שעון של דיזל במתנה

גם את מתבאסת מהמעבר לשעון חורף? ספרי לנו איך היית מנצלת עוד שעה פנויה ביום ואולי תזכי בשעון יוקרתי של דיזל

מאת Fashion Forward | ‏ 21 ספטמבר 2012

צילום: יח"צ

שווי הפרס: 1199 ש"ח

בכל יום שישי נחלק מתנה לגולשים מלאי הסטייל של FF. השבוע תוכלו לזכות בשעון זהב אלגנטי של המותג דיזל. כל שעלייך לעשות כדי להשתתף בתחרות, הוא לספר לנו בתגובות מה היית עושה אם הייתה לך עוד שעה ביום ואיך היית מנצלת אותה. התשובה המעניינת ביותר תזכה את הכותבת בפריט.

*הזוכה ייבחר מבין המגיבים לפוסט עד יום א', 23.9.12, בשעה 12:00
*בכתיבת תגובה הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו
*את הפריט ניתן להשיג ברשת חנויות Icon ובחנויות השעונים והמתנות המובחרות ברחבי הארץ.

הזוכה בערכת טיפולי יופי מתנת רשת HAPPY HOUR משבוע שעבר היא שני, שסיפרה לנו מהי ההחלטה הכי חשובה שעשתה לקראת השנה החדשה: השנה זה זה! השנה החלטתי ללכת על זה, החלטתי לעשות את זה ובגדול. מדובר על התחביב שלי, הדבר שאני אוהבת לעשות – המקצוע שלי. השנה אהפוך סוף סוף את המקצוע שלי לקריירה! היחידה שעומדת ביני לבין הצעד הדרמתי והמרגש הזה, היא אני. בזמן האחרון שמתי לב שבכל פעם שעשיתי צעד, שמתי לעצמי רגל ומעדתי. בכל פעם שאמרתי "אחרי העיתון אתחיל" גלשתי הלאה למדורים אחרים. השנה זו השנה! השנה אפתח קליניקה משלי, השנה יהיו לי לקוחות שיביאו לקוחות שיביאו לקוחות, השנה התחביב שלי יתחיל להניב פרי. כולם יוצאים נשכרים – אני אממש את האהבה שלי וחיות המחמד ובעליהם ירגישו טוב. אז אני מצויידת ומוכנה.

השאירו תגובה לבטל

ממש לא שעון יפה
מאת: עמית |‏ 25 בספטמבר 2014 | 16:23
שעת חפירות לאמא שתביא לי עוד קצת כסף לבזבוזים ! :)
מאת: כהן אסנת |‏ 10 בנובמבר 2012 | 19:32
הייתי מנצלת את השעה הזאת בשביל לנסות מתכונים חדשים או לנסות סגנונות איפור שונים בשביל הכיף :)
מאת: שיראל בנימין |‏ 30 בספטמבר 2012 | 13:29
אם הייתה לי עוד שעה פנויה ביום הייתי מקדישה אותה לבילוי עם בעלי שעובד מ6 בבוקר עד 7 בערב והיינו עושים כל מה שגורם לנו להרגיש טוב ונהנים מזמן איכות ביחד! ובנוסף…יום רביעי הייתה לי יומולדת!!!ווהווו!!! אז זו אחלה מתנה ;) והיא תוכל לחסוך לבעלי זמן לחפש לי מתנה והוא פשוט יוכל לבוא הביתה מהר ומוקדם יותר :) בכל זאת, אני מתגעגעת :)
מאת: שירה |‏ 27 בספטמבר 2012 | 20:05
הייתי מנצלת אותה לפנאי עם המשפחה המדהימה שלי !!!
מאת: אביה |‏ 24 בספטמבר 2012 | 15:08
אם הייתה לי עוד שעה הייתי מתעוררת מוקדם יותר בשעה, יורדת לים ועושה לעצמי סיישן גלישה נדיר שהיה יכול לשדרג לי את היום בכמה וכמה רמות+ הייתי מספיקה לחזור לקפוץ לבית הקפה של המושב ולפתוח את הבוקר עם הפוך גדול מפנק עם המון קצף :)
מאת: ויקטוריה |‏ 24 בספטמבר 2012 | 11:58
מאת: ויקטוריה |‏ 24 בספטמבר 2012 | 11:56
הייתי מנצלת אותה בלפגוש את האנשים שאני אוהבת… משהו במרוץ החיים המטורף קצת יוצר ריחוק. אם מישהו היה אומר לי בילדותי שאני לא אפגוש בת של חברה טובה חודשים או את הבן של הבת דודה כמעט חצי שנה. לא הייתי מאמינה. זה אחד הדברים שהכי קשים ועצובים לי…
מאת: יפעת שלו |‏ 24 בספטמבר 2012 | 11:29
אני גרה בחולון , הייתי הולכת לחבר שלי שגר באשדוד ברגל..:)
מאת: אנה |‏ 24 בספטמבר 2012 | 11:00
הדמיון שלי ישר נכנס לפעולה
לו רק הייתה לי עוד שעה-
הייתי בטח מצילה את העולם, מחדשת קשרים עם כולם.
יוצאת לריצות, דופקת הופעות,
היה לי זמן גם לים גם לקפה, הולכת לביקורת אצל הרופא
וגם קוראת את הספר ההוא המומלץ כמובן.
אחח, לו רק הייתה לי עוד שעה הייתי סופרוומן מזמן.
אבל תוך כדי חשיבה אני מבינה, שאולי אתחיל לאסוף ולחסוך את הדקות ההן בכל יום שאני מבזבזת לתומי ומבינה שיכולה להיות לי שעה כזו כל יום ממש אם רק ארצה ואעמוד עליה בעצמי!
מאת: רות |‏ 23 בספטמבר 2012 | 21:15
אילו הייתה לי עוד שעה
בטח כבר הייתי מתכננת את הציור הגאוני הבא
כמו הגאון ס.דאלי שחישב בדיוק את הגאוניות שלו
ויצר את יצירות האומנות שלו בדיוק על השעה הנוספת הזאת
מאת: שירה |‏ 23 בספטמבר 2012 | 15:40
אם הייתה לי עוד שעה ביום, הייתי "עובדת" על הזוגיות שלי ושל בעלי, שבין שאר המטלות המתישות של החיים – עבודה תובענית במשרה מלאה, גידול שלושה ילדים, ניהול משק הבית, בישולים וניקיונות – נדחקה לפינה, ומזה זמן מה אין לנו ולו דקה אחת פנויה לדבר באמת, לצאת לקפה או ליותר מזה. ות'אמת די נמאס, הרי החיים אמורים להיות הרבה יותר מלבצע מטלות שלא נגמרות אף פעם, רק שלמי יש זמן לזה, הזמן טס, הנה עכשיו ראש השנה, וכלל לא ברור איך עובר לו הזמן במהירות כזו, בלי שנספיק לנצל אותו כמו שצריך. אז, אם הייתה לי שעה נוספת ביום, הייתי מקדישה אותה לבעלי, היינו יושבים יחד, ונזכרים לשם מה התכנסנו לפני אי-אלו שנים.
מאת: אורית |‏ 23 בספטמבר 2012 | 11:24
כבר מגיל צעיר למדתי שהזמן הוא נזיל, לעיתים מדי, ומבלי לשים לב פשוט ברח לי בין האצבעות… כבר אז הייתי עסוקה תמיד בכל דבר שיש בכוחו להעשיר את עולמי, מפגשים עם חברויות, קריאה, כתיבה, לימודים, משפחה והמון אופנה!
גם כיום, כסטודנטית לתקשורת וקולנוע ומזכירה פול טיים ג'וב, יש לי זמן להכול, פרט לעצמי! היום שלי מורכב ברובו מלימודים קדחתניים, כתיבה (ואולי יום אחד אגשים את עצמי גם בתחום הזה), חברים, עבודה, מפגשים עם אנשים מהעבר וכך זה נמשך.

