרגשת.. כל חדרי היה מלא בנרות דולקים ובפרחים ומתנות :-* היה הערב הכי נינוח, שלו ורומנטי בחיי.

    .. :-* שנתראה רק בשמחות ובערבים מיוחדים!
    שבת שלום!

    מאת: נוי דניאל |‏ 11 ביוני 2011 | 11:42
  •  היה הדייט הראשון עם חבר שלי לשעבר
    דיברנו ואמרתי לו שממש בא לי ללכת לים אבל אי אפשר כי חורף, הוא אמר לי לעלות על בגד ים ותוך חצי שעה הוא בא לקחת אותו.
    זה היה באמצא דצמבר, והיה קפואאאא ופשוט נכנסנו למים:)

    מאת: יעל |‏ 11 ביוני 2011 | 01:39
  •  הערב הכי מיוחד שהיה לי התחיל בחצות הלילה והסתיים עם הזריחה.
    זה היה במסע הישראלי, לקחו את כל השכבה הקטנטנה של בי"ס, העלו אותנו על אוטובוס, ארבע שעות לאמצע המדבר. לאחר נסיעה שבה ישבנו אחד על השני כל ארבעת שעות הנסיעה, האוטובוס פשוט עצר ולא הסכים להמשיך לפני הזריחה…
    5 דקות לפני הזריחה הורידו את כולנו מהאוטובוס ונעמדנו במעגל מסביב לנרות, כשהתחלנו מחושך גמור וסיימנו את טקס הפתיחה של השבוע המדהים הזה עם הזריחה הציורית מעל הרי ירדן. (אומנם יותר לפנות-בוקר מדהים מערב מדהים, אבל זו תמונה שלא אשכח).
    לאחר מכן התחלנו ללכת ושם נגמר הקסם, אבל עדיין הזיכרון של הנרות בזריחה המדברית מרטיט אותי.

    מאת: סתיו |‏ 11 ביוני 2011 | 01:21
  •  יהיה הערב בו אלבש את השמלה המדהימה הזאת!

    מאת: ענבל |‏ 11 ביוני 2011 | 00:08
  •  ערב מיוחד עוד לא היה לי .הכל שגרתי עבודה , בית, קניות וכד, אולי השמלה תוביל לערב מיוחד

    מאת: ריקי |‏ 10 ביוני 2011 | 23:41
  •  בעוד שבועיים תערך חתונה וממש בא לי לדפוק הופעה תמיד היה לי רגשי לגבי הרגליים ולכן אני הולכת עם מכנסיים או שמלות ארוכות . והשמלה הזאת עושה לי חשק להתפרע וללבוש שמלה החושפת רגליים . בא לי להפגיז בהופעה כולם כבר קנו כל מיני בגדים של מעצבים ואני עצובה כי אין לי מה ללבוש. אז מה דעתכם לשמח אותי ופעם ראשונה בחיים שאני אזכה והפתיע את כולם בשמלה קצרה . תבינו זה לא שאני שמנה אבל זה דפקט שיש לכל בחורה . אז בואו תעזרו לי להגשים שתי משאלות .מבטיחה לשלוח תמונה תאמינו לי שלא תתאכזבו. מחכה לשמלה ואת העליונות כבר אקנה לבד.

    מאת: ריקי |‏ 10 ביוני 2011 | 23:37
  •  הערב הזה, ממש עכשיו- רגע מיוחד כשגיליתי שיש מותג אופנה בשם "אלומה"- בדיוק כשמה של חברת האוטובוסים אותה אני מנהלת מזה 18 שנה בירושלים… מנהל החשבונות שלנו מתחתן ביום ג' הקרוב- 14/6-שזהו בדיוק יום הולתדתי ה-…- יתאים לי נורא ללבוש שמלה כזו יפה של מותג "אלומה"-ביום הולדתי-בחתונתו של מנה"ח של חב' "אלומה" שרותי אוטובוסים (קצת מסורבל-אבל מגניב)..

    מאת: רחלי |‏ 10 ביוני 2011 | 23:27
  • הערב המיוחד שלי היה לפני שנה וחצי, ביום הולדתי ה-25. באותה שנה אמא של חבר שלי נפטרה, אז החלטתי לא לעשות שום דבר מיוחד ליום ההולדת,אבל הודעתי לו שנלך לארוחת ערב ושהוא צריך לבחור את המסעדה.

