שמלה של מיס גיישה במתנה

ספרו לנו מהי ההערה הכי לא שגרתית שקיבלתם על פריט לבוש שלכם ותוכלו לזכות בשמלה של מיס גיישה

מאת  | ‏ 17 ינואר 2013

צילום: יח"צ

שווי הפרס: 500 ש"ח

בכל יום שישי נחלק מתנה לגולשים מלאי הסטייל של FF. השבוע תוכלו לזכות בשמלה של מיס גיישה. כל שעליכם לעשות כדי להשתתף בתחרות, הוא לספר לנו בתגובות מהי ההערה הכי לא שגרתית שקיבלתם על פריט לבוש שלכם, התשובה המעניינת ביותר תזכה את הכותב בפריט.

*הזוכה ייבחר מבין המגיבים לפוסט עד יום א', 20/01/13, בשעה 12:00.
*בכתיבת תגובה הנני מאשר שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו.
*ניתן להשיג את הפריט בחנות של מיס גיישה ברחוב בעלי המלאכה 12 בתל אביב.

הזוכה בבושם "ארמני קוד קולקטור" מהשבוע שעבר היא בתיה, שסיפרה מהו הריח שמחזיר אותה לילדות: ריח הילדות שלי. "לפני כמה ימים ישבתי עם ילדה קטנה וחמודה להחריד ועבדתי איתה על פלסטלינה. מרגע שפתחתי את קופסת הפלסטלינה נכנסתי לשוונג של נוסטלגיית ילדות מתוקה. הריח הפלסטיקי הזה שנדבק לידיים ולא משנה כמה תשטפי ותסבני אותם הוא פשוט יישאר שם. נזכרתי איך היינו יוצרים תכשיטים וחיות וכל מה שרק רצינו עם הידיים שלנו ועם החומר הגמיש הזה. זה באמת ריח (לא סקסי בעליל) שמזכיר לי את הילדות שלי".

השאירו תגובה

 

  •  אחרי שביליתי במסיבה של חברה בת״א שלפניה הייתי באירוע ולבשתי שמלה שחורה קצרה מאוד ועקבים 14 ס״מ ..
    הייתי לא פחות מממש שיכורה עם איפור טיפה מרוח וקופאת מקור,
    אז בסביבות השעה 3 לא יכולתי יותר, לקחתי כמה חברים ואמרתי ״הביתה״
    לקחתי סווצ׳רט של ידיד שלי שרחב ממדים שכיסה את השמלה, התהלכתי לכיוון האוכל לפני הבית ואחד פשוט זרק לי :״כמה?״ ואני, שוכחת לגמרי איך אני נראית שואלת מה הוא רוצה .. ״את עושה חפוז או נשארת ללילה ארוך ומלא״ ..

    מאת: ספיר |‏ 22 בינואר 2013 | 23:23
  • היינו חברות לפני יציאה, כל אחת מאיתנו התארגנה והתלבשה כל אחת לפי הקצב שלה, כאשר התקדמנו לצאת מהבית, חברה אחת פנתה אליי ואמרה לי: " התלבשת כמו סבתא " . הערה לא שגרתית, אבל בונה, כמובן שחזרתי להחליף … כי במחשבה שניה זה באמת היה נראה ככה :)

    מאת: עינב |‏ 20 בינואר 2013 | 10:09
  • לפני כמה חודשים בת דודה שלי התחתנה. לחתונה שלה לבשתי שימלת קוקטייל יפה שקניתי במיוחד לארוע הזה. כשהגעתי לשם השומר הפנה אותי ימינה ואמר ששם כולן מסתדרו ומתארגנות…לא ממש הבנתי מה הוא רוצה. אח"כ עוד כמה אנשים הפנו אותי ימינה אז הבנתי שמשהו כנראה לא בסדר…מסתבר שכולם חשבו שאני חלק מהצוות של הרקדניות…ואני הוצאתי סכום עצום על השמלה):

    מאת: רינת |‏ 20 בינואר 2013 | 09:23
  • ואז מישהי ברחוב אמרה לחברה שלה, קלטי את זאת שגדלה לתוך השמלה שלה, ושתיהן נקרעו מצחוק.
    עצוב אך מעורר, הבנתי שצריך להחליף מלתחה עד (אם בכלל) שאחזור למה שהייתי. אני לא שמנה אבל הגוף השתנה וההערה הזאת עזרה לי לקבל ולאהוב את זה. אז אני לובשת חצי מידה גדולה יותר או סתם גזרות אחרות וזה פשוט נראה הרבה יותר טוב.
     

