מתנה בשישי: מארז מוצרי טיפוח שיער מבית OGX בשווי 500 שקלים

לפני שנים רבות מאד, כשהייתי נערה, ראיתי בחלון ראווה שמלה מהממת, שיכולתי לשמוע אותה קוראת לי. הרגשתי את הגוף שלי נמשך אליה. שבוע אחר שבוע הייתי רואה אותה וחושבת שהיא עוד תהיה שלי. ואכן ההזדמנות הגיעה לקראת סוף השנה, סיום התיכון. בזמנו לא היה לנו נשף גדול אבל היתה מסיבה, ואני הגעתי אליה עם השמלה החדשה שלי. הרגשתי מהממת באותו ערב. עד היום, למעלה מ-30 שנה אחרי, השמלה שמורה אצלי בארון

כשהייתי ילדה הייתי עומדת מול חלונות הראווה ומסתכלת על תיקים ובגדים שידעתי שאין לנו אפשרות לקנות. אף פעם לא כעסתי, ידעתי שההורים שלי עשו הכול בשבילנו, אבל בלב הבטחתי לעצמי שכשאגדל אעבוד קשה ואגשים את החלומות שלי בכוחות עצמי. שנים אחר כך קניתי לעצמי את התיק הראשון של Michael Kors שתמיד חלמתי עליו. עבור אחרים זה אולי רק תיק, אבל בשבילי הוא תזכורת לדרך שעברתי, לעבודה הקשה ולהבטחה הקטנה שנתתי לעצמי כילדה

השינוי הגדול עשיתי בגיל 17. שחזרתי בשאלה. והתחלתי ללבוש מכנסי ג'ינס אופנתיות. וזרקתי את כל היציאות של הסבתות החרדיות

החלום האופנתי הכי גדול שהגשמתי הוא קארה-
בתור מתולתלת צריך המון אומץ בשביל צעד כזה, וגם המון מזל כי אי אפשר לדעת איך התלתלים יגיבו בוודאות. בגיל 18 עשיתי קארה פעם ראשונה- תרמתי שיער, ומאז אני מכורה. תרמתי כבר שלוש פעמים, בזכות הקפדה על שגרת טיפוח (ולדעתי קצת בגלל הקארמה הטובה) אני זוכה בממוצע כל שלוש שנים לעשות קארה עם התלתלים. לפעמים זה קשה יותר ולפעמים פחות, אבל לא התחרטתי אפילו פעם אחת.

נזכרת מיד בחלום האופנתי הישן שלי מגיל בת מצוו'ש.

אחותי התאומה ואני החלטנו לעשות 'הפתעה' להורים כשהם שהו בחו"ל: החלטנו לעשות קארה חלומי ואופנתי של מרי קייט ואשלי אולסן. קלאסי הוא השיא. תכל'ס אכן יצא אופנתי ומדליק (ברוח התקופה) כי היינו אז ממש בלונדיניות מוזהבות.
קצת חבל שחיכינו עם הפן 3 ימים נוספים כי חברת התעופה פשטה רגל והם התעכבו בדרכם ארצה.

סוף כתה ו'. ההורים קנו לי את מגפי ה"דוקטור מרטינס" עם התיפורים הצהובים שחלמתי עליהן כל כך! אני רוצה לסכם ולהגיד שזה חלום אופנתי שהגשמתי, אבל נשבעת שבשבילי בזמנו זה היה הרבה מעבר לזה.
הבעיה שכיאה להגשמת חלומות, לא כל הנוצץ זהב וכגודל הציפייה – גודל האכזבה. אחרי נעילה אחת הבנתי שהלכו לי הרגליים ושהן תצטרכנה להישאר בארון. עד היום כשאני רואה מישהי /ו עם דר' מרטינס, אני תוהה אם זה באמת נוח לה/ו.

לקנות חליפה של גוצי

וואו! החלום האופנתי שהגשמתי, שרציתי מגיל 11 בערך, זה להיות בניו יורק ולראות את כל הנשים השיקיות שתמיד רואים בקולנוע, וללכת במעבר חצייה ניו-יורקי ולהרגיש אחת מהן :)

החלום האופנתי הכי גדול שהגשמתי בחיי הוא מייקאובר מקצה לקצה שעשיתי לפני 10 שנים ובזכותו מהחיים התחילו להציע הצעות שמעולם לא היו קודם לכן. המייקאובר זימן לי עבודה בתחום , בן זוג, ופיתח אותי באופן אישי , עזר לי להבין מי אני ומה אני שווה ולעמוד על זה

ההגשמה הכי טובה היא ירידה במשקל והאפשרות ללבוש פשוט כל דבר!

