מתנה בשישי: 500 שקלים לקנייה בקסטרו

ספרו לנו על מה אתן לא מוותרות בשגרה שלכן גם בימים אלה ואולי תזכו בשובר על סך 500 שקלים לקנייה בקסטרו

מאת  | ‏ 13 מרץ 2026

מתנה בשישי (צילום: עמית מאוזר)

מתנה בשישי (צילום: עמית מאוזר)

בכל יום שישי נחלק מתנה שווה לגולשות מלאות הסטייל של FF, והשבוע: 

שובר על סך 500 שקלים לקנייה בקסטרו

כל שעליכן לעשות כדי להשתתף בתחרות הוא לספר לנו בתגובות מטה:

על מה אתן לא מוותרות בשגרה שלכן גם בימים אלה?

 *בכתיבת התגובה, נא להוסיף כתובת מייל

שווי המתנה: 500 שקלים

נית להשיג בסניפי הרשת ובאתר

**הזוכה תיבחר מבין המגיבות לפוסט עד יום א', 15/3/26 בשעה 12:00

***בכתיבת תגובה הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו

הזוכה משבוע שעבר בבושם של Incense בשווי 599 שקלים היא מור, שסיפרה לנו מתי היא מצאה משהו שחשבה שאיבדה: "סיפור אמיתי (!) שקרה לבסטי שלי: ערב לפני טיסה לאירופה, היא קלטה שהיא לא מוצאת את הדרכון שלה. אחרי חיפושים קדחתניים, הלם ותסכול, היא הבינה שלא נשאר זמן מיותר ורצה עד השדה להנפיק חדש (עניין יקר ומוגבל ביותר, אגב). לונג סטורי שורט, שבוע שעבר בממ"ד – היא מצאה בתיק הפאניקה…את הדרכון! מסתבר שבהתקפה האיראנית הקודמת ביוני, היא החביאה אותם שם. החביאה טוב מדי. אבל היי, היה כיף באירופה".

השאירו תגובה

 

  • בימים לחוצים, אני מוותרת על פילינגים חזקים או מסכות מסובכות, אבל על הניקוי, הוויטמין C וההגנה – אף פעם.

    מאת: רוני |‏ 16 במרץ 2026 | 10:12
  • על מוזיקה טובה שמרימה את המצב רוח, גם ביום עמוס

    מאת: סיגל |‏ 15 במרץ 2026 | 11:58
  • על כמה דקות לעצמי בלי טלפון – לנשום, לחשוב, או פשוט להיות

    מאת: גיא |‏ 15 במרץ 2026 | 11:57
  • על לדבר עם אדם קרוב לפחות פעם ביום, אפילו שיחה קצרה

    מאת: אלה |‏ 15 במרץ 2026 | 11:57
  • על תנועה קטנה לגוף, אפילו הליכה קצרה, כדי להרגיש שהתנתקתי רגע מהכול

    מאת: מאיה |‏ 15 במרץ 2026 | 11:56
  • על כוס הקפה של הבוקר שלי – כמה דקות של שקט לפני שהיום מתחיל באמת ☕

    מאת: גלית |‏ 15 במרץ 2026 | 11:56
  • אני לא מוותרת בימים אלו על רגע קטן של אסתטיקה. רגע ועוד רגע: פרחים על השולחן, מפה יפה, או נר קטן בערב. זה נשמע אולי שטותי אבל הדברים הקטנים האלה מזכירים לי שהבית שלנו הוא לא רק מקום מסתור אלא גם מקום של חיים. גם שבחוץ המציאות קצת קשוחה בפנים אני עדיין רוצה שיהיה נעים לעין וללב.

    מאת: לירון |‏ 15 במרץ 2026 | 11:54
  • אני לא מוותרת בימים אלו על רגע קטן של אסתטיקה. רגע ועוד רגע: פרחים על השולחן, מפה יפה, או נר קטן בערב. זה נשמע אולי שטותי אבל הדברים הקטנים האלה מזכירים לי שהבית שלנו הוא לא רק מקום מסתור אלא גם מקום של חיים. גם שבחוץ המציאות קצת קשוחה בפנים אני עדיין רוצה שיהיה נעים לעין וללב.

    מאת: סיגל |‏ 15 במרץ 2026 | 11:53
  • יש לי הרגל קטן של סוף יום:כמה דקות שקטות רק לעצמי. לא משהו דרמטי, לפעמים זה מקלחת ארוכה, לפעמים לשבת עם תה חם כשהבית כבר נרגע. אחרי יום של התרוצצויות, אזעקות, ילדים ושגרה שמתערבבת עם חדשות, אני מרגישה שאני חייבת לעצור רגע. זה הזמן שבו אני מסדרת מחשבות, נושמת קצת עמוק יותר, ומחזירה לעצמי אנרגיה. למדתי בתקופה הזו שאי אפשר להיות חזקה כל הזמן בלי רגעים קטנים של טעינה מחדש

    מאת: תהל |‏ 15 במרץ 2026 | 11:46
  • יש משהו בשגרה שאני מתעקשת לשמור עליו והוא להמשיך לתכנן קדימה…אפילו דברים קטנים. ארוחה לשבת, מפגש עם חברה בשבוע הבא, או רעיון לטיול כשיהיה קצת שקט יותר. עצם המחשבה על העתיד נותנת לי תחושה של בטחון ורצף,כאילו החיים לא קפאו במקום. בתקופות כאלה קל לחיות רק מהיום למחר, אבל דווקא התכנון הקטן הזה מחזיר לי תחושה של אופק

    מאת: שוש |‏ 15 במרץ 2026 | 11:45
  • יש דבר אחד קטן שאני מתעקשת לשמור עליו: לצאת לכמה דקות לאוויר. לא מסע בטבע ולא ריצה של עשרה קילומטר, לפעמים זה רק סיבוב קצר ליד הבית. דווקא בימים של אזעקות אני מרגישה כמה הראש צריך את הרגע הזה בחוץ. לראות שמיים, להרגיש רוח, להיזכר שהעולם לא כולו ממ”ד וחדשות. לפעמים אחד הילדים מצטרף אליי ולפעמים אני גונבת את הדקות האלה לבד,בשבילי זה כמו לחיצה קטנה על כפתור ריסט למוח.

    מאת: הדר |‏ 15 במרץ 2026 | 11:08
  • אצלי בבית יש חוק אחד שלא נשבר גם ברגעי משבר:ארוחת ערב יחד. גם אם היום התפרק באמצע בגלל אזעקות, גם אם כולם קצת עייפים ועצבנים, בערב כולנו מתישבים ביחד בשולחן ממש לא לארוחה מדוגמת, רוב הפעמים זה חביתה וסלט, אבל עצם הישיבה יחד עושה משהו אחר לאווירה.זה רגע קטן שמזכיר לנו שאנחנו קודם כל משפחה, ורק אחר כך כל שאר הדברים.

    מאת: יהלי |‏ 15 במרץ 2026 | 11:07
  • בימים אלה לא מוותרת על הליכה מהירה !
    ממליצה גם לכן , זה מאוורר את המוח
    מנקה את הראש ומרענן את המחשבות
    ממש ריסטרט !

    מאת: לירז אבגי |‏ 15 במרץ 2026 | 11:02
  • שלום, גם בימים אלו אני לא מוותרת על שגרת טיפוח הבוקר שלי…בזכותה אני חוזרת קצת לעצמי, לנשיות גם בחירום, לנשימה גם בין אזעקות.
    קצת סרום קצת קרם לחות מעט פייס יוגה וחיוך לעצמי במראה..מתלבשת יפה גם אם זה למקלט, כי זה בשבילי ! גם בימים כאלו אני לא מאבדת את החיוך הפנימי שלי לעצמי

    מאת: אניה הולנדר |‏ 15 במרץ 2026 | 11:00
  • כשמגיע השחר גם בימים טרופים אלה של מלחמה מנצחת אני רצה למטבח להכין שוקו חם עם עוגיית פרח ריבה בצד ואז, אני רצה להתלבש כדי לצאת למשרד. מיד אני תולשת חולצה מכופתרת מהחדשות של קסטרו שקניתי ממש לפני המלחמה ואם תפילה להגיע בשלום למשרד ושלא תתפוס, אותנו התראה אומרת מזמור תהילים לתודה וממש,לפני כמה ימים עשיתי הזמנה באון ליין קסטרוו 70% של רווח מלא לפריטים הכי יפים של הקולקציה האחת ויחידה שאני קונה בה כבר 40 שנה. נו הסגרתי את גילי מרגישה עשרים לנצח. שולחת חויוך של תקוה לכולם ושנגע ימים שקטים ורגועים יותר אמן

    מאת: מירי אברהם |‏ 15 במרץ 2026 | 10:57
  • "אני אמא לארבעה ילדים מתוקים, והבקרים שלי מתחילים מוקדם ועם הרבה אנרגיה. הדבר הקטן שאני לא מוותרת עליו בשגרה הוא להחליף את הפיג'מה בבוקר ולהתלבש יפה זה נותן לי כוח, הרגשה טובה והתחלה חדשה ליום. שובר לקסטרו יהיה בשבילי הפינוק המושלם להתחדש ולהתחיל את הבוקר עם חיוך

    מאת: זוהר פדידה |‏ 15 במרץ 2026 | 10:47
  • יש דבר אחד שאני לא מוכנה לוותר עליו וזה רגע קטן של סדר בתוך הכאוס:זה יכול להיות לקפל כביסה, להכין סלט או אפילו לסדר את השולחן כאילו עוד רגע מגיעים אורחים. הפעולות הכי פשוטות האלו מחזירות לי תחושה של שליטה. גם אם מסביב הכל מרגיש לא יציב, בתוך הבית אני יוצרת פינה של שגרה. הילדים כבר צוחקים עליי שאני מסוגלת לחתוך מלפפונים גם בין אזעקה לאזעקה, אבל זה בדיוק מה שמחזיק אותי שפויה.

    מאת: סגלית |‏ 15 במרץ 2026 | 10:42
  • אני לא מוותרת על הקפה של הבוקר שלי. גם אם בלילה היו אזעקות והתרוצצנו הלוך חדר למקלט, בבוקר אני מתעקשת על רגע אחד שקט עם הספל. לפעמים הילדים עוד בפיג’מות, לפעמים אחד כבר מחפש את הטישרט שהוא אוהב והשני מחפש את עצמו, אבל הקפה שם. זה לא רק הקפה, זה הטקס הקטן איתו שמזכיר לי שהחיים לא עצרו. גם אם הטלויזיה משדרת נונסטופ חדשות והטלפון מתפוצץ מהודעות, אני נותנת לעצמי כמה דקות של נשימה.

    מאת: בתיה |‏ 15 במרץ 2026 | 10:41
  • אני לא מוותרת על הצחוק בבית. כן,כשיש אזעקות,אפילו דווקא אז. לפעמים זה מתחיל מבדיחה מטופשת של אחד הילדים בממ”ד, לפעמים זה סיפור מוגזם שאני ממציאה רק כדי להוציא מהם חיוך. גיליתי שאם אני מצליחה לגרום להם לצחוק אפילו חצי דקה באמצע הבלגן, משהו באוויר משתנה. פתאום המתח קצת יורד. בשבילי הצחוק הזה הוא סוג של מגן נפשי, לא נגד טילים אבל בהחלט נגד הפחד.

