מתנה בשישי: מוצרי שיזוף של דאב ו-500 שקלים לסופר פארם

הכי מתגעגעת לזה שהכביסה מתייבשת תוך שעתיים

לשבת בשישי בבוקר על החוף עם בעלי ולהנות מהרוגע והאוויר הצח

לחופש שבאוויר – גם כשאין חופש אמיתי, הכול מרגיש פחות כבד ויותר פתוח

לים – למלח על העור, לרוח, ולתחושה שהמוח מתנקה ברגע שנכנסים למים

לים בשקיעה, לרוח החמה ולתחושה שאין למה למהר

האמת שהקיץ ואני מנהלים יחסי אהבה-שנאה כבר שנים. אני מחכה לו ימים רבים, אך כשהוא מגיע… אני פשוט רוצה שהוא יהיה יותר עדין איתי.
ועדיין… כל קיץ, בערך בשבע בערב, בחוף הים, ליד קו המים, כשהשמש נתנה כבר את ההצגה היומית ויוצאת לנוח מאחורי הקלעים, הים עולה להדרן מדהים של בריזה מלטפת. יחד עם בירה צוננת של אמצע קיץ וסוף יום עבודה, זה רגע מושלם, שמזכיר לי למה בעצם אני מתגעגעת כל כך לקיץ וכמה שההמתנה לה שווה את זה!

בקיץ יוצאים לי נמשים. קטע כזה פיגמנטי מוזר, שפתאום מצטרפים לפנים שלי נמשים באף ובלחיים. בחורף הם נעלמים. תעלומה עורית שמוכרת בעולם רפואת העור.
אני מתגעגעת לנמשים האלו..שמגיעים רק שיש שמש אמיתית של יולי אוגוסט

מה שאני מתגעגעת אליו בקיץ ,שאין אותו בחורף, זה האווירה של החופש…. השמיים הם הגבול בקיץ-כולם יוצאים מהבתים ומרגיש שכל דובי החורף התעוררו ויצאו לים… כיף לצפות במראה של שונים בין שווים

קרם לחות עם מייקהפ המכיל קרם הגנה מהשמש נשאר עמיד ולא נוזל או נמרח בגלל מזג האוויר החם ,ללא צורך למרוח קרמים נוספים או סירום ,כי

בא לי לקחת ספר טוב וללכת לרבוץ בים עם פירות וארטיקים.

מתגעגעת אל השמש החמה והמלטפת, לריח מלוח של ים, קול מתנפץ של גלים, ריח של דשא אחרי שהשקו אותו, לשבת על שמיכה על הדשא, להיכנס לחדר ממוזג אחרי שהייתי בחום בחוץ, להיכנס לים הקפוא ומיד לצאת לשכב על מגבת בחוף ולתת לשמש לחמם אותי לאט לאט… וכששוב חם מוגזם שוב לקפוץ למים….בשתי רגליים!!!

אני הכי מתגעגעת לים כשהוא כחול ושטוח, ואני צוללת מתחת למים לעולם של שקט ויופי, רק אני עם עצמי. ושם אני בלי דאגה אחת אפילו, משאירה את העולם על בעיותיו מאחור.

אני הכי מתגעגעת לימי שישי אחר הצהריים על המרפסת, הכל מסביב שקט, הבריזה הקלה מקררת קצת, ואני עם ספר טוב ואבטיח קר. שלמות.

אני הכי מתגעגעת בקיץ לתחושה של נוסטלגיה, של חופש גדול בתור ילדה. לציפיית הזאת כל שנה ללכת לחנות כלי כתיבה ולקנות מחברות ועטים חדשים ולגלות איזה ספרים יהיו לי השנה. בתור בן אדם מבוגר גיליתי שהקיץ קצת יותר מבאס… אבל התחושה של הילדות והחופש הגדול עדייי נשארה כמו נחמה מתוקה

אני מתגעגעת לקיץ שבו ללכת לסבתא וסבא היה נראה מובן מאליו ופשוט כל כך. היום שהם כבר לא בין החיים, הלב נקרע מגעגוע כל יום חדש אבל נשאר עם הזכרונות של הקיצים ההם.

אני הכי מתגעגעת ללנסוע אחר הצהריים עם הילדים לחוף הים, לשבת על המחצלת ולאכול אבטיח וענבים, הכי ישראלי בעיני.

תחושת חיים – אנשים בחוץ, מוזיקה, ריח של חופש באוויר.

אני הכי מתגעגעת בקיץ לשיר הקבוע של הילדות שלנו 'חכם בשמש – ראש גדול'. אחחך, ערוץ 6, מאור כהן, פילטר מוזהב…

שירו איתי, זה מעלה חיוך. בדוק:
"משקפי שמש בקבוק שלוף
מורח בו את כל הגוף
למרות שאת כה מטריפה
אני לא מוכן לחשיפה…"

בעיקר מתגעגעת שאפשר פשוט לצאת מהבית בשורט וכפכפים. בלי מעילים, מטרייה, נעליים… פשוט ומהיר יותר!

