שעון של DKNY במתנה

 נתחיל מכך, שמה שבדרך כלל לא מספיקים זה מה שבסופו של יום מחפשים איך להתחמק מלעשות אותו ומוצאים מה כן לעשות במקום. ואחרי הפתיחה הארוכה, מה שאני לא מספיקה לעשות זה ספורט. רוצה לעשות אבל תמיד יש משהו חשוב יותר לעשות במקום והספורט נדחק ונדחה ליום המחרת.

 תמונות הם זיכרונות שישארו איתנו לנצח.
ולא,אני לא מאמינה בזה שמעלים את התמונות למחשב ובכך זה נגמר…
כי מה יותר כיף מלשבת כולם על הספה בערב שישי ולדפדף באלבומי התמונות הגדושים בנוסטלגיה יפה?????
אז כן,התיקיות מסודרות כבר במחשב…
אבל אפשר עוד שעה ביום בשביל למצוא זמן להוריד אותם לדיסק ולשלוח לפיתוח???

 לקחת לי שעה של פינוקים לשים לק בכול יום צבע חדש שמתאים לבגדים , לעשות מסיכות פנים להירגע עם מיקלחת טובה לשים קרמים ולעשות תסרוקות בשיער זמן לטיפוח עצמי :)

 הייתי רוצה לעשות ולא מספיקה להיות אמא יותר טובה ואני מרגישה שאני לא מספיק טובה

במציאות הנושכת, אני פותחת כל יום עם עפעף אחד חצי סגור בדרך למקלחת, להתארגנות המהירה ולריצה היומית בדרך למשרד, כשחתלתול אחד קטן מביט בי במבט נוגה ולא מבין לאן אני שוב בורחת…
בחלום, הייתי רוצה לפתוח כל יום כפי שאנה וינטור פותחת אותו בסרט "השטן לובשת פראדה" – בשעת איכות, עם ערימת מגזינים טריים וכוס קפה משובחת, בהם אוכל לעלעל בנחת, בשינוי אחד קטן – עם חתלתול מגרגר על ברכיי.

מה שאני הכי לא מספיקה במהלך היום בדרך כלל וזה קורה הרבה זה שאף פעם אין לי זמן להתפנק וגם לא עם בעלי להתפנק כי אין זמן עם העבודה והילדים אפילו לא זמן לעצמי הייתי אומרת רק כדי לעשות משהו קטן איזו מריחת לק או פן או לצאת עם חברה או עם הבעל וזה היה נחמד לו הייתי זוכה בשעון כזה יפייפה שיעשה לי הרגשה טובה ונעימה …..

כמו שבאמת מגיע לו ,
להתנתק קצת לגמרי מהכל לקחת את עצמנו מידי פעם לחוף הים לשבת מול השקיעה
לשכוח ממרוץ החיים, ולהשקיע יותר….
בשביל זה הייתי מבקשת מאלוהים שיוסיף עוד שעה ביום,
עוד יום בשבוע, עוד חודש בשנה, בשביל לאהוב אותו יותר……

 זה לא רק הרצון להספיק ביום,זהו צורך בריאותי ונפשי,
לעשות הליכת כושר בת 40 דק'- זאת השאיפה (לא בשמים)
אם ביום אחד צריך "לשחק" בכמה תפקידים: רעיה, אם ל-4 בנות (בליע"ה)
גננת, מניקה, מבשלת ואופה…. והרשימה ארוכה….
אז איך אני אגיע גם להליכה?????

 כאמא ל 4 ילדים קטנים שגם עובדת במשרה מלאה וגם נשואה לאיש צבא שמגיע בסופי שבוע, הייתי רוצה קצת יותר זמן לעצמי, ללכת לים עם ספר טוב, לעשות לי בערב הליכה על שפת הים.. ובסופי שבוע לצאת עם בעלי למסעדה טובה …
תמיד זה נגמר בנחירות שלו עם הספה בסלון… לא נורא הכל למען בטחון המדינה..:)

מה שאני רוצה לעשות כבר המון זמן במהלך היום ואני פשוט לא מספיקה זה לקחת את סבתא שלי חובבת האופנה והפנינים לסיבוב קניות!!!!
לצערה היא לא יכולה כבר לנסוע באוטובוסים והיא די תלויה בנו המשפחה והיא רמזה לי לא פעם בחודשים האחרונים שבא לה לראות אם יש חנויות חדשות בקניון ונשבר לי הלב כל פעם לסרב לה מחדש כי לצערי אני לא מספיקה לעשות זאת בין הסטאז בבתי החולים והשירות קבע הכה מרוחק מהבית…
הבטחתי לעצמי שברגע שמתפנה לי שעה פנויה, כן, אפילו שעה, אני טסה איתה לקניון הקרוב ומפנקת אותה ממשכורת צבאית אורגינל ;) 

 הייתי רוצה לקום בבוקר בלי לחץ ובשעה קצת יותר מאוחרת מהרגיל לאכול ארוחת בוקר מול הים וראות את הגלים ולהרגע.וכמובן לענוד את השעון על היד
שאני ירגיש שווה יותר.

אני כרגע בחודש שביעי, עם ילדה בת שלוש בבית. והדבר שהכי הייתי רוצה לעשות זה לקחת יום חופש רק כדי להישאר לישון בבוקר. מה שכמובן לא מתאפשר כי צריך לקום וארגן את הילדה לגן, ללכת לעבודה, כי במצב הכלכלי של היום להישאר בבית זו פריווילגיה. וגם אם כבר לוקחים יום חופש יש בדר"כ 1000 דברים להספיק…
לכן זה מה שהייתי רוצה להספיק לעשות, בייחוד לפהי הלידה הקרבה ובאה שלאחריה לא היה לי זמן לישון בכלל….

 יש אישה בעולם, מיוחדת ואהובה עליי ,סבתא שלי, שכול רגע בחיים שלה היא הקדישה ומקדישה למען אחרים. לימדה באוניברסיטה, גידלה את בנה ובנוסף אמצה את בת אחותה אחרי שזו נפטרה , היום יש לה שלושה נכדים, את כולם היא אוהבת ומפנקת . במשך היום ,היא עושה עבודת קודש בחברה הסיעודית בחיפוש וארגון מטפלות לקשישים. כול היום היא עושה דברים , עובדת גם במשרד וגם הטלפונים לא מפסיקים לצלצל בבית, מנקה, מבשלת,מבקרת קשישים בביתם, אלף דברים עושה במקביל. הייתי רוצה לפנות לה שעה ביום נטולת פלאפון ושבה היא תנצל את הזמן בשביל עצמה ובשבילה בלבד. את השעון הזה אני רוצה בשבילה , כי מגיע לה משהו חדש ויפה, כול הזמן היא נותנת ונותנת לאחרים , אז הינה שעה שבה היא תקבל משהו בחזרה, שאני יודעת שהיא תאהב.

