שמלה של רוס אובטה במתנה

 מוכריםם כאלה שבוק ב2 שקלל פחחח עלק 800 שימלה של סבתות

השמלה הכי מיוחדת שיש לי בארון, היא למעשה שמלה שממש עכשיו סיימתי להכין לפרוייקט גמר שלי במגמת אמנות…
עיצבתי אותה בהשראת הפופ ארט והיא עשויה מסוכריות ובדים בגוונים 'פופיים'.
היא מאודדד מיחודת עבורי מכיוון שהשקעתי בה רבות ע"מ שתצא הכי מושלמת שאשפר, ואכן – המאמץ השתלם!!!

את השמלה הכי מיוחדת שיש אצלי בארון, מצאתי בחנות ספרים דווקא!, אצל אדם מוזר שיש לו בירושלים חנות שמלבד ספרים מצויים שם גם פרטי אספנות, קשה היה להתעלם מהשמלה המתפוררת הלבנה, שמצאתי שם בתוך ארגז מעץ, אני בתוך אספנית פרטי אופנה, שמלות בפרט, מיד ביקשתי לשמוע את סיפורה, הוא אסף אותה מבית של אישה מנוחה, והשמלה עברה אלפי גלגולים, חצתה יבשות, מדינות, ובתים… את השמלה לא ניתן ללבוש, היא מתפוררת ומוכתמת, לכן גם שילמתי עליה מחיר סמלי בלבד. אך אין ספק שהיא השמלה המיוחדת ביותר שיש לי בארון

לפני כמה חודשים סבתא שלי עבר לגור בדיור מוגן, סבתא שלי-סבתא מלכה היא ליידי אמיתית והכל אצלה שמור טיפ-טופ.
לרגל המעבר היא השאירה מאחור הרבה מהבגדים שלה-אוצרות וינטא'ג מדהימים שמורים במצב מושלם, מבין כל השמלות הכי אהבתי שמלה אחת יפייפיה- פרחונית בגווני כחול-סגול עם צווארון תחרה וכפתורי פנינה.
בפעם הראשונה שבאתי לבקר אותה בבית החדש שלה רציתי לשמח אותה ולבשתי את השמלה, סבתא שלי התרגשה מאוד וסיפרה לי שהשמלה הזאת היא לא אחרת מהשמלה שהיחא לבשה ליום החתונה של הוריי!
מאז יש לשמלה מקום מיוחד אצלי בארון ובלב ואני מאוד מקווה שיום יבוא וסבתא שלי תוכל ללבוש אותה שוב לחתונתי שלי….

לפני שנה וחצי התחתנתי וכמובן בגלל שאנו סטודנטים אז היינו קצת לחוצים מכל ההוצאות הכלכליות של החתונה ולכן החלטתי ששמלה לשבת חתן אני לא קונה, אין צורך לבזבז עוד :). כחודש לפני החתונה הגעתי לחנות קאלה בקניון רמת אביב וזה היה הפעם הראשונה שהייתי בחנות הזו וראיתי שם שמלה מהממת בצבע שמנת , השמלה הכי הכי יפה שראיתי , עדינה מאוד עם תחקה יפה יפה כמו שרק בקאלה ניתן למצוא, התלבטתי קשות אם לקנות אותה למרות שהיא הייתה בהנחה היא עדיין היתה יקרה לי במקצת לבסוף בעלת הסניף ראתה שכל כך אהבתי אותה ונתנה לי עוד הנחה קטנה על השמלה וקניתי אותה. מאז זו השמלה שאני הכי אוהבת היא באמת השמלה הכי יפה ומיוחדת שיש לי בארון ואפילו אני אוהבת אותה קצת יותר מאת שמלה הכלה שלי :)

חיפשתי שמלה לחתונה של חברה טובה. אחרי שיטוט בכל החנויות התייאשתי ונכנסתי ל"שתיים" בשינקין. הראשונה שמדדתי היתה שמלת וינטג' מלונדון. שעלתה 250ש"ח, לצערי הרב הייתה עם כתמים של שמן תפרים קרועים וריצת לולאות. כשהמוכרת ראתה שאני מתלבטת היא שאלה מדוע והסברתי לה את הבעיות בשימלה, היא צלצלה מהר לבעלת החנות שישר הורידה לי 50% מהמחיר, לא התלבטתי לרגע ורכשתי אותה, אמרתי לעצמי שבסכום הזה אני אעשה את כל המאמצים לתקנה ומקסימום כפרה על הכסף. עוד בשינקין הוצאתי את השמלה להראות לחברה ופתאום באה מישהי ושאלה מאיפה קניתי אותה, הסיפוק כבר היה גדול.כשהגעתי הביתה התחלתי לעבוד על תיקונה מה שלקח בערך 3-4 שעות. ביום החתונה כשליוותי את הכלה, דני מזרחי בעצמו שאל אותי מאיפה היא ובחתונה בא אלי אדם ואמר לי במילים האלו: "כמה ששילמת על השמלה אני אתן לך כפול, אשתי רוצה אותה".כמובן שאף אחד לא קיבל אותה, היא אצלי בארון שמורה לארועים מיוחדים בלבד. הכי יפה שיש.

השמלה הכי יפה שלי היא השמלה שמעולם לא לבשתי.
לפני קצת יותר משלושים שנים, אבא שלי שנולד באיטליה וכל חייו התלבש, אכל, שתה, צחק ונהנה מהחיים כמו שרק האיטלקים יודעים, חזר מאחד מביקוריו בארץ המגף הגדול עם שמלת מקסי יפיפיה בצבע ירוק מנטה עם נקודות לבנות ועיטור בזהב של נינה ריצ'י במתנה לאמא שלי.
השנים עברו, להתלבש ולאהוב את החיים למדתי מאבא שלי שנפטר בינתיים. השמלה נשארה ואני לא מסוגלת ללבוש אותה מרוב יופיה. וכל פעם שאני פותחת את הארון, אני מביטה בה, נזכרת איך היא הגיעה לשם, מתלבשת ומתחילה לי את היום.

