מתנה בשישי: 500 שקלים לקניית מוצרי דוקטור עור

ספרו לנו על איזו תכונה שלכן לא הייתן מוותרות ואולי תזכו בשובר על סך 500 שקלים לרכישת מוצרים של דוקטור עור

מאת  | ‏ 19 דצמבר 2025

מתנה בשישי (צילום: יח"צ)

מתנה בשישי (צילום: יח"צ)

בכל יום שישי נחלק מתנה שווה לגולשות מלאות הסטייל של FF, והשבוע: 

 שובר על סך 500 שקלים לרכישת מוצרים של דוקטור עור

(ניתן לממש פעם אחת עד ה-31.12.2026)

 כל שעליכן לעשות כדי להשתתף בתחרות הוא לספר לנו בתגובות מטה:

 על איזו תכונה שלכן לא הייתן מוותרות?

 *בכתיבת התגובה, נא להוסיף כתובת מייל

שווי המתנה: 500 שקלים

ניתן להשיג באתר

**הזוכה תיבחר מבין המגיבות לפוסט עד יום א', 21/12/25 בשעה 12:00

***בכתיבת תגובה הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו

הזוכה משבוע שעבר בשובר על סך 500 שקלים לקנייה באלמביקה היא טאי, שסיפרה לנו מיהו מבחינתה הפרטנר המושלם לחופשה: "הפרטנרית המושלמת שלי לחופשה היא אמא שלי. היא תמיד זוכרת הכול, מוצאת את הדרך גם כשאין קליטה ודואגת שנאכל טוב. על הדרך היא גם החברה הכי טובה שיש. בקיצור, מנצחת".

השאירו תגובה

 

  • לא הייתי מוותרת על תכונת היושר הפנימי, הרצון לעשות טוב לאחרים וטוב לעולם. תכונה שאני מאמינה שיש בכל אחד שמחובר לעצמו באמת. תכונה שמחזיקה את העולם…

    מאת: שבות |‏ 24 בדצמבר 2025 | 20:29
  • לעולם לא אוותר על היכולת שלי להיות אוהבת אדם.
    לאחרונה פרשתי מ 42 שנות עבודה כעובדת סוציאלית.
    אהבתי כל רגע ואהבת האדם היתה הכלי הכי מקצועי שלי בלי קשר ללימודים אקדמאים.

    הפרישה לא קלה,החים הכלכלים הישתנו ולא קל.
    אך כל עוד אני אני,אוהב בני אדם ואתן ממה שיש.

    תודה שקראתם.

    מאת: נירה אליאב |‏ 24 בדצמבר 2025 | 14:15
  • לא הייתי מוותרת על שום תכונה שלי בחיים!!!

    מאת: שילת |‏ 23 בדצמבר 2025 | 08:30
  • אל שום תכונה!!!!!!

    מאת: שילת |‏ 22 בדצמבר 2025 | 11:49
  • לא הייתי מוותרת על התעוזה שלי. בעולם האופנה, ובכלל בחיים, למדתי שהסטייל הכי יפה שלי יוצא כשאני לא מפחדת לנסות שילובים חדשים או ללבוש משהו נועז. הביטחון הזה להרגיש בנוח בתוך הבגדים שלי (ובתוך העור שלי!) הוא התכונה שגורמת לי להרגיש הכי אני

    מאת: טובה |‏ 21 בדצמבר 2025 | 11:51
  • ממרום גילי אני יכולה לומר שהתכונה שלא הייתי מוותרת עליה היא דווקא ה'קלמזיות' שלי.
    כשהייתי צעירה נהגתי להתבאס ולאסוף את עצמי בזהירות… אבל לימים אני קולטת שבמקרים רבים היא שברה את הקרח (ועוד חפצים) מול זרים. אני מתעודדת שזוכרים אותי בעקבות הטרלול והסירבול הקל הזה.

    כי לפעמים הנפילה מובילה לתהילה.

    מאת: עינב |‏ 21 בדצמבר 2025 | 10:57
  • לא הייתי מוותרת על התכונה שלי למצוא טוב בכל דבר, גם במצבים קשים.