    מאת: שושנה |‏ 15 במרץ 2026 | 10:31
  • אני משתדלת לא לוותר על תחושת פרופורציה. זה אולי נשמע גדול, אבל בשבילי זה מתבטא בדברים קטנים מאוד. למשל להזכיר לעצמי שהחיים מורכבים גם מרגעים טובים, לא רק מכותרות:לפעמים זה רגע של שמש שנכנסת דרך החלון, לפעמים הודעה מצחיקה מחברה.
    דווקא בתקופות מתוחות קל מאוד להישאב רק למה שמלחיץ אז אני עושה לעצמי תרגיל קטן בראש:למצוא משהו אחד טוב ביום.זה לא מבטל את הקושי, אבל זה מאזן אותו.

    מאת: לירי |‏ 15 במרץ 2026 | 09:46
  • לא מוותרת על מקלחת כל יום כמובן!! גם אם זה אומר שתתפוס אותי אזעקה באמצע..
    מזל שיש התראה של כמה דקות..

    מאת: הדס |‏ 15 במרץ 2026 | 09:26
  • אני מקפידה על שגרה של צחצוח השיניים כל בוקר וכל ערב כי אני מפחדת מהרופא שיניים כמעט באותה מידה שאני מפחדת מהטילים מאיראן ומלבנון. כמעט…

    מאת: תמי |‏ 15 במרץ 2026 | 09:15
  • טוב אז ככה אני מקרית שמונה ואנחנו עובדים מהבית בימים אלה, ז"א אני יכולה להישאר בפיג'מה ועם שיער פרוע ובלי איפור בכיף שלי, אבל בשביל להרגיש טוב אני קמה בכל בוקר, אזעקות לא אזעקות… מתארגנת ומתלבשת יפה ורק אז פותחת מחשב ומתחילה לעבוד. כמובן שרצה מלא לממ"ד (יש לפעמים יציאות של כיפת ברזל בלי אזעקות) אבל היי חייבת להיות מתוקתקת ולהרגיש עם עצמי טוב בימים קשים אלה. טיפ ממני: תאמצו את זה ולעולם לא תיפול רוחכם. ד"ש מהצפון, יחד ננצח!

    מאת: עדי |‏ 15 במרץ 2026 | 08:08
  • לא משנה באיזה מצב, אני לא מוותרת על הקפה של הבוקר. מכינה אותו בדיוק כמו שאני אוהבת ויושבת לשתות אותו בנחת עם עוגיה. כולם יודעים שאסור להפריע לשגרת קפה הבוקר שלי

    מאת: רויטל קןרצברג |‏ 15 במרץ 2026 | 07:50
  • לא מוותרת על טיפוח להתלבש יפה ונוח ולצאת לעבודה בבית החולים

    מאת: ענת |‏ 15 במרץ 2026 | 07:44
  • לא מוותרת על שגרת טיפוח הפנים לעור אקנתי. זה מרגיש לי שאני מנקה את עצמי אחרי הירידה למקלט…לא יודעת למה…
    בנוסף הקפה שלי לשפיות שלי

    מאת: רותם |‏ 15 במרץ 2026 | 07:43
  • גם בימים הלא קלים שעוברים עלינו, אני לא מוותרת על אוכל טרי ובריא ולא נכנעת לאכילה רגשית. הייתי שם ולמזלי הצלחתי לצאת מהמעגל האינסופי הזה של רגשות- אוכל- רגשות- אוכל.
    המתח גרם לי לאכול מתוק והעליה המשקל העציבה אותי וגרמה לי להטביע את יגוני ב… עוד אוכל. וחוזר חלילה.
    בעבודה כבר לא מתרגשים כשאני חותכת סלט או פלטת פירות באמצע זום. הם מעדיפים את זה מאשר שאשב ליד מחשב, כביכול מפוקסת, ואשחק באיזה משחק בפלאפון. ועם זאת, אני מרשה לעצמי קצת לעגל פינות מדי פעם, בלי נקיפות מצפון. בכל זאת, אנחנו במלחמה

    מאת: מיכל |‏ 15 במרץ 2026 | 07:40
  • לא מוותרות על סקין קר! אחרי מקלחת שגרת טיפוח במקלחת, מדליקה נר לאווירה ונהנית מרגעים קטנים של שקט בין הטרלול של העבודה, אזעקות וילדים בלי מסגרות!

    מאת: עמית ס |‏ 15 במרץ 2026 | 07:39
  • אני מתאמנת שלוש פעמים בשבוע בימי שיגרה ומודה קשה וקצת מפחיד לצאת החוצה לאימון הליכה אבל לא מוותרת לעצמי , אני כמעט כל יום עושה אימון בבית מול סרטוני הדרכה הטלווזיה ועושה הכל על מנת לשמור על בריאות הגוף והנפש

    מאת: לבנה |‏ 15 במרץ 2026 | 07:14
  • האמת ימים לא פשוטים , אני עם שני קטנים בבית , בעלי חיוני ואנחנו עדיין מפונים מעם כלביא , במקביל אנחנו אמורים לחזור לדירה שלנו בפסח אז כל המעבר דירה כולו עלי – קשוח
    ולצד כל זה לא מוותרת על מקלחת חמה בבוקר רגע לפני שבעלי יוצא לעבודה ויש לי כמה דקות לעצמי לטיפוח הפנים ושיגרת בוקר

    מאת: מעין |‏ 15 במרץ 2026 | 07:11
  • לא הייתי מוותרת על קשרים עם אנשים שמרגיעים אותי, תנועה — אפילו קטנה, קפה שקט בבוקר, מקלחת ארוכה, עשר דקות נשימה. משהו שמזכיר לי תמיד שאני עדיין אני

    מאת: דבורה לוי |‏ 15 במרץ 2026 | 06:03
  • גם שיש אזעקות וצריך לצאת למרחב המוגן לא מוותרת על שעורי הפילאטיס שלי זה מרפא את הגוף שלי ונותן לי הרגשה שיש משהו קטן שנשאר בשגרה שלי

    מאת: לימור כהן |‏ 15 במרץ 2026 | 06:00
  • עם כל האזעקות והעבודה מהבית קמה בבוקר
    מקלחת שווה כמו שצריך
    חופפת מתלבשת ומתארגנת העיקר לא להרגיש מעוכה
    מכינה הפוך ענק שותה בשקטטטט ואחרי זה פותחת מחשב ל10 שעות חחח
    איכשהו זה עוזר

    מאת: גבי |‏ 15 במרץ 2026 | 05:50
  • אין מצב לוותר על קרם לחות וקרם הגנה

    מאת: שני |‏ 15 במרץ 2026 | 04:36
  • על ארוחות ביתיות ומקלחות חמות

    מאת: אנני |‏ 15 במרץ 2026 | 03:16
  • האמת שבימים שבהם הכל מרגיש חסר שליטה, שגרת הטיפוח היא העוגן שלי. מול המתח והמלחמה, הטיפול בעצמי הוא הדרך שלי להחזיר לעצמי קצת שקט ושליטה בתוך אי הוודאות. זה אולי נראה כמו דבר קטן, אבל זה מה שנותן לי כוח להמשיך הלאה ולהתנתק מהתחושה של 'אכול היום כי מחר תמות' ולהמשיך עבורי את החיים

    מאת: מ |‏ 15 במרץ 2026 | 02:48
  • לא מוותרת על סרום של בית הבשמים להרגיע את העור

    מאת: אמי |‏ 15 במרץ 2026 | 02:45
  • על המריבה הקבועה עם בני הבית על מי מוריד את הכלבה. רק שבימים שבתיקונם אף אחד לא רוצה להוריד מפאת חוסר זמן.והפעם המריבה היא מי יצטרך להתלבש ולצאת לטיול בשביל עצמו ופחות בשביל הכלבה.

    מאת: שרה לביא |‏ 15 במרץ 2026 | 02:44
  • לא מוותרת על ניקיון הבית ותחזוזקה של הגוף

    מאת: קלרה |‏ 15 במרץ 2026 | 02:41
  • במלחמה מאוד קשה לשמור על הצעד הזה בגלל שמה לעשות.. חורף, וזה לוקח זמן, אבל ההרגל שלא ויתרתי עליו גם בזמן המלחמה והוא מאפס אותי חזרה לשפיות הוא לשטוף כל בוקר את הפנים עם מים חמים. נכון, הכי קל פשוט לפתוח את הברז ולגמור עם זה, אבל אני מחכה בסבלנות עד שיגיעו מים חמים, ואם אין שמש- אני אפילו מערבבת בקערה מים שהרתחתי עם קצת מים מהברז והכל כדי שבבוקר הדבר הראשון שאני פוגשת, במיוחד אם מדובר אחרי לילה נטול שינה בגלל האזעקות, זה מים חמים שעוזרים לי להמיס את העייפות וממש לפתוח טוב יותר את העיניים. אני רוחצת כמה דקות, מפעילה קצת לחץ עם קצות האצבעות מתחת לגבות ויוצאת כמו חדשה. ממליצה.

    מאת: עמנו-אל |‏ 15 במרץ 2026 | 02:34
  • היוש
    אני לא מותרת בשיגרה שלי גם הימים אלו על שתיית מים מרובה ותזונה בריאה למרות שאנחנו בבית ולא יוצאים לעבוד אני שומרת על אורח חיים בריא ….זה לא קל יש על הזמן פיתויים בבית

    מאת: ליאת פז |‏ 15 במרץ 2026 | 02:24
  • אני לא מוותרת על שגרת טיפוח בלילה ובבוקר,קמה,מתארגנת מתאפרת ועולה לזום של הלימודים שלי

    מאת: שרי |‏ 15 במרץ 2026 | 01:49
  • אני לא מוותרת על קפה שקט של הבוקר לפני שהיום באמת מתחיל. כמה דקות בלי טלפון, רק לשבת ולהתאפס. זה קטן אבל עושה הבדל גדול.

    מאת: שיר |‏ 15 במרץ 2026 | 00:54
  • גם בימים טרופים אלה שאנחנו מרבית היום ספונים בבית אני בוחרת להמשיך לשמור על שגרת טיפוח וללכת לאנשי מקצוע הרלוונטים לצבע לשיער, קוסמטיקאית ופדיקוריסטית כי בסוף אנחנו פוגשים את עצמנו בסוף במהלך היום.

    מאת: מיכל ק. סטולר |‏ 15 במרץ 2026 | 00:50
  • לא מוותרת גם בימים כאלה לקום לריוץ פנים לשים קרם פנים, בושם להתאפר קצת להתלבש ואז את הקפה של הבוקר עם משהו ליד.
    גם בימים כאלה אני מרימה את עצמי וככה מתחילה את היום.