השמלה הכי מיוחדת בארון שלי היא השמלה שקניתי לכבוד החתונה שלי עוד חצי שנה- והשמלה שאתם מחלקים תתאים לי למסיבת רווקות :)

לפני כ8 שנים הייתי בטיול בארה"ב,טיול שארך כחצי שנה .
ובשבוע האחרון של הטיול רכשתי שמלת מקסי שחורה ..מדהימה ביופיה ובפשטותה ..
השמלה עלתה לי 100$ והחלטתי שאני לובשת אותה בטיסה חזרה…
וכך רצה הגורל שישב לידי בחור שב5 הדקות הראשונות שפך עליי את כוס מיץ התפוזים שלו והכתים לי את השמלה…..כיום אני נשואה לאותו בחור כבר 4 שנים ואת השמלת מקסי השחורה שלי אני שומרת למזכרת לביתי שתיגדל ….כי עם המזל שהשמלה הביאה לי בחיים ..הייתי רוצה שגם יהיה ממנו ולו קצת לביתי הקטנה שי-לי

אני בת 32. לפני 7 שנים התחתנתי והחלטתי לחזור בתשובה. עד החתונה הייתי חילונית גמורה. אחרי החתונה כבר חזרתי בתשובה – כיסיתי את הראש ואמרתי שלום למכנסיים. אני לא קיצונית ולא חרדית. השמלה המיוחדת שלי בארון היא שמלת החינה שלי. לאחר שחרשתי את כל תל אביב הגעתי למעצבת לא כל כך ידועה באיזה סמטה נחמדה, נכנסתי, וסיפרתי שאני רוצה משהו מיוחד אך עם זאת לא חשוף. היא תפרה לי שמלה מיוחדת, לבנה עם פרחים גדולים בצבעי תכלת וירוק, ולבקשתי היא תפרה לי גם שרוולון מאותו הבד. יצא מהמם, לא האמנתי שאפשר להיות גם צנועה וגם יפה. בתור אחת שלבשה המון שמלות חשופות בחיי ויודעת שאין מה להשוות ביופי של שמלה מיוחדת וחושפת לבין שמלה סגורה ופחות מעניינת. וכך גם בחיי, כל הזמן חשבתי שלהיות דתייה זה הכי משעמם שיש, בלי חיים, בלי בילויים וכל מה שמתלווה לזאת. אך כמו השמלה נוכחתי לדעת שאפשר להנות משני העולמות, אפשר להיות גם דתייה וגם להנות מהנאות העולם היפה שבו אנו חיים.

זו פעם ראשונה שלי… ולא יכולתי להתעלם מכך שהרבה מהתגובות נורא מרגשות, וקשה לומר מי טובה יותר. והאמת היא, שאין צורך. לכל אחת יש את השמלה הסמלית שלה וזה בעצם כל היופי! כיף להיחשף ו"להציץ" לרגע לאותם סיפורים קטנים שמרכיבים חיים.

אין לי בארון שמלה עם סיפור מיוחד:( אבל אם אזכה.. תהיה לי שמלה עם הסיפור הכי מיוחד :)

בקיץ האחרון חיפשתי שמלה לארוע נורא חשוב שהייתי צריכה ללכת אליו,כמובן שהתקציב היה דל והדרישות היו די גבוהות אך בכל זאת יצאתי למסע שופניג בעקבות השמלה.בכל תל אביב טיילתי ביום הכי שרבי של הקיץ אבל עדיין אופטימית-רק שיהיו אנרגיות חיוביות ונמצא שמלה מתאימה..הגיע כבר ערב ובייאוש חזרתי לירושלים שם נכנסתי לחנות הקבועה והמנחמת..סתם כדי לקנות חולצה או ג'ינס ולהרגיש שהיום לא היה מבוזבז..כמובן שכמו כל האפי אנד שם נמצאה שמלת הניוד הקייצית המושלמת שקצרה ככ הרבה מחמאות באותו ערב :) הערב היה בלתי נשכח,כך גם השמלה שעדיין משמשת אותי ומעלה חיוך