אני מתגעגעת להמון דברים בקיץ, אבל ספציפית לאווירה ולנוסטלגיה. להכין אייס קפה או ברד בשכבות ולשתות מים עם קרח מבקבוק עם מיקס של פירות יער הרגיש כל כך מגניב. התלבשנו ליציאה כאילו היינו בדרך לפסטיבל מוזיקה ומשם למכון כושר עם שורט ג'ינס קרוע וחולצות בטן מקושקשות. אחרי הבאסה של החורף הכל נראה הרבה יותר מגניב. כל השקיעות נהיות ארוכות יותר ואפשר לתפוס אותן אחרי שיוצאים מהעבודה. כל הבשמים נהיים קלילים יותר בריח של אוקיינוס ופרחים לבנים.

הכי מתגעגעת לשמש היפה והטובה … שמחממת את הגוף ונותנת אור לחייייים

אז התשובה הברורה היא למלך של פירות הקיץ…זה שאין בית בלעדיו… ואני כמובן מדברת על האבטיח!טעים אדום מתוק ומרווה.יש מלא תאוריות לגבי בחירת הנכון והמושלם אבל באמת שאם יש משהו כייף ופשוט זה צלחת אבטיח בולגרית בערב במפרסת.פשוט אבל מנצח!

לשמש הקופחת. כל ההתמודדויות הרבה יותר סבילות כשיש גלידה ביד ועל הגוף בגד קליל בדרך לים

הכי מתגעגעת לשים את המזגן על 17 מעלות וללכת לישון עם פוך.

אני מתגעגעת לזה שבקיץ מתלבשים בלי מאמץ. שמלה אחת ויצאתי, בלי שכבות ובלי מחשבות על מה יתאים למה.

אני הכי מתגעגעת ללטייל לאורך החוף בימים חמימים.
לראות את הים משתנה עם האור בשקיעה ולהרגיש שהכל קליל ונעים עם הרעש של הים ברקע.

בקיץ אני הכי מתגעגעת לימים שבהם אפשר לקחת פסק זמן מהשגרה העמוסה, כי הילדים בחופש ולצאת מהעבודה קצת מוקדם, להתנתק מהשגרה העמוסה, לטוס ולשבת על מרפסת עם כוס קרה, להרגיש את השמש על העור ולשמוע קצת שקט – בלי אימיילים, בלי פגישות, בלי לחץ אבל גם לרגעים המשפחתיים שהם מה שזוכרים. מתגעגעת גם לטיולים קצרים לים או לטבע, לאוכל קל ופשוט, ולתחושת החופש של שעות אחר הצהריים שמזכירות לי בשביל מה ובשביל מי אני עובדת כל שאר השנה, בשביל הרגעים האלה והאנשים האלה.

אני הכי מתגעגעת בקיץ לאוטו גלידה שהיה נוסע אצלנו בשכונה אוטו צבעוני עם צליל חזק שאי אפשר היה לפספס ושאריזות הגלידה שהיינו קונים עדיין היו קרטון ולא פלסטיק כמו שהיום

אני הכי מתגעגעת בקיץ לקחת חופש ליום
ללכת לים לשכב על החול להשתזף ולאכול אבטיח קר.
זה זמן זהב שלא ממהרים לשום מקום, השמש מרגיעה. זה מרגיש לי כמו יום מחלה לנפש.

לא אשקר, אני לא חובבת קיץ בלשון המעטה, החום בלתי נסבל, שהות ממושכת בשמש עושה לי כאב ראש וזו העונה שמזכירה לנו שאנחנו לא שלמות עם הגוף שלנו. אבל, אין על התחושה של שנ"צ אחרי ים/בריכה עם חדר חשוך ומזגן על 16 מעלות! כשאת אחרי מקלחת ועור שזוף/אדמדם

בקיץ אני מתגעגעת לים —
לחופש, לשקט שבגלים,
ולתחושה שהלב נפתח עם האופק ושעות האור הארוכות נותנות לי אופטימיות של משהו טוב עומד לקרות .יש בקיץ את הזמן להנות ולדעת שתמיד היה חופש גדול שחיכה לי .

מתגגעת להשתזף בים המלח הכי כיף

לשמש!! כל הדברים הטובים באים עם השמש אבל הכי חשוב זה שאפשר להשתזף (עם כובע כמובן), בינתיים בחורף האפלולי נשתמש במוצרי שיזוף ונספור את הימים לשמש חמה שתגיע בקרוב.