    מאת: אורטל ביטון |‏ 15 במרץ 2026 | 00:47
  • תגובה קודמת לא נכנס המייל כמו שצריך
    תנקסס

    מאת: שני אביגיל |‏ 15 במרץ 2026 | 00:31
  • לא מוותרת על שגרת טיפוח הפנים שלי, שטיפה עם סבון,סרום וקרם פנים עם מקדם הגנה, ובבוקר חומרים מהקוסמטיקאית שלי שעדיין מטפלים בחצ'קונים שיוצאים לי בגיל 40. לצערי התזונה שלי בימים אלה לא מוקפדת אז לפחות בפנים מנסה למזער נזקים ;)

    מאת: שני אביגיל |‏ 15 במרץ 2026 | 00:30
  • גם בימים אלה, אני לא מוותרת על מוזיקה ביוטיוב ושירה בבית בקולי קולות!!! כי למי אכפת אם שומעים אותי… אפילו ששכנתי מקומה ראשונה אמרה לי שאני שרה יפה והאם פה זה אגן הים התיכון..

    מאת: יפית |‏ 15 במרץ 2026 | 00:13
  • במשך כמה שנים אני ובעלי נוהגים כול יום שישי לבלות יחד ולאכול חומוס פלאפל בחומסייה מחוץ לעיר ולמרות המצב והפחד מהטילים אנחנו ממשיכים בהרגלנו אבל כמובן שומרים על הנחיות פיקוד העורף.

    מאת: עופרה |‏ 14 במרץ 2026 | 23:18
  • קרם הגנה ושמן לסימני מתיחה בהריון

    מאת: קרן |‏ 14 במרץ 2026 | 23:17
  • שלום, שמי ענת, מנהריה, גם בימים אלו אני לא מוותרת ושומעת מוסיקה שעושה לי אוב על הלב, הרבה פעמים גם שרה, חושבת תוך כדי מתי אחזור לכיתה שאני מחנכת, ואשיר וארקוד יעם ילדי כיתתי שאני מאד מתגעגעת לראותם פנים מול פנים ולא רק בזום וכמובן ממשיכה להתפלל לשלום חיילנו השומרים עלינו. תודה ושבוע טוב

    מאת: ענת מרגלית |‏ 14 במרץ 2026 | 23:10
  • לא מוותרת על זמן איכות לבד עם בעלי בין העבודה מהבית, הילדים, האוכל, הנקיונות לפסח… יוצרים לעצמנו דייט בבית- רואים סרט, מתאמנים ביחד בבית… חובה לשמור גם על הזוגיות בימים הלא פשוטים האלה

    מאת: דורין אילוז |‏ 14 במרץ 2026 | 22:57
  • הליכה בטבע

    מאת: אורה חן |‏ 14 במרץ 2026 | 22:52
  • אני לא מוותרת על הקפה שלי בבתי קפה..וכמובן על קניית בגדים בקאסטרו קניון מלחה

    מאת: אריאנה |‏ 14 במרץ 2026 | 22:33
  • על כוס הקפה!! אני לא באמת שותה אותו, הוא פשוט משמש כדבק שמחזיק את השפיות שלי בזמן שהם הופכים את הסלון לג'ימבורי מבצעי תוך כדי שאני בזום על ״מיוט״ ( עובדת מהבית עם סמנכל בן 3 ומנכלית בת 6)

    מאת: קריסטינה |‏ 14 במרץ 2026 | 22:30
  • בימים טרופים אלה של מלחמה,אני לא מוותרת לעצמי על זמן איכות זוגי,גם אם לזמן קצר וקרוב לבית.שיהיה לנו רגע לעצמינו כדי שאח"כ נוכל להעניק יותר לילדינו. ובנוסף מקפידה על לפחות ארוחה אחת מושקעת ומפנקת כל יום. כי אוכל טוב זה הדלק שלנו.

    מאת: רות איינשטיין |‏ 14 במרץ 2026 | 22:13
  • גם בימי מלחמה אני לא אוותר על שעת הליכה עם בעלי בלילה אחרי היום העמוססס חויות של הילדים ושלנו.וגם אם קר אז שעת שיחה! שעה אחת ששוה אלף שעות בטיפול ! זו השעה שגורמת לי להעביר את הימים האלו עם כוחות,אני פשוט מחכה לה! ממליצה לכן בחום

    מאת: שיר |‏ 14 במרץ 2026 | 21:57
  • לא מוותרת על סרום קרם לחות וקרם עיניים

    מאת: אביטל |‏ 14 במרץ 2026 | 21:35
  • גם בימים האלה שאני כל היום בבית עם בן השנה שלי בלי יכולת לעבוד, אני עדיין קמה ועושה את שגרת הטיפוח ומתלבשת כאילו אני יוצאת מהבית (אך במיתון נוח) כי גם אם המצב רוח הפנימי לא וואו ההרגשה שאני נראת טוב תמיד מעודדת קצת

    מאת: אופיר ענבר |‏ 14 במרץ 2026 | 21:26
  • כוס מים עם חצי לימון סחוט כל בוקר

    מאת: אופיר יאיר |‏ 14 במרץ 2026 | 20:56
  • בחודשים האחרונים גיליתי איך להפחית את הנשנושים הבלתי פוסקים שחוויתי בסבבים הקודמים; אני מקפידה על ארוחת בוקר עשירה בחלבונים ושומנים בריאים. זה ממש עוזר לי להרגיש טיפת שליטה במצב הכאוטי שלנו.

    מאת: שיר |‏ 14 במרץ 2026 | 20:56
  • ארוחת בוקר בריאה ומזינה!!!

    מאת: לאה שכטר |‏ 14 במרץ 2026 | 20:33
  • יש לי גינה מלאת פרחים וצמחים שנותנים לי את הכוח מדי יום לצאת אליהם לטפל ולהשקות אותם. זו מטלה שלא אוותר עליה בשיגרת היום שלי.

    מאת: עירית יצחר |‏ 14 במרץ 2026 | 20:33
  • אני לא מוותרת להכין קובה סלק לכל המשפחה גם אם יהיה עשר אזעקות תוך כדי עיראקית אמיתית תעשה קובה בכל מצב❤️

    מאת: נועם רחמים |‏ 14 במרץ 2026 | 20:18
  • אני לא מוותרת על אימוני כושר,גם בזמן המלחמה. שומרים על שגרה

    מאת: גל קלדטה |‏ 14 במרץ 2026 | 20:09
  • אני לא מוותרת בשגרה שלי על דאגה לחתולי הרחוב. בכל ערב בבית שבו אנחנו אוכלים בשר או דגים אנחנו משאירים מנה של אוכל מבושל ואוכל נע בשבילם. לפעמים החתולים עולים לחדר המדרגות ומתיישבים מול הדלת שלנו כי הם יודעים שאנחנו לא נפקיר אותם

    מאת: פלפלת |‏ 14 במרץ 2026 | 19:28
  • אני לא מוותרת בשגרה שלי על עזרה לאחר. כשהייתי ילדה בגן בזמן לבנון השנייה לקחתי איתי קלמר ודפים כדי להעביר את הזמן במקלט. היום יש לנו שכנים חדשים עם ילדים קטנים, אז החלטתי לעזור להם עם הילדים ולהעביר להם את הזמן בצורה כיפית ולהעסיק אותם בציור כמו שאני עשיתי כשהייתי קטנה

    מאת: אנייי |‏ 14 במרץ 2026 | 19:27
  • בימים האלו הלא פשוטים אני לא מוותרת על המדרגות! אני עולה בערך 5-10 קומות כול יום כי הגוף חייב להיות בתזוזה. וכמובן נוטלת ויטמין D כי גם בלי קשר למלחמה בד"כ יש לכולנו חוסר בו ולכן במלחמה חשוב להקפיד עליו! מאחלת לכולנו ימים שקטים בטוחים ורגועים אמן!!

    מאת: יעל |‏ 14 במרץ 2026 | 19:06
  • לפני כמה שבועות יצאתי מהבית בבוקר מאוד לחוץ. הילדים איחרו, הייתי צריכה לרוץ לעבודה, ובאמת שלא היה לי זמן לכלום. כבר עמדתי לצאת כמו שאני, ואז חזרתי רגע למראה. שמתי קצת קרם פנים, מעט אודם והעברתי מסרק בשיער. זה לקח בדיוק שתי דקות.
    באותו יום פגשתי במקרה חברה שלא ראיתי שנים. הדבר הראשון שהיא אמרה לי היה:
    "את נראית זוהרת!"
    חייכתי לעצמי כי ידעתי שזה לא רק האודם או הקרם – זה הרגע הקטן שלא ויתרתי עליו בשביל עצמי.
    מאז הבטחתי לעצמי: גם בימים הכי עמוסים, אני לא מוותרת על שתי דקות של טיפוח. זה אולי קטן, אבל זה משנה את כל ההרגשה.

    מאת: מיכל |‏ 14 במרץ 2026 | 19:05
  • אני עובדת בחברת הייטק, בתפקיד יוקרתי במיוחד שכולל ישיבה רציפה על כיסא במשך רוב שעות היום.
    כדי להזכיר לגוף שלי שהוא לא רהיט, אימצתי לעצמי הרגל קבוע – הליכה של 40 דקות בכל בוקר.
    על ההרגל הזה לא הייתי מוכנה לוותר, גם לא בימים שבהם הדרך היחידה לצאת מהבית היא למקרר.
    כדי להמשיך ולשמור על השגרה הזמנתי הליכון הביתה.
    כך אני יכולה להמשיך ללכת ולהרגיש בריאה, וכל זה בלי לוותר על הפיג’מה.

    מאת: חלי וקנין |‏ 14 במרץ 2026 | 18:49
  • לא מוותרת על יציאה שופינג לבד או עם המשפחה. בסוף צריך לשמור על איזון ושפיות. נפש בריאה בגוף בריא ;)

    מאת: רייצל |‏ 14 במרץ 2026 | 18:45
  • הדבר שאני לא מוותרת עליו ב״שגרה״ של חוסר שגרה זה כל יום כשאני קמה בבוקר זה לא לוותר על עצמי ולהתלבש לבוש מלא כולל ג׳קט חגורה נעליים וכו, , להתארגן, ולעשות סקין קייר כמו שהייתי עושה ביום אם הייתי עובדת כרגיל לדעתי זה מה ששומר עלי שפויה לאורך זמן בשיגרה

    מאת: שובל ש |‏ 14 במרץ 2026 | 18:32
  • לא מוותרת על פילאטיס ולהתלבש יפה

    מאת: אורנה רויטל בני משה |‏ 14 במרץ 2026 | 18:14
  • אני בשגרה לא מוותרת על תפילה לאלוהים שלא התחילה חוםשת פסח מפורים

    מאת: קרין דדוש |‏ 14 במרץ 2026 | 18:05
  • בתוך כל הטירוף של ריצה לממ"דים, ומעבר לזום, וחוסר שעות שינה עם קמצוץ של חרדה קיומית, לא מוותרת על פעילות גופנית- זה משתנה בין ימים של ריצה מסביב לבלוק כדי לא להתרחק מידי, לאימון כח בזום, לתרגול מיינדפולנס באפ' של קופ"ח. עם כל הקושי של להזיז את עצמי, התחושה שיש לי אחרי, שווה הכל

    מאת: קרן נאור-מרר |‏ 14 במרץ 2026 | 17:57
  • לא מוותרת על כוס קפה מפנק עם חלב מוקצף בבוקר ,גם אם אני צריכה לקחת אותה איתי לממ"ד כדי לסיים אותה

    מאת: רחלי שורץ |‏ 14 במרץ 2026 | 17:24
  • רגע של שקט עם הקפה בבוקר, חיבוק לילדים, תפילה קצרה, הליכה לנשום אוויר, שיחה טובה עם חברה

    מאת: אליס ברנשטיין |‏ 14 במרץ 2026 | 17:02
  • גם בימים אלה לא מוותרת על לראות ולשמוע את הנכדים שלי בתמונות או בוידאו נכדים זה החיים

    מאת: חני ניניו |‏ 14 במרץ 2026 | 16:40
  • בימים אלה של מלחמה, אין מסגרות לילדים בגיל גן ועבודה מהבית אני לא מוותרת על הזכות לנעול את עצמי בשירותים כל יום ל5 דק בשביל קצת שקט ולא מוותרת על החלום של להתקלח לבד בלי קהל.