היום זהו יום הולדתי- וזכיתי במתנה המדהימה מכל! עוד שעה!!! כן כן, אני חוגגת 25 שנים- 25 שעות! תודו שזה מיוחד.
בכל הסופ"ש חגגתי ללא שינה עם חברים ומשפחה, ואת השעה הנוספת הזו אני מקדישה רק לעצמי, שעה בה אשמח עם עצמי על שעברתי רבע מאה וזכיתי בכל כך הרב אנשים מדהימים לחגוג איתם :)
מאת: דנה |‏ 23 בספטמבר 2012 | 11:14
אם היתה לי עוד שעה ביממה הייתי עושה את אותם הדברים- אבל לאט… הייתי מרשה לעצמי את חמש דקות השינה הנוספת בלי רגשות אשמה, שותה את הקפה של הבוקר בנחת ומתחילה את הבוקר בעבודה בלי חמש דקות האיחור הרגילות… הייתי יכולה לנהל את היום כולו עם פחות לחץ. להגיע לגן של הילדים כמה דקות קודם ולהשקיע קצת יותר בסידור השיער אחרי המקלחת ובשגרת הטיפוח לפני השינה. בטח ובטח שלא היו נשארים לי תירוצים לא לנקות את השיניים עם חוט דנטלי… החיים שלי לא היו משתנים באופן דרמטי, אבל ודאי היו הופכים רגועים יותר
מאת: עדי |‏ 23 בספטמבר 2012 | 11:14
מאת: ענבל |‏ 23 בספטמבר 2012 | 10:50
יש לי ארון נעליים מפוצץ!!! מפוצץ מכל וכל…מכל הצבעים וכל הסוגים…
אם הייתה לי שעה נוספת אז לשם שינוי לא הייתי בורחת בריצה מהבית לעבודה כדי לא לאחר ותמיד מסתפקת בכפכפי אצבע כברירת מחדל אמנם מוצלחת עם ג׳ינסים אבל עם מקום רב לשדרוג אלא משקיעה את השעה הנוספת לבחירת נעל סקסית על עקבים מהמבחר שתתאים בצבע ובחיתוך למה שלבשתי באותו היום…בלי השעה הנוספת הארון שלי ממשיך לקבל את התואר ״ארון הנעליים הכי לא מנוצל״ והגיע זמן לשים לזה סוף :)
בקיצור, בא לי לשם שינוי למדוד בכיף ובנונשלנטיות כמה זוגות על הבוקר ולבחור ברוגע את ה״אחד״…אין כמו סיפוק מ ״high״ … ;)
מאת: סיגל |‏ 23 בספטמבר 2012 | 08:44
מה שאני הולכת לעשות עם עוד שעה ביום זה – להקדיש אותה לבעלי! בעלי טוען שאני מכורה לעבודה ואני לא בהכרח יכולה להתנגד לדעתו, כי גם שורות אלו אני כותבת בעודי במשרד. המשפט "לו רק הייתה עוד שעה ביום…" הפך להיות די מנטרה בשגרת החיים שלי (לאו דווקא כשמגיע הזמן להעביר שעון). אז כאמור, אני חושבת שהייתי מנצלת את אותה שעה לתומה בבילוי עם האדם שבאמת הכי חשוב לי ומקבל אותי כמו שאני…
***כאן המקום לציין כי משום מה התגובה שלי לא נשלחה בזמן (יום שבת) והגעתי היום בבוקר ואני שמחה לבשר כי זה אכן מה שעשיתי! ביליתי עם בעלי בשעה הנוספת וזה היה שווה כל רגע ;)***
מאת: דנה |‏ 23 בספטמבר 2012 | 07:20
לו הייתה לי עוד שעה ביום, הייתי צופה בסרט "השעה ה-25" של ספייק לי שמספר על שעתו החופשית האחרונה של אסיר לפני כניסתו לכלא. ועכשיו ברצינות, גם אני מרגישה חנוקה משלל המשימות שיש לי: כתיבת עבודות לאוניברסיטה, ניקיונות, בישול, ריצה לעבודה ועוד ועוד. מה שהכי חסר לי זו שיחה טובה בסופו של כל יום עמוס שכזה. הייתי מקדישה את השעה הנוספת לבן זוג שיהיה לי. שעה שבה רק אני והוא נהיה לבד, מנותקים מהשטויות, הלחצים והכעסים בחוץ.
מאת: esty_s |‏ 23 בספטמבר 2012 | 06:57
שעה אחת נוספת הייתה עושה איתי חסד רב!!!
אם הייתי זוכה בזכות החלומית לשעה אחת נוספת ביום הייתי מספיקה לעשות שיפצורים סופר נחוצים למניקור ופדיקור כעבור שבועיים ולא הייתי מגיעה למצב קטסטרופה אחרי חודש שבו אני מסוגלת ללכת עם נעלי בובה או כל נעל סגורה אחרת באמצע הקיץ כי הפדיקור לא מושלם או גרוע מזה לשבת עם אגרופים קמוצים בישיבות הנהלה כדי שלא יעלו עלי ועל הציפורניים שלי שכבר לא כ"כ סימטריות… אז שעה נוספת אמרתן??? אני קונה!!!
מאת: הדר |‏ 23 בספטמבר 2012 | 01:54
כל בחורה תזדהה איתי עכשיו…ואולי תחייך חיוך נבוך כמוני :)
הייתי רוצה שעה נוספת כדי לקחת פינצטה ולהשלים את מריטת השערות הסוררות שפיספסתי עם הסכין גילוח או המסיר שיער במקלחת וגיליתי אותן בדיעבד בדיוק בזמן הכי לא נכון…
אותן שערות מעצבנות שאת מגלה בדיוק שאת יושבת בים עם הבגד ים והספר ומישהו מתקרב להתחיל איתך…או כשאת יושבת באוטובוס ומולך בחור ואת בדיוק עם חצאית מיני או יותר גרוע שאת מגיעה לביקור שגרתי אצל הרופא נשים שלך ואת מגלה מספר שערות סוררות בדיוק באיזור הבדיקה…אותן שערות חוצפניות שעושות לנו פדיחה רצינית עדי כדי כעס ומבוכה בלתי ניתנת לשליטה…
שעה אחת ואני מתקנת את העוול הצפוי- לוקחת פינצטה ועוברת מהגבות עד קצות האצבעות ברגליים… :)
מאת: סיגל |‏ 23 בספטמבר 2012 | 01:03
אני צריכה בדיוק שעה אחת. שעה אחת כדי לסיים את הבייבי שלי.
הבייבי שלי הוא ספר זיכרונות שהתחלתי ליצור אותו לפני כמעט עשור עבור ההורים שלי עבור 50 שנות נישואיהם שיחול בעוד חודש בו ישנם סיפורים מיוחדים שעברו עליהם ותמונות שלהם ביחד מהחמישים שנים האחרונות ומדהים לראות כיצד חיצוניותם השתנתה גם במראה פניהם וגם בלבושם כששניהם גרופים של בגדים מיוחדים עוד משנות השישים כשהם באו בברית הנישואים.
אני צריכה שעה אחת כדי לסיים את אחרית הדברים שקוראים בסיום הספר…אומנם לפי מצב רוחם והאנרגיות שלהם אין עדיין מה לסכם אבל עוד חודש המסיבה הגדולה ועוד לא שלחתי את הספר להדפסה…שעה אחת ואני מסודרת!
מאת: רחלי |‏ 23 בספטמבר 2012 | 01:53
לו הייתה לי עוד שעה ביום הייתי סוף כל סוף קולעת לעצמי צמות מיוחדות בכל השיער כמו שנשבעתי לעצמי בפריז בדיוק לפני 3 שנים!כשהייתי בפריז לפני שלוש שנים כשהוזמנתי לתערוכת תסרוקות גדולה בגלל ההתעסקות שלי בפאות נחשפתי לראשונה למושג "אהבה ממבט ראשון"- ממש התאהבתי בהן!!! בצמות!!!בדיוק שם ראיתי דוכן שהוקדש כולו לצמות.אפילו מפאות. תפסתי את מנהלת הדוכן והתחננתי שתלמד אותי איך היא עושה את כל זה,האיך היא עושה את כל זה הפך לשנת סטאז אצלה בפריז ומאז לא קיימתי את ההבטחה שלי לעצמי!!!
שעה אחת ואני מתארגנת על צמות מיוחדות בשני צבעים-פלטינה ושחור,כמו שכיכב שם,ויוצאת להשוויץ :)
מאת: אליס |‏ 23 בספטמבר 2012 | 01:40
לעשות את מה שאני באמת אוהבת ורוצה ושחבל לי שלא הספקתי לעשות היום.
זה יכול להיות סיבוב קצר בפארק, לצפות בכוכבים ולשמוע מוסיקה איכותית, לנגן או סתם להשקיע בעצמי קצת, אפילו פשוט למרוח לק ולהשקיע בזה :P
זה פשוט להרגע מהיום העמוס ולסיים אותו בחיוך.
ואם אני אוכל להסתכל על השעון המהמם הזה כשאני אוריד אותו בסוף היום, אני בטוחה שיעלה לי עוד חיוך על הפנים ואני אוכל ללכת לישון ולחלום חלומות מתוקים :)
מאת: טל |‏ 23 בספטמבר 2012 | 01:39
'רק עוד שעה אחת'. משאלה של כל סטודנטית בלילה שלפני מבחן,של טרוט עיניים בבוקר שהפציע מדי מוקדם, של ילד המצווה ללכת לישון, של נבחן שלא מילא את העמוד האחרון. של הנוטה למות, של ההוא המייחל ש'לא ייגמר לעולם', של המתראים לזמן קצוב, של רבים מספור שאין בידי עוד שעה לכתבם.
אני מייחלת שלו הייתה לי שעה נוספת לא הייתי מנצלת אותה לכלום, מהסיבה שכל מלאכתי הייתה עשויה ומוגמרת, ועלה בידי להספיק את כל שרציתי והייתי צריכה להספיק.
מאת: רות |‏ 23 בספטמבר 2012 | 01:18
אם הייתה לי שעה נוספת ביום הייתי הולכת לים בחורף ובקיץ.
בים אני מצליחה למצוא את עצמי שוב, רגועה וחושבת באופן חיובי. בים אני מרגישה שאני שוב ילדה ושאני יכולה שוב למצוא קשר אמיתי עם הדבר שאינני יכולה בלעדיו: מים.
הים עם גווניו, קולותיו והגודל שלו גורם לי להקשיב ליקום ויותר מכך – המוסיקה של השקט שלו עם תנועותי האיטיות מעניקות חיים לריקוד :)
מאת: שוש |‏ 23 בספטמבר 2012 | 01:01
אם הייתה לי ביום עוד שעה בוודאות הייתי מנצלת אותה לסידור התמונות באלבום!!!!כל יום אני אומרת לעצמי שהנה זה קורה ואני יושבת ולא נותנת לכלום להסיח את דעתי וסוף סוף מסדרת את התמונות באלבום,כל פעם צץ משהו שנראה חשוב יותר והתמונות שוב פעם נדחות לפעם הבאה…. הרי כמה זה נחמד לראות ככה את הזכרונות מול העיניים ולהעביר דף אחר דף כמו בעבר ולהביט בהן ופשוט לקבל איזה רגע מתוק מכל תמונה שנעלה איזה זכרון נעים…לצערי היום הכל כל כך דיגטלי וכל התמונות במחשב או באיזו רשת חברתית…אז בקיצור היום קיבלתי את השעה המיותרת ונראה לי שכדאי להתחיל בעבודה כי סידור התמונות של שלוש שנים אחרונות הולך להיות די ארוך……
מאת: אולי |‏ 23 בספטמבר 2012 | 00:53
אם הייתה לי עוד שעה אחת פנויה ביום
הייתי שמה לי מוזיקת chillout, מוזגת כוס יין לבן מרענן… לוקחת את הבולדוג צרפתי המתוקה שלי בחיקי … מלטפת, שותה, נרגעת, משתחררת מכל הלחצים השרויים, ומדמיינת איך תהיה החתונה שלי בעתיד הקרוב :)
מאת: רנה |‏ 23 בספטמבר 2012 | 00:49
אמא שלי האהובה חולה מזה כמה שנים בסרטן ידענו עליות וירידות במצבה הבריאותי
היו ועדיין ישנם ימים בהם המצב לא כל כך ברור. בשבילי כל שעה שהיא איתנו שווה זהב
אני מנסה לתמרן בין עבודה עבודות הבית ולנסות להיות איתה כמה שיותר עוד שעה פנויה בהחלט הייתה יכולה לעזור
עוד ניראה ישועות בעזרת ה'!!!
מאת: מוריה |‏ 22 בספטמבר 2012 | 23:58
וואו בתור סטודנטית להנדסה, אני עמוסה בשיעורים, מבחנים, עבודה ומחסור זמן תמידי. כך שכל דקה חשובה ומנוצלת עד סופה. אבל ברגע שאני מגלה שיש לי שעה פנויה נטו להקדיש לעצמי אני סוף סוף אוכל להכין לעצמי לוח השראה לכבוד השנה החדשה. אולי זה ישמע מצחיק אבל אני לחלוטין מאמינה בלהגשים כל מטרה וחלום בחיים או לפחות לנסות. שהרי בסופו של דבר אין לי שום רצון לחיות רק בשביל לעבוד. על לוח ההשראה שלי, אני אכתוב משפטי השראה-משפטים שיעודדו אותי ברגעים החלשים ויגרמו לי לדחוף עוד טיפה קדימה. אדביק תמונות של מקומות שאני וחבר שלי חולמים להיות בהם, שמלת כלה החלומית, כן כן גם בגדים שווים שתמיד רציתי ולא יכולתי להרשות לעצמי ובעצם כל דבר שיגרום לי להתאמץ עוד קצת על מנת שאוכל להגיע הכי רחוק שאפשר.
בסופו של דבר מי יודע, גם ניצול של שעה אחת פנויה יכולה לשנות לי את השנה.
מאת: פאני |‏ 22 בספטמבר 2012 | 23:53
אם הייתה לי עוד שעה אחת פנויה ביום
הייתי שמה לי ברקע מוזיקה chillout, מוזגת כוס יין לבן מרענן, מושיבה את הבולדוג צרפתי החתיכה שלי על הרגליים…מלטפת, שותה, נרגעת, משתחררת מכל הלחצים השרויים… ומדמיינת את החתונה המיוחדת שלי בעתיד הקרוב ! :)
מאת: רנה |‏ 22 בספטמבר 2012 | 22:51
הייתי יכולה לעשות הרבה דברים אך אם צריך לבחור דבר אחד בלבד,הייתי הולכת לטיול בטבע או סתם לטייל בחוץ עם האנשים שאני הכי אוהבת בעולם,כי אלוקים העניק לנו עולם כל כך יפה וחיים כל כך יפים שאנחנו מסתכלים כל הזמן רק על הרע..
לא צריך לחשוב כל הזמן על דברים רעים שקורים!
נכון שבקרוב תהיה מלחמה זה בטוח אז פשוט הייתי מנצלת את הזמן הזה ככה,כי כל שנייה יקרה לנו,לא הייתי הולכת לישון בשביל לצבור כוחות או לקניון בשביל הכיף,הייתי רוצה פשוט להינות ולא לחשוב או להיות בלחץ רק לאהוב… (:
אז צריך לזכור יותר את הדברים הטובים שאנו מקבלים כמו השמש שמאירה כל יום את השמיים או הרוח הקרירה והנעימה שמלטפת את פנינו בבוקר,או למשל לזכור את הניסים שקרו והדברים המרגשים כמו תינוק שנולד לאוויר העולם או כמו זה שאחרי כמה שנים שגלעד היה בשבי,הוא חזר אלינו חי ובשלמותו !
אז בקיצור,תנצלו כל רגע בחיים ואל תחשבו מה היה קורה אם,כי להתחרט על דברים שעשינו זה נשכח אך על דברים שלא…
מאת: עדן |‏ 22 בספטמבר 2012 | 22:43
בתור אחת ששם נעורייה היה סעאת כלומר שעונים אני מרגישה מומחית לעניני זמן,במיוחד זמן שניתן לי במתנה.יש לי כל כך הרבה רעיונות בלב אז קיבצת אותם לפי אותיות הא-ב:תהייה לי שעה לחשוב במה לבחור
א- אני יכולה להגיד שימו לב 12 פעם את המשפט הנצחי
שאהוב עלי הכי הכי
עוד 5 דקות
מי לא יסכים לחכות?
ב-בישול בטוח אבשל עוד המון דברים טעימים בריאים וטריים
מכיוון שאני מאוד חרוצה זרירה ומרוצה
מניחה שאכין לפחות עוד ארבעה סירים
ועל הדרך אאפה עוגה איזה חיים מעןשרים ומאושרים
ג- גינה יהיה לי פנאי לעצמי
כי אם אני לי מי?
אז או שאעבוד בגינה
תוך כדי הקשבה לצלילי המנגינה
או שאתפנק בכוס קפה
אקרא ספר ואחייך שהעולם יפה
ד- דברים שנדחו בגלל שהייתה חסרה לי שעה אחת
יעשו בשמחה ויגרמו לי הרבה נחת
תפירת שמלה המשך סריגת האפודה
צביעה ומי יודע לך תדע
אולי אתחיל לכתוב את סיפור חיי ולסדר תמונות ובולים
ואסדר קצת את הלולים
ה- הליכה הפעם אלך למרחק גדול יותר
אין תירוצים לא אוותר
ו- ורדים אני אקנה שתילי ורדים בכל מיני צבעים ואוסיף אותם לגינה שלי הפורחת
איזה כיף אני מרגשיה שהשמש זורחת
ז- זמן שווה כסף לכן עוד שעה אוכל לעזור לילדים
ואשמור על הנכדים
והם ישארו עוד שעה נוספת בעבודה
באמת שעה אני לךמודה
ח- חיוך אני אחייך עוד שעה ביום זה דבר גדול
חיוך מרחיב את הנשמה ועוזר לה לגדול
וזה מדבק וכיף ונעים
אשב עם המשפחה ונעשה צחוקים וקטעים
ט- טף אלך לגן הילדים ואגיש כילדה קטנה
לשעה אחת זו באמת מתנה
י- ידע אני אקרא על כל מיני נושאים שמענינים אותי ושאין לי זמן להתעמק בהם שעה
זה זמן מבורך לכל דעה
כ-כלכלה אני אבדוק את ההוצאות הכליליות שלי אחשוב על חסכונות על הוצאות אתייעץ
ואזכור במשך שעה שכסף לא גדל על העץ
ל- ללמוד עוד על המחשב כי אף פעם אין זמן ועכשיו יש ותמיד אפשר להרחיב אופקים
ולעוף למרחקים
מ- מתי בפעם האחרונה עשיתי משהו בשביל מישהו ?אני אשאל את עצמי במשך 59 דקות אתהשאלה אקשיב תוך כדי כך למוסיקה אשמור על הנכדים אבשל להם אשחק איתם אלך לשכנה אקשיב לסיפורים
אכתוב שירים
אאפה עוגה למפגש חברים
ואעשה עוד דברים למען האחריים
כי הנתינה היא מהות חיי ובשבילה אטפס על הרים
ובדקה הנותרת אחייך לעצמי בלב. ואענה על התשובה
ובדקה הנותרת אענה על השאלה הכל כך חשובה
הלב כבר ייתן לי את התשובה
נ-נמלים כמה מרתק הוא עולמם אני פשוט אתצפת עליהם אצלם אותם אראה איך הן מתגברות על מכשולים
קטנים כגדולים
אלמד דבר או שניים על היותן חרוצות
ואחשוב על הסיבה למה הן תמיד נמרצות
ס – סבלנות באמת שניחנתי באורך רוח תודה לאל
אבל אנסה במשך שעה להתפעל
לא לדבר לא לכתוב רק להתבונן על יופי ואופי הבריאה
הראוייה לכל מילת שבח מחמאה
ע-עיתון אני אערוך עיתון משפחתי לכבוד חג הסוכות יש לי הרבה רעיונות סיפורים צלילים ושירים
מקווה שכל בני משפחתי יהיו מופתעים ימאושרים ומעושרים
הערה עושר מבחינה רוחנית
פ-פרדס אלך לטיייל בפרדס של חבר מהכפר
אצעד בדרכי עפר
אריח את הריח המוכר והנהדר
של פרי ההדר
צ- צבע אצבע קיר קטן בבית בצבע מיוחד ונדיר
צבע שישמח אותי צבע אדיר
ק-קשרים מהעבר אפשר לחדש בשעה אחת המון קשרים
ולהזכר בהמון חברים
ר- רז לכל אחד יש סוד יש רז אכנס את בני משפחתי ואספר להם במשך שעה על אחד מהסודות שנצרתי בליבי במשך שנים
השמש תאיר נפשי ויוסרו העננים
ש-שששששש שקט שעה אחת שלווה
שווה שישים דקות של אהבה
ת-תודה בכל דקה אגיד תודה למישהו ויש לי המון תודות
באמת שיש למי להודות