החלום האופנתי שלי תמיד היה ללבוש משהו שהוא באמת אני, שהכנתי בעצמי מהלב ומהדמיון שלי. אחרי שנים של עבודה קשה במשמרות לילה (שבהן חגגתי פורים בעיקר עם חתול השמירה של הבניין), עברתי לעבוד בצוות מדהים באור יום. לרח לי רגע להתגבר על חרדה חברתית והביישנות שלי והשנה בפורים החלטתי להגשים חלום והגעתי לעבודה בתחפושת של נציגת תמיכה טכנית מורעלת עם אוזניות ענקיות פי 2 מהראש שלי שהכנתי מקרטון, מגן רפלקטיבי וכמובן גם גלימה! היתי ממש גאה בעצמי השקעתי ברמה מטורפת ואפילו קטפתי את המקום השני בתחרות התחפושות

החלום האופנתי הכי גדול שלי הוא לקנות נעלי עקב של כריסטיאן לובוטין. יש משהו בנעלי העקב השחורות והסוליה התחתונה האדומה שהוא פשוט כל כך עוצמתי, אינטלקטואלי ונשי בעיני ואני מאוד מקווה שיום אחד אגשים את החלום שלי לעלות לקבל את תואר הדוקטור עם נעלי העקב הללו.

החלום שהגשמתי ממש השנה הוא להסתובב בחוץ בבגדי ספורט אופנתיים, בגילי מעל 50, לצעוד עם סט מחמיא של חזיית ספורט וטייץ בדרך לשיעור ספורט הוא חלום שהתגשם עבורי.

מאז ומתמיד משך אותי עולם התפירה. השתתפתי בכמה סדנאות והתנסיתי בתחום, אבל החלום שלי הוא ללמוד תפירה בצורה מקצועית ומסודרת כדי שאוכל ליצור בגדים בעצמי. אני מאוד אוהבת סגנון וינטג' נשי ורומנטי, והייתי שמחה בעתיד לעצב ולתפור בגדים בסגנון הזה עבורי ועבור בתי לעתיד שתיוולד.

החלום האופנתי הכי גדול שהגשמתי בינתיים הוא חדר ארונות, 3 ארונות ו 4 דלתות של תלייה כך שאין צורך להחליף ארונות קיץ-חורף, הכל מסודר ונגיש, הכי נוח וכייף

כשהייתי בת 11, בטיול שנתי, ראיתי ילדה מבית ספר חילוני שלבשה שורט ג'ינס רקום בפרחים וגופיית ספגטי. היא נראתה לי כמו הדבר הכי זוהר, אופנתי ומשחרר עלי אדמות, וממש רציתי להיות היא.
​אלא שגדלתי בחברה החרדית, ושם ג'ינס נחשב לבד של 'גויים' ברמה שאפילו קלמר ג'ינס היה אסור בתקנון. אולי בגלל זה ג'ינס סימל עבורי חופש.
​עשור לאחר מכן, הגשמתי את חלום הקוטור שלי: רכשתי בגאווה שורט ג'ינס וגופיית ספגטי. אז נכון שחלק מהאנשים חולמים על שמלת ערב של שאנל, אבל מבחינתי? השגתי את הפסגה.

החלום האופנתי הכי גדול שהגשמתי הוא להוריד 15 קילו במשקל ולהתחיל להתאמן ולדאוג לעצמי. כל בוקר הוא משמח כאשר אני עומד מול המראה ומחליט מה ללבוש!

החלום האופנתי הגדול שהגשמתי היה דווקא בגיל ההתבגרות. אלה היו שנים ש"אימו" היה באופנה. אתן יודעות, הצמידים הצבעוניים, הפוני, השחור בעיניים, נעלי סניקרס גבוהות. דווקא בתור ילדה ביישנית העזתי יותר להביע את עצמי דרך הנראות, משהו שפחות יש לי היום. אני לא אשכח את היום שהלכתי לעשות תספורת "אימואית" עם פוני צד וקניתי נעלי לקוסט גבוהות. הרגשתי הכי קולית ויפה בעולם.

החלום האופנתי הכי גדול שהתגשם היה ללבוש שמלת כלה! אין יפה כמו שמלת כלה לבנה, זה הגשמת חלום של שנים..

החלום האופנתי שלי הוא נעלי עקב יפות נוחות הכי חשוב

החלום הכי אופנתי שהגשמתי הוא לסייע לאבא שלי להשיל 27קג ממשקלו…שינוי ,בריאותי וזה הצריך המון תכנון,רצון,התאפקות והיד עוד נטויה…מאשרת