    מאת: הדס שרייבר |‏ 14 במרץ 2026 | 16:33
  • אציין כי אני מאשרת את התקנון

    מאת: דורית חימוביץ' |‏ 14 במרץ 2026 | 16:25
  • לאחר שנים של מאבקים בירידה במשקל טלאיר שסיימתי עם הלידות , החלטתי לפני שבע שנים להעניק לגוף שלי מתנה ולנפש. עברתי ניתוח לקיצור קיבה, שזה תהליך מורכב בפני עצמו. קצר ואומר שאני שומרת על המשקל כבר שבע שנים אחרי, לא מוותרת לעצמי גם כשקשה לעשות פילאטיס פעמיים בשבוע ( גם כשאובחנתי בפיבורומילאגיה), לא משנה מה מזג האוויר, לא משנה איפה אני נמצאת פעמיים בשבוע פילאטיס כלל ברזל! לא תהיה מאושרת ממני לזכות סוף סוף במשהו בשבילי, אין מה להיכנס לחנות ולמצוא בגדים שמעוצבים שמתאימים לי. יש לאירוע מהעבודה (כברתימקום עבודה) שאני מארגנת שמתנה זאת תעזור לי להפגיז בנוכחותי. אציין כי יש לי יום הולדת גם ב5.4 (ילידת 1975)

    מאת: דורית חימוביץ' |‏ 14 במרץ 2026 | 16:23
  • לאחר הרבה שנים של מלחמות בירידה במשקל ותסכול שלא מצליחה למצוא בגדים, פגיעה קלא מוותרת בשום מצב על פילאטיס פעמיים בשבוע, אחרי ניתוח

    מאת: דורית חימוביץ' |‏ 14 במרץ 2026 | 16:18
  • אזעקות, חדשות, ילדים ולחץ… אבל על הקפה של הבוקר אני לא מנהלת משא ומתן ;)

    מאת: לירון |‏ 14 במרץ 2026 | 15:57
  • אני לא מוותרת בשגרה על מנטרות חיוביות והודיה על הקיים.

    מאת: אילת |‏ 14 במרץ 2026 | 15:41
  • יש שני דברים שאני לא מוותרת עליהם, האחד זה קרם לחות, והשני זה רוטינת הקפה שלי. הקרם לחות גורם לי להרגיש שעוד לא איבדתי צלם אנוש, למרות שלא יצאתי מהטרנינג מאז תחילת המלחמה. ולגבי הקפה, בשגרה אני שותה קפה בזמנים קבועים, אחד בבוקר, השני אחרי ארוחת צהריים והשלישי ב16/17 אחרי הצהריים. למרות שעכשיו השעות קצת השתנו זה עדיין כמו עוגנים קטנים במהלך היום שעוזרים לי לשמור על שפיות.

    מאת: אנסטסיה |‏ 14 במרץ 2026 | 15:40
  • אזזז היי אני אמא טרייה לתינוקי שנולד בחודש 7 בקיסרי חירום , פג שהיה חודש בפגייה! תוסיפו לכל זה שיפוץ בבית שלא נגמר ושהייה ממושכת אצל הוריי (בית מלון אבל אין כמו בבית!)
    אני משתדלת לא לוותר לעצמי , כל יום מורחת קרם פנים , מסדרת את השיער וקצת מתאפרת (למרות שכל היום בבית) , מלא קניות באונליין שישלימו את החסך (כמובן בלילות בין האכלה לאכלה) ותאמת שזהו אני רוב היום ישנה כשהוא ישן

    מאת: אורי כושנגי |‏ 14 במרץ 2026 | 15:11
  • אני משתדלת להתחבר כל יום לזום חינמי של מיקוד ושקט, דיבור על הרגשות שהמצב מעורר בנו והפניית אנרגיה, נשימות ומיקוד למצב הרגשי שלנו בתקופה הזאת. כאני שלא מצליחה להתחבר אז אני מקשיבה להקלטה. אין כמו הגברת האור והשקט בתוך ים הרעש עכשיו.

    מאת: גבריאלה |‏ 14 במרץ 2026 | 14:03
  • שגרת היום שלי כוללת קפה והרבה ממנו. הבן שלי רצה לעשות לי הפתעה וניקה עם אחותו את המטבח כולל ניקוי יסודי לקומקום החשמלי.
    עד כדי כך יסודי שהקומקום הפסיק לעבוד…
    לא מצאתי זמן לקנות קומקום לפני הסופ"ש וחזרתי לשיטה הישנה והטובה, פינג'אן על האש. אני קוראת לזה קפה סבלנות ובחיי שהקפה יותר טעים ככה :)
    העיקר ששגרת הקפה לא נשברה

    מאת: נוקה |‏ 14 במרץ 2026 | 14:01
  • הי, לא מוותרת על האופטימיות שלי! בשורות טובות לכולם

    מאת: אורה ספיח עמנואל |‏ 14 במרץ 2026 | 13:29
  • לא מוותרת על שיגרת התזונה הקבועה שלי באופן יומיומי והגרעון הקלורי שאני מתמידה בהם כבר כמה חודשים. גם בסבב הקודם עם איראן לא נפלתי לאכילה רגשית ולא אפול גם בסבב הזה. גאה בעצמי!

    מאת: שגית |‏ 14 במרץ 2026 | 12:29
  • גם בימים הכי קשים אני לא מוותרת על הליכה קצרה בחוץ, אפילו 20 דקות. זה מנקה את הראש ונותן לי תחושה שאני עדיין בשליטה כלשהי על היום שלי.

    מאת: גל |‏ 14 במרץ 2026 | 12:28
  • לא משנה טילים לא טילים אבל על קפה אספרסו של סטארבקס על חלב חם אני בחיים לא מוותרת וככה מתחילה את היום אחרת הוא לא מתחיל חחח

    מאת: מילנה |‏ 14 במרץ 2026 | 11:54
  • גורם לי להרגיש טוב זה לעשות קניות ולהתלבש יפה
    וגם שהחניות סגורות להזמין דרך האתר ולהזמין פריטים
    שיתנו לי הרגשה חמה לבית

    מאת: לימור כהן |‏ 14 במרץ 2026 | 11:53
  • לא מוותרת לשים אודם כל פעם שיוצאת למקלט כי כמו שאמרה קוקו שאנל אם את עצובה ברחי שפתון וצאי למתקפה

    מאת: רחל |‏ 14 במרץ 2026 | 10:55
  • אני לא מוותרת על השגרה שלי בכך שכל יום גם אם אין אפשרות בימים אלו לצאת מהבית וצריכים להיות צמודים לממד,בשום אופן לא נשארת עם בגדי שינה, מתלבשת ,מתאפרת,ומנסה להעסיק עצמי בבישול או בצפייה בסדרה שגורמת לאסקפיזם.

    מאת: נירה גרי בריגר |‏ 14 במרץ 2026 | 10:49
  • בימים אלה שכולנו בבית אני לא מוותרת על שגרת טיפוח בבוקר ובערב, מקפידה לקום, להתלבש יפה ולהתאפר, גם אם אני לא יוצאת לשומקום, לגרום לעצמי להרגיש טוב ולהיות שמחה במה שיש כרגע

    מאת: ענבל |‏ 14 במרץ 2026 | 10:46
  • אני בת 65 לא מוותרת על שעה של שחיה כל יום , גם כשיש התרעות וגם כשיש אזעקות

    מאת: שרה |‏ 14 במרץ 2026 | 10:41
  • על שנ״צ. בימים כאלה גיליתי שזה הפך לסוג של ספורט אקסטרים אני אומרת לעצמי רק 20 דקות לנוח. אחרי 5 דקות אני מתעוררת בבהלה מכל רעש קטן, בודקת אם זאת אזעקה, משאית ברחוב או סתם שכן שסגר דלת חזק מדי. בסוף אני קמה יותר מבולבלת ממה שנכנסתי, אבל לפחות ניסיתי

    מאת: שיר |‏ 14 במרץ 2026 | 10:26
  • לא מוותרת בשיגרה שלי עכשיו ללוות את דיירי הקהילה התומכת שאני מנהלת בתהליך השיקום שלהם 24/7

    מאת: דרורית |‏ 14 במרץ 2026 | 10:26
  • הייי.אני לא מוותרת על עצמי
    אני אם יחדנית ופחות או יותר הבן שלי איתי 24/7 אבל לשמחתי יש לי משפחה אוהבת ואהובה שעוזרת לי ונותנת לי את אפשרות לשעה וחצי ביום (לפעמים יותר) ללכת לאימון ואפילו השבוע הצלחתי ללכת לדיקור להרגעת הנפש.
    המזל והשפיות של הבן שלי ושלי זו המשפחה שלי והאפשרות להיות גם בנפרד לכמה שעות בשבוע.

    מאת: יעל סמית |‏ 14 במרץ 2026 | 09:55
  • לא מוותרת על מחשבות חיוביות
    לא מוותרת ומתייאשת כי אין לנו ארץ אחרת
    לא מוותרת על הליכה טובה חיוך לילדים הקטנים והגדולים גם שקשה
    יהיה טוב

    מאת: מיה ליפר |‏ 14 במרץ 2026 | 09:49
  • בשיגרה זו אינים מוותרת על הספורט שלי:) אני רצה,עושה הליכות בטבע,שוחה ורוכבת אופני שטח בימים רגילים.כעת במלחמה משתדלת לשלב את כל הספורט בשיגרת היום יום עד כמה שניתן.אך לא מוותרת לגמרי.הספורט עוסר לי להשאר שפויה ולשחרר לחצים במיוחד בתקופה ההזויה הזו.

    מאת: אריאל עובדיה |‏ 14 במרץ 2026 | 09:44
  • בימים קשים אלה, בין עבודה מהבית, ילדים ותחזוקת הבית וכמובן לילות ללא שינה, מגיעים ללילה עייפים ומותשים. גם כשממש בא לנו להיכנס כבר למיטה, אסור לוותר על ניקיון יסודי של הפנים ומריחת קרמים מותאמים לעור. חייבים לשמור על עור הפנים ועל שגרת טיפול (הבונוס בתקופת מלחמה הא גם שנותנים לעור לנשום ימים שלמים ללא איפור ).

    מאת: שלי וייצמן |‏ 14 במרץ 2026 | 09:33
  • בשיגרה שלי בימים אלו אני לא מוותרת על קרמים לפנים יום ולילה. קצת הרגעת רענון בתוך הלחץ הזה

    מאת: אורטל |‏ 14 במרץ 2026 | 09:26
  • אני לא מוותרת על להגיע לעבודה ,לשתות קפה עם חברה .ללכת לבקר את אמא שלי

    מאת: רינת איפרגן |‏ 14 במרץ 2026 | 08:42
  • על החבר הכי טוב שלי. שיחה, הנג, קצת לבכות וקצת לצחוק ביחד.