אלך לי ככהב
מאת: שולמית מנדלסון |‏ 22 בספטמבר 2012 | 22:10
אם הייתה לי עוד שעה אחת ביום…אין ספק שהיתי מנצלת אותה להיות במקום המדהים ביותר שקיים על כדור ארץ….המקום הכי מרגיע,הכי ממלא,הכי כיפי ושאין משתווה לו-הים.
לשבת מולו,רק להסתכל..לא חייב להיכנס.להקשיב לגלים,לשקט בזמן שהשמש מעליי.
לקחת הפסקה מהכל ופשוט להירגע..יש יותר כיף מזה???
מאת: נועה |‏ 22 בספטמבר 2012 | 21:23
לקראת ערב אחרי שבן זוגי חוזר מהעבודה והילד מקולח אחרי ארוחת ערב במיטה,
אני זקוקה לשעה אחת רק אחת בכדי לשים בגדי ספורט ולקחת את האייפון ולצאת לריצה באוויר הנעים של הערב בימים אלו ולשמוע מוזיקה כשהרוח מלטפת את פני,
ולחזור הביתה עם כוחות חדשים ולשמור על גזרה.
שיהיה לכולן ערב טוב!
מאת: תמר |‏ 22 בספטמבר 2012 | 20:25
אין לי מושג מה הייתי עושה, אבל הייתי נהנה מכל רגע.
מאת: יניב |‏ 22 בספטמבר 2012 | 20:09
אחרי שלוש שנות נישואין נהדרות, הייתי סוף סוף מסיימת את אלבום החתונה שהתעקשתי לעצב בעצמי :)
מאת: טלי |‏ 22 בספטמבר 2012 | 20:05
עם עוד שעה ביום הייתי מספיקה לעשות את מה שכבר כמעט הפסקתי…
הייתי מספיקה לקרוא עוד עמוד בספר, לאפות עוד עוגה, לנשק ולחבק את הילדים ואת בעלי עוד כמה פעמים ביום, משחקת עוד משחק של רמיקוב בפייסבוק והכי חשוב, מוצאת עוד כמה דקות של שינה מרגיעה שפשוט מרעננת למשך כל שאר היום.
מאת: ססיל |‏ 22 בספטמבר 2012 | 17:20
אם הייתה לי שעה אחת פנויה הייתי מסדרת את כל העניינים שלי . הייתי יוצאת לעשות שופינג בגדים וכל מיני ולכל משחסר בבית וגם למשפחה . עושה מניקור , פדיקור , איפור מתאים לאותו מצב רוח , הולכת לחפש עבודה כדי לאסוף כסף לעתיד . ומשהכי אני אוהבת לעשות לעצב ולעזור .
ואם אני רואה מישהו שצריך עזרה או כסף או בית לחיות בו הייתי הולכת לקנות לו ארוחה וקינוח לאכול ומנסה לסדר לו מקום מגורים . להפתיע את הקרובים שלי ולקנות מתנות ימי הולדת ואלה שחסר להם ובקיצור להנות מהחיים .
מאת: סנדי |‏ 22 בספטמבר 2012 | 15:52
וואוו ! איזו שאלה מתעתעת ואיזו תשובה חמקמקה…
מה הייתי עושה אם הייתה לי עוד שעה??
אז היום מתחיל בשעת הבוקר שבה אני מתעוררת, מתלבשת, שוטפת פנים ומתכוננת לעוד יום מלא, עמוס וגדוש בחוויות ותמיד מסתיים ב שעת הערב בה אני מורידה מעליי את היום שעבר, נכנסת למקלחת, לובשת פיג'מה ומתכוננת לשינה רגועה.
תמיד כל כך חסר לי במהלך היום השעה הזה שבו עוצרים הכל והזמן כאילו נעמד מלכת, הזמן הזה בו בו החיים נראים כמו תמונה מסרט, רגע כזה שבו מצליחים לשכוח מהדאגות, מהחששות והפחדים, רגע שבו אין חשיבות למה שחסר, רגע שבו מצליחים לראות רק את הטוב …
באינטינסביות של החיים הרגע הזה לא מבקר אותי הרבה והייתי מאוד רוצה לשנות את זה …
מאת: רז |‏ 22 בספטמבר 2012 | 15:24
לו הייתה לי שעה פנויה ביום הייתי מנצלת אותה כדי לנקות את הראש מכל מה שעובר עלי ביום יום:עבודה,סידורים וטלפונים מעצבנים..הייתי מתנתקת מכל הרעש והבלאגן שמסביב,חוזרת מהעבודה ושוכחת מהכל..מחליפה בגדים ונועלת נעלי ספורט,שמה לי באייפוד מוזיקה מרגיעה ושלווה ורוכבת לי על האופניים לעבר חוף הים…אין יותר מרגיע מזה.
מאת: לירון |‏ 22 בספטמבר 2012 | 15:03
אני גרה אצל הורי,הבית שלנו חסר סטייל לחולטין, אפילו מכוער להורים שלי לא אכפת מהמראה שלו ,אבל לי כן,אמא שלי תמיד מבטיחה שלי שנעשה שינוי בבית אבל היא אף פעם לא הזיזה עניינים , בחודש האחרון תפסתי יוזמה רצינית , ואני כל הזמן חושבת איך לסדר את הבית מחדש, איזה פרטים קטנים אני יכולה להוסיף שישדרגו את הבית, בכל שניה שאני עוברת באחד החדרים אני מנסה לחשוב איך אפשר לטפח את החדר! הראש לי עסוק בזה כל הזמן!אם הייתה לי עוד שעה פנויה ביום הייתי יוצאת לקנות כמה דברים נחמדים לבית!!אני לומדת ועובדת , אין לי רישיון ולכן לצאת מהבית למרכז קניות זה סיפור ולחזור עם חפצים כבדים או שברים זאת סיפור, שמחייב זמן ורוגע-לא להיות בלחץ מטורף כמו תמיד..=/
מאת: ליאור |‏ 22 בספטמבר 2012 | 14:41
ברור ואין ספק שעוד שעה של נחת והנאה עם הקטנה שלי. ולא חשוב אם זה בבוקר , בצהריים, בערב. הידיעה שיש לנו עוד זמן איכות לעשות דברים, בין משחק, הכנת אוכל, סיפור וכו' אין כמו שעה נוספת עם היצור הכי מקסים בעולם. הילדה הקטנה שלי.
מאת: נטלי |‏ 22 בספטמבר 2012 | 14:32
עושה סוף סוף משהו בשביל הנפש שלי..נרשמת לחוג זומבה .. לא כל הזמן סביב לימודים ועבודה ודאגות ..
מאת: מירב |‏ 22 בספטמבר 2012 | 14:31
אני גרה אצל הורי,הבית שלנו חסר סטייל לחולטין, אפילו מכוער להורים שלי לא אכפת מהמראה שלו ,אבל לי כן,אמא שלי תמיד מבטיחה שלי שנעשה שינוי בבית אבל היא אף פעם לא הזיזה עניינים , בחודש האחרון תפסתי יוזמה רצינית , ואני כל הזמן חושבת איך לסדר את הבית מחדש, איזה פרטים קטנים אני יכולה להוסיף שישדרגו את הבית, בכל שניה שאני עוברת באחד החדרים אני מנסה לחשוב איך אפשר לטפח את החדר! הראש לי עסוק בזה כל הזמן!אם הייתה לי עוד שעה פנויה ביום הייתי יוצאת לקנות כמה דברים נחמדים לבית!!אני לומדת ועובדת , אין לי רישיון ולכן לצאת מהבית למרכז קניות זה סיפור ולחזור עם חפצים כבדים או שברים זאת סיפור, שמחייב זמן ורוגע-לא להיות בלחץ מטורף כמו תמיד..=/
מאת: ליאור |‏ 22 בספטמבר 2012 | 14:17
מגיל 16 כתבתי יומן, לילדה שתיהיה לי, על כל מה שקורה לי בתיכון, על החבר שהיה, על החברות, האופנה
כל סוף שבוע הייתי הולכת לים, בערב אחרי שכל הילדים הקטנים והמשפחות הלכו, הייתי יושבת עם שמיכה, היומן ועט והייתי כותבת מכתב אחד, על שני דפים בכתב מזערי כדי להספיק הכל, הייתי מסתכלת על הגלים וחושבת.
היום כבר אני לא יכולה להרשות לי את השעה הזאת בכל סוף שבוע, אבל זה מה שהייתי עושה אם הייתי יכולה, פשוט לנוח מול הים
אגב, לבת שלי קראתי גל ואת היומן היא כבר משתוקקת לקרוא, אתן לה אותו בגיל 12, כדאי שתכתוב גם היא בעצמה ותעביר אותו מדור לדור כמו תכשיט שעובר מסבתא לנכדה.
מאת: יעל |‏ 22 בספטמבר 2012 | 14:16
אם היית לי עוד שעה אחת הייתי נוסעת לים עם ספר ושמיכה
כשהייתי צעירה כל סוף שבוע הייתי נוסעת בערב לים, רק אני והגלים , יושבת ונחה חושבת על הכל, הייתי כותבת יומן לילדה שתיהיה לי, על כל מה שקורה לי, ושיקרה לה גם
היום אין לי זמן לעשות את זה לצערי, אבל אם הייתה לי שעה אחת זה מה שהייתי עושה
אגב, לילדה שלי קראתי גל, ואת היומן אתן לה בגיל 12, שתשמור עליו כמו תכשיט שעובר מסבתא לנכדה דורות .
מאת: יעל |‏ 22 בספטמבר 2012 | 14:04
עוד שעה!! ממממ החלטה בהחלט לא קלה…
אולי אקפוץ לקניון אתחדש בשמלה או אולי בשעון?,
או אולי בפעם הראשונה אכין לעצמי ארוחת בוקר עשירה ולא אצא לעבודה רעבה?,
האמת כבר המון זמן רציתי לגשת לפדיקור ברגליים,
ואיך אפשר בלי מסא'ג אמיתי כי ממש תפוסות לי הכתפיים,
בעלי כבר המון זמן מנדנד שתאפור לו את החור במכנסיים,
ואני? – לי ממש בא לשזף קצת את הרגליים!,
טוב אז נפלה החלטה! -פרשתי למיטה!
פשוט אין דבר נפלא יותר משינה מתוקה…
מאת: מיקי |‏ 22 בספטמבר 2012 | 13:38
אם הייתי נוספת לי שעה ל24 הקיימות, הייתי מנצלת אותה בשביל דבר אחד ויחיד, הדבר שמוציא ממני את כל האנרגיות הרעות והשליליות, שמשחרר ומנקה את הראש ממחשבות טורדניות של היום יום, ומלבד זאת גם מהנה, מסייע לבריאות ולפיתוח של השרירים, וגורם לגוף להיראות מעולה ! הייתי מנצלת את כל ה60 דקות של השעה הזאת לאימון בחדר כושר. ממליצה לכולם !
מאת: אילנה קרוויב |‏ 22 בספטמבר 2012 | 13:09
שעה נוספת ביום היא פשוט חלום, אילו הייתה לי שעה נוספת ביום הייתי מקדישה את כולה לאחיינים המתוקים שלי ולמשפחה שאני בקושי רואה בעקבות העבודה והלימודים , התרגלתי כבר לקום כל יום מוקדם להתארגן לצאת ללימודים ומשם ישר לעבודה ובכל שעה לאחר מכן ללמוד, כי כשאני חוזרת כבר מאוחר אז לא כלכך מתאפשר לי לראות אותם,

אז את אותה השעה הייתי מקדישה רק להם.
מאת: עדן |‏ 22 בספטמבר 2012 | 12:57
שעה נוספת ביום היא פשוט חלום, אילו הייתה לי שעה נוספת ביום הייתי מקדישה את כולה לאחיינים המתוקים שלי ולמשפחה שאני בקושי רואה בעקבות העבודה והלימודים , התרגלתי כבר לקום כל יום מוקדם להתארגן לצאת ללימודים ומשם ישר לעבודה וכל שעה לאחר מכן ללמוד, כי כשאני חוזרת כבר מאוחר אז לא כלכך מתאפשר לי לראות אותם,