    סיימתי את יום הלימודים שלי והוא אסף אותי מהרכבת כמו שתכננתי. אבל מכאן כל התכנונים היו ממני והלאה…

    עיני כוסו ונסענו ברכב. חשבתי שהוא ממש חמוד שהוא החליט לעשות לי הפתעה כי ידעתי כמה קשה לו.

    הגענו למקום עם הרבה דיונות. טיפסנו על הדיונות(אני אחרי יום לימודים ארוך ועם מגפיים שלא ממש מתאימים לטיולי שטח)  ובקצה הוא הוריד לי את כיסוי העיניים וראיתי מחצלת עם יין ונרות ומלא תותים. התרגשתי.

    הוא התחיל לומר לי כמה אני חשובה לו (ועוד כל מיני דברים שישארו בינינו) ואז הוא אמר "ונשארה שאלה אחת אחרונה" ואז הבנתי. אבל לפני שהספקתי להבין משהו או לעכל פתאום עף זיקוק לשמיים. הוא תפס אותי ביד והריץ אותי בדיונות עד שהגענו למעין מכתש ולמטה, לצלילי הביטלס, היתה כתובה השאלה בכתובת אש ענקית ובאוויר מלא זיקוקים… :) היום אנחנו נשואים 8 חודשים. אז אני מניחה שאתם יודעים מה הייתה התשובה!

    בגלל שלא ציפיתי לזה הערב הזה היה באמת הכי מיוחד בחיים שלי.

    מאת: קרן |‏ 10 ביוני 2011 | 18:21
  •  הערב שבו אחי חזר לארץ לאחר שנים ארוכות הארה"ב הוא חזר על מנת לקבל טיפול נפשי לא ראיתי אותו 6 שנים ולא ידעתי איך אקבל אותו כשאראה אותו ניסיתי להתלבש יפה ולהיראות טוב כדי שהוא יקבל רושם טוב עליי מאחר ובתכלס הוא בכלל לא מכיר אותי..אני חושבת שמה שאדם לובש גם מעיד על הפנימיות של האדם ולכן רציתי לצאת הכי מוצלחת שיש בסוף לא ראיתי אותו אחרי שעמלתי והתכוננתי הרבה בשבילו הוא נאלץ להתאשפז אבל באותו לילה חיכיתי המון ובשקיקה בגלל שאני כביכול אמורה לקבל אח חדש שאני לא מכירה בכלל זה היה מגניב אבל גם עצוב בו זמנית בסופו של דבר הוא לא ראה אותי אבל זה היה הערב שרציתי הכי להיראות טוב מפנים ומבחוץ יותר מכל הפעמים בהם היתגנדרתי …ובשבילי הוא היה הערב הכי מיוחד בחיי

    מאת: שי |‏ 10 ביוני 2011 | 17:33
  • בחוף הים עם יין וכוכבים, לפעמים עודף מילים יכולים לפגוע בזכרונות.

    מאת: :) |‏ 10 ביוני 2011 | 16:42
  • בערב הכי מיוחד שהיה לי בחיים לבשתי שמלה של לקרואה, התאפרתי קלות, נעלתי את נעלי ג'ימי צ'ו המהממות שלי ויצאתי לפגוש את בעלי לארוחה רומנטית על יאכטה במרינה… שם קיבלתי מתנה ליום הנישואין השלישי שלנו קלאץ' של לואי ויטון מהקולקציה האחרונה. היה אוכל טוב, יין משובח ואווירה מחשמלת.
    האמת? אני רק יכולה לפנטז על שמלת מעצבים, נעלי ג'ימי צ'ו ותיק של לואי…….. את יום הנישואין השלישי שלנו חגגנו באונמי והיה מרגש כמו בדייט הראשון. אני לבשתי טייץ וטוניקה והיה לי קלאץ' נחמד של מעצב לא ידוע. קיבלתי מתנה איפור של מדינו מילאנו וטבעת של מיכל נגרין :) אבל נחמד לפנטז מדי פעם על הוט קוטור

    מאת: שרון |‏ 10 ביוני 2011 | 16:36
  •  מיכל יקרה
    גם אני מיכל וגם אני תיקאית אנונימית…
    היי מיכל…