    מאת: שיר רביב |‏ 14 במרץ 2026 | 08:32
  • אני לא מוותרת על פינוק לפנים. אחרי ההלם של היומיים הראשונים במתקפה האיראנית השנייה התאוששתי ומרגע ההתראה ועד האזעקה אני מנצלת לשגרת הטיפוח כך שאני מגיעה למקלט השכונתי כשאני אמנם עייפה אך עם פנים זוהרות

    מאת: טלי |‏ 14 במרץ 2026 | 07:56
  • לא מוותרת בימים אלה על כוס הקפה שלי ועוגיה או קוביית שוקולד בצד גם אם לוקחת את זה איתי למקלט ושותה בעמידה תוך כדי שמחזיקה תינוק ניו בורן אבל אחרי לילות כאלה מרגישה שמגיע לי וחייבת את הדלק הזה לשרוד את מהלך היום הבא ולהרגיש קצת שגרה ופינוק

    מאת: לרה |‏ 14 במרץ 2026 | 07:49
  • בכל יום,בכל מצב,בכל שגרה או לא שגרה,הדבר הראשון שאעשה בבוקר הוא להגיד תודה.הודיה על הטוב נותנת לי כוח ותקווה.גם אם התעוררתי בבהלה מאזעקה,אומרת תודות על הטוב בדרך לממד…זה מחזק ממש את החוסן.

    מאת: שחר |‏ 14 במרץ 2026 | 07:32
  • אני לא מוותרת על לחזק את הסובבים אותי שכן אם טוב להם טוב לי ונסענו גם ליום הולדת של חברתה של הבת שלי מהגן ותמיד שומרת על אופטימיות וחיוביות ומשדרת זאת לסובבים.

    מאת: ילנה |‏ 14 במרץ 2026 | 02:02
  • כל יום מלבד צחצוח שיניים , פעמיים בייום עושה שטיפות עם מיי פה וגם מנקה פנים בג'ל ואח"כ מורחת סרום אנטי אייג'ינג זל לוריאל ומרענן לי את הפנים וכייף לי.כמובן מחליפהאת הפיג'מה בטרנינג יפה לאחר המקלחת.

    מאת: טובה רביד |‏ 14 במרץ 2026 | 01:33
  • אני לא מוותרת על סקין קר מאוד קפדני שכולל מסכות, סרומים, קרמים. גם מסכה בשיער שצריכה לשבת 20 דקות בשיער ומסכת חימר אצטקית. והפלא שמעולם עוד אזעקה לא תפסה אותי באמצע המסיכות או מקלחת ולי לוקח המון זמן לחפוף וגם אני מהאזור הכי מופגז בארץ.

    מאת: מרינה |‏ 14 במרץ 2026 | 01:03
  • גם בימים אלו איני מוותרת על שגרת טיפוח ביתית, אוכל בריא ומתיחות ותרגילי נשימות במרפסת באוויר הפתוח

    מאת: לינוי |‏ 14 במרץ 2026 | 00:28
  • לא מוותרת על טיול עם הכלב שלי…קצת להיתאוור לאוורר קצת מחשבותתת בין כול הבלאגן ואז לחזור לבלאגן של הבית לילדים למטבח

    מאת: אלה |‏ 14 במרץ 2026 | 00:20
  • אין ספק תקופה מאתגרת עם ילדה ותינוקת בבית ועבודה
    אך מרימה לעצמי, מתקלחת, מתלבשת, קרם לחות ואיפור כל בוקר כדי להתחיל יום בגישה רעננה וחיובית.

    מאת: הדס |‏ 14 במרץ 2026 | 00:17
  • לא מוותרת על טיול עם הכלב, לפחות 20 דקות ביום תחת השמש, ביקור אצל אמא לוודא שמרגישה טוב ואימון כדורשת פעם בשבוע.

    מאת: הדס חי |‏ 14 במרץ 2026 | 00:01
  • למרות המלחמה ומחלת הסרטן שתקפה אותי כל בוקר פותחת חלון מודה לאל מבקשת יום נעים .ומטפחת את הפנים והקרחת.

    מאת: מירה שפילמן |‏ 13 במרץ 2026 | 23:24
  • לא מוותרת אף חודש על הקופוון של אשמורת לקסטרו. הכי הכי שווה

    מאת: ענת |‏ 13 במרץ 2026 | 23:22
  • אני לא מוותרת על לאחל בוקר טוב.לכל אחד מהמשפחה.פעם זה היה בטלפון.אך בעידן הוואטס אפ.זה עבר לוואטס אפ.משהו קטן.שעושה טוב.ובודק שכולם בסדר

    מאת: נורית צוקרמן |‏ 13 במרץ 2026 | 22:52
  • הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו…

    כל ערב אני לא מוותרת על מסכה לפנים, אך בכל יום אני מגוונת עם מסכה אחרת, בהתאם למצב העור ולפעמים גם בהתאם למצב הרוח.
    שכבר קרה לא פעם שהאזעקה תפסה אותי באמצע עם המסכה על הפנים ונאלצתי לרדת למקלט
    וזה כבר הפך לשגרה מצחיקה שבערב השכנים מחכים לראות עם איזה מסכה אני ארד הפעם למקלט.

    מאת: מרב סיאני |‏ 13 במרץ 2026 | 22:20
  • אני גרה בגבול לבנון, יש לי 4 ילדים בבית ואני מורה לחינוך מיויד, ובכל השגה הזאת אני לא מוותרת על ריצה של שעה ביום זה מה שמשאיר אותי שפויה וכוס יין בערב שכולם ישנים

    מאת: לירז סבר |‏ 13 במרץ 2026 | 21:35
  • אני לא מוותרת על כמה דקות של סדר ויופי, במיוחד מריטת שיער פנים מיותר. לא מוותרת על ריח גוף נעים ובחירת בגד שאני אוהבת. והכי חשוב, על רגע קטן של חיבור לעצמי עם קפה שחור בוץ. בימים מאתגרים, הדברים הקטנים האלה מחזירים לי כוח ורוגע ומזכירים לי לנשום.

    מאת: מיכל |‏ 13 במרץ 2026 | 20:53
  • בימים אלו אני לא מוותרת על 2 דברים: קוביית שוקולד מריר 85% קאקאו ומעלה לפני ואחרי העבודה (מרחוק בימים אלו…); והתזת בושם מאחורי האוזניים ועל מפרקי כפות הידיים ולא חשוב שריח לא עובר בזום, זה בשבילי וגורם לי לחייך.

    מאת: נ.ד. |‏ 13 במרץ 2026 | 20:49
  • לא מוותרת גם בכל החוסר אונים של החוסר מסגרות וחוסר השגרה על לחבק על הילדים שלי, להגיד להם שאני אוהבת אותם, לנשק אותם. להודות על מה שיש.

    מאת: שרית |‏ 13 במרץ 2026 | 20:45
  • דווקא בימי מלחמה אני לא מוותרת על משהו קטן שמשמח אותי – גרביים צבעוניות ומצחיקות. טוויטי, דיסני וכל מיני דמויות שמעלות חיוך, גם בשגרה ובמיוחד עכשיו בממ"ד.

    מאת: אור |‏ 13 במרץ 2026 | 20:44
  • בכל התראה או אזעקה אני מחסירה פעימה. מנסה לעבוד על עצמי. תמיד מכינה, קפה, תה או אפילו מיים חמים כדי להרגע. תמיד יש כוס ליד מכשיר המילים. שיהיה מוכן

    לשתות.. זה עושה לי את זה.

    מאת: ירונה מורגן |‏ 13 במרץ 2026 | 18:53
  • לא מוותרת על ארוחת בוקר: יוגורט עם 20 גרם חלבון, קוואקר, שמן זית וסילאן. נותן תחושת שובע שמלווה אותי שעות ואני לא מתפתה לאכילה רגשית. עוזר לי לשמור על איזון

    מאת: שרונה |‏ 13 במרץ 2026 | 18:46
  • גם בימים האלה, עם שני ילדים קטנים בבית, עבודה מהבית, אזעקות וכל הבלגן שמסביב, יש דבר אחד שאני ממש משתדלת לא לוותר עליו: הספורט שלי.
    שלוש פעמים בשבוע אני פשוט יוצאת לשעה. לפעמים זה מרגיש כמעט בלתי אפשרי לארגן את זה, לפעמים הראש אומר "עזבי, אין כוח", אבל דווקא בתקופות כאלה אני מזכירה לעצמי כמה זה חשוב. זאת השעה שלי לנשום, להזיז את הגוף, להוציא קצת מהמתח שהצטבר.
    קל מאוד בתקופות כאלה לשים את עצמך אחרונה בתור. יש ילדים, עבודה, בית, מיליון דאגות… אבל למדתי שאם אני מזניחה את עצמי לגמרי, בסוף גם אין לי מאיפה לתת לאחרים.

    מאת: דפי |‏ 13 במרץ 2026 | 18:23
  • אני לא מוותרת על מקלחת!!
    בימים טרופים אלה כתושבת הצפון בגליל המערבי המופגז, הכי חשוב לי בסוף כל יום להתקלח ולהוריד ממני את היום המתוח שעבר עלי בדרכי אל וחזור מהעבודה. (קשוחה הנסיעה לעבודה, הרבה מתח ולחץ( בסיום המקלחת, עוברת לקרם מרגיע. ומנוחה…

    מאת: יפית |‏ 13 במרץ 2026 | 18:10
  • וואו ממש קשה לשמור על שגרה, אני גרה בצפון וחזרתי לבית של אמא שלי במרכז כי אין לנו מקלט והבן זוג במילואים… מצחיק להודות שמחזיק אותי להמשיך לשים את הקרמים שלי לפנים שאני אוהבת והבאתי במיוחד מהבית. אני לא בחורה של יותר מדי טיפוח, אבל עצם העובדה שהקרמים שלי פה איתי ממש עוזר לי להרגיש בבית. אחרי מקלחת זה רגע מתוק שלי עם עצמי של אהבה והתייחסות גם לפרט קטן וכביכול שולי, ממש עושה לי טוב ונעים (:

    מאת: דפנה גבאי |‏ 13 במרץ 2026 | 18:05
  • לא מוותרת על שנ״ץ!!! אם יורד גשם או אם זורחת השמש, אם שלום או מלחמה, אם עייפה או לא- בשעה 14:00 בדיוק נכנסת למיטה ועד 16:00 , הנייד סגור, החדר נעול וכל העולם דומם עבורי כדי שאוכל לממש את שגרת השנ״ץ שלי!

    מאת: חוה מוסקוביץ |‏ 13 במרץ 2026 | 17:32
  • הדבר שאני לא מוותרת עליו עכשיו הוא הקפה אחר הצהריים, בלי הילדים (לבד בחצר) עם חברה או לבד… אבל זמן קפה למבוגרים.

    מאת: איילת אושר |‏ 13 במרץ 2026 | 17:31
  • לא מוותרת על הריצה בבוקר , חובה ריצה שעה ויותר לנפש בריאה .