אז את אותה השעה הייתי מקדישה רק להם.
מאת: עדן |‏ 22 בספטמבר 2012 | 12:55
שעה נוספת ביום היא פשוט חלום, אילו הייתה לי שעה נוספת ביום הייתי מקדישה את כולה לאחיינים המתוקים שלי ולמשפחה שאני בקושי רואה בעקבות העבודה והלימודים , התרגלתי כבר לקום כל יום מוקדם להתארגן לצאת ללימודים ומשם ישר לעבודה וכל שעה לאחר מכן ללמוד, אך את הדבר הכי חשוב אני לא יכולה לעשות ובלות עם המשפחה .
מאת: עדן |‏ 22 בספטמבר 2012 | 12:51
אם הייתה לי עוד שעה אחת ביום, הייתי עושה ממנה "שעת-לי". שעה שלמה שמתמקדת אך ורק בי. שעה שבה אני עושה בדיוק את מה שאני רוצה, בלי לחשוב על הנקיונות של הבית, על הלימודים, על העבודה או על אחרים. שעה שלמה רק שלי ובשבילי. שעת-לי :)
מאת: לריסה |‏ 22 בספטמבר 2012 | 11:39
מאת: לריסה |‏ 22 בספטמבר 2012 | 11:37
הולכת לבד לים ניהנת מהבריזה.. ומודה לאלוהים על כל הטוב,השיעורים והחוויות
שבחיי….
מאת: אורית זיו דהן |‏ 22 בספטמבר 2012 | 11:03
זה קל,הייתי באמת מבצעת את כל המטלות הקטנות שאני בחיים לא מגיעה אליהן בלו"ז שלי:לכבס ביד את החולצה העדינה ההיא מטנטי בקי,למיין את השרשרת של שלומית אופיר שהסתבכה לגמרי,לגהץ את החצאית של רוני קנטור,להחליף את כל התחתונים הפושטים במגירה לחדשים שקיבלתי במשלוח מיוחד מארה"ב מהקולקציה החדשה של ויקטוריהז סיקרטס,להוריד כבר את הלק בכפות רגליים,להוציא את שמיכות המעבר לאוורור,ללכת לסדר את הפוני.אלוהים יודע שכולנו נהיינו נשים חזקות עם מיליון ואחד כדורים באוויר וכל שנייה ביום נותנת עוד קצת מרחב נשימה לנסות להוריד לפחות אחד.
מאת: נועה |‏ 22 בספטמבר 2012 | 10:01
זה קל,הייתי באמת מבצעת את כל המטלות הקטנות שאני בחיים לא מגיעה אליהן בלו"ז שלי:לכבס ביד את החולצה העדינה ההיא מטנטי בקי,למיין את השרשרת של שלומית אופיר שהסתבכה לגמרי,לגהץ את החצאית של רוני קנטור,להחליף את כל התחתונים הפושטים במגירה לחדשים שקיבלתי במשלוח מיוחד מארה"ב מהקולקציה החדשה של ויקטוריהז סיקרטס,להוריד כבר את הלק בכפות רגליים,להוציא את שמיכות המעבר לאוורור,ללכת לסדר את הפוני.אלוהים יודע שכולנו נהיינו נשים חזקות עם מיליון כדורים באוויר וכל שנייה ביום נותנת עוד קצת מרחב נשימה.
מאת: משתמש אנונימי (לא מזוהה) |‏ 22 בספטמבר 2012 | 09:59
לו הייתה לי עוד שעה פנויה ביום הייתי מקדישה אותה לסבתא שלי. אני מקפידה להפתיע ולבקר אותה לפחות פעם בשבוע, אך אני תמיד מרגישה שזה לא מספיק! אם הייתה לי עוד שעה פנויה בהחלט הייתי נפרדת שוב מהרחוב הסואן בו אני גרה ועובדת, לוקחת מונית ופוסעת לעבר ביתה החמים והנוסטלגי. מצלצלת בפעמון הדלת ומגיעה אליה ולו רק בשביל לקבל ממנה שוב חיבוק חם ואוהב, וכדי לראות את עיניה הנוצצות בשמחה בכל פעם שנפתחת הדלת ואני מולה.
מאת: הילי גי |‏ 22 בספטמבר 2012 | 08:27
אם היתה לי שעה פנויה….
הייתי עוזבת את הקניות, הבישולים, הסידורים, והכביסה….
יושבת עם בעלי על כוס קפה במרפסת.ונהנים מהשקט. אפילו בלי לדבר, רק לשבת ולהסתכל בעיניים….
בלי הבכי של התינוקת, בלי הרעש של ערוץ הופ, בלי "אמא" "אמא" "אמא"…
לחזור לשישים דקות של רק אני עצמי ובן זוגי.
לשבת מחובקים, או שלובי זרוע ולהנות מהשקט.
אני מניחה שבטח אחרי חצי שעה, השקט יהיה לי מוזר, אבל אוכל "להתאפק" ולהמשיך להנות, אני בטוחה.
בשגרה שלנו, עם קריירה ואימהות, הזוגיות קצת מוזנחת.
קצת אינטימיות ואהבה למלא את המצברים מחדש.
מאת: מירב |‏ 22 בספטמבר 2012 | 07:33
אם הייתה לי עוד שעה פנויה הייתי רץ לקנות לה שעון במתנה של דיזל .כל היום עובד אחר כך עם התינוק בערב עם הכלב ככה שאין זמן לעצמי ואני באמת רוצה לקנות שעון של דיזל אז שלחו לי בבקשה במתנה את השעון
מאת: שרון |‏ 22 בספטמבר 2012 | 03:11
הילדים שלי הם ללא ספק הדבר היקר ביותר בחיי והאושר שלהם הוא גם האושר שלי. במרוץ החיים, בין העבודה, לאיסוף מהגנים ובתי הספר, בין הארוחות, למקלחות ולסידורי השינה, רובנו לא מוצאים די זמן כדי להנות מההורות שלנו ולכייף עם הילדים.אם הייתה לי עוד שעה פנויה ביום הייתי מנצלת אותה לבילוי קטן עם הילדים:משחק אהוב,הכנת שלגונים תוצרת בית,ספורט, הליכה לחוג הורים-ילדים ועוד..ההשפעה של שעת בילוי כזו על חיי המשפחה יכולה להיות משמעותית ביותר!
מאת: סיון |‏ 22 בספטמבר 2012 | 02:04
נכון שזה כיף להבטיח הבטחות- עוד שעה ביום- לישון, לקרוא ספר טוב, לבלות זמן איכות עם המשפחה,- כל אלה דברים מצויינים והלוואי והיינו מספיקים את כולם. אבל אם באמת היינו חושבים לעומק היינו מבינים וכך לפחות אני הבנתי- השעה הזאת ביום תיבלע לנו היישר אל תוך יום רגיל. ועד שכבר נגמור את כל היום העמוס (בד"כ) ונתפנה לשעה הנוספת- פשוט נבין שגם היא כבר התבזבזה- ככה זה- לא משנה כמה שעות נוסיף ליום תמיד נמצא מה לעשות מאשר לנוח! (טוב, לפחות רובנו…)
מאת: גל |‏ 22 בספטמבר 2012 | 01:53
הייתי שמחה לצאת לריצה טובה בלי לחשוב על סדר היומיום לדמיין ולהוציא אנרגיות עם מוסיקה טובה באוזניים.
מאת: אור א |‏ 22 בספטמבר 2012 | 01:46
חשבתי וחשבתי ואז חשבתי עוד קצת (וגם אחרי שקראת את כל התגובות שקיימות כרגע)והגעתי למסקנה מאוד פשוטה: כל מה שנרצה לעשות בשעה הזו נוכל לעשות גם עם רק 24 שעות ביממה כי אם משהו מספיק חשוב אפשר תמיד למצוא לו את המקום המושלם בלו"ז וכמו שאמר חכם כבר הרבה זמן לפניי "אם תרצו-אין זו אגדה"
להגיד אם היתה לי עוד שעה אז הייתי…..זה כמו להגיד דיאטה אחרי החגים (חחחח) אז לא ,השינוי מתחיל בי ומתחיל עכשיו!
מאת: חן |‏ 22 בספטמבר 2012 | 00:08
שעה נוספת שניתנת במתנה, דורשת דחיסה פנימה של כל מה שטוב:
לגלות את הסוף של הספר שממתין שאקרא אותו ולהתחיל אחר חדש. לראות סדרה אהובה עם אימא שלי, שמעלה על שפתיינו חיוך גדול. לשים את כל השירים שאני אוהבת במחשב. להדליק את הרדיו ולגלות עוד שיר אהוב. להתקשר לחברות אהובות ולחלוק את הרגעים הטובים מהשבוע. לחפש ולמצוא השראות ללימודים שלי בסטייל. כל כך הרבה דברים הצלחתי לדחוס לשעה אחת מופלאה ועוד נותר זמן?? אה, השעון עצר שוב והתקלקל.. טוב, כנראה שאני צריכה אחד חדש… ;)
מאת: ליהי נחמיאס |‏ 21 בספטמבר 2012 | 23:21
הייתי רוצה לטייל בגן קסום ירוק מלא פרחים צבעוניים פרפרים לבנים צהובים ציפורים מצייצות, ביום שמש חמים ונעים ואז הייתי חולפת על פני מזרקת מים עם אבני אנרגיה ומתמלאת באנרגיה חיובית למשך היום!!! ובחזרה למציאות הייתי באמת רוצה ללמוד ולהעשיר את הידע שלי, שעה ביום זה מעולה.
מאת: אלינור עידן |‏ 21 בספטמבר 2012 | 23:17
עם תוספת של עוד שעה ביום אפסיק למהר ממקום למקום ברכב מלחץ של זמן בניסיון להספיק את הכל ואוכל ללכת יותר ברגל, להנות מהנוף, מהיום ומהחיים… מכל שנייה מתוקה… אני בטוחה שפחות זמן של עצבים על הכביש יאריך לי את החיים בהרבה יותר משעה…
בנתיים עד שיוסיפו עוד שעה, תעשו טובה ותשמרו לי חניה… טוב? :)
מאת: ענת גזית |‏ 21 בספטמבר 2012 | 23:16
שעה נוספת שניתנת במתנה, דורשת דחיסה פנימה של כל מה שטוב:
לגלות את הסוף של הספר שממתין שאקרא אותו ולהתחיל אחר חדש. לראות סדרה אהובה עם אימא שלי, שמעלה בשפתיינו חיוך גדול. לשים את כל השירים שאני אוהבת במחשב. להדליק את הרדיו ולגלות עוד שיר אהוב. להתקשר לחברות אהובות ולחלוק את הרגעים הטובים מהשבוע. לחפש ולמצוא השראות ללימודים שלי בסטייל. כל כך הרבה דברים הצלחתי לדחוס לשעה אחת מופלאה ועוד נותר זמן?? אה, השעון עצר שוב והתקלקל.. טוב, כנראה שאני צריכה אחד חדש… ;)
מאת: ליהי נחמיאס |‏ 21 בספטמבר 2012 | 23:15
יש לי תאומים האיתיייייי שמחה לישוןןןןןןןןן עוד שעהההההההההההההה בשמחההההה רבההההההההההההה זה היה עוזר לי מאוד כי ליפעמים אני מיתחחנת לעוד שעה נוספת לישון
מאת: גל |‏ 21 בספטמבר 2012 | 23:11
הייתי רוצה לטייל בגן קסום ירוק מלא פרחים צבעוניים פרפרים לבנים צהובים ציפורים מצייצות, ביום שמש חמים ונעים ואז הייתי חולפת על פני מזרקת מים עם אבני אנרגיה ומתמלאת באנרגיה חיובית למשך היום!!! ובחזרה למציאות הייתי באמת רוצה ללמוד ולהעשיר את הידע שלי, שעה ביום זה מעולה.
מאת: אלינור עידן |‏ 21 בספטמבר 2012 | 23:10
איך היית מנצלת עוד שעה ביום..
האמת, בשינה טובה.
כיתה יא' היא כיתה קשה, ועוד רק התחילה השנה..
הייתי מנצלת את השעה לשינה, כי קשה לתפקד מלימודים מ8 בבוקר, עד 5 בצהרים,
חוזרים הביתה, ממשיכים עד 9 לפחות שיעורי בית, ואחר כך צריך ללמוד למבחנים.
ואיפשהו בכל זה צריך לשלב חברים ובילוים.
הייתי מנצלת אותה לישון, ולאגור כוחות ליום הבא !
וחוץ מזה שאם יהיה לי שעון אולי אני אפסיק לאחר לשיעורים.. :)
מאת: הילה |‏ 21 בספטמבר 2012 | 23:09
מחפשת סדרה בטלוויזיה ומניחה את הילדה מול הטלוויזיה, מפעילה מכונת כביסה, עושה כלים, שוטפת בקבוקים, רצה לדחוף מוצץ כי הילדה הייתה יותר מדי זמן לבד, עושה כמה פרצופים ואז . . . מחליפה מצעים, מסדרת גבות, מוציאה את שאריות הלק מהציפורניים (סוף סוף), מסדרת את הצעצועים למקום, מתקשרת לחמותי (כי אין ברירה…) מקשקשת מספר דקות "שנה טובה, חג שמח, בריאות, אושר, וכן כן נביא עוד ילדים אל תדאגי… בטח בטח עם הילדים מגיע הכוח והזמן הפנוי בוודאי…", מנתקת דוחפת שוב מוצץ ואז גלין גלין המכונה סיימה… מהר מהר עם הרגל מנענעים את הטרמפולינה ועם הידיים תולים כביסה. וכך חולפת לה שעה שלמה…! 60 דקות שלמות… שלא ייגמר לעולם!
מאת: מיכל ויצמן |‏ 21 בספטמבר 2012 | 23:07
לפני חודשיים בערך נכנסתי לאובססיה לגבי מכשיר כושר אליפטיקלי והייתי חייבת שיהיה לי אחד. כולם אמרו לי שלא כדאי לי לקנות (המכשיר די יקר) ואפילו בחנות עצמה קונים אחרים אמרו לי שתוך חודש המכשיר יהפוך למתלה לבגדים. הבטחתי לעצמי שזה לא יקרה וקניתי את המכשיר. אבל מה לעשות שאני גם עובדת במשרה מלאה וגם סטודנטית ויצא שאין לי זמן לעשות בו שימוש… מקרה עצוב. עוד שעה פנויה ליום תפתור לי את הבעיה בצורה מושלמת :)
מאת: שחף |‏ 21 בספטמבר 2012 | 23:05
את השעה הזו הייתי מקדישה למחשבה על היום שחלף ועל התיכנונים ליום הבא. השעה הזו תעשיר אותי כבת-אדם ותגרום לי לפעול יותר מתוך משמעות והבנה. וגם, מי לא היה רוצה יותר זמן לחיות? יותר להספיק? (:
מאת: cheli |‏ 21 בספטמבר 2012 | 22:39
אם הייתה לי שעה נוספת פנוייה ביום …הייתי עושה איתה המון דברים ..אבל אם להתפקס ולהחליט על משהו אחד…
אני מאוד אוהבת להתעסק בכל מיני עבודות יד , לרקום,לתפור, לצבוע, להכין כל מיני פריטי עיצוב לבית. דבר אחד שעוד לא יצא לי להתנסות בו ,הוא-נגרות ..וזה באמת מאוד מוזר כיוון שאבא שלי נגר … ומשם אני חושבת יש לי את ה"קליק " הזה לעבודה עם הידיים . עכשיו אבא שלי כבר בגיל די מתקדם ואני לא יודעת אם תהייה לו סבלנות או כוח להתחיל וללמד אותי. הייתי שמחה להפתיע אותו ,לקחת כמה שיעורים פרטיים אצל נגר ולבוא אליו כבר עם ידע ואולי אפילו לבנות משהו קטן ..נראה לי שזה ישמח אותו ,וגם יפתיע אותו ובעיקר מכיוון שאנחנו כולנו בנות ואין לו ממש בן שיבוא וידפוק על מסמרים וינסר כמו שבנים אוהבים … כשאבוא כבר עם ידע ,אני מתכננת איזה פרוייקט אב-בת של נגרות ואז באמת ה"עוד " שעה הזו ביום תעזור לי מאוד ..כי חשקה נפשי ב"ארמואר " (ארון תכשיטים ) יפייפה ..מאוד יקדם את העניין אם גם אני ארתם למלאכה עוד זוג ידיים עובדות , וגם אבלה זמן איכות עם אבא שלי …מה שלא יוצא כ"כ בהמולת היומיום ..
תחום עניין משותף עם אבא שלי יכול להיות ממש משהו מגניב ,הרי לשופינג אני לא אלך איתו ,נכון ?
ובאמת שאני יכולה ללמוד ממנו המון … וגם על הדרך לגרום לו קצת נחת :)
מאת: מיכל אנגלנדר |‏ 21 בספטמבר 2012 | 22:16
מאת: לילך מ |‏ 21 בספטמבר 2012 | 22:04
הייתי מכינה לי קוקטייל אמיתי עם מנת אלכוהול גדושה, ויושבת על ספסל העץ שבגינה להרגע בשקט.
מצד שני יש לי שלושה ילדים, שני כלבים, בעל, בית ומשרה מלאה, אז להודות על האמת אם הייתה לי שעה פנויה הייתי עושה עוד מכונת כביסה. או ספונג׳ה.
שנה טובה:-)
מאת: מיכל |‏ 21 בספטמבר 2012 | 22:00
הזמן אף פעם לא מפספיק ותמיד אני זקוקה לעו שעה.. עוד שעה כדי לסיים ולהכין הרצאה, עוד שעה כדי להספיק לשתות קפה בבוקר ולקחת את הבן שלי לגן, עוד שעה כדי להכין לעצמי אוכל מבושל ולא סנדביץ', עוד שעה לישון (_תמיד זקוקה לעוד שעה למטרה הנעלה הזו..) עוד שעה כדי לחזור להתאמן בחדר כושר, עוד שעה כדי לקרוא איזה ספר טוב, עוד שעה להתבטל… ביום יום תמיד לרוץ, לרוץ.. אף פעם אין זמן… אם היתה לי עוד שעה הייתי פשוט עוצרת…
מאת: ליהי |‏ 21 בספטמבר 2012 | 21:58
אם היה לי עוד שעה ביום הייתי מנצלת אותה בבוקר… הייתי מחלקת אותה לחלקים… עשרים דק כדי לחשוב איך לתכנן לי את היום, אם אין לי משימות ומטלות שאני רושמת לי אותן ברשימה אין לא מתבצעות לכן הייתי לוקחת לי עשרים דק כדי באמת לחשוב לשבת לערער מחשבות ולתכנן לי את היום היפה הזה…
לאחר מכן הייתי מתקלחת מקלחת כיפית רעננה אשר פותחת את היום באווירה כיפית ונעימה. הייתי מכינה לי שוקו מטפחת את עצמי טוב טוב כי אם בבוקר אני מרגישה עם עצמי טוב ככה אני מרגישה למשך כל היום!:)
מאת: נויה קרמר |‏ 21 בספטמבר 2012 | 21:55
אם היתה לי עוד שעה ביום הייתי מקפלת כביסה, מרדדת בצק, ממרקת סכו"ם, תולה תמונות, קוראת מאמרים, מחפשת חניה, יושבת בחושך, נוסעת לחו"ל, חוזרת מחו"ל, מתקנת חורים, משחיזה סכינים, מורידה את הזבל, בודקת שמן מים, מכרסמת ציפורניים, עולה במעלית, משקיעה בבורסה, ממחזרת ניירות, חולבת פרות, מחפשת אוצרות, זוממת מזימות, סופרת את הדקות, מתקשרת לעיריה, ממלאת את המלחיה, משחקת סוליטר, מעמידה פנים שאני לא משחקת סוליטר, מפסידה בסוליטר כי אני גרועה, עוברת לשחק עם קלף אחד במקום עם שלושה.
מאת: נועה |‏ 21 בספטמבר 2012 | 21:33
במדינה כמו שלנו כשהכול זז מהר, עבודה לימודים וסידורים עוברת התחושה של "וואו הלוואי והייתה לי עוד שעה". בשעה הזו הייתי נחה, שמה שיר טוב ומרגיע, מכינה לי אוכל אהוב וטוב, בדר"כ ישולבו בו פחמימות ושומנים (או קונה לחילופין איזה קינוח טוב) ויושבת בחיק משפחתי האהובה בלי שום דאגות ומחשבות על יום המחר.