    מאת: חן |‏ 20 בינואר 2013 | 09:04
  •  אני מתלבשת באופן מיוחד כל הזמן..צבעוני..קצר לפעמים..עניבות..נעליים מיוחדות הכל הולך מבחינתי…יום אחד נכנסתי למועדון והתחיל איתי בחור ולאחר שהזמין לי דרינק הוא שאל אותי "כמה אני לוקחת, ואם יש לי זמן" ..החצוף!!!!! מיד הזמנתי לו את המאבטח והלכתי הביתה עצובה..כנראה שהנעליים והשמלה נראו ממש זול..מיותר לציין שזרקתי את השמלה ואת הנעליים(:

    מאת: איילת |‏ 20 בינואר 2013 | 08:53
  • הסתובבתי לי בשישי בשינקין עם אמא. נכנסנו לאיזושהי חנות ונכנס גברבר צעיר. הבחור ניגש אליי ואמר: "שיווו מאיפה השמלה ההורסת הזאת?". עניתי לו והוא אמר שהוא חייב להשיג את הבד הזה. אמי שהייתה בקצה השני של החנות אומרת לי לאחר מכן: "דרך אגב הוא התחיל איתך..".
    לא, אמא, הוא לא! ;)

    מאת: דנה אסולין |‏ 20 בינואר 2013 | 08:47
  • את ההערה הלא שגרתית קיבלתי לפני כמה ימים בתחנת האוטובוס באחד הימים הקרים יותר שפקדו אותנו. יצאתי לעבודה עטופה בארבע שכבות לבוש מסוגננות. הדבר היחיד שנותר ״חשוף״ הן הרגליים מהירך ומטה שהיו עטופות בגרביונים שקופים אך עבים בהדפס מרושת מדהים שנראה אמיתי לגמרי. ואז ,בזמן שאני ממתינה לאוטובוס ניגשת אלי אישה כבת שישים אחרי שבהתה דקות ארוכות מאד בגרביונים שלי וזורקת לעברי את שצף המילים: ״תחשבי שהלכת למעצב נחשב,שילמת את מיטב כספך על צבע וכשאת מגיעה הביתה את מגלה שהוא שכח לצבוע כמה משערותייך הלבנות הסוררות ועוד בחזית הראש…״ והיא ממשיכה ״ככה בדיוק כמו אותן שיערות לבנות שנשכחו הרגליים החשופות שלך נראות: מביישות, מביכות אותך ואת המתבונן בהן ופשוט הורסות את מכלול המראה…״. אני עדיין בשוק כשאני נזכרת בעזות מצח שלה לבייש אותי ככה עם ההערה הדורסנית שלה…

    מאת: הדר |‏ 20 בינואר 2013 | 08:07
  • 5 דקות לאחר שקראו בשמי לעלות לבמה לאסוף את תעודת הגמר בטקס סיום התואר המהולל התחולל המחדל…חטפתי את ההערה הכי לא שגרתית לפנים…ועוד ממנהל החוג בכבודו ובעצמו…בעודי פוסעת בגאון במדרגות לבמה במיטב מחלפותיי שנקנו במיוחד לטקס אני קולטת את מנהל החוג מחייך אלי בחיוך לא ברור ומבט בוהה ותוהה עד כדי מביך … כשהגעתי ללחוץ את ידו בסבב לחיצות הידיים המקובל הוא זרק לי משום מקום את ההערה הכי לא שגרתית וצפויה: "למה היית צריכה לשמור את הצעיף ויותר מזה את עצמך בארון עד לטקס, זכותך לאהוב את בת מינך ואת התעודה היית מקבלת בכל מקרה ". לא הבנתי מאיפה הוא נפל עלי עם ההערה הזו ורק אחרי שעה שהטקס הסתיים שיתפתי את הסיפור עם חברותיי לספסל הלימודים והן האירו את תשומת ליבי לצעיף הצבעוני שקניתי בצהרי היום במיוחד לטקס שצבוע בצבעי הקהילה הגאה שלא הייתי מודעת לזה ולא רק זה אלא שרשום עליו באדום בוהק "גאה להיות גאה"… אני כשקניתי את הצעיף ראיתי רק מילה יחידה רקומה – "גאה" ואמרתי לעצמי מה יותר מתאים מללכת לטקס קבלת התואר עם צעיף שמעוטר במילה הזו…כי זו הרי זו גאווה עבורי לסיים בהצטיינות תואר כ"כ קשה…אבל מסתבר שפספסתי שתי מילים מאוד מאוד חשובות שהביאו בעקבותיהן הערה לא שגרתית בכלל…

    מאת: רחלי |‏ 20 בינואר 2013 | 00:33
  • את ההערה הלא שגרתית בעליל קיבלתי בחתונה של אחי הבכור קבל עם ו-700 אורחים.בעודי עומדת דרוכה בהתרגשות בשורה הראשונה עם האורחים ושיר הכניסה לחופה מתחיל להתנגן ברקע עטה עלי מאחור אחת הדודות של הכלה שמעולם לא ראיתי קודם לכן והתחילה ל-צ-ר-ו-ח עלי בקולי קולות שמי שלובשת שמלת פליסה אסור לה לעמוד בשורה הראשונה כי עשרות הכיווצים מסתירים לכל מי שעומד מאחור את כל החופה(מפיה זה היה נשמע : כללללללל החופה) והוסיפה שאני ממש חוצפנית ובכלל שהצעירים של היום חושבים רק על עצמם. לבסוף היא מילמלה לעצמה שמילא הייתי מהמשפחה 'הקרובה כמוה' אבל חברות צריכות לתת כבוד למבוגרים ולעמוד מאחור…כשהסבירו לה בסוף שאני אחותו של החתן היא כמעט התעלפה מבושה…עד היום אני לא יודעת ממה נדהמתי יותר-ממנה או מהחופה…