כשהייתי קטנה, אמא שלי אהבה להלביש אותי בשמלות, וכמה שהיו יותר חמודות, מתוקות, קיטשיות – ככה לבשתי אותם יותר.
כשהייתי בת 4 בערך, דודה שלי (שהיא אחותה של סבתא שלי) קנתה לי שמלה אדומה ממשי, שהגזרה שלה הייתה פשוטה וחמודה – כראוי לילדות קטנות. והוי – כמה שאהבתי את השמלה הזאת! הייתי הולכת איתה לגן כל יום שישי, ובפעמים שהלכנו לאירוע משפחתי כלשהו, תמיד הייתי בוחרת אותה משלל השמלות שמאז בואה לא יצאו מהארון.
אבל, כדרך הטבע וכדרכם של ילדות בנות 4, גם אני גבהתי וגדלתי, לעומת השמלה האדומה, שכדרכן של שמלות נשארות תמיד באותה המידה.
אני זוכרת את הבוקר שרציתי ללבוש את השמלה לבריתה של קרוב משפחה, והקו של המותן הגיע לי לאמצע הצלעות. כאן אמא שלי התערבה, ואמרה שהשמלה קטנה כבר.
לאותו אירוע לבשתי שמלה אחרת, בצבע כחול עם משבצות ועליונית לבנה תואמת. היה לי כל כך לא נוח, שמאז ועד כיתה ז' לא לבשתי שמלה, חצאית, או אפילו ג'ינס. (בכיתה ז' הבנתי שהג'ינס הוא לא נורא כל כך, אבל לא כך לגבי השמלות). הייתי הסיוט הכי גדול של כל מוכרת. אמא שלי נכנסה לחנות, והיה לה משפט קבוע – "אנחנו מחפשים מכנסיים/חולצה, בלי ורוד, בלי נצנצים, לא ג'ינס ולא ברבי או בראץ"…
בכיתה ט' אני, אמא שלי ואחותי הלכנו לטיול, ובדרך חזרה עברנו על פני חנות. אמא שלי מיד נכנסה, כמובן, אחותי אחריה כדי לבדוק מה קורה, ואני ניסיתי לחפש לאמי משהו, כדי שנצא מהר יותר מהחנות.
הזזתי קולבים, בחנתי חולצות, ופתאום ראיתי אותה – שמלה אדומה ממשי עם חצאית מותן. ובמידה שלי!
אחרי שקניתי את השמלה אני מרגישה חופשייה ללכת עם "בגדים של בנות", כמו שאמא שלי אומרת.

אני מכורה לאופנה, אך אף פעם לא יכולתי להרשות לעצמי לרכוש מותגי אופנה יקרים אלא רק לחלום עליהם בעודי מדפדפת במגזיני אופנה. כ
מו הרבה פאשניסטיות האלילה שלי היא שרה ג'סיקה פרקר, שהסגנון שלה הפך למושא הערצה אצל בנות רבות.
בסרט סקס והעיר הגדולה היא לובשת שמלה מדהימה של Halston בצבע לבן, שכמובן יכולתי רק לפנטז אותה, אך בעלי המקסים עשה לי הפתעה לאחר לידת ילדי השני והצליח למצוא לי את השמלה באי ביי במחיר מציאה.
אני כנראה לעולם לא אלבש את השמלה כי היא מהודרת מדי בשביל חייה של אמא לשני ילדים, אבל רק המחשבה שהיא נמצאת אצלי בארון גורמת לי אושר רב ומעלה בי חיוך ענק כל פעם שאני מסתכלת עליה.

טום בוי? אני הכי הייתי כזאת,עד שיום בהיר אחד ויפה פגשתי את "שמלת חלומתי" כמו שאומרים,זה קרה שחיפשתי בגד לחתונה של משפחה. ומאז אותה שמלה התהפכתי מכל הבחינות ונעשתי נשית נורא. היא קרצה לי מהחלון ראווה ובאותו רגע בלי למדוד אפילו בחרתי בה. ממש כמו הגבר שאת יודעת ממבט ראשון שהוא יהיה בעלך!
היא פירחונית יפייפיה,כאילו תפרו אותה במיוחד בשבילי.
כשכולם זוכרים לי את עברי השיחה הזאת על השמילה תמיד עולה ברקע,זה זיכרון יפה ומתוק שאני לא אשכח בחיים:)

דווקא השמלה הכי מיוחדת שלי לא נמצאת בארון שלי וגם היא לא כל כך שלי…מדובר על שימלה שחורה מקטיפה מאוד נסיכותית… סבתי זיכרונה לברכה לבשה אותה בחתונת אימי …לצערי חוץ מטבעת שירשתי ממנה זוהי המזכרת היחידה שלי ממנה . היא נפטרה כמה חודשים לפני שנולדתי… לשימלה הזאת יש ריח מיוחד שבילדותי כיניתי אותו ריח סבתא. משום שמעולם לא הייתה לי סבתא , בכל פעם שהרגשתיצורך כלשהו בסבתא הייתי עולה לארון של אימי וובעדינות מורידה את השימלה ומסניפה את הריח המיוחד שלה שנתן לי מןתחושת ביטחון ואהבה אומנם השימלה הזו היא לא הכי יפהאוהכיי לבישה שיש לי אבל יש לה ערך מוסף. 

לי בארון יש שמלה שיותר מ 25 שנה ,כשאימי הייתה קטנה היא לבשה אותה ולאחר מיכן אחותה ואחר כמה שנים רבות (אני בת 16) אני נולדתי וגם אני לבשתי אותה ואז אחותי וכעת מחכים לבת דודה שלי ,שתגדל עוד קצת ותלבש גם אותה,זו שמלה מאוד מיוחדת אני מאוד אוהבת אותה מהילדות רק חבל שהיא כבר לא עולה עליי ,לשמלה הזו ללא ספק יש היסטוריה בעבר בהווה וגם בעתיד ,נקווה :))

אף כלה לא תשכח לעולם את יום חתונתה ואת שמלת הכלה אותה לבשה. את השמלה קניתי בחנות וינטג', והיא היתה אלגנטית, נשית, מיוחדת ואצילית. וכמו בעלי – מהרגע שראיתי אותה בחנות ידעתי שזו אהבה ממבט ראשון…
מספר חודשים לאחר החתונה, קראתי על פועלו של גמ"ח "יד אברהם", עמותה הבאה לקראת כלות שידן אינה משגת לקניית/השכרת שמלת כלה. כשבאתי למסור את השמלה, הרגשתי את האוירה המדהימה והחיובית של המקום וראיתי את המתנדבות החייכניות והמסורות. מקום מדהים! במקום מגוון ענק של שמלות במגוון סגנונות ומידות, מקום נעים מאד ומקפידים בו מאד על אסתטיקה, נקיון ועל פרטיות הלקוחה. וכמובן, תמיד ישמחו לקבל כתרומה שמלות וכן אביזרים נלווים (הינומה, נעליים וכיו"ב).
עם אהבה רבה וללא שום יסורי מצפון מסרתי את שמלת הכלה לידיהם המיומנות של מפעילי העמותה.
אז אמנם השמלה כבר לא נמצאת אצלי בארון, אך אין לי ספק שמישהי אחרת תמצא תועלת רבה יותר מהשמלה.