יש לי סבתא שהיא עוד כמה חודשים חוגגת 90. היא כבר לא שומעת באוזן אחת ולא רואה בעין אחת וכמעט ולא יוצאת מהבית. עד לפני שנתיים היא עוד הייתה מצליחה לקרא ספרים עם זכוכית מגדלת. מה שנשאר לה לעשות כל היום בבית זה לסרוג- שאין לי מושג איך היא מצליחה לעשות את זה עם עין אחת, ולראות טלויזיה. בכל פעם שאני באה לבקר אותה- היא שואלת אם קניתי לה חוטי צמר לסריגה כי כל פעם היא סורגת משהו ואז פורמת אותו וסורגת מחדש כדי שיהיה לה מה לעשות. ואני כל פעם אומרת:"סבתא מבטיחה לך, השבוע אני קונה לך מלא חוטים". וכל שבוע יש משהו אחר לעשות ואני שוכחת מזה- לימודים, עבודה במשמרות, בית, בישולים. הדבר שהכי הייתי רוצה לעשות זה לקחת אותה בוקר אחד לחנות שיש בה חוטים ושתבחר לעצמה איזה חוטי צמר שבא לה ואחרי זה להתפנק על איזה גלידה טובה- היא מתה על גלידות :)

 הכי הייתי רוצה לחזור לימים של פעם…שהיה לי טוסטוס ורצתי ממקום למקום עם הadhd שלי וצילמתי הרבה דברים שהיום אין לי זמן ….כי בין השאר, חזרתי בתשובה ואני עסוקה בעבודת השם ב"ה ועבודות הבית…והפצת המעיינות בתור חבדניקית…הייתי רוצה שבכל מקום יהיה קפה מהדרין ואוכל לשבת גם בשנקין וגם במילאנו…ולשתות קפה ולהזכר בימים ההם…שצילמתי כמעט כל חנות ומסעדה בתל אביב ,שנפתחת ונסגרת, כשעבדתי בזמן תל אביב של מעריב…ואל תגידו לי נו אבל את בחרת בחיים שלך…כי אני אוהבת את החיים שלי, אבל אין לי זמן לטוסטוס…ולטוססססס!!

 אני נשואה כבר שנתיים. חובקת שלישייה נדירה של בנים בני שנה. גרה בדירה חדשה חודש והדבר שהכי הייתי רוצה לעשות ואני מממממממממש לא מספיקה זה לסדר את אלבום החתונה שלי!!!!!!
יש לי 3000 תמונות שפיתחתי. יש לי אלבום מיוחד שעיצבתי שבוע אחרי החתונה ואין לי זמן , ממש ממש אין, לסדר את התמונות באלבום!!!
בא לי כמה שעות לבד במהלך היום… לפנות את כל מליון הצעצועים החיתולים המוצצים והמזרנים מהרצפה לפזר עליה את כל התמונות חתונה שלי , להיזכר, לחייך ולסדר אותם באלבום כמו שאני מפנטזת בלילה בעשר דקות בין בקבוק לבקבוק שיש לי בקושי!!!
בקצב הזה נראה לי שאני אסדר את התמונות של הבר מצווה של השלישייה שלי עם תמונות החתונה…
מזל שמיסגרתי תמונה אחת ענקיתתתת מעל המיטה ;) אחרת לכי תזכרי מי בעלך כשאת בקושי ישנה… ;)
 

 כבר חצי שנה אני מפנטזת על ללכת לראות סרט בקולנוע… לאחר הלידה אני כל הזמן בריצות שאין לי זמן איכות לעצמי
זה הדבר שהכי הייתי רוצה!!!!!

הדבר האחד שאני מבטיחה לעצמי בכל לילה מחדש, שאעשה מחר בבוקר זה להתאפר לעבודה. בכל ערב מחדש אחרי המקלחת, כשאני שוטפת מעל עצמי את היום הארוך שעבר עליי שכולל עבודה, 2 ילדים מקסימים וטיפול בבית אני מבטיחה לעצמי שזהו, מחר בבוקר אני קמה קצת יותר מוקדם והולכת לעבודה מאופרת ו"מתוקתקת"…ולא חיוורת!! ואז מגיע הבוקר, השעון מצלצל ואני בוחרת להתעלם ממנו לעוד 5,10 דקות של שינה והתעפצות.. ואז כבר צריך לקום, להתלבש ולהכין את הילדים וכך משימת האיפור הופכת ל"מותרות" ו"בזבוז זמן"….ולכן אני נאלצת לוותר עליה. מקווה שמחר בבוקר אקום בזמן להתאפר לעבודה ולו רק בשביל ההרגשה הטובה…

 פשוט לישון, יש לי ילדה בת 7 חודשים, הלילות לא פשוטים. וזה בנוסף למשרה מלאה. אז הדבר הכי פשוט הוא הכי נחשק מבחינתי. לישון 6 שעות ברצף.

 יש הרבה דברים שהייתי רוצה לעשות, יש הרבה שאני יכולה אבל יש דברים כמו השעון המדהיים הזה שכמה שעות של עבודה אם הייתי מספיקה הייתי יכולה להרשות לעצמי לקנות מתנה כזאת לאמא המדהימה שלייי ..שהיא תמיד מספיקה לבשבל ולנקות שהבית תמיד יהיה מצוחצח ותמיד יש לה זמן להקשיב לדאוג ולהיות פה בשבילי ..רק אם הייתי יכולה הייתי קונה ..אבל אני יכולה לנסות את מזלי כאן ואם יכולת של תקווה להצליח להביא לאמא מתנה ..