    אפילו אחרי משבר כמו ה-7 באוקטובר, עם כל הכאב והצער היה מקסים לראות איך כל העם נרתם להתנדב בחקלאות, הכנת אוכל ולתרום במקומות שלפני כן לא הכרנו. נראה שזו תכונה קולקטיבית של ישראלים – לעזור לאחרים בשעת צרה.

    מאת: ורד |‏ 21 בדצמבר 2025 | 10:19
  • התכונה שלא הייתי מוותרת עליה היא הדאגה לאנשים שאני אוהבת (כולל את חיות הבית), אני אשים את כולם לפני ואדאג לכולם ולפעמים אני שוכחת את עצמי או שאין לי כח אבל אם מישהו יבקש ממני משהו אני באהבה אקום.

    מאת: יעל |‏ 21 בדצמבר 2025 | 02:06
  • לא הייתי מוותרת על תכונת האילתור שלי. אני מסוגלת למצוא פתרונות שמישים בכל צרה גם מהדברים שניראים הכי לא קשורים ובמצבים שהכי לא יאומנו. החברים מזמן קוראים לי מגאייבר, כי אין עוד מישהי שמצליחה למצוא קיצורי דרך ופתרונות קלים שעובדים כמו קסם לפתור מצבים מסובכים..

    מאת: עמנואל |‏ 21 בדצמבר 2025 | 00:21
  • התכונה שלא הייתי משנה בעצמי היא הרגישות לאנשים שאיתי גם משפחה חברים לעבודה כי אמנם זה לפעמים נראה כחולשה אבל זה החוזקה שלי להרגיש את מי שסביבי

    מאת: חן |‏ 20 בדצמבר 2025 | 23:20
  • גמישות.
    בישראל 2025 עם עבודה,בעל ו6 ילדים חייבים תכןנה כזו,החיים משתנים כל הזמן,נשאר רק להתגמש על הסיטואציה ואיתם.
    יש לי חסרונות ויתרונות אבל גמישה,אני כן.

    מאת: טל |‏ 20 בדצמבר 2025 | 22:09
  • Dannaakerman1983@gmail.con
    קראתי את התקנון והסכמתי לדבריו
    התכונה שאני לא מוכנה לוותר זה מה שיש בלב שלי הוא בפה שלי זאת אומרת שמה שיש לי להגיד אני אומר ללא פחד וללא מחשבות מה יגידו ומה יחשבו עליי.
    לדעתי אדם צריך להיות פתוח זו תרופה לנפש מבחינתי. תחשבו על זה :)
    תודה על הזכות

    מאת: דנה אקרמן |‏ 20 בדצמבר 2025 | 22:08
  • לא הייתי מוותרת לעולם על הכנות שלי , אני אוהבת להיות אני בלי מסכות ולהגיד מה באמת אני חושבת

    מאת: רחלי שורץ |‏ 20 בדצמבר 2025 | 18:28
  • התכונה שבי שלא הייתי מוותרת עליה הינה:
    לחבר בין רגש דמיון ורוח
    גם אם לפעמים זה כואב או מעמיס
    זו בדיוק התכונה שנותנת לי עומק חוכמה שקטה וקסם שאין לאחרים

    מאת: יהודית גולדשטנד |‏ 20 בדצמבר 2025 | 17:18
  • תכונה אחת שלי שלא הייתי מוותרת עליה היא היכולת לא לנטור טינה. גם אם פגעו בי, אני לא אפגע במישהו חזרה כנקמה אלא רק אתרחק. וחוץ מזה, היום אני חוגגת יום הולדת 40 אז זאת תהיה אחלה מתנה בשבילי. תודה

    מאת: שרית |‏ 20 בדצמבר 2025 | 16:43
  • שברתי את הראש כי פתאום קלטתי שהתכונות הטובות שלי הן גם מגרעות שלי. ואז הבנתי שכמו כל דבר בחיים, הכל עניין של מינון… אז אני בוחרת בעקשנות שלי כתכונה שלא אוותר עליה. כי אם אנחנו לא נתעקש על עצמנו, מי כן? בנות, לא לוותר! ההצלחה הכי מתוקה מושגת מהדברים שהכי התעקשתן עליהם!