הכי מתגעגעת בקיץ לתחושה שהכל קליל יותר, לוקחים דברים יותר בקלות, והויטמין d ושעות האור מעלים את מצב הרוח ברמות

מתגעגע לארמונות בחול שהיו נראים לי כמו וילה בקיסריה
ולקיץ של פעם, כשכל הדאגות הסתכמו בלמצוא צדפה יפה

הכי מתגעגעת לשקיעות ארוכות, ים בלי סוף, עוד שזוף בלי מאמץ והתחושה שהכל אפשרי

אני מורה כבר 21 שנה, ומתגעגעת לקיץ לא רק כעונה, אלא כתקופה בה אני נרגעת. לא שמה שעון מעורר. לא מכינה אוכל להפסקה של 5 דקות. מספיקה ללכת לרופאים, לבדיקות, לסידורים. יכולה ללכת לקניות בלי להלחץ לחזור הביתה בזמן לאיסופים.
בשנה הבאה אני אצא לשבתון, ומתרגתשת משנה שלמה שכולה קיץ אחד גדול.

הכי מתגעגעת בקיץ
לזמנים שהייתי בת 12 ופשוט נוסעת באוטובוס ביום הראשון לחופש לים עים הריח של הקרם הגנה
ופשוט נהנית מהשקט
איזה געגועים לזמנים ההם

אני מתגעגעת לקיץ כי הגוף שלי מרגיש נעים עם החום והשמש ואילו בחורף אני סובלת מכאבים ראומטיים בגוף וגם הכתפיים כואבות לי ובקיץ השמש מחממת אותי ועושה לי נעים בגוף שלי.

לים :) לקלילות ולמצב רוח

הכי מתגעגעת בקיץ לרגעים הקטנים האלה שאין להם שעה .
לשמש שמלטפת ולא ממהרת
לריח ים על העור ו, לשקט שבין הגלים
מתגעגעת ללבוש הקליל
ולתחושה שהכל אפשרי …

מאשרת קראתי את כללי התקנון והסכמתי לדבריו

הדבר שאני הכי מתגעגע אליו בקיץ הוא לילות חמימים ונעימים, שאפשר ללכת ברגל וללבוש טי שירט ומכנס קצר. להינות מהדברים שלכאורה הכי בנאליים אבל הכי מלאי משמעות : שיחה עם חברים, צפיה בשקיעות ולהינות מאנרגיות טובות.
ההליכה זה אחד הדברים הכי טובים לגוף ולנפש. כל כך מתגעגע לזה, במיוחד כי אני ירושלמי והחורף פה – קר מבשאר הארץ.

לתחושה של השמש על הפנים, של החופש וההפסקה. הבגדים הקיציים והשמלות המתנפנפות, לצאת לדייט בטיילת ולאכול גלידה שתימס בשניות.
לתחושה העצלה והרגועה והספונטניות שלא תלויה במזג האוויר. ובעיקר לחופשה בין הסמסטרים העמוסים.

בקיץ הימים מתארכים, אין גשם שמגביל ומפריע אז אפשר לצאת לטיולים ולנופשים ולעשות דברים שלא ניתן היה לעשות בחורף . בקיץ יש תחושה תמידית של חופש באוויר

אני מתגעגעת לשקיעות האדומות . אתה מרגיש שהיקום עוטף אותך:)

מתגעגעת לקלילות! בקיץ הגוף שלי פשוט נושם אחרת: שמלה דקה שמתנפנפת בבריזה הקלה, ג’ינס קצר שמרגיש כמו חופש, סנדלים שמדלגים בקלילות על השביל בירידה לים. העור פוגש את השמש ומרגיש בבית. יש גם משהו מנחם בשיזוף עדין, כזה שמספר סיפור של ימים ארוכים, של חופש בין מטלות, של אהבה פשוטה לעצמי.

אני הכי מתגעגעת בקיץ לשמש שלא נגמרת שמטעינה לי את האנרגיה בגוף . אני נהנית ללכת לים עם החברות ופשוט ליהנות מתחושת החופש

מה שאני הכי אוהבת בקיץ זה להתלבש! האפשרות להתלבש בקלילות, לשלב מכנס וחולצה בלי יותר מדי שכבות. להרגיש יפה גם רק עם מכנס מדויק וחולצה. אני מאוד אוהבת לבנות לוקים אבל בחורף אני מגיעה לשלב שאני נמצא כבר את ההתאמת שכבות. יש בקיץ משהו שמאפשר לאופנה להיות טבעית, נינוחה ולא מתאמצת. והכי כיף פשוט להיכנס לכפכפים ולצאת

הכי מתגעגעת בקיץ לגלידות ומשקאות קרים ומרעננים

אני מתגעגעת לספונטניות שלי בקיץ. שאני לא צריכה לתכנן כל דבר – להחליט ברגע לקחת תיק עם אבטיח מתוק וללכת לקרוא ספר בחוף הים. או לקום בשבת בבוקר לארוז ארוחת בוקר ואת הילדים וללכת לפארק.

אמנם אני ילידת דצמבר אבל בתור חולת פיברומיאלגיה ומי שתמיד סבלה מקור החורף ואני ממש לא חברים. אסכם את געגועי לקיץ כך:
מתגעגעת לארטיק קריר ביום חמים,
לצלחת מלאה ענבים מתוקים.
ליום לא סגריר עם שמש זורחת
ולקום בבוקר בלי שום כאבי שריר
ובלי שקפוא לי התחת…