ובנימה אופטימית זו…הלוואי והייתה לי עוד שעה ביום.
מאת: מיכל |‏ 21 בספטמבר 2012 | 20:39
מתוך עשרים עשרים וארבע שעות ביממה, עשרים שעות מנוצלות לפעילות שוטפת ללא הפסקה ורק ארבע שעות לשינה.בשמחה הייתי מצרפת שעה נוספת ביממה כשעת יופי שכל כך חסרה.
מאת: שרה |‏ 21 בספטמבר 2012 | 20:37
אני סטודנטית בטכניון לתואר שני, לאחר שהשתחררתי ישר התחלתי ללמוד ובשנה הראשונה העלתי מאוד במשקל בגלל שזנחתי את הספורט ,התזונה הנכונה ושקעתי בספרים. בשנה השנייה לקראת החתונה החלטתי לקחת את עצמי בידיים ולחזור להשקיע בעצמי. עכשיו אני מקפידה מאוד על אורח חיים בריא ותזונה נכונה, אבל בגלל העומס של העבודה והלימודים, קשה לי לעיתים קרובות למצוא את הזמן לעשות ספורט או לחליפין, לעיתים זה בא על חשבון דברים אחרים כמו זמן איכות עם בעלי:) לכן את השעה הפנויה אשקיע בריצה על הים עם בעלי 3>
מאת: יעל |‏ 21 בספטמבר 2012 | 18:32
סביר להניח שהייתי משקיעה אותה בעצמי. שגרת היום שוחקת ולא תמיד אני מוצאת זמן לעצמי להתאפר ולהתלבש כמו שצריך. אני בטוחה שכולן יכולות להזדהות איתי- אתן קמות בבוקר ופותחות את הארון, וחוזרות לאותה תלבושת מוכרת ובטוחה, כי בינינו למי מאיתנו יש זמן לתכנן ערב לפני מה נלבש, ולעשות סטיילינג להתאים את הנעליים לחגורה.. לכן עם היתה לי שעה פנויה ביום הייתי בוחרת אאוטפיט שווה ללבוש (זה לא חייב להיות חדש, תתפלאו מה הארון שלכן מחביא..) מסדרת את השיער כמו שכל בוקר אני חולמת, מתאפרת ומתחילה את היום בסטייל !
מאת: מורן |‏ 21 בספטמבר 2012 | 18:15
אם הייתה לי עוד שעה ביום הייתי מנצלת אותה בשביל להיות עם האנשים שאני אוהבת.איפה הימים שהיית ישן חצי מהזמן ובחצי השני אמא הייתה קובעת לך "PLAY DATES". תקופת החגים שמלווה באתנחתאות קצרות "ממרוץ החיים" עושה חשק לחזור לאותם זמנים. אנחנו כל כך עסוקים לפעמים בתפל שבחיים שאנחנו שוכחים את העיקר שבהם- להיות מוקף באנשים שאנחנו אוהבים ככל שאפשר.
לפני כחצי שנה כאשר התנדבתי בבית אבות ויצא לי לשבת ולדבר עם בן אדם שמעביר את סוף חייו במקום. ברוח ההתנדבות ומנימוס התחלתי שיחת חולין עמו ושאלתי אותו על חייו. ההתלהבות שליוותה את דבריי עת עת התפוגגה לנוכח דבריו של המבוגר, הוא הודיע בקור רוח שעתה לעת זקנה הוא מבין שהוא לא הצליח להגשים את חלומותיו, בזבז את זמנו על עבודה במקום להיות עם משפחתו, וכמעט כל חייו המשפט "אני עושה את זה כי אין ברירה וככה החיים" הנחה אותו.
זאת הייתה שיחה מאוד משמעותית מבחינתי אשר עדיין מהדהדת בראשי- החלטתי לנצל את החיים של, וכאשר אני אשב לעת זקנה ואהרהר אני אוכל להגיד מבלי לחשוב שאת החיים שלי ניצלתי.
אז גם אם FASHION FORWARD לא יתנו לכם עוד אקסטרה שעה, קבלו החלטה לקראת השנה החדשה, תנצלו את החיים וכל הזמן תקיפו את עצמכם באנשים שאתם אוהבים.
מאת: טל |‏ 21 בספטמבר 2012 | 18:07
אולי עוד שעה ביום היתה הופכת את כל הרגעים הארוכים שבהם אנחנו עומדים בפקק, מחכים לאוטובוס שלא מגיע, עומדים בתור לקופה בסופר, אפילו מתעצבנים על קומקום שלוקח לו המון זמן לרתוח, או לקובץ שלוקח לו יותר מדי זמן לעלות, היו הופכים לרגעים מנחמים כאלה, שבהם במקום להתעצבן את רגע מתכנסת וחושבת ונושמת לרווחה על השעה הנוספת שקיבלת במתנה.
מאת: שחרולה |‏ 21 בספטמבר 2012 | 18:03
מה הייתי עושה בשישים דקות נוספות שמתווספות ליום העמוס שלי?
אני דיי בטוחה שאנצל את השעה הזאת כדי לבלות עם הבעל המקסים שלי שעובד כל כך קשה כדי להביא כסף הביתה ודואג לי!
חשוב לי להראות לו כמה אני אוהבת אותו אז אני אתכנן לנו ערב רומנטי!
אני אומנם גם עובדת אבל אם תהיה שעה נוספת בטוח אצליח לארגן!
אני יכין ארוחה וישים נרות רומנטיים ואשחזר את איך שהיינו כשיצאנו בתחילת הקשר כי ככה זה כשמתחתנים יותר עסוקים והרומנטיקה טיפה הולכת לאיבוד……
יש לי כל כך הרבה רעיונות למה אוכל לעשות בשעה אבל… מכולן את זה הכי חשוב לי לעשות!
מאת: טל |‏ 21 בספטמבר 2012 | 17:56
להכין מטעמים מתוקים לבני משפחתי האהובה זה הדבר הכי הכי! לראות אותם נהנים ממה שהכנתי להם זה הדבר שגורם לי אושר ואני מוכנה לעשות את זה בכל שעה פנויה שתהיה לי..שירבו שעות מתוקות ;)
מאת: רוית |‏ 21 בספטמבר 2012 | 17:54
טוב זה התחיל אי שם כשהייתי נערה בת 14 שאף בית ספר לא רצה לקבל הסיבה כמובן הייתה בגלל התנהגות וציונים אבל האמת היא שלא מצאתי את עצמי לא ידעתי איפה הכישרון האמתי שלי איפה אני יכולה להיות אני,עד שבגיל 17.5 אמא שלי החלתה לפתוח בעיני את עולם האומנות,התחלתי לצייר סוף סוף מצאתי את מה שאני באמת אוהבת.סיימתי את הלימודים והגיע זמן הלימודים היותר חשובים הלימודים למקצוע שאני צריכה לבחור לחיים הלכתי למבחנים במכללה יוקרתית לאומנות-התקבלתי אבל לא הסכימו לקבל אותי כי הם החליטו שאין להם מספיק מקומות ובשביל להתקבל כנראה היה צריך רק פרוטקציות..היתי הרוסה,גמורה לגמרה לא נגעתי יותר בנושא הזה אומנות לא ציירתי ולא נגעתי במכחול..הלכתי ללמוד מקצוע אחר הקמתי משפחה הייתה כבר בת 33.זאת הייתה תקופה קשה כי שוב כמו אז בגיל 14 לא עשיתי את מה שאני באמת אוהבת,היום בגיל 38 חזרתי לגעת בטיפטופים באומנות הרגשתי לאט לאט כאילו נותנים לי שוב חיים אבל שוב העבודה שלי הפריע לי לעסוק באומנות בגלל חוסר בזמן,אז אם רק הייתה לי עוד שעה הייתי מצייר כול אותה שעה ומרגישה כאילו סוף סוף חזרתי למה שאני הכי אוהבת.
מאת: אילי |‏ 21 בספטמבר 2012 | 17:52
אם הייתה לי שעה מיותרת ביום, הייתי מקדישה אותה כדי לצייר. בשבילי ציור זה יותר מסתם תחביב. זה מקום המפלט שלי ודרך לבטא את עצמי, והרבה פעמים גם עוזר לי לפרוק אגרסיות מצטברות..ממש פסיכולוג בחינם! רוב הימים בשבוע שלי הם די עמוסים, ככה שלצערי בסוף כל יום אני חוזרת הביתה,נכנעת לעייפות ונכנסת ישר למיטה. אם הייתה לי שעה נוספת ביום בהחלט הייתי מנצלת אותה לציור, כי מבחינתי זאת התרפיה הכי טובה שקיימת:)
מאת: מאי |‏ 21 בספטמבר 2012 | 17:50
מאת: טל |‏ 21 בספטמבר 2012 | 17:45
הייתי עושה בה את מה שאני מבטיחה לעצמי ש"מתישהו, כשיהיה לי זמן אני אעשה" כמו חוג ציור או יוגה או איטלקית- שתמיד אני דוחה לזמן אחר, אולי לחיים אחרים בהם זמן פנוי מנוצל לנפש ולא כמו שקורה בפועל, שכל דקה מוקדשת לעבודה או סידור אחר שצריך להספיק. לפעמים שעה אחת או אפילו 10 דקות של הפסקה מהמרוץ עושות את ההבדל. שנה טובה :)
מאת: גינת |‏ 21 בספטמבר 2012 | 17:42
הייתי מכינה מפרחים סידורים יפים, מדליקים ורומנטיים. רק להרים את הראש ולהפעיל את הדימיון. יכולה להיות תוצאה יפיפייה של פרחים שזורים. זה תחביב מאוד כיפי, שיכול גם להרוויח לי הכנסה נוספת נחמדה..
מאת: סיון |‏ 21 בספטמבר 2012 | 17:32
זה כל מה שאני צריכה בשביל.. להספיק לסדר את הציפורניים, לקבוע תור לרופא עיניים, לשבת על כוס קפה עם הילה שלא ראיתי כבר חודש, לנקות סוף סוף את הדירה שמעלה כבר עובש (סתם..), לקפוץ שניה לקניון לחטוף את השמלה האחרונה שנשארה בסייל וכמובן לבדוק אם יש הודעות חדשות במייל, לא לשכוח לבקר את האחיינים המתוקים ולהרים טלפון להורים, להכין ארוחת ערב, להוציא את הכלב ו..
האמת שנסחפתי קצת זאת בסך הכל רק שעה אחת, אבל תודו שגם אם היא היתה ניתנת במתנה היא לא היתה מספיקה. שבת שלום!
מאת: מורן |‏ 21 בספטמבר 2012 | 17:31
אבל אין סיכוי שאמצא זמן לעשות גם את זה.
אם הייתה לי עוד שעה פנויה ביום הייתי מנצלת אותה כדי להתנדב
למען בעלי חיים: לטייל, להאכיל, לטפל, סתם ללטף ובעיקר להעניק אהבה לאותן חיות שנמצאות ללא בית או ננטשו.
מאת: סיון |‏ 21 בספטמבר 2012 | 17:12
אומרים שכדי להבין באמת את ערכה של שעה, צריך לשאול זוג מאוהב , שממתין בכדי לראות אחד את השני…ואכן למעשה אם הייתה לי עוד שעה פנויה ביום, הייתי מנצלת אותה כדי לבלות עם האנשים האהובים עליי: משפחה, חברים ובן זוג. כי בסופו של דבר, הזמן אינו מחכה לאף אחד ורצוי לחלוק אותו עם מישהו קרוב, כי אנחנו אף פעם לא יודעים מה יהיה מחר… גמר חתימה טובה לכולם !!
מאת: דניאל ב |‏ 21 בספטמבר 2012 | 16:57
אני אם לשנים הגדול שנתיים והקטן 8 חודשים,בין עבודה, למעונות ,מטפלת, בית,וכל המסביב,הייתי מצליחה סוף סוף להרשם לקורס אנגלית שביררתי 3 פעמים בשבוע מ18:00:-19:00.
מאת: מאיה |‏ 21 בספטמבר 2012 | 16:55
אני אם לשנים הגדול שנתיים והקטן 8 חודשים,בין עבודה, למעונות ,מטפלת, בית,וכל המסביב,הייתי מצליחה סוף סוף להרשם לקורס אנגלית שביררתי 3 פעמים בשבוע מ18:00:-19:00.
מאת: מאיה |‏ 21 בספטמבר 2012 | 16:53
יש לי יותר מידי שעות פנויות , אמנם אם יכולתי, הייתי מכוונת את השעון לשעה אחת ביום שהיא רק טוב. שעה אחת של אושר ביום מפצה על כל 23 שע ות השיממון.
מאת: מיפז |‏ 21 בספטמבר 2012 | 16:49
את השעה הנוספת הזו אני מקדישה לבנות המשפחה שלי, אמא ואחותי היקרות. הייתי יוצאת איתן לסיבוב קניות (כי רק איתן אני באמת אוהבת לקנות), יושבת איתן בבית קפה, סתם מקשקשת בטלפון, ואם יהיה לנו מזל (בשעה היקרה הזו) ונזכה למזג אוויר נעים היינו לוקחות את הכלבים לים, כדי שגם הם יוכלו להנות איתנו משעה נוספת של שמש.