 אולי זה קצת נישמע מפחיד ומוזר אבל בכל זאת: הייתי רוצה לעלות לקבר של סבתא שלי. סבתי נפטרה לפני 11 שנה- הייתי אז בכיתה ח' ופחדתי מאוד מההלוויה והבית קברות ולא הלכתי להלוויתה. הייתי רוצה לפנות קצת זמן מיום החולין וללכת אליה לשבת ולספר לה, בין כל השיגעון של העולם הזה, מה קורה עם סבא (בעלה) עם ילדיה, הנכדים. להגיד לה שכבר יש לה נינים, ולספר לה כמה אני מתגעגעת. הבית קברות שוכן לצד הכביש קרוב למושב ואני מצליחה לראות קצת את המצבה מהחלון של האוטו בדרך לעבודה וחזרה הביתה. בדיוק חשבתי על זה השבת כמה אני רוצה ללכת ולספר לה המון דברים ואולי רק לשבת שם ולשחרר את הדמעות שהצטברו במשך כל השנים האלה. ובעיקר להגיד לה שהיום אני כבר הולכת עם גב זקוף ובניתי ביטחון עצמי…

נראה לי אני הבחור היחיד פה אבל השאלה שלכם גרמה לי להרהר והגעתי למסקנה שאין דבר כזה משהו שהייתי רוצה לעשות אך לא מספיק במהלך היום. אם יש משהו שרוצים לעשות אותו פשוט מפנים לו זמן או מסדרים את הלו"ז בצורה שיהיה זמן.
בכל מקרה הייתי שמח לפנק את חברה שלי בשעון הזה לכבוד חגיגות שנתיים וחצי שלנו השבוע.

כמו פעם שהאימהות שלנו חיכו לנו בבית כך הייתי רוצה לחכות לילדי אבל במדינה שלנו צריכים לקום מוקדם להכין איזה שניצל ופתיתים ולרוץ להדפיס כרטיס. עוד 3 חודשים בת 40 והאימהות ל 3 קפצה עליה ככה ביום בהיר וקשה לי. האם השעון המהודר יכול לקחת אותי כמה שנים אחורה בזמן?

 לקחת הפסקה אורכה ולעשות אהבה עם הבן זוג שלי(: ואם אפשר אז להזרק על היטה ולישן אח"כ כמה שעות…תתפלאו מה בני האדם צריכים ולא עושים(:

לצאת באמצע היום מהעבודה, לאסוף את התינוק שלי מהגן (בן שנה ו-7) ולהכיר לו את תל אביב של אמצע השבוע.
אם זה טיול בשוק הכרמל ובנחלת בנימין, אם זה ארוחת צהריים מאוחרת באחת המסעדות בכרם, אם זה טיול בשינקין ועצירה בדוכן המיץ האהוב עליי, אם זה טיול בנמל יפו או ירידה לים לשחק בחול… יש עוד מיליון אפשרויות אבל זה עדיין אף פעם לא יצא כי אין זמן, כי העבודה לא מאפשרת, כי זה לא מסתדר עם השנ"צ… תירוצים כבר אמרנו?

 מכוח ההרגל, כמעט כל פעם שאמא שלי מתקשרת אליי באמצע היום ושואלת: "איפה את, בעבודה?" אני תמיד עונה לה, לא אמא, בחוף הים, שותה מרגריטות. בא לי, שפעם אחת היא תתקשר וזה יהיה נכון.

 אומרים שארוחת הבוקר היא הארוחה החשובה ביותר ביום. זה לפחות מה שאני אומרת לילדיי, בזמן שאני אורזת להם לבעלי את הכריכים לדרך, ומוזגת לו את הקפה בכוס טרמית, לדרך, תוך פיזור הילדים לגן. את הקפה שלי אני חוטפת בדרך לעבודה, ומקווה שאת קרקורי הבטן לא ישמעו במשרד, עד שהשעון יראה 12:30 ואני אזנק לכיוון ארוחת הצהריים. אז פעם אחת, הייתי שמחה להתחיל את היום ברוגע, תוף אכילת ארוחת בוקר רגועה משביעה ובריאה, עם בעלי, עם הילדים, עם עצמי.

הרבה פעמים חשבתי שאם היממה הייתה 30 שעות אז הייתי מספיקה הרבה יותר! תמיד יש דברים שרוצים להספיק לעשות ולא מספיקים.. ניקח אותי לדוגמה, אני הייתי רוצה לקום כל בוקר אחרי 8 שעות שינה, לאכול ארוחת בוקר מזינה, לעשות אמבטיה, ללכת לעבודה, להספיק את כל שיעורי הבית למכללה, לעשות כושר, לטפח את עצמי אף פעם אין מספיק זמן! הדבר שהכי הייתי רוצה, זה למצוא זמן כדי לבנות תכנית לעצומה בשביל הארכת שעות היממה ל30 שעות :) מי יודע אולי נצטרך לשנות את כל השעונים בעולם ;)

 הכי הייתי רוצה זה להיות מסוגלת לחיות את הרגע ולא לבזבז זמן על מה היה ולדאוג על מה שיהיה. לשבת בשקט, ליהנות מהרגע באיטיות, לא לדאוג אם ביצעתי את כל הסידורים והמטלות שלי בבית ובעבודה, אם הספקתי כל מה שהיה צריך ב-TO DO LIST שלי, להירגע, פשוט להיות עם עצמי באותו הרגע וליהנות ממנו עד כמה שניתן – כי בכל זאת עוד מעט הוא יחלוף. ובשביל זה צריך גם לדעת מה השעה :)

הדבר שהכי הייתי רוצה לעשות במהלך היום ולא מספיקה זה ללכת לקניות עם אמא. היא עובדת ואני בתור מישהי שלומדת שנה אחרונה בבית ספר העומס בלמודים רק גובר.אז נכון יש כאלה שיגידו שהן מעדיפות לעשות קניות עם חברות …. אני לא אחת מהן. תמיד שאני הולכת לקניות עם אמא אני חוזרת עם מלא שקיות וכשאני עם חברות אני חוזרת ריקה הביתה. גם עם אמא תמיד הקניות מסתיימות באיזה בית קפה שאנחנו מוצאות לנו בדרך ויושבות שם איזה שעתיים . הרי אין בעולם כמו אמא !

 הייתי רוצה למצוא כמה דקות לעצמי.שהטלפון לא יצלצל ללא הרף, שהמחשב יפסיק לעבוד, שיהיו לי כמה דקות לזכור לנשום אויר ,לעצמי :)

הייתי רוצה לקחת חופשה לי ולבעלי באזור ים המלח ובבוקר עוד לפני שהשמש זורחת לעלות על הר המצדה ולראות את השמש זורחת ולאכול ביחד ארוחת בוקר על המצדה.
זהו חלום שאני הרבה זמן מקווה להגשים לו היה לי זמן.
רונית 

 החלום הוא בעיקר בשעות הבוקר עד הצהריים ללכת לים להיתיישב על החוף ופשוט לעשות מדיטציה, להיתנתק מכל הרעש מסביב ולשמוע רק את רעש הגלים ואת הבריזה הנעימה…. לשכוח מכל הבעיות ומכל האי הבנות, מכל העליות במשק, דלק, אוכל, סיגריות, פשוט לעצום עיניים ולראות עולם יפה, הלוואי והייתי יכול הלעשות זאת כל יום ולהטעין את עצמי באנרגיות טובות וחיוביות למשך כל השבוע….. קווה שזה יגיע באחד מן הימים ואני אהבנה מזה ….. חברים שבת שלום ובשורות טבוות….