    מאת: מיטל |‏ 19 בינואר 2013 | 23:55
  •  אני חילונית גמורה. יום אחד באתי לחתונה של חברה עם שמלה חדשה שקניתי ומאוד התלהבתי ממנה, היא בעצמה לא ממש דתייה אלא יותר בכיוון של מסורתית-לייט. מה היא אומרת לי? שהשמלה שלי ממש יפה כי היא צנועה. מה אכפת לי מצניעות?! אני בלי קשר לא אוהבת להתלבש חשוף, אבל ממש לא בגלל דת…

    מאת: חני |‏ 19 בינואר 2013 | 23:29
  •  כמו כל בוקר קמתי מוקדם כדי להספיק להתלבש ולהתארגן לעבודה החדשה. בכל זאת, צריך להשתדל לעשות רושם טוב. נעלתי נעליים תואמות, צמיד ושרשרת בגוונים דומים ו… ברגע שפתחתי את הדלת התנפל עלי הכלב של השכנה וקרע לי את השמלה. אחרי שקיבלתי ממנה הבטחה לפצות אותי (לקח איזה רבע שעה של ויכוח) רצתי לארון ושלפתי שמלה אחרת. המזכירה בעבודה חייכה ולא אמרה דבר. הבוס חייך ושאל אם פורים הגיע. רק אז קלטתי שאין שום קשר בין השמלה שלבשתי לנעליים ולתכשיטים שהתאימו לשמלה הקודמת. אמרתי לו שזו התערבות והוא שלח מבט של הערכה :)

    מאת: תרצה צימרינג |‏ 19 בינואר 2013 | 22:47
  •  למסיבת רווקות של חברה טובה השקעתי בשמלה מנוקדת ויקרה. התאמתי לה אקססוריז, התאפרתי והגעתי בהרגשה נהדרת. איך שנכנסתי חברה אחרת צועקת לי: מה זה, עטיפה למתנה ? התבאסתי אבל המשכתי לחייך.

    מאת: חני לוי |‏ 19 בינואר 2013 | 22:15
  • בראש השנה האחרון, אחיו של בעלי, שמבט אחד עליו מספיק כדי להבהיר שאופנה היא הדבר האחרון במעייניו, אמר לי:
    "וואו טלי, שמלה יפה! בדרך כלל אין לך טעם טוב בבגדים!"
    מוזר. 

    מאת: טלי |‏ 19 בינואר 2013 | 20:57
  •  חברה אמרה לי ביום צבעוני במיוחד. (פרח, לא פריחה)….

    מאת: צבעוני |‏ 19 בינואר 2013 | 20:40
  •  אהבתי אקססוריז, במיוחד כאלו של חורף…באתי פעם עם שאל קרושה בצבע שמנת לכיתה והרגשתי הכי הכי. . .אחת המלכות של השכבה שאלה מאיפה קניתי את המפת שולחן ושמתי עליי. . .לא היססתי ולא פניתי למקום הנעלב…אז פשוט עניתי לה מאותו מקום שאת קונה חולצות לבחורות בלי חזה. . :)

    מאת: refaelmylove |‏ 19 בינואר 2013 | 20:32
  •  הוא ערב אחד לבשתי ליציאה שמלה שחורה אלגנטית נעלי עקב שחורות גבוהות עם עקב גבוה במיוחד המראה היה נראה מאוד רציני ואלגנטי שמשהי אמרה לי שהלבוש שלי נראה רציני כמו של עורכת דין…. מוזר למדי …אבל ביקורת מעניינת… ;)

    מאת: רינוש |‏ 19 בינואר 2013 | 20:31
  • לפני כמה שנים כשהייתי בפרו קניתי לי כובע צמר מתוק. חבשתי לי אותו וחשבתי לעצמי "וואו אני נראית נפלא איתו איזה כייף" ופתאום הגיעו אחים שלי הקטנים ופשוט חירבשו לי את כל האושר שהיה לי מהפריט הנפלא שקניתי! הם שאלו אותי בתמימות של ילדים "תגידי את גרבילית ?? " כמובן שרק ילדים יחשבו שבגלל שלכובע יש שפיצים קטנים בצדדים שלו זה יהפוך אותי לחיה המקסימה גרביל . בקיצור גם היום כשאני חובשת אותו אני מתפוצצת מצחוק ושואלת בעצמי אנשים האם אני גרבילית לדעתם וכולם מתחילים לצחוק …. אחלה כובע באמת שכן

    מאת: נעמי |‏ 19 בינואר 2013 | 18:55
  • ההערה הכי לא שגרתית שקיבלתי על פריט לבוש הייתה על המעיל הורוד (ורוד ורוד ורוד) שקניתי בברצלונה בשנה שעברה.
    המעיל ורוד כל כך, שאי אפשר להתעלם ממנו בתוך כל המעילים הקודרים של החורף.
    בשבוע שעבר, נכנסתי לכיתה באיחור קל, מה שגרם לאחת הבנות לצעוק לי :
    "תזיזי את היד רגע! ואווו זה בדיוק כמו המעיל שראיתי באינסטגרם והתלהבתי ממנו!"