לא מזמן, כשאימי חלתה בסרטן, הבנתי שצריך להשקיע בדברים שחשובים, כי כנראה שלא תתווסף לנו עוד שעה ביום שנוכל להקדיש רק להם. אז אני מקפידה "לגנוב" זמן במהלך השבוע העמוס והדחוס, לכמה דקות או אפילו שעות יקרות, על מנת ליהנות עם הבנות היקרות לי מכל 3>.
מאת: תמרה |‏ 21 בספטמבר 2012 | 16:38
איך הייתי מנצלת עוד שעה ביום ?
שאלה טובה !
יש לי כל כך הרבה דברים שהייתי רוצה להספיק ביום .
אבל הכי הכי הייתי רוצה לנצל את זה בזמן פנוי עם עצמי , כן זמן פנוי עם עצמי , לבדי.
מיכוון שאני מוקפת בכל כך הרבה אנשים כל יום כל היום , הייתי רוצה קצת להיות לבד , לקרוא ספר טוב , לחשוב מחשבות טובות , העיקר להיות לבד .
מאת: ספיר בן-ימין |‏ 21 בספטמבר 2012 | 16:36
משפחה, חברים, אני עצמי. יום אחד הייתי מבלה עם האנשים הקרובים לי על כוס תה או יין או בטיול. ביום אחר הייתי מנצלת לעצמי בלבד – לוקחת את הכלב לטיול, קוראת, רואה סרטים, שומעת מוסיקה, או עושה משהו שבאמת חסר לי – שינה.
מאת: סיון |‏ 21 בספטמבר 2012 | 16:22
החיים שלי הם ההשראה שלי וכל דבר מהווה השראה עבורי. תמיד היה לי אוריינטציה לאופנה שהיא בעצם המכלול העולמי והפנימי שבי, שממנו אני שואבת השראה. לכן הייתי מקדישה את השעה הפנויה ביום כשעת שיעור אקדמית לכל נער או נערה בישראל וזאת בתחום לימוד מקצוע עיצוב האופנה בישראל אשר חייב להיות רב־מימדי ולא חד־גוני.וזאת בהמשך לעובדה שמפגש אקדמי זה עם כל נער או נערה, הוא חלק בלתי נפרד ממני והוא גם אמור להשפיע הן על היצירה שלי והן על היצירות שלהם/ן וזאת בהשתלבות מוצלחת ושינוי תפיסה של שוק האופנה הישראלי".
מאת: עליזה |‏ 21 בספטמבר 2012 | 16:21
החיים שלי הם ההשראה שלי וכל דבר מהווה השראה עבורי. תמיד היה לי אוריינטציה לאופנה שהיא בעצם המכלול העולמי והפנימי שבי, שממנו אני שואבת השראה. לכן הייתי מקדישה את השעה הפנויה ביום כשעת שיעור אקדמית לכל נער או נערה בישראל וזאת בתחום לימוד מקצוע עיצוב האופנה בישראל אשר חייב להיות רב־מימדי ולא חד־גוני.וזאת בהמשך לעובדה שמפגש אקדמי זה עם כל נער או נערה, הוא חלק בלתי נפרד ממני והוא גם אמור להשפיע הן על היצירה שלי והן על היצירות שלהם/ן וזאת בהשתלבות מוצלחת ובשינוי תפיסה של שוק האופנה הישראלי".
מאת: עליזה |‏ 21 בספטמבר 2012 | 16:19
בים אני מצליחה למצוא את עצמי חושבת באופן חיובי. אני מרגישה שאני שוב ילדה ושאני יכולה שוב למצוא קשר אמיתי עם דבר שאני אוהבת: הכחול של המים. הים עם גווניו וקולותיו מרגיע וגורם לי לשכוח מהצרות של היום.
מאת: סיון |‏ 21 בספטמבר 2012 | 16:18
הייתי מתפנקת לי עם אהובי בפוך..!!!!!!!!!!!!!
:-))))))))))))
צריך לנצל כל רגע בחיים היפים האלה.
מאת: נטלי |‏ 21 בספטמבר 2012 | 15:59
הייתי מנצלת אותה כדי להשתתף בכל מני הגרלות באינטרנט כדי לקבל פרסים..
בינתיים מזל שיש את יום שישי.
מאת: גל |‏ 21 בספטמבר 2012 | 15:53
פעילות שיש לי נטייה לדחוק אותה לסוף סדר העדיפויות. הייתי שמחה לנצל שעה נוספת לחזור לקלאסיקות כמו "החטא ועונשו" ו"אהבה בימי כולרה" ולהעשיר את עצמי בצורה אנוכית וטהורה.
מאת: Lewis |‏ 21 בספטמבר 2012 | 15:46
אם הייתי לי עוד שעה אחת ביום הייתי נפגשת עם החבר האהוב שלי..אין דרך יותר טובה להעביר שעה מאשר להיות איתו…חבל שעובר כלכך מהר!!
כלכך כיף להיות מאוהבת :)
מאת: עדי צבר |‏ 21 בספטמבר 2012 | 15:44
בדרך כלל אני אוהבת לנצל את הזמן שלי למקסימום. בכל פעילות אפשרית, כמה שיותר ועד השעות הקטנות של הלילה. גם במקום העבודה שלי אני אוהבת לקחת לעצמי את משמרות הלילה כדי שאוכל לנצל את הימים לעשייה כלשהי.
לפעמים שינה נראית לי פשוט בזבוז של זמן.
אבל האמת היא שאני לא אוהבת להיות עייפה, ולפעמים בגלל עודף הפעילויות זה די לא מפתיע.
אז אם זה היה אפשרי הייתי מוסיפה עוד שעה אבל רק בזמן שאני כבר ישנה, רק בשביל לא לקום עייפה. אפשר שעתיים בבקשה?
מאת: מריה |‏ 21 בספטמבר 2012 | 15:43
לו הייתה ניתנת שעה נוספת מתנה הייתי מייחדת אותה עבורי לדברים הקטנים שעושים לנו טוב כמו: לשתות את הקפה מול המחשב או לעשות אמבטיה טובה.רוב היום אנחנו עסוקים בלדאוג ולרצות אחרים בין אם מדובר בהורים האהובים,בילדינו היקרים ובחברים הקרובים.שעה נוספת הייתה עוזרת לאזור כוחות, להתחזק על מנת להמשיך ולעזור לאחרים דבר שבסופו של יום יעזור לנו!
מאת: אורית |‏ 21 בספטמבר 2012 | 14:56
הייתי מנצלת את השעה כדי לעשות משהו טוב בשביל מישהו אחר, ולו הדבר הכי קטן.
מאת: כרמל |‏ 21 בספטמבר 2012 | 14:47
אורזת מיני מטעמים ובקבוק שיכר, בדיוק כמו שהוא ואני אוהבים ונוסעת אליו לבסיס הרחוק והמאובק, גם אם אהיה איתו לדקה… ככה זה בזוגיות עם קצין. כל זאת אם לא היינו מפרידים את דרכינו המשותפת…כבר אמרתי, בעולם אוטופי עם עוד שעה ביום…
מאת: א.מ |‏ 21 בספטמבר 2012 | 14:47
הייתי
סוגרת את כל החלונות והוילונות בבית, מדליקה מזגן, עושה מקלחת קצרה ונעימה, לוקחת כרית ושמיכה(הכי כיף מזגן ושמיכה!!!) ופותחת את הספר שמחכה לי כבר כמה שבועות ליד המיטה "סיפור אהבות" של כנרת רוזנבלום….
כי הוא באמת מחכה הרבה זמן, כי לקרוא סיפור שמתרחש בארץ זרה זה כמו טיול בחול, כי לקרוא ספר זה בכלל הפסקה מהיום יןם, כי זוגיות זה תמיד דבר מורכב והכי כיף שזה מורכב של אחרים, כי תשוקה אפשר להעביר במילים, וכי הדימיון הוא המוצר הכי זמין שיש מצד אחד ומצד שני הכי אין זמן לעשות בו שימוש…
מאת: רויטל סיוון |‏ 21 בספטמבר 2012 | 14:44
אני לא חושבת שאם הייתי מרוויחה אקסטרה שעה ביום פתאום הייתי נותנת תשומת לב לדברים שהזנחתי או שהייתי מעריכה יותר דברים כי אני מאמינה שככל שמשהו נשאר קבוע הוא נהפך למובן מאליו וגם כי הייתי כבר מוצאת אלף ואחת דברים אחרים כדי למלא את השעה הזו בהם.. אבל אולי הייתי רוצה שעה נוספת כדי לנסות לעשות שינוי בעולם.. ולו השינוי הקטן ביותר רק כדי להפוך אותו למקום טוב יותר. כל יום קצת.ויפה שעה אחת קודם
מאת: לי |‏ 21 בספטמבר 2012 | 14:38
אם הייתה לי עוד שעה אחת ביום, הייתי עושה יוגה.
הייתי יושבת בגינה עם כל העצים והפרחים, פורשת שמיכה לבנה ושמה מוזיקה מרגיעה של טבע ופעמונים ויושבת ומקשיבה לרעשים שמסביב. לציפורים, לחיות הקטנות שלא שמים לב אליהם, לדשא שזז עם הרוח, לבמבוקים שמתנגשים זה בזה, לעלים שמתנופפים…
הייתי נושמת עמוקות וחושבת על מה שעברתי ביום ועל איך אני אמשיך אותו וכמובן מסקנות והחלטות חדשות לעתיד הקרוב ואף הרחוק.
מאת: יובל |‏ 21 בספטמבר 2012 | 14:37
אחרי יום עמוס אין כמו לפנות שעה ולהכין מטעמים של חורף בין השאר את המתכון הסודי שלי ;) ולשבת עם כל בני משפחתי האהובים-לראות אותם נהנים מהאוכל שבישלתי זאת ההנאה הכי גדולה :)
מאת: רוית |‏ 21 בספטמבר 2012 | 14:36
תולעת ספרים! – זה באמת היה השם השני שלי!, מאז שאני זוכרת את עצמי הייתי קוראת ספרים ללא הפסקה.
זה התחיל ממש מילדות החל מ"מעשה בחמישה בלונים" "מיץ פטל" וחבריו והמשיך עד לכל סדרת הארי פוטר, רבי המכר של רם אורן ומה לא…
השעה הזאת לפני השינה שבה בתור ילדה הייתי יושבת וקוראת את הספר התורן ליד המיטה תמיד הייתה משכיחה ממני את תלאות היום ומשרה עליי המון שלווה ורוגע.
היום התבגרתי ואני אמא לילדים וכשמגיע סוף היום אחרי ארוחת הערב, מקלחות, והרדמות כבר כל כך מאוחר שבמקום להושיט יד לשידה ולקרוא את הספר אני חוטאת ופורשת לישון…
עוד שעה הייתה מוקדשת לאהבה הישנה שכל כך חסרה לי היום, לשבת ברוגע,להושיט יד לשידה ולקרוא עוד פרק בספר אהוב…
מאת: מור |‏ 21 בספטמבר 2012 | 14:35
אני מורה חצי מטופחת: משתדלת בלבוש לבית הספר וגם מתאפרת די יפה עם זאת עם השיער אני קצת מפשלת. את השעה הנוספה הייתי מקדישה לסידור השיער הייתי עושה פן או בייביליס ספונטיואז הייתי מקבלת 100מהתלמידים על השקעה והייתי גם מרגישה קצת יותר טוב. עד שהשעה הזו תגיע תמצאו אותי בחדר מורים: אני זו עם הגולגול ושתי סיכות סבתא מכל צד.
מאת: דפנה |‏ 21 בספטמבר 2012 | 14:31
יש כינוי שרודף אותי מאז ומתמיד, ילדת השעות השוויצרי.
אם ישנה תכונה שמאפיינת אותי מאוד זוהי תכונת הדייקנות, אבל אם הייתה שעה נוספת ביום, אולי הייתי מרשה לעצמי "למרוח את הזמן" הייתי בשעה הזאת מפנה לעצמי זמן לסידור ציפורניים, טיפולי פנים, שופינג מדי פעם לפעם.. לכל אלה אין לי לצערי זמן בגלל העומס הבלתי פוסק של הלימודים. מה שמאוד מצחיק בסיפור הדייקנות שלי הוא שאין לי שעון על היד, דבר שמאוד חסר לי.. אז אני אשמח להתחדש באחד יפה כמו זה שבתמונה ;)
מאת: קים |‏ 21 בספטמבר 2012 | 14:30
אם היתה לי שעה נוספת הייתי מקדישה אותה לעשות חשבון נפש אמיתי וכנה מעומק הלב. הייתי חושבת על כל השנה שחלפה , על כל הדברים שעברתי בה חיוביים ושליליים כאחד , על האנשים שפגעתי מכל סיבה שהיא ומבקשת את מחילתם. אני חושבת ששעה כזאת ביום יכולה לעזור לכל אדם להתחיל את השנה עם דף חלק ובתחושה טובה ומספקת וכמובן תעזור לנו להעביר את השנה החדשה עם לקחים חשובים לעתיד.
מאת: בר |‏ 21 בספטמבר 2012 | 14:24
אם היתה לי שעה נוספת הייתי מקדישה אותה לעשות חשבון נפש אמיתי וכנה מעומק הלב. הייתי חושבת על כל השנה שחלפה , על כל הדברים שעברתי בה חיוביים ושליליים כאחד , על האנשים שפגעתי מכל סיבה שהיא ומבקשת את מחילתם. אני חושבת ששעה כזאת ביום יכולה לעזור לכל אדם להתחיל את השנה עם דף חלק ובתחושה טובה ומספקת וכמובן תעזור לנו להעביר את השנה החדשה עם לקחים חשובים לעתיד.
מאת: בר |‏ 21 בספטמבר 2012 | 14:21
כאמא צעירה וטרייה לילד שלישי רק בן 4 חודשים אחרי ההנקות, הכביסות, החיתולים, הבישולים, הצרחות הבקבוקים ועוד אין סוף דברים הייתי מפנה בשעה הזו קצת זמן לעצמי לכל הדברים שבסוף היום אני לעולם לא מגיעה אליהם: גבות, שפם, אולי גם מסכה וסתם לשבת עם כוס נס על הספה ולהירגע!
מאת: הדר |‏ 21 בספטמבר 2012 | 14:10
המשפט הקלישאתי אומר: תחיה כל יום כאילו זה יומך האחרון, תאמר כל יום למישהו יקר שאתה אוהב אותו. אם היתה לי עוד שעה פנויה ביום הייתי מקדישה אותה רק כדי לשים בצד את כל המטלות, את כל הפחדים, הכעסים והלחצים – הייתי עוצרת לשעה באמצע היום ומתקשרת לכל אהוביי ואומרת להם שאני אוהבת אותם בכל מאודי. שיחה אחת לאמא ושיחה אחת לאבא, שיחה אחת לבן הזוג ועוד שיחה לחברה שתמיד שם בשבילי (גם אם אנחנו לא מדברות כל יום), שיחה אחת למי שעזר לי באמצע הדרך רק כדי להגיד שוב תודה; ועוד כמה דקות כדי לכתוב כל יום לילדיי הקטנים עד כמה אמא אוהבת אותם, ואיזה שטויות מצחיקות הם עשו או אמרו אתמול, כי אם לא אכתוב להם אולי אשכח עם הזמן… וברגע האחרון לפני שתיגמר השעה אזכיר לעצמי שבסופו של דבר, אני אוהבת גם אותי….
מאת: יוספה |‏ 21 בספטמבר 2012 | 14:06
כאמא צעירה וטרייה לילד שלישי רק בן 4 חודשים עוד שעה ביום הייתה מספיקה לי לפנות את הזמן הזה לעצמי שכל כך חסר… לעשות שפם, גבות, אולי מסכה ופשוט לשבת על הספה עם נס ולהירגע!
מאת: הדר |‏ 21 בספטמבר 2012 | 13:55
הייתי מקדישה אותה למחשבה על מה שעשיתי היום, ואיך אוכל לשפר זאת ביום הבא. הזמן הזה יעשיר את יומי, ויעשה אותי לבת-אדם מחושבת יותר ובטוחה יותר בעצמה. עוד שעה ביום, עוד 7 שעות בשבוע, עוד 28 שעות בחודש..וכן האלה.. אלו שעות מצטברות המוסיפות לי אורך ימים ואיכות.
מאת: cheli |‏ 21 בספטמבר 2012 | 13:47
אחת האהבות שלי היא אפיית דברי מתיקה: עוגות, עוגיות, פטיפורים וכיו"ב. עד לפני מספר שנים הצלחתי לממש את האהבה הזאת ולאפות מאכל מתוק חדש כל יומיים שלושה. לשמחתי עם חלוף השנים נכנסו אהבות חדשות לחיי: בן זוג, שני בנים קטנים ומקסימים, עבודה קבועה… סדר היום החדש דרש ממני לחלק את היום בצורה שונה מבעבר. מה גם ששלושת אהוביי שלי הם קרניבורים חובבי בשר, לכן רוב עבודתי במטבח מוקדשת לבישולים ותבשילים למינהם. כך יצא שאהבתי הישנה נדחקה ואינה באה יותר לידי ביטוי :( אם היתה לי שעה אחת נוספת במהלך היום הייתי מוסיפה אותה בדיוק ברגע שבו אני נכנסת מהעבודה לבית ריק, ויש לי שעה שלמה לרשותי. שעה אחת לחלוטין מספיקה: הייתי מוציאה מהמקרר ביצים, שוקולד או גבינה, מערבבת עם קמח וסוכר, קצת לשה בצק ואולי מוסיפה אגוזים ומכניסה לתנור ל40 דקות. ריח האפייה בצהריי היום יתפשט בכל קומות הבניין, והשכנה תדפוק על דלתי בתירוץ שנגמר לה הסוכר, אבל הסיבה האמיתית תיהיה כדי לשאול מה אני אופה ומה זה הריח המשגע הזה. בכל פעם אענה לה משהו אחר: אני אופה קרנץ' שוקולד, עוגת תפוחים, עוגיות שוקלד ציפס או פאי תפוחים, ואנחנו נקשקש לנו על כוס קפה עד שהתנור יצלצל שנגמר הזמן, ואנחנו נספיק לטעום פרוסה קטנה לפני שנרוץ מהבית לאסוף את הילדים ולהיכנס למטלות אחה"צ והערב… שעה אחת נוספת – שעה מתוקה שעושה מתוק בלב…
מאת: שירלי |‏ 21 בספטמבר 2012 | 13:43
אם הייתה לי שעה נוספת ביום הייתי מעיפה את בעלי והילד מהבית, שמה מוזיקה על פול ווליום, עומדת מול המראה ומשתעשעת לי בנסיונות של כל הווריאציות של האיפור/תסרוקות/שילובי בגדים שתמיד בא לי ואף פעם אין לי זמן ואומץ לנסות! הייתי מעבירה שעה שלמה של חיפוש אחרי הלוק החדש שבא לי ושיהפוך אותי מהאשה הרגילה שאני עכשיו -לדבר האמיתי שאני -מלכת סטייל חסרת מעצורים עם שיק חוצה עולמות!!!!