 הדבר שאני הכי רוצה להספיק לעשות במהלך היום, ולצערי מספיקה רק לעיתים רחוקות מאוד, זה לבשל ולאפות!!! בעיניי אין כמו לבשל אוכל ביתי, טעים ומזין ולמלא את הבית בניחוחות עוגה טרייה ביתית שזה עתה יצאה מהתנור :-) זאת השאיפה האמיתית שלי- להצליח לבשל ולאפות תוך כדי המרתון המטורף של מטלות היום-יום…

במשך היום אני רצה כל הזמן..
כאמא ורעיה אין רגע דל,
עבודה, קניות, בישולים כביסות ועוד.
הייתי רוצה רגע פנאי ושקט להגיד לאנשים החשובים בחיי
כמה אני אוהבת אותם..לחבק ולנשק ולקוות שזה לא יגמר לעולם..

 החיים באמת משתנים אחרי שמביאים ילדים וכול הקלישאות נכונות ….כול הדקות והשעות האלה שהיו רק לעצמך כשהיית עוד רווקה או נשואה ללא ילדים פשוט נעלמות אחרי שילדת ובפרט אחרי שחזרת לעבוד… מייד כשאני חוזרת מהעבודה שבה אין לי רגע לנשום אני רצה לאסוף את התינוקת המהממת שלי מהמטפלת ואז הכול סובב סביבה וסביב הבית והסידורים… אני מתגעגעת לשעות שהייתי יושבת מול במחשב וסתם גולשת ….קוראת כתבות אונליין או מחפשת מציאות באיביי או סתם משחקת סוליטר..עכשיו האינטרנט הוא רק מקור מידע לאיך להצליח לגמול מהנקות לילה…. אני מתגעגעת לדקות הארוכות שהייתי מבלה מול המראה בחיפוש קמט חדש או שערה סוררת על הסנטר שאפשר למרוט.. עכשיו העיסוק העיקרי שלי עם מספרי הגבות שלי הוא בלגזור למתוקה שלי את הציפורניים כדי שלא תשאיר לי שריטות על הפנים.. ואני הכי מתגעגעת ללמרוח לק אדום וסתם לחכות שיתייבש בלי לעשות כלום עם הידיים באוויר כי תמיד מתחשק למתוקה שלי להיות על הידים דווקא כשהלק עוד טרי.. אבל ביננו לא הייתי מוותרת על רגע אחד בלעדי הנשיקות הרטובות והמתוקות שלה והצחוק המתגלגל כשאני מדגדגת אותה בבטן….

 ההייתי רוצא פשוט לנוח מבלי לעשות דבר לאחר תקופה קשה בחיי.

לא מבקשת מסאג' מפנק, ארוחת בוקר מפוארת בבית קפה או קפיצה לחוף הים. בסה"כ זקוקה לחצי שעה פנויה בצהריים בין הטלפונים כדי לאכול את ארוחת הצהריים המושקעת שאני מכינה לעצמי ערב לפני ומחזירה אותה בשלמותה הביתה.
אולי השבוע אני סופסוף אצליח??

 מכיוון שהבוקר הוא החלק הכי לחוץ של היום במיוחד עם ילדים, הייתי מאוד רוצה לשתות את הקפה של הבוקר בבית ברוגע ולא ברכב כמו כל יום שאין מצב שאני לא מתלכלכת מהקפיצות של הבמפרים בשכונה!!!!

 כולנו יודעות שלצאת בבוקר מהבית לעבודה כשהתעוררת מוקדם,התקלחת, הכנת סנדוויצים לילדים, הערת אותם ודאגת שיעמדו בזמנים , לא משאיר הרבה זמן להקדיש כדי להתלבש יצירתי ומגוון ליום שלפנייך.
לפעמים זה מצליח ומתחברים לך כמה דברים עם אמירה אישית , ולפעמים את זורקת על עצמך משהו רצה החוצה,מתאפרת באוטו ומתחילה את היום.
הייתי רוצה שיתאפשר לי כל יום זמן להתארגן בנחת, לבחור מה ללבוש תוך שימת לב לפרטים כולל שיער מסודר ומטופל ואיפור אוורירי.

 הכי הייתי רוצה להסתובב בשווקים ליקנות תכשיטים עגילים שרשראות להסתובב בשוק ולמצוא מציאות

במהלך היום הייתי מאוד שמחה למצוא זמן לתחביב האמיתי שלי- עיצוב אופנה !! אם זה היה תלוי בי ולא הייתי צריכה לעבוד, הייתי משקיעה את כל כולי בעיצוב בגדים, נוסעת לנחלת בנימין לקנות בדים, חוזרת לסטודיו שלי ומעצבת את הבגדים שאני לא מוצאת בחנויות. אך לצערי, זה כרגע בגדר תחביב ואני לא מוצאת את הזמן להשקיע באהבה האמיתית שלי.

 הדבר שהכי הייתי רוצה לעשות בתקופה האחרונה במשך היום ולא מספיקה, תאמינו או לא, הוא לצאת לדייט! כן כן! אולי זה תירוצים שאני ממציאה לעצמי ואולי זה לא. אבל באמת שאני לא מוצאת זמן לזה. אני בכתיבת עבודת הסמינריון ופרוייקט הגמר לתואר ראשון, עבודה לימודים, כושר ופופפפ!! בסוף היום אני לבד :-( שלושה דייטים!
כנראה שזה לא הזמן.

האמת היא שהשעון הוא לא בשבילי, אלא הייתי רוצה לקבל אותו כמתנה לאמא שלי, אני בן 18 ויש לי שני אחים גדולים.. היא תמיד דואגת לנו וכמעט ולא מספיקה לדאוג לעצמה במשך כל היום.
זאת הסיבה שהייתי רוצה לזכות במתנה הזאת ולתת אותה לאמא המדהימה שלי!

 לשבת עם עצמי

 just to go out !!!!