ליצירת קשר עמותת יד אברהם – 03-5170573.

היתה ילדה קטנה – חנה'לה. תפרה לה אמא שלה שמלת שבת חדשה, שמלה יפה לבנה. והנה בא יום שישי.

השמש כבר נטתה לשקוע. חנה'לה התרחצה לכבוד השבת, לבשה את שמלתה החדשה ושמחה מאוד. שמחה היא, שמחה אמא שלה.

יצאה חנה'לה מן הבית לטייל קצת, לשחק. ראתה את עדנה הפרה שבה מן המרעה. נגשה אליה חנה'לה, החליקה בידה את צוואר הפרה ואמרה: "רואה את, עדנה, את שמלת השבת החדשה, שתפרה לי אמא?" שמחה עדנה, הוציאה את לשונה ורצתה ללקק. אך חנה'לה אמרה: "לא, עדנה. עכשיו אסור; השמלה…"

הלכה חנה'לה הלאה. ראה אותה זוזי, הכלב המנומר, ורץ לקראתה בנהימה: הום, חנה'לה הקטנה…הום, הום… אמרה חנה'לה: "רואה אתה, זוזי, את שמלת השבת החדשה שתפרה לי אמא?" שמח זוזי, הרים את רגליו הקדמיות ורצה לקפוץ על חנה'לה, להתרפק עליה. אך חנה'לה אמרה: "לא, זוזי, עכשיו אסור; השמלה תתלכלך."

כך טילה לה חנה'לה, גם שחקה. וכשרצתה כבר לחזור, ראתה מרחוק איש יוצא מן החורשה. והאיש עמד, הסיר מעל גבו שק משא וישב על הארץ לנוח. קרבה חנה'לה, וראתה שהאיש איש זקן, ופניו וגם שערותיו הלבנות מכוסות זעה. התעייף כנראה, האיש מאוד, ואמר: "גשי הנה, ילדה… שלום לך!"

"שלום", עונה חנה'לה, ונגשה, הסתכלה ושאלה: "אתה עייף?"

"כן", אמר האיש, "לא קל".

"מה זה אתה נושא?"

"פחם", ענה האיש, "פחמי עץ מן היער".

"אתה עובד ביער?"

"כן. מוציא פחם… ומה שמך?" שאל האיש. " שמי חנה'לה". והיא שתקה רגע ואחר אמרה: "אתה מביט אל השמלה שלי? היא חדשה. אמא תפרה לי".

"תתחדשי! שמלה יפה", אמר האיש."תודה!" אמרה חנה'לה. והאיש ישב עוד שעה קלה, אחר קם, עמס שוב את השק על שכמו ואמר "צריך למהר. השבת באה." והולך לו האיש. הולך וצועד צעדים כבדים, לאים… וחנה'לה עומדת, מביטה אחריו, רואה את גבו הכפוף תחת המשא שלו, משא הפחם וחושבת: "קשה לו לשאת. אעזור לו". וממהרת חנה'לה אל האיש הולכת על ידו ואומרת: "אתה רוצה שאעזור לך?"

האיש הצטחק: "את רוצה לעזור? יפה, ילדה, יפה, עזרי, עזרי…" וחנה'לה באה מאחוריו, תחת השק הגדול התלוי, שולחת את ידיה הקטנות, מטה את כתפיה, מרימה, תומכת… והם הולכים שניהם, נושאים, משוחחים. לא הרבה הולכים, כי עמד האיש ואמר: "עכשיו די, כבר עזרת. ילדה טובה את. שובי הביתה"

חוזרת חנה'לה. רגליה קלות כרגלי אילה וליבה טוב עליה. אך אוי! מה זה?.. מה קרה לשמלה? הנה כתם שחור, והנה עוד אחד, והנה עוד ועוד… מפוחמת השמלה. התלכלכה משק הפחם ומבגדיו של הפחמי השחור.

התפרצה חנה'לה בבכי, וי, וי, שמלת השבת הלבנה, אמא תפרה לה, ורק היום לבשה בפעם הראשונה, וי! איך תשוב הביתה? איך תראה בצער של אמא? וי!

כבר ערב. החשיך. ועל אבן בשדה יושבת ילדה קטנה. יושבת יחידה ובוכה, כי מר לה מאוד.

אז השקיף הירח מן השמים אל חנה'לה הקטנה, השקיף ושאל בלי קול, בלי מילים, רק חנה'לה שמעה: "מה קרה לך ילדה? ולמה תבכי?"

לחנה'לה קשה לדבר, והיא רק מראה באצבע על השמלה: "ראה ירח, וזה מן השק, משק הפחם."

הירח מביט, והוא שואל שוב בלי קול, בלי מילים, רק חנה'לה שומעת: "האם את מתחרטת, חנה'לה, על שעזרת לו, להולך?.." וחנה'לה אומרת: "לא, איני מתחרטת, אבל השמלה… שמלת השבת הלבנה, ואמא."

אז אמר הירח לחנה'לה: "אל תבכי ילדה. קומי לכי לביתך. שמלתך תהיה יפה יותר".