    אהבתי את רשימתך, הרשימה מכובדת אך חסרה…
    מה עם פינצטה? לתלוש שערה סוררת או להוציא קוץ או לחלץ נייר שנתקע במדפסת במשרד… לא זזה בלי.
    סוכריות – לטעם טוב ורענון הנשימה, טוב יש מסטיק.
    אגד מדבק – לנעליים לוחצות או סתם פציעה אקראית, מטלית לניקוי המשקפיים,
    קיסם נגד פטרוזיליה שנתקעה בשיניים או לתיקון איזה מכשיר סורר,
    חטיף בריאות או נשנוש גרנולה (בתוך בקבוקון משקה חלב ריק תערובת אגוזים- גרעינים-שקדים-תמרים קצוצים שומשום ועוד מכל טוב, מאפשר "לשתות" גם בנהיגה מבלי ללכלך את הידיים ולפזר מסביב ובכלל תמיד טוב לדעת שיש משהו בהישג יד),
    צעיף – אם יהיה קר… תחתונים – על כל צרה… וגרביים בחורף, ואיזה תכשיט אם לא החלטתי בבית ויתחשק לשנות.
    ויש עוד – דפי סבון, דיסק און קיי, וכמובן תעודות ורשיונות.
    לא ציינת מראה – אולי נמצא באריזת הליפסטיק או במברשת השיער ומספריים (אפילו קטנטנטות) אולי בערכת התפירה.
    כל אלה כבר הוכיחו את נחיצותם בסיטואציות שונות, בשימוש שלשמם נועדו או באופן יצירתי אחר, בדרך כלל לטובת אנשים אחרים ולאו דווקא לשימוש אישי.
    ואיזו מבוכה אם נזקקים למשהו ובמקרה הפעם איננו כי לא חידשתי אחרי השימוש הקודם או החלפתי תיק.
    הכל מאורגן באריזות שונות על פי העניין ויש המחוברים בשרשרת שיהיה ניתן לשלוף אותם בקלות מבלי להפוך את התיק או לצלול לתוכו, וגם שלא יאבדו.
    ואגב, התיק לא גדול במיוחד…
    באחוות פולניות ננוחם…

    מאת: מיכל |‏ 10 ביוני 2011 | 16:31
  • כמה קיטשי, אבל הערב הכי מיוחד שלי, או יותר נכון הלילה, היה זה שבו ילדתי בלידה קיסרית את התאומים שלי, אביעד ועידן. הם נולדו בשבוע 35 והקדימו את המועד המתוכן של הניתוח בשבוע כי כנראה כבר היה צפוף להם שם בפנים ביחד. מאז את רוב הערבים שלי אני מבלה בחברתם ולא יוצא לי להתלבש באופן מהודר, אבל עכשיו שהם כבר בני חצי שנה, אני מקווה להתחיל לצאת יותר בעזרתה האדיבה של איזו בייביסיטר אנרגטית שתוכל ללהטט בין שניהם.

    מאת: אתי |‏ 10 ביוני 2011 | 15:35
  •  טוב אני מניחה שכולן כאן כתבו על איזה ערב בסגנון"חזרה לאקס" או "לידת ביתי הראשונה" אבל אני רוצה לספר לכם על משהו שעכשיו עוסקים בו הרבה וזה הערב האחרון של התיכון, שלמרות כל הציניות שהיתה בו, כולם ממש התרגשו וזה היה כ"כ מהמם ומרגש וכמובן גם עצוב- אבל זה מה שעשה את זה מיוחד….