 הדבר שהכי הייתי רוצה לעשות במהלך היום הוא לזכור להירגע, לנשום עמוק ולהיזכר להנות מהעבודה, הלימודים ומהשגרה והחיים בכלל. לעיתים השגרה שוחקת ואנו נוטים להתעלם מהדברים החשובים בחיים.
אז כמו שוולטר האגן אמר- "אל תמהר, אל תדאג אתה כאן רק לביקור קצר, אז אל תשכח לעצור ולהריח את הפרחים".

 הדבר שהכי הייתי רוצה לעשות במהלך היום/הערב ואני אף פעם לא מספיקה, זה להפגש עם כל פעם חברה אחרת לקפה או לשוחח עם אחת מהן לפחות שיחת טלפון בשני המקרים ללא צלצולי טלפון + שיחות ממתינות או הפרעות צד כלשהן!!!!

 עזבו אותי מזמן איכות,מסאג' או יציאות כאלה או אחרות שדורשות ממני לצאת מהבית…פשוט תנו לי לחזור הביתה בצהריים מהעבודה להזרק על הספה עם הבגדים והנעליים לא לעשות כלום ופשוט להתנתק מכל המחשבות על הכביסה שעוד לא עשיתי,הכלים מאתמול או הבישולים שמחכים לי במטבח!!! ככה לנוח איזו שעה לפחות ולהתקע באיזו נקודה חסרת משמעות ושהזמן לא יעבור פשוט יתקע שם וייתן ת'אפשרוץ לא לעשות כלום.זה מה שאני לא מספיקה לעשות במשך היום כי הרי למי יש באמת זמן לזה אם לא נולדת עם כפית זהב בפה!?

 בין שפע המטלות היום יומיות, העבודה, הילדים וכל שאר מיני ירקות, לא נשאר לי זמן לשבת בכיף, אחרי מקלחת, ולדפדף בערמות גיליונות הווג שממשיכים להגיע אחת לחודש….
זו אכן תרפיה רצויה :-)

 אני עומדת להשתחרר מהצבא עוד שבועיים, ובין המשמרות, הנסיעות וריאיונות העבודה, אין לי זמן ללכת ולהכין את עצמי לחיים- לקנות בגדים במקום מדים, ספרים במקום חומר לימוד, ושעון יוקרתי במקום השעון-לא-ברור-אם-זה-לגברים-או-נשים שלי.
תנו לי הזדמנות להשתחרר עם חיוך, ולסמן לפחות וי אחד ברשימה:]

 החודש האחרון היה מטורף עבורי אני עובדת בתור אשת שיווק ואפלייאט מהבית במשרה של זמינות 24 לבעיות של האנשים,בשעות הפנויות שהיו לי הייתי צריכה ללמוד ל4 בחינות באוניברסיטה ולכבס,לבשל ולטפל באחים הקטנים שלי מכיוון שאימא שלי חלתה בדלקת ריאות חריפה וכאילו שזה לא הספיק אחותי הקטנה "חטפה" חיידק מסתורי ונהייתה לי חולה,בתוך כל המרתון הזה שנקרא החיים יש דבר אחד פעוט שלא יצא לי ולעשות הרבה זה רק לישון!!!!!!!!!

 הכי הייתי רוצה לשכוח מהזמן לעצור לרגע את השעון ופשוט לא לחשוב להתנתק לברוח מהמציאות … ואז שכשאני כבר יחזור ללחץ הזמנים המטורףולשגעון שבחיים לפחות יהיה לי שעון חדש להסתכל עליו ולחייך .. פשוט לחייך …

 לקום לפנות בוקר ולנסוע לחוף בית ינאי עם חברה טובה, כמו שהיינו עושות פעם לפחות שלוש פעמים בשבוע, לפני העבודה. לשבת עם קפה ומאפה ולראות איך הכל הופך משחור לאור. לדבר על כל הדברים החשובים ולהתחיל ביחד את היום רגוע ובכיף. עכשיו אני חד הורית וגרה בצפון, אז כשאני קמה בארבע בבוקר זה לא כדי לנסוע לים…

במציאות התובענית של ימינו,שכוללת עבודה עד שעה מאוחרת ומשמרת ב' של קטנטנים מתוקים שבצדק דורשים את מלא תשומת הלב של הזמן שנותר,הייתי רוצה ולו פעם אחת לקחת את הזמן רק לעצמי ולהתענג על היום,ולא אני לא מדברת על מסע שופינג מטורף או על איזה קפה עם חברה או עם הבעל(שזה לא רע בכלל),אני מדברת על סתם לשבת על איזה ספסל מוצל בקיץ או בחורף כשהשמש מלטפת ,להסתכל על העוברים ושבים,להריח את ריחות הרחוב לשמוע את המולת היום מבלי להיות חלק ממנה באמת,רק לצפות מהצד,פשוט להעריך את היום ולהבין שכל יום כזה עובר מבלי שאנחנו שמים לב,הייתי רוצה להספיק לעשות את זה יום אחד,אולי לפני שאני ממש אתבגר ואז זו כבר תהיה המציאות שלי(והרי ידוע שכל דבר שהופך לשיגרה הוא כבר לא מוערך)אני אספיק עוד לעשות את זה…

 הייתי רוצה לעצור את השעון ולהספיק לנוח לפחות שעה ביום, דבר שאינני עושה היות ואני מתקתקת את כל השאר!

מצטערת מראש על הכנות יתר אבל הייתי רוצה במהלך היום זמן לא קצוב לשבת לי בסתלבט באמבטייה ופשוט להוריד שערות!! הכי טריוויאלי לא?אז זהו, שגם את זה אני פשוט לא מספיקה! מירוץ הגילוח אני קוראת לזה…
לקום מוקדם בבוקר, להעיר את הילדים, להלביש אותם לגן, לקחת אותם לגן, לחזור מהר הביתה, להתלבש, ללכת לעבודה, לעמוד בפקקים, להגיע לעבודה, לשמוע את הקיטורים של כולם, להנהן לשטויות שהבוס שלי מבקש ממני, לחזור לרכב, שוב פקקים, אותו כביש, אותה תוכנית ברדיו, אותם שירים מאוסים, חזרה הביתה, לקחת את הילדים מחמתי, ארוחת ערב, בעלי חוזר הביתה, אני כבר גמורה מעייפות והוא רוצה לעלות זיכרונות מחיי הרווקות במיטה ואני כבר חצי ישנה….
אז כן…בתוך הטירוף הזה הייתי רוצה זמן אמיתי לטיפול 10000 של שערות הגוף- עשרת אלפים שערות שאני אוכל להעיף בניחותא באמבטייה הענקית שלי …מה כבר ביקשתי?