הירח שלח את קרניו, קרני האור שלו. ואך נגעו קרני האור בכתמים השחורים שעל שמלת חנה'לה, וראה: הכתמים נעלמו, אינם. ובמקומם אור! הנה פה היה תו שחור, ועתה הנה תו אור, ופה היתה נקודה מפוחמה, ועתה, נקודה מזהירה, כך היתה שמלתה של חנה'לה זרועה כפתורי אור וחרוזי אור והם ככסף טהור, מתנוצצים, מתנוצצים.

חנה'לה הולכת, מאירה כולה, ולקראתה בדרך באה אמא שלה, באה ושואלת: "מי זאת?"

חנה'לה שומעת, רצה אל אמה, צוחקת: "אמא, האם לא הכרת אותי?"

חנה'לה ספרה הכל לאמא שלה ושתיהן נכנסו הביתה וכל החדר התמלא אור, אור שמלת השבת של חנה'לה הקטנה.

מרגע שמדדתי את השמלה התאהבתי בה, החמיאה לי לגופי החטוב שמלה קלסית צמודה לגוף רכשתי אותה מלפני כעשר שנים שאני לובשת את השמלה אני נראית ליידי אמיתית כולם מחמיאים לי, שאני אומרת שהשמלה נרכשה לפני למעלה מעשר שנים אנשים נשארים פעורי פה. השמלה הזאת תמשיך להיות בארון שלי נצח נצח

השמלה הכי מיוחדת שלי היא השמלה שקניתי לפני תהליך ההרזיה שלי, במידה שאליה רציתי להכנס.
שמלה ורודה, פשוטה, של ZARA.
לא הייתי מאושרת עם העודף משקל שהיה לי, ולא היה בידי את האמצעים לקנות שמלה חדשה… אז מצאתי עבודה, וברגע הראשון שקיבלתי משכורת קניתי את השמלה [ אע"פ שלא יכלתי ללבוש אותה באותה עת ] , והיא התקווה שהחזיקה אותי בתהליך ההרזיה שלי.
אני מאמינה שבזכותה ירדתי 20 ק"ג !!! :-)

התאהבתי בשמלה בסגולה שלי ממבט ראשון, היא הייתה צמודה ומלכותית, עם סיכת פרח גדול שמחוברת במותן. הרגשתי כמו נסיכה, כשלבשתי אותה למסיבת הסיום- אף פעם לא הייתי כל כך נשית. תמיד הייתי טום בוי- רוקרית מאשר קארי ברדשאו. בשמלה הזאת ראה אותי ג' , אהבת נעוריי האפלטונית. בעיניי ג' היה יפה כמו השמש,מושא הערצותיי ומקור כל חוסק הביטחון שלי. בפעם הראשונה שלבשתי את השמלה הרגשתי שוות ערך לו עם ביטחון ועוצמה, הרגשתי כמו אישה .
במשך לילה אחד הרגשתי מיוחדת והייתי שיכורת ניצחון ממבטיו המשתאים של הנסיך. עד היום אני מסתכלת בחיבה על השמלה הסגולה שלי , שהייתה איתי באותו ערב בלתי נשכח של גילוי עצמי.

אוגוסט 2010, פראג. טסנו להופעה של מדונה האחת והיחידה. מאחר והיינו די תפרנים החלטתי שאני קונה רק שמלה אחת מיוחדת. ראיתי אותה על הקולב בחנות-בצבע סגול-לוונדר, ללא שרוולים, מתרחבת מהמתניים ועד קצת אחרי הברך, ממש פיפטיז. היתה רק אחת במידה שלי ולשמחתי התאימה בול. קצת יותר מאוחר התברר שסגנון זה נהיה שיא האופנה, כן אני מדברת על מד-מן.. כך קרה שהקדמתי את זמני בזכות עין טובה וחוש אופנתי משובח (באותה הזדמנות קניתי גם נעלי סירה עשויות לק באותו הצבע עם פפיון, ושוב קלעתי בול לאופנת הפפיונים שהציפה את העולם-שוב הקדמתי את זמני).. כנראה שאני יכולה להיות חוזת טרנדים, לא?

אני סטודנטית תפרנית לעיצוב, שעובדת כדי לשלם את שכר הלימוד הגבוה וההוצאות הנלוות הכבדות בבוטיק יוקרתי רק כי אופנה זו האהבה שלי, ואני מוכנה כרגע לספוג את שכר המינימום כדי להיות קרובה לפאשן עם פאשיין. כשקולקציית אביב קיץ שלנו הגיעה הבגדים סינוורו אותי למדי, פריטים משגעים, שפשוט קראו לי למדוד אותם ולקחת אותם איתי אליי לארון. אבל כמו שכבר ציינתי למעלה, אני סטודנטית. אנחנו לא קונים בגדים ביוקר. אם בכלל. ארבע שנים. ייסורים. בגלל שהבוטיק כל כך ייחודי, מגיעה מידה אחת מכל דגם, כשהיא נמכרת לא יהיו עוד כמוה. שמתי את עיניי על שמלת פיפטיז משגעת- סאטן ונקודות, ובאחד מאחה"צ המנומנמים בבוטיק עשיתי מעשה ומדדתי אותה. היא הייתה מושלמת, בדיוק כמו שחששתי שתהיה. אבן כבדה התיישבה לי על הלב, רציתי אותה יותר מכל דבר אחר. כשבעלת הבוטיק צלצלה לשאול על היום היא שמה לב שטון הדיבור שלי מהורהר, נשברתי וסיפרתי לה שעשיתי מעשה, שמדדתי את שמלה והתאהבתי בה. היא לא היססה ואמרה: "היא שלך, תתחדשי. " היא הכי מיוחדת שיש לי בארון כי היא ניתנה באהבה וכי באמת היא אחת היפייפיות שיש לי בארון…

השמלה הכי מיוחדת שלי היא שמלה שמעולם לא נלבשה, בניגוד לכל השמלות האחרות שיש לי. שמלה לבנה שקניתי לפני כשנתיים ב"קפה ביזאר" ביחד עם בן הזוג שלי, שיש לו עין לבגדים וסבלנות לשופינג. שמלה קצרה א-סימטרית שכינינו אותה באירוניה: "שמלת הכלה". אז אומנם לא תכננתי להתחתן אבל מאז הוא הספיק להציע לי נישואין (לפני שבוע ממש!) ואפילו הסכמתי.