    מאת: שירה |‏ 10 ביוני 2011 | 15:13
  •  הכל התחיל שאני ומי שהיום בעלי צפינו בהישרדות האמריקאי והפרס שקיבלו היה ללכת להר געש שנמצא באי שנקרא ונואטו באוקיאנוס השקט. איך שאני ראיתי את ההר געש וכמה שהם עמדו קרוב, הסתכלתי עליו ואמרתי לו "לשם אנחנו נוסעים". מפה לשם אחרי בערך חצי שנה מצאתי את עצמי נוחתת בונואטו ונוסעת בג'יפ שבצידי הדרך הולכים אנשי השבטים המקומיים עם לפידים.. הכי אותנטי בעולם.. היה נראה כאילו הגענו לעולם דימיוני.. ואז הגענו בשעת שקיעה להר געש וכן כן אפשר להגיע ממש עד הלוע שלו.. (לחוות התפרצות של הר געש כלכך מקרוב זה חוויה סוראליסטית כלכך) מפה לשם הוא מעמיד חצובה ומנחה אותי בדיוק איפה לעמוד בשביל התמונה המושלמת ולפתע הוא רץ אלי, קורע ברך, מוציע טבעת מושלמת ואתן יכולות רק לנחש מה אמרתי :)..
    יותר מאוחר גם גיליתי שהוא חשב על ההצעה הזאת מראש ואפילו קנה שלט רחוק למצלמה בשביל לתעד הכל ושככה תראה ההזמנה שלנו לחתונה (גבר יצירתי).. ואכן שנתיים אחרי זה כולם קיבלו את ההזמנה עם תמונות מדהימות של כל ההצעה ובצידה השני דף גלויה עם בול מונואטו שירגישו כאילו חוו איתנו את האירוע.
    אני יודעת שזה קיצ'י מאוד אבל אתן צריכות לנסות את זה פעם- לעמוד על הר געש שלבה מתפרצת מאחוריכם וגבר חלומותיכם מציע לכם נישואים.
    אין ספק שזה יום שיזכר לנצח

    מאת: מיה |‏ 10 ביוני 2011 | 15:09
  •  זה היה בליל הסדר האחרון, ההרכב המשפחתי היה מצומצם מתמיד לצערנו, ולמרות זאת הייתה אוירה מיוחדת במינה.
    אחרי כל האוכל כשכולם יושבים מסביב לשולחן מפוצצים אך מרוצים מסתכלים על ה"חלון-דלת" מזכוכית של המרפסת, ולפתע בוווםםם אדיר!!
    אחי הקטן (בן 18) היה טיפה חולמני, לא ראה את הדלת ופשוט נכנס בעוצמה אדירה בזכוכית!!!! הוא היה בהלם לכמה שניות ונראה קצת מבולבל אבל אחרי שניה כולם פשוט היו על הרצפה! במשך קרוב ל-3 שעות לא הצלחנו להפסיק לצחוק, כבר שכחנו מכמויות האוכל פשוט כי כאבה הבטן מרוב צחוק!!
    זה היה ערב באמת מיוחד וקסום עם המשפחה שלי שלא ידעה ערב כזה כבר הרבה זמן.. היה כיף כיף כיף!!!! :)

    מאת: ארן |‏ 10 ביוני 2011 | 14:45
  • הערב הכי מיוחד שלי קרה במחנה הקיץ של כיתה ח'(ממש לפני חמש שנים)
    אני צופיפניקית מושבעת וחולה על טבע,לפני חמש שנים יצאנו למחנה הקיץ בסוף כיתה ט'(סוף קורס ההדרכה) ובאחד הערבים לקחו אותנו המדריכים לא"ש לילה שזה בעצם טיול בלילה.
    הם הובילו אותנו בעיניים עצומות אל מחוץ למחנה ולתוך היער ,לדעתי הלכנו משהו כמו 10 דקות ונעצרנו
    כשפקחנו את העיניים ראינו את של השכבה הבוגרת של השבט עומדת במעגל סביבנו והיה מלא נרות מסביבם.כל בוגר לקח אחד מהשכבה שלי ועשה לו טקס הבטחה אישי(חניכים בתנועת הצופים עוברים טקס הבטחה לתנועה בכיתה ח' לפני הקורס מדריכים) עם לחיצת היד המסורתית וחילוק תעודות ,פץ וסיכת הבטחה!
    אחר כך כולנו התחבקנו ועשינו אחדים אחד ענק עם השכבה הבוגרת
    וזה היה רגע מאוד מרגש בחיי
    אחרי שנתיים שנכנסו לשכבה הבוגרת הצטרפתי לכמה שיותר פעילויות עם הילדים בשכבה הצעירה של ח' וט' כדי לתת להם כבר מעכשיו את תחושת השייכות בשכבה הבוגרת ולהראות להם את רצון ואת האהבה שנותנים להם
    הערב הזה השפיע עלי מאוד וגרם לי להתחבר עם חברי שכבה בוגרת מעלי ולגלות אנשים מדהימים.