כבר שנה שלמה אני מאד רוצה ככה סתם באמצע היום אבל לא מגיעה לזה זה בסה"כ שעה ליוגה או לשיעורי פסנתר שהזנחתי בחודשים האחרונים ואפילו זמן להליכות כבר אין לי ובשום פנים ואופן אין לי זמן לגדל כמה פקעות בצל בגינה הפרטית שלי שטיפחתי אותה רבות וכבר מזמן לא דרכתי בה .
אין לי זמן, למרות שאני נורא הייתי רוצה בכל אלה, באמת, זה היה משמח אותי מאוד, אין לי זמן וגם לא יהיה לי זמן בזמן הקרוב…
יש סיפור נדוש על האיש עם האבנים הגדולות והאבנים הקטנות- הגיע איזה יועץ לתכנון זמן, עם קופסא גדולה ואבנים בגדלים שונים. הוא הראה איך אפשר לארגן את הקופסה בצורה מושלמת אם מכניסים קודם כל את האבנים הגדולות ורק אז את החצץ והחול, והמסר שלו היה שכך צריך לעשות גם בנוגע למטלות ולזמן. גאוני.
כשיש לכם תינוקת בבית, הבן זוג צריך להוציא את הכלבה, את צריכה להכין דייסה, הוא מלביש אותה, שניכם רצים לעבודה, חוזרים מתי שהוא בערב, לוקחים אותה מהגן, משלימים קצת דברים מהעבודה, מתקתקים עבודות בית, מרדימים אותה, עושים מקלחת, הולכים לישון. כן, חילקתם כבר את הסמכויות, כן, נעזרתם כבר בסבתות, כן, בזבזתם כבר את התקציב לבייביסיטר ועדיין- אין לי זמן אפילו רק לאחד מהדברים שרשמתי!!!

לעשות לחדר שלי מהפך.
לסדר מחדש את כל הבגדים, האיפור, התכשיטים, הנעליים, התיקים, הכל!
אם הייתי יכולה הייתי עושה את זה כל חודש, אני אדם שלא יכול לסבול שגרה, אבל אף פעם אין לי זמן…
שינוי זה תמיד טוב !

הדבר שהכי הייתי רוצה לעשות במהלך היום ובטח עכשיו בקייץ אבל לצערי אני לא מספיקה להגיע לזה זה לארוז לי נעלי אצבע, בגד ים, משקפי שמש, סל קש צבעוני, אבטיח ושקית של גרעינים שחורים, להשאיר את היומן והחרדות בבית, לעלות על האוטו הפיצפון שלי ולפתוח את הגג. לשמוע מוזיקה מהרדיו, בקולי קולות, לשיר עם השירים, גם אם אני לא יודעת את המילים.
הבעייה היא שההמשך של הפנטזייה היא להגיע לים ולהבין שעברו 20 דקות ואני חייבת לחזור למשרד. יש לי ניירת לסיים…

הייתי ממש רוצה ללכת לארוחת בוקר מפנקת.. אחר כך לבריכה להתפנק עם אבטיח ובולגרית ואז מקלחת ושופינג בשווקים.
אני גרה בחיפה והשווקים כאן לא רציניים וחוץ מזה אני מורה ועכשיו עם החזרה לבית הספר אין זמן לדברים כאלה.
הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו.

 את הפרס הזה אני רוצה להביא לאמא שלי שמגדלת 3 ילדים ועובדת מאוד קשה ובקושי ישנה. הייתי רוצה שיהיה לה זמן לטפח את עצמה ולהירגע מבלי לדאוג לכל דבר ודבר. לאמא שלי מאז ומתמיד היו שעונים ובעוד חודש יהיה לה יום הולדת, וחשבתי לעצמי איזה מתנה יכולה להיות יותר מושלמת מהמתנה הזו?!

שנתיים עברו מאז סיימתי לימודי אמנות, אז פשוט מאוד , אני רוצה: ליצור. השולחן כבר מוכן, המכחולים וכל שאר החומרים ועדיין לא מוצאת את הזמן..
שבת שלום

 אני בתהליכי גירושין די מתישים ואנני מספיקה לראות את הזמן , מדאגות יום יומיות מתישות המיוחד בימי שישי אין לי זמןןןןןןןן

 יש לי ילד קטן בן 3 חושים כמעת ובגלל זה אני בכלל לא מספיקה ללמוד לתאוריה למרות שזה די פשוט!!! כבר עבר חצי שנה אולי יותר ואני עוד לא מוצאת הזמן,לפני הלידה היו למודים ומבחנים ועכשיו כשיש חופש אז יש תינוק..

 אם היה לי זמן הייתי כותכת מכתב אהבה לבן זוגי היקר. זה נמצא בראש רשימת "דברים שצריכה לעשות.." שיש לי, אך לא מספיקה באמת לעשות. בסדר יומי הלחוץ, שמתחיל בארגון הילדים לגן בבוקר – אוכל – הלבשה – נשיקה חטופה – להספיק להיות בזמן בעבודה ועוד אלף דברים במקביל.. אני שוכחת לפעמים שצריך לשבת לכמה רגעים, לשאוף אוויר ולהודות לבן זוגי השותף לי במרוץ האינסופי.. לו רק היה לי שעון על ידי, הייתי מתבוננת בו כדי לארגן את הזמן מדי פעם, לחשוב שיש עוד טעם, ולכתוב מכתב, לפרט את כל הרגשות גם אם זה רק בכתב.. אך זה לא יוצא אף פעם..

הייתי רוצה לחבק את בעלי חזק חזק ולהגיד לו שאני אוהבת אותו.
אני עובדת הרבה שעות, בצהריים אני עסוקה בבישול אוכל לקטנים, נקיון הבית, טיפול בילדים, לשחק איתם וכו' עד שכשבעלי מגיע בערב הביתה מהעבודה אני נמצאת באפיסת כוחות ובקושי יש לי כח להגיד לו שלום עם חיוך. הלוואי והיה לי רק מעט זמן להזכיר לו ….