    מאת: כרמית |‏ 13 במרץ 2026 | 17:16
  • התאלמנתי לא מזמן ומרוב הימים הקשים הבכי ולילות בלי שינה נהיו לי שקעים מתחת לעין. קניתי קרם עיניין שהחזיר לי את המבט לפנים.

    מאת: ריבקי אלוני |‏ 13 במרץ 2026 | 17:13
  • לא מוותרת על הטיפוח פנים. הפינוק שלי לעצמי. מקפידה לשטוף נכון את הפנים, לשים מסיכות מרעננות ורטיות לעיניים. ולהשתמש בקרם הגנה

    מאת: מרינה איזראילוב |‏ 13 במרץ 2026 | 17:11
  • פן פעם בשבוע, אם קונה משהו רק מותג ישראלי – חייב לחזק אופנה ישראלית❣️

    מאת: אילנית אנגלנדר |‏ 13 במרץ 2026 | 17:04
  • בשגרה הזאת אני לא מוותרת על להיות עם אמא שלי שאיבדה את אבא שלי בנובמבר האחרון בפתאומיות. עוד יותר במצב ובימים לחוצים אלו אני דואגת לה שיש לה איפה להיות, עם מי לאכול ולהיות קצת יותר שמחה.

    מאת: הדס |‏ 13 במרץ 2026 | 17:03
  • היי :)
    יש כל כך הרבה דברים שאני מתעקשת עליהם גם בשגרה הזאת, אבל הדבר שאני באמת לא מוכנה לוותר עליו בימים האלו הוא הסטייל והבגדים! אני קמה בבוקר, דואגת להתאפר, להתרענן ולשים בושם טוב והחלק הכי חשוב הוא לבחור את הלוק היומי- שכנראה תמצאו אותי איתו עוד 10 דקות בממד לבד

    מאת: אופיר ורדי |‏ 13 במרץ 2026 | 17:03
  • על שיגרת האהבה שלי לבגדים כל בוקר דואגת להתלבש לפני היציאה של לעבודה בלוק שמרים אותי גורם להרגשה של הכל כרגיל עובדת גם בעבודה חיונית אז עוד יותר אשמח לקבל שובר של קסטרו

    מאת: ריקי גור |‏ 13 במרץ 2026 | 17:02
  • לא מוותרת על יציאות החוצה באור יום, גם ההליכה וגם האור מרימים לי את מצב הרוח

    מאת: אמיליה |‏ 13 במרץ 2026 | 16:46
  • בין האזעקות לחדשות, פעם ביום מכריח את עצמי לעשות חצי שעה של מדיטציית שירה ונגינה. יושב עם הגיטרה מול חלון פתוח או בגינה, שם מולי אקורדים ומילים של שירים מעודדים ושר, מנגן, משחרר, נותן לכאב מקום מחבק בלב, עד שמתפרק או לפחות מתרכך קצת. זה נוגע, זה חי, זה אמיתי וזה ממש מרגיע אותי.

    מאת: אבירם חייט |‏ 13 במרץ 2026 | 16:41
  • בימים אלו אני לא מוותרת על יציאה בין אנשים אם זה לקניון או לפארק או לעבודה וכמובן להיראות במיטבי הן בלבוש העדכני והן בטיפוח השגרתי . זו הנאת החיים והמלחמה לא תעצור אותה – להיות הכי יפה שאפשר בין בני עמי .

    מאת: ענת סידס |‏ 13 במרץ 2026 | 16:35
  • לא מוותרת על להיות עם המשפחה וללמוד לתואר ולעודד חברים
    מנסה לשמור על שגרת יומיום עד כמה שניתן וללמוד ולעבור את התואר למרות הקושי ולהיות שם בשביל המשפחה החברים ומי שצריך

    מאת: מעיין |‏ 13 במרץ 2026 | 16:21
  • לא מוותרת על שגרת סקין קייר בבוקר, לא משנה כמה הבוקר לחוץ / התעוררתי מוקדם או מאוחר :)

    מאת: ליטל |‏ 13 במרץ 2026 | 15:54
  • ללכת לקסטרו
    ברווווור

    מאת: ענבל |‏ 13 במרץ 2026 | 15:53
  • לא מוותרת על טיפוח אישי
    בוקר וערב לפנים. תור למספרה. ותורים למני פדי ועיסוי טוב

    מאת: יעל נהוראי אטיאס |‏ 13 במרץ 2026 | 15:51
  • לא מוותרת על סקין קר מלא ואף יותר מהרגיל

    מאת: מיכל |‏ 13 במרץ 2026 | 15:48
  • אני לא עושה ספורט בכלל ולפני שנה בערך הבנתי שאני חייבת לעצמי ולגוף שלי איזושהי פעילות. התחלתי פילאטיס וממש התאהבתי. היום כשהסטודיו סגור בזמן המלחמה אני פותחת ערוץ יוטיוב ומתאמנת לבד, מקפידה על שעת איכות עד שנחזור לשגרה המבורכת.

    מאת: אילנית בן |‏ 13 במרץ 2026 | 15:40
  • אני לא מוותרת על להיות נוכחת עם הבת שלי. להינות איתה ולצאת

    מאת: אדוה |‏ 13 במרץ 2026 | 15:39
  • לא מוותרת בימים אלו על ברכות השחר כשאני מתעוררת בבוקר (אם בכלל ישנתי) … בין אזעקות בלילה וריצה למקלט.
    מודה לאלוהים שהתעוררתי בבוקר בריאה ושלמה ולא עשיתי פדיחות מתוך שינה … "הנותן ליעף כח" מקבל המון משמעות בבוקר!

    מאת: ליזי |‏ 13 במרץ 2026 | 15:29
  • אימי מוותרת על שנת צהריים כל יום

    מאת: יפעת יצחקי רחמים |‏ 13 במרץ 2026 | 15:25
  • אם יש דבר אחד שאני לעולם לא שכח לעשות כל בוקר מאז תחילת השנה, זה סדרת מדיטציה ונשימות כל בוקר כדי להתחיל את היום בברכה ובשלווה. וכן, גם אם האזעקה היא השעון מעורר של הבוקר- אני כמובן אדריך גם את כל השכנות ונעשה 10 דקות שלוות במקלט. חלקן אפילו התחילו לעשות את זה לבד, אז נראלי שהגעתי להישג יפה. בסוף להכל יש גם יתרונות!

    מאת: טליה |‏ 13 במרץ 2026 | 15:24
  • לא מוותרת על משחק כדורגל עם בני.

    מאת: Shiran |‏ 13 במרץ 2026 | 15:21
  • לא משנה כמה אני אהיה עייפה וכמה אפחד מהאזעקות, אין מצב אבל שום מצב שבעולם שזה ימנע ממני להתקלח ואפילו לחפוף!! וכמובן כמובן שגרת טיפוח הפנים שלי כי יש גבול לכל תעלול

    מאת: שלי |‏ 13 במרץ 2026 | 15:20
  • לא מוותרת על תרגילי בטן/רגליים/ כתפיים- בכל מקום וכל הזמן עוד קצת ועוד קצת..מההתמדה נראה תוצאות והקיץ מחכה מעבר לפינה 3>

    מאת: דנה |‏ 13 במרץ 2026 | 15:20
  • אימוני כושר

    מאת: שני ו |‏ 13 במרץ 2026 | 15:19
  • אני לא מוותרת על הקפה של הבוקר כי אם אני מוותרת עליו כולם סביבי משלמים את המחיר

    מאת: אופיר |‏ 13 במרץ 2026 | 15:15
  • למרות שמפחיד לצאת החוצה, אני לא מוותר על האימונים בסטודיו לפילאטיס שנותנים תחושה קטנה של שגרה ועוזרים לשמור על הבריאות הפיזית והמנטלית שלי בימים אלה.

    מאת: עתליה |‏ 13 במרץ 2026 | 15:14
  • אנחנו עו עוברים תקופה מאוד מאתגרת כולנו, אני במיוחד תקופה מאתגרת מבחינה נפשית, כלכלית, פיזית, ביטחונית, ושכלית. הדבר שעוזר לי לשמור על השפיות שלי דווקא בתקופה הזאתי בתור אמא לארבעה ילדים היא דווקא לקום מוקדם יותר בבוקר ולא לשכוח את עצמי. מקלחת חמה טיפוח פנים טיפוח הגוף, השעתיים האלה לפני שהילדים מתעוררים היא שלי לחלוטין עם כוס קפה חם וסיגריה במרפסת אני מוצאת את עצמי נושמת אוויר בכדי להתחיל עוד יום, עוד שבוע, עוד חודש ועוד שגרה שטובה ליותר.

    מאת: שני גלבוע |‏ 13 במרץ 2026 | 15:12
  • במיוחד בתקופה זו שאני הרבה בבית כי אני מהצפון, אני לא מוותרת לקום בבוקר ולהתלבש..זה גורם לי להרגיש טוב יותר ולהתחיל את היום באנרגיות חדשות..שמלה קלילה, גם פרחונית, פותחת את היום!!

    מאת: מורן |‏ 13 במרץ 2026 | 15:08
  • לא מוותרת על אימון שחייה וטיפול הידרותרפיה במים החמים.
    המים מרגיעים ומנחמים עוטפים אותך ברכות והאימון מפעיל את כל הגוף- שילוב מנצח. הידרותרפיה מותחת את הגוף ומרפה את השרירים כל זה ביחד מרגיע ומדיטטיבי.

    מאת: קרן חקשור |‏ 13 במרץ 2026 | 15:08
  • לפני כל לילה, אני עוצמת עיניים ואומרת תודה.
    עכשיו הכל מקבל משמעות גדולה יותר – אני בהריון אחרי שנתיים של טיפולים, באמצע מלחמה, ועדיין בוחרת להגיד תודה ולא שוכחת כל לילה! כי שגרה זו שגרה גם במלחמה.

    מאת: דקל |‏ 13 במרץ 2026 | 15:05
  • לא מוותרת על האזנה למוסיקה שאני אוהבת. עוזר לי להישאר מאוזנת ורגועה.

    מאת: גילה כהן |‏ 13 במרץ 2026 | 15:04
  • בימים אלו אני לא מוותרת על להחליף את הפיג'מה בבוקר. אמנם מחליפה לפיג'מה אחרת, אבל יותר פנסית ופחות פרוותית מזו של הלילה (במידה ויראו אותי עוברת בזום של הילדים)

    מאת: זיו כהני |‏ 13 במרץ 2026 | 15:02
  • פילו שבעלי במילואים מה רצוף ואני עם שני ילדים קטנים שצורחים לי מהבוקר עד הערב מעל הראש אני לא מוותרת בערב על שיגרת הטיפוח שלי, מלקחת טובה קרמים מכיר אינפרה לפנים וסדרה טובה לסיים איתה את היום (או להתחיל את הלילה תלוי באיראנים)

    מאת: נטע |‏ 13 במרץ 2026 | 14:59
  • לא מוותרת על שנצ בשישי, קודש הקודשים!! חחחח

    מאת: מלני בר |‏ 13 במרץ 2026 | 14:58
  • אני לא מוותרת בשיגרה בימים אלו על להגיד כל יום תודה על הטוב שיש ועל הזכות לנשום לראות ולחייך

    מאת: מאיה ויכטר |‏ 13 במרץ 2026 | 14:57
  • אני לא מוותרת בשגרה שלי על הסקין קייר בערב. גם במילואים בתקופה הנוכחית אין סיכוי שאפספס את הסקין קייר
    זה משרה רוגע וכמה דקות של הנאה לאחר יום עמוס

    מאת: פלורנס |‏ 13 במרץ 2026 | 14:56
  • על רגע אחד ביום שהוא רק שלי לעצור לחייך ולהיזכר בדברים הקטנים והמרגשים שעושים אותי מאושרת ובתוך כל המצב בימים אלו הרגע הזה הוא וואו.