    אמן ויהיה לכולנו ערבים מרגשים ומשפיעים כאלה בחיים
    באהבה רבה ושבת שלום
    אביב

    מאת: אביב |‏ 10 ביוני 2011 | 14:16
  •  כשהייתי בכיתה ט', הלכתי למחנה קיץ בחופש הגדול עם כמה חברות. במחנה פגשנו המון בנים ובנות והיה ממש כיף להכיר אנשים מכל רחבי הארץ. בלילה השלישי פגשתי בחור (בחור? בהעדר מילה טובה יותר..)בגיל שלי, הוא היה ממש חמוד (וגם נראה בכלל בכלל לא רע אם ירדתם לסוף דעתי)הוא היה ממש נחמד ודיברנו המון, ותאמינו או לא-שמרנו על קשר עד סוף התיכון. עם הזמן הפכנו להיות שלישייה כזו- איילת, החברה הכי טובה שלי, אלון, ואנוכי.עשינו המון דברים ביחד וזו הייתה אחת התקופות היפות בחיים שלי. קצת לפני הגיוס הייתה לי שיחה עם איילת- הייתי מיואשת, לא מצאתי את זה שאהבה נפשי וזה היה לי ממש קשה. לאט לאט איילת התחילה לרמוז לי בכיוון של אלון עד שהבנתי את הרמז. האמת, אמרתי לה- בחיים לא חשבתי על זה אבל זה נשמע רעיון לא רע בכלל. שבוע אחר כך יצאנו שלושתינו לבית קפה, ואיילת (אני עד היום חושבת שזה היה בכוונה והיא מכחישה) הייתה צריכה ללכת מוקדם-לרופא שיניים. נשארנו שניינו. דיברנו עד שמישהו סביבנו כבר הרים את הכסאות. היה לי כל כך כיף.. כשיצאנו, ישבנו על ספסל ליד המסעדה. קרוב קרוב. אני לא יודעת איך זה קרה- באמת שאין לי מושג- אבל התנשקנו. שאלתי אותו- "זאת הזמנה לדייט בנוסח פיזי?" והוא ענה לי- "את יודעת כבר את התשובה" ונישק אותי שוב. ואחרי טיול ארוך בעיר הבנתי שזה הערב הכי מיוחד שהיה לי בחיים.

    מאת: אפי |‏ 10 ביוני 2011 | 14:15
  •  אז כך.זה קרה לפני 6 שנים,בזמן הלימודים שלי באוניברסיטת תל אביב.אני הייתי רווקה,אבל לא מבוקשת:).תמיד היתתי טיפה יותר מלאה,טיפה פחות מושכת אבל בהחלט "אחלה גבר" בישביל רוב הבחורים במוענות הסטודנטים איינשטין.נהגתי להעביר ערבים ולילות בכניסה למוענות,ליד הבודקה של השומר ולבדר חברה,שהיו מתאספים סביבי.סייר בטחון חדש וצעיר בשם אלכס כבש לא מעט לבבות,כולל את לב של חברה הכי טובה שלי.ימים ולילות שלמים הינו מבלות איתה על בקבוק יין וחפיסת סיגריות שיחות על איך לכבוש לה את אהוב לבה.מה לא היינו ממצאיות?אף שעניין לא היה מתקדם ביניהם,תמכתי בה בכל הדרך.ערב אחד ארגנתי מסיבה אצלי בחדר במוענות והזמנתי גם את אלכס וגם את חברתי בתקווה שתהיה להם הזמנות להישאר לבד ולסגור עיניינים.לא קרה כלום.חברה עזבה עצובה.אני ירדתי למטא להוריד שקית זבל אחרי המסיבה.למטא,חיכה לי אלכס.אחרי כמה דקות של שתיקה הוא אמר לי בהתרגשות רבה,שהוא מזמן מאוהב מי ורוצה אותי איתו לתמיד.אני לא אספר את כל הפרטים על איך שסירבי לו בהתחלה,על האיך שהבנתי לאחר חודש שלא יכולה בלעדיו,על שיחה קוראת לב ביני לבין חברה יקרה שלי…
    אני רק רוצה לסכם בזה שאני ואלכס שלי ביחד כבר 6 שנים ובעוד חודשיים נחגוג 4 שנות נשואין….

