מתנה בשישי: משקפי שמש של Calvin Klein בשווי 580 שקלים

משקפים ס58 שח

קראתי לכלבה הראשונה שלי “בולי”.
כי היא הגיעה אליי בול בזמן הכי לא מתוכנן, אבל הכי נכון.
לא חיפשתי חיית מחמד, והיא פשוט הופיעה והתיישבה לי על הלב.
השם הזה היה הדרך שלי להגיד “זה מדויק לי”, גם בלי להסביר למה.
היא הפכה לשגרה שלי, לשקט שלי, לבית שלי בתוך הבית.
אני חושבת שיש דברים שלא צריך לתכנן, רק להסכים שיקרו

קראתי לחתול הראשון שלי “פיקסל”.
כן, לפני שבכלל היה לי מחשב משלי, כבר חשבתי בדיגיטל.
הוא היה שחור עם נקודה לבנה על האף, כאילו מישהו סימן אותו על המסך.
אהבתי את הרעיון שכל יצור קטן מורכב מהמון “פיקסלים” של אופי:שובב,עצלן, מתפנק.
וככה גם אני הרגשתי… ילדה שמורכבת מהמון חלקים קטנים שמתחברים למשהו אחד.
עד היום, כשמשהו בחיים “מטושטש”, אני נזכרת בו ומנסה לעשות זום אין

היו לנו כלב זאב מתוק וקראו לו גונזלס, כמו ספידי גונזלס. אבל קראנו לו גונזו :)

פולו היה כלב גדול ממדים ואצילי כמו סוס, שהתאים את עצמו לשם שניתן לו. למרות שהוא נקרא פולו בגלל שהוא נמצא זרוק בשדה מאחורי הבית של הדירה השכורה הראשונה שלי. אני והשכנה שלי מצאנו אותו ואת אחיו בתוך ארגז, נזרקו כדי למות. בהתחלה חשבנו להשאיר אותם בחנות חיות אך כשהבנו מה יהיה גורלם אימצנו אותם. לאחד קראו מרקו ולכלב שלי קראנו פולו. משני גורים קטנים ומתוקים הם גדלו להיות ענקיים (מעורבים עם דני ענק הסתבר…) ומרשימים ביופיים. גם אחרי שעזבנו את את הבניין ההוא, המשכנו להפגיש בין שניהם המון.

לחיית מחמד הראשונה שלי קראו שומשום, אוגר חמוד במיוחד שאהב את החטיפי שומשום שמוכרים בפיצוציות.

אמא שלי לא הסכימה לי לגדל שום חיה כשגדלתי , כשהגעתי ליחידה שלי בצבא מישהי בדיוק עזבה וקנתה לנו במתנה אקווריום קטן עם דג זהב. שירתתי בבור בחמל מבצעי שפתוח 24/7 במקום בלי אור יום רק עם תאורת פלורסנטים ואני לקחתי את הדג הזה תחת חסותי. קראנו לו שרון , בניתי לנו משמרות האכלה וממש דאגתי לו. תאמינו או לא שרון שרד כנגד כל הסיכויים. גם כשהשתחררתי והייתי חוזרת למילואים דבר ראשון הייתי באה לבדוק לשלומו ורק לאחרונה אחרי ה7/10 כנראה שזה היה כבד גם עליו ואחרי כ8 שנים הוא נתן נשמתו לבורא.

לחיית המחמד הראשונה שלי קראו שלג פודל לבן ויפה שקיבלתי במתנה כגור בגודל כף יד

חיית המחמד הראשונה שלי הייתה כלבה בשם חומי, אימצנו אותה כחצי שנה לפני שאימא נפטרה. חומי הייתה לצידי בתקופה הכי קשה בילדות שלי ונתנה לי נחמה רבה.
עברו כמעט 30 שנה מאז ואני עדיין חושבת עלייה ומתגעגעת, כלבה קטנה עם לב גדול.

חיית המחמד הראשונה שלי הייתה חתול בשם פוקס.

לחתול הראשון שלי קראו תולי כי הייתי קטנטונת ולמדתי לדבר ובמקום להגיד חתול אמרתי תול.

קושקוש

צביקה היה גור כלבים בן שבוע כאשר אימצתי אותו, יונק ומבוהל, אשר גידלתי באהבה גדולה עד שסיים את מסעו בעולם הגשמי

לכלב הראשון שלי קראתי הינטי. הייתי ילדה קטנה, כבת 4, כששיחקתי בחצר העתיקה של סבתי. נכנס גור כלב קטן לחצר והיא קראה בקול: ״ יש פה הינט! יש פה הינט!״ ביידיש: הינט זה כלב. הגור התקרב אלי , ליקק אותי ומיד ידעתי שהוא שלי. ״הינטי״! קראתי בקול. ״זה שמך״! וכך היינו חברים צמודים ואוהבים עד לנערותי.