    מאת: הילה |‏ 19 בינואר 2013 | 13:36
  • בדיוק קניתי נעליים בדיזינגוף סנטר והסתובבתי עם השקית שבתוכן הייתה קופסת הנעלים ברחוב, כשלפתע אני שומעת צפצוף מכונית. ובקטע הזוי ממש שאני בטוחה שיכול לקרות רק בתל-אביב, עוצרת נהגת באמצע הכביש תוך כדי יצירת פקק של מכוניות מצפצפות שנערם אחריה ומבקשת ממני שאראה לה את הנעליים. מרוב הלם הוצאתי את הנעליים מתוך הקופסא והראיתי. הנהגת מצידה הגיבה בהתלהבות מוגזמת והודיעה לי שהיא משנה כיוון וברגע זה נוסעת לחנות ממנה קניתי וקונה גם. וזו בהחלטה הערה הכי לא שגרתית בנסיבות הכי לא שגרתיות שקיבלתי על פריט לבוש שלי.

    מאת: אילונה |‏ 19 בינואר 2013 | 13:21
  • בתור אחת שמאוד אוהבת אופנה ולהתעדכן תמיד בכל האתרים והבלוגים , תוכניות הטלוויזיה, אני מתלבשת גם תמיד בדברים שבאופנה, ניטים , צבעים לא שגרתיים, מכנסיים בצבעים, ודברים שאנשים שלא דבוקים לתוכניות האופנה, לא תמיד יבינו..
    לפני כמה שבועות ענדתי צמיד ניטים , נעליים עם ניטים ואז ניגש אליי מישהו ואמר לי : "הצמיד שלך והנעליים, זה לא מסוכן ? אפשר לדקור עם זה מישהו.." הסברתי לו שניטים זה דבר מאוד אופנתי בזמן האחרון ושאני ממש לא מתכוונת לדקור מישהו , ומאז ההערה הזאת מלווה אותי כל פעם שאני עונדת את הצמיד …

    מאת: חן |‏ 19 בינואר 2013 | 12:46
  • במסגרת עבודתי כמדריכה נכנסתי לאחת הכיתות בכדי להעביר שיעור מסויים עם חולצה צבעונית שאני ממש אוהבת . כשאמרתי שאני מעדיפה לשבת אחד התלמידים אמר טוב נו את בהריון לא?! חייכתי ואמרתי שלא… מאז אני לא לובשת את החולצה יותר אבל היא שמורה לי בארון כי מי יודע אוליי בקרוב אהיה בהריון ואוכל ללבוש אותה שוב :)

    מאת: סיון |‏ 19 בינואר 2013 | 12:37
  •  

    מאת: סיון |‏ 19 בינואר 2013 | 12:31
  •  אני אוהבת להשקיע בבגדים, וגם אם זה יום קשה, מגעיל וכו' אני יודעת שבאתי הכי מסודרת ושיקית שאפשר מבחינתי, וכבר יש לי חיוך קטנטנן בזוית הפה..
    כמובן שהישראלי המצוי חייב להעיר על כל דבר שנראה לו שונה מהנוף, וכך מצאתי את עצמי מתמודדת פעמים רבות עם הערות על פריטי הלבוש שלי, התאמות הצבעים וכו'.
    הכי לא שגרתי עיני היה לקבל הערה מבחור שעובד איתי, שאמר לי- "את כל כך אלגנטית ואופנתית, בטח אין אף אחד פה שיודע להעריך את זה…אין להם חוש אופנתי, תאמיני לי…אני מבין בזה".
    לא ממש הבנתי מה הייתה פשר ההערה, מה גם שלאחר מכן לא דיברנו מעולם..בכל מקרה זה לא היה בעקבות שום הערה/ תקרית / כל דבר אחר..מוזר!!
    נו טוב… אני ממשיכה בשלי ושומרת על עקרונותיי ועל הסגנון היחודי שלי (שגרם גם ללא מעט אנשים אחרים לבקש ממני סטיילינג אישי בתשלום)

    מאת: לירון |‏ 19 בינואר 2013 | 12:03
  •  ההערה הכי לא שגרתית שקיבלתי במקרה הייתה אתמול….
    לבשתי מעיל וינטג' צמרירי אפור וארוך, בדרך פגשתי חבר אחרי כמה דק' שיחה הוא אמר שפתאם מתחשק לו לאכול נמס בכוס וזה בגלל שהמעיל מזכיר לו פרסומת משנות ה- 80 לנמס בכוס…. אם בגדי וינטג' נועדו לעורר געגועים אז
    MISSION ACCOMPLISHED :)

    מאת: vera |‏ 19 בינואר 2013 | 11:21
  •  אני אמא לשני בנים מקסימים שלא ממש מגלים עניין באופנה ובבגדים.

    לפני כמה חודשים רכשתי שמלת מעצבים מדהימה ויקרה בצבע אבן.
    כשמדדתי את השמלה בבית , בני הקטן בן ה3 ניגש אלי ואמר " אמא, את נראית כמו ג'דה ממלחמת הכוכבים".

    הילדים לא משקרים… מאז ההערה של הבן, לא הפסקתי לדמיין את עצמי בתוך הסרט ולמחרת החזרתי את הבגד לחנות.

    מאת: ג'ני |‏ 19 בינואר 2013 | 10:54
  •  אני עובדת במקום עבודה כל כך מיושן שאני כל כמה ימים שומעת הערות
    על מכנסי פסים – מה באת עם הפיג׳מה לעבודה
    על שמלת וינטג׳ – שכחת להוריד את הוילון אמבטיה
    על נעלי אוקספורד עם גרביים – את נראית כמו תלמידה
    הכל בהומור אני לא נעלבת רק צוחקת
    מעניין מה אלבש מחר לעבודה … :)

    מאת: פרח |‏ 19 בינואר 2013 | 10:08
  • היתה בנוגע לנעלי עקב שחורות שנעלתי ואחת החברות שלי אמרה לי שלסבתא שלה היו נעליים כאלה "כי הם היו נורא אופנתיות פעם(!)" והיא דאגה להדגיש את המילה "פעם".. 