    מאת: ליבי |‏ 10 ביוני 2011 | 14:02
  •  הערב הכי מיוחד.. הערב הכי מיוחד.. אז חשבתי וחשבתי וניסיתי להיזכר באיזה ערב של ניצוצות וזיקוקים, ברקים ורעמים, נרות ופרחים, או משהו רציני כזה, אתם יודעים.. אבל שום זיכרון שכזה לא הגיח.
    נזכרתי רק בערב אחד. ערב שהיווה סיום שנה לתפקידי כמדריכה של קבוצה. לקבוצה זו דאגתי במשך השנה ופתאום בערב הסיום כשכל מיני נגשו אליי ואמרו תודה רבה! או אמרו שיתגעגעו ושאשמור על קשר ושאהיה חסרה ו… פתאום פשוט הציפו אותי דמעות של שמחה ואמרתי לעצמי: כך מרגיש אושר.. אין מה לעשות (וסליחה על הדביקות), נתינה פשוט נותנת משמעות ומחזירה לך אושר..

    אז, למען האמת, לערב הכי מיוחד אני עדיין מחכה.
    ערב בו אלבש שמלה לבנה יפהפיה וארגיש הכי מיוחדת..

    ועל מנת לקדם את העניין הזה, אני חושבת ששמלה מוצלחת בטוב טעם תוכל לעזור..
    (זה יכול ללכת טוב בחתונה של חברה ואולי עוד יצא מזה משהו).

    שנתראה רק בשמחות ובערבים מיוחדים!
    שבת שלום!

    מאת: נעמי |‏ 10 ביוני 2011 | 13:31
  •  הייתה מסיבת אוזניות, מסוג המסיבות שאת אומרת לעצמך ואי מגניב אבל את מגיעה ורואה קבוצת אנשים עם אוזניות רוקדת בלי מוזיקה שאת יכולה לשמוע. עד שאת משלמת 20 שקלים על אוזניות. ניסינו להשתחרר ולרקוד אבל הרגשנו כמו מפגרים שקופצים בלי סיבה, אז פשוט ישבנו על החוף על כיסאות פלסטיק של איזו מסעדה שסגרה עלינו.
    שתינו בירה והסתכלנו על הים. ריח המלח נישא באוויר שהיה קר. מה שנחמד בעונה החורפית היא שאת יכולה פשוט ללבוש את הג'קט של הבחור הגבוה שבאת איתו וגלות כמה קטנה את כי זה מתפקד כשמלת מקסי "יפה לך" ה-משפט שקונה כל בחורה במיוחד שהוא מלווה בחיוך.
    דיברנו על מה נרצה לעשות בעתיד, על מה מעניין אותך, מה קורץ לך באזרחות, כמה חרא המפקד.
    "באה לסיבוב?" "למה לא?" ככה מצאנו את עצמנו הולכים על חוף הים של תל אביב-הרצליה מרימים את המכנס מעל הברך וטובלים במים. מותן אל מותן, יד ביד.
    עצרנו קצת על הסלעים שליד המרינה. ישבנו עליהם ופשוט בהינו בגלים שהתנפצו על החוף. וכמובן איך אפשר בלי נשיקה מלאה טעם של מלח.
    "נחזור?" "יש לי רעיון יותר טוב" "מה?" "בואי נו" וככה מצאתי את עצמי עולה במדרגות של ספינה קטנה. ככה מצאנו את עצמו שוכבים על הגב על מזרנים בהירים של הספינה הקטנה שלו במרינה ומגלים כמה שחורים השמיים וכמה זוהרים הכוכבים.
    בגלל שהיינו כל כך עייפים נרדמנו אחד על השני והתעוררנו עם הזריחה שזה הדבר האהוב עליי ביותר.
    "כמה יפה זה לקום ולראות מישהי מחייכת לעצמה ונהנית ממשהו שהיא עושה".
    זה היה הערב הכי-הכי.

    מאת: מור |‏ 10 ביוני 2011 | 13:26
  • הערב הכי מיוחד שזכור לי התרחש לפני כחודשיים, העייפות היכתה בי לאורך כל היום, ולעת ערב הצלחתי להשתלט על הבלגן בבית, להתקלח וללכת לישון ב-21:30. זה היה מתוק במיוחד כי באותו ערב בני התינוק ישן סוף סוף לילה שלם, כך שיכולתי לישון 8 שעות רצופות, נכון זה לא המון אבל בשביל מי שלא ישנה יותר מארבע שעות רצןף כבר שנה זה בהחלט מיוחד. אני בטוחה שפעם היו לי לילות מיוחדים ביותר, אבל אחרי כ"כ הרבה זמן בלי שינה הגונה, מי זוכר?