לכלבה המתוקה והראשונה שלי קוראים רוגעלך , בחירת השם נעשתה עוד לפניי שהכרתי אותה והיא ההפך הגמור מרוגע :)

בפעם הראשונה שאימצתי חתולה וכלב מהרחוב קראתי להם הסולטן והפרינססה. הם הסתדרו מצוין, ומהר מאד אימצו לעצמם גינונים מלכותיים שהתאימו לשמותיהם. הסולטן והפרינססה ציפו שנחלוק איתם כל אוכל שאכלנו, ישנו רוב הזמן ובאופן כללי היו שליטי הבית.

חיית המחמד הראשונה שלי , היו שני אוגרים מתוקים ג׳ודי ושון.

אוגי

לחיית המחמד שלי קוראים ריקו והוא היה הכלב הכי בונבון והכי מתוק בעולם אני מאוד אהבתי אותו מרוב שאהבתי אותו גיליתי שהוא נדרס לפני כמה חודשים

סקאד

לחיית המחמד הראשונה שלי עדיין קוראים פוצ'ו, הוא הבן הבכור שלי, בן 14. הוא כלב מעורב שאספתי מהרחוב כשהייה בן חודשיים גור בקופסת קרטון. יש לי שלושה ילדים משלי שהגיעו אחריו והוא גידל. הוא הנסיך של הבית שלנו.

חיית המחמד הראשונה שלי הייתה חתול בשם בוריס, ובכינוי בסיה (vasia), כיאה למשפחה רוסית.

מימי דגת זהב ביישנית ושובת לב

אביר (במילרע) זה היה השם של הכלב המשפחתי כשהייתי פעוטה, כלב אפור שעיר ששמר על החצר ומעטים העיזו להתקרב אליו. אני הייתי בטוחה שלכל הכלבים קוראים אביר…

היו לי כמה… בו זמנית.. לפחות חשבתי בגיל הקטן הזה גיל ארבע- שכולם שלי- הראשונה ששמה צזרינה שהייתה של סבא וסבתא שלי – זה מן כינוי שדוברי רוסית ויידיש מכירים.. היא הייתה הכי מבוגרת ולכן הראשונה. לכל השאר קראו במקביל טאו טאו – כי ככה הנכדים כולל אני החליטו..

לחיית מחמד הראשונה שלי קראו קיזי.
היא הייתה פודלית מתוקה עם תלתלים שחורים בדיוק כמוני, לא יודעת איך הצליחה להורים שלי התאמה כזאת מושלמת.

לחתולה הראשונה שלנו קראו קאפקייק (בקיצור קאפי) והיא הייתה מתוקה ממש כמו קאפקייק

כשהייתי בת שמונה מצאתי גור חתולים בחצר.הוא היה יפה באופן מיוחד וחשבתי שהוא נקבה ובחרתי בשם ״לינדה״(יפה).
בגיל חודש הלכנו לביקור אצל הוטרינר שהודיע לי ולאימי שזו לא חתולה אלא חתול זכר.
השם שונה מיידית ל״לינדי״.
לינדי היה הרבה יותר מחתול-הוא היה החבר שלי,בן משפחה של ממש.אהוב ומיוחד.
לאחר מותו קיעקעתי את שמו על הזרוע שלי.

לכלב הראשון שלי קראו "פופאי", כלב האש פאפיס שאימץ אותי בדרך מביה"ס הביתה.אימי הסבירה שזה השם שהגיע איתו ויוטב שיישאר עם השם המקורי שלו למנוע תסביכים.

לחיית מחמד הראשונה שלי קראו נושי, כלב מעורב שמצאנו בקרטון ברחוב אחרי ששמענו בכי. הוא היה בסביבות גיל חודשיים, עבר התעללות ונזרק לרחוב פצוע. לקחנו לוטרינר, טיפלנו ואימצנו אותו. חי עד גיל 18 וליווה אותי מגיל צעיר עד הצבא.