    מאת: מורן |‏ 19 בינואר 2013 | 09:48
  • הייתה לי שרשרת מעט מחודדת בקצה וכשעמדתי בתור לארומה והסתובבתי לאחור לפגוש את אחותי אני בחיים לא אשכח את המבט המזועזע שהיה לאדם שמאחורי על הפנים כשאמר לי ״ תזהרי עם החרב הזאת על הצוואר שלך ״. מאז הלכתי עם השרשרת הזו כמעט כל יום עד שאבדה.
    אני מאשרת שקראתי את התקנון ואני מסכימה לדבריו.

    מאת: אלינוי |‏ 19 בינואר 2013 | 02:14
  • הערה לא שגרתית- לפני כמה ימים נעלתי נעליים חדשות בסגנון וינטאג' לעבודה, בתחנת האוטובוס ישבה לידי אישה מבוגרת שהתחילה לצחוק בקול, פניתי אלייה בחיוך ואז היא אמרה לי שכל כך מצחיק אותה לראות אותי נועלת נעליים שסבתא שלה הייתה נועלת לפני 100 שנה…למען הסר ספק, הכל נאמר בחיוך, גם העובדה שהנעליים יצאו מהאופנה עוד בצעירותה.

    מאת: חן יקואל |‏ 19 בינואר 2013 | 01:01
  • הערה לא שגרתית, לפני כמה ימים נעלתי נעליים חדשות בסגנון וינטאג' לעבודה, בתחנת האוטובוס ישבה לידי אישה מבוגרת שהתחילה לצחוק בקול, פניתי אלייה בחיוך ואז היא אמרה לי שכל כך מצחיק אותה לראות אותי נועלת נעליים שסבתא שלה הייתה נועלת לפני 100 שנה…למען הסר ספק, הכל נאמר בחיוך, גם העובדה שהנעליים יצאו מהאופנה עוד בצעירותה.

    מאת: חן יקואל |‏ 19 בינואר 2013 | 01:00
  •  השמלה שלך מהממת – הלוואי והיתה לי אחת כזאת אבל לא נראה לי שהיא תתאים לי כמו שהיא מתאימה לך אבל יש לי תחושה שהיא בדיוק תתאים לסבתא שלי בת ה-82.

    מאת: עליזה |‏ 19 בינואר 2013 | 00:26
  • אני וחבר שלי טסנו ללונדון ולמשחק כדורגל של מנצ'סטר יונייטד נגד צ'לסי.
    חבר שלי אוהד שרוף של מנצ'סטר והחלטנו להתלבש בהתאם למשחק.
    אני לבשתי חולצה של הקבוצה יחד עם חצאית אדומה ועקבים שחורים והוא בכלל הפריז בחולצה, נעליים, מכנסיים, כובע וצעיף של מנצ'סטר.
    כשנכנסנו לאצטדיון ניגש אלינו שוטר,סרק אותנו מכף רגל ועד ראש וממה שהצלחנו להבין מהמבטא הבריטי הכבד שלו, זה שאנחנו נמצאים ביציע האוהדים של הקבוצה הנגדית וכדאי לנו מאוד להסתיר את כל מה שאנחנו לובשים.

    מאת: שי איתן |‏ 18 בינואר 2013 | 21:13
  •  אמא, הנעליים שלך יפות. נכון אם אומרים לך שהנעליים שלך לא יפות את נעלבת?

    מאת: נעמה |‏ 18 בינואר 2013 | 21:12
  • לא מדובר בפריט לבוש בדיוק אבל נראה לי שעדיין מתאים לקטגוריה. היום בבוקר הייתי באוניברסיטה עם שותפי ללימודים(כן בשישי, מי אמר שכייף להיות סטודנט)ובמהלך הפסקה קצרה קפצתי לסניף ארומה לקפה. בזמן שהייתי בתור הוצאתי את הארנק (גובלן מהמם שלי) וחיכיתי. פתאום מישהי מבוגרת לפי דעתי מעל גיל 70 אומרת לי: "סליחה"
    אני:"כן"
    היא:"אני חייבת לשאול, מאיפה הארנק?"
    אני:"משוק הפשפשים בחיפה"
    היא:" וואי אני ממש מתרגשת, לאמא שלי היה בדיוק כזה!! הוא מקסים"
    אני:"תודה רבה הוא בטח מאותה תקופה :)"

    מאת: ליאור |‏ 18 בינואר 2013 | 20:54
  • הבגדים שאני לובשת הם לאקול

    מאת: ציפי |‏ 18 בינואר 2013 | 18:45
  • הבגדים שאני לובשת הם לא כול

    מאת: ציפי |‏ 18 בינואר 2013 | 18:44
  •  אני לבשתי מיכנסים גינס ואמרו לי שהוא לא יפה לי

    מאת: ציפי |‏ 18 בינואר 2013 | 18:43
  •  פעם בתקופת הרווקות יצאנו לבלות הגענו לנמל תל אביב במכונית מוסטנג קבריולט שחורה הינו זוג מקדימה וזוג נוסף מאחור לבשתי שמלה שחורה צמודה קטנטנה ועליה היה בד שיפון שהולך באלכסון שיצאתי מהרכב לא שמתי לב שהחלק של החצאית עלה למעלה ורק השיפון נשאר למטה וראו לי לגמרי את התחתונים בן הזוג שלי לא הבין ואמר לי שהאופנה האחרונה ממש צעקה מה נסגר מי עצב לי את השמלה אחותי שהיתה מאחורה צחקה ואמרה לי השמלה עלתה למעלה מעלה ואני מרוב פאדיחה צחקתי והורדתי סידרתי והלכנו לרקוד ..ומשם הכול כבר נשכח..הצעקה האחורנה..