    מאת: אפרת |‏ 10 ביוני 2011 | 13:16
  •  אז…כנראה שלא.
    אבל איך שראיתי אותה…. אמרתי- את זאת!!
    אבל לא לי, לחברה טובה, ליומולדת, שפשוט נולדה לשמלה הזו….

    מאת: דבורה |‏ 10 ביוני 2011 | 13:06
  •  הערב הכי מיוחד היה הערב שבו הבנתי שאני אוהבת את בן זוגי (ולימים בעלי), הקשר ביננו התפתח לאט ובהדרגתיות. לאחר 3 חודשים, בליל קיץ נעים, ישבתי במרפסת ביתו, הוא ישב מולי, שנינו הסתכלו על העץ צמרת העץ מולנו, והבנתי שאני פשוט אוהבת אותו. בלי למה ואיך. פשוט אוהבת נקודה. התחושה הראשונית הזו היתה מרגשת ומרגיעה בו זמנית.

    (היום אנו נשואים + ילד)

    מאת: ויקי |‏ 10 ביוני 2011 | 12:34
  • הערב הכי מיוחד שהיה לי הוא הערב בו ילדתי את ביתי. אמנם לא לבשתי שמלת ערב, לא נראיתי מיליון דולר ולא נעלתי עקבים מדהימים.
    לבשתי חלוק של בית חולים, נראיתי זוועה, נפוחה עייפה ומותשת. אבל ברגע שהתרחשה הלידה וראיתי את הדבר המדהים הזה שלי הרגשתי על גג העולם, הרגשתי הכי יפה ומיוחדת! הערב הופך למיוחד כשקורה בו משהו מיוחד!

    מאת: אני |‏ 10 ביוני 2011 | 12:15
  •  זה הולך להיות דביק –
    ירח דבש באיטליה. אחרי שבוע עמוס ברומא ופירצנה הגענו ברכבת ל-ורונה. עיר קטנה ומתוקה במיוחד. לגמרי במקרה הגענו לשם ב 14 בפברואר.
    כן, ולנטיינ'ס דיי בעיר של רומיאו וג'ולייט.
    לא היינו במרדף אחרי קתדרלות או מזרקות. רק שוטטנו בשלווה בסמטאות ורחובות מוארים באדום. אכלנו ג'לטו, ביקרנו בבית של ג'ולייט ואפילו קיבלתי במתנה כרית בצורת לב אדום למזכרת.
    זה היה הערב הכי נינוח, שלו ורומנטי בחיי.

    מאת: איפי |‏ 10 ביוני 2011 | 11:58
  •  טוב אז הערב הכי מיוחד שהיה לי זה הערב לפני שאחי התגייס .. כמה ימים לפני זה עשינו לו מסיבה והיה כייף ובאו אנשים , לא באמת חשבתי לעומק מה הולך לקרות . אבל בערב לפני הגיוס שלו הבנתי שאחי גדל ! אחי הולך עכשיו לצבא , לקרבי . זה לא מצחיק יותר … זה באמת מפחיד .
    אני זוכרת שישבנו בסלון והייתה דממה , הבנו שנינו שהפעם זה רציני . זאת חוויה שבאמת קשה לתאר במילים , משהו מדהים .

    מאת: אוריה |‏ 10 ביוני 2011 | 11:52
  •  שמלה מהממת שהייתי רוצה ללבוש שבוע הבא לחתונה של חברה שיהיה בה גם האקס המיתולוגי שלי שעדיין משחק איתי משחקים… הלוואי וזו תהיה השמלה שאלבש לפני החתונה ש לי … איתו :-)

    מאת: הדס |‏ 10 ביוני 2011 | 11:48
  • נורא רציתי את התיק הזה, וממש קיוויתי שאני אנצח, וגם לי קוראים מיכל,
    אז לרגע ממש שמחתי שהשם של המגיבה הוא מיכל, אבל אז קלטתי שזאת ממש לא התגובה שלי, אלה של מיכל אחרת.
    אווץ', באסה לגמרי ):

    מאת: מיכל |‏ 10 ביוני 2011 | 11:07