אימי מעולם לא אהבה חיות מחמד בבית. רק בגיל עשר ולאחר תחנונים רבים הסכימה שאני ואחי נביא לבית גור חתולים שחור שמצאנו נטוש. היתה זו תקופת המלחמה עם עיראק למי שזוכר (בעצם מי זוכר? מאז עברנו הרבה מלחמות עם אוייבים חדשים…), החלטנו לקרוא לו על שם המנהיג האוייב דאז- סדאם…. והאמת, כל ילדי השכונה התלהבו מהגור השובב עם השם המצחיק, כולם, חוץ מאמא שלי, שהיתה עסוקה בלקטר על היצור המפונק שגדל לה בבית.

כשהייתי בתיכון החלטתי שאני רוצה חיית מחמד, ההורים שלי לא הסכימו שיהיה לנו כלב או חתול אז קניתי מכספי ארנב ננסי הוא היה ממש חמוד וקראתי לו בזילי (על שם הבזיליקום) בסוף גם אמא שלי שהכי התנגדה נקשרה אליו והייתה מפנקת אותו בחתיכות של חסה, וטיפלה בו כשיצאתי לשירות.

לכלב הראשון שלי שליווה אותי מגיל 6 עד גיל 18 קראו בוני. זה הכחב הכי חמוד, נאמן, נמרץ וחברי שיכולתי לבקש לעצמי. הוא היה איתי רוב שעות היום. הוא היה מגיע לבית הספר במשך 4 שנים כשהייתי מסיימת ללמוד ויחד היינו הולכים הביתה. הוא היה היבר הכי טוב שלי. בוני החמוד. היינו אוכלים ביחד, משחקים ביחד. וכשאבא שלי ז"ל כבר לא יכל לטפל בו כי הוא היה חולה ונתן אותו לחבר שלו שיש לו מושב ליד נתניה , הכלב חזר אלינו בהליכה אחרי שבועיים, עד שהוא הלך לעולמו. בוני הכלב הכי טוב שהיה לי.

שנתיים חייתי עם תוכי זכר, עד שהתחילו לי חשדות. עשיתי בדיקת דם, קיבלתי תוצאה, וגיליתי שאני חיה עם קוקו… שהיא בעצם קוקו.
לא שיניתי את השם כמובן, רק הוספתי את שם המשפחה שאנל

חיית המחמד הראשונה שלי הייתה הכלבה טופי,
היא נכנסה לחיים שלי כשהייתי בת 6, וגם היא הייתה בת 6 ומאז היינו בלתי נפרדות.
היא לימדה אותי מה זו אהבה ללא תנאי, מה זו נאמנות ואיך שמחה יכולה להגיע מרגעים הכי קטנים.

לפני כמה שנים, אחרי השחרור שלו, הבן שלי קנה לאחותו הקטנה זוג תוכים מהשוק בבאר שבע

לכלב שלי קראו מיליבלום

את חיית המחמד הראשונה שלי קיבלתי ליום הולדת 10. אחרי הרבה מאוד בקשות ותחינות, הורים שלי הסכימו לקנות לי אוגרים. קיבלתי אוגר ואוגר חמודים ( לפחות ככה חשבתי) ואני קראתי להם עמי ותמי וחיכיתי להיות סבתא גאה לגורים קטנטנים שמעולם לא הגיעו. רק בגיל בוגר יותר הבנתי שהורים שלי הביאו לי שני אוגרים זכרים כדי שלא יתרוצצו להם בבית גורים…

זה היה כלב בובה כי אמא שלי לא אהבה בעלי חיים בבית , אבל אני התייחסתי לבובה כאמיתית לגמרי

לכלבה החמודה שלי, שקבלתי כמתנה קראתי סנדי – על שם כוכובת הסרט גריז שהיה להיט בזמנו.
היתה עבורי "חברה" אמיתית עד לפני הגיוס, אז נתתי אותה לחברים בקיבוץ

לחיות המחמד שלי קראו דין שהיה כלב לברדור מהמם

חיית המחמד הראשונה שלי הייתה כלבת פינצ'ר עם השם היצירתי "פינצ'י"….
לפני 25 שנים עברנו דירה לשכונה קצת שונה עבורנו… והיינו קצת שונים בנוף, באחד הימים מישהו פשוט קשר אותה לשער של הבית שלנו …
כשהגענו גילנו אותה, האכלנו אותה ושאלנו למי היא שייכת? חיכינו כמה ימים וכשאיש לא הגיע היא הפכה להיות שלנו … אחי הגדול הסביר לנו שהיא כלבת פינצ'ר ואחותי קראה לה פינצ'י והיא היא הייתה הכלבה הכי מדהימה בעולם! וחיה אצלנו 8 שנים ואפילו הצילה את השכנים אותנו מפריצה של גנבים …