רוצה לזכות בחצאית פליסה ונעלי עקב?

ספרי לנו את מי הכי היית רוצה לארח בסוכה ותוכלי לזכות בטוטאל לוק טרנדי מתנת לוצ'י

מאת  | ‏ 5 אוקטובר 2012

צילום: יח"צ

שווי הפרס: 520 ש"ח

בכל יום שישי נחלק מתנה לגולשים מלאי הסטייל של FF. השבוע תוכלו לזכות בארבעה פריטי אופנה המותג "לוצ'י". כל שעלייך לעשות כדי להשתתף בתחרות, הוא לספר לנו ברוח האושפיזין, את מי הכי היית רוצה לארח בסוכה ולמה. התשובה המעניינת ביותר תזכה את הכותבת בפריטים.

*הזוכה ייבחר מבין המגיבים לפוסט עד יום א', 7/10/12, בשעה 12:00
*בכתיבת תגובה הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו
*את הפריטים ניתן להשיג בחנויות "לוצ'י" ברחבי הארץ. לכתובות ופרטים נוספים: www.lucci.co.il

הזוכה בשוברים ליריד הטי מרקט משבוע שעבר הוא קובי, שסיפר לנו על החולצה הישנה, האהובה עליו ומדוע אינו מצליח להיפטר ממנה: החולצה שמחזירה אותי אחורה! בשנתיים האחרונות הצלחתי לרדת יותר מ-50 קילו במשקל, וכמובן המלתחה שלי השתנתה בהתאם. קצת לפני הדיאטה קיבלתי מתנה חולצה מדהימה של נאוטיקה, זאת הייתה החולצה האהובה עליי והייתי הולך איתה לכל מקום (אפילו בצורה קצת מוגזמת). בעקבות הדיאטה עשיתי ניקוי לארון והוצאתי וממשיך להוציא מדי חודש סכום לא קטן על מלתחה חדשה. למרות שאני יודע שלא אחזור אף פעם למשקל הקודם שלי, מאחורי הבגדים, בקצה המדף יושבת לה אותה חולצה שכל כך אהבתי. מדי פעם אני לובש אותה רק כדי להיזכר איך הייתי פעם וכמה אסור לי לחזור לזה שוב.

השאירו תגובה

 

  • מדהים!!!

    מה שכתבה מיכל הרוש על האישה והאגדה מדהים וכל כך נכון. קוקו שאנל היתה ונשארה הגדולה מכולן. כתוב נפלא ובכשרון רב נהניתי!!!

    מאת: רות תמם |‏ 10 באוקטובר 2012 | 15:52
  • הלוואי והייתי יכולה לארח בסוכה שלי את גבריאל שאנל או כמו שכולם מכירים אותה בשם״קוקו״ להודות לה על ההשראה שהיא נותנת לי ועל אהבתי בזכותה לאופנה. לשבח ולהלל אותה על ההיסטוריה שהיא עשתה מאז ועד היום בזכותה כל אישה יודעת שהשמלה השחורה הקטנה היא פריט חובה כדי לנצח הופעה, מהפנינים ועד האודם האדום שכן כן גם אותו היא המציאה גבריאל היא האישה היחידה בעולם ששנתה את פני האופנה. ממחוכים למכנסים , מהבושם הראשון בעולם על שמה של מעצבת שמרלין רק אותו לבשה למיטה, גבריאל הייתה ותמיד תישאר המדאם הראשונה של עולם האופנה! ואני דובקת במוטו שלה״ שאין בעולם אישה לא יפה, יש אישה לא מטופחת״(קוקו שאנל) 

    מאת: מיכל הרוש |‏ 8 באוקטובר 2012 | 21:43
  • אהלן! טוייב, אני הייתי רוצה לארח את אליזבת טיילור משום שכבר תקופה שאני רוצה לדעת איך היא התחתנה/התגרשה מ7 בעלים(!). כדי שאני אדע מה לא לעשות.

    מאת: שירה |‏ 8 באוקטובר 2012 | 19:11
  • האמת שהנעליים האלה שטוחות.. נעלי בובה עם שפיץ פשוט הן מונחות אחת על השנייה כך שנוצרת אשליה של עקב

    מאת: משתמש אנונימי (לא מזוהה) |‏ 7 באוקטובר 2012 | 18:00
  • את ליידי גאגא איתה אף פעם לא משעמם!!!! גם מבחינת הבגים שלה כמובן

    מאת: מאיה |‏ 7 באוקטובר 2012 | 15:11
  •  הכי הייתי רוצה לארח אנשים שלא מכירים את החג
    אני אדם דתי והייתי שמחה אם היו באים אליי לסוכה אנשים שלא מכירים , לארח אותם ולדבר איתם וביחד להבחין איך אנחנו לא כל כך שונים כו שאנחנו חושבים ..
    אנחנו עם אחד !!!

    מאת: שיראל |‏ 7 באוקטובר 2012 | 14:22
  •  יותר מכול בן אדם בעולם שהיייתי רוצה לארח בסוכתי, זה היה סבא שלי זכרונו לברכה שגידל אותי בידיו, הוא היה האמא שלי האבא שלי הסבא שלי ועוד המון והלואי והייתי יכולה להחזיר את הגלגל אחורה כדי להיפרד ממנו כמו שצריך עי ביקור בסוכה שלי ולהגיד לו תודה.

    מאת: sar |‏ 7 באוקטובר 2012 | 14:05
  • הסופרת שכתבה את 'השטן לובשת פראדה'. היינו מרכלות ומחליפות רשמים מחווית העבודה אצל בוסים בלתי נסבלים וספק משוגעים. כל זאת תוך אכילת גלידה :)

    מאת: טל |‏ 7 באוקטובר 2012 | 11:30
  • הסופרת שכתבה את "השטן לובשת פראדה". אנחנו יכולות להחליף חוויות ורשמים מעבודה עם בוסים בלתי נסבלים וספק משוגעים. כל זה כמובן תוך אכילת גלידה.

    מאת: טל |‏ 7 באוקטובר 2012 | 11:27
  •  היום בו אזכה להזמין את בת דודי לסוכה יהיה יום נהדר:
    בת דודי המוכשרת, היפה, המבריקה, העדינה כל כך מופנמת שמעגל החברים שלה, שלא לדבר על בני זוג, כמעט ולא קיים. זה מכאיב לי בכל פעם מחדש. איך ייתכן שהיא עדיין לא נשואה? איך זה שאין לה כמעט חברות? אני כל כך נהנית לשוחח איתה, לבלות איתה, איך אף אחד לא רואה את זה? איך אף אחד לא רואה אותה??? היא תמיד מזכירה לי פנינה חבויה בתוך צדפה…
    אצלנו במשפחה, מי שמזמין בד"כ הם הזוגות הנשואים, שמזמינים בד"כ נשואים… לכן, כשאזמין אותה, זה בעצם אומר שהיא כבר נשואה. נחגוג את החג יחד, ובחול המועד נצא לטייל יחד, דאבל דייט שכזה..
    מחכה לזה כבר בקוצר רוח!

    מאת: טל |‏ 7 באוקטובר 2012 | 11:27
  • בחג הזה הייתי רוצה לארח את אבא שלי. ההורים שלי גרושים מגיל קטן ואבא שלי גר מאוד רחוק. הילדים שלי נורא מתגעגעים ושואלים עליו כל הזמן, אנחנו מדברים בסקייפ ובטלפון אבל זה לא מספיק. נורא רציתי שיבוא להתארח אצלינו בחג או לפחות בשמחת תורה ויבלה עם הנכדים אבל לא שחררו אותו מהעבודה כי דווקא בחגים מטורף. תמיד אני מצטערת אחר כך איך היה יפה וחבל שהוא לא בא. נחכה לשנה הבאה בפנסיה.