    מאת: גליה |‏ 13 במרץ 2026 | 14:52
  • אני לא מוותרת על ביקור אצל הנכדים

    מאת: גאולה כהן |‏ 13 במרץ 2026 | 14:49
  • בתקופה הנוכחית עברתי לגור אצל אמא כי אצלי בבניין אין מקלט. הדבר שהכי חשוב לי לשמור עליו בתקופה הנוכחית זה תזונה בריאה. אני יודעת איך בקלות כשמתחילים לאכול אוכל שמן ומנחם, זה הופך לגלגל בלתי נגמר של חשקים ולכן החלטתי עם עצמי מראש לא להכנס לזה. כמובן שגם זה שאני אצל אמא עוזר לי והיא מפנקת אותי עם סלטים וארוחות כמו בילדות… אבל גם ברגעים שאני רוצה מתוק, זה דברים מיטיבים כמו עוגת שוקולד משיבולת שועל שהכנתי, קרקרים מיוחדים או פירות מפנקים… לא מזמינה משלוחים של קינוחים מושחתים ולא קונה חטיפים בסופר…
    מרגישה שהאיזון הזה בתזונה עוזר לי להרגיש שליטה וביטחון במקומות שאני יכולה לשלוט עליהם…

    מאת: שירי גולן |‏ 13 במרץ 2026 | 14:47
  • לא מוותרת על קריאת ספרים אני כל כך אוהבת לקרוא כל דקה שיש לי אני בורחת לקריאה

    מאת: אנונימית |‏ 13 במרץ 2026 | 14:46
  • לא מוותרת על קפה משותף עם בן הזוג שלי. כמה דקות של שפיות במציאות מטורללת

    מאת: חמוטל |‏ 13 במרץ 2026 | 14:44
  • בשגרה שאנחנו מצויים בה כרגע,
    בין אזעקה לאזעקה אני חייבת כמה דקות של התנתקות מהילדודס שסביבי כל היום.. נכנסת למקלחת חמה ומפנקת מפרגנת לי בחפיפה ושטיפה טובה, וכמובן עיסוי מפנק לפנים בסיום המקלחת.

    מאת: מיכל רז אסרף |‏ 13 במרץ 2026 | 14:43
  • בעלי במילואים, אני עם ארבעה ילדים. קשה מאוד מאוד לטפל בהם, להגיש אלף ארוחות ביום, לנקות, לעבוד במקביל , לחבר לזומים. איבדתי את זה מספר פעמים . מה שאני לא מוכנה לוותר עליו בשום פנים אופן זה על כוס יין בערב אדום מול עקרות בית אמיתיות בוורלי הילס. הכי הארקה למוח אחרי ימים משוגעים.

    מאת: מירית |‏ 13 במרץ 2026 | 14:41
  • היי איזה שאלה נחמדה:) בתקופה כזאת אני משתדלת להישאר בשגרה כמה שיותר, להיפגש עם חברות, ללכת לישון מוקדם אך אני מרשה לעצמי גם לדעת שזה בסדר לנוח שנייה ולתת לגוף שלי לעכל את כל המצב

    מאת: גאלה ברקן |‏ 13 במרץ 2026 | 14:40
  • גם בימים אלו אני דואגת להישאר בכושר ובשגרה. למרות שזה לא בא על חשבון האכילה הרגשית:) אני הולכת לחדר הכושר בשכונה ואחר כך הישר לפיצרייה כי אוכל זה החיים☺️

    מאת: תמר ברגמן |‏ 13 במרץ 2026 | 14:38
  • למרות הלחץ אם תתפוס אותי אזעקה במקלחת אני לא מוותרת על הסיום
    בסוף כל מקלחת חמה מעבירה למים הכי קרים לדקה וחצי
    זה מרגיע ומאפשר לישון טוב יותר

    מאת: לילך |‏ 13 במרץ 2026 | 14:32
  • לא מוותרת על זמן מסוים שהוא רק עבורי. למרות שכל היום אני בבית עם הילדים ועובדת תוך כדי, אשתדל למצוא לפחות שעה ביום שהיא רק בשבילי. לפעמים זה לראות סדרה בנטפליקס, לקרוא ספר, להתאמן או פשוט להיות לבד בחדר בשקט. אחרת אין סיכוי שהייתי מצליחה לעבור את התקופה הזאת.

    מאת: רעות |‏ 13 במרץ 2026 | 14:30
  • היי, אם יחידנית לשני ילדים עובדת מהבית כל יום משמונה עד ארבע וחצי, אזעקות זומים ארוחות ומה לא כמו כולם ועדיין מקפידה לקום כל בוקר לפני כולם לשתות קפה בשקט ולהתלבש אפילו שלא יוצאת מהבית. שומר על השפיות , שובר שגרת מלחמה . לא נשארת בפיג׳מה גם לא בטרנינג.
    סופ״ש נעים ושקט , שבת שלום.

    מאת: שנהב |‏ 13 במרץ 2026 | 14:29
  • גם בימים אלו, לא מוותרת על הקפה הראשון בשמש במרפסת (גם אם הקפה הראשון הוא רק ב11 אחרי אזעקות בוקר וזומים לילדים).

    מאת: עדי כהני |‏ 13 במרץ 2026 | 14:26
  • גם בימים הכי עמוסים שלי אני לא מוותר על רגע קטן לעצמי – רגע שבו אני מתנתק מהטלפון, יוצא החוצה לכמה דקות ונושם. זה נשמע פשוט, אבל זה הדבר שמאפס לי את הראש ומחזיר אותי עם אנרגיה. בעולם שכל הזמן רץ קדימה, למדתי שהדבר הכי לא מובן מאליו הוא לעצור רגע ולהיות נוכח

    מאת: שחר כהן |‏ 13 במרץ 2026 | 14:16
  • על להקריא סיפור לפני שינה לילדים שלי, גם אם זה במקלט שאנחנו ישנים בו בשבועיים האחרונים כל לילה, אוספת את כל הילדים ומקריאה כל ערב סיפור אחר.

    מאת: מק |‏ 13 במרץ 2026 | 14:15
  • לא מוותרת על לשמח את השכנים בבניין, אופה עוגות, חלות, פינוקים ומחלקת, גם כשקשה בחוץ שרק נדע לשמוח ולעזור זה לזו

    מאת: טטיאנה |‏ 13 במרץ 2026 | 14:15
  • לא מוותרת בימים אלו על התעדכנות בקולקציה החדשה בקסטרו ומחכה שהחנויות ייפתחו ואפשר יהיה ללכת לשופינג לחג

    מאת: ג'יין |‏ 13 במרץ 2026 | 14:13
  • אני קמה בבוקר לעבודה כהורה יחיד למרות שיש לי בבית ילד מהמם על הרצף. אני מבינה שמוטל עלי גם לתפקד, גם לפרנס וגם לנהל מרחוק את הצרכים המיוחדים שלו שהוא מקובע אליהם. הדבר הכי קל בימים הטרופים האילו הוא לשכוח מעצמי-לאכול,לשתות,לעשות מה שאני צריכה . לפעמים אני שוכחת לכבס את הבגדים שלי יחד עם של הילדים. בימים האילו אני לא שוכחת לשים לי את המוסיקה שאני אוהבת,פודקסטים של כל הנושאים שמעניינים אותי בדרך לעבודה וממנה ולפחות באמצע היום בעבודה אני בהפסקה שלי עם קפה ומשהו מתוק שמחזיק אותי ליום שלם. גם זה יעבור חברות! גם זה!

    מאת: יסמין אדר |‏ 13 במרץ 2026 | 14:11
  • אני לא מוותרת גם בימים אלו על לצאת מהפיג׳מה ולשים בגדים שאני לובשת ביומיום וגם לעשות קוקו ולהתבשם כדי להרגיש קצת שגרה בתוך כל המציאות המורכבת הזאת.

    מאת: נועה אזולאי |‏ 13 במרץ 2026 | 13:53
  • אני לא מוותרת על מריחת קרם גוף של ללין

    מאת: אפרת |‏ 13 במרץ 2026 | 13:52
  • לא מוותרת על שגרת הטיפוח שלי בשבת בבוקר כשכולם ישנים. טיפול פנים, ניקוי נקבוביות, מסיכות פנים לניקוי ואחכ לחות.

    מאת: סמדר ק |‏ 13 במרץ 2026 | 13:48
  • כל בוקר,אני מקפידה לפתוח בשיחת בוקר עם ליב הנכדה שלי בת ה3 ו8 חודשים לראות איך ונבו אחיה הקטן מרגישים ולראות מה היא בחרה ללבוש לגן.
    בתקופה הזו גם כשהילדים בבית השיחה אפילו חשובה יותר.
    הבת שלי שרוכשת הרבה בגדים בקסטרו לילדים,ביחוד החליפות לגן נותנת לבת שלה ליב את זכות הבחירה ולפתח אצלה את החוש לאופנה.

    מאת: מירב |‏ 13 במרץ 2026 | 13:47
  • אשמח ממש ממש לקבל את השובר
    זה יעזור לי מאוד בתקופה זאת

    מאת: לי קצב |‏ 13 במרץ 2026 | 13:42
  • גם בימים אלה וגם בימים שקטים יותר אני לא מוותרת על משהו ורוד. זה יכול להיות בגד, שרשרת או תיק, או אפילו צללית על העפעפיים. ורוד הוא הצבע האהוב עלי בעולם והוא גם סמל לאופטימיות שהיא מצרך נדיר בימים אלה

    מאת: ניבה |‏ 13 במרץ 2026 | 13:33
  • אני לא מוותרת על שגרת הבריאות שלי ועושה אימוני כושר כולל אכילה בריאה ומאוזנת. זה שומר על השפיות והאושר שלי ושל המשפחה שלי. כמו שנאמר נפש בריאה בגוף בריא.

    מאת: אור לוי |‏ 13 במרץ 2026 | 13:14
  • לא מוותרת אפילו בעתות מלחמה על סידור גבות ,לק ג"ל וצבע לשיער

    מאת: רויטל קאופמן |‏ 13 במרץ 2026 | 12:52
  • לא מוותרת על פילאטיס, הליכות ואימוני כוח.
    תמיד עושה טוב לגוף ולנפש

    מאת: נעמה |‏ 13 במרץ 2026 | 12:48
  • אני לא מוותרת על אופטימיות גם כשלא פשוט!!
    יש לי שלושה ילדים קטנים הגדול בן 3 וכל ערב לפני ההשכבה אני שמה שירים ברמקול בסלון ורוקדת איתם כדי להפיג מתח ולחץ
    הם מבסוטים ושמחים וזה מעניק להם המון שחרור בתקופה המורכבת הזאת

    מאת: רות כהן |‏ 13 במרץ 2026 | 12:45
  • חיבוק לכלב שלי, כל בוקר כל צהריים כל ערב טבכל אזעקה. חובה.