    מאת: מוריאל פרץ |‏ 18 בינואר 2013 | 18:12
  •  לפני כמה שנים היה לי ג'ינס שעליו כתוב- find the treasure,עם כל מיני ציורים של פיראטים וכאלה..התכופפתי בחנות מסוימת לראות תכשיט במדף התחתון, מאחורי גבי שמעתי:"i think i found the treasure". לא הבנתי אם מדברים אלי, הסתובבתי לאחור וראיתי את המוכר של החנות עומד מאחוריי ומחייך. הייתי צעירה ולא בקיאה ברזי הפלירטוט שמרוב בהלה מהמשפט ברחתי מהחנות. היום הייתי עונה לו במשפט שנון כמו, "who said it's yours?" :)

    מאת: תימור |‏ 18 בינואר 2013 | 18:09
  •  

    מאת: מוריאל |‏ 18 בינואר 2013 | 18:01
  •  אני בת 41, ולשמחתי נראית הרבה פחות… יום אחד לבשתי שמלה לעבודה ואז חברה אמרה לי שלא משנה מה אני אלבש זה אף פעם לא יראה עלי סקסי בגלל שאני נראית ילדה… :-(

    מאת: ליאת |‏ 18 בינואר 2013 | 17:33
  •  לפני בערך חודש הגעתי לעבודה עם השמלה החדשה שקניתי, אחת מהעובדות בחנה אותי לדקה ואמרה לי "השמלה הזאת גורמת לך להיראות כמו אליסה בארץ הפלאות!". חשוב לציין שהשמלה הייתה שמלת אובר סייז שחורה על גבי גרביון שחור ומגפיים כבדות.
    שאלתי אותה איך לעזאזל היא הגיעה להקשר של אליס בארץ הפלאות עם שמלה כזאת גותית ואז היא ענתה כבדרך אגב "התכוונתי שאת נראית איתה פתאום כאילו התכווצת כמו אליסה בארץ הפלאות!"

    מאת: ליאור סאסי |‏ 18 בינואר 2013 | 16:48
  • בחופש הגדול בשנה שעברה הייתי בת 16, נרשמתי לקורס סטיילינג בשנקר ומידי יום הייתי צריכה לעבור נסיעה באוטובוסים כדי להגיע לקורס. תמיד אני דואגת להיות לבושה בצורה שהכי מבטאת את מי שאני ואת הדברים שאני אוהבת.
    באחד מימי הקורס לבשתי חצאית מקסי מבד מיוחד שתפרתי בעצמי, גופייה חומה עם שרשרת יפה משקפי שמש עגולות ותיק קלאץ' צהוב. באותו יום קבעתי להיפגש עם חברה לקפה בקניון עזריאלי כשחיכיתי לחברה עברתי והסתכלתי בין חלונות הראווה. עצרתי מול חנות נעליים ולידי עמדו שתי נשים באזור גיל ה-40, שמעתי אחת אומרת לשנייה "מה הילדה הזאת חושבת לעצמה שהיא לובשת את השק הזה? היא כל כך צעירה ומתלבשת כמו סבתא". לצערה של אותה אישה היא חשבה שלא שמעתי את מה שהיא אמרה כי הייתי עם אוזניות אך למזלי שמעתי אותה ולא יכלתי להישאר אדישה ועניתי "אולי אני מתלבשת כמו אישה מבוגרת לגילי אבל אני לובשת את מה שאני אוהבת".
    אין לי ספק שמאז שקיבלתי את אותה הערה אני לא חושבת פעמיים האם ללבוש בגד שאולי אנשים לא יאהבו.
    אני לובשת את מה שאני אוהבת. זאת אני!!!

    מאת: סער |‏ 18 בינואר 2013 | 15:49
  •  מזה השמלה ממש משמינה אותך -למרות שאת רזה ושחור מרזה