הכי הייתי רוצה לקום עם חיוך ענק לשים בגד ים וללכת לעשות 'גלים'…
הכי הייתי רוצה להיות עם טעם טוב בבגדים ולהיראות מושקעת…
הכי הייתי רוצה שמנהל הבנק שלי התקשר אלי סתם, בשביל לאחל לי יום טוב :)
הכי הייתי רוצה בסוף יום לקבל מסז' טוב ופינוקים…
הכי הייתי רוצה שכל הדברים שאני רוצה יקרו, ובנתיים אסתפק בשעון יוקרתי;)

אני נשואה. אני אמא. אני סטודנטית מחקר. ערבבו היטב את כל המרכיבים וקבלו את המתכון המושלם לאישה עסוקה. כזו שלא מוצאת רגע דל לתקן את ערימת הבגדים השוכבת לה בנחת כבר כמה שנים בתחתית הארון (בינינו, אפילו החצאית ממסיבת סיום התיכון שם!) נו, אתם יודעים הבגדים האלו שחייבים לקחת לתופרת ל"תיקון קל", אלו שלא עולים עלייך טוב, שנפל להם כפתור והשתחרר להם הגומי, אבל "חבל לזרוק" (כי יש שם שמלה מאבא, חולצה שכבר לא מייצרים ומכנס שמתי שהוא בטוח יחזור לאופנה). והגיע הזמן, אחרי כ"כ הרבה זמן, להתמודד עם המשימה הקשה ולהחליט מה אני בוחרת – פח או תופרת!

 מה שהכי הייתי רוצה לעשות באמצע היום אבל אני אפעם לא מספיקה הוא להיות עם אחיי ואחיותיי! אני בת 23 אוטוטו והבת השנייה מבין 9 אחים ואחיות. אנחנו הכי קרובים בעולם ואוהבים ממש ובגלל שיש לי ימים מטורפים- עבודה לימודים סידורים לא יוצא לי לבקר בבית סתם ככה באמצע היום רק כדי שיעלו לי חיוך ענק על הפרצוף חיבוק נשיקה סתם בשביל לרבוץ איתם על הספה מול הטלוויזיה אחרי שהם חוזרים מהגן והבתי ספר..

מה שהכי הייתי רוצה לעשות באמצע היום אבל אני אפעם לא מספיקה הוא להיות עם אחיי ואחיותיי! אני בת 23 אוטוטו והבת השנייה מבין 9 אחים ואחיות. אנחנו הכי קרובים בעולם ואוהבים ממש ובגלל שיש לי ימים מטורפים- עבודה לימודים סידורים לא יוצא לי לבקר בבית סתם ככה באמצע היום רק כדי שיעלו לי חיוך ענק על הפרצוף חיבוק נשיקה סתם בשביל לרבוץ איתם על הספה מול הטלוויזיה אחרי שהם חוזרים מהגן והבתי ספר..

 היי
אני גרה בירושלים עם בעלי ושלושת ילדיי
הכי הייתי רוצה ללכת לים אחר הצהריים להיות לבד עם עצמי
כמו שאמרתי אני גרה בירושלים והדבר לא מתאפשר ביום יום

לישוןןןן וגם ליבדוק מה השעה,2 הדברים היחידים שאני לא מספיקה לעשות במשך היום והייתי ממש רוצה לעשות=)

 הדבר שהכי הייתי רוצה לעשות במהלך היום ואני אף פעם לא מספיקה זה לעשות מספיק ספורט… כמה לא אמין זה נשמע! כל תחילת שבוע אני מבטיחה לעצמי לעשות ספורט לפחות 3 פעמים השבוע, ואיכשהו אני תמיד מגיעה לסופ"ש בתחושה שפשוט אין לי זמן!

 להספיק את כל החלומות שחלמתי לעשות בקיץ הקרוב. אפשר כבר לנחש, את רובם המוחלט לא הספקתי. החל מללמוד איך לאפות טוב יותר (או בכלל…), להמשיך בשיפוץ ארונית שהתחלתי לפני כמה שנים ולא סיימתי וכלה בלפגוש חברות שלא ראיתי חודשים ארוכים… והאמת, אולי אני אאשים את עצמי, שניהול הזמן שלי שואף לאפס. אולי, אם הייתי עונדת שעון, הייתי מצליחה להשתפר…

 בתור חיילת, החיים לא מתנהלים לפי השעון. אי אפשר לעשות מה שרוצים ותמיד יהיה משהו שקודם לרצונות האישיים. לפעמים אני חושבת לעצמי שהלוואי והיה לי את הזמן פשוט לשבת עם כל המשפחה לארוחת בוקר, צהריים או ערב. לשבת ולספר את כל החוויות שבד"כ מספיקים לספר רק בסופי השבוע, שעוברים כ"כ מהר… חבל שאין 25 שעות ביממה.

 לצאת עם הבעל שלי לדייט באמצע היום. סתם ללכת לטיול לאורך החוף, לשבת על החול ולדבר על כל הדברים שאנחנו לא מספיקים להגיד אחד לשני במשך כל השבוע. לצאת לטיול אופניים בעיר וללקק את הגלידה שאנחנו הכי אוהבים. בתוך סדר היום המטורף שלי בין העבודה, הישיבות הארוכות, הילדים והחוגים להקדיש זמן לחבר הכי טוב שלי שנמצא לצידי כבר 10 שנים.

 אני יוצרת בגדים ותכשיטים מכל מני חומרים… הדבר הכי קשה זה שיש להט והשראה לעשות וליצור כשאין זמן. צריך לדעת לעמוד בקצב של עצמי ושל העולם (או לפחות של כמות המבחנים והעבודות שצריך להגיש באוניברטיסה). אז הייתי רוצה שיהיו לי כמה שעות טובות ביום פשוט לתפירה ויצירה.

  הכי הייתי רוצה להתפנות מהכל באמצע היום ולמצוא כמה דקות של שקט כדי להתקשר לבן זוגי ולומר לו כמה אני אוהבת ומעריכה… ככה בשגרה הרגילה הרבה אנשים לא אומרים זאת מספיק… וכך גם אני…
צריך לעשות את זה יותר :)

 אם היה לי קצת זמן פנוי הייתי מתלבשת הכי יפה ואלגנטי שיש והשעון היה ממש משתלב יפה עם השמלה השחורה שלי והייתי לוקחת או את הבת שלי המדהימה לזמן איכות יחד או את בעלי המקסים או איזו חברה טובה שנטשתי בזמן האחרון עם כל הלחץ היום יומי….זה היה מעולה לפנטז…

 לאחרונה עזבתי את הקן המשפחתי וסופסוף פרשתי כנפיים.
אני עובדת רוב שעות היום ובשעות הנותרות לומדת, מבשלת, מנקה ומה לא….
בין כל אלה אני תמיד מבטיחה לעצמי שהדבר הבא שאעשה הוא להרים טלפון לאמא שלי..אבל משום מה, תמיד צץ לו דבר נוסף שלא סובל דיחוי וכן, כך עוברות להן הדקות והשעות ואז פתאום המחוגים בשעון מצביעים על שעה מאוחרת ואני מבינה שעוד יום עבר מבלי שאני אעשה את הדבר הכי חשוב – לדבר עם אמא שלי!!!