    מאת: מור כהן |‏ 20 בדצמבר 2025 | 15:19
  • חד משמעית סקרנות – אמנם היא גורמת לי להיכנס מידי פעם לצרות, אבל היי, אני יודעת כל מיני דברים מעניינים על הנושאים הכי הזויים שאף אחד לא באמת צריך

    מאת: יאנה |‏ 20 בדצמבר 2025 | 14:26
  • לא הייתי מוותרת על הדייקנות שלי, בייחוד מבחינת זמנים.
    מעדיפה להגיע חצי שעה לפני שצריכה להיות במקום מסוים ולא לאחר בחמש דקות :)

    מאת: אבישג |‏ 20 בדצמבר 2025 | 13:09
  • לא הייתי מוותרת על הרגישות שלי שמגורמת לי להיות אכפתית כלפי מי שעומד מולי ולראות גם את נקודת מבטו. רגישות כלפי האחר מאפשרת לי לראות אנשים באמת, לפעול באמפתיה ולבנות קשרים אנושיים ומשמעותיים

    מאת: שרי |‏ 20 בדצמבר 2025 | 12:52
  • בחיים לא הייתי מוותרת על כישורי הסדר וארגון שלי. זה בא לי כל כך בטבעי ובקלות שחשבתי שככה זה אצל כולם. וול.. הבנתי שלא. אני מרגישה שבכל אספקט בחיים שלי הסדר והארגון הם עמוד השדרה שלי, מפשטים לי בעיות, גורמים לי להשיג מטרות והאמת שגם מרגיעים מאוד. בזכות התכונה הזאת שלי אני אמא יותר טובה, בעבודה אני מתקתקת, בלנהל את הבית ואפילו חופשות עתידיות שלנו כבר מאורגנות.

    מאת: דנה |‏ 20 בדצמבר 2025 | 08:08
  • לא הייתי מוותרת על הרגישות שלי אמנם אני דומעת מהר בין כששמחה, עצובה, כועסת .אני יכולה להסתכל על הבן שלי להתרגש ולדמוע מאהבה או מהבעת חיבה שלו
    הרגישות זה להבין אחר לגלות אמפתיה הקשבה סבלנות

    מאת: מיטל |‏ 20 בדצמבר 2025 | 05:08
  • זה ממש מצחיק כי בתחילת השבוע השתתפתי בסדנה ונשאלנו בשאלה זהה. בלב שלם אחזור בדיוק על אותה התשובה: אני אוהבת את היכולות שלי להתחבר לאנשים, בכל גיל. זה בא לי טבעי, בלי מאמץ, וזה כיף גדול, ממש מתנה שקיבלתי ולא הייתי מחליפה לעולם.

    מאת: יעל לדין |‏ 19 בדצמבר 2025 | 22:52
  • משתדלת תמיד להיות רגועה, לקחת את החיים בקלות ובנחת, גם בעבודה בתור אחות בבית חולים משתדלת תמיד להשרות רוגע ואופטימיות לחולים

    מאת: שרון |‏ 19 בדצמבר 2025 | 20:57
  • סקרנות היא התכונה שלי שהכי לא מוותרת עליה. היא גורמת לי לגלות דברים חדשים כל הזמן, מתכונים מוזרים, סקין קר חדש או פינה חמודה בעיר שלא הכרתי. בלי זה, החיים היו הרבה פחות כיפיים:)

    מאת: נטלי |‏ 19 בדצמבר 2025 | 19:20
  • על הנתינה לנזקק השופר של מי שלא יכול להשמיע את קולום

    מאת: ליהיא |‏ 19 בדצמבר 2025 | 18:34
  • לא הייתי מוותרת על הרגישות שלי. נכון, שלפעמים זה גורם לי להרגיש את הכל ממש חזק אבל זה גם מאפשר להרגיש את החיים במלואם ולהרגיש אחרים בסביבתי