    מאת: צביה |‏ 7 באוקטובר 2012 | 11:11
  •  כשהיינו ילדות קטנות, סבא היה מקפיד כל חג לבנות בשבילנו סוכה יפה ומקושטת כדי שנגיע אליו ונרגיש את שמחת החג. הסוכה שבנה עבורנו הייתה סוכה לפי הספר. הוא לקח פטיש, מסמר, אסף קרשים מעץ וסכך מענפים שסחב על הגב. קישט בארבעת המינים, בשבעת המינים ובכל טוב. משך עשרות שנים סוכת השלום שלו אירחה אושפיזין רבים. לפני חמש שנים סבא חלה ולא היה מסוגל לבנות את הסוכה, אך הבטיח לבנות אותה שנה הבאה. בשנה הבאה, בדיוק בחג הסוכות, סבא נפטר. בביתו נבנתה כבר סוכה מסוג אחר לגמרי… מאז החלטתי שאני חייבת לבנות סוכה כל שנה ויהי מה. אז נכון שהסוכ שלי היא סוכת נחלים פשוטה, ושהסכך שלה הוא מלאכותי כזה… אבל בכל זאת סוכה. הייתי מתה שסבא יהיה האושיפיזין שלי בסוכה, למרות שאני בטוחה שהוא יושב איתנו וצוחק!

    מאת: הילי |‏ 7 באוקטובר 2012 | 10:46
  • הייתי בת שמונה כשסבתא שלי נפטרה, ממה שהיום יודעים לקרוא לו רשלנות רפואית. כמעט שלושים שנה חלפו, אבל הגעגועים נשארו. געגועים לסבתא. הסבתא היחידה שהכרתי. היינו יושבות יחד בסוכה ולומדות להכיר אחת את השנייה. יש לי המון שאלות לשאול את סבתא, והמון דברים לספר לה. הייתי גם רושמת את כל המתכונים, שאמא שלי מספרת עליהם לפעמים. מתכונים שאף אחד לא יודע להכין היום. ועד שסבתא תגיע להתארח בסוכה שלי, היא מתארחת מדי פעם בחלומות שלי…

    מאת: עדי |‏ 7 באוקטובר 2012 | 08:25
  • הייתי מארחת את הג'ינג'י הלוהט של CSI ,
    דיוויד קרוזו , הלא הוא הורישיו מהסדרה CSI מיאמי,
    תתפלאו, אבל פשע ואופנה הולך מעולה , אם תהיתם מה המקור של משקפי הטייסים, תראו פרק אחד ותבינו, אבל תיזהרו לא להתמכר!

    מאת: הילה |‏ 6 באוקטובר 2012 | 22:35
  •  אבא שלי זכרונו לברכה שנפטר כשהייתי נשואה טרייה ובתחילת הריוני הראשון… הייתי שמחה להראות לו את נכדתו המתוקה והחכמה , ודאי היה שמח להתגאות בה וב׳חוכמות׳ שלה!

    מאת: חן |‏ 6 באוקטובר 2012 | 21:59
  •  אחמדינג׳אד החומייני הזה ומנסה להבין מה יש לעזעזל נגד יהודים / ציונים/ ישראלים!! מה עשינו לו מדינה קטנה ופצפונית ??? עם הכנסת אורחים כמו שלנו הוא בטוח יכוון את הפצצת אטום שלו למקום אחר..

    מאת: מעיין |‏ 6 באוקטובר 2012 | 20:01
  •  בסוכה שלי הייתי רוצה יותר מכל לארח את בני הדודים שלי. יש לי בני דודים מצד אמא שגרים בגרמניה. ילדים קטנים ומתוקים שמדיפים ריח ילדות וניחוח רעננות ותמימות מתוק. הספקתי בינתיים לראות אותם רק פעמיים במהלך חיי, כשטסתי אליהם, כי אמם חוששת שהם יטוסו לארץ. בני דודים נוספים שהייתי רוצה לארח בסוכה (גם הם מצד אמא) הם נערים כבר, שאיני הכרתי מעולם בגלל סכסוך בין המשפחות, אבל אני יודעת שגם הם הביאו רצון לסיים את הריב המטופש ולגשר בין האחים הגדולים- ההורים שלנו. חג סוכות זהו חג משפחתי ואין דרך טובה יותר לדעתי לחגוג אותו אלא עם המשפחה!

    מאת: זהר |‏ 6 באוקטובר 2012 | 19:41
  •  אני הייתי מארחת בסוכה את אבי שמעולם לא יצא לי להכיר,
    הוא עזב את אימי כאשר הייתי בת שנה הסיבות לעזיבתו לא ידועות לי לצערי.
    עוד מעט אני מתגייסת לה"ל והייתי רוצה לארח אותו בסוכתי, להכיר אותו לגרום לו להתגאות בבת שגלדה לו.
    שיכיר אותי ואת המשפחה שלי,החבר.
    כל חג סוכות אני חולמת על זה שהוא יכנס עם פרחים ויברך את כולם בחג סוכות שמח.
    מקווה שאי פעם הפנטזיה הזו תתגשם.
    חג סוכות שמח לכולם!

    מאת: ליבי |‏ 6 באוקטובר 2012 | 19:17
  •   הייתי רוצה שבח סוכות הזה נארח כולנו את עם ישראל אשר יגיע מכל קצוות העולם לסוכה הגדולה שבירושלים וכך נזכה כולם לקבל את המשיח. ואז באמת יגיעו כל האושפיזין אברהם ושרה יצחק ורבקה וכ'ו.. וזה יהיה הסוכות הכי מדהים בעולםםם!!!

    מאת: אילת |‏ 6 באוקטובר 2012 | 19:10
  •  הייתי רוצה שבח סוכות הזה נארח כולנו את עם ישראל אשר יגיע מכל קצוות העולם לסוכה הגדולה שבירושלים וכך נזכה כולם לקבל את המשיח. ואז באמת יגיעו כל האושפיזין אברהם ושרה יצחק ורבקה וכ'ו.. וזה יהיה הסוכות הכי מדהים בעולםםם!!!

    מאת: אילת |‏ 6 באוקטובר 2012 | 19:08
  •  לארח את עצמי
    הייתי רוצה לארח את עצמי. וזה לא בגלל שאני לא אוהבת אנשים, או לחלופין אוהבת את עצמי, להיפך יש לי קרובים אהובים ומשפחה נפלאה ואני אוהבת לתת באהבה. זה גם לא מהסיבה שאחרי חודש שלם של לארח אנשים ולהתארח כבר נמאס ורוצים קצת שקט. הסיבה שבגללה אני רוצה לארח את עצמי היא סיבה אנושית לחלוטין ואם יורשה לי לומר שאנשים אחרים שהגיבו כאן יחשבו כמוני. אומנם אני בחורה צעירה (23) אין לי ילדים או משפחה שלמה לפרנס אבל גם לסטודנטית (ובמדינה שלנו זה לא פחות מלדאוג למשפחה שלמה)כמוני מגיע להירגע לקראת המשך של עוד שנה, לנוח בסוכה קטנה ממוקמת בגינה, להינות ממזג האוויר הסתוי, לעצום עיניים ופשוט לא לחשוב על כלום. חג שמח:)

    מאת: אדווה |‏ 6 באוקטובר 2012 | 15:55
  •   הייתי רוצה לארח את עצמי. וזה לא בגלל שאני לא אוהבת אנשים, או לחלופין אוהבת את עצמי, להיפך יש לי קרובים אהובים ומשפחה נפלאה ואני אוהבת לתת באהבה. זה גם לא מהסיבה שאחרי חודש שלם של לארח אנשים ולהתארח כבר נמאס ורוצים קצת שקט. הסיבה שבגללה אני רוצה לארח את עצמי היא סיבה אנושית לחלוטין ואם יורשה לי לומר שאנשים אחרים שהגיבו כאן יחשבו כמוני. אומנם אני בחורה צעירה (23) אין לי ילדים או משפחה שלמה לפרנס אבל גם לסטודנטית (ובמדינה שלנו זה לא פחות מלדאוג למשפחה שלמה)כמוני מגיע להירגע לקראת המשך של עוד שנה, לנוח בסוכה קטנה ממוקמת בגינה, להינות ממזג האוויר הסתוי, לעצום עיניים ופשוט לא לחשוב על כלום. חג שמח:)

    מאת: אדווה |‏ 6 באוקטובר 2012 | 15:49
  •  הייתי רוצה לארח את עצמי. וזה לא בגלל שאני לא אוהבת אנשים, או לחלופין אוהבת את עצמי, להיפך יש לי קרובים אהובים ומשפחה נפלאה ואני אוהבת לתת באהבה. זה גם לא מהסיבה שאחרי חודש שלם של לארח אנשים ולהתארח כבר נמאס ורוצים קצת שקט. הסיבה שבגללה אני רוצה לארח את עצמי היא סיבה אנושית לחלוטין ואם יורשה לי לומר שאנשים אחרים שהגיבו כאן יחשבו כמוני. אומנם אני בחורה צעירה (23) אין לי ילדים או משפחה שלמה לפרנס אבל גם לסטודנטית (ובמדינה שלנו זה לא פחות מלדאוג למשפחה שלמה)כמוני מגיע להירגע לקראת המשך של עוד שנה, לנוח בסוכה קטנה ממוקמת בגינה, להינות ממזג האוויר הסתוי, לעצום עיניים ופשוט לא לחשוב על כלום. חג שמח:)

    מאת: אדווה |‏ 6 באוקטובר 2012 | 15:46
  • כבר כמה שנים שאני גרה בחו"ל ופוגשת אותה רק בביקרוין (פעם אחת היא גם ביקרה אותי אבל זה היה לפני ארבע שנים..). אני תמיד רוצה ךהתקשר ולשאול מה נשמע ואיך הולך (יש לי רק סבתא מצד אמא, לצערי השאר כבר לא איתנו הרבה שנים).
    תמיד שאני באה לביקור היא מכינה לי סחוג הביתה (שחבר שלי מחסל לרוב..) והיא תמיד דואגת שיהיה לי ג'חנון כשאני באה (כי אני מפונקת ואוכלת רק את שלה..) ואני מרגישה רוב השנה כמו הנכדה הכי גרועה בעולם כי אני בחיים לא מתקשרת (לימודים.. ואז מאוחר מדי… השעות לא מסונכרנות)… בקיצור, אם יש מישהו שהייתי רוצה להזמין לסוכה (לראות איתה את הסרט של הדייט הראשון שלה עם סבא, של היצ'קוק, אגב) זאת הייתה סבתא שלי. :)

    מאת: שני |‏ 6 באוקטובר 2012 | 14:46
  •  כל חג גם בסוכות כרווקה ברור שאני נוסעת להורים
    ואמא שלי המארחת כמידי שנה
    אני מגיעה ברגע האחרון אחרי שכבר הכל מוכן מעשי ידיה ועוזרת רק בשטיפת כלים
    הלוואי ואזכה להחזיר לה חזרה על כל הטרחה שלה , על האהבה ותשומת הלב
    הייתי רוצה אותה בתור האושפיזין הראשון שלי
    ולגרום לה להרגיש מלכה כמו שמגיע לה
    אין כמו אמא
    חג שמח

    מאת: משתמש אנונימי (לא מזוהה) |‏ 6 באוקטובר 2012 | 11:40
  •  הייתי מארחת בסוכתי את רחל אטיאס הילדה שכל משפחתה נהרגה בתאונת דרכים בכניסה לטבריה,זה מאוד נגע לליבי ולכל עם ישראל פשוט כואב הלב איך נותרה ללא משפחה והחסרון מאוד מורגש בעיקר בתקופת החגים.

    מאת: ma |‏ 6 באוקטובר 2012 | 10:28
  • אני גרה בתל אביב ב-6 השנים האחרונות באותה דירה.
    זכיתי להכיר את כל חסרי הבית החיים בסביבתי. יש את האישה עם השיער הלבן שהולכת עם עגלה מלאה באוסף רב, יש את האישה שבכל ערב מסדרת לעצמה מיטה על הספסל ליד מסריק והולכת לישון תחת כיפת השמיים, יש את האיש שעובר בין האנשים ועם פרצוף חביב ומסכן מבקש מעט כסף. ויש עוד רבים נוספים..
    אולי ליום אחד הייתי מזמינה את כל האנשים הללו, שלא ירגישו לבד ושיזכו לחגוג חג כהלכתו בארץ ישראל

    מאת: hcn |‏ 6 באוקטובר 2012 | 09:10
  •  שאחרי חמש שנים שהייתי מכינה כיסא ריק בשבילו בסוכה שסוף סוף השנה הוא ימלא אותו אחרי שמשאלת ליבי התגשמה והוא חזר.
    אז לפחות גם שאתלבש יפה לכבודו, לא?
    חג שמח

    מאת: דפנה |‏ 6 באוקטובר 2012 | 08:47
  •  הייתי רוצה לארח את ג'ניס ג'ופלין, לציין את יום מותה ה42 שחל בימים אלו…

    מאת: אלה |‏ 6 באוקטובר 2012 | 02:52
  •  אז אמנם עברה לה שנה והוא כבר בביתו…
    אבל עדיין גלעד שליט הוא האושפיזין שלי!!! סגירת המעגל הזו שלפני שנה הוא שוחרר ויכל לחגוג את החג הזה עם משפחתו לראשונה , הופך את סוכות למאוד מרגש עבורי ובטוחה שגם עבורו! לשבת איתו ולשוחח על הכל!

    מאת: יעלי |‏ 6 באוקטובר 2012 | 00:36
  • מתנה ממש ממש שווה!!!
    פריטים טרנדיים ומקסימים, כל אחד בפני עצמו וגם ביחד.
    ממש אהבתי!
    כולן מוזמנות לבקר בבלוג האופנה שלי, אני מחכה לכן שם :-)
    http://www.veredstyle.com/

    מאת: ורד |‏ 5 באוקטובר 2012 | 23:21
  •  בכל פעם שאני נכנסת לסוכה של אחד מבני משפחתי ורואה את הציורים שתלויים על הסדינים, מריחה אותם, אני נזכרת בסבתי אסתר היקרה והאהובה שהשאירה לנו את כל המזכרות הללו יחד עם המון זכרונות מדהימים שחרוטים בלבי . אני מתגעגעת אליה ומצטערת שבתי הקרויה על שמה, לא זכתה להכיר את האישה הצדיקה הזו.
    הייתי הכי רוצה בעולם רק לשבת איתה ולחבק אותה ולומר לה כמה אני אוהבת וגאה בה.

    מאת: אורלי |‏ 5 באוקטובר 2012 | 22:57
  •  הרבה אנשים לא מבינים את התרומה העצומה של קוקו שאנל לעולם האופנה, הייתי רוצה לשוחח איתה מעט ולהיפתח לעולם מהפכני נפלא, וכמובן לשאול אותה מה היא חושבת על מה שקראל עושה לבית האופנה שלה.
    קלאסיקה מעודנת בסוכה- אין אושפזין יותר טוב מזה.

    מאת: heli |‏ 5 באוקטובר 2012 | 22:14
  •  אני באמת שלא מבינה מה קורה עם האתר הזה! נמאס.
    כל פעם אני שולחת, ושאני נכנסת אחרי שעתיים אני רואה שיש תגובות שקובלו אחרי ושלי לא מופיעה, אז מה בעצם הסיכויים שלי לזכות אם התגובה שלי לא מופיעה? 0. תסדרו את זה !!!!!!!!!!!!!!!

    מאת: heli |‏ 5 באוקטובר 2012 | 22:12
  •  אני הייתי רוצה לארח בסוכתי לתפארת מדינת ישראל את לא אחרת מאשר ג'יי קייי רולינג המחברת האגדית של ספרי הארי פוטר!!!!

    יש לי בעיות קשב וריכוז על כן בלתי אפשרי עבורי לשבת עם הספרים עבי הכרך האלו ולקרוא אותם אבל לא הייתי יודעת שובע מהאושר לו מחברת הספרים הייתה מספרת לי את תוכן הספרים בעל פה !!! זה ה – חלום הכי גדול שלי והלוואי ויום אחד אגשימו. ואם לא…..אולי לפחות אקבל מכם מתנה? :)

    מאת: דנה |‏ 5 באוקטובר 2012 | 22:06
  • עכשו כל אחת דופקת נאום מרגש כדי שמי שקורא את כל זה התרגש ויבחר בה,
    אז אני לא..
    אני הייתי רוצה להזמין כל עובר אורח ברחוב, כל אחד או אחת מעם ישראל שרוצה לשבת ולהתכבד !

    מאת: ליאור |‏ 5 באוקטובר 2012 | 21:11
  • הייתי רוצה לארח את שלומית. מסכנה, כבר עשרות שנים היא בונה סוכות, מקשטת אותן, קונה את ארבעת המינים ובסוף נשארת עם כל הבלאגן, והשלום בכלל לא הגיע..
    ובנימה פחות מבודחת, הייתי מזמינה את כל השלומיות השונות שיש בחיי: אמא שלי, שמארחת אותנו כל שבוע לארוחה בשבת בצהריים; חמותי, שמארחת בכל הזדמנות וכל מפגש משפחתי מתקיים אצלה בבית, והכל תמיד באווירה טובה, עם חיוך ועם עוגות ביתיות (רבות!); סבתא שלי, שבמשך שנים כל ארוחת חג הייתה אצלה בבית, עם כל הבלאגן והטרחה, עם הסרוויס העתיק והפמוטות מכסף שהצליחו לשרוד את אירופה. ועוד שלומיות רבות כאלה, שתמיד מארחות, תמיד מוכנות, תמיד עושות הכל מאחורי הקלעים וגורמות לעולם להרגיש בנוח, לא נותנות לנו אפילו לשטוף כלים בסוף.. אותן הייתי מארחת אצלי בסוכה ולא נותנת להן לקום מהכסא! (אולי רק בשביל שירותים..). כדי שערב אחד הן יהיו האורחות ואנחנו נטרח סביבן.

    מאת: מורן |‏ 5 באוקטובר 2012 | 20:48
  •  אני יודעת שזה ישמע מוזר ואפילו חוצפה… אני לא רוצה לארח יותר…!!! רוצה לנוח… אחרי כל השבת חג, שבת חג אני רוצה שיארחו אותי… ואז אולי אני אפילו אלבש את המתנה היפה הזו… אז מה אתם אומרים מגיע לי ????

    מאת: מיכל ויצמן |‏ 5 באוקטובר 2012 | 20:34
  •  בסוכה שלי הייתי רוצה לארח את כל משפחתי בשלמותה, לחזור לימים הטובים כשהמשפחה הייתה גדולה ושמחה, אך עקב גירושים של הורי הסיכוי לזה הוא ממש קלוש, אני מתגעגעת להרמוניה המשפחתית שלנו והייתי נותנת הרבה כדי שנשב כולנו יחד ונהנה מהחברה אחד של השני….. שבת שלום וחג שמח!

    מאת: יולי |‏ 5 באוקטובר 2012 | 19:09
  • הייתי מארחת בסוכתי .את הילד מויישיק .שהתיתם מהוריו בפיגוע במומבי.מרגש אותי כל פעם מחדש,מאחלת לו בריאות והצלחה,

    מאת: פולט |‏ 5 באוקטובר 2012 | 19:07
  • הייתי נערה כשזכיתי להכיר את ספריה של ג׳יין אוסטן. הכל התחיל מסדרת טלוויזיה כל יום שישי אחר הצהרים ״ גאווה ודעה קדומה״ התמכרתי והתאהבתי. בהתחלה התוודעתי ליצירתה ( קניתי כל ספר וכל סיפור שכתבה , באנגלית ובעברית ) ואחר כך לאישיותה.
    ג׳יין אוסטן היתה אשה פורצת דרך, פמיניסטית עוד בטרם נולד רעיון הפמיניזם.
    בתקופה שבה נשים היו תלויות לחלוטין בבני המין הגברי היא כתבה ספרות שונה, שנונה עם המון ביקורת חברתית ומבלי להסוות את זהותה ומינה הצליחה להגיע להצלחה והכרה עוד בחייה. את הספר ״אמה״ הקדישה לנסיך מווילס שהיה מעריצה , על פי בקשתו המפורשת !!!! לצערי ג׳יין נפטרה בטרם עת והשאירה אחריה יצירות בלתי גמורות בעת ( ואני בטוחה שעוד רעיונות רבים שלא הגיעו לידי מימוש)
    אין ספק שאם הייתי מצליחה להזמין את ג׳יין לסוכתי , היינו יושבות יחד כל הלילה, אני הייתי מספקת את סקרנותי לגבי הסיפורים שלא הושלמו , חידת הנישואים שתכננה וביטלה ללא הסבר, מי היה אהובה המיסתורי ?
    אני לעומת זאת הייתי מספרת לה כמה התקדמנו אנו הנשים , ואני בטוחה שהייתי גורמת לה אושר רב לדעת כי היום נשים הן עצמאיות וחזקות, ובעצם הגשמנו לה את החלום…

    מאת: רויטל |‏ 5 באוקטובר 2012 | 19:02
  •  משה רבינו. והשאלה היא כמובן למה?
    משה רבינו הוא הבן אדם היחידי שראה את ה' פנים אל פנים, הוא האיש שהשפיע הכי הרבה על כל ההסטוריה האנושית, הוא זה שהוביל את עם ישראל אל החירות לאחר הפרך במצריים.
    הייתי רוצה לשאול אותו איך הוא הרגיש אחרי כל ההליכה במדבר, להגיע לארץ ישראל ולא להיכנס אליה? נבגד? מאוכזב? או אולי דווקא הוא הבין וקיבל זאת באהבה.
    הוא מסוג האנשים שאפשר ללמוד מדרך ההתנהלות שלו בחיים כלכך הרבה מבלי להרגיש אדם קטן או שמטיפים לך מוסר, אלא פשוט מראים לך את הדרך הנכונה בחיים.
    משה רבנו- אתה מוזמן לסוכתי!!

    מאת: עדי |‏ 5 באוקטובר 2012 | 18:48
  •   הייתי רוצה לארח אצלי בסוכה את רוזה פארקס.
    רוזה, תופרת מאלאבמה. פשוט כי יום אחד היא נסעה באוטובוס אחרי עוד יום ארוך וקשה בעבודה וכאשר נוסע ביקש ממנה לפנות את מקומה בשבילו- היא סירבה!

    מה כ"כ מיוחד בה?

    ובכן המקרה הזה קרה ב1955, רוזה הייתה אישה אפרו-אמריקאנית שחיה בארה"ב בתקופה שבה היו נהוגים חוקים גזעניים.
    האישה האמיצה הזו סירבה לקום ובכך נתנה את האות להיווסדה של התנועה לזכויות אזרח בארה"ב- נושא שכ"כ מדבר אליי, אלינו היום.
    מרד היחיד שלה מעורר השראה והייתי רוצה לדסקס איתה על זה :)!

    מאת: דניאלה |‏ 5 באוקטובר 2012 | 18:46
  •  הייתי רוצה לארח אצלי בסוכה את רוזה פארקס.
    רוזה, תופרת מאלאבמה. פשוט כי יום אחד היא נסעה באוטובוס אחרי עוד יום ארוך וקשה בעבודה וכאשר נוסע ביקש ממנה לפנות את מקומה בשבילו- היא סירבה!

    מה כ"כ מיוחד בה?

    ובכן המקרה הזה קרה ב1955, רוזה הייתה אישה אפרו-אמריקאנית שחיה בארה"ב בתקופה שבה היו נהוגים חוקים גזעניים.
    האישה האמיצה הזו סירבה לקום ובכך נתנה את האות להיווסדה של התנועה לזכויות אזרח בארה"ב- נושא שכ"כ מדבר אליי, אלינו היום.
    מרד היחיד שלה מעורר השראה והייתי רוצה לדסקס איתה על זה :)!

    מאת: דניאלה |‏ 5 באוקטובר 2012 | 18:43
  •  הייתי רוצה לארח אצלי בסוכה רוזה פארקס.
    רוזה הייתה אישה עובדת-תופרת מאלאבמה, אישה ממוצא אפרו-אמריקאני שחזרה יום אחד מעוד יום ארוך וקשה בעבודה ועלתה לאוטובוס.
    כאשר עלה נוסע לבן לאוטובוס וביקש את מקומה כנהוג באותם ימים- היא סירבה!
    רוזה נעצרה ונקנסה אבל המעשה שלה היה האות להיווסדה של התנועה לזכיות אזרח בארצות הברית..נושא שכ"כ מדבר אלינו היום!
    הייתי רוצה לארח אותה בסוכה שלי ולשמוע ממנה מה עבר לה בראש באותו רגע.
    ממש אישה מעוררת השראה :)!

    מאת: דניאלה |‏ 5 באוקטובר 2012 | 18:32
  • אנחנו זוג צעיר, ישראלי , ממוצע, שאוהב לטייל בארץ ובעולם. אבל במצב הכלכלי העולמי, קצת קשה לעזוב עבודה ולצאת לטייל, בעיקר במחירים בחג.
    נשמח לארח בסוכתנו היפה, על המרפסת, עם נוף להרים, אוויר צלול וחתול שמנמן. לארח זוג צעיר, מקהילה בגולה, אפילו עם ילד/ה, יש מקום ואווירה.
    בתמורה, נתארח אצלם בחג הבא.
    סוכה להחלפה, במחיר צחוק ושמחה!

    מאת: סוכה שמחה |‏ 5 באוקטובר 2012 | 17:32
  • בנות יקרות, אתן מוזמנות למכירה נוצצת בבוטיק הביתי שלי, בדירתי שבזמנהוף 25 בתל אביב.
    המכירה תתקיים בחמישי שישי הבאים (11-12 לאוקטובר) ויימכרו בה בגדים, נעליים ואקססוריז מעלפים שאני בחרתי וייבאתי באופן אישי. כל הפריטים במחירים מאוד נגישים ונוחים – עד 250 ש"ח!
    אפשר להתרשם מחלק מהקולקציה ולעשות לי לייק לעמוד
    http://www.facebook.com/pages/MyHomeSale-Clothing-Accessories/163644877104968
    מחכה לראותכן! 

    מאת: יערה |‏ 5 באוקטובר 2012 | 17:15
  • הרואין שיק או לא…
    בעיניי היא לנצח תהיה אחת הנשים היפות בעולם, והאסוציאציה הראשונה שעולה לי בראש כשהמילה 'אופנה' נזרקת לאוויר.
    הייתי שמחה לדסקס איתה קצת על הא ועל דא, על ג'וני ועל פיט, על לונדון וגם לקבל ממנה קצת טיפים לפני החתונה. כמובן שאשמח לצאת איתה לסיבוב שופינג בעיר,
    אני בטוחה שהיא יכולה לסדר לי איזו הנחה קטנה בטופ שופ.
    ואז בסוף הערב, נצטלם כמו BFF אמיתיות ואעלה את התמונה לאינסטגרם תחת הכותרת – Kate & I ;-) 

    מאת: קארין |‏ 5 באוקטובר 2012 | 16:54
  •  לא הרבה מבינים את המהפכה שהגברת יצרה בעולם האופנה, ובכן, אותה הייתי רוצה לארח בסוכתי. לשוחח עם הגברת על המהפכות האמיתיות המתרחשות, וכמובן- מה היא חושבת על מה שקארל עושה לבית האופנה שלה.

    מאת: חלי |‏ 5 באוקטובר 2012 | 16:45
  •  שמעון פרס…. הוא הדמות הפוליטית הכי סלב שיש בארץ… תמיד מסורק ומאופר ולבוש בחליפה מצוחצחת.. והוא גם ראה כול כך הרבה ונראה לי בנאדם אופטימי מאוד… הייתי רוצה לקחת כמה טיפים מה חוכמת חיים שלו…

    מאת: דנה |‏ 5 באוקטובר 2012 | 16:43
  • הייתי רוצה לארח את פיטר פן, הילד הכל יכול והגיבור האולטימטיבי שכל אישה רוצה, שיגיע לסוכה שלי יתארח בה ובסוף יכך אותי אותי לארץ שלו..ושנישאר צעירים לנצח!

    מאת: יהל |‏ 5 באוקטובר 2012 | 16:17
  • הייתי רוצה לארח את פיטר פן, האיש הכל יכול והגיבור האולטימטיבי של כל אישה, שהוא יבוא יתארח אצלי ובסוף יכך אותו לארץ שלו… ושנישאר צעירים לנצח!

    מאת: יהל |‏ 5 באוקטובר 2012 | 16:14
  •  

    מאת: יהל |‏ 5 באוקטובר 2012 | 16:11
  •  השנה היא השנה הראשונה שנאלצתי להישאר לבדי בסוכה לאחר שכל המשפחה היקרה שלי נסעה לחו"ל וכל זאת בגלל מבחן ארור שמתקיים מיד לאחר החג! לכן הייתי מאוד שמחה לארח בסוכה שלי את מעצבת הבית של חברת "לוצי" כדי שתעניק לי את ארבעת הפריטים המדליקים שעיצבה ותספר לי מהיכן קיבלה את ההשראה לעיצוב הפריטים! ובכך תפיג את בדידותי ותשמח אותי מאוד :)

    מאת: דבורה |‏ 5 באוקטובר 2012 | 15:12
  •  אורי חזקיה הוא באופן מוחלט הבן אדם שהכי הייתי רוצה לארח בסוכה שלי.
    אפשר לסמוך על אורי שהוא ירים את מצב הרוח של כל האורחים האחרים ויהפוך את הסוכה שלי לסוכה הכי מגניבה בעיר!
    עיקר חג הסוכות הוא להיות ביחד, עם המשפחה והחברים, ופשוט להנות עם האנשים שאוהבים, ואורי חזקיה הוא פשוט הבן אדם המושלם לבלות איתו ולצחוק איתו.
    איתו, אוכל לבלות גם כמה שבועות ולא לצאת מן הסוכה, נוכל לצחוק ולדבר במשך כל החג.
    מקווה שהוא קורא את זה, כי הוא עדיין מוזמן!

    מאת: שירה ביכות הוא להכלר |‏ 5 באוקטובר 2012 | 15:07
  • מאחר והיום זה יום הולדתי סוכתי תהיה מלאה באושפיזין ובנוסף הייתי מאוד רוצה שאורחת הכבוד שלי תהיה אנה דה לרוסו אישה בעלת סטייל עצום, אישה בעלת חוזק ועוצמה, מודל לחיקוי ופייאשן אייקון פשוט מדהימה!! הייתי שמחה לשאול אותה מלא שאלות בקשר לסטייל שלה ואיך היא הפכה לאישה שהיא עכשיו ואפילו לקבל ממנה טיפים לגבי אופנה שזה משהו שאני אובססיבית כלפיו!!!!!!

    מאת: חגיתש |‏ 5 באוקטובר 2012 | 15:00
  • לארח את ג'ים מוריסון, אלביס פרסלי, איימי ווין-האוס, בוב מארלי וג'ימי הנדריקס. אך איזה ערב היינו מעבירים… אלויס ואיימי בדואט, בוב מארלי וג'ימי הנדריקס על הגיטרה, וג'ים הוא סוליסט… הוא כבר יסתדר…

    מאת: משתמש אנונימי (לא מזוהה) |‏ 5 באוקטובר 2012 | 14:53
  •  כמה נדוש כמה נכון … הייתי מארחת את עצמי מלפני עשר שנים ומזהירה אותי מכל הטעויות שעשיתי בעשר שנים האחרונות
    כיום אני בת 32 עם עבר עשיר של טעויות
    אין הרבה הזדמנויות לפשפש מה היה נכון ומה לא היה נכון
    לפני חודש ביטלתי אירוסין לגבר הלא מתאים .. שרציתי מאוד שיתאים …
    הייתי חוזרת קצת לעבר כדי לעשות כמה בחירות מחדש
    ולחסוך לב שבור והרבה בחירות מוטעות בדרך
    ואולי גם לצחוק עם עצמי על כמה
    אני וההיא לפני עשר שנים עדיין דומות, ואני אופטימית שהכל לטובה ומה שצריך לקרות קורה
    חג שמח לכולם :) 

    מאת: פרח |‏ 5 באוקטובר 2012 | 14:34
  •  אתמול ישבתי בסוכה ומאחד הבתים בשכונה התנגן השיר 'אחותי' של שולי רנד.
    וחשבתי על אחותי.אחותי היתה, כלומר עדין כליל השלמות. זו שיודעת הכל וכולם מקשיבים לה, שתמיד נראית מצוין ומשלבת בצורה מופלאה בין אמהות מדהימה לקריירה. בקיצור המודל המושלם.
    וכשישבתי בסוכה עם המשפחה היפה שלי, באמת שיש לי בעל וילדים מדהימים, חשבתי על אחותי. הייתי שמחה לארח את אחותי בלי להלחץ מזה ובלי לנסות להרשים אותה, ובלי לנסות לאפות או לבשל כמוה, פשוט לארח אחות. את אחותי.

    מאת: יוכי |‏ 5 באוקטובר 2012 | 14:34
  •  אני, בתור חילונית, הייתי רוצה לארח משפחה דתית כדי ליראות את ההבדלים ולהבין איך הם חוגגים.

    מאת: ענת מוקדי |‏ 5 באוקטובר 2012 | 14:04
  • השנה היא השנה הראשונה שנאלצתי להישאר לבדי בסוכה לאחר שכל המשפחה היקרה שלי נסעה לחו"ל וכל זאת בגלל מבחן ארור שמתקיים מיד לאחר החג! לכן הייתי מאוד שמחה לארח בסוכה שלי את מעצבת הבית של חברת "לוצי" כדי שתעניק לי את ארבעת הפריטים המדליקים שעיצבה ותספר לי מהיכן קיבלה את ההשראה לעיצוב הפריטים! ובכך תפיג את בדידותי ותשמח אותי מאוד :)

    מאת: דבורה |‏ 5 באוקטובר 2012 | 13:56
  • את אופרה וינפרי. אישה גדולה ומיוחדת מאוד. שהצליחה להגיע למעמד שאף אישה בעולם לא הצליחה, בזכות היכולות שלה, האופי והכישרון שלה. הייתי שמחה אם ערב אחד היא הייתה עונה לי על כמה שאלות, נותנת טיפים ומספרת על חייה. זה מאוד מסקרן. ובנינו, מי לא הייתה רוצה שאישה כזו תשב אצלה בסוכה. (ואני מאמינה שלא יזיק כ"כ לנשים בארץ לקחת ממנה דוגמא). שיהיה חג שמח!:)

    מאת: שירה |‏ 5 באוקטובר 2012 | 13:54
  • סוכה היא כמו חדר נעול אבל פתוח, מצד אחד יש ארבע קירות, ומצד שני דלת, חלונות וסוכך אשר פתוחים לכל אנרגיות החג הטובות.
    בחג הזה , על אף שכבר עבר יום כיפור, הייתי רוצה לארח את המשפחה ולהגיד תודה על שהם פה בשבילי וסליחה על כל מה שעברנו. להרגיש חלק מהאושר, השמחה ופשוט תחושת חגיגיות מיוחד שאופפת את כולנו בתקופת החגים.
    תחושה שגורמת לכולנו להשקיע ולהתלבש יפה, לקנות מתנות אחד לשני ובעיקר פשוט לשמוח- ביחד.

    מאת: ולרי |‏ 5 באוקטובר 2012 | 13:47
  • ברוח החג, הכי הייתי רוצה לארח בסוכה את משפחת בקהאם.
    אני לא מעריצה גדולה של כדורגל, בעיקר לא במשך המשחק. מד ההערצה שלי אל המשחק הזה עולה כשהוא נגמר והחבר'ה מתחילים להחליף חולצות באלגנטיות של בבונים שמחליפים בנות-זוג. אני אומרת לכם, עם כל ההחלפות והעירום שחושף את הריבועים, אפשר להתבלבל בין כדורגל לאליפות משחקיי קובייה הונגרית.
    אבא בקהאם ככדורגלן לא אומר לי כלום אבל על פי הפוסטרים בחדר השינה של בן-דוד שלי אני יכולה לשער שהוא שווה משהו. אבל כסמל מין הוא אומר לי הרבה. באקצנט בריטי כבד ומעורר בלוטות רוק. מעניין אם חתכו לאתרוג שלו את הפיטם. ובתור אושיית סטייל שכזו הייתי שמחה להזמין אותו ואת אישתו, אייקון אופנה בפני עצמה, אלי לסוכה.
    את הילדים הם יותר ממוזמנים להשאיר עם הבייביסיטר. אבל את הקולקציה האחרונה של אמא בקהאם אשמח מאוד לארח תחת סוכתי.

    מאת: שי |‏ 5 באוקטובר 2012 | 13:45
  •  החלום שתתארח אצלי בסוכה היא קייט מידלטון, היא פשוט סמל ודוגמא לסטיילינג מהמם!
    אני כל שבוע סקרנית לדעת, מה תיהיה "היציאה" שלה בלוק המושלם שלה. וזה יהיה לי נורא מעניין וחוויתי שהיא תתארח אצלי, אכין לה סעודת מלכים כמו שצריך (אפילו שטיח אדום) והיא תספר לי סודות של מלכה……

    מאת: שוש |‏ 5 באוקטובר 2012 | 13:43
  •  הייתי רוצה לארח את אבי שנפטר לפני 10 שנים. הייתי רוצה שיגיע להתארח בסוכה אצלי בחצר, ויוכל להתגאות בבתו הקטנה שבעצם כבר גדלה ( בת 31) ,הפכה לאימא טוטאלית, שמקשטת עם בנותיה את הסוכה שכל כך אהב לבנות לנו פעם. שיוכל לטעום מהמאכלים הטעימים שלמדתי להכין(מעבר לקפה וחביתה שהוא זוכר), ולהחמיא לי כמו כל השאר. כבר כמה שנים שאני מארחת בסוכה כל כך הרבה חברים , משפחה ומכרים, האוירה תמיד טובה ונעימה אך למרות זאת הלב נצבט מאדם אחד שחסר לי כל כך שם בין כולם….

    מאת: מורן |‏ 5 באוקטובר 2012 | 13:16
  •  את כל הנפטרים מהמשפחה שלא הספקתי להפרד מהם. בעיקר אבי ז״ל שנפטר בראש השנה לפני 9שנים. לא הספקתי להפרד כראוי

    מאת: אילנית |‏ 5 באוקטובר 2012 | 13:11
  •  גולדה מאיר! שמעתן על נעלי מונרו?!, אבל לנו יש נעלי גולדה. תחת מעטה חליפות ועשן סיגריות הסתתרה אישה אוהבת ונאהבת שקיבלה את הזכות להיות אחת בין גברים. ואם גולדה תיהיה עסוקה מיד אזמין את לאה רבין, שהרי מאז הפלמ"ח היא החליפה לוק.

    מאת: a.m |‏ 5 באוקטובר 2012 | 13:07
  • ף

    מאת: הילה :) |‏ 5 באוקטובר 2012 | 13:06
  •  הייתי רוצה לארח בסוכתי את המשיח שבעזרת ה' יגיע כבר …
    אני רוצה שהוא יבוא ואני יתן לו כול מה שאני רק יכולה והארח אותו הכי טוב שרק אפשר , שהוא יגיע כבר שבשנה הבאהה נוכל לשבת בסוכה ולא לשמוע על אנשים שנהרגים ושהחיילים יוכלו לשבת בביתם בנחת ולהנות מהחג כמו שצריך לא עוד מלחמות …

    מאת: הילה |‏ 5 באוקטובר 2012 | 13:04
  •  אני לא כל כך אוהבת את החגים בגלל שאני לבד…הייתי שמחה לארח סוף סוף את בעלי! הוא עדיין לא הכיר אותי ואני לא הכרתי אותו, אבל הוא נמצא אי שם מחכה (כמוני) שהיקום יפגיש ביננו…אחח, זה יכול להיות כיף אמיתי, לשבת איתו בסוכה, ולהתעלם מכל הדודות המצעבנות ששואלות "מתי תמצאי לך מישהו?" נו כבר, השעון מתקתק..זה יהיה ממש תענוג לשבת איתו ולהתעלם מכולן(:

    מאת: רינת |‏ 5 באוקטובר 2012 | 12:54
  •  משפחת המומינים זאת משפחה שהייתי רוצה שתחגוג איתי תחת סוכתי הנחמדה.
    כי באמת- יש להם הכל, הם נחמדים, מצחיקים ושמנמנים- ככה שאני לא ארגיש רע עם עצמי אחרי כל המשקל שהעלתי בחגים האלו… וככה אני אשאר עם הרגשה טובה, הערכה עצמית גבוהה וחיוך על השפתיים :)

    מאת: סיגל |‏ 5 באוקטובר 2012 | 12:35
  •  אולי זה נשמע פטאתי אבל.איבדתי את אבא שלי לפני כ8שנים כך פתאום ללא מחלות נפטר בבית מדום לב .ועד היום אני לא מרגישה שהספקתי להיפרד ממנו לאמר לו כמה אני אוהבת אותו ושלא אמרתי לו את זה מספיק במשך החיים.ותודה שבזכות דאגת.היתר שלו אני חיה היום. (הייתי.חולה בילדותי ובזכות העקשנות שלו אני חיה היום למרות שסירהתי לטיפולי).ואת.דודי אח של אבי שגם נפטר אבל לצערנו הם נפטרו בהפרששל כמה חודשים והם היו בכסאח במותם ורציתי שישבו ביחד ויסלחו איש לרעהו כי הריב בינהם פגע לנו בחגים המשפחתיים.וכשדודי נפטר טהי פעם ראשונה בחייו בכה כי לא הצליח להיפרד כמו שצריך להראות את אהבתו כאח בוגר. 

    מאת: אביבית |‏ 5 באוקטובר 2012 | 12:32
  •  רובנו לא נודה בזה, כי אנחנו רווקות משוחררות וכה מגניבות ועצמאיות, וטוב לנו לבד וידה ידה ידה…אבל בשביל טוטאל לוק מגניב אני מוכנה לבגוד בעם שלי ולגלות את האמת. הייתי רוצה לארח בסוכה את אהבת חיי. דיי איזה נאיבית, אפילו לכתוב את זה קצת מביך אותי.
    אני אנסה להסביר, הייתי רוצה לארח גבר נאה שרמנטי מצחיק ספונטני וכל זה בסוכה, שבה הוא יבין שאני אני האישה של חייו.
    הוא יגיע לסוכה שלי שמעוטרת בפרחים (לא מישהו חייב לעשות משהו עם התפוחים המכוערת האלה מקרפ) ובמוטיבים מהטבע. הוא יאהב את האוכל שלי, הוא יצחק מהבדיחות שלי, עד סוף הערב הוא קושר את עצמו לסכך ומסרב להתפנות- (טוב אולי קצת פחות טוטאלי).
    אז כן, זה לא שמעון פרס, זה לא ג'ורג' קלוני גלעד שליט או קוקו שאנל. זו בקשה נורא פרטית, ילדותית אפילו, אבל היא באה מהלב ובתכלס היא תעשה לי הכי טוב על הלב (כמעט כמו החצאית ההורסת הזאת!)ץ
    תודה וחגג שמחח

    מאת: רעות |‏ 5 באוקטובר 2012 | 12:30
  •  הייתי רוצה לארח בסוכה שלנו את הכלבה שלנו אושר שנמכרה ואין לי מושג היכן היא… ואני כל כך מתגעגעת אליה.. אם היא הייתה לידי.. היינו אוכלים יחד בסוכה.. היא הייתה משחקת עם הקישוטים היפים ששמנו.. מניסיון שלי.. כלבים יותר אמינים מבני אדם.. כי כבר ראיתי שחברות אמיתיות חסר לי כל כך. אף אחת לא אמיתית וכנה כמוני…כולם איכזבו אותי כי לא היו לידי כשהייתי זקוקה לכם כל כך..

    מאת: יהודית הרשקו |‏ 5 באוקטובר 2012 | 12:24
  •  הייתי רוצה לאחר בסוכה כמה שיותר ילדים חסרי משפחה או הורים ולתת להם להבין שהם לא לבד ושתמיד טוב בשניים

    מאת: אודליה |‏ 5 באוקטובר 2012 | 12:05
  •  

    מאת: אודליה |‏ 5 באוקטובר 2012 | 12:04
  •  אני הכי הייתי רוצה לארח בסוכה את האחינית המהממת שלי! כשהיא היתה מגיעה אלינו היא היתה מכניסה אור הביתה. היא מצחיקה, חכמה, והיתה עושה לנו "הפעלות"….היא פשוט יצור מתוק שגורם לשמחה מסביב…כיף לשחק איתה, לצחוק איתה, ולהרגיש הכי טבעי וכיפי בעולם…לצערי אני ואחותי לא מדברות כך שאני רק יכולה לחלום על "כיף" בסוכה…

    מאת: איילת |‏ 5 באוקטובר 2012 | 11:35
  •  הייתי מזמינה את סבתי המנוחה. לסבתי היה את מלוא הסטייל והאלגנטיות שיש באישה, מה שכבר קשה למצוא היום. סבתי היתה שייכת לדור שבו על מנת להיות יפה לא היה צורך לחשוף טפחיים, ומי שלבש פריטים איכותיים, לא בהכרח בזבז הון. אלגנטיות היתה מילת המפתח. במיוחד אני זוכרת את השמלות שהיתה לובשת עם התחרות שהיו נתפרות ידנית, את התכשיטים המיוחדים שכיום אפשר למצוא רק בשווקי ענתיקות, את התיקים שפגמי הזמן עשו להם רק טוב. סבתי לימדה אותי לפתח סטייל משלי, להיות מעודכנת באופנה אך תמיד להיות קשובה למה שאני אוהבת ולמה שמתאים לגופי, וכמובן לא לוותר על הפרטים הקלאסיים שמעולם לא יצאו מהאופנה.

    מאת: כוכבית |‏ 5 באוקטובר 2012 | 11:27
  • כל האנשים שנותנים עזרה לזולת , תורמים לנזקקים , שעושים מעשים טובים – אותם הייתי רוצה לארח , כדי שגם הם יקבלו על כל הנתינה שלהם ( למרות שזה לא תלוי אחד בשני ) . פשוט היום יש מעט אנשים שבאמת דואגים לחברה ועושים מעשי צדקה , אז את כל האנשים האלה עם הכוונות הטובות הייתי רוצה לארח , שגם הם יקבלו קצת וירגישו טוב עם עצמם .

    מאת: סייפן |‏ 5 באוקטובר 2012 | 11:25
  •  הייתי שמחה לארח בסוכתי את האקס המיתולוגי שלי.
    הבחור שנפרדנו לאחר שלא היה מוכן למחוייבות של חתונה וילדים.אותו בחור שראיתי בפייסבוק שלפני חמישה חודשים התחתן ושנתקלתי לפני שבוע באשתו מסתובבת עם בטן של חודש שביעי.גם אותה הייתי מארחת ובשמחה,לא משאירים אישה בהריון לבד בחג.
    כמובן שהייתי מקבלת אותם עם החבר החדש והמהמם שלי,עם חיוך ומאחלת להם בהצלחה.
    כשאת מאושרת,את שמחה גם בשביל אחרים.

    מאת: אני |‏ 5 באוקטובר 2012 | 10:59
  •  האושפיז שלי לחג, שהוא לא באמת פרטי, ובטח לא שלי, שהייתי מאוד שמחה לארח בחג הוא איב סאן לורן. חוץ מהעובדה שיש לו צד יהודי, והוא בטח יבין את כל הדבר ההזוי (אבל כיף עד מאוד) שנקרא סוכות, הוא גם המעצב החביב עלי, ובתור אורח בסוכה שלי- הוא קרוב לוודאי יביא לי איזו מתנת נימוסין, ואם כבר לקבל מתנה, למה לא ממנו?
    כן, קצת גרידי, אבל מנגד- אני אטרח ואכין ואבשל לכבוד המאורע- אז בעצם השתוונו…
    חג שמייח!!

    מאת: שני |‏ 5 באוקטובר 2012 | 10:20
  •  בסוכה שלי הייתי רוצה לארח את אבי ז"ל שנפטר בדיוק לפני 9 שנים. בעודו היה חי, היה נוהג לבנות כל שנה את הסוכה בחצר ביתנו. החג היה הופך ססגוני ושמח וכל אחיי היו שותפים לבניית הסוכה. מאז מותו הפתאומי, כבר לא נוהגים לבנות סוכה בביתנו, ולכן אם הייתה לי סוכה, הייתי מאוד שמחה לקבלו כאורח מיוחד שפעם אחת יוכל להתארח בסוכה שבנו לכבודו. כמובן שהדבר היה משמח את כל בני המשפחה שהיו יושבים עמו בסוכה ונהנים עוד קצת מהחום והאהבה שלו. ובכל זאת- חג שמח !

    מאת: שלי |‏ 5 באוקטובר 2012 | 10:14
  • עדי אשכנזי !
    כי תכלס חוץ מהצבריות צריך גם להיות ראליים (איזה נוצרי/מוסלמי יבוא לסוכה?)
    עדי היא האישה המגניבה בארץ, עם סטייל קלאסה ושיק שלא יבייש אף כוכבת הוליווד.
    חוץ מהלוק – יש לה את זה. פשוט ככה.
    היא אישה מצחיקה בטירוף, משוחררת וכיפית. ומצליחה בזכות עצמה.
    גאונות לשמה.
    בתקווה שגם מיה דגן תבוא איתה במין עסקת חבילה וככה נרוויח 2 ציפורים במכה.
    מצחיק בטוח יהיה.

    מאת: שני |‏ 5 באוקטובר 2012 | 10:12
  •  הללויה!
    נ.ב
    מחשבה זו נוצרה השבוע, לאחר התעללות מתמשכת שעשתה לי דודדתי באמצעות הגשת "אוכל" -(כביכול )+ המתנה ממשוכת על-ידי דודתי,וזאת בשביל לראות אם אני גומרת מהצלחת
    מקו, כשאני זוכה תשלחו לי מייל

    מאת: דניאלה |‏ 5 באוקטובר 2012 | 10:05
  •  אני בהיותי חילונית הייתי שמחה לארח משפחה דתית וליראות איך הם מתנהגים בחג זה ניראה לי מעניין .
    תודה מראש ענת

    מאת: ענת |‏ 5 באוקטובר 2012 | 10:04
  •  האקס שלי וחברה שלו שני סתומים

    מאת: רנא מנסור |‏ 5 באוקטובר 2012 | 10:03
  •  הכי הייתי רוצה לארח את קוקו שאנל אצלי בסוכה. נראה לי שבזכותה גם המילה הכי פחות סקסית בעברית- אושפיזין יחד עם סוכת ה"סדינים שלא בשימוש – כסאות כתר לבנים מהבר מצווה- עם סוכך שסחבנו מהעץ ברחוב"- יכולים להיראות הכי שיק שאפשר. נשב על כסאות הכתר, נשתה קאווה מכוסות פלסטיק, נאכל קוויאר על צלחות חד פעמיות ונדבר על אופנה, טרנדים ומזג האוויר. בין לבין נתבשם במספר 5. כי אם כבר אושפיזין, אז בשיא הסטייל!

    מאת: נטע |‏ 5 באוקטובר 2012 | 09:59
  •   הייתי רוצה לארח את אחמדינג'אד ולתת לו לאכול רעל בתוך רימון. ככה אולי עם ישראל באמת ייתרבה…

    מאת: טל לוי |‏ 5 באוקטובר 2012 | 09:49
  •  הייתי רוצה לארח את אחמדינג'אד ולתת לו לאכול רעל בתוך רימון. ככה אולי עם ישראל באמת ייתרבה…

    מאת: טל לוי |‏ 5 באוקטובר 2012 | 09:47
  •  הכי הייתי רוצה לארח בסוכה אדם שפעם הכרתי, הוא תמיד הסתכל אחרת על העולם, הוא תמיד היה אופטימי. פעם שיחקנו בכדור והכדור נתקע על עץ. במקום להיות עצובים הוא עשה מזה משחק, היינו בכוונה תוקעים את הכדור על העץ כדי שנוכל לנסות להוריד אותו. יום אחד הוא חלה בסרטן. אבל זה עדיין לא שינה את תפיסת העולם שלו. בשביל שלא ידאגו לו הוא היה שם מטפחת צהובה על הראש. והייתי שואלת אותו: מה קרה לשיער שלך? והוא היה עונה לי: צבעתי אותו לבלונד. הייתי רוצה שהוא יחזור אליי, מאיפה שהוא לא נמצא שם למעלה ויפיץ את שמחת החיים שלו שהוא לקח איתו כשעזב אותנו.

    מאת: מאיה |‏ 5 באוקטובר 2012 | 09:43
  • השנה זו השנה הראשונה שבנינו סוכה בביתנו החדש, ההתרגשות היתה כה גדולה הן לנו ולילדים המתוקים שלנו עידן ומאי, במהלך בניית הסוכה כל אחד התבקש להגיד
    את מי הוא היה רוצה לארח בסוכה, בעלי חובב המוזיקה השחורה אמר את הראפר ג'י זי, בני הבכור רוצה לארח את הדמויות מהסרט הנוקמים, בתי מאי רוצה לארח את טינקרבל הפיה האהובה עליה ואני הייתי רוצה לארח את הנסיכה קייט מידלטון גם בשביל להכניס רוח מלכותית לסוכה גם בגלל הסטייל המדהים והמשובח שלה, הייתי שמחה להעביר איתה כמה שעות על כל מה שקשור לבית המלוכה בדגש על תחום האופנה
    וגם בשביל לעודד אותה עקב הפרסומים האחרונים אודותיה…
    חג שמח,
    שמרית

    מאת: שמרית מוזס |‏ 5 באוקטובר 2012 | 09:43
  •  בסוכה שלי הייתי רוצה לארח את סבא שלי משה, שנפטר לפני חמש שנים. בכל חג סוכות סבא משה היה מושיב אותי ואת אחותי בחצר הקטנה שלו בבית ברמת גן ומשליך לעברנו חבילת עיתונים ענקית. הוא היה נותן לנו הוראה מדוייקת לגזור רק מהכתבות הצבעוניות פסים דקים ולחבר אותם בקצה אחד בתוך השני כדי שיצרו שרשרת. אני ואחותי היינו יושבות שעות ומנסות למצוא פיסה של צבע בעיתון שכמעט כולו בשחור לבן- משימה בלתי אפשרית בסופו של דבר. כסבא לא היה רואה, אנחנו היינו לוקחות טושים וצובעות את הכותרות, ובסוף בכל שנה היו אנשים נאספים בסוכה הגדולה והמפוארת שבנה ומתפעלים מהשרשראות הצבעוניות שהכנו. סבא היה מכניס לסוכה הזו כל מי שרק ביקש, ואירח ביד רחבה. עכשיו בסוכה שלי יש שרשראות מוכנות, והייתי רוצה לברר עם סבא האם הצלחתי במשימה ובניתי סוכה יפה כמו שהוא רק ידע.

    מאת: הדס חורי |‏ 5 באוקטובר 2012 | 09:27
  •  את אליזבת' טיילור או את גרייס קלי, בין הנשים שהיו היפות בתבל. נראה לי שהן היו מוסיפות הילה של זוהר ויופי לסוכה וכמובן גם סטייל…..

    מאת: רננה |‏ 5 באוקטובר 2012 | 09:21
  • הייתי מזמינה את כל מי שאומרת לעצמה: נו, אני רוצה לזכות אפילו בשרשרת אחת קטנה, או אפילו גופיה פשוטה…ואף פעם לא זוכה. אצלי בסוכה תזכי להיות עם שכמותך…שכמותנו… חג שמח!

    מאת: אדוה |‏ 5 באוקטובר 2012 | 08:56
  •  בדירתי השכורה בתל אביב, לצערי אין סוכה אבל אני מניחה שהרעיון של אושפיזין עדין תקף כל עוד לא נגמר החג.
    אני בדיוק בעיצומה של קריאת ספר ביוגרפי על חייה של מרילין מונרו וזה רק מתבקש שהיא תהיה האושפיזין שלי. היא דמות שסיקרנה אותי מאז ומעולם. משהו בעיניים העצובות, בקסם האישי הזה שסחף אחריו המונים והנשיות שמצד אחד פורצת גבולות ומצד שני תמימה ובתולית. הייתי רוצה לשאול אותה, מה באמת קרה שם, עם קנדי, עם ארתור מילר וכל שאר פרשיות האהבה הנודעות והנסתרות שהיו לה. בעיקר הייתי רוצה להבין, למה היא היתה כל כך עצובה כל הזמן.

    מאת: ראמי חייק |‏ 5 באוקטובר 2012 | 08:17
  •  בדירתי השכורה בתל אביב, לצערי אין סוכה אבל אני מניחה שהרעיון של אושפיזין עדין תקף כל עוד לא נגמר החג.
    אני בדיוק בעיצומה של קריאת ספר ביוגרפי על חייה של מרילין מונרו וזה רק מתבקש שהיא תהיה האושפיזין שלי. היא דמות שסיקרנה אותי מאז ומעולם. משהו בעיניים העצובות, בקסם האישי הזה שסחף אחריו המונים והנשיות שמצד אחד פורצת גבולות ומצד שני תמימה ובתולית. הייתי רוצה לשאול אותה, מה באמת קרה שם, עם קנדי, עם ארתור מילר וכל שאר פרשיות האהבה הנודעות והנסתרות שהיו לה. בעיקר הייתי רוצה להבין, למה היא היתה כל כך עצובה כל הזמן.

    מאת: משתמש אנונימי (לא מזוהה) |‏ 5 באוקטובר 2012 | 08:17
  •  

    מאת: ♥ |‏ 5 באוקטובר 2012 | 08:15