מתנה בשישי: סט הלבשה תחתונה של המותג VVS

ספרו לנו על התחפושת הכי מקורית שהייתה לכם ותוכלו לזכות בסט הלבשה תחתונה של המותג Very Victoria Silvstedt

מאת  | ‏ 6 מרץ 2014

בכל יום שישי נחלק מתנה מדליקה לגולשים מלאי הסטייל של FF. השבוע, תוכלו לזכות בסט הלבשה תחתונה של המותג Very Victoria Silvstedt הכולל חזיה ושני תחתונים תואמים. כל שעליכם לעשות כדי להשתתף בתחרות, הוא לספר לנו בתגובות מהי התחפושת הכי מקורית שהייתה לכם.

שווי המתנה: 527 ש"ח

*הזוכה ייבחר מבין המגיבים לפוסט עד יום א', 14\3\9 בשעה 12:00.

**בכתיבת תגובה הנני מאשר\ת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו.

ניתן להשיג ברשת YOU  ובסלון "את".

הזוכה בשני זוגות נעליים של רשת MARKO משבוע שעבר היא איימי, שסיפרה לנו על השינוי החיצוני הכי קיצוני שעשתה:

"כשהייתי בכיתה ד׳ סבתא שלי חלתה בסרטן. זה היה לפני המון שנים כשסרטן היה סוג של גזר דין מוות. הייתי קטנה ולא ידעתי שאת סבתא כמו שאני מכירה אותה לא אראה שוב. כשהכימותרפיה החלה לעשות שמות בגופה של סבתי, החליטו ההורים שכך לא כדאי שהנכדים יזכרו את סבתא שלהם ומאז הפסיקו להביא אותנו לבית החולים. שנה מאוחר יותר כששאלתי על סבתא והתקופה שהיתה בבית החולים, סיפרה לי אמא על התספורת שעשתה לה בשירותים והסבירה לי איך שאבא וכל הדודים שלי הסתפרו כאות הזדהות ואיך שאנחנו הנכדים התלהבנו שארבעתם הסתפרו ביחד. וכאן מגיע המהפך החיצוני (והפנימי) שלי. אני חושבת שזו היתה ההחלטה הראשונה שעשיתי
מתוך תחושת שליחות. אחר צהריים אחד לקחתי את דמי הכיס שלי ועליתי לספר. ביקשתי שיעשה לי גלאח כמו של החולי סרטן ולרגע לא תיארתי לעצמי שהוא מיד ירים טלפון להורים שלי. אמא שלי ביקשה לדבר איתי ואמרה לי כך ״איימי, את בטוחה? שיער אורך, אבל לוקח לו
זמן.״ בסופה של השיחה קיבל הספר אישור לגלח את ראשי ואני זוכרת את המלמולים שלו יחד עם זמזום המכונה. מהיום הראשון של ה״קרחת״ שלי ועד ליום הראשון בו עשיתי קוקו, לא הסכמתי לשים כובע על הראש. הלכתי בגאווה עם הגאלח, קיבלתי אין ספור כינויים חדשים (כן, רובם היו גנאי), חשבו שאני בן כלכך הרבה פעמים, היה לי קר בראש, נכנסו לי שוונצים לעיניים כשהשיער כבר ארך, קניתי מאות סיכות שיער… ובכל יום, אבל כל יום! חשבתי על סבתא שלי. הרגשתי שאני עושה את זה בשבילה ושהיא יודעת את זה. סיפרתי לכל מי ששאל (וגם מי שלא שאל) על כך שכשיש סרטן אז נושר השיער ושאבא שלי הסתפר כאות הזדהות עם אמא שלו ואני גם מזדהה אבל קצת באיחור, כי סיפרו לי באיחור. כיום אני מאריכה את שיערי כמה שרק אפשר, כאשר הוא מגיע לאורך המתאים אני מגיעה למספרה, מסתפרת ושולחת מיד את הצמה לעמותה שתורמת פיאות לילדות חולות בסרטן."

השאירו תגובה

 

  •   כשהייתי בכיתה ה כבר הייתי מתוסכל מכל התחפושות שחשבתי שהן מקוריות ואחרי ציפייה הייתי מגיע לבית סםר ורואה עוד ארבעה או שבעה צבי נינג'ג כמוני, או פאוור ריינג'רס או קרטיסטים.אז החלטתי שהשנה אתחםש למשהו שאין מצב שלא ינצח בכל תחרות- אליעזר והגזר!היתה לי חברה מאוד טובה שהסכימה להתחפש לאליעזר, אמא שלה ואמא שלי עזרו לנו עם זקן מווזלין וקפה שחור, אוברול ג'ינס וחולצה משובצת, נעלי חקלאים כבדות.אני הייתי הגזר, אבא הביא מהעבודה ספוג דק וארול שאותו צבענו בכתום, אמא תפרה עלים מבד על קשת וצבעה לי את הפנים בכתום.אף אחד לא נשאר אדיש, ילדים ויתרו על התחרות מרוב שידעו שאין להם סיכוי לנצח אותנו!זכינו באופניים ובדי.וי.די אבל מה שהכי אבל הכי זכור לי מהפורים ההוא זה כמה שהייתי חייב להשתין והצאםקתי עד הבית כדי שאמא תחלץ אותי מתוך הגזר!!

    כמובן שאם אזכה אתן את המתנה לחברתי "אליעזר", לא תזיק לה קצת נשיות

    מאת: אריאל |‏ 9 במרץ 2014 | 11:05
  •  הייתה בילדות. הייתי בת 10 והתחפשתי לאיש זקן. לקחתי בגדים גדולים של אבא שלי, זקן מצמר גפן עם קצת צבע אפור בתוכו, מקל של מטאטא או מגב (אני לא זוכרת), משקפיים עם זכוכית עבה, ומעיל שמשתרך אחרי. הלכתי עם גב כפוף וזכיתי מקום ראשון בתחרות התחפושות בבית הספר. הבדיחה הייתה, שרק לאחר שזכיתי, הורדתי את האיפור והזקן ועוד אביזרים אחרים, ורק אז כולם ראו מי אני. הזכייה הייתה על המקוריות ועל כך שאף אחד לא זיהה אותי.

    פורים שמח :-)

    מאת: אפרת |‏ 9 במרץ 2014 | 10:58
  •  למי שלא מכירה את הדמות, מדובר באיקון תרבותי פמניסטי אמרקאי מתקופת מלחמת העולם השנייה, היא מייצגת את התרומה הנשית במאמץ המלחמתי באותם ימים. רובכן ודאי ראיתן אותה מעצם היותה מתנוססת על קירות ברים/פאבים רבים ברחבי הארץ והעולם…

    התחפושת לטעמי, מקורית מאוד, קלה וזולה להכנה, לא יצא לי לראות מישהי שחשבה על הרעיון.

    היא דורשת בעיקר חולצת גבר מכופתרת (אפשר ג'ינסית/ משובצת שמאוד אופנתיות היום, ולכול אחת יש לפחות אחת כזאת בארון..), אני שילבתי אותה עם ג'ינס קצר קרוע (שיתן מראה של ג'ינס עבודה), ועיקר התחפושת הוא בדגש על אזור השיער, שמורם בגל קדמי ואסוף בבנדנה שקשורה באזור הקדמי של הראש בקשר פפיון. (למעוניינות ניתן לראות את אופן הכנת השיער ביוטיוב :).

    התחפושת זיכתה אותי במקום שני ומכובד במסיבת תחפושות והקנתה לי ארוחה זוגית במסעדת הפריים.. ממליצה לאמץ את הרעיון

    מאת: ימית |‏ 9 במרץ 2014 | 10:38
  •  כשהייתי בכיתה ה כבר הייתי מתוסכל מכל התחפושות שחשבתי שהן מקוריות ואחרי ציפייה הייתי מגיע לבית סםר ורואה עוד ארבעה או שבעה צבי נינג'ג כמוני, או פאוור ריינג'רס או קרטיסטים.

    אז החלטתי שהשנה אתחםש למשהו שאין מצב שלא ינצח בכל תחרות- אליעזר והגזר!

    היתה לי חברה מאוד טובה שהסכימה להתחפש לאליעזר, אמא שלה ואמא שלי עזרו לנו עם זקן מווזלין וקפה שחור, אוברול ג'ינס וחולצה משובצת, נעלי חקלאים כבדות.

    אני הייתי הגזר, אבא הביא מהעבודה ספוג דק וארול שאותו צבענו בכתום, אמא תפרה עלים מבד על קשת וצבעה לי את הפנים בכתום.

    אף אחד לא נשאר אדיש, ילדים ויתרו על התחרות מרוב שידעו שאין להם סיכוי לנצח אותנו!

    זכינו באופניים ובדי.וי.די אבל מה שהכי אבל הכי זכור לי מהפורים ההוא זה כמה שהייתי חייב להשתין והצאםקתי עד הבית כדי שאמא תחלץ אותי מתוך הגזר!!

    מאת: אריאל |‏ 9 במרץ 2014 | 10:24
  • שנה שעברה שהתחפשתי למרלין מונרו- סמל הסקס של כל הזמנים.

    סבתא שלי (שתזכה לחיים ארוכים) תפרה לי שמלת קולר לבנה עד הברכיים. חבשתי על ראשי פאה בלונדינית ונקודת חן ציירתי מעל השפה. כמובן ששחזרתי את התמונה המפורסמת בה השמלה הלבנה עפה מאחורה והיא מחזיקה את השמלה מקדימה.

    מאת: נעה נוידרפר |‏ 9 במרץ 2014 | 10:05
  •  לאורך כל הילדות שלי היו לי תחפושות מקוריוהתחכול ענבים, לחצי בן חצי בת (אפילו הסתפרתי קצר קצר בחצי ראש), לנערת מילניום, לעגבנייה (אבל כולם חשבו שאני תות כי לא היה מספיק נפח ובפשם שתים ההוא לא נהנתי בכלל), לסינית,למאמא מרוקאית ועוד ועוד.

    בכיתה י' הגעתי לתיכון. בית ספר חדש, אוכלוסייה חדשה, מנהגים חדשים.

    סיפרו לי שמסיבת הפורים בבית הספר היא נשף, הבנות מגיעות עם שמלות ארוכות (או מינימליסטיות לחלוטין), הן מתאפרות וכל אחת בוחרת שם של איזו נסיכה מהאגדות שהיא כאילו התחפשה אליה, הן לוקחות את האירוע נורא ברצינות.

    באופן טבעי לחלוטין, חברה שלי ואני ידענו בדיוק למה נתחפש.

    לבשנו גם אנחנו שמלות והתאפרנו גם כן, אך הסגנון שלנו היה שונה- התחפשנו להומלסיות.

    לפני שהתלבשנו קרענו את השמלות, הכתמנו אותן בעזרת תה, סלק וקפה. התאפרנו כאילו עם בוץ ופחם, נעלנו נעליים מרופטות וכמובן שלנשף הבאנו איתנו עגלת סופר מפוצצת בבקבוקים למיחזור וקרטון גדול למקרה שנרצה ללכת לישון באיזו פינה.

    התחפושת היתה כלכך מוצלחת שחצי מהשכבה לא הכירה אותנו ולא רצתה להתקרב, רק אחרי שעלינו על המסלול בתחרות התחפושות, הלכנו הלוך ושוב (עם העגלה כמובן) התחילו אנשים להסתקרן והבינו שיש שם שתי בנות עם סטייל משלהן.

    מאת: רננה |‏ 9 במרץ 2014 | 10:02
  •  

    מאת: ימית |‏ 9 במרץ 2014 | 09:08
  • כשהייתי סטודנטית עליזה למדעי מחשב, כזו שכל היום נמצאת מול מחשב ומנסה לשרוד בין עבודה למבחן, התחפשתי לסטודנטית מסוג אחר – סטודנטית "מדעי הדשא". מכירים את הסטודנטים שתמיד יש להם זמן והם מטיילים להם על המדשאות בין דייט לארוחת צהריים, מתאוששים להם בשמש מהמסיבה של הלילה שלפני? אז כזה בדיוק!

    הכנתי לעצמי חצאית דשא מפסים של ניילון ירוק, כובע בוגר-תואר מקרטון וציפיתי אותו בדשא מלאכותי, כתבתי מלא "נוסחאות" משעשעות על הטי שרט הלבנה ויצאתי לאוניברסיטה! היה להיט :)

    מאת: ג'ן |‏ 9 במרץ 2014 | 08:44
  •  

    פורים וטקס האוסקר יוצאים תמיד באותו חודש, אז אני החלטתי להתחפש לפסל האוסקר. אם רוצים להיות מצחיקים אפשר להתחפש לפסל אוסקר שהתחפש לכבוד פורים – נגיד לשים חליפה ומסיכה זהובות, ולשים מעל שפם או כובע מצחיק. או לחלופין במקום החרב של פסל האוסקר לקחת חרב פלסטיק של ילדים… או אקדח… כי גם פסל האוסקר רוצה לכייף קצת בפורים.

    מאת: מירי חייט |‏ 9 במרץ 2014 | 07:47
  •   כשהייתי בכיתה ד' הייתה מלחמת המפרץ אז אבא שלי החליט לחפש אותי לסקאד. מביך :(

    ובשנה שעברה אחותי ובעלה התחפשו לברק ומישלל, זו הייתה תחפושת מעולה!

    מאת: מעין |‏ 9 במרץ 2014 | 04:35
  •  בפורים לפני 5 שנים אחיותיי ואני ערכנו מסיבה בבית והזמנו את המשפחה: סבא וסבתא , הדודים והבני דודים שלנו וכמובן שגם את החברים והחברות שלנו .

    אני החלטתי להפתיע את כולם ולהתחפש לאמא שלי מבלי ידיעתה חחח זאת הזדמנות טובה להחזיר לה על זה שהיא מדי פעם מתערבת ומעצבנת וכמובן שהכל נעשה ברוח טובה .ביקשתי ממנה כמה בגדים שלה מבעוד מועד וכשהיא שאלה אותי למה אני מתחפשת עניתי לה שזה סוד ורק נתתי רמז שזה לאישה שאנו מכירות :-) אפילו עשיתי תסרוקת כמו שלה אבל היא עדיין לא עלתה על זה . במהלך המסיבה זרקתי מדי פעם משפטים וביטויים שאמי נוהגת להגיד ולאט לאט האורחים החלו לקלוט ולצחקק אבל אמא שלי עדיין לא הבינה במה מדובר עד לאותו רגע שבו ישבתי מולה וחיקיתי אותה ואת ההתנהגות שלה החזקתי את הכוס ושתיתי כמוה , חזרתי על דבריה עד שלפתע היא שאלה בקול רם ועם חיוך גדול המרוח על פנייה " את התחפשת אליי ? " אז כולנו נקרענו מצחוק ועניתי לה שברור שכן והיא כמובן קיבלה את זה בהנאה ואהבה רבה .זאת היתה אחת ממסיבות פורים השוות שהייתי בהן ושבטוח אף אחד מאיתנו לא ישכח לעולם :-)

    מאת: אודליה |‏ 8 במרץ 2014 | 22:20
  •  לפני שנתיים התחפשתי למשקפי תלת מימד. עם שמלה לבנה פשוטה, עיגול-ריבוע כחול על החזה-בטן, ועיגול נוסף בצבע אדום למטה, וחור זעיר ל"אף" באזור המותניים , נראתי ממש כמו משקפי תלת מימד. וכמובן, איך אפשר לשכוח, משקפי תלת מימד על הראש. :)

    מאת: זהר |‏ 8 במרץ 2014 | 20:14
  • אחרי כל כך הרבה שנים של תחפושות נדושות.. משפנפנה לסנטה קלאוס ואיך אפשר שלא לדבורה? ביום אחד מצאתי את התחפושת המושלמת, המושקעת וסוף סוף תחפושת מקורית! שלא צריך לקחת את זה כמובן מאליו. ההכנה לקחה לי כחודש וחצי והאמת היא שהתחפשתי אליה לפני שבוע בלבד כשחגגנו בעבודה את פורים לפני כולם.. כמובן שעוד אחרוש עליה בלי סוף הפורים הקרוב, כי תחפושת כזו לא הייתה לי ולא תהיה (ממש חבל שאי אפשר ללבוש אותה סתם ככה ביום יום). לפני כחודשיים כשאני צופה בקליפים ב MTV ובדרך כלל לוקחת משם רעיונות מגניבים מבגדי ים, שמלות ועד לתחפושות לפורים מסתבר, ראיתי את הדבר המושלם הקליפ של קייטי פרי בROAR.. ישר חשבתי לעצמי שאני פשוט חייבת את זה! למה אני צריכה להופיע בקליפ בשביל להראות כל כך יפה? אז ישבתי שעות על המחשב לחפש רעיונות במשך שבועיים שלמים! מליוני חזיות מנומרות, מלא בדים מנומרים.. פרחים.. כתרים של פרחים.. זרים.. ועלים מפלסטיק או שלא?? וואו זה היה מפרך! בסוף מצאתי את החזייה שלמות מasos.. שגם הלכה לאיבוד בדואר בדרך אלי ולקח לי ימים למצוא אותה. קניתי בד נוסף תפרתי על החזיה.. חצאית מיני בד.. קניתי עלים מפלסטיק בשוק רמלה שלקח עוד זמן למצוא. תפרתי על החצאית. והוספתי פרחים מדהימים וצבעוניים על החצאית. קניתי קשת, דבק מגע ועליהם הוספתי פרחים. לפני שבוע כשסוף סוף יצא לי ללבוש את התחפושת שלי, סידרתי את השיער, התאפרתי וסגרתי בעוד כמה תוספות קטנות לתחפושת. כמה שאהבתי אותה והרגשתי שיצרתי שלמות אחרי הרבה שנים של נדושות כשהגעתי לשם, קיבלתי אין סוף מחמאות ובפעם הראשונה הייתי היחידה שהתחפשה לקייטי פרי מroar בכזאת השקעה.. עוד לא ראיתי משהו דומה! אני רק מחכה לרגעים שבהם אוכל שוב לשים אותה ולהנות מאין סוף מחמאות!

    מאת: נוי |‏ 8 במרץ 2014 | 14:37
  • אני אתחיל ברקע קטן עליי – קוראים לי אביטל אבל החברים שלי קוראים לי טול. אז החלטתי ברגע של צחוק להתחפש לטול! קניתי ארבע חצאיות טול בצבעים שונים, תפרתי לי חולצה עם טול והכנתי כובע קטן לראש שממנו יוצא טול שמסתיר את הפנים (כמו הכובעים של הבריטיות).. כל העיקרון היה מצחיק בקרב מי שמכיר אותי, והכי חשוב – אני נהנתי להכין את התחפושת ולהיות בפורים בפעם הראשונה – אני!

    מאת: אביטל שיינקמן |‏ 8 במרץ 2014 | 13:37
  • אז ככה, התחפושת הכי מקורית שלי הייתה בכיתה ד ולא מתוך כוונה לעשות אותה מקורית לגמרי חח!! כל שנה רציתי לזכות בתחרות התחפושות בבצפר כמו כל ילדה , אז היתי משקיעה מלא חיפושים באינטרנט לקבל השראה ,תמונות, טלווזיה וכו עד שהחלטתי להתחפש לזברה נשית ולצבוע את כולי בפסים אלכסונים של שחור לבן וקניתי במיוחד בגדי שחור לבן בזיגזגים ונעלים מתאימות ממש הכל קניתי בעצמי עם הדמי כיס שהורי הביאו לי כל חודש.

    כבר ראיתי בראש איך זה יראה וממש לא יכולתי לחכות שיגיע פורים שאתחפש!! אך לצערי הרב מאוד שלושה ימים בערך לפני פורים נקעתי תרגל בחוג ( בזמנו היתי בהתעמלות אומנותית) ומה שאתם חושבים באמת קרה- היתי עם תחבושת ברגל והיה אסור לי לדרוך עלייה אז היו לי קביים זמניות..

    כמובן שלתחפושת שלי לא יכולתי להתחפש כלל בגלל הנקע, אז ביום פורים בבצפר פשוט התאפרתי יפה התלבשתי חגיגי, רוב הבצפר אמר לי למה בחרתי להתחפש לצולעת וניסיתי להסביר שאני באמת נקעתי תרגל וזה לא תחפושת!!! חלק האמינו חלק לא , אבל עדיין זה היה זיכרון ממש מצחיק ליום פורים שהיה לי..

    אז בכל אופן חג שמח לכולם ושנשאר בריאים אמן!! :)

    מאת: עידית |‏ 8 במרץ 2014 | 12:48
  • יום לפני נשף התחפושות בבית הספר, ילד אחד ברחוב אמר לי: "תגידי, אבא שלך גנן?" וכשלא ידעתי איזו תשובה מתחכמת לענות הוא המשיך בתגובה פוגענית מאוד שסותרת את המחמאה שהשאלה אמורה לשאת.

    כלכך נפגעתי, ואז, בפורים, התחפשתי לפרח ענק. הכנתי כתר מעלי כותרת על הראש שלי ולבשתי בגדים ירוקים. הכנתי שלט גדול שהיה כתוב עליו – "כן, אבא שלי גנן. איך ידעת?"

    מאת: בטי קפלון |‏ 8 במרץ 2014 | 12:30
  •  אני הכי אוהבת להיות מיוחדת ושונה. אוהבת להיות זאת שנכנסת למקום וכולם מסתכלים. בשנה שעברה אחרי שכל שנה אני מחכה בקוצר רוח לחג הכי מגניב, צבעוני, שאני יכולה ללבוש בו כל מה שבא לי החלטתי להיות יותר מיוחדת מכל שמה. זה פורים,לא? שוטרת,,שפנפנה,וונדר וומן,חתלתולה,וכל מה שסקסי התחפשתי אליו כל שנה. גלשתי לי באתר מיוחד ונתקלו עיני בתחפושת של העוזרת הסקסית של סנטה קלאוס. סנטה קלאוס פורים? למה לא! מיד קניתי את בתחפושת הכי מיוחדת ויפה וסקסית שראיתי. כשיצאתי לבלות אף איד לא נשאר אדיש למראה בתחפושת שלי(: היתתי מאושרת לגמרי…

    מאת: איילת |‏ 8 במרץ 2014 | 12:15
  • בכיתה ו' החלטתי שאני מתחפשת לילד. כל כך הערצתי את אחי הגדול ממני בשנה, שהחלטתי שבא לי להיות כמוהו. מבחינתי זאת הייתה התחפושת הכי מקורית לאותה שנה/תקופה, כי איזו ילדה הייתה בוחרת להתחפש לילד, זה היה כל כך מוזר ולא מקובל בין חברותיי. כולן כמובן באו לבושות שמלות, מרוחות באיפור ורק אני עם אוברול ג'ינס, חולצת משבצות, כובע הפוך שאסף את כל שערי הארוך ונעלי הספורט החדשות של אחי הגדול שהסכים שאנעל אותן. ובין כל החיות, הנסיכות, הלוחמות, הרקדניות וכדומה, הייתי אני, הילד, זה שרקד עם כולן במסיבה ;)

    מאת: לינור מ |‏ 8 במרץ 2014 | 01:26
  •  בכל השנים היו לי תחפושות מקוריות. בכל שנה אמא שלי הייתה מכינה (מתכננת ותופרת) בעצמה את התפושות שלי. היה מגוון רב: רקדנית בלט, מלכת הממתקים, כלב דלמטי ועוד ועוד.

    אך ללא ספק התחפושת הכי מקורית שלי הייתה בהשראת הבלט "אגם הברבורים". היות ואהבתי מאוד את הסרט המצויר, אמא הכינה לי שמלה כחולה עם מעט נצנצים (כמו אגם) ועליה תפרה ברבורים לבנים. על ראשי חבשתי כתר וכך הפכתי לאגם ברבורים. באותה השנה זכיתי במקום הראשון התחרות תחפושות בבית הספר. שמרתי את התחפושת שנים רבות אחר כך, אך לפני כמה שנים החלטתי כי תם זמנה אצלי ותרמתי אותה לטובת משפחות נזקקות.

    מאת: טל |‏ 7 במרץ 2014 | 22:00
  •  אני התחפשתי לפינוקיו…. את האף הכנתי מגליל נייר. מכנסיים קצרים, טי שרט, שלייקס וכובע טמבל…. היה מבדח

    מאת: חגית עצמון |‏ 7 במרץ 2014 | 21:20
  • כמו בכל שנה בבתי הספר עורכים תחרות תחפושות ומאחר ובשנה זו היינו לקראת סיום 12 שנות לימוד ,רצינו אני וחבריי להפציץ בתחפושת.לאחר חשיבה רבה,התחפשנו לפאנל של ארץ נהדרת!! אני הייתי בתפקיד המנחה-אייל קיציס,חבר התחפש לביבי נתניהו,חבר נוסף לאובמה,ידידה התחפשה לגודי ניר מוזס וחבר נוסף לישראלי המכוער.הכנו מראש כמובן קטע מערכון קורע מצחוק,עלינו לבמה וכל בית הספר לא הפסיק לצחוק במשך 20 דקות…זו הייתה אחת החוויות השוות..ממליץ בחום!!!

    מאת: ליאור |‏ 7 במרץ 2014 | 21:19
  • בתחרות התחפושות שערכו בבית ספרי בשנה שעברה,שאגב זו הייתה השנה האחרונה,כיתה יב,כך שהרגשנו שאנחנו חייבים להפציץ בתחפושת,אני וחבריי חיפשנו תחפושת משותפת ומקורית בכדי לנצח בתחרות.אחרי לא מעט מחשבות,התחפשנו לפאנל של ארץ נהדרת! אני הייתי בתפקיד המנחה-אייל קיציס,חבר התחפש לביבי נתניהו,חבר נוסף לאובמה,ידידה התחפשה לגודי ניר מוזס וחבר נוסף התחפש לישראלי המכוער.כמובן שעלינו לבמה והכנו מראש קטע מערכון קורע מצחוק!! ונחשו מה..לקחנו את המקום הראשון בתחרות!! מלבד העובדה שניצחנו בתחרות נהנו מאוד מההכנות והעובדה שהצלחנו להצחיק את כל בית הספר…

    מאת: ליאור |‏ 7 במרץ 2014 | 19:33
  •  אני התחפשתי לנערת הפייסבוק בשנה שעברה כתבתי פייסבוק על הולצה לבנה וסרט לבן על הראש גרביים לבנות נעליים בצבע תכלת וחצאית כחולה וזכיתי אפילו בפרס .

    מאת: דפנה וינטרוב |‏ 7 במרץ 2014 | 18:51
  • פורים ראשון בצבא- מודה שהרבה השקיעו מעבר למצופה- כלומר מעבר לכמה שיציאה מועטה מהבית מאפשרת- בערב פלוגתי החליטו על תחרות תחפושות רק כדי להראות כמה שטותיים אנחנו יכולים להיות מדי פעם צעבר לרצינות המתבקשת.

    מודה שלא ציפיתי לזה שיחפשו אותי לקצינה מאותה הפלוגה – תוך שהבנים מארגנים בדקות מעטות כמה אביזרים תואמים ומלבישים עליי סימנים מאפיינים. זכיתי מקום שלישי ואפילו הצטלמנו ביחד רק כדי להראות כמה טוב זה יצא. מי אמר שאין זיכרונות טובים מהצבא

    מאת: עדן |‏ 7 במרץ 2014 | 18:46
  • פורים אצלי זה קדוש. אני מחכה כל השנה לשלושת הימים הקסומים האלו, ובדרך כלל כבר בחג עצמו מתכננת כבר את שנה הבאה. מאז שאני זוכרת את עצמי אמא שלי היתה תופרת לי את התחפושות (3 כל שנה) וכשגדלתי ולמדתי להתעסק עם מכונת התפירה בעצמי זה עבר אלי.

    היו לי כל מיני תחפושות מוזרות: כוס מיץ (פטל), מאמנת כושר משנות ה-90 ואפילו ציפור גן העדן (הפרח).

    אבל התחפושת הכי שווה שהייתה לי אי פעם (שאפילו שיחזרתי אותה אחרי כמה שנים שוב) היא של קשת בענן.

    החצאית היתה עשויה מבד לבן שעליו דבוק בצפיפות חומר למילוי כריות שפרמנו לכדי עננים רכים, החולצה היתה עשויה כולה מסטריפים של סרטי סאטן בצבעי הקשת לפי הסדר לכיוון מטה כך שנראו כאילו יצאו מהחצאית ענן, וכמובן שכל הציפורניים והאיפור היו בהתאם. ובסוף הייתי חייבת להוסיף מטריה עשויה מקרושה לסגירת הלוק.

    זו היתה ללא ספק התחפושת שהכי אהבתי להכין וללבוש, ולדעתי הכי מקורית מכל האחרות :)

    פורים שמח!!

    מאת: עינת מ |‏ 7 במרץ 2014 | 17:16
  •  התחפושת הכי מקורית שלי הייתה בשנה האחרונה שלי בתיכון כשהתחפשתי לנסיך הקטן, בעקבות הספר שקיבלתי במתנה מהוריי.

    התחפושת היא עבודת יד מלאה של סבתא שלי.

    החלטתי להתחפש לנסיך הקטן בסוף כיתה יב' מאחר והספר השפיע עליי רבות, ופתח בפניי עולם שלם של הבנה שגם אם השנים עוברות- זה לא אומר שהדמיון והחלומות צריכים להפסיק, צריך לחיות וליהנות מכל רגע.

    אקונה מטטה!

    מאת: רותם |‏ 7 במרץ 2014 | 16:25
  • כשהייתי ביסודי, הסדרה הכי פופולרית אז הייתה "קטנטנות". העלילה היא סביב ילדים יתומים הגרים יחד בבית יתומים. הייתה להם תלבושת אחידה כמובן (צבעונית ויפה). זו הסדרה האהובה עלי עד היום והיא מאוד ריגשה אותי. אז שלחתי לדודתי תמונה של אחת הדמויות עם השמלה של התלבושת האחידה, והיא תפרה לי את התחפושת. בבית הספר כולם זיהו את התחפושת והתלהבו ממנה. עד היום זאת התחפושת הכי מקורית ומוצלחת שהייתה לי.

    מאת: מירב |‏ 7 במרץ 2014 | 15:34
  •  בתקופת בי"ס יסודי שלי לפני כ- 45 שנה היינו עולים חדשים, במושב שגרנו לא היו תחפושות ליקנות וכמובן שלהורי עם 4 ילדים לא היה זמן להתעסק עם זה.

    החלטתי להתחפש לגמד על פיטריה, החלק העליון של גופי, מהמותניים ומעלה הייתי גמד, זקן , כובע ופנס ביד, מהמותניים היתה הפיטריה, אחי עשה לי בסיס מחוט תיל כחצאית ועליה יצרתי את הפיטריה האדומה עם עיגולים לבנים, על החצאית לקחתי מכנס עם רגליות של תינוק, מלאתי בצמר גפן קשרתי אותם מהמותניים כרגליים של הגמד, (הם ישבו על הפיטריה).זה היה מקסים….זכיתי במקום הראשון!

    מאת: מירי |‏ 7 במרץ 2014 | 15:31
  • תחפושת של דוור ומעליה מלא קליפות חבילות ושיניי שום ואז זה יוצא-שום דבר:)

    מאת: גילי |‏ 7 במרץ 2014 | 15:17
  • תמיד נראיתי יותר גדולה מגילי

    כשהייתי בת 7 ,אמא שלי (זל) החליטה לחפש אותי לבחורה.

    היא תפרה לי שמלת מיני שחורה וצמודה , גרבי רשת

    שחורים, ונעלי עקב שחורות (לקחנו מהשכנה הנמוכה שלנו)

    היא אספה לי את השיער עם סיכות ואיפרה לי את העיניים

    עם איילנר ואודם אדום .

    ככה יצאתי לרחוב , הקטע המצחיק שעברתי ליד קבוצת

    בחורים והם שרקו לי .

    אי אפשר לשכוח את התחפושת הזאת .

    מאת: מירה |‏ 7 במרץ 2014 | 15:04
  • אמנם עברו הרבה שנים והרבה תחפושות מאז, אבל אין ספק שהתחפושת הכי מקורית אליה התחפשתי היתה של קניבלית מאיזה שהוא שבט באפריקה אי שם בשנות ה80.

    אמא שלי שהיא תופרת במקצועה, תפרה חצאית עם גומי רחב למעלה עם פסים דמויי קש יורדים, מתחת לטייץ שחור ובגד גוף שחור. את הפנים והידיים צבענו בחום, עצם גדולה מקרטון שימשה כאקססורי בקוקו בלוף בשיער ושרשרת דמויית שיניים קישטה את הצוואר.

    אם אני זוכרת נכון, מצאנו גם איזה מקל ארוך להסתובב איתו כמו אלה שרואים בסרטים בהם חבר השבט מכה באדמה ורוקד…

    מה שבטוח , אף אחד לא רצה להתקרב אליי בבית ספר כי השארתי כתמים חומים בכל דבר בו נגעתי

    מאת: שרון |‏ 7 במרץ 2014 | 14:44
  •  במסיבת תחפושות של העבודה של בעלי התחפשנו לדייג ודג זהב. אני לבשתי שמלת זהב ארוכה ושפתיים מוזהבות (חלק מהשפתיים רק היו צבועות כדי לשוות להן מראה של דג..) עם עקבים בצבע זהב.בעלי לבש אוברול ג'ינס עם קרע בברך, כובע ,דלי וחכה. זה היה ממש מגניב!

    מאת: שגית |‏ 7 במרץ 2014 | 11:36
  •  יש לנו זיכרון קצר, אז אזכיר, שלפני כשנה המדינה רחשה וגעשה על שמלת ערב מתחרה שחורה ושקופה, שלבשה אשת ראש הממשלה. היה זה טקס ההשבעה של הממשלה החדשה, למשכן הכנסת הגיעו מכובדים רבים. שרה נתניהו הלא היא אשת, התייעצה עם סטייליסטית עלומה, שבחרה לה ששמלת תחרה שחורה ושקופה, שהבליטה את כל המגרעות, עודפי השומן סביב המותניים, הרגליים הקצרות והמבנה העגלגל.

    בפורים שעבר, לבשתי שמלת תחרה שחורה, שקופה וסביב המותניים חגרתי גלגל ים מתנפח (של ילדים בים) ועליו המשפט הידוע של ביבי "היד'ה שרה!", כי לשמחתי לי אין צמיג טבעי סביב המותניים. כן, זה עוקצני וציני, אבל זה כוחה של הקומדיה ככלי ביקורתי וזאת זכותי הדמוקרטית.

    לשרה, אני ממליצה, לבחור בגדים שיחמיאו לגזרתה יותר ולקצץ קצת בכמויות הגלידות שהיא אוכלת, על חשבוננו.

    מאת: שני |‏ 7 במרץ 2014 | 10:37
  •  במשך כל שנות ילדותי ההורים שלי דאגו שיהיו לי ולאחיי תחפושות מקוריות ומעניינות שהם הכינו בעצמם אך התחפושת שאף אחד לא היה חושב עליה זו התחפושת שהיתה לי בכיתה ה, התחפשתי לביצה שהתחפשה- התחפושת הייתה עשויה מקלקר ועליה היו מצוירים כל התחפושות של הביצה, היא התנוססה לגובה של מטר וחצי וכיסתה את כל גופי.. בנוסף הוריי איפרו את פניי בצבע צהוב כמו חלמון של ביצה.

    אין ספק שעד היום זוכרים לי את התחפושת הייחודית הזאת ובזמנו היא זיכתה אותי במקום הראשון בתחרות העירונית ומשכה את כל עיני העוברים.

    מאת: רותם |‏ 7 במרץ 2014 | 09:52
  • במשך כל שנות ילדותי ההורים שלי דאגו שיהיו לי ולאחיי תחפושות מקוריות ומעניינות שהם הכינו בעצמם אך התחפושת שאף אחד לא היה חושב עליה זו התחפושת שהיתה לי בכיתה ה, התחפשתי לביצה שהתחפשה- התחפושת הייתה עשויה מקלקר ועליה היו מצוירים כל התחפושות של הביצה, היא התנוססה לגובה של מטר וחצי וכיסתה את כל גופי.. בנוסף הוריי איפרו את פניי בצבע צהוב כמו חלמון של ביצה.

    אין ספק שעד היום זוכרים לי את התחפושת הייחודית הזאת ובזמנו היא זיכתה אותי במקום הראשון בתחרות העירונית ומשכה את כל עיני העוברים.

    מאת: רותם |‏ 7 במרץ 2014 | 09:45
  •  התחפשתי לזמרת בארים אדומה לפי השיר ההוא

    "אתה צייר אני זמר בארים אדומה"

    זכיתי ב3תחרויות שונות איתה

    והלוואי שגם עכשיו….

    מאת: דנה |‏ 7 במרץ 2014 | 09:14
  •  התחפושת הכי מקורית שלבשתי הייתה בכיתה ו' אמא שלי הכינה לי תחפושת של גדר הפרדה , מצד אחד של הראש כאפייה ערבית ושפם ומהצד השני כיפה ועליי הלבישו קרטון שמצוייר עליו קיר לבנים ..בקיצור מקורי אולי אבל ממש לא נוח (;

    מאת: שלי |‏ 7 במרץ 2014 | 08:16
  • פורים אחרון שלי היה בבסיס. הייתי אמורה לצאת הביתה ולהספיק לקחת תחפושת אבל בגלל צרכים מבצעיים סגרתי עוד שבת והגעתי לפורים לגמרי לא מוכנה.

    הייתי צריכה לאלתר תחפושת מאפס, הסתכלתי על כל הציוד שיש לי חוץ ממדי ב ופתאופ הבנתי שאני יכולה להיות סנדי מגריז!

    מצאתי טייטס שחור וחולצה שחורה צמודה ששמרתי בארונית בשביל מדסים, פיסת בד כחגורה למותן,חברה זריזה ארזה זוג עקבים גם בשבילי ואודם אדום עם סיגריה מאחורי האוזן.. והתחפושת מוכנה :)

    אולי זו לא היתה התחפושת הכי מושקעת עם הכי הרבה אלמנטים אבל זו בהחלט היתה התחפושת הכי מקורית שלי כתחפושת של הרגע אחרון.

    מאת: סתיו |‏ 7 במרץ 2014 | 03:02
  •   כן מה שאתם קוראים זה לא טעות,באמת התחפשתי לתלמידת סיום קולג'.

    התחפושת דרשה עבודה רבה והפקה לא קטנה.. ויש כאלו שיגידו שתחפושת דרקון דורשת הכנה רבה..האומנם?

    התחילו ההכנות והתכנונים בשיאם, סקיצת התחפשות הייתה מוכנה, צריך להתחיל ופורים עומד לו כבר בפינה.

    ראשית הכנתי את הכובע [בני המשפחה תמכו ועזרו ברוב שלבי הביצוע], לקחתי קרטונים,בריסטול שחור, דבק וסרטי מדידה. את הקוטר של הראש חיברתי יחד עם קרטון הקורנפלקס שציפיתי בבריסטול שחור, הדבקתי אותו והוא הפך לסוג של מיצחיה.

    לקחתי חוט אדום מוילון ישן וקיסם שאותו החדרתי לתוך הכובע מלמעלה והפכתי את ערמת הבריסטולים לכובע של סיום קולג'-סיום הלימודים.

    לאחר מכן לגלימה נעזרתי בדודי עורך הדין שאת גלימתו לקחתי לגלימת התחפושת.

    קניתי נעליים ובגדים התאמתי שרשרת ועדיים.

    פורים הזה היה נפלא העבודה המתישה השתלמה ורק חבל שפורים יוצא רק פעם בשנה (:

    מאת: איילה |‏ 7 במרץ 2014 | 01:13
  •  התחפושת הכי מקורית שהכנתי היא בשנה שעברה כשהתחפשתי למרילין מונרו המדהימה!

    את התחפושת תפרתי לבד. יצא מושלם ! :)

    מאת: נועה |‏ 6 במרץ 2014 | 21:34
  •  בתור מישהי שלא יושבת ככ הרבה מול המחשב ביום יום, יש משחק שהתמכרתי אליו בשניות, וזהו הסימס

    משם הגיתי את הרעיון לתחפושת, הכנתי לי מקרטון יהלום ירוק והדבקתי אותו על קשת על הראש, בקשר לביגוד הכנתי קרטון גדול שתפוס על חוטים כדאי שיהיה משני צידי הגוף

    וציירתי עליו הרבה קוביות שאותם צבעתי בצבע גוף, לבן, ושחור

    יצא כביכול סימס אשר מתקלח\מחליף בגדים או "עירום"..

    תחפושת מקורית למי שמכיר את המשחק :)

    מאת: אנלה |‏ 6 במרץ 2014 | 19:53
  •  כשהייתי בכיתה ד רציתי להתחפש למשהו מקורי כמובן כדי לזכות בתחרות תחפושות ממ ובוא נגיד שהייתי הכי מקורית התחפשתי לבקבוק יין אנושי! תפרתי שמלה בורדו שעליה סרקתי את התווית הקדמית והאחורית של בקבוק היין בגודל ענקי כמובן.. לראש היה לי כמובן בקבוק כמו פקק שעם ולתוספת היו לי ממידי ענבים בידיים וברגלים וכמובן ציור של אשכול ענבים על הפנים שלי ואודם בורדו!! כל מי שראה אותי ישר התלהב כי ליד כל הפרפריות והדבורות לראות בקבוק יין זה שונה:) אז זה התחפושת המקורית שלי מבין כל התחפושות.. פורים שמח!!

    מאת: מורן |‏ 6 במרץ 2014 | 19:50