ואז חוזרת לבגדים הרגילים שלי ומחכה כבר שתגיע אותה השעה מחר:)
מאת: הדס |‏ 21 בספטמבר 2012 | 13:41
אם הייתה לי שעה נוספת ביום הייתי מעיפה את בעלי והילד מהבית, שמה מוזיקה על פול ווליום, עומדת מול המראה ומשתעשעת לי בנסיונות של כל הווריאציות של האיפור/תסרוקות/שילובי בגדים שתמיד בא לי ואף פעם אין לי זמן ואומץ לנסות! הייתי מעבירה שעה שלמה של חיפוש אחרי הלוק החדש שבא לי ושיהפוך אותי מהאשה הרגילה שאני עכשיו -לדבר האמיתי שאני -מלכת סטייל חסרת מעצורים עם שיק חוצה עולמות!!!!

ואז חוזרת לבגדים הרגילים שלי ומחכה כבר שתגיע אותה השעה מחר:)
מאת: משתמש אנונימי (לא מזוהה) |‏ 21 בספטמבר 2012 | 13:40
אני מארגנת את היום שלי בצורה נוראית. אני עובדת על המחשב כל הלילה. קמה בבוקר עייפה. ישנה צהריים בשבע בערב. מקיימת פגישות ב23:00 בלילה. מבלה עם החבר שלי בין לבין ובקיצור בלגן שלם. לו הייתה לי עוד שעה ביום הייתי מנצלת אותה לקביעת לו"ז ליום הבא. יושבת עם יומן שמעולם לא היה לי. כותבת פגישות מסודרות בשעות נוחות. מפנה זמן איכות בערב לחבר. ומי יודע אולי בכל הסדר הזה אני אמצא סוף סוף זמן לחדר כושר, לנצל את המנוי שקיבלתי מתנה ושוכב לו ערירי בארנק. מי היה מאמין ששעה אחת יכולה לארגן חיים שלמים.
מאת: קורין |‏ 21 בספטמבר 2012 | 13:36
כשהייתי צעירה בתיכון היה אז להיט ללמוד לסרוג, וגם אני הצטרפתי לתופעה,
היינו ככה יושבות בהפסקות מפטפטות ו- סורגות. נשמע כמו בית אבות, אבל סרגנו צעיפים ססגוניים, מה שמתאים לבגדים ונהננו מאד ממעשה ידינו.
היום איפה אני ואיפה הסריגה?! אז את השעה הנוספת הייתי יושבת רגל על רגל וסורגת אפודה לתינוקת שלי החמודה!!!!
מאת: שושי |‏ 21 בספטמבר 2012 | 13:26
אם הייתה לי עוד שעה פנויה , הייתי מגיעה הביתה אחרי יום עבודה, מתיישבת בכורסא, לא פותחת את הטלויזיה, משתיקה את הפלאפון, מוזגת לי כוס שתייה ופשוט יושבת ונהנת מהשקט סביבי…לא חושבת על כלום, לא מנסה לחושב מאיפה להתחיל לנקות את הבית, בישולים, כביסות..פשוט נהנת מהשקט :) שבת שלום
מאת: דנה |‏ 21 בספטמבר 2012 | 13:25
שעה יקרה..אליו היית נשארת עוד שעה הייתי יכולה להעניק עוד קצת זמן לעצמי. זמן שבו אף אחד לא מבקש ממני משהו, צריך אותי או רוצה שאעשה משהו. שעה שבה אני כל כולי לבד ברוגע עושה סדר במחשבות, מאווררת ומנקה את כל מה שעבר עלי במהלך היום. שעה שבה אשב בים, או במרפסת או סתם אשכב במיטה אבל בשעה הזו אני אקדיש אותה לי…כי לפעמים בכל השיגרה הזו אני פשוט שוכחת ממני.
מאת: natalie |‏ 21 בספטמבר 2012 | 13:23
השעה שבה אני מסיימת לעבוד כל יום היא שעת חושך (כן, כן גם בתקופת שעון הקיץ) אז אם הייתה לי עוד שעה אחת פנויה ביום הייתי מקדישה אותה כדי לראות כל יום שקיעה, עדיף על החוף אבל הייתי מסתפקת בפחות. אין דבר שממלא לי את הנפש ומסדר לי את המחשבות כמו שקיעה על הים, אולי רק גשם חזק ו(ר)טוב…
מאת: ענת |‏ 21 בספטמבר 2012 | 13:18
הייתי מתחילה לעבוד כבייביסיטר ולחסוך כסף במקום לבקש מההורים שלי שצריכים לשלם עליי הרבה כסף כל שבוע, ששילמו עליי אלפיי שקלים בשנה בשביל חוגים, טיפולים רפואיים ואפילו דברים לא הכרחיים. הייתי מנצלת גם את הזמן הנותר לעזור במטלות הבית כמו לשטוף כלים ולנקות את החדר שלי שאין לי זמן לעשותם כיוון שאני עסוקה בעשיית שיעורים, חוגים, ופעם בשבוע בערך נפגשת עם חברה שגם לזה אני לא תמיד מוצאת זמן.
שבת שלום וגמר חתימה טובה <3
מאת: מאיה |‏ 21 בספטמבר 2012 | 13:13
אם הייתה לי עוד שעה נוספת ביום הייתי מנצלת אותה לטיפוח שבדרך כלל אין לי זמן כ"כ לעסוק בו,זה הדברים הקטנים האלה שאת מקדישה להם תשומת לב אחת לכמה זמן בשל אירועים חשובים ולא סתם כי בא לך..
שיוף הציפורניים,השקעה במריחת לק,פדיקור,תשומת לב לשיער שהולך ונשרף..
אם הייתה לי עוד שעה ביום,סביר להניח שזה מה שהייתי עושה
מאת: אנאל |‏ 21 בספטמבר 2012 | 13:09
עם כל הכבוד לשעה נוספת להשקיע בלימוד למבחן הבא, ריצה או שעה נוספת בעבודה- כי time is money- רובנו פשוט היינו הולכים לישון את השנ"צ הזה שאף פעם אין לנו זמן אליו
מאת: עדן |‏ 21 בספטמבר 2012 | 13:07
אם הייתה לי עוד שעה נוספת ביום הייתי מנצלת אותה לטיפוח שבדרך כלל אין לי זמן כ"כ לעסוק בו,זה הדברים הקטנים האלה שאת מקדישה להם תשומת לב אחת לכמה זמן בשל אירועים חשובים ולא סתם כי בא לך..
שיוף הציפורניים,השקעה במריחת לק,פדיקור,תשומת לב לשיער שהולך ונשרף..
אם הייתה לי עוד שעה ביום,סביר להניח שזה מה שהייתי עושה :)
מאת: אנאל |‏ 21 בספטמבר 2012 | 13:04
אם הייתה לי שעה אחת פנויה ביום הייתי יוצאת לטייל ברוגע לנשום אוויר צח, ליטבול באיזה מעיין , ולעשות פיקנייק אם חבר שלי :)
מאת: הילה |‏ 21 בספטמבר 2012 | 13:02
"מה שמתחשק לי זה לישון
פשוט לשקוע פשוט לשכוח
מה שמתחשק לי זה לישון
כלום לא לשמוע ולא לתמוה…
עפעפי כמו ברזל
תני לי צל
רק לישון, לישון עכשיו רק לישון
תחת לשמש"
כאמא לתינוק בן ארבעה חודשים, שמתעורר כל שעתיים-שלוש בלילה, התשובה ברורה: שעה פנויה הייתה מנוצלת לשינה, שינה ועוד שינה.
מאת: מעיין |‏ 21 בספטמבר 2012 | 13:00
אם הייתה לי שעה פנויה, הייתי בטוח הולכת לרכוש לי את השעון המהמם הזה!
אבל בין עבודה לילדים, נותר לי רק לחלום :)))
מאת: גינת |‏ 21 בספטמבר 2012 | 12:57
אם הייתה לי שעה פנויה אני בטוח הייתי הולכת ורוכשת לי את השעון המהמם הזה!
אבל בין עבודה לטיפול בילדים, אני יכולה רק לחלום :)))
מאת: גינת |‏ 21 בספטמבר 2012 | 12:54
אם היתה בשעון
עוד שעה אחת ליום
אני זקוקה לעוד שעה בערב
לפני שהלילה יורד
להספיק לעשות כושר
מה שיכול לגרום לכל כך הרבה אושר
זאת הבטחה לשנה החדשה
שקשה לעמוד בה בלי עוד שעה
אז שעה אחת לספורט זה הכי חשוב
לעצמי לנפש ולגוף … :)
מאת: פרח |‏ 21 בספטמבר 2012 | 12:38
אני נמצאת כרגע בעיצומה של התכוננות לבגרויות חורף ולבגרויות קיץ .
תקופת הבגרויות היא תקופה שכל אדם עובר בחיים , תקופה לא קלה בכלל :
אפחד לא הכין אותי לתקופה הזאת תמיד אמרו לי תקופה לא קלה אבל היא עוברת וחשוב מאוד להשקיע כי זה בזבוז זמן להשלים בגרויות אחראי צבא ..
לא ידעתי עד כמה שזה לא קל , חשבתי בהתחלה שזה לא בעיה פשוט לפתוח מחברת לקחת עט ופשוט לשנן . לא ידעתי שזה יגזול לי שעות שינה , יגזול לי זמן איכות עם המשפחה , והכי מעצבן שאין זמן גם לעצמך .
התקופה הזו היא רדיפה אחראי הזמן שתמיד אתה אומר : " ואוי הלוואי שהייתה לי עוד שעה ככה להתכונן ואני לא יפספס את הסדרה האהובה עלי " , " או ש.. הלוואי שהייה לי עוד שעה להתכונן השעה כבר 2 בלילה איך אפשר להתכונן בשעה כזו " .
בתקופה הזאת הזמן משחק תפקיד , אם תסדר לעצמך את הזמן נכון ביום תצליח ואולי תצליח בגדול , אם תשאיר הכל לדקה האחרונה ותקווה לשעה נוספת לא תצליח , תכשל כישלון חורץ ! .
אם היו נותנים לי עוד שעה אחת ביום לא הייתי מקדישה אותה ללימודים אלה לעצמי , את הזמן ללימודים כבר סידרתי , נישאר רק לסדר את הזמן לעצמי ;) .
מאת: מאי |‏ 21 בספטמבר 2012 | 12:29
אם רק הייתה נשארת לי עוד שעה ביום…
אני חושבת שהייתי נשארת בבית. כן, בבית.
לא יוצאת החוצה, לא רודפת אחר עוד משרה, עוד תואר, עוד משהו חומרי.
נשארת בבית ונהנת מהמשפחה, מהאוכל הביתי. אולי אפילו מנקה (כן כן).
פותחת מוזיקה בפול ווליום ופשוט מקשיבה.