    מאת: דנית רז |‏ 19 בדצמבר 2025 | 18:34
  • לא הייתי מוותרת על אסרטיביות,כי מישהו פה צריך להחליט מה ואיפה אוכלים.. אחרת עדיין הייתי רעבה

    מאת: דנה |‏ 19 בדצמבר 2025 | 18:31
  • התכונה שלי בה אני גאה ולא הייתי מוותרת עליה היא חמלה למבוגרים. לא מתוך רחמים, לא מתוך עליונות על האחר. מאז שאני זוכרת את עצמי התנדבתי עם קשישים, כל יום שישי הייתי מחלקת פרחים בבי"ח מאיר ובית לוינשטיין עם המחנך שלי, איש מיוחד. נחקק לי בראש מבטי התודה שלהם.עם השנים נהייתי בעצמי מורה בחינוך המיוחד, נולדו לי שלוש בנות ותמיד תמיד עם מודלינג ודוגמאות אישית, לעצור ליד זקן, לשאול בשלום סבא וסבתא, לקחת אותם ליום כיף, להקשיב להם. כל פעם ששומעת את השיר אל תשליכני לעת זקנה מתרגשת עד מאד.

    מאת: מירית אגמי |‏ 19 בדצמבר 2025 | 18:21
  • לא הייתי מוותרת על האינטליגנציה הרגשית שלי, במיוחד לא במצב המדינה היום. לדעת לחוש מה האדם שמולי משדר, מתי זה בסדר להגיד דבר מסוים ולדעת מתי לעצור.
    באמת לעצור לרגע ולהבין מתי בן אדם צריך עזרה, מילה טובה או סתם חיבוק.

    מאת: שני |‏ 19 בדצמבר 2025 | 18:18
  • על הרגישות שלי! בתור אדם רגיש מאוד המון אני יכולה להבין את הרגשות של אחרים, להרגיש אמפתיה עמוקה ולהיות יותר קשובה לסביבה שלי. מצד שני, הרגישות שלי יכולה להיות אתגר, כי לפעמים היא גורמת לי להיפגע בקלות ולהיות עמוסה רגשית. למרות החסרונות, זאת תכונה שלא הייתי מוותרת עליה בחיים כי בסופו של דבר, הרגישות מאפשרת לי ליצור קשרים משמעותיים ואמיתיים ולהבין את העולם בצורה עמוקה יותר.

    מאת: יעל |‏ 19 בדצמבר 2025 | 18:17
  • הומור! עוזר במצבים חברתיים, בקשיים, להקליל אווירה, ליצור קשרים, להכיר אנשים. ה-תכונה שלי

    מאת: יוליה ניב |‏ 19 בדצמבר 2025 | 18:09
  • צדק חשוב לי ואני תמיד אגן על מי שחלש או נפגע, גם אם יגידו שאני טרחנית או נודניקית או מתערבת בעניינים שלא שלי

    מאת: עדי |‏ 19 בדצמבר 2025 | 18:02
  • התכונה שבי שלעולם לא הייתי מוותרת עליה היא ראיית והכרת הטוב! גם כשיש מורדות וקשיים בחיים (והיו לי…) התכונה הזו היא כמו כח פנימי קסום. בעזרתה אני מקבלת כוחות ושמחת חיים שלא יסולאו בפז!!

    מאת: ורד כהן |‏ 19 בדצמבר 2025 | 17:45
  • כוח רצון!!! וואו איזה מזל שיש לי את התכונה הזאת. שום קושי לא עומד בפניה! זוכרת את עצמי מכיתה א מגלה כוח רצון יוצא דופן, ששירת אותי בחיי בהרבה נקודות שהיו מאתגרות וקשות. אין על כוח רצון חזק!

    מאת: שני |‏ 19 בדצמבר 2025 | 17:39
  • לא מוותרת על התכונה שלי רגישות לסביבה. ליפעמים זה טוב ליפעמים זה לא שווה אבל שמחה שיש לי את זה.