 הייתי רוצה להרשות לעצמי לנסות ולמצוא זמן בשבילי עם בעלי במקום שקט ומשחרר עם נופים ופינוקים לגוף ולנשמה. קצת לברוח מהמציאות היפה והשונה של גידול שני תינוקות קטנטנים… פשוט לנפוש ולמלא מצברים לשאר ימים מאושרים.
"עוד יהיה לי -יהיה מה שליבי מבשר לי -עוד יהיה לי -יהיה לי קצת ממה שחסר לי
למה לא, תגיד לי למה לא -בשבילי וגם בשבילו…"

הזמן טס לו והימים חולפים ביעף במירוץ מטורף… בית-עבודה-ילדים-בית-עבודה-ילדים… ואני לא מספיקה לשבת עם בן זוגי, למצוא את השעה הקטנה רק בשבילנו. לדבר על מה מה שכואב, מטריד, מצחיק, מעניין. להזכיר אחד לשני למה אנחנו יחד. אני לא מספיקה להזכיר לו ש…אני אוהבת אותו!

 להסתכל לרגע אחד לשעון ולחשוב בנחת ובשלווה.
לא להיות מודאגת מאימי היקרה , שבדיקותיה בסדר, לא להיות מודאגת מאבי היקר שחזרתו לעבודה לאחר ניתוח הלב תהיה חלקה, להתפלל שאחיותיי לא יצטרכו לעבור מועדי ב' באוניברסיטה כדי שסוף סוף נוכל לנצל את הקיץ שבורח, את סבתא שלא ביקרתי כבר שבוע, עם הבוס שהקפה שלו היה בטמפרטורה הנכונה , עם הגברים הרצויים שכנראה אולי כבר נשואים, עם איראן המאיימת והממשלה שמיישמת , על הפקידה מהבנק (שהאמת לא התקשרה אולי לאחרונה, וסבי יהיה גאה בי כפרסייה אני חוסכת ומנציחה את הסטגימה) ותוהה שאולי היא בשביתה כי עדיין הנני חלק מן המחאה , ועדין אחרי כל ההקרבה שטר המחאה רק הולך כלא היה?!
עדיין אני לא מספיקה להסתכל בשלווה על השעון והזמן שקרב הוא בא ולהאמין באמונה שלמה שיש אור בקצה המנהרה! ( ושזה לא תהיה רכבת שמהבהבת ממול, נו תעשו טובה)

במיוחד בסתיו, ללכת על החוף, להרגיש את הרוח בשער ובפנים, לנשום ולחשוב …. להרגיש תחושה של חופש… זה הדבר שהכי הייתי רוצה בעולם……

למצוא זמן ליצור. אומנות, מוזיקה, ציור,כתיבה..
תמיד היתה לי זיקה ליצירתיות! 

 בד"כ בימים ארוכים בא לך רק לשבת לדבר עם חברה שלא ראית הרבה זמן, לקרוא ספר שכבר שוכב ליד המיטה כמה חודשים טובים ןליהנות מהשקט… אבל היום עובר כ"כ מהר שעד שכבר נזכרים במה רצינו להספיק ולעשות אנחנו רק רוצות לישון…

 עזבו אותי מזמן איכות ומסאג'ים ועוד כל מיני פעיליות שדורשות ממני לצאת מהבית ולעשות משהו פשוט תנו לי לא לעשות כלום בבית,ככה פשוט לחזור הביתה בצהריים מהעבודה להיזרק על הספה עם הבגדים והנעליים ושהמחשבות שלי לא ינדדו לכלים שלא שטפתי אתמול,לכביסה שעוד לא עשיתי או לבישולים שמחכים לי במטבח….פשוט להניח ת'ראש להתקע באיזו נקודה חסרת משמעות ולא לעשות כלום ולא לחשוב על דבר לפחות איזו שעה מסכנה!!!זה מה שאני לא מספיקה לעשות במהלך היום והייתי עושה זאת בכייף גדול:)

 בין כל הטירוף והבלאגן(שבמיוחד עכשיו שאני עוברת דירה ובתקופת לחץ)הכי הייתי רוצה לשבת ולהתפנק,לעשות איזה אמבט מרגיע מלא בשמנים ולשמוע מוסיקה מרגיעה,לקבל מסאג' מפנק, ועל הדרך כמה טיפולי יופי,ואח"כ לשבת מול הים,לנשום אוויר,להקשיב רק לגלים ולשקט שמסביב-ולה ר ג ע ! ….

פשוט לשכוח מהכל, מכל הדאגות, הבעיות בבנקים,לימודים,החדשות המאיימות של מלחמה ופשוט לנוח ולהירגע .
ללכת לעשות שופינג מטורף של דברים שאני אוהבת,להתפנק עם בעלי המדהים באיזה בית קפה או מסעדה והכי חשוב לבקר קצת יותר את המשפחה שלי שאני לא מצליחה כלכך לבקר בגלל עומס של שעות בעבודה :(..

 אז ככה רציתי לספר שיש לי חלום לקום כל יום ב6 בבוקר ולרוץ בים.
אבל הבעיה הגדולה שמונעת אותי מלהגשים אותו זה שיש לי בעיה שינהאו שקוראים לזה עייפות כרונית, שממנה אני סובלת מאז שאני מכירה את עצמי.
זה מתבטט בזה שכל בוקר אני מאחרת לעבודה באופן קבוע, בצהריים אני נרדמת ולפעמים מפספסת את החוג של הבנות וכו' .
כל יום אני מבטיחה לעצמי לשים שעון מעורר ולקום מוקדם לריצה בים לפני שהשמש זורחת אבל באופן קבוע אני מנתקת את השעון וממשיכה לישון עד הדקה ה90 אפילו שחשבתי להעביר את הריצה לערב זה לא הולך כי שאני נכנסת הביתה המיטה משכיחה ממני הכל.
אז זהו מקווה שיום אחד אספא לכם שאכן הספקתי לעשות את הדבר שהכי רציתי במהלך היום לרוץץץץץץץץץץץץץץץ.

הכי הייתי רוצה ללכת ולעשות מסאס מענג ואחריו ללכת לאכול ארוחת בוקר טעימה ולשבת מול הים ולהרגע..אבל מי יכול? למי יש זמן?