    מאת: שוהם |‏ 18 בינואר 2013 | 15:10
  •  ההערה הכי לא שגרתית שקיבלתי היתה מהמזכירה במשרד עו"ד בו עבדתי כמתמחה. מאחר ומדובר במשרד מכובד עם קוד לבוש, השתדלתי להמנע מללבוש ג'ינס והקפדתי ללבוש מכנסיים מחויטים וחולצות מכופתרות. בשלב מסוים כשכבר מאסתי במכנסיים שחורים/אפורים וחולצה לבנה/שחורה/אפורה, ורציתי להכניס קצת צבע לקוד הלבוש (ולמשרד) האפור, לבשתי מכנס כחול כהה בגזרה גבוהה וחולצה לבנה שיפון, כאשר בדש החולצה היה הדפס עדין של כחול כהה ועוד צבעים שהתאים למכנס הכהה, בנוסף עטפתי את עצמי עם צעיף כחול כהה ועליו הדפס צבעוני שהשתלב מעולה עם המכנסיים ועם החולצה. באותו יום הרגשתי שונה ומיוחדת במשרד האפרורי עד שהמזכירה האירה את עיניי ואמרה לי – "היי, את לבושה כמו דיילת". אותה מזכירה היתה ידועה בחוסר הטאקט שלה, אך עדיין הייתי מאוד נבוכה.. מאותו יום הבנתי שהמשרד עדיין לא מוכן לקבל את התעוזה והצבעוניות שבי, אך עדיין לא ויתרתי ולא נתתי לקוד הלבוש לבטל את הטעם האישי שלי, ולכל "תלבושת אפורה" הוספתי אקססורי מעניין וצבעוני.

    מאת: מורן |‏ 18 בינואר 2013 | 14:39
  • חוויתי חוויה "נעימה במיוחד" כשיום אחד כשלבשתי שמלה חדשה (שדרך אגב מאוד אהבתי, אבל מאז אני כבר לא לובשת) ומישהו אמר לי: "השמלה שלך ממש מזכירה לי את סבתא שלי. היא התאבדה לפני שנתיים." מאוד מחמיא, לא?

    מאת: הדר |‏ 18 בינואר 2013 | 14:28
  •  ההערה הכיי מוזרה שהייתה לי זה שבאתי עם נעל בית ונעל שנייה נעל ספורט ואמרו לי שיפה לי ככה

    מאת: פנינה |‏ 18 בינואר 2013 | 14:20
  •  לפני כשבועיים הלכתי עם האחיינית הקטנה שלי (פעוטה כבת שלוש). עמדנו יחד בתור בקופות שהיו עמוסות להפליא… לפתע האחיינית המתוקה החליטה שהיא מבקרת אופנה, והתחילה לשאול שאלות על חולה עם פסים שלבשתי- אגב חולצה מאוד יקרה. היא שאלה בקול רם : "הילי התחפשת לזברה? יש לך פסים שחור ולבן " כל הסופר צחק עליי כשהסברתי לה שלא, היא לא הרפתה וקבעה ש"אנת לובשת פיג'מה"… זה היה ממש מצחיק ומביך גם יחד :)

    מאת: הילי |‏ 18 בינואר 2013 | 14:04
  •  כאילו רק מוכרות בחנויות בגדים להתלבש בטוב טעם…לא שהרוב עושות את זה כן…
    הלכתי עם חברה להסתובב בקניון ולבשתי ווסט גינס שעבר אליי ב״ירושה״ מדודה של אמא ובאמת שבאותו יום היה לי מוזה להשקיע בבגדים הסתובבתי בחנות שנקראית המעבדה בקניון הזהב ונגשה אליי עוד מישהי שהסתובבה שם ,היא נגשה אלי והתחילה לשאול אותי איפה אפשר למצוא איזה שהיא חולצה שהיא רצתה בחנות , לא ידעתי מה לענות לה ואז היא שאלה אם אם אני מוכרת בחנות עניתי לה שלא והיא אמרה בפרצוף תוהה מוזר…כי את מתלבשת יפה..
    המחמאה שלה אומנם הייתה נחמדה ובעלת כוונות טובות אבל זה הזוי לחשוב שבגלל שבן אדם השקיע בלבוש שלו הוא חייב להיות מוכר בחנות … כאילו רק שם מסתיימת האופנה.

    מאת: עמית |‏ 18 בינואר 2013 | 13:37
  •  "את בטוחה שלא באת עם הכותונת?" וזה נאמר על שמלת טריקו קייצית עם מעט תחרה, יפה וחמודה לדעתי.

    מאת: מירי |‏ 18 בינואר 2013 | 12:40
  •  כמובן מגבר שלא מבין כלום…
    לבשתי מכנסיים סקיני בצבע ירוק ומגף קצר ומישהו אמר לי שאני נראת כאילו יצאתי מסרט של "רובין הוד גברים בגטקעס" , כמובן שהמכנס היה משולב בסריג אובסייז שחור וחולצה מכופתרת כך שקצת לא הבנתי את ההשוואה, אבל נו גברים….

    מאת: נעמי |‏ 18 בינואר 2013 | 11:30
  • בוקר אחד יצאתי מהבית כהרגלי, באמצע הרחוב ניגשה אליי מישהי ואמרה: איזה בגד יפה יש לך, איפה קנית? לאחר שסיפרתי לה היא גם שאלה כמה עלה ואז עשתה פרצוף עצוב ואמרה: אוף, שלי עלה יותר.
    מיותר לציין שהתאפקתי מלחייך ובשנייה לאחר שהלכה חייכתי חיוך מרוצה :)
    באותו יום ממש, ניגש אליי אחד האנשים שעובדים איתי ואמר:
    נראלי שאת לא שמה לב שאת בעבודה…

    מאת: ציפי |‏ 18 בינואר 2013 | 10:53
  •  טוב אז חבר שלי לא תמיד מעיר, לטובה או לרעה, על הלבוש שלי, אבל כשהוא עושה את זה- זה מוזר :)
    ההערה הראשונה היא- השמלה שאת לובשת נראית כמעט טוב כמו שאת נראית ערומה.
    וההערה השנייה- את נראית כמו מגדל אייפל, אבל בקטע טוב כן? :)
    מעניין איזו פנינת חוכמה תהיה לו כשאני אקבל את השמלה הזאת :)

    מאת: נעם |‏ 18 בינואר 2013 | 10:24
  • שנה שעברה, כשהייתי בי״ב הלכתי לבית ספר ,
    כל הבנות בבית ספר שלנו, כשיש יום ספורט במערכת לוקחות איתם בגדים להחלפה ונעלי ספורט בשקית,
    כן כן , שקית, גם אם יש מקום בתיק, ואז נוצר מצב שהבנות התחילו להביא שקיות של חנויות אופנה כדאי שיראו שהם קונות בהן , אמריקן איגל, זארה וכו
    אבא שלי היה באנגליה וחזר עם מגפיים מהממים מטופ שופ שהיו ארוזים בשקית שאין לאף אחת, ממש מיוחדת ויפה
    ביום אחרי זה הלכתי עם השקית הזאת ופתאום במשך היום 20 בנות שאלו אותי מאיפה השקית , קצת מעצבן בהתחשב שלמגפיים שלי אף אחד לא שם לב והשקית לקחה את כל התשומת לב.. :/

    מאת: גל |‏ 18 בינואר 2013 | 09:46
  •  לפני שנתיים הייתי בתקופה יפנית ונעלתי נעלי נינג'ה שיש הפרדה בין הבוהן לשאר אצבעות הרגליים. מאד התלהבתי מעצמי והן גם היו נוחות כמו גרביים. שהייתי הולכת ברחוב עיני האנשים היו בוהות כלפי מטה לרגליים שלי. בין שלל ההערות היתה אחת שגרמה לי לחשוב פעמיים על הנעליים האלה. "מה, את ברווז?"
    מין הערה שהוציאה את האוויר מהבלון של המגניבות והמקוריות.

    מאת: כנרת |‏ 18 בינואר 2013 | 08:13
  •  לפני שנתיים הייתי בתקופה יפנית ונעלתי נעלי נינג'ה שיש הפרדה בין הבוהן לשאר אצבעות הרגליים. מאד התלהבתי מעצמי והן גם היו נוחות כמו גרביים. שהייתי הולכת ברחוב עיני האנשים היו בוהות כלפי מטה לרגליים שלי. בין שלל ההערות היתה אחת שגרמה לי לחשוב פעמיים על הנעליים האלה. "מה, את ברווז?"
    מין הערה שהוציאה את האוויר מהבלון של המגניבות והמקוריות.

    מאת: כיכי |‏ 18 בינואר 2013 | 08:12
  • ישבתי בקרון רכבת תחתית עמוס במיוחד בניו יורק ומולי עמדה ילדה בת 6 עם אמא שלה,ענדתי שרשרת צבעונית של המותג מדוזה והילדה בהתה בי לשנייה ואז אמרה את המשפט הנ"ל,אני חושבת שגם הבן זוג שלי חושב ככה אבל פוחד להגיד.

    מאת: אירה |‏ 18 בינואר 2013 | 00:18
  •  ההערה הכי לא שיגרתית שקיבלתי על פריט לבוש הייתה בכיתה ו', אמא שלי קנתה לי קורדרוי בצבע סגול חציל צמוד של "גדולים" , חברה שלי שעדיין היתה בשלב של חליפות טרניג ונעלי גלי אמרה לי בלעג "את מתלבשת מאוד אלגנטי" אז לא הבנתי מה זה אומר, נעלבתי וחשבתי לחזור לטרינג מכיתה ה', היום אני יודעת שלאמא שלי היה טעם טוב…

    מאת: יסמין |‏ 17 בינואר 2013 | 22:32
  •  יוצא לי לשמוע די הרבה הערות לגבי סגנון הלבוש שלי, בעיקר כי אני אוהבת כובעים, משקפיים גדולות, צבעים ובגדי יד שנייה מיוחדים. אבל ללא ספק את ההערה הכי לא שגרתית קיבלתי דווקא כשהייתי בצבא ולבשתי מדים. באחד הסופ"שים לפני פורים נסעתי לתורנות בבסיס על מדי ב, עם נעלי צבא , נשק והכל. בדרך לאוטו עם חבר שלי גילינו שיש לנו פאנצ'ר. חבר שלי סידר את העניין ואני עמדתי לידו. לידנו עברו אבא וילדה מחופשת לנסיכה, האבא הצביע עלי ואמר לילדה "תראי הנה ילדה שהתחפשה לחיילת…" אני אמנם בחורה קטנה אבל ההערה הזאת הייתה משעשעת במיוחד

    מאת: אלה |‏ 17 בינואר 2013 | 21:26
  •  בנות יקרות, אתן מוזמנות למכירה הביתית השווה של החודש! בגדים ואקססוריז מהממים בייבוא אישי, שנבחרו על ידי בקפדנות, והכל במחירים של עד 250 שח! המכירה תיערך מחר (שישי) בבוטיק שהקמתי בדירתי, זמנהוף 25 תל אביב, בין השעות 10:00-18:00.
    אתן מוזמנות להתרשם מהקולקציה בעמוד הפייסבוק ולפרגן בלייק
    http://www.facebook.com/SH0WR00M

    מאת: יערה |‏ 17 בינואר 2013 | 21:09