אחלה שנה שתהיה!
מאת: קורל |‏ 21 בספטמבר 2012 | 12:22
לו הייתה לי שעה מתנה הייתי מייחדת אותה לעצמי.בחיינו העמוסים רוב הזמן אנו דואגים ומרצים אחרים בין אם מדובר בהורינו האהובים,ילדינו היקרים והחברים הקרובים.שעה ביום בה נרגעים מנקים את הראש על מנת להתחזק ולהמשיך לעזור לאחרים כי זה בסופו של יום נותן לנו הרבה יותר.
מאת: אורית |‏ 21 בספטמבר 2012 | 12:19
נכון שיש מיליון דברים לעשות בהמהך היום, עבודה, קצת ספורט, להפגש עם חברים, משפחה, אוכל, בילויים כאפשר, אז אני בהחלט הייתי שמחה לישון עוד שעה ביום(: כך שיהיה לי יותר כח להנות מהחיים ומהיום העמוס…
מאת: סימונה |‏ 21 בספטמבר 2012 | 12:13
לו היתה ניתנת לי שעה נוספת ביום הייתי מייחדת אותה לעצמי ולכל מה שמרגיע אותי בחיים העמוסים.לרוב את רוב היום אנחנו לא מנצלים עבור עצמנו אלא עבור אחרים,רוב הזמן דואגים ומרצים אחרים אם מדובר בהורים האהובים בילדינו היקרים ובחברים.שעה נוספת תעזור לחזק את כוחותינו על מנת להמשיך ולעזור לאחרים כי בסופו של יום זה גם נותן הרבה לך!
מאת: אורית |‏ 21 בספטמבר 2012 | 12:12
היתה בהחלט מוסיפה לי והייתי עושה מה שהכי עושה לי טוב לנשמה, הייתי הולכת לעשות יוגה בים! במקום בסטודיו.. הכי מרגיע, הכי כיף, ואח"כ אני תמיד יכולה לתפוס קצת שיזוף ולשחות….
מאת: רינת |‏ 21 בספטמבר 2012 | 12:11
לו הייתה לי עוד שעה ביום הייתי מנצלת אותה כדי להגיע סוף סוף לבריכה ולשחות. בבריכה אני מרגישה הכי טבעי והשחייה שנעשית לבד ובשקט מאפשרת לי לנקות את הראש לחשוב על היום שהיה והמשכו ולהירגע קצת לפני שממשיכים בשגרת היום הלחוצה!
מאת: אביגיל גירון |‏ 21 בספטמבר 2012 | 12:10
ואוו! הייתי ביום ראשון ישנה עוד שעה..אחרי שבת. ביום שני הייתי עושה הליכה ארוכה וטובה על הבוקר. ביום שלישי הייתי מנצלת את השעה לקריאת ספר. ברביעי הייתי נפגשת קצת עם חברות, מסתבר שלאף אחת אין זמן. בחמישי הייתי עושה לי מסאז מכף רגל ועוד ראש בכדי להוריד את הלחץ של השבוע העמוס שעבר. בשישי הייתי הולכת לקניות איפה שיש סיילים , ככה סתם בשביל להתפנק…ובשבת, הייתי ישנה שעה אחת פחות והולכת לים להשתזף דחוף (:
מאת: איילת |‏ 21 בספטמבר 2012 | 12:08
טוב זה התחיל אי שם כשהייתי נערה בת 14 שאף בית ספר לא רצה לקבל הסיבה כמובן הייתה בגלל התנהגות וציונים אבל האמת היא שלא מצאתי את עצמי לא ידעתי איפה הכישרון האמתי שלי איפה אני יכולה להיות אני,עד שבגיל 17.5 אמא שלי החלתה לפתוח בעיני את עולם האומנות,התחלתי לצייר סוף סוף מצאתי את מה שאני באמת אוהבת.סיימתי את הלימודים והגיע זמן הלימודים היותר חשובים הלימודים למקצוע שאני צריכה לבחור לחיים הלכתי למבחנים במכללה יוקרתית לאומנות-התקבלתי אבל לא הסכימו לקבל אותי כי הם החליטו שאין להם מספיק מקומות ובשביל להתקבל כנראה היה צריך רק פרוטקציות..היתי הרוסה,גמורה לגמרה לא נגעתי יותר בנושא הזה אומנות לא ציירתי ולא נגעתי במכחול..הלכתי ללמוד מקצוע אחר הקמתי משפחה הייתה כבר בת 33.זאת הייתה תקופה קשה כי שוב כמו אז בגיל 14 לא עשיתי את מה שאני באמת אוהבת,היום בגיל 38 חזרתי לגעת בטיפטופים באומנות הרגשתי לאט לאט כאילו נותנים לי שוב חיים אבל שוב העבודה שלי הפריע לי לעסוק באומנות בגלל חוסר בזמן,אז אם רק הייתה לי עוד שעה הייתי מצייר כול אותה שעה ומרגישה כאילו סוף סוף חזרתי למה שאני הכי אוהבת.
מאת: אילי |‏ 21 בספטמבר 2012 | 11:58
אם הייתה לי עוד שעה ביום, הייתי מבלה אותה בלהיות, בשונה מלעשות. אחרי שנים של רדיפה אחר עשייה והספקים והתחושה המתמדת שנלוות לכך בכל סוף יום של אני לא מספיקה לעשות את הדברים שאני רוצה, בתדירות שאני רוצה, החלטתי השנה להפסיק להילחם עם הזמן. החלטתי לקבל את זה שאני לא יכולה להספיק לעשות הכל ולכן אם הייתה לי עוד שעה ביום הייתי מבלה אותה בעשייה לשם ההוויה ולא לצורך שום דבר אחר. הייתי מבלה את השעה בקריאת בלוגי העיצוב שאני כל כך אוהבת, בלשבת במרפסת השמשית שלי עם כוס קפה (או חליטת תה, כי אני מנסה את הקטע של הבריאות הזה.. מתוך תקווה שזה יקנה לי עוד זמן בעולם הזה שלנו..), בללכת לאט יותר כשאני חוזרת מהעבודה, בבהייה בעולם סביבי, באנשים המקיפים אותי (הקרובים והרחוקים), הייתי מבלה אותה בלהיות, פשוט להיות, פה, ברגע, במקום, בהוויה ולא בלעשות. עוד שעה ביום הייתי עושה הכל על מנת להימנע מ"לבזבז" אותה אחר המירוץ האין סופי הזה של העשייה. עוד שעה ביום הייתי. נקודה.
מאת: עדן דביר |‏ 21 בספטמבר 2012 | 11:50
אם הייתה לי עוד שעה פנויה, שעת חסד קטנטנה הייתי מספיקה הרבה יותר דברים במשך היום. אפעם לא הייתי יוצאת בלחץ מהעבודה שלא הספקתי וכבר אני צריכה לרוץ ללימודים, כשאני כבר מגיעה הביתה גמורה מעייפות אני רק מתקלחת וישנה. עוד שעה אחת קטנטנה הייתה מספיקה לסידור השיער, לשלווה, כוס קפה וספר טוב כי אין כמו לקרוא ספר טוב לפני השינה..
שבת שלום לכולןןן :)
מאת: ציפי |‏ 21 בספטמבר 2012 | 11:32
אם היה אפשר, הייתי תורמת אותה לנזקקים לה…
כי האמת היא שיש לי הרבה זמן פנוי :)
מאת: ליאתי |‏ 21 בספטמבר 2012 | 11:22
24 שעות לא תמיד מספיקות לנו אז אם הייתה עוד שעה אז הייתי מנצלת אותה ללכת לים לשבת שם להירגע מכל הלחץ והשיגרה של חיי היום יום, לשכוח מכל העניינים מסביב ופשוט להיסתכל על הים, להרגיש את האויר הנעים ולצבור כוחות לקראת יום הבא. אם כך זה היה כל יום הייתי מרגישה כמו חדשה….
מאת: יולי |‏ 21 בספטמבר 2012 | 11:01
אם הייתה לי עוד שעה ביום הייתי מנצלת אותה על בעלי כי בארץ הזאת עובדים כל כך קשה שאין זמן לאהובים מספיק. הייתי מנצלת אותה לחברים טובים ולמשפחה ואולי קצת קצת להשלמת שעות שינה…
מאת: יערה |‏ 21 בספטמבר 2012 | 10:59
את השעה החסרה הייתי מקדישה ומפנקת את עצמי בטיפול פנים שלא עשיתי מזמן כי לא היה לי די זמן או במס'אז טוב או אפילו בקריאת ספר. מקדישה סוף סוף זמן לעצמי ורק לי כי באמת הגיע הזמן שאקדיש זמן לעצמי והשעה הזאת בהחלט הייתה עוזרת לי עד מאוד.
מאת: גלית |‏ 21 בספטמבר 2012 | 10:56
עד לפני ארבע שנים הייתי עוד תלמידת תיכון חובבת בע"ח עם המון זמן פנוי והייתה שעה קבועה שבה כל ערב הייתי יורדת לרחוב, מלטפת, מאכילה וממלאת קעריות מים לחתולים בפינת הרחוב.
שש בערב , זוהי השעה בה נעשה צדק וחסד עם חיות נטושות ועזובות.
היום אני נשואה , סטודנטית לתואר ראשון, עובדת במוקד שירות לקוחות ולקינוח אמא בדרך.
השעה היקרה שהיית לי בשנים עברו התמלאה באילוצים אחרים כך שעוד שעה ביום ללא ספק הייתי מקדישה לחתולי הרחוב, ממש כמו פעם…
מאת: אלה |‏ 21 בספטמבר 2012 | 10:35
עד לפני ארבע שנים הייתי עוד תלמידת תיכון חובבת בע"ח עם המון זמן פנוי והייתה שעה קבועה שבה כל ערב הייתי יורדת לרחוב, מלטפת, מאכילה וממלאת קעריות מים לחתולים בפינת הרחוב.
שש בערב , זוהי השעה בה נעשה צדק וחסד עם חיות נטושות ועזובות.
היום אני נשואה , סטודנטית לתואר ראשון, עובדת במוקד שירות לקוחות ולקינוח אמא בדרך.
השעה היקרה שהיית לי בשנים עברו התמלאה באילוצים אחרים כך שעוד שעה ביום ללא ספק הייתי מקדישה לחתולי הרחוב, ממש כמו פעם…
מאת: אלה |‏ 21 בספטמבר 2012 | 10:34
אם רק הייתה לי עוד שעה ביום…הייתי סוף סוף נרשמת לחוג נחמד ומשיבה לעצמי את הכושר- ואז לא היה לי תירוץ של "חוסר בזמן"….פילאטיס/יוגה/אירובי/זומבה…תמיד אני אומרת לעצמי אם היה לי יותר זמן אז הייתי נרשמת…אז עוד שעה ביום ונגמרו התירוצים ?!
מאת: שלי |‏ 21 בספטמבר 2012 | 10:33
אם הייתה לי עוד שעה ביום הייתי מנצלת אותה בזמן איכות עם הבעל… במקום ללכת לישון כי צריך להתעורר מוקדם לעוד יום שיגרתי…
מאת: ליאת |‏ 21 בספטמבר 2012 | 10:33
אני סטודנטית בטכניון לתואר שני, לאחר שהשתחררתי ישר התחלתי ללמוד ובשנה הראשונה העלתי מאוד במשקל בגלל שזנחתי את הספורט ,התזונה הנכונה ושקעתי בספרים. בשנה השנייה לקראת החתונה החלטתי לקחת את עצמי בידיים ולחזור להשקיע בעצמי. עכשיו אני מקפידה מאוד על אורח חיים בריא ותזונה נכונה, אבל בגלל העומס של העבודה והלימודים, קשה לי לעיתים קרובות למצוא את הזמן לעשות ספורט או לחליפין, לעיתים זה בא על חשבון דברים אחרים כמו זמן איכות עם בעלי:)
מאת: יעל |‏ 21 בספטמבר 2012 | 10:31
אם הייתה לי עוד שעה אחת ביום הייתי מחלקת אותה ל- 60 דקות בודדות
ולכל פעולה שאני עושה במשך היום, הייתי מקדישה עוד דקה אחת של מחשבה או סבלנות.
שגרת היומיום שלי כ"כ עמוסה וגדושה (אין תלונות טפו טפו) כך שאין לי ממש זמן לחשוב ולבדוק פעמיים אם אני ממהרת מדי, ישירה מדי, פזיזה מדי.
הייתי שמחה לדעת שבתוך כל המרוץ הזה, אני לא מפספסת את עצמי ובעיקר את הסובבים אותי.
עוד 60 דקות במשך היום היו בהחלט עוזרות לי כדי להיות יותר נינוחה.
גם אם זה בשביל עוד דקה אחת של התלבטות בין קפה הפוך לשוקו, עם סוכר או בלי, או להאריך בעוד שישים שניות יקרות את השיחה עם אמא:)
מאת: לאופרית |‏ 21 בספטמבר 2012 | 10:27
פעם אחת, לפני שנים רבות, בארץ רחוקה, רחוקה….
כל צהריים אני נכנסת לגן ילדים אחר, מספרת סיפור, מעלה הצגה ומסיימת בשיר ומשחק.
כל צהריים אני לוקחת ילדים ממקום אחר בארץ, לשעה קסומה בעולם הסיפורים, התיאטרון והמוזיקה.
בכל צהריים, אפשר להספיק לשמח רק שלושה גני ילדים, אחר כך הם הולכים הביתה….
אילו הייתה לי עוד שעה בצהריים, הייתי משמחת בכל יום גן ילדים נוסף, אפילו שניים ומכניסה עוד המון ילדים, לעולם של קסם ואגדה.
מאת: שן שן |‏ 21 בספטמבר 2012 | 10:18
הייתי מבלה עוד שעה עם בנותיי המהממות.
אני לא מספיקה במשך השבוע לבלות איתם, אז עוד שעה ביום זה יכול לעזור מאוד :)
מאת: רנית |‏ 21 בספטמבר 2012 | 10:00
היי,

הייתי מנצלת עוד שעה פנויה ביום בביצוע כושר – ריצה קלה / הליכה / חדר כושר

זה מוסיף אנרגיה להמשך היום.
מאת: ורד |‏ 21 בספטמבר 2012 | 09:55
מאת: מורן |‏ 21 בספטמבר 2012 | 09:53
אחלה מתנה! שעון יפה ובסטייל :-)
אחרי שאתן מגיבות ונכנסות להגרלה, אתן מוזמנות לבקר אותי בבלוג האופנה שלי. אני מחכה לכן שם :-)
http://www.veredstyle.com/
מאת: ורד |‏ 21 בספטמבר 2012 | 09:52
הייתי מנצלת עוד שעה בבוקר- השעה שבה אני מתעוררת ליום חדש. היום שלי מתחיל ותלוי כלכך באיך אני קמה בבוקר- איך מסתדר לי השיער, איזה בגדים אני לובשת ואיך התאפרתי. אני אוהבת לשתות את הכוס קפה שלי במשך חצי שעה, כך ששעה בבוקר תוכל לשדרג לי את היום!:)
מאת: רות |‏ 21 בספטמבר 2012 | 09:33
לו הייתה לי עוד שעה ביום הייתי מנצלת אותה בכדי… לרקוד! ריקוד זה אחד הדברים שאני הכי אוהבת לעשות, אך למעשה ברוב הימים בכלל לא יוצא לי לעשות זאת. ריקוד תמיד מחבר אותי למקום אחר, שקט, מקום משלי, שבו אפשר להרגיש הכי יפה, והכי מאושרת בעולם!
מאת: דקל |‏ 21 בספטמבר 2012 | 09:32