למה אני לא רואה את מה שכתבתי? או שאני לא אמורה לראות?

זו שמלה שנמצאת איתי הרבה זמן.. מגיל 9. שמרתי אותה עד היום בארון בדיוק כמו שאמא שמרה עליה עד שגדלתי. השמלה הזו היא מתנה שקיבלתי מסבא שלי כשהוא נסע לאמריקה וביקש מהמוכרת משהו יפה לנכדה שלו. יש לה בד רך רך ומאז שקיבלתי איתה לא הסכמתי להוריד אותה ממני, אמא שלי אומרת שהסתובבתי איתה כמעט חודש, כשגדלתי היא כבר לא התאימה אבל אמא השאירה אותה בארון והיו המון תצלומים באלבום איתה- ילדה עם שמלת פרחים מחוייכת. אני בת 30 היום ואני מקווה שיום אחד השמלה תשמש את הבת שלי ותמיד יהיה לי הזכרון הנעים מסבא שהכי אהבתי.

השמלה שלי היא שמלה מדהימה שסבתי ז"ל תפרה לי כשהייתי בערך בת 7 ושימשתי שושבינה בחתונה של בת דודה שלי.
השמלה מורכבת בעצם משתי שמלות. התחתונה היא פשוט שמלה לבנה צמודה ופשוטה מסאטן עם כתפיות ספגטי ועליה לובשים את השמלה שנרכסת במותניים. היא עשוייה מבד שקוף(אני לא בטוחה איזה) ויש עליה עיטורי תחרה פרחונית בקצה השרוולים, במותניים ובחלקה התחתון.
היא שמורה אצלי עמוק בארון ששום דבר חלילה לא יקרה לה ומחכה לבנות שלי שייגעו בעתיד ויילבשו אותה.
כשסידרתי את הארון בפסח האחרון נתקלתי בה והתאהבתי בה כל כך שאני בטוחה שכשאני אתחתן אני אקח אותה לתופרת שתעשה העתק מוגדל שלה.

השמלה האהובה עלי, היא שמלה שנוצרה קודם כל בראש שלי. חשבתי עליה הרבה זמן ובסופו של דבר הראתי את הציור לאמא שלי והיא תפרה אותה. השמלה מאוד פשוטה וזה מה שאני אוהבת בה. היא מתאימה לכל אירוע, לכל מצב רוח ולכל דמות שבא לי לשים על עצמי. היא אף פעם לא מאכזבת. וזה מה שהופך אותה לשמלה האהובה עלי…

בטיול בו ביקרתי בספרד לפני מספר שנים עם בן זוגי,בעודנו מטיילים ברחובות העיר, נתקלנו בהתקהלות וכמו כל ישראלי נגשנו לבדוק במה מדובר. לפתע הבחנו מאחוריו בהמון אנשים שרצים ריצת אמוק. בתחילה לא הבנו במה מדובר אבל באחת הבחנתי בשלושה שוורים גדולי מייחדים שרצים בטרוף לעברי. בלי לחשוב פעמיים התחלתי לרוץ את ריצת חיי, אחר כשתי דקות שהרגישו כמו נצח, שמעתי את בן זוגי דב צורח , השמלה אדומה , השמלה אדומה.אני בחיבור אחד ועוד אחד קרעתי את השמלה מעלי והשלכתי אותה לצד הדרך. כעבור מספר מטרים הכנתי את מבטי אחור וראיתי את שלושת השוורים רוכנים מעל השמלה ונוגחים. 

כתבתי פה איזו תגובה באורך ספר ממוצע של אתגר כרת, אחרי לחיצה על "שלח" היא פשוט נעלמה, רק על העלבון הזה מגיעה לי שמלה!.

קיבלתי מאמא שלי שמלה מדהימה, שהיא קיבלה מאמא שלה, שכנראה קיבלה את זה גם מאמא שלה וכ"ו… בטח איזה דינוזאורית קדומה התחילה את המסורת.
אניווי, זו ליטל בלאק דראס קלאסית כזאת, עם גזרה פצצות, ממש גורמת לי להרגיש כמו אודרי הופרבון בברקפסט אט טיפני'ז.
אני מתה עליה, וכמו שהיא יושבת עלי אפשר מיד להבין שגם היא אותי.

עכשיו אני רק צריכה את השמלה המהממת הזאת מלמעלה כדי שיהיה לי איזו שמלה להעביר דורות קדימה כשזאת מהסיפור כבר תתפורר.
-אני רוצה את השמלה!-

השמלה שלי היא שמלה שחבר טוב שלי הכין לי בעצמו, או יותר נכון "שדרג".
במקור היא בעצם…. חולצה ענקית שהיתה כנראה שייכת לאשה ממש שמנה. חולצה משיפון (כשלובשים אותה היא די מיני), עם כפתורים וקפוצ'ון (וזה הטוויסט שבה!)
הוא חיבר לזה חגורת עור עבה, מה שהפך אותה לשמלה שיקית ביותר. תענוג צרוף.

מסיפור הצניחה.