    מאת: לילך |‏ 19 בדצמבר 2025 | 17:37
  • לא הייתי מוותרת על העקשנות והאמונה. בזכותן אני ממשיכה להשתתף כאן בהתמדה, עד שבטח אזכה מתישהו בפעם הראשונה :-)

    מאת: הדסה חייט |‏ 19 בדצמבר 2025 | 17:34
  • לא הייתי מוותרת על הרגישות וההתמדה שלי. הרגישות מאפשרת לי להקשיב לגוף ולעור שלי, לשים לב לפרטים הקטנים ולהגיב בזמן למה שהוא צריך. ההתמדה עוזרת לי לשמור על שגרת טיפוח עקבית ובריאה, גם כשלא רואים תוצאות מיד. השילוב ביניהן גורם לי לבחור מוצרים שמתאימים לי באמת ולתת לעור שלי את היחס שמגיע לו.

    מאת: הילה |‏ 19 בדצמבר 2025 | 17:31
  • התכונה שלא הייתי מוותרת עליה היא שאני מסודרת. בזכות 10 דק ארגון בבוקר ו 10 בערב, הבית שלי תמיד מסודר. כל פגישה/תור/משימה כתובים לי ביומן כולל זמן ביצוע נדרש. אני מחלקת עצות בחינם לכולם, והחברות שלי קוראות לי ״קואצ׳רית לחיים מסודרים״.

    מאת: ענבל |‏ 19 בדצמבר 2025 | 17:29
  • התכונה שלא הייתי מוותרת עליה היא אותנטיות! תמיד מביאה את עצמי וזה הקסם האמיתי

    מאת: טל פוקס |‏ 19 בדצמבר 2025 | 17:24
  • נחישות, כנות ורצון טוב לעזור

    מאת: איה |‏ 19 בדצמבר 2025 | 17:21
  • על האופטימיות שלי. בשנים האחרונות אני עוברת תקופה בריאותית לא קלה וממש לאחרונה איבדתי את העין שלי בגלל חיידק טורף תוך חודש. למרות כל המכות שנפלו עליי הצלחתי לסיים לאחרונה תואר שני מדעי .ואני מאמינה שלמרות הכל אמצא עבודה בקרוב וזוגיות.

    מאת: קרן שוורצמן |‏ 19 בדצמבר 2025 | 17:12
  • עם כל הקושי, לא הייתי מוותרת על השיפוטיות שלי. אני אדם רגיש, ואולי בלעדיה יכולתי לחיות טוב יותר ולהיות שמחה בחלקי, אבל ברור לי שבלי המבט הביקורתי על העולם, הטלת הספק והשאיפה לשיפור לא הייתי אני.

    מאת: שירה |‏ 19 בדצמבר 2025 | 17:07
  • לא הייתי מוותרת על ראיית האחר שלי. תמיד משתדלת לראות אנשים אחרים. גם בוויכוח לנסות להבין את הצד השני. ומתוך זה גם רוצה להקים עמותה כשאגדל.

    מאת: אמונה |‏ 19 בדצמבר 2025 | 16:00
  • לא הייתי מוותרת על העצמאות שלי. כבר מגיל קטן יש לי נטיה להיות עצמאית ולעשות בעצמי את מה שאני רוצה שיקרה במציאות שלי ולא מצליחה לדמיין את החיים בלי זה.

    מאת: צופיה |‏ 19 בדצמבר 2025 | 15:57
  • אופטימיות זו התכונה שמרימה אותי ומדביקה אחרים.
    לא מתוך התעלמות מהמציאות, אלא מתוך ידיעה ברורה שיהיה טוב.
    ככה אני בוחרת לחיות. וביננו, מה החלופה?
    הרי אם לא אראה את חצי הכוס המלאה אשאר עם התחתית .. וזה בטוח לא יביא אותי לשום מקום טוב..

    מאת: אורית |‏ 19 בדצמבר 2025 | 15:34
  • הייתי מוותרת על העקשנות, היה יכול להיות הרבה יותר קל ללא כל זה

    מאת: לינוי |‏ 19 בדצמבר 2025 | 15:09
  • לא הייתי מוותרת על העקשנות שלי

    מאת: הילה בן דוד |‏ 19 בדצמבר 2025 | 14:58
  • לא הייתי מוותרת על הרגישות שלי. נכון שזה גורם לי לאובר חשיבה ולאכילת סרטים ושחזור סיטואציות, אבל גם עושה אותי מטפלת רגשית טובה, ששמה לב לניואנסים ודקויות. זוכרת דברים שנאמרו כלאחר יד.