    מאת: דנה |‏ 13 במרץ 2026 | 12:35
  • לא מוותרת לעצמי כל בוקר, איך שאני קמה להתלבש יפה כאילו אני אמורה לצאת מהבית, יוצאת למרפסת עם הנוף המושלם שלי ושותה כוס מים עם לימון. כל כך מרגיע ושומר לי על השפיות בתקופה הזאת

    מאת: אבישג ליאני |‏ 13 במרץ 2026 | 12:00
  • אני לא מוותרת על שיחה לסבתא שלי בכל בוקר.

    מאת: שיר |‏ 13 במרץ 2026 | 11:51
  • גם בימים המטורפים האלה ובשגרה לא שגרה אני משתדלת להתאמן כמעט כל בוקר עם יחד עם הקטנה שלי עם מוזיקה להרמת המורל. זה הגיע למצב שכל בוקר הילדה בת השנתיים שלי אומרת לי בואי נעשה ספורט עם מוזיקה בבית וזה באמת שווה הכל :)

    מאת: אסקדר |‏ 13 במרץ 2026 | 11:38
  • לא מוותרת על הרגעים שלי עם הקפה (אם כי לפעמים האזעקה קוטעת אותם) ולא מוותרת על הטיפוח שלי (התורים הקבועים כל חודש במספרה ואצל הקוסמטיקאית (לק ג'ל ופדיקור)

    מאת: פולינה |‏ 13 במרץ 2026 | 11:36
  • לשתות מלאאא מים, לפעמים כשנמצאים כל היום בבית לא מרגישים צמאים ושוכחים לשתות וחשוב מאוד לשים לב שזה לא יקרה.

    מאת: גילי |‏ 13 במרץ 2026 | 11:30
  • בעלי במילואים, אני עם 2 ילדות קטנות. לא משנה מה אני יורדת איתן לגינה למרות הקושי ועם כל החשש. הבנתי שכדי לחיות במדינה הזו- צריך אומץ, צריך אמונה ואהבה!

    מאת: שקד |‏ 13 במרץ 2026 | 11:26
  • אני עושה הליכה של שעה בפארק הלאומי ברמת גן 4 פעמים בשבוע וגם בזמן המלחמה והפחד מהאזעקות והטילים אני לא מוותרת על זה כי חשוב לי לשמור על שפיות ועל בריאות הגוף והנפש.
    זה עושה לי טוב להתאוורר קצת בחוץ לנשום אוויר ולספוג קצת שמש, ליהנות מהטבע והברווזים באגם ולנסות לשמור על השגרה כמה שאפשר גם בתקופה הזאת

    מאת: שני |‏ 13 במרץ 2026 | 11:21
  • אני אמא ל3 ילדים צמודים וגם בימים מורכבים כאלה אני לא מוותרת על שגרת האימונים שלי. אני עושה 3 פעמים בשבוע אימוני כוח בשש בבוקר. אני יוצאת עוד שהילדים ישנים וכשאני חוזרת הם בדיוק מתעוררים ואני כבר באנרגיות שיא. אני ממש מרגישה שזה עוזר לי לצלוח את היום איתם.
    Diklajuberi92@gmail.com

    מאת: Dikla Dadon |‏ 13 במרץ 2026 | 11:09
  • גם בימים מורכבים שכאלה אני לא מוותרת לפתוח את הבוקר באימון יוגה להתחיל את היום בצורה רגועה במיוחד במצב הנוכחי שאנחנו נמצאים מרגיש לי שזה נותן לי את הטיפת שפיות.

    מאת: פריידי |‏ 13 במרץ 2026 | 10:25
  • בימים האלו לא מוותרת על שגרת הטיפוח שלי – למרוח קרם פנים והגנה בבוקר וסרום בערב.דווקא בתקופה הזו של לחץ ומתח חשוב להקפיד על הרגלים קיימים שבשגרה

    מאת: קרן |‏ 13 במרץ 2026 | 10:23
  • בתור תלמידת י"ב, בתוך המרתון הבלתי נגמר של בגרויות בזום ותחושת חוסר הוודאות של המלחמה – הדבר שאני לא מוותרת עליו הוא תפילת שחרית.

    בימים שבהם הכל סביב מרגיש כאוס מוחלט, בין אזעקה למטלה, ה-20 דקות האלה בבוקר הן העוגן שלי. זו העצירה שמאפשרת לי להתחבר לקב"ה ודרכו להתחבר לאני הפנימי שלי; עבורי זו המדיטציה הכי טובה שיש. התפילה מעניקה לי שקט פנימי, פרופורציות וכוח לזכור שבתוך כל הרעש – יש מי שמנהל את העולם ושומר עלינו. להתחיל את היום בהודיה ובחיבור לשורשים שלי זה מה ששומר עליי חזקה ומפוקסת לפני שאני צוללת ליום של למידה מול המסכים.

    מאת: רבקי |‏ 13 במרץ 2026 | 10:21
  • בתקופה הזאת בעלי, פראמדיק וסגן מנהל מרחב במד״א, עובד סביב השעון בגלל המלחמה. זה לא פשוט לחיות עם הרבה דאגה וחוסר ודאות. דווקא בגלל זה אני משתדלת לא לוותר על הדברים הקטנים שמחזיקים את הבית – לשמור על שגרה טובה לילדים הקטנים שבבית: קצת יצירה במשך היום, ארוחת בוקר נעימה יחד, ואפילו רגע קטן של נשימה או מדיטציה עם הילדים. הדברים הקטנים האלה עוזרים לנו לשמור על רוגע, חום ויציבות גם בימים כאלה.

    מאת: אריאל |‏ 13 במרץ 2026 | 10:13
  • פן! יש לי שיער גלי כזה, לא מתולתל ולא חלק. לא בא לי להשתעבד להחלקות אז אני עושה לעצמי פן אחרי חפיפה (3 פעמים בשבוע ככה). לא מוותרת גם תמורת שלום עולמי, לא הולכת למלונות שאין להם פן, ואין מצב גם במלחמה בלי פן. מעדיפה למות עם שיער מסודר :-)

    מאת: יוליה |‏ 13 במרץ 2026 | 10:12
  • רציתי לספר על סבתא שלי, שמזכירה לי שגם בימים כאלה לא מוותרים על נשיות ועל שמחת חיים. למרות התקופה המבלבלת, היא מקפידה כל בוקר להתלבש יפה, לצלם “לוק יומי” ולשלוח לנו בקבוצה המשפחתית. זה רגע קטן של אור שמזכיר לנו לשמור על עצמנו ועל החיוך.

    מאת: שטערנא |‏ 13 במרץ 2026 | 10:09
  • לא מוותרת על 25 דק אימון כוח כל יום, גם עכשיו, דווקא עכשיו. מרגישה שזה הזמן שפיות שלי והעוגן שלי בימים האלו..

    מאת: דנית רז |‏ 13 במרץ 2026 | 09:53
  • גם בימים אלה אני לא מוותרת על רגע לעצמי , אם זה להתארגן ולשים את הבושם שאני הכי אוהבת ולהרגיש טוב עם עצמי . זה מזכיר לי לדאוג לעצמי בתוך כל הדבר הזה. לרדת למקלט ועדיין להרגיש טוב עם עצמך למרות האזעקות ולמרות הקושי שבדבר.

    מאת: אתי |‏ 13 במרץ 2026 | 09:26
  • על קרם לחות לעור

    מאת: הדס דביר |‏ 13 במרץ 2026 | 09:24
  • בגלל שאני עובדת חיונית לא מוותרת על כלום!
    דופקת לוקים למשרד, ציפורניים מתוקתקות, גבות מסודרות, הולכת למספרה לעשות פן.
    גם האיראנים לא יעצרו אותי מלהיראות טוב

    מאת: סתיו |‏ 13 במרץ 2026 | 08:38
  • כאמא לארבעה בחופשת לידה שהתקלקלה, הדבר שהכי משמר אותי בשגרה שקצת מזכירה את החופשת לידה, היא להתארגן על הבוקר כאילו אני יוצאת לעבודה. לפעמים זה רק כמה דקות, אבל לשטוף פנים, למרוח קרם לחות עם מקדם הגנה, להסתרק ולהתלבש זה משנה את כל היום (וחשוב גם לזומים של הילדים שלא אראה מוזנחת לגמריי..) אפילו לפעמים אני מספיקה להוסיף בושם ואיפור קל. חיה את החלום.

    מאת: מריה |‏ 13 במרץ 2026 | 08:34
  • מכיוון שבימים טרופים אלה אי אפשר להתקלח כל יום ( מודה שמתקלחת זריז פעם ביומיים וחופפת ראש פעם בשבוע בכיור ), וגם טקס טיפוח הפנים מתרחש רק פעם ביומיים. אבל אני הכי מקפידה על צחצוח השיניים. על זה לא אוותר רק מהפחד שאצטרך להגיע שוב לרופא שיניים… אצחצח שיניים גם כשאני קרועה מעייפות מכל הריצות בזמן אזעקה, בוקר וערב.

    מאת: תמי |‏ 13 במרץ 2026 | 08:14
  • קרם פנים וגם מניקור, למקרה שמישהו מהתקשורת יבוא חלילה לביקור. לבעל הנכה ולילד הקטן – חסרי מסגרת בגלל המצב – אין בזה שום עניין. אבל עם ג'ל מהמם בידיים שאני מתחזקת לגמרי בעצמי כבר שנים, אני מרגישה סופר וומן ובעננים. מוכנה לכל אתגר ויקיצות אזעקה בארבע, לגלגל את בעלי בכיסא וגם את החתול במהרה. וכשמחכים כולם בממ"ד בעייפות גדולה, אני בוהה ביצירה שלי בשבח ובהודיה. תודה לביוטיקר שאי אז ב 17' התחילו את הטרנד לשווק ואת כל הג'ליות היקרניות, לרסק :-)

    מאת: שרון |‏ 13 במרץ 2026 | 07:06
  • אני לא מוותרת על שגרת טיפוח הפנים שלי ויצא כבר כמה פעמים שירדתי למקלט עם מסיכת פנים בצבע ורוד או זהב….בפעם הראשונה חלק מהילדים אפילו נבהלו אבל היום כולם כבר צוחקים ואפילו מהמרים עם איזה צבע ארד באזעקה הבאה…

    מאת: טל |‏ 13 במרץ 2026 | 06:03
  • אני לא מוותרת על שגרת הטיפוח המדוקדקת שלי: טיפול יסודי בפנים: ניקוי פנים יסודי עם חלב פנים מי פנים סרום, קרם לחות, קרם עיניים, קרם לילה הכל לפי הספר. כמו כן טיפול בגוף: פילינג שקדים איכותי, שמן ניקוי שקדים ולסיום משיחת הגוף בשמן שקדים. אם אין אפשרות ללכת למספרה לצבוע את השיער משתמשת בתרסיס לצביעת שיער שעושה עבודה טובה

    מאת: אביבה |‏ 13 במרץ 2026 | 04:04