אני ובעלי נהגנו לצנוח צניחה חופשית במשך שנים ארוכות. באחת הצניחות יצאנו עם צוות צילום כשאני עטויה בשמלה נילון רחבה. עלינו עם הפיפר לגובה שלושים אלף רגל. בן זוגי צנח ראשון ועשר שניות אחריו קפצתי גם אני. בשלב מסוים כאשר ניסיתי לפתוח את המצנח שלי הוא סירב להפתח. והמצנח הרזרבי נפתח רק בחלקו. בשלב מסוים שמעתי את בעלי צורח: השמלה, השמלה. כך ניצלתי בזכותה. את השימלה היפיפיה של רוס אובטה מדדתי אתמול בקניון רמת אביב, אך לבסוף בחרתי באחרת מאותה חנות.

בזמן שיטוטי בתל האביב המקסימה, ברחוב קינג ג'ורג'- "נתקלתי" בחנות של ויצ"ו, ביגודית ואמרתי לעצמי שלמה לא,נעשה סיבוב קטנצ'יק,נתרשם ונצא מקסימום.
על הבובה קלטו עייני חולצה רחבה מאוד עם שרוולי עטלף רחבים מאוד וירכית צרה עם קשירה בסוף. החולצה הייתה עם דוגמא של חור ופסים דקים של לבן ופשוט אין,אין מצב שהיא תישאר ככה על הבובה עם מחיר כל כך מגוחך (30 שקלים!!!).
כמובן שתיקנתי ותפרתי את הקשירה והפכתי אותה לשמלה אלגנטית עם תגורה אדומה וינטג' להדגשת המותניים.השמלה שימושית להפליא, כל הזמן מקבלת מחמאות. פשוט אהבה ממבט ראשון. :)

השמלה הכי יפה שלי היא שמלת ג'ינס משיפון שנקנתה בשני שקל ע"י אמא שלי בגמ"ח ירושלים. כל פעם אחרי שאמא שלי חוזרת מביקור אצל סבתא שלי היא עוברת שם, נוברת בערימות האינסופיות וקונה קולקציה חדשה בפחות מ-30 ש"ח. לפני כמה ימים, בחיטוט אקראי אצלה בארון, מצאתי אותה. כבר כמה חודשים שאני שפופה וכבויה, הן מבחינה פיזית ונפשית והן ברמה המקצועית. מדדתי אותה. הסתכלתי על עצמי בראי ולא האמנתי לתחושות שעלו בי. יום אח"כ לבשתי אותה לראיון עבודה. התקבלתי. אחר כך הלכתי ברחוב, ולראשונה מזה זמן רב, הרגשתי את הרוח בשיער ואת הרגליים שלי מטופפות להן ותהיתי לעצמי, מזו התחושה הזו? ואז הבנתי. טוב לי.

לא מזמן קניתי שמלה מדהימה!!
היא כולה בצבע שחור תחרה ומחתיו יש צבע קרם!!
שמלה מדהימה שכל פעם שאני לובשת אותה מחמיאים לי מחדש!
והיא גורמת לי להרגיש הכי מיוחדת שאנ יכולה !!!ולכן זוהי השמלה שאני הכי אוהבת:)

אז ככה…כשהייתי בת 14 אחותי התחתנה אז כמובן שרציתי את השמלה הכי מיוחדת והכי יפה שיכולה להיות..אני ואמי חיפשנו בכל מקום שרק יכול להיות..אצל תופרות,חנויות מעצבים ועוד…חיפשנו כל כך הרבה ולא מצאתי שום דבר שאהבתי..עד שיום אחד מישהו מהמשפחה סיפר לנו על חנות שמייבאת בגדים מצרפת.כמובן שהלכנו לשם..ושם מצאתי שמלה שקלעה בול לטעם שלי!כשלבשתי אותה בחתונה הרגשתי כל כך מיוחדת ויפה..כמובן שהיום אני כבר לא לובשת אותה,אך היא עדיין אצלי בארון,וכל פעם שאני רואה אותה היא מעלה לי חיוך קטן על השפתיים…

שמלת השיפון הירוקה עם קפלי הפליסה שהייתה של סבתא רות הציצה אליי מהארון של אמא לאורך הילדות כולה. בתקופה אומללה בה לא הערכתי עדיין פריטי וינטאז' מכרתי אותה ומאותו רגע לא סלחתי לעצמי. השנים עברו, הפכתי לחובבת וינטאז' לא קטנה, הכרתי את מי שהפך לאיש שלי, וסיפרתי לו על גלגולה העצוב של השמלה, על הגעגועים והחרטה. ביום הנישואים הראשון שלנו, לפני שנה בדיוק, אחרי שיטוטים מפרכים בחנויות יד שנייה ברחבי תל אביב, הוא הניח על המיטה שמלת שיפון ירוקה עם קפלי פליסה וקיווה לטוב. השמלה של סבתא רות שבה אליי, בדרך מוזרה, מקרית ומרגשת, ודבר אחד אני יודעת בבטחון – אין מצב שניפרד שוב.

השמלה האהובה עלי היא ממותג שנקרא All Saints, מותג לונדוני שמפרק ומחבר מחדש את כל הפריטים הכי בייסיק שיש.
השמלות שלהם לא נראות כמו שום דבר אחר שראיתי. גזרות שנראות בלתי אפשריות ומאד מורכבות אבל תמיד יושבות על הגוף כאילו נתפרו במיוחד עבורי.
לא קרה אי פעם שלבשתי אותה ולא עצרו אותי ברחוב לשאול מאיפה היא.

השמלה שלי היא השמלה שמצילה בכל פעם מחדש. בחלקה העליון היא שחורה ובחלקה התחתון ישנם פסים שחורים ולבנים…שמלה מיני מפתיעה שרכשתי בשנה שעברה :)

לא אוהבת שמלות

טוב אז ככה, לפני הבת מצווה שלי אמא שלי איבדה תבן אדם הכי קרוב אליה וראיתי שקשה לה והיא הייתה שבורה לגמרי ולרגע אפילו הייתי בטוחה שהיא שכחה מהיום הולדת שלי אבל אז אמא שלי לקחה אותי איתה והראתה לי שמלה, מדהייייייימה ,וזה שמלה שהיא חשבה עליה המון זמן והיא קנתה כל מה שצריך והכינה אותה ולקחה לתפירות אפשר להגיד שהשמלה לא זולה אבל אמא שלי תמיד הייתה מוכנה לתת הכל וזאת שמלה שחורה קצת יותר מקצרצרה אם חגורה זהב שלמטה כתוב השם שלי באנגלית, וזאת שמלה מדהיייימה ויש לה המון המוון המוווווווון ערך בשבילי והיא גם נראית מהממם עלי :)

השמלה שלי היא ורודה פרחונית, עם צווארון מיוחד וקצת שקופה שאמא שלי, היום בת 64 ונראית כמו כוכבת קולנוע יפהפיה, רכשה בעצמה ביד שנייה מחנות שייבאה דברים ישנים מאמריקה לפני למעלה משלושים שנה (!!!). רק לאחרונה היא חשפה אותה בפניי ויש בה משהו טהור ותמים שכבר לא רואים הרבה.

השמלה הכי מיוחדת שיש לי בארון, היא לא שמלה שאני לובשת ,אבל זו שמלה ששזורים בה בנוסף ל-50 כפתורים (!) – זכרונות וסנטימנטים רבים. זו שמלת האירוסין של סבתי מצד אמא. סבתא שלי,ז"ל, נולדה בחלב שבסוריה ועלתה לארץ בשנת 1943 לארץ בתנאים לא תנאים. בכל מקרה ,בימים האלה היה מאוד מקובל כל תחום השידוכים ומאוד הקפידו שזה יהיה מאותה עדה . סבא לי ז"ל הגיע מסוריה ומיד הם מצאו חן האחד בעיני השנייה. מה שנקרא : MADE IN SYRIA … :)
ונחזור לשמלה.לכבוד האירוסין של סבתי , היא הזמינה שמלה יפיפיה אצל תופרת ,בצבע ורוד אפרסק. כל ילדותי אני זוכרת את השמלה,כמה שהיא נסיכותית ונשית. בעיקר אני זוכרת סיפורי סבתי על השמלה ,כמה שהיא התגאתה בה : איך שהיא נתפרה במיוחד בשבילה ובזמנו לא כל אחת יכלה להרשות לעצמה לתפור שמלה ועוד לאירוסין , עד כמה שהשמלה הייתה קטנטנה , כי סבתי הייתה מאוד רזה . והיא הייתה אומרת לי : " לא תמיד הייתי שמנה , את רואה את השמלה ? " . בכל אופן סבתי הורישה לי את השמלה ואמרה לי ששמלה זו תביא לי הרבה מזל במציאת אהבה כזו כמו שהיא מצאה. השמלה מאוד שברירית ועדינה (בשל גילה המופלג) והיא לא מיועדת ללבישה … לא כל שמלה צריכה להילבש כדי להיות השמלה המיוחדת שלך ….

את אותה השמלה המדוברת קניתי במנגו..שמלה בסגנון ויקטורניאני בצבע כחול כהה מבד שיפון שפשוט נשפך על הגוף בצורה קלאסית ומדהימה:)
השמלה הזו ליוותה אותי לנשף של חיי בסיום התיכון..ועד היום נמצאת אצלי בארון במקום הראשון!
הפלוס הי גדול הוא שעוד לא ראיתי אותהעל אף אחת מה שיותר ויותר מייחד אותה:)

השמלה שלי היא שחורה!! ניצחית על פי תכתיביה של קוקו שאנל !!
כולה מתחרה עם שרבול תחרה רק ביד שמאל צמודה ויושבת מושלם על הגוף.
מיני לא קצרה מידי, לא רועשת מידי אך אצילית ועוצרת נשימה. 

ביום האישה האחרון אמי קנתה לי שמלה פשוטה וקלאסית וצירפה אליה פתק: "לאישה המושלמת".
כשאימא שלך מפרגנת לך כך, זה לא הכי מיוחד שיש?

השמלה הכי מיוחדת שיש לי בארון, זה שמלה שאימא שלי קנתה לי היא מצאה אותה במכירת סוף עונה והיא עלתה יחסית זול,
כל דבר שאני לובשת איתה נראה טוב, היא תמיד נראת טוב עליי, ויש לה גם הטבות!
אני יכולה ללבוש אותה גם בתור חולצה מגניבה שמתאימה לאירועים חגייגים…
אם אני לובשת אותה אני יודעת שאני יראה מצוין לא משנה מה(:

יש לי שמלה שרכשתי במנגו,שמלה ממש יפיפיה עם ציורי פרחים עליה,שמלה קלילה ואוורירית שפשוט כיף להסתבובב איתה
בכל מקום שאני הולכת איתה מבטים מופנים אליי ואליה,היא פשוט מושכת מבטים ואנשים :)
אני אוהבת אותה והיא אותי :P

שמלה די פשוטה למען האמת.
שמלה שחורה עם פסי זהב דקיקים.
היא קנתה אותי בשוק יד שניה.
היא תיקנה על פי מידותיה.
היא תמיד מתלבשת עליי.
היא פשוט תמיד…