    מאת: אנה |‏ 19 בדצמבר 2025 | 14:53
  • איזו תכונה לעולם לא אוותר עליה- התמימות שלי והחוצפה שלי
    כל מי שאני מכירה מתחבר לזה ישר

    מאת: אנונימית |‏ 19 בדצמבר 2025 | 14:47
  • לא הייתי מוותרת על הנחישות שבי. אני חייבת לסגור קצוות, לסיים מה שהתחלתי גם אם זה נראה הכי רחוק וגשה להשגה. ככה הצלחתי לסיים תואר, ככה הצלחתי להשאר במקום עבודה שבהתחלה הכל היה נראה קשוח מייאש ובלי אופק וככה הצלחתי להוריד 9 קילו בשינוי תזונה מבוקר ולאורך זמן ארוך דווקא אבל לא ויתרתי לעצמי והצלחתי בזכות הנחישות.

    מאת: שגית |‏ 19 בדצמבר 2025 | 14:08
  • התכונה שלא אוותר עליה היא אופטימיות. עבורי אופטימיות היא לא רק "מחשבות חיוביות", היא מן כלי עבודה המאפשר לי לקום בבוקר ולהמשיך לנסות גם כשהדברים לא הולכים לפי התוכנית. לוותר עליה זה כמו לומר שאין לי השפעה על החיים שלי. אני בוחרת להאמין שיהיה בסדר, לא כי אני נאיבית מדי, אלא כי זה הדלק שלי….

    מאת: דנה |‏ 19 בדצמבר 2025 | 13:25
  • לא הייתי מוותרת על החוש הומור שלי, זה הופך את החיים לקלים יותר! במקום להיגרר להתבכיינות,תלונות ומירמור, אני מוצאת הדרך להרים את המצב רוח לעצמי ולסובבים אותי,להפוך את הזמן בעבודה ליותר מהנה וחוויתי, ופשוט דרך לחייך יותר ולהיות שמחה כי זה הכרחי לשפיות! וזה פשוט כיף לצחוק!

    מאת: נטלי |‏ 19 בדצמבר 2025 | 13:18
  • לא הייתי מוותרת על טוב הלב שלי. אני וטרינרית במקצועי ומשתדלת לעזור לחיות הרחוב בכל אופציה שנקרית בדרכי. גם על חשבוני האישי. לאחרונה לקחתי חסות על עמותה למען חמורים וסוסים והתחלתי לתרום ולהתרים עבורם כסף וציוד הכרחי.

    מאת: רומי |‏ 19 בדצמבר 2025 | 12:53
  • התכונה שלא הייתי מוותרת עליה היא העקשנות שלי . כשאני רוצה משהו אני נלחמת להשיג אותו , נשארת נאמנה לעצמי ולא נותנת לרעשי רקע להפריע לי . אני דבקה במטרה עד שאני מצליחה

    מאת: שני |‏ 19 בדצמבר 2025 | 12:41
  • על לקחת דברים ללב, לטוב ולרע. גורם לי גם להיות רגישה לסביבה שלי וגם לנסות אני בעצמי להשתפר ולהוכיח :)

    מאת: נעם בר |‏ 19 בדצמבר 2025 | 12:02
  • התכונה הטובה שלי היא אופטימיות, גם כשקורים דברים לא טובים אני מאמינה ב90 אחוז מהמקרים שבסוף הכל לטובה ויסתדר איכשהוא. זה גם נכון וגם עוזר לעבור דברים לא פשוטים

    מאת: אמיליה לוי בוארון |‏ 19 בדצמבר 2025 | 11:10
  • התכונה שעליה לא הייתי מוותרת היא עקשנות! אומנם היא לרוב נתפסת כתכונה שלילית אך לי היא גורמת להתמיד בעקביות ולא להרים ידיים גם כשקשה ובדרך זו אני מגיעה להשגים כאלה ואחרים למרות שכמעט כולם בסביבתי אמרו שאין סיכוי שאצליח.

    מאת: טליה |‏ 19 בדצמבר 2025 | 10:43
  • לא הייתי מוותרת על האופטימיות הבלתי נלאית שלי. זה משהו מובנה בתוכי, אני מרגישה את זה ואפילו לא צריכה להזכיר לעצמי או לשכנע את עצמי להיות אופטימית. בכל מצב קשה, מסובך, מייאש, אני תמיד נכנסת לפרופורציות, יודעת שזה לא סוף העולם ומרגישה שבסוף יהיה טוב.

    מאת: אבי |‏ 19 בדצמבר 2025 | 09:45
  • לא הייתי מוותרת על זה שאני עקשנית וכשאני רוצה להשיג משהו אני לוקחת את זה כפרוייקט ונלחמת עד שאני מצליחה

    מאת: שני |‏ 19 בדצמבר 2025 | 09:44
  • לא הייתי מוותרת על האמא לביאה שאני לילדים שלי

    מאת: מורן דוק |‏ 19 בדצמבר 2025 | 09:11
  • התכונה שלא הייתי מוותרת עליה היא האסרטיביות שלי. היא זו שאפשרה לי להתקדם, להאמין בעצמי ולהגיע לאן שהגעתי בכוחות עצמי בלבד, בלי לוותר לעצמי גם ברגעים מאתגרים.

    מאת: פרידה שמעונוביץ |‏ 19 בדצמבר 2025 | 08:48
  • עקשנות

    מאת: הדס דביר |‏ 19 בדצמבר 2025 | 07:56
  • התכונה שלא הייתי מוותרת עליה, היא הנתינה ועזרה לזולת. בכל מקום שאני רואה מישהו שזקוק לעזרה, לרוב מבוגרים, אני מיד ניגשת ועוזרת.

    מאת: בילי אלמוג |‏ 19 בדצמבר 2025 | 07:53
  • בחיים לא הייתי מוותרת על זה שאני אוהבת קודם כל לדאוג לאחרים לפני שאני דואגת לעצמי.זה דופק אותי הרבה פעמים אבל ככל שאני מתבגרת אני מבינה שזה מה שהופך אותי להיות מי שאני,ולכן אני אהובה ורצויה.אין בי טיפת אגואיזם ואני מחבקת את זה באהבה.

    מאת: שחר |‏ 19 בדצמבר 2025 | 07:51
  • התכונה שלא הייתי מוותרת עליה היא כוח הרצון.בגיל 57 הגשמתי,לצד תואר שני,משפחה,נכדים….והוצאתי רשיון נהיגה. סבתא על גלגלים בכביש.נהנית ועושה טוב באמצעות החלום.

    מאת: לבנת לוי |‏ 19 בדצמבר 2025 | 06:56
  • אני תמיד אומרת מה שאני חושבת. אם מישהו שואל מה דעתי, הוא מיד מקבל תשובה ישירה וכנה. אני תמיד מנסה לעשות סדר בדברים. זה מרגיש לי טוב שהאדם מולי יודע מה אני חושבת. ככה הוא יכול לתקן את מה שהוא צריך, ואז הוא מרוויח. כנות זאת תכונה מנצחת, ומי שמכיר אותי אוהב אותי בזכות זה.

    מאת: סימי |‏ 19 בדצמבר 2025 | 06:50
  • לא הייתי מוותרת על היושר והיושרה שלי. לצערי אלו תכונות נדירות וחוויתי על בשרי פגיעות קשות מאנשים שלא קיבלו את אותו חינוך איכותי שאני קיבלתי. אמי הייתה ישרה כמו סרגל וגם אני תמיד אומרת את האמת. לא סובלת שקרנים. בעיקר לא את אלה שרימו אותי וגרמו לי לפגיעות כלכליות קשות והרבה עגמת נפש מה שגרמו גם לפגיעה בבריאות.

    מאת: תמי |‏ 19 בדצמבר